החברים של ג'ורג'

מדינת ישראל מסכנת את אל אקצה

בחודשים האחרונים, טוענת ממשלת ישראל שהיא שומרת על הסטטוס קוו בחראם אל שריף ושכל אמירה אחרת היא הסתה. אז למה השירות הלאומי מסייע למכון המקדש?

כל מי שעקב בחודשים האחרונים אחרי ההתנהלות של ממשלת ישראל בנושא חראם אל שריף (”הר הבית”), שם לב לכפילות מסויימת. מצד אחד, מאז בחירתו מחדש של נתניהו בשנת 2009 והתגברות כוחה של שדולת המתנחלים בליכוד, יותר ויותר שרים וחברי כנסת של הליכוד מדברים על הקמת מקדש ומצדדים בעליה להר הבית. נתניהו לא מנע משר שלו, הבוגד אורי אריאל, לעלות להר הבית ואף להתפלל שם; הוא גם נמנע מלהעניש אותו אחר כך. בקדנציה הקודמת, שרת התרבות הנוכחית של נתניהו, מירי רגב, הציקה למשטרה שוב ושוב בדרישה להקלות לפעילי החרבת המסגדים בעלותם להר, וסגנית שר החוץ הנוכחית, ציפי חוטובלי, התוודתה לאחרונה על השתוקקותה למקדש שם בהקדם. חוטובלי פועלת בתחום כבר כמה שנים. השר אלקין גם הוא תומך בבניית מקדש, כמו גם יושב ראש הכנסת ולשעבר השר של נתניהו, יולי אדלשטיין (ראו כאן). גם השגריר באו”ם, דני דנון, תומך במקדש וכחבר כנסת הפר את הסטטוס קוו והתפלל על ההר. המועמד (על כל פנים, לדבריו-שלו) לתפקיד ראש לשכת ראש הממשלה, רונן שובל, הביע תמיכה בהקמת מקדש ורואה בכך צורך לאומי; כך עשה גם המועמד-לדקה לתפקיד המסבירן הלאומי, רן ברץ.

מצד שני, אם אתה מעז לומר שאל אקצה בסכנה – ומה לעשות, 100% מתומכי בניית המקדש מוציאים שם רע לכל השאר כשהם אומרים שאת בית המקדש צריך יהיה לבנות במקום “השיקוץ המשומם” שנמצא שם – אתה מוגדר על ידי ממשלת ישראל כמסית מסוכן.

לאחרונה הופתעה בת זוגי, גלינה ווקס, לגלות שאחד הגופים שפעילים יותר בתחום בניית המקדש – מכון המקדש – מקבל סיוע ממדינת ישראל בדמות צעירות המשרתות שם בשירות לאומי. למעשה, שני גופים של מכון המקדש – המכון עצמו וגוף התעמולה שלו, “המדרשה לידע המקדש” – זוכים לתמיכה של השירות הלאומי. הביקורת החיובית שמשאירות המשרתות ראויה לתשומת לב.

Screenshot_120415_055825_PM

מכון המקדש מונהג על ידי הרב ישראל אריאל, שהיה פעמיים מועמד מטעם רשימת כ”ך לכנסת (בבחירות לכנסת התשיעית והעשירית.) הדמות היותר מוכרת היום המזוהה איתו היא יהודה גליק, יו”ר מכון המקדש, חבר חטיבת מנהיגות יהודית של הליכוד, המוצב במקום ה-33 ברשימת הליכוד לכנסת.

מבחינת מדינת ישראל, אם כן, הסיוע להקמת מקדש, או על כל פנים להפצת הרעיון של הקמת מקדש, הוא לא איזה רעיון זניח של כמה משוגעים – הוא שירות לאומי שראוי לסיוע ממשלתי.

כפי שהראה המחקר המשותף למכון קשב ול”עיר עמים” בשנת 2013 (עמ’ 39) מכון המקדש מקבל סיוע ממשלתי – מצד משרד החינוך. המטרה היא להציג בפני תלמידים ישראלים, בכלל זה הלומדים במערכת החינוך המסורתית (”ממלכתית”) נראטיב שאומר להם שמטרתו הלאומית של העם היא בניית המקדש. העובדות המציקות האחרות – למשל, שבהר הבית יש פולחן מוסלמי רצוף במשך תקופה ארוכה יותר משעמד שם מקדש יהודי – לא מוצגות לתלמידים. מותר לנחש שגם העובדה שרוב מוחלט של הרבנים האורתודוקסים אוסר על עליה להר הבית גם היא מוצנעת.

התמיכה של משרד החינוך במכון המקדש מתחילה ככל הנראה בשנת 2008. למה אז? ככל הנראה, כחלק ממסע הנקמה של המחנה הכתום במדינה שהחריבה את גוש קטיף. על כל פנים, המסע – שמתרחש במידה ניכרת מתחת לרדאר של התקשורת היהודית – נוחל הצלחה: כשליש מהיהודים שנשאלו ב-2013 אמרו שהם רוצים להקים בית מקדש בהר הבית. 31% מהתומכים בהקמת מקדש הגדירו את עצמם כחילונים.

45% מהנשאלים בסקר ההוא אמרו שהם מתנגדים להקמת מקדש, אבל סביר להניח שאם הם יישאלו מדוע, הם לא יוכלו לתת הסבר אידיאולוגי לכך: המשמעות תהיה בהכרה בזכויות של מוסלמים ופלסטינים במקום שחינכו אותם שהוא הקדוש ביותר ליהודים. הם כנראה יאמרו שזה כנראה יגרור תוצאות בטחוניות לא רצויות ובוודאי פגיעה בערך המקודש האחרון שנותר ליהודים ציונים – “השקט” שמתאפשר כתוצאה מדיכוי ישראלי כבד בגדה המערבית. נסיון להקמת מקדש אכן צפוי להפר את השלאפשטונדה של המחנה הפוליטי הזה בצורה בלתי הפיכה.

ראש הממשלה שלכם, אגב, נתפס לאחרונה אומר באירוע שחשב שהוא סגור ש”אם היהודים היו רוצים להשמיד את אל אקצה, זה לא מאמץ כזה גדול.” זה כנראה נכון. הנדסית זה כנראה לא מסובך מדי. השאלה היא מה יקרה אחר כך. כמו תמיד, נתניהו לא מוכן לענות על שאלות כאלה – אולי כדאי שיתייעץ עם רן ברץ.

על כל פנים, הכיוון שאליו הולכת מדינת ישראל די ברור: אדנות יהודית בהר הבית. זכרו את זה בפעם הבאה שהממשלה שלכם תאמר לכם שמי שאומר שאל אקצה בסכנה הוא מסית מסוכן ש”דמוקרטיה מתגוננת” צריכה לסתום לו את הפה.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

32 תגובות על ”מדינת ישראל מסכנת את אל אקצה“

  1. דויד הגיב:

    שלאפשטונדה (schlafstunde)

  2. אילן הגיב:

    טוב, לא נעים לומר, אבל חראם אל-שריף הוא אכן המקום המקודש ביותר ליהודים, תהא הסיבה היסטורית לאומית או דתית, ולא מאתמול. עכשיו, ברור שנאמני הר הבית על גלגוליהם הם לא בדיוק אבירי חופש הפולחן, אבל האם מדינת ישראל צריכה להשתיקם, למנוע מהם לפעול ולגייס בנות שירות? אינני חושב. לדעתי דווקא שחרור קיטור וחתירה לקראת חופש פולחן אמיתי באתר תרחיק את הקיצוניים ממרכז הבמה ותיתן הזדמנות לבני כל הדתות לשוחח עם חברם הדמיוני מבלי לפצוח במלחמת עולם.

    • מתנחבל הגיב:

      לא הבנתי, אילן.

      אתה חושב שאי מתן אפשרות לגייס בנות שרות משמעו השתקה?

      ועל איזה חופש פולחן אמיתי אתה מדבר, בדיוק? הרי שליטתה של ישראל על הר הבית וסביבתו מוחלטת, והיא מקפידה להפעיל אותה באופן שמשרת את הציבור היהודי ומפלה את המוסלמי.

      האם אי-פעם שמעת שהמשטרה לא מתירה תפילה בכותל המערבי לגברים מתחת גיל 45? כי בהר הבית, עבור מוסלמים כמובן, זה המצב חלק גדול מהשנה. מסיבה כלשהי, המקומות היחידים ש״חופש הפולחן״ מועלה בהם על נס הם מעט המקומות שבהם לפלסטינים יש סוג של סוברייניות דתית, מוגבל ככל האפשר. בשאר המקומות – 99% מהארץ – אין צורך בחופש פולחן.

      • אילן הגיב:

        כל הזמן. תנסה להיכנס להר הבית בביקורך הבא בעיר העתיקה. אתה יודע מה? תנסה להתפלל שם. תראה מה יקרה. אני לפעמים מקנא בכם, אנשים שרואים את המציאות בשחור ולבן. הכל כ"כ פשוט אצלכם.
        אה, ותרשום בויקיפדיה "ווקף מוסלמי", או "הסכם השלום עם ירדן",מחכות לך שם זבטות מציאות מרעננות.

        • אילן הגיב:

          ולגבי בנות השירות, ברור שאין מדובר בהשתקה, אבל אני מאמין שזה בריא שלמדינה יהיו ארגונים פוליטיים פעילים וחיוניים, ובנות שירות או מתנדבי ומתנדבות שנת שירות הם חלק מזה, שיתנדבו במרכז לסיוע לעובדים זרים או במרכז מורשת בגין או אפילו בתנועת ימין קיצוני שמפנטזת על בניית המקדש. תן להן להחליט.

          • ... הגיב:

            אני הולך להתעלם משאר מה שאמרת (מאחר ואני תומך בזכויות תפילה שוות ליהודים על הר הבית – מיותר לציין שמבחינתי זה צריך להיעצר כאן, וקריאות לפגוע בחופש הפולחן המוסלמי על הר הבית מבחינתי בזויות לחלוטין ולא צריכות בכלל לבוא לדיון), אבל למה אתה חושב שזה לגיטימי שלארגון פוליטי יהיה מותר לגייס אנשי שירות לאומי?

            שירות לאומי נועד לעזור לקהילה, שזה אומר לחולים, זקנים, נוער בסיכון וכיו"ב. הוא לא נועד להפצת משנה פוליטית, וזה שמדינת ישראל מאפשרת זאת רק מעיד על המחסור בממשל תקין בה.

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

              השאלה היא איך מבחינים בין פעילות פוליטית לעזרה לקהילה. למשל, כולם יסכימו שחינוך הוא עזרה לקהילה. אבל חינוך כולל עיסוק בנושאים והטמעת הערכים שחשובים לקהילה הרלוונטית. במדינה ישראל, נושא המקדש וסדרי העבודה בו נתפס כחשוב מאוד במערכת החינוך הממלכתית-דתית, ומקבל ביטוי מסוים (אם כי קטן הרבה יותר) גם במערכת החינוך הממלכתית הרגילה. אינני יודע מה עושות בנות שירות לאומי במכון המקדש, אבל סביר להניח שהן מעבירות פעילות חינוכית כלשהי — אם בבתי ספר ואם במכון עצמו.
              האם פעילות כזאת משרתת את כלל החברה במדינת ישראל? אפשר להתווכח. האם היא מסכנת את מסגד אל-אקצא? נדמה לי שעצם השאלה מזלזלת במסגד יותר ממה שפוליטיקאי מצוי מהבית היהודי יכול לחשוב עליו.
              דרך אגב, אני מתנגד לתפילת יהודים בהר הבית כשם שאני מתנגד לתפילת מוסלמים בבית הכנסת הקרוב לביתי. אבל זה כבר עניין אחר.

              • מני זהבי הגיב:

                זה הייתי אני.

                • אביבית הגיב:

                  גם בציונות הדתית עברו דרך ארוכה מתפישה אבסטרקטית של המקדש (וה"עבודות בו" ..)-לכוונת הגשמה פוליטית מעשית בפועל.
                  ההבדל עצום, ואתה מתאר מציאות מיתממת,בלשון המעטה.
                  שלא לדבר על ההבדל בין מפלגת שלטון(!) שמתעסקת ב'מקדש והעבודות בו' ובין קצת שיעורים כאלה באולפנא למינהו–בהקשר אי מופרכות הסכנה.

                • ... הגיב:

                  שלום מני, אני חושב שחינוך, ברגע שהוא חינוך לערכים (ולא נניח מתמטיקה, אנגלית, ספרות, היסטוריה וכו') צריך להיות פסול כשירות לאומי (למעשה, אני מתנגד גם לקיום חיל החינוך – צבא לא צריך לקחת את האחריות של משרד החינוך).

                  אני מסכים איתך שיכולים להיות תחומים בהם הגבול באמת מטושטש (כמו למשל התנדבות עם פליטים בדרום ת"א), אבל בסך הכל, במקרים כמו למשל מכון המקדש, עמותות שמאל מסוימות וכיו"ב גופם שעיקר מרצם הוא בהפצת משנה פוליטית נטו הגישה שלי היא שאם מישהו רוצה להתנדב שם – שיעשה זאת בזמנו החופשי, לא כשירות לאומי.

                  • מני זהבי הגיב:

                    בעולם האידיאלי, הייתי מסכים עם מה שאתה אומר. (בעצם, בעולם האידיאלי לא הייתה חובת שירות צבאי או לאומי.) אבל אנחנו לא שם.
                    איפה שאנחנו נמצאים, הקצאת תקנים של בנות שירות למכון המקדש מביאה תועלת מסוימת לציבור (בהנחה שהן עוסקות בפעילות חינוכית), והנזק שלה הוא מינורי. ביקורי פוליטיקאים בהר הבית גורמים הרבה יותר נזק.

              • עמית הגיב:

                המדינה מאשרת שירות לאומי גם בבצלם ובאמנסטי, האחרון שבהם ארגון שקורא בזירה הבינלאומית לאמברגו נשק על ישראל (צו מוות לאזרחי המדינה היהודית היחידה במזה״ת). שירות לאומי קיים לא רק בארגונים פילנתרופים גרידא וגם לא רק בארגונים שהמדינה תומכת במטרות שלהם, ולכן הביקורת של גורביץ חסרת שחר.

  3. סליחה? אי מתן אישור לגיוס בנות שירות זו השתקה? וואלה? אף אחד לא אמר להוציא את המכון המטונף הזה מחוץ לחוק. שיתקיים, שיהיו הסהרורים פעילים בו ויוציאו קיטור כאוות נפשם. בין זה לבין לשלוח לשם עובדים בחינם על חשבון המדינה המרחק רב.

    • מודי תולששש הגיב:

      גם "בצלם" מקבלים עובדי חינם על השבון המדינה משירות לאומי.

  4. אביבית הגיב:

    לפני קום המדינה ואחורה -יהודים התפללו בכותל- לא ב"הר הבית" . עובדה.
    שגיון התפילה בהר הבית – עוד התבייתות טרלול מעוות מבית היוצר של הציונות הדתית ומתכונת הווייתם להפוך שוליים סהרורים למיינסטרים .
    אם יש מעקב אחר קריסתה של החברה הישראלית-
    הציונות הדתית הוא הרובוט שיצא משליטה בשירות האצת התהליך.

  5. עמית הגיב:

    מעבר לסוגית השירות הלאומי שהגבתי עליה לעיל, לאורך כל המאמר גורביץ מערפל בזדון את ההבחנה בין מי שקורא להפסיק לשלול את חופש הדת והפולחן של יהודים בבר הבית, לבין מי שמבטא כמיהה משיחית אינהרנטית ליהדות לעידן בית שלישי לבין מי שמעוניים בימינו להרוס את מסגד אלאקצה על מנת לבנות בידיהם את בית שלישי. ההבדל בין השלושה עצום, ופחות או יותר כל אנשי הציבור שהוזכרו במאמר שייכים לאחת משתי הקטגוריות הראשונות ולא לאחרונה.

    • מני זהבי הגיב:

      אין ליהודים חופש פולחן בהר הבית, משום שהמקום הוא, מה לעשות, אתר קדוש מוסלמי. קדושת הר הבית ליהודים, עם כל הכבוד, היא עניין של היסטוריה ושל כיסופים משיחיים (לגיטימיים לכשעצמם). שימושו של ההר כאתר קדוש למוסלמים הוא מציאות דתית, משפטית ומנהלית קיימת, שכל ניסיון לשנות אותה יוביל לתוהו ובוהו במזרח התיכון.
      דרך אגב, למוסלמים אין חופש פולחן בכנסיית הקבר או בבית הכנסת השכונתי שלי, ולגברים המבקרים בבריכה ציבורית אין חופש תנועה במלתחות הנשים.

      • עמית הגיב:

        הדגש הוא על העובדה שזו מציאות קיימת שכל נסיון לשנות אותה יוביל לערעור נוסף של היציבות במזרח התיכון. או במילים אחרות, המציאות הזו נשמרת תחת סחיטה באיומים.

        היה אפשר לממש את זכות הפולחן של היהודים במקום הכי קדוש להם, מתחם הר הבית מספיק גדול כך שהיה אפשר להקצות להם אזור תפילה. כך גם היה צודק לנהוג. בפועל לא עושים את זה כי המוסלמים לא מוכנים שהמתחם שהם בנו על האתר הכי קדוש ליהודים – שכל יעודו להיות מונומנט נצחון על היהודים והנוצרים, ואף לא מסגד – ייחלק עם אותם יהודים.

        אפשר להיות בעד שמירת הסטטוס קו הזה, אבל להציג אותו כצודק זה מגוחך.

        • אביבית הגיב:

          אתה ממשיך לטעון כנקודת מוצא(!) שיש ליהודים כיום זכות פולחן במתחם הר הבית,למרות שמי שענה לך טוען שלא

          • עמית הגיב:

            אההה זה לא אני טוען. זו ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. לא ברור למה זה מכעיס אותך, אבל לבני קבוצה דתית יש את הזכות לקיים את פולחנם באתר הקדוש להם ביותר. אפשר לשלול את הזכות הזאת בתואנות שונות (שמירה על הביטחון והסדר הציבורי, במקרה הזה), אבל זו עדיין זכות שנשללת. אם אותו אתר קדוש למספר דתות אז יש למצוא הסדר שיאפשר פולחן של כולם, כפי שמתקיימים בעשרות אתרים ברחבי הארץ והעולם, במקרים שבהם אין בני קבוצה דתית אחת שמאיימים באלימות רחבת היקף.

            • נתן הגיב:

              תענוג לראות איך אתה מסביר באופן רציונלי ושקול למה מדינת ישראל צריכה להתאבד

              • עמית הגיב:

                אז לא הבנת אותי נכון. אני בעד להמשיך לשלול את זכותם של יהודים להתפלל בהר הבית. אני פשוט מתנגד להצגה מכובסת של זה כמשהו מלבד שלילת זכות של בני קבוצה אחת בשל כניעה לאיומים אלימים של בני קבוצה אחרת.

                • אביבית הגיב:

                  אין שלילת זכויות!אתה ושות' עושים מניפולציה במושג.
                  כ"כ (מעבר לעובדה שאין שלילת זכויות בהקשר פולחן יהודי בהר הבית)-אבסורד פנטסטי לנהל 'שיח זכויות' כשאוכלוסיית ערביי ירושלים משוללי אזרחות

                • נתן הגיב:

                  פעם אחרונה שיהודים התפללו בהר הביית ( בהנחה כמובן ששם עמד בית המקדש , דבר שאין לו שום הוכחה) היה בימי ביית שני, ולכן קשה לקרוא לאיסור הנוכחי "שלילת זכויות".
                  לדעתי העובדה שאדם שקול וחילוני כמוך בכלל מתעסק בטרוף הזה מעיד כאלף עדים על השיגעון הכללי שהמדינה שלנו נמצאת בו.

        • מני זהבי הגיב:

          שלום הציבור תמיד נשמר תחת סוג מסוים של מאזן אימה. אם המשטרה תחליט שהיא אינה חוקרת מעשי גניבה ושוד ואינה עוצרת את החשודים, הרבה אנשים יאבדו את רכושם, וחלק ניכר מהם — גם את חייהם. (במצב כזה, דרך אגב, הדרישה לתת לאזרחים לחמש את עצמם תהיה לגיטימית.)
          זה אינו אומר שאי-אפשר להפר את מאזן האימה הקיים. השאלה היא בשביל מה. הרבה מאוד יהודים אדוקים בדתם חושבים שעלייה להר הבית אסורה עליהם בשל סיבות דתיות. במצב כזה, דרישה לחופש פולחן יהודי בהר הבית נראית די מגוחכת.
          ובאופן כללי יותר, כל עניין השליטה במקומות הקדושים תלוי במידה רבה מאוד בסטטוס קוו. לא רק בהר הבית. שאלת הסטטוס קוו בכנסיית הלידה בבית לחם, למשל, היא שאלה סבוכה מאוד, והיסטורית, נסיונות לשנות אותו היו נפיצים למדי. (למשל, שינוי כזה היה אחת הסיבות למלחמת קרים ב-1853.)

    • אביבית הגיב:

      איסור רבני יהודי גם הוא שולל חופש דת ופןלחן בהר הבית,אולי כדאי לתבוע אותם..וברצינות :זה LOL אחד גדול לדבר בשם 'חופש פולחן' יהודי – כשלערביי ירושלים המסופחים אין את האלמנטרי בסיסי ביותר מה שנקרא 'אזרחות'… חח זה קודם כל! בנוסף-
      המסגד והמתחם הוכרו גם ע"י ישראל כ'דתיים מוסלמים',לפיכך אין שם 'חופש פולחן' לדת אחרת וזה שימוש מעוות במושג.

    • יואב הגיב:

      בזדון ?

  6. אמיר הגיב:

    נתן, אין שום הוכחה שבית המקדש עמד על הר הבית?

    עד כדי כך קיבלת את הגרסה הפלסטינית ?

    מי חולק על כך חוץ מתועמלנים פלסטיניים שאיבדו קשר עם המציאות?