החברים של ג'ורג'

12 בספטמבר 2016

לדיכוי תמיד אנחנו

Filed under: פקס ישראליאנה — תגיות: , , — yossi @ 7:10

בצה”ל הודיעו בגאווה שמג”ב הוא היחידה המבוקשת ביותר בקרב מתנדבים לשירות קרבי. יש רק בעיה אחת: מג”ב איננה יחידה קרבית

אחרי שנים של השמצות, מוצדקות במידה ניכרת, במג”ב מוצאים סיבה לגאווה: צה”ל, שמספק את רוב כוח האדם של החיל, מצא שבקרב המתגייסים לשירות קרבי, יש עדיפות ניכרת למג”ב על פני כוחות אחרים. על כל תפקיד במג”ב, אומרים בצה”ל – × × ×™×— לצורך הדיון שלא עשו בנתונים מניפולציה – יש שבעה עד שמונה מתנדבים; בחטיבת החי”ר הוותיקה גולני, רק 5-6 על כל תפקיד; ובצנחנים, חמישה מתנדבים עצ כל מקום פנוי. בחילות השדה האחרים – שריון, תותחנים, והנדסה – אין די מתנדבים.

צריך, קודם כל, לתת את הקרדיט המתאים למג”ב. עיקר פעילותו, כמו עיקר פעילותו של הצבא כולו, הוא בהתמודדות עם האוכלוסיה הפלסטינית המתקוממת. אלא שבניגוד ליחידות צה”ל, על כל פנים יחידותיו הסדירות, הוא קמצן באש חיה. קציניו מתגאים, במידה של צדק, שהם מיומנים בהכלת אירוע תוך גרימת מינימום הרוגים ונפגעים בעוד שיחידות צה”ל הבלתי מיומנות גורמות להרוגים רבים.

אבל אחר כך צריך לומר את העובדה הלא נעימה: מג”ב איננה יחידה קרבית. יחידה קרבית היא כזו שמסוגלת להתמודד עם יחידה קרבית אחרת. לגדוד של מג”ב, על הנשק הקל שלו, על העדר השריון והארטילריה שלו (אפילו הארטילריה הקלה) אין סיכוי מול גדוד צבא סדיר. גדוד מג”ב רגיל מסוגל לשני סוגים של פעילויות: הכלה של המון מתקומם אך לא חמוש; וציד של מספר קטן של אנשים חמושים למחצה, כאשר מספר הציידים עודף במובהק והם נהנים מסיוע אווירי. יחידות מיוחדות של מג”ב מתמחות בהסתערבות, כלומר התחזות לפלסטינים ומעצר שלהם תוך חילוץ מהיר של הכוח.

אלו פעולות משטרתיות במהותן, לא קרביות. מג”ב הוא כוח של משטרת סדר חמושה מהרגיל, לא יותר. הצורך בשמירה על כבודם של שוטרי מג”ב הביא לכך שהם קיבלו את הכינוי “לוחמים”, כמו היו חיילי צה”ל. התוצאה ארוכת השנים לא היתה העלאת מג”ב לדרגת לוחמים, אלא הורדת שאר יחידות צה”ל לדרגת שוטרים עם נק”ל.

מעידה על כך העובדה שהיחידות ההכרחיות לצבא לוחם – השריון, הארטילריה, ההנדסה – נדחקות לאחור. אף אחד לא חושב יותר במונחים של הקרבות הענקיים של 1967 ו-1973, על צבאות שריון שמתמרנים באזורים כמו הגולן או מרחבי פתוחים כמו סיני. הזמנים ההם הם זכרון מתעמעם והולך. כל מה שיש הוא הבט”ש, הצורך הבלתי פוסק לדכא אוכלוסיה.

יש לזה מחיר צבאי: צה”ל לא יצא כל כך טוב מול החיזבאללה ב-2006, ודאי לא בהתחשב בהבדלים בסדרי הכוחות, וברצועת עזה יצאנו בתיקו. כן, לצה”ל היה די כוח אש כדי להרוג המוני אזרחים ולהחריב את רוב הרצועה, אבל בהתמודדות הממשית מול לוחמי החמאס, התוצאות לא היו מיטביות, בלשון המעטה. טבעה של לוחמת בט”ש היא שהיא נמנעת מנפגעים, פשוט מתוך השיקול ההגיוני שיש לך כוח עודף ממילא, מדוע להסתכן. ואז, כשצריך כוח צבאי שיודע להסתער תחת אש, יש בעיה.

ובמובן חשוב, הבעיה עמוקה יותר. הצבא המודרני נחלק לצבאות מתנדבים וצבאות שכירים או שכירים למחצה. צה”ל הוא צבא עממי. המצב שבו חלק ניכר מהמתנדבים לשירות קרבי רואים במג”ב את החיל הרצוי להם מעיד על שני דברים: על הבנה שמלחמת בט”ש, כלומר מלחמה בהתקוממות עממית, זה כל האופק הנראה לעין; והתלהבות לקראת מלחמה כזו. ההתלהבות מעידה על השחתה עמוקה. איזה סוג של אדם צעיר, גאה בעצמו ובכישוריו, רואה את עיקר תכליתו ברדיפה אחרי צעירים לא חמושים או בציד אדם?

הצעיר המיליטריסטי הישראלי, כמסתבר. זה שעוד מתגייס לקרבי.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

37 Comments

  1. "והתלהבות לקראת מלחמה כזו. ההתלהבות מעידה על השחתה עמוקה. איזה סוג של אדם צעיר, גאה בעצמו ובכישוריו, רואה את עיקר תכליתו ברדיפה אחרי צעירים לא חמושים או בציד אדם?" –
    התשובה: כל שופט, כל פרקליט בפרקליטות, כל שוטר.

    התגובה שלך by שלום ישראל — 12 בספטמבר 2016 @ 12:05

  2. איזה סוג של אדם צעיר, גאה בעצמו ובכישוריו, רואה את עיקר תכליתו ברדיפה אחרי צעירים לא חמושים או בציד אדם?
    תשובה, כל אדם עם חשיבה לוגית ממוצע ומעלה, בעל יכולת לנתח את המציאות מבלי להיכנס לדמגוגיה שכלית, אשר רואה ומבין את הצורך הבסיסי ביותר לשמור על עצמו ומבין שאדם (הומו סאפיינס) זה לא רק יצור רוחני פילוסופי, אלא במקרים מסויימים גם חיה מסוכנת, טורף, אשר יכול לצוד רק על בסיס אידיאולוגי, או בגלל צרכים, ולכן טוב יעשה האיש המבין שישים הגנה על עצמו.

    התגובה שלך by Dimitry Tsukerman — 12 בספטמבר 2016 @ 18:41

  3. יש חתיכת הבדל בין להגן על עצמך ובין לדכא במשך שנים אוכלוסייה שלמה שרוצה בעיקר שתעוף לה מהעיניים. בהתמודדות עם אוכלוסייה כזאת, הבחירה הרציונלית היא אכן לעוף לה מהעיניים, להתבסס במרחב שבו רק מעטים רוצים להעיף אותך, ולהגן על עצמך משם. זה לא מה שצה"ל ומג"ב עושים ביו"ש.

    התגובה שלך by Meni Zehavi — 13 בספטמבר 2016 @ 9:24

  4. "יש חתיכת הבדל בין להגן על עצמך ובין לדכא" – זאת דעתך הפרטית שהיא לא רלוונטית לדימיטרי צוקרמן ולרוב הצבור ולמתגיסים למג"ב, ×›×™ הם, כמוני, מתבססים על אמונה בהנחה המקובלת על כל ממשלות ישראל ב-60 השנים האחרונות ולפיה אין הבדל בין להגן על עצמך ובין לדכא, ולפיה הירידה מגב הנמר, כמוצע על ידך, לא רציונלית.

    התגובה שלך by שלום ישראל — 13 בספטמבר 2016 @ 15:51

  5. כן, אבל העניין הוא שזה בעיקר שקר שהישראלים מספרים לעצמם כי האמת העירומה פוגעת מדי בדימוי העצמי.

    רוב מה שישראל עושה בשטחים ×–×” לאו דווקא לדכא, אלא לגנוב. אנחנו באמת לא סדיסטים ששואבים הנאה מלראות אנשים אחרים סובלים, רחוק מזה. אנחנו פשוט מאוד רוצים את מה ששייך להם – זו תאוות בצע ולא סדיזם. אנחנו שואבים הנאה ארצית ונורמלית לחלוטין מכך שיש לנו יותר משאבים אחרי שגנבנו אותם בהצלחה. הדיכוי הוא תופעת לוואי מצערת אך הכרחית של השוד המאורגן שאנחנו מבצעים, ×›×™ אנשים נוטים להתנגד למי ששודד אותם.

    התגובה שלך by גיל — 13 בספטמבר 2016 @ 19:39

  6. אתה מניח שלולא ההתנחלויות לא היה צרך בדכוי, אבל המתנחלים מצביעים על עזה כעל מה שמפריך את הנחתך.

    התגובה שלך by שלום ישראל — 14 בספטמבר 2016 @ 9:41

  7. מאיפה הגעת למסקנה שאני מניח זאת? אני מנחש שפשוט טעית בהיסק הלוגי. הטענה שלי היתה ״שוד מאורגן מוביל להתנגדות, שמובילה לדיכוי״. אם שוד מאורגן זה אלף ודיכוי זה בית, אז מה שאני מניח זה שא׳ גורר ב׳. זה לא שקול לוגית ל״לא א׳ גורר לא ב׳״, הטענה שאתה שם בפי.

    התגובה שלך by גיל — 14 בספטמבר 2016 @ 20:00

  8. עוד לפני שכתבת שא' גורר את ב' שללת את האפשרות שב', הוא הדכוי, נגרם ממשהו אחר. למעשה, שללת את הטענה שהבאתי ש"אין הבדל בין להגן על עצמך ובין לדכא".

    התגובה שלך by שלום ישראל — 15 בספטמבר 2016 @ 12:58

  9. אם אתה שודד, וזה מה שאתה, באמת אין הבדל בין להגן על עצמך לבין לדכא.

    התגובה שלך by שחר ×›. — 16 בספטמבר 2016 @ 9:45

  10. פעולה רציונלית היא זו המכוונת להשיג מטרה מסוימת תוך שימוש באמצעים שניתן לצפות שיביאו להשגת המטרה. מהי המטרה של רכיבה על גב נמר?
    גיל מזכיר סוג של מטרה, שניתן לנסח אותה כהשתלטות על מקסימום אדמות עם מינימום ערבים — אבל לעזאזל, האם ההישג האפשרי (שאיש אינו יודע כיצד יושג) שווה את המאמץ והמחיר? שטח מדינת ישראל בתחומי הקו הירוק הוא ×›-20,000 קמ"ר. אז אולי נגנוב עוד כמה מאות קמ"ר (יותר מזה ממילא לא ילך, אלא אם נספח את הגדה, מה שכמעט אף אחד אינו רוצה). ×–×” הביג דיל שעבורו אנו נלחמים בפלסטינים כבר כמה עשורים?

    התגובה שלך by Meni Zehavi — 13 בספטמבר 2016 @ 20:35

  11. למה כמה מאות? שטח סי לבדו הוא שישים אחוזים מהגדה המערבית. אם אתה מצליח לדחוק את רוב הפלסטינים לכמה אחוזים ספורים מהשטח, הרוב נותר לשימושם של יהודים. וזה שטח שחלקו קרוב יחסית למרכז הארץ.

    וזה עוד לפני דיברנו על התוכנית הגדולה – להביא למלחמה שבחסותה נוכל לטהר את השטח מכמה שיותר ערבים.

    התגובה שלך by גיל — 13 בספטמבר 2016 @ 21:04

  12. אבל אין שום אפשרות לספח את שטח סי ולהשאיר לפלסטינים את הפירורים של שטחי איי ובי. אפילו בנט ירד מהקשקוש הזה (שממילא שימש אותו רק לצורכי תעמולה). הכיבוש לא יימשך לנצח, לא תהיה שום מלחמה גדולה שבחסותה נוכל לטהר וגו' (בין היתר, כי ישראל לעולם לא תקבל גיבוי בינ"ל למלחמה כזאת), ומתישהו נצטרך לפתור את הפלונטר הזה. אלוהים יודע איך הימין ובוחריו רואים את הפתרון, אם הם בכלל טורחים לחשוב על זה.

    התגובה שלך by Meni Zehavi — 13 בספטמבר 2016 @ 21:18

  13. למה אין אפשרות? זה בדיוק מה שאנחנו עושים, מינוס החלק הרשמי של להכריז על סיפוח, מה שרק יכול לייצר בעיות. והעשייה הזו שלנו, זה בדיוק מה שיכול להביא לאותה מלחמה גדולה ושימושית. נמשיך לגנוב, נמשיך לדכא את ההתנגדות לגניבה, ובסוף תהיה עוד התפרצות אלימה. טיהור אתני זה פתרון של הפלונטר, בין שאתה אוהב את זה ובין שלא.

    התגובה שלך by גיל — 13 בספטמבר 2016 @ 23:37

  14. טיהור אתני זה פתרון של הפלונטר? באופן תיאורטי אולי, באופן מעשי אף אחד לא ייתן לזה לקרות. גם משום שאנחנו מאוד תלויים ביחסים טובים עם המערב, החל מזה שהכלכלה שלנו מכוונת ייצוא וכלה באספקת תחמושת וחלקי חילוף מארה"ב שבלעדיה צה"ל אינו יכול להילחם חודש. גם משום שמלחמה גדולה עם מדינות שכנות לא תעזור לפנות מכאן את הפלסטינים, ואילו הפלסטינים עצמם אינם מסוגלים להפיק מלחמה גדולה.
    אז בינתיים אנחנו משתלטים על עוד קצת אדמות, בקצב שיגרום לצב קשיש להיראות אלוף אולימפי בריצה. אבל מתישהו נצטרך להכריע באופן רשמי, האם אנחנו רוצים להיפרד מהפלסטינים או לחיות אתם במדינה דו-לאומית. אולי עד אז נוכל לגנוב כמה מאות קמ"ר מעבר לקו הירוק ביו"ש (רמת הגולן היא סיפור אחר). זה שווה את המחיר?

    התגובה שלך by Meni Zehavi — 15 בספטמבר 2016 @ 8:28

  15. אוקיי, אז הסכמנו על התאוריה. האם טיהור אתני זה פרקטי? הייתי רוצה לקוות שאתה צודק וזה לא, אבל וואלה, יש הרבה אנשים בישראל שנראה לי שמאמינים אחרת, ויש להם הרבה כוח והרבה נשק. אולי הם צודקים ואתה טועה.
    אני מנחש שזה תלוי במידה רבה בעד כמה נצליח לשלוט על התקשורת בזמן אמת, ל״מערב״ לא איכפת יותר מדי ממה שלא מצטלם וממוסגר ומתווך לדעת הקהל על פי תבניות מאוד ספציפיות. כמו שאתה יודע יפה מאוד, היו מדינות מערביות שלנוכח הטבח ברואנדה בעיקר ראו הזדמנות לעשות כסף. את מלחמת השולל בעיראק הצליחו בזמן אמת למצב כמלחמה על העולם החופשי ועל הדמוקרטיה. במעללי מנהיגת העולם החופשי באמריקה הלטינית ניתן למלא ספרים שלמים, וזה מעולם לא פגע יותר מדי בדימוי העצמי של האמריקאים.
    זה נכון ששלטונות במערב (גם בדיקטטורות למעשה) תלויות בדעת קהל, אבל את דעת הקהל ניתן להנדס, ברמות הצלחה משתנות ותלויות נסיבות. תאוריית ״המערב לא יניח לזה לקרות״ נשמעת לי נאיבית מדי.

    אני אענה לגבי ה״עוד קצת אדמות״ בהמשך, אבל רק על קצה המזלג – המאבק הוא על הכל, לא על מה שנשאר. המאבק הוא על להצליח לשמור את השלל שגזלנו. על להשאיר את הקורבנות בחוסר כל במרחק מאה מטר מאדמת אבותיהם. ×–×” לא מספיק להכריז על אלפי דונמים כשטח צבאי סגור או כאדמות ציבור. המאבק הוא אחר כך, בשטח, יום יום, כנגד האנשים שעדיין חיים שם ללא שום קשר להכרזות שלך. כל אחד עם אקדח יכול לשדוד או להרוג. החוכמה היא "to get away with it".

    התגובה שלך by גיל — 16 בספטמבר 2016 @ 18:37

  16. הסכמנו על התיאוריה? יש כאן תיאוריה? כלומר, יש לא מעט יהודים בישראל שאוהבים לחשוב שכל הארץ בין הים לירדן היא שלנו, ושהערבים ילכו לעזאזל. (אגב, למה רק בין הים לירדן? מה קרה לארץ הגלעד או לעיון המקראית, היא מרג' עיון? ומצד שני, מעמדה של אילת כחלק מארץ-ישראל המקראית או ההלכתית הוא מפוקפק למדי.) אבל זו אינה תיאוריה, לא יותר ממחשבה חביבה עלי שהרבה מהבעיות הכלכליות שלי היו באות על פתרונן לו זכיתי בפרס הראשי בלוטו.
    רצונות ושאיפות שאינן מתייחסות לעובדות הם קשקוש, לא תיאוריה. והעובדות הן שבין הים לירדן חיים כמה מיליוני יהודים וכמה מיליוני פלסטינים, ואף אחת מהקבוצות האלה אינה מתכוונת ללכת לשום מקום. עידן הגירושים ההמוניים חלף. מלחמת האזרחים הזוועתית בסוריה הפכה כ-13.5 מיליון אנשים לפליטים, אבל בסוריה יש שטח ענק שאנשים יכולים לנוע בין חלקיו השונים (ואכן, כ-60% מפליטי המלחמה הסורית הם פליטים פנימיים). בשטחי יש"ע אין שום דבר כזה. התקיפות של ישראל בעזה לא יצרו גלי פליטים, ועבור מתכנני התקיפות, גלים כאלה היו בגדר סיוט, לא חלום. בסוריה, על כל הרוג במלחמת האזרחים יש 33-32 פליטים (פנימיים וחיצוניים כאחד). אם לשפוט לפי היחס הזה, כדי להניס מיליון פלסטינים, ישראל תצטרך להרוג כ-30 אלף מהם. שום גורם רציני בישראל אינו רוצה מלחמה בסדר גודל כזה (כי ייהרגו בה גם אלפי ישראלים), ושום גורם בינ"ל לא ייתן לזה לקרות כאן, כי יש כבר מספיק בעיות במזרח התיכון, וארץ הקודש, השבח לאל, מצולמת, מתועדת וממוסגרת עד בלי די, 365 יום בשנה.
    בקיצור, אפוקליפסה לא תהיה כאן. אפשר להירגע ולהתחיל לחשוב מה כל אחד רוצה שיהיה כאן ברצינות.

    התגובה שלך by Meni Zehavi — 18 בספטמבר 2016 @ 20:57

  17. ״תאוריה״ במובן של עיקרון, כמו בבדיחה על זה שעכשיו נשאר להסכים על המחיר. ברמה העקרונית, מבחינת לוגיקה צרופה וקרה ומפלצתית, טיהור אתני זה פיתרון מובהק ל״בעיה הפלסטינית״, כמו שהשמדת העם היהודי אכן היתה פתרון ל״בעיה היהודית״ באירופה. זה לא רעיון בלתי רציונלי כמו ״אם נתפלל ונרקוד אז ירד גשם״. אם נצליח לגרש מהגדה המערבית את כל הפלסטינים או את רובם, יהיה לנו מרחב מחיה נקי מערבים שיוכל לשמש יהודים. או בציונית מדוברת, מקסימום שטח מינימום ערבים.

    האם עידן הגרושים ההמוניים חלף? במדינות מערביות, נכון להיום, נראה שכן. אלא שהעולם משתנה, ועם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.
    לגבי המספרים – רק בשתי המלחמות הרשמיות האחרונות בעזה הרגנו קרוב לארבעת אלפים בני אדם, במחיר נמוך מאוד של הרוגים ישראלים. האם כל כך קשה לדמיין עליה של סדר גודל אחד? לא ייצרנו גלי פליטים מעזה, נכון, אבל וואלה, האפשרות היחידה היא מדבר סיני, ולמען האמת לא באמת ניסינו. מרחב המחיה הפוטנציאלי של האימפריה היהודית לא נמצא בעזה – אם כבר אז ×¢×–×” היא ״אנטי מרחב מחיה״, פח הזבל אליו זורקים פלסטינים מהשטחים אותם אנחנו רוצים לעצמנו. ×¢×–×” ×–×” המרחב הדואלי ההכרחי ל״מקסימום שטח מינימום ערבים״ – מקסימום ערבים על מינימום שטח. אין לנו שום אינטרס להבריח פלסטינים מעזה, ויתרנו עליה, אין שם כלום בשבילנו. רק פח זבל של פלסטינים ושדה ניסויים ברטוב עבור התעשיות הבטחוניות שלנו. העיניים והטלפיים שלנו מכוונות על הגדה.

    האם ה״מערב״ יניח לזה לקרות? לא יודע. לא מחר בבוקר. כמו שכתבתי, אני מנחש שזה תלוי באופן קריטי בשליטה על המידע. למערב לא מזיז מה שלא מתפרסם בצורה שמשפיעה על דעת הקהל. האם ניתן להנדס את המידע בצורה שתאפשר טיהור אתני? זה ידרוש שליטה הדוקה וניטור של כניסת אמצעי תקשורת לאזור הפעולה, וכנראה גם חסימה של האינטרנט והפעלה של לוחמה אלקטרונית. האם זה מספיק? לא יודע. בלתי מתקבל על הדעת? זה מתקבל לפחות על דעתי שלי, ויש לי תחושה שגם על דעתם של רבים מאנשי המשטר, המטהרים בפוטנציה הממתינים לשעתם.

    התגובה שלך by גיל — 19 בספטמבר 2016 @ 21:20

  18. האלוף בדימוס גרשון הכהן הסביר שללא ההתנחלויות צבא הכבוש היה צריך להיות גדול בהרבה ממה שהוא היום.
    רפאל איתן ז"ל ואריאל שרון ז"ל כתבו שדלול אוכלוסית גוש דן מקטין מוטיבציה ומעכב פתוח נשק גרעיני נגדנו.

    התגובה שלך by שלום ישראל — 14 בספטמבר 2016 @ 9:46

  19. חחח, אתה חושב שחסרים אלופים בדימוס קטן או בדימוס גדול שטוענים ההפך? מה זה מוכיח?
    אם ניקח את הדוגמא שלך, של רצועת עזה, איך הטענה הזו מחזיקה? היינו צריכים צבא כיבוש גדול יותר בעזה בתקופה שהיו בה יישובים אזרחיים, או לאחר שפינו אותם?

    התגובה שלך by גיל — 14 בספטמבר 2016 @ 20:02

  20. "אתה חושב שחסרים אלופים בדימוס קטן או בדימוס גדול שטוענים ההפך?" שמעתי על אלופים בדימוס ש"טוענים" ההפך, אבל עוד לא שמעתי שיש להם גם נמוקים סבירים, לגרשון הכהן – יש. בכל אפן, זאת היתה תשובה, גם אם יש חולקים עליה, לתמיהתו של מני מזרחי "מהי המטרה של רכיבה על גב נמר?"

    התגובה שלך by שלום ישראל — 15 בספטמבר 2016 @ 13:03

  21. "היינו צריכים צבא כיבוש גדול יותר בעזה בתקופה שהיו בה יישובים אזרחיים, או לאחר שפינו אותם?"- אכן, שכחתי לכתוב שאם אנחנו רוצים שרוב השטח המיושב של ישראל יהיה כעוטף עזה מס' 2 אז לא צריך צבא בתוך יו"ש אפשר להסתפק בהחרבת יו"ש והרג מגינים חיים שם, כפי שאנחנו נוהגים בעזה, מפעם לפעם, ולהוסיף על כך עשרות אלפי חילי חי"ר משובח לארך הקו הירוק כדי להגן על האזרחים מפני היוצאים מהמנהרות.

    התגובה שלך by שלום ישראל — 15 בספטמבר 2016 @ 13:08

  22. זה מני זהבי. אמנם כינוי (שאני בטוח שבעל הבלוג מבין את מקורו), אבל בכל זאת.
    כיבוש צבאי של שטח פלסטיני יכול להיות אמצעי להבטחת הביטחון של ישראל. אפשר להתווכח על כמה האמצעי הזה יעיל לעומת המחיר שלו, אבל לפחות על פניו, זה אינו משולל היגיון. לעומת זאת, ההתנחלויות בעיקר דורשות כוחות צבא שיגנו עליהן (כולל הליווי הפרוברביאלי של חיילים להסעות ילדים לחוגים), ואינן מספקות הגנה לאף אחד אחר.
    דרך אגב, החיים בעוטף עזה הם לא כאלה רעים. עובדה היא שאיננו רואים תנועה גדולה של תושבים העוברים משם לחלקים אחרים של הארץ. יש תקופות שיורים עליהם, כן. תושבי הצפון חיו במצב דומה עשרות שנים. פעם כבשנו את דרום לבנון כדי למנוע את זה, הצלחנו חלקית בלבד, אבל איש לא העלה על דעתו להקים התנחלויות בדרום לבנון.

    התגובה שלך by Meni Zehavi — 15 בספטמבר 2016 @ 21:39

  23. "ההתנחלויות בעיקר דורשות כוחות צבא שיגנו עליהן" – לא שמעתי על ברי סמכא שחולקים על דעתו של האלוף בדימוס גרשון הכהן שאמר, בנגוד לדעתך, שללא ההתנחלויות צבא הכבוש ×”×™×” צריך להיות גדול בהרבה ממה שהוא היום.

    התגובה שלך by שלום ישראל — 15 בספטמבר 2016 @ 23:16

  24. תגיד, אתה רציני? באמת לא שמעת? רק לפני שבוע-שבועיים התנהל פה דיון על התופעה של גנרלים שרק עם שחרורם מתחילים להשמיע אמירות "שמאלניות". בלי להכנס שוה לויכוח ההוא, מה שברור זה שיש הרבה ברי סמכא, לפחות כמו גרשון הכהן, אם לא טיפה יותר, שחושבים שההתנחלויות ובטח המבודדות רק גורעות מהביטחון ולא מוסיפות לו. למשל, אהוד ברק, הוא בר סמכא כמו גרשון הכהן? עמי איילון? ובעצם כל ראשי השב"כ האחרונים? אתה יכול להגיד שהם כולם מדברים שטויות, כמו שאני חושב על דברי גרשון הכהן או על דבר השטות של המוטיבציה לנשק גרעיני שהבאת. אבל אתה לא יכול להגיד שלא שמעת על אנשים כאלו.

    התגובה שלך by גיל ב' — 16 בספטמבר 2016 @ 11:53

  25. "יש הרבה ברי סמכא, …, שחושבים שההתנחלויות ובטח המבודדות רק גורעות מהביטחון ולא מוסיפות לו"- ודאי שיש כאלה. הם מדברים על הרמה האסטרטגית (השפעת ההתנחלות על יחסי חוץ של המדינה, סכוי להסדר עם הפלסטינים, שמירת הערכים הדמוקרטיים, פלוג בעם וכיו"ב). כשכתבתי "לא שמעתי על ברי סמכא שחולקים על דעתו של האלוף בדימוס גרשון הכהן שאמר, בנגוד לדעתך, שללא ההתנחלויות צבא הכבוש ×”×™×” צריך להיות גדול בהרבה ממה שהוא היום" התכוונתי רק לענין גודל צבא הכבוש.

    התגובה שלך by שלום ישראל — 16 בספטמבר 2016 @ 13:00

  26. לא הבנתי איך זה מסתדר. אם מישהו קורא לפינוי השטח והקמת מדינה פלסטינית, זה אומר אוטומטית שאין יותר צבא כיבוש. זה אולי יגדיל את הצבא, וזה בספק רב מאוד, אבל יקטין לאפס את צבא הכיבוש. מה שאתה אומר רלבנטי רק למי שאומר שצריך לפנות את ההתנחלויות ולהשאיר את הצבא. כמו שקרה בהתנתקות מצפון השומרון. אני לא חושב שהצבא שם גדל כתוצאה מכך. בכל אופן אני לא חושב שיש הרבה אנשי צבא שמביעים את הדיעה הזאת. מי שרוצה לפנות את ההתנחלויות בדרך כלל רוצה גם להוציא את הצבא.

    התגובה שלך by גיל ב' — 16 בספטמבר 2016 @ 21:44

  27. אני רואה שבלגנתי , לכן אעשה סדר: אני רואה, כמוך, 3 אפשרויות ביו"ש: א. צבא והתנחלויות. ב. צבא ללא התנחלויות- על החסרון של זה דבר גרשון הכהן. ג. לא צבא ולא התנחלויות- רוב השטח המיושב ביהודים יהיה כמו עוטף עזה, לדעתי.

    התגובה שלך by שלום ישראל — 17 בספטמבר 2016 @ 1:41

  28. אז אם נבדוק נראה שבאיזור כדים וגנים או חומש יש עכשיו יותר צבא מאשר לפני הההתנתקות? קשה לי להאמין.

    התגובה שלך by גיל ב' — 17 בספטמבר 2016 @ 10:08

  29. "החיים בעוטף עזה הם לא כאלה רעים"- אילו הייתי משתכנע שגם תושבי המרכז הכלכלי של ישראל ישלימו עם חיים כאלה, ולא תהיה בריחת מוחות, ושגם בעלי ההון ימשיכו להשקיע באזור כזה, אז גם אני לא הייתי מוצא צדוק לכבוש.

    התגובה שלך by שלום ישראל — 15 בספטמבר 2016 @ 23:22

  30. לגבי צבא הכיבוש, מה שגיל אמר (רצועת עזה כדוגמא).
    לגבי דילול אוכלוסיית גוש דן, עשה לי טובה. כאשר ממשלת ישראל תעשה משהו כדי לפזר מקומות עבודה מגוש דן החוצה, החל מסטארט-אפים בחיתולים וכלה בחברות בינ"ל נחשבות, אפשר יהיה לדבר על דילול גוש דן. עד אז, זה פשוט מגוחך.

    התגובה שלך by Meni Zehavi — 15 בספטמבר 2016 @ 8:30

  31. "יש חתיכת הבדל בין להגן על עצמך ובין לדכא במשך שנים אוכלוסייה שלמה שרוצה בעיקר שתעוף לה מהעיניים. "
    בהתחשב בכך שלעוף לה מהעיניים כולל לעזוב את א"י (עזיבת יו"ש לא תספק את האוכלוסייה הפלסטינית, ספק אם תצמצם את הלהבות) אין הרבה הבדל

    התגובה שלך by arik12341234 — 14 בנובמבר 2016 @ 14:24

  32. איך אתה יודע מה יספק את האוכלוסייה הפלסטינית?
    לפחות לפלסטינים המחזיקים באזרחות הישראלית יש כלים דמוקרטיים להביע את רצונותיהם. יש ביניהם כל מיני דעות. אולי יש כאלה שרוצים שהיהודים יעזבו את א"י (פלסטין) בכלל, אבל אותם לא כ"כ שומעים. מצד שני, כן שומעים כאלה שרוצים שישראל תפסיק להיות מדינה יהודית. אנחנו (היהודים) לא אוהבים לשמוע את זה, לא נסכים לזה, אבל אנחנו מוכנים לקבל את בעלי הדעות האלה כשותפים למשחק הדמוקרטי. השבח לאל, אנחנו לא שולחים את ימ"מ לעצור את חברי הכנסת של בל"ד.
    לעומת זאת, הפלסטינים ביו"ש אינם חלק מהמשחק הדמוקרטי בישראל, ואנחנו לא מאפשרים להם לחיות את החיים שלהם בלי להתחשב בישראל וברצונותיה. זו האם-אם-אמא של דיכוי. דרך אגב, אנחנו לא מדכאים באותו אופן את תושבי לבנון, למשל. היו זמנים שהם ירו עלינו טילים, נלחמנו נגדם, ועדיין, יש ביננו גבול, הם שם, אנחנו פה, ולא עזבנו את א"י בגללם. אז למה עם הפלסטינים של יו"ש ועזה זה לא יכול להיות אותו דבר?

    התגובה שלך by Meni Zehavi — 14 בנובמבר 2016 @ 15:20

  33. אני אכן לא יכול לדעת, אני משער.
    תימוכין להשערתי :
    1. הרבה פלסטינים (אני מדבר כרגע על תושבי השטחים) אומרים זאת. לדוגמה החמאס, הג'יהאד וחלק מאנשי הרשות.
    2. השטחים נכבשו לאחר שהערבים לא היו מרוצים ופעלו לשנות את החלוקה הקודמת שבה יו"ש הייתה בידיים ערביות.
    3. גם המנהיגים הפלסטינים המתונים יחסית לא הסכימו ברובם לוותר על זכות השיבה לפליטי 48 (כלומר בעיקר לצאצאיהם) והגירת מיליוני פלסטינים לישראל (ולו מסיבות כלכליות, אלא אם המצב בישראל ידרדר עד לזה של ירדן) דבר שקשה לשער שישראל תוכל להסכים לו או שיאפשר חיים נורמליים לאחריו. (אני קצת מסייג פה את הנחתי המקורית כי לכאורה זה פותח אפשרות תאורטית שנוכל לחיות בישראל ללא מלחמה. עדיין זה לא נראה לי פתרון סביר, בפרט שהוא כנראה יוביל לעוד מלחמה- בין צאצאי הפליטים לבין היהודים)
    4. ניסינו את זה חלקית בעזה וזה לא עבד (אמנם, יש סיבות לחשוב שאולי בנסיגה מיו"ש זה יהיה שונה אבל בכל זאת זה עוד ראיה).

    האם מצב מלחמה מחייב שליטה קבועה על הפלסטינים כדי לשרוד?
    בהחלט לא, בלבנון ובעזה המלחמה מתנהלת בהפסקות כמדי כמה שנים הם מפגיזים בטילים או פיגועים וישראל מפציצה שם. כלומר לא מדובר בהקרבת ההתנחלויות עבור הפסקת המלחמה והדיכוי אלא עבור שינוי באופן שבו המלחמה מתנהלת. האם השינוי הזה ייטיב איתנו או עם הפלסטינים?
    שאלה אחרת, אני נוטה להמר שלא אבל זה נושא לפוסט אחר

    התגובה שלך by arik12341234 — 14 בנובמבר 2016 @ 16:00

  34. “מג”ב הוא היחידה המבוקשת ביותר בקרב מתנדבים לשירות קרבי“…“טבעה של לוחמת בט”ש היא שהיא נמנעת מנפגעים“. נו זהו, המצ׳ואיסטים בוחרים בצנחנים וגולני, האינטלקטואלים בוחרים במודיעין, הרוב בוחרים במג“ב סתם ×›×™ הם לא רוצים לההרג, לא מפני שהם ששים לדכא. נכון?

    התגובה שלך by Y. — 13 בספטמבר 2016 @ 3:23

  35. הידיעה הזאת מזכירה את הסיפור על האדם שטבע בנהר שעומקו הממוצע הוא 40 ס"מ.

    גם מי שלא למד מתמטיקה בחמש יחידות מבין כי אם יש שני מקומות במג"ב הרי מדובר ב16 מתנדבים למג"ב ואם יש 100 מקומות פנויים בגולני הרי שיש 500 מתנדבים לגולני.

    כמובן שאני לא יודע את המספרים האמיתיים כי הם חסויים אבל סדרי הגודל השונים הופכים את הכותרת " היחידה המבוקשת ביותר" לקשקוש חסר משמעות.

    התגובה שלך by נתן — 13 בספטמבר 2016 @ 20:36

  36. לוחמי בג"ב עוברים הכשרה שדומה מאוד לזו שעוברים כל חיילי חי"ר במסלול לוחם.
    לכן, ההשואה של הכותב אינה במקומה, שכן בהגדרה "קרבי" משווים את היחידים ולא את היחידות.

    שום משחק פירושים לא יעזור לעוות את המציאות.

    התגובה שלך by Michael Strogoff — 18 בספטמבר 2016 @ 19:35

  37. זוהי יחידה משטרתית אלימה ופורעת חוק ומטבע הדברים אלו הנמשכים אליה מגיעים מהזיבורית החברתית. עבדים כי ימלוכו הנהנים מחזקת התקינות הפיקטיבית.

    התגובה שלך by אייל — 16 באוקטובר 2016 @ 1:29

RSS feed for comments on this post.

Sorry, the comment form is closed at this time.

Powered by WordPress