החברים של ג'ורג'

למה המינוי של רוני אלשייך בעייתי

שלוש סיבות לכך שהמינוי החדש של ארדן ונתניהו בעייתי לא פחות מקודמו

אז לפני שבוע, גווע בקול נפיחה הרעיון למנות את הפשלונר גל הירש לתפקיד מפכ”ל המשטרה. הנער לעניינים מלוכלכים של אביגדור ליברמן שעלה לגדולה, גלעד ארדן, למד על בשרו שהירש הוא לא מהאנשים שהאגו שלהם מסוגל לעמוד בדחיה; הירש לא הסכים למשוך את מועמדותו, ארדן נאלץ לזרוק אותו. ואז הגיע מינוי גרוע אפילו יותר מהירש. במשך יומיים מגוחכים במיוחד, כלי התקשורת הישראלים לא היו רשאים לדווח על שמו של המפכ”ל המיועד; בוויקיפדיה העברית מחקו את הערך שהכיל את שמו. לפני שלושה ימים מותר היה סוף סוף לומר שהמיועד הוא רוני אלשייך, סגן ראש השב”כ.

ויש שלוש סיבות עיקריות מדוע מדובר במינוי בעייתי מאד.

א. אנחנו לא יודעים עליו כלום. רבאק, עד יום ראשון כל מי שהיה נוקב בשמו היה עובר על החוק. ועל אנשים שאנחנו לא יודעים כלום, אנחנו לא יכולים למתוח ביקורת ראויה.

אה, רגע, אתם אומרים, אנחנו דווקא יודעים. קוראים לו השועל או אבו עניבה או נער הבר המצווה, הוא ערמומי ותורם לצדקה, הוא היה מעורב בעשרות מבצעים מוצלחים? אז צר לי, אתם לא יודעים כלום. אתם חוזרים על דף המסרים שהוציאה לתקשורת לשכת ארדן. מדובר באיש בן 52 והוא לא השאיר שום חותם שהציבור יכול לבחון.

וכן, בחינה ציבורית היא לא איזה מטרד, איזה דבר שמפריע ל”משילות.” הממשלה, כזכור, אחראית בפני האזרחים. אלה זכאים לכמה שיותר מידע על הפעילות שלה, אחרת הבחירות הופכות להצגה ריקה. בלי מידע, אין אפשרות לבחור. אבל אזרחות שמתמצית בשלשול פתק פעם בכמה שנים היא אזרחות ריקה למדי.

מועמד לתפקיד כמו המפכ”ל חייב לעמוד לביקורת ציבורית, כי זו הדרך היחידה שתוודא שאנחנו לא קונים חתול בשק. מועמד שהחיים שלו התנהלו באור, ניתן לביקורת ציבורית ראויה. איזו ביקורת אפשר להעביר על אדם שאפילו שמו היה אסור לפרסום?

אה, תאמרו, אבל המינוי לא סופי. ועדת טירקל צריכה לאשר אותו. נכון. זוכרים מתי בפעם האחרונה ועדת טירקל אמרה “לא” למינוי כלשהו? לא? אל תתאמצו יותר מדי, לא היה אירוע כזה. ועדת טירקל היא חותמת גומי שאפילו לא מתאמצת להיראות כמו משהו אחר.

ב. המנטליות של המשטרה החשאית. משטרת ישראל היא כלי שבור. היא בהחלט צריכה אדם מבחוץ שינער אותה עד היסוד: משפטן, שופט בדימוס, תובע בכיר, שוטר שעזב את התפקיד לפני שנים ויש לו מושג מה צריך לתקן ואיך. אבל בדיוק כפי שאיש צבא הוא לא האיש המתאים לתפקיד, כך גם איש שב”כ הוא לא האדם המתאים לתפקיד.

זוכרים שהמשטרה הודיעה לאחרונה שהיא עצרה ארבעה פלסטינים ממזרח ירושלים בחשד לרצח של אזרח ישראלי בידוי אבנים? אז הייתי רוצה לראות את ההקלטות של החקירה. אבל אני לא יכול, כי החקירה בוצעה על ידי השב”כ והשב”כ מקבל פעם אחר פעם פטור מהקלטות של החקירות שלו. למה? כי כל ישראלי מכיר את הבדיחה על השב”כניק שהוציא הודאה משפן שהוא דב. רשמית, כמובן, הסיבה היא חשש לחשוף “שיטות חקירה” של השב”כ, אבל למשטרה החשאית אין באמת טכניקות חקירה שאין למשטרה הרגילה. יש לה רק טכניקות לחץ: עינויים ישירים ועקיפים, מעצר של קרובי משפחה, איום בשלילת רשיונות של קרובי משפחה. וזה לא משהו שאתה רוצה לראות בקלטת. אנחנו אוהבים את הלדעת-לא-לדעת; להתענג על הידיעה שיש אנשים גסים שמוכנים לעשות בשבילנו את מה שאנחנו יודעים שהוא פסול, אבל אנחנו לא רוצים לראות, לשמוע או להריח את זה.

וכשבכיר שב”כ מתמנה למפקד המשטרה, השיטות שהוא מכיר יבואו איתו. לא בהכרח בצורה ישירה: לא יותקנו שרפרפים נמוכים עם אזיקים במשטרת פתח תקווה בקרוב. אבל לא צריך הנחיות ישירות. די שחוקרים ידעו שהם יכולים ללכת עוד קצת, שהם יכולים להתעלל, קצת לענות, ולזכות לגיבוי. משטרת ישראל מספיק מושחתת, מספיק מתעללת באזרחיה, מכדי שנתיר לה – במישרין או בעקיפין – ללכת בעקבות השב”כ.

חושבים שזה מדרון חלקלק לא סביר? השיפוע כבר שם. שר המשטרה לשעבר, צחי הנגבי, הרהר בפומבי באפשרות של מעצרים מנהליים לעבריינים שהמשטרה לא מצליחה לחקור. היו גם מי שדיברו על סיכולים ממוקדים של עבריינים. והאמת, אם אתה מאמץ את ההגיון של “מלחמה בטרור,” זה אפילו הגיוני: למה שעבריין שמפוצץ רכב יקבל יחס ששונה מזה של מחבל שמפוצץ רכב? ומכאן כבר יגיע במהירות כל השאר.

ג. הלכלוך. בשב”כ ובשירותים דומים אוהבים לומר שהם “עושים את העבודה המלוכלכת” עבור הציבור, שהם נוגעים במה שאחרים אנינים מכדי לגעת. ובכן, במדינות דמוקרטיות האנשים שמתעסקים בלכלוך גם נשארים שם. הם מגיעים לפנסיה, כותבים ספר מצונזר פחות או יותר, וזהו. הם לא ממשיכים לתפקידים בכירים אחרים. מדינות שבהם בכירי המשטרה החשאית נכנסים לפוליטיקה או לתפקידים בכירים אחרים הן בדרך כלל מדינות מוחבארת’. ויש יותר מדי אנשי שב”כ בחיים הציבוריים שלנו גם כך. הדילוג הישיר מתפקיד בכיר בשב”כ לראשות המשטרה מפריע במיוחד.

לחלקים החשאיים של המדינה, שנמצאים מטיבם בסכסוך עם החלקים הדמוקרטיים שבה, יש נטיה לבלוע עוד ועוד שטחים. צריך לרסן אותם, ובהקדם.

הערה מנהלתית א’: לקחתי בשבועות האחרונים חופשה קצרה, והכתיבה בבלוג תהיה ספוראדית עד סוף עונת החגים. עם הקוראים הסליחה על ההודעה המאוחרת.

הערה מנהלתית ב’: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • אמציה ברם

    אין דבר כזה, מוחבארת’. התעתיק הנכון הוא: מֻח'אבראת (مخابرات) או למי שאינם חובבי ניקוד: מוח'אבראת. להבא מומלץ להיוועץ ביודעי ערבית

    • נטליה

      כל הכבוד, הוכחת שיש לך יותר גדול.

      • מני זהבי

        זה אינו עניין של "יותר גדול". כשיאיר לפיד עושה פדיחות דומות ("ארבעת האבות", למשל), הבלוג הזה לועג לו — די בצדק, אם כי באופן מוגזם.

  • עדה רבון

    נכון נכון ועוד פעם נכון.

  • ספקן

    בארה"ב נבחר איש CIA לנשיא.
    אפשר לטעון שהוא היה נשיא כושל, ושארה"ב זאת לא דוגמא – אבל לקרוא לה מדינת מוחבארת זה קצת מצחיק.

    • אני מניח שאתה מתכוון לג'ורג' בוש האב. הוא לא היה איש סי.איי.איי., הוא היה מינוי פוליטי חיצוני שנועד לפקח על הסי.איי.איי. בעקבות חקירות שמצאו טונות של חריגות. הוא היה שנה אחת בתפקיד ולפני זה מילא שורה של תפקידים דיפלומטיים. לא דומה.

    • ג׳וני

      ה סי איי אי לא מקביל לשב״כ, אולי יותר לחלקים במוסד. גם בישראל היו בכירים לשעבר במוסד בתפקידים פוליטיים, למשל יצחק שמיר ואפרים הלוי שהיה פקיד ממונה ולא נבחר ואני בטוח עוד אחרים שפרחו מזכרוני כרגע.

      • מני זהבי

        אוקיי, הנה איש סי-איי-אי שאומנם לא נבחר לנשיא אבל כיהן שש שנים בתור שר ההגנה של ארה"ב (https://en.wikipedia.org/wiki/Robert_Gates).

        לא שיש טעם לגזור גזירה שווה בין ארה"ב לישראל. לישראל כבר יש ניסיון עם אנשי שב"כ שנכנסו לפוליטיקה: יעקב פרי, עמי איילון, אבי דיכטר. עמדותיהם המדיניות וסגנון ההתנהלות האישי שלהם שונה מאיש לאיש, כפי שניתן היה לצפות. אין לי חיבה גדולה לשב"כ, אבל דמוניזציה של מי שמשרת בו היא מטופשת. לאור הרקורד של הירש, אלשייך צריך להתאמץ הרבה כדי שמינויו ייחשב לגרוע יותר.
        א-פרו-פו "יומיים מגוחכים במיוחד" — ובכן, רשויות המדינה אינן יכולות ואינן צריכות (בד"כ) לפעול בקצב של פייסבוק וטוויטר. יש נוהל האוסר על פרסום שמותיהם של המשרתים בשב"כ. במקרה הזה הייתה סיבה טובה לסטות מהנוהל הזה: הציבור צריך להכיר את המפכ"ל המיועד. הרשויות האמונות על כך (בית המשפט? הפרקליטות?) הכירו בסיבה הזאת והתירו את פרסום שמו של אלשייך כעבור יומיים. ביג דיל.

  • אמנון

    "אנחנו אוהבים את הלדעת-לא-לדעת; להתענג על הידיעה שיש אנשים גסים שמוכנים לעשות בשבילנו את מה שאנחנו יודעים שהוא פסול, אבל אנחנו לא רוצים לראות, לשמוע או להריח את זה."

    נשמע בדיוק כמו תיאור של רוב אוכלי הבשר.

    • יובל

      אני למשל הייתי כמה פעמים במשחטה וזה לא הפריע לי כהוא זה

      • אמנון

        היית במשחטה של כלבים ולא עשה לך כלום?

        • תום אלקיים

          הייתי אצל ווטרינר שם הרדימו וסירסו כלבים, זה נחשב? כי בני אדם למשל אסור להרדים, או לסרס, או לאכול.
          אגב, את כלבך סירסת?

    • מסכים. בסופו של דבר הלדעת הוביל אותי לטבעונות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ברוך שובך, נעלמת למלא זמן וחששנו שנעצרת ועושים לך "קוסבי לוהט" באיזה מתקן חקירות.

    • הטוויטר ועמוד הפייסבוק, כלומר מה שמצריך עבודה של שתי דקות ולא שעה, נותרו פעילים למדי, להוציא כשהייתי בצימר.

  • ג׳וני

    בפסקה עם צחי הנגבי, צ״ל ״מצליחה״ במקום ״מצריכה״. אפשר למחוק את התגובה הזאת.

  • אורן29

    מכל הדברים הנכונים שהעלית, כדאי אולי להתמקד בבדיחה הידועה בשם "ועדת טירקל".

    איש אינו זוכר מדוע ולמה היא הוקמה (קראתי איפשהו שזה היה לקח מפרשת "בראון-חברון". נזקי נתניהו האלה- הם בכל מקום), אבל לקרוא לוועדה "חותמת גומי" זה להעליב חותמות גומי.

    לא אשכח את הפיאסקו של מינוי יואב גלנט, שבה הועדה הצליחה להתעלם במיומנות מהפיל הלא חוקי שהיה מונח על השולחן כשהוא בוטש לכל עבר ומחצרץ בחדקו. שיא השיאים היתה הידיעה לפיה הועדה בודקת את בני גנץ שמונה לרמטכ"ל במקום גלנט, ידיעה שעברה בקול דממה דקה גם בתקשורת וגם בציבור. אחר כך המשיכה הוועדה לעשות חייל עם שרשרת נגידי בנק ישראל השונים, ועכשיו עשו איתה חסד וחסכו ממנה לאשרר את גל הירש נקי הכפיים.

    הגיע הזמן להיפטר מהבדיחה הזאת, ולדרוש שעבור רשימה של תפקידים ציבוריים בכירים יעברו המועמדים שימוע בכנסת, בוועדת הכנסת בראשות יו"ר הכנסת, שבה כל ח"כ יוכל להרשם ולשאול את המועמדים השונים שאלות. מי שישאר לעמוד אחרי הארטילריה הזאת- התפקיד שלו בדין.

    אנשים עם עבר בטחוני כזה או אחר יהנו, לכאורה, מחסינות ומהגנת הצנזורה, אבל ההיסטוריה מלמדת שמה שנאמר, גם בפורום סגור, דולף בסוף, כך שהשלדים בארון הבטחוני דינם יהיה לצאת בזמן אמת.

    • מודי תולששש

      בהחלט.

  • נתן

    ספי רכסלבסקי ב "הארץ" דווקא מביא עוד קצת מידע שלא הגיע מלשכת ראש הממשלה.

    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2740573

  • עדו

    הבדיחה היא על דב שמודה שהוא שפן

    • תום אלקיים

      והיא על הקגב. לא על השב״כ. חוץ מזה הכל נכון.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        זה כמו הידיעה בפרבדה שהנקו"ד נותן מכונית לכל האזרחים בכיכר האדומה. זה לא הנקו"ד אלא הקגב, זה לא הכיכר האדומה אלא כיכר הארמון, זה לא מכונית אלא אפניים, ולא נותנים אלא גונבים.

        • טכניון

          זו הבדיחה של עודד רגב מהוידאו של פיסיקה 2מ' בטכניון…
          טוב לדעת שהוא לא המציא סתם.

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

            אה כן? הוא איש יקר מאוד. חבל שעזב את הארץ.

  • תום אלקיים

    רק הערונת קטנטונת.
    ההבדל בין עבריין שמפוצץ רכב לטרוריסט הוא מאד פשוט וחבל לטשטש אותו לטובת האג׳נדה. אין שום מדרון חלקלק בנושא הזה.

    לעבריין יש תמיד מטרה ספציפית, אדם מסויים אליו כוונה התופת, לעיתים ישנו נזק היקפי כתוצאה מכך, זו פשיעה וזו דמותה.

    לטרוריסטית אין מטרה אנושית ספציפית, מטרתה היא השפעה על האוכלוסיה דרך הרג אקראי, אקראיות ההרג היא זילות בלתי נסבלת בחיי אדם ולכן אמצעים חריפים ננקטים.

    • yankel

      לעבריין המצית בית-זנות על עובדותיו אין עניין אישי בקורבנות.
      לרוצחי רבין או – להבדיל – מחסלי גאנדי הייתה מטרה מאד ספציפית.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        רוצחי גנדי ורבין אינם טרוריסטים אלא רוצחים כמו לי אסוואלד או ג׳ון ווילקס בות.

        עבריינים ככל שאני מכיר לא שורפים בתי בושת על יושבותיהן, ולו משום שהעניין ימשוך תשומת לב מיותרת מצד המשטרה שתתעלם לגמרי אם רק המבנה יוצת. אין צורך להמציא שטויות למען הוויכוח.

        אגב, שבתגובה שלך את רבין רצחו ואת גנדי חיסלו מלמדת לא מעט. מי שתופס בני אדם כחרקים אותם מחסלים. רק משום שדעותיהם הפוליטיות שונות משלו הוא פאשיסט, גם אם מספר לעצמו שהוא שמאלן.

        • מני זהבי

          את רבין רצח אזרח ישראל. את זאבי רצחו/חיסלו/תקרא לזה איך שאתה רוצה פעילים חמושים מקרב אוכלוסייה שאתה לישראל יש עימות צבאי מתמשך (יעני, "תפיסה לוחמתית"). זה אינו אומר שהפעולה הספציפית ההיא הייתה מוצדקת, אבל יש הבדל בין המקרים שאינו נוגע לדעות הפוליטיות של שני הנרצחים.

          • תום אלקיים

            ההערה שלי היא לא על זהות המקרים, הדמיון או אי הדמיון בינהם, ההערה שלי היא על השימוש במושג חיסול שהוא נוגע לבני אדם, עכשיו ברגיל אני לא מעיר על זה, אבל שישנה ברירת מילים מכוונת שמרדדת רצח של אדם, רק בשל דעותיו הפוליטיות ובעיקר כהתרסה אינפנטילית. אני מניח שינקל לא קורא להוצאות להורג של פלסטינים ״חיסולים״. אבל כנראה לחרקים ימנים יש פעלים אחרים שמתארים את רציחתם.
            ככה נראה שמאל ליברלי, יפה נפש ובעיקר איכותי.

            • מני זהבי

              אינני ינקל, אבל אני משער שאכן מדובר בסוג של התרסה ("הממסד הציוני קורא להרג של פעילי תנועות פלסטיניות חיסול, אז גם הריגתו של זאבי היא חיסול"). התרסה אינפנטילית? אני נוטה להסכים — בערך כמו הוויכוח האם השטחים הם כבושים או משוחררים, או ההתעקשות לקרוא למזרח ירושלים אל-קודס (הטופונימיה, הן העברית והן הערבית, אינה מתחשבת בקו הירוק).
              לגופו של עניין, אכן יש הבדל (לרוב) בין רצח כחל מפעילות טרור לרצח כחלק מפעילות פלילית. לכן, האמצעים שבהם נוקטת המדינה במאבק נגד הטרור עדיין לא זלגו למאבק בפשיעה פלילית. אבל לאור הלך הרוח הרווח בציבור הישראלי (ילד, פטיש, עולם, מסמר — עם שימוש בכוח בתפקיד הפטיש), אני לא אתפלא אם בשנים הקרובות נשמע יותר קולות הקוראים להילחם בפשע כמו שלנחמים בטרור. אני דווקא הייתי מעדיף שזה יהיה להפך.

              • תום אלקיים

                אגב, לפעמים פשע הופך לטרור וההסטוריה של קולומביה או ההווה של מקסיקו הן דוגמאות מדממות במיוחד לכך.

                אני חושב שההנחה בבסיס הדברים כאילו שיטות הלחימה בטרור אפקטיביות כנגד פשיעה פלילית, שגויה ואני מניח שהן המשטרה והן השב״כ יודעים זאת היטב. הסיבה העיקרית לכך היא שלמרות הדמיון הספורדי בשיטות, הרי שהמטרות של פושעים וטרוריסטים כמעט הפוכות.

                פשיעה מטבעה פועלת במחשכים, העבריין הפלילי מעוניין לא להראות ולא להישמע, שכן כל תשומת לב למעשיו מעמידה אותו בסיכון והמוטיבציה היא בעיקר כלכלית. הטרוריסט פועל באופן הפוך, הפשעים הטרוריסטיים נועדו למקסימום חשיפה שכן טרור במחשכים אינו טרור, כמו כן המוטיבציה לטרור כמעט אף פעם אינה כלכלית בוודאי לא במישרין.

        • yankel

          גאנדי חוסל בשל מעשיו ומעמדו (רבין נרצח מסיבות דומות) לא בשל דעותיו הנתעבות.

          "העבריינים שפרצו לבית הבושת בבאר שבע הכו את שתי הזונות, שפכו נפט, הציתו ונעלו את הדלת"
          http://www.haaretz.co.il/misc/1.1299834
          ואידך זיל

          • תום אלקיים

            חוסל זו לא מילה לבני אדם, גם גנדי קרא לרציחות חיסולים, תראה כמה אתם דומים.

            זה לא הצתת בית בושת על יושבותיו ולא תקיפה אקראית, זו תקיפה מכוונת היטב לנשים ספציפיות, אתה כותב כותרות בטמקא לפרנסתך? כי אם לא, חבל.

            • yankel

              או שאתה שקרן או שאתה דביל או שלא קראת את הכתבה: הזונות, כמו גם השומר שנרצח לא עניינו את המציתים ששלחו מסר לבעל המקום

  • מאיה

    זוהיר בהלול ביטא חשש של אזרחים ערבים שהמפכ"ל המיועד לא הפנים תודעה של מתן שירותים משטרתיים לאזרחים ערבים אלא גישתו בטחוניסטית ורואה בהם סיכון בטחוני, דבר המבטיח בעיות בהמשך.

    "מתן שירותים משטרתיים לאזרחים", מישהו שמע לאחרונה על החיה הנדירה הזו?

    • מני זהבי

      אה… לאסוף מידע על עבריינים ביישוב מסוים, לחפש נגדם ראיות, ואם יש — לבצע מעצרים? משטרת ישראל עושה מעט מאוד מכל זה ביישובים ערביים, וכתוצאה מכך פורח בהם, למשל, סחר סמים והחזקת נשק בלתי-חוקי.
      גם נוכחות משטרה ברחובות (שנועדה להרתיע בעיקר פושעים "קטנים") זה לא משהו שמשטרת ישראל מצטיינת בו ביישובים הערביים.

  • מני זהבי

    אלשייך, שמלשייך…
    יש לנו סכנית שרת החוץ, והיא מביאה את הטוקבקיזם הישר למטה האו"ם. כפיים!
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2742763

    • מאיה

      חוטבלי זו לא אותה אחת שהצהירה שאם נתעקש על זכותנו התנ"כית, העולם יראה את האור ויסכים איתנו?
      בנושאים אזרחיים היא נשמעת קוהרנטית למדי, בנושאים בטחוניים בורח לה המתלהם.

  • מאיה

    זוהיר הסכים עם דבריך ואמר כי אולי יפתיע אבל הציבור הערבי חפץ בפעילות המשטרתית הזו.
    אין בכך סתירה לחשש לגבי גישתו הבסיסית של אלשייך. הוא ציין שלו היתה תקופת צינון והפנמה אזרחית המצב היה שונה.

    • מני זהבי

      אין לי מושג מהי גישתו הבסיסית של אלשייך, ואני לא חושב שלמישהו יש.
      "גישה בסיסית" היא גם לא איזה דבר מונוליטי. אליק רון, שהיה מפקד מחוז הצפון במשטרה ואחד האחראים לטרגדיה של אוקטובר 2000, היה גם בין התומכים ביוזמת ז'נבה.

  • מאיה

    היותו של אלשייך מתנחל בעבר מוסיף לחשש אבל אני מקוה שאני טועה.
    לגבי אליק רון, נכון אך כמה אנשים משנים דפוסי חשיבה? נקוה שהתפקיד יצור זאת.
    מדובר בחששות לא בוודאות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    חשבתי שקראת לו גיל ארדן בכוונה. זה דווקא היה מצחיק.