החברים של ג'ורג'

הטמבל עם האצבע על ההגה הגרעיני

יש דברים ידועים, יש דברים שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים, יש דברים שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים, אבל דבר אחד ברור: בוגי יעלון הוא טמבל חסר אחריות

אלפי ישראלים התעוררו בחרדה השבוע והבינו שמה שהיה עד כה חשד עמום הפך לידיעה ודאית: שר הבטחון שלהם הוא טמבל. אמנם, יעלון לא נחשד מעולם בתבונה עודפת (שרון, בחוש ההומור המרושע שלו, אמר שהוא ההוכחה שרמטכ”ל לא צריך להיות אינטליגנטי), אבל השבוע הוא סיפק ראיות חותכות לכך שהוא בצד הלא נכון של עקומת גאוס.

יעלון אמר בכנס סגור לכאורה של מםלגתו שמערכת הבטחון יודעת מי ביצע את רצח המשפחה בדומא, אבל לא תעמיד אותם לדין כדי למנוע חשיפת מקורות. באמירות אחרות, פיזר יעלון עמימות סביב השאלה האם הרוצחים נמצאים במעצר מנהלי; הוא רמז שכן, אבל נמנע מאמירה מדויקת. יעלון אמר עוד שיש קשיים ראייתיים בהגשת כתבי אישום.

מבזק לשר הבטחון: אם אין לך ראיות לכך שמישהו ביצע פשע, אתה לא יכול לומר שאתה יודע שהוא ביצע אותו. לכל היותר, אתה יכול לומר שאתה סבור כך או שבעיניך הוא חשוד. חשד או סברה אינם ידיעה (כל זאת, מבלי להכנס לשאלה המציקה עד כמה יש לנו יכולת בכלל לדעת משהו או לומר משהו בוודאות. אנחנו עוסקים בבוגי, אחרי הכל.) כלומר, כל הבלגאן התחיל משום שיעלון בלבל בין ידיעה ובין חשד.

מכאן אפשר להסיק כמה דברים. קודם כל, כמובן, שיעלון לא ראוי לתפקידו. הרי בעצם האמירה הפומבית שמערכת הבטחון “יודעת” מי האחראים לרצח בדומא אבל אין לה ראיות, הוא שיבש את החקירה. הוא הבהיר לנחקרים (ככל שאכן יש כאלה) שאין ראיות נגדם ושמה שהם צריכים לעשות הוא לסתום את הפה ובסופו של דבר הם יילכו הביתה. השיטה הזו, יש לציין, עובדת לחשודים בטרור יהודי פעם אחר פעם; הנה דוגמא מעצבנת במיוחד. (ההנחה עד שיוכח אחרת היא שיעלון טמבל וששיבש את החקירה שלא בזדון, גם כי חזקת החפות עומדת לו וגם כי, נו, מדובר בבוגי.)

יתר על כן, הוא הוציא מידע סודי ביותר לציבור. אם קצין זוטר או רב”טית היו מוציאים מידע כזה החוצה, למשל כדי לטעון שמערכת הבטחון לא עושה מספיק כדי להתמודד עם טרור יהודי, הוא היה צפוי לעמוד לדין על ריגול או סעיף דומה. ליעלון זה לא יקרה. מי יגיש נגדו כתב אישום? וינשטיין? (הערה לעו”ד איתמר בן גביר: הנה ערר עם סיכויי הצלחה לא מבוטלים, לפחות מבחינה תקשורתית.)

גם מבחינה עקרונית הדברים של יעלון מופרכים. גופי חקירה שומרים על מודיעין, כן, אבל בניגוד למודיעין חוץ – למשל, סוכן במטכ”ל הסורי – המטרה שלהם בסיכול טרור היא לא איסופית גרידא; היא העמדה לדין. הגיוני לא לחשוף את המקור שלך, אם החשיפה הזו תביא להרשעה של דג רקק. אבל האם יש פשעים חמורים משריפתה של משפחה שלמה בשנתה? האם יש פשע שמצדיק יותר את חשיפתו של מקור? וכאמור, יעלון כבר חשף את קיומו של המקור בעצם הדיבור עליו.

ואיפה דיבר יעלון? בכנס סגור של הליכוד. כלומר, בכנס של אנשים שהם בוחריו, שהם האחראים לבחירתו מחדש. הוא היה צריך להצדיק את כשלון המערכת שהוא מופקד עליה מול בוחריו, ועשה זאת על ידי חשיפת מידע. נהדר. ואם הוא חשב שבעידן הסמארטפון יש דבר כזה “כנס סגור,” אז זו עוד ראיה שמוכיחה עם איזה טמבל יש לנו עסק.

יש לציין, אגב, שבדבריו יעלון עושה עוול לאנשים שמוחזקים במעצר מנהלי. הוא האשים-לא-האשים אותם ברצח של משפחה. אין להם שום דרך להתמודד עם ההאשמה הזו: הם הרי לא יועמדו לדין. בסופו של דבר, הם ישוחררו, מבלי שיעלון יצטרך להוכיח את ההאשמות שלו. הם אפילו לא יכולים לתבוע דיבה: יעלון אולי טמבל, אבל לא עד כדי כך שהוא יסיר את החסינות שלו מרצונו.

צריך להודות ביושר שהפיגועים הללו מציבים אתגר חריף במיוחד למערכת החקירה של השב”כ ופשל”א, מפלג הפשיעה הלאומנית של משטרת ש”י. השב”כ והמשטרה התרגלו להשען על הודאות של נחקרים. אבל האנשים שאיתם הם מתמודדים למדו את הלקח: הם לא מדברים, נקודה. הם יודעים שכל דקה שבה הם שומרים על שתיקה, מקרבת את הרגע שבו המערכת תצטרך לשחרר אותם חזרה כמנצחים אל הציבור שלהם, הרגע שבו יזכו בהון הסימבולי שבשבילו יצאו לכל זה.

יש קושי אובייקטיבי נוסף: הצתה, מטבעה, היא פשע שמשמיד ראיות. השריפה מכלה הרבה מאד, מכבי האש שמגיעים אחריה דופקים את הזירה אפילו יותר, ועד שמגיעים החיילים הראשונים לזירה עובר הרבה זמן – ואין להם מיומנות בשימור זירה. כלומר, משני האדנים של חקירה – גביית הודאה וראיות פורנסיות – בדרך כלל אין לחוקרים כלום.

יש פתרון, והוא לא מסובך במיוחד. האנשים הללו מעטים, מספרם ככל הנראה לא יותר ממאה, ובמניין המאה נמנים ככל הנראה גם אנשי הקשר – המפגעים לא משתמשים בתקשורת סלולרית כך שככל הנראה הם משתמשים בבלדרים כדי לתאם את התקיפות. הפתרון: לקחת גדוד של מג”בניקים, לשים אותו על אזרחי, ולהציב ארבעה מהשוטרים בכל רגע נתון על כל אחד מהחשודים. זה צריך להיות מעקב שלא יטרח כלל להסתיר את עצמו. החשודים צריכים לדעת שהם נמצאים על הכוונת, כל הזמן. כל אדם שהם מדברים איתו, בלי יוצא מן הכלל, צריך לפגוש תוך כמה זמן חוקר שיתשאל אותו על המפגש הזה.

תוך כמה חודשים, יקרה אחד משתיים: או שהחשודים יחושו נרדפים עד כדי כך שהם ישביתו את הפעילות שלהם – וזה כבר ישיג את המטרה. מחתרת שנכנסת להקפאת פעילות של חצי שנה תתקשה להתארגן מחדש. או שהם יעשו טעות, ויושגו ראיות.

אז למה זה לא קורה? מכמה סיבות. קודם כל, למרות כל הדיבורים על כך שישראל נאבקת בטרור היהודי כמיטב יכולתה, מאמץ כזה יצריך הרבה משאבים. שנית, חלק ניכר מהאנשים האלה מקושר פוליטית. בין השאר, לאנשים שאיתם נפגש יעלון על בסיס קבוע. לא יחלפו שבועיים של המעקב האינטנסיבי הזה, והמגזר ישכח שהוא אמור לגנות טרור כי זו לא דרכנו ויתחיל להשמיע זעקה גדולה ומרה על רדיפה פוליטית. ולמגזר יש השפעה יוצאת דופן במרכז הליגוד. אחרי הפינוי של בתי דריינוף ולפני שורה של פינויים אחרים, יעלון רגיש במיוחד ללחץ כזה.

ליעלון, בקצרה, אין את האומץ האזרחי להתמודד עם הטרור היהודי. הוא מעדיף ללהג בפני בוחריו ולדבר על כך שהוא “יודע” מי הרוצחים, כאילו הידיעה הזו, שאיננה מלווה במעצר ומשפט, צריכה לנחם משהו. מהפרשה הזו אנחנו צריכים ללמוד שני דברים: קודם כל, מה שווה “הידיעה” של מערכת הבטחון הישראלית; זכרו את זה בפעם הבאה שהמערכת תטען שהיא “יודעת” שמי שנראה כמו קורבן רנדומלי של חיסול מהאוויר היה ראש נחש מסוכן.

ושנית, ששר הבטחון שלכם הוא טמבל מסוכן. מסוכן, כי יש בידיו הרבה כוח. מסוכן, כי על פי פרסומים זרים הוא אחד משני האנשים עם האצבע על ההדק הגרעיני. מסוכן, כי הלהג שלו בפני חברי מרכז הליכוד מראה מה שווה שיקול הדעת שלו.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

23 תגובות על ”הטמבל עם האצבע על ההגה הגרעיני“

  1. בטטה הגיב:

    לך תסביר זאת לאברהם גוטמן ידידו הטוב של בוגי

  2. ערן הגיב:

    יש אשכרה צוות במשטרה שנקרא פשל”א? שזה בטח גם נהגה כמו "פשלה"? כן, המציאות הזויה יותר מכל סאטירה.

  3. אורן29 הגיב:

    1) לא היינו צריכים לחכות לספטמבר 2015 כדי לדעת שיעלון אדיוט. מדובר ברמטכ"ל שבנה את צה"ל לקראת מלחמת לבנון השניה באמצעות קיצוץ באימונים ובאמצעי לחימה, דוקטרינה צבאית מבריקה בשם "הרקטות (של חיזבאללה) יחלידו", והכנסת פילוסופיה ושיח חדשניים למערכת הצה"לית דרך פורום הזוי כלשהו שהבולט באנשיו הוא גל הירש, האיש והאלפקות. (אשמתו של דן חלוץ היא: היעדר רצון ולמען האמת גם יכולת להבין איזה צבא דפוק הוא קיבל מקודמו).

    כיוון שהצליח כל כך בתפקידו זה, קודם האיש למשרת שר חשוב בישראל מאז 2009, ובמעמדו החדש הצליח הדביל לפספס את כל סיפור מנהרות חמאס עד שאלה נפלו לו על הראש במלחמת עזה בקיץ הקודם, וגבו (במישרין ובעקיפין) את חייהם של כ 70 חיילים במלחמה ההזויה בתולדות ישראל.

    בישראל של ימינו, הרקורד של יעלון הופך אותו למועמד רציני וראוי לראשות ממשלה. הדברים הביזאריים שאמר יעלון באותו כנס סגור רק יקדמו אותו למטרה הזאת.

    2) כדי לחסל ולפורר את כל סיפור נוער הגבעות לא צריך את מג"ב, אלא את שב"כ שיתחיל לעשות את העבודה שלו כמו שצריך, וכמו שהוא עושה בקרב פלסטינאי הגדה: גיוס מודיעים, חדירה לשורות הארגונים, ריסוק שלהם מבפנים, ויצירת אווירה של חשדנות מתמדת בקרב כל המתנחלים כולם שלא ידעו אם בן שיחם הוא פשיסט נאמן או מודיע בתחפושת. זה מה שמשטרה חשאית יודעת לעשות מימים ימימה- הגדה המערבית, מזרח גרמניה, ברית המועצות, וכו' וכו'. במקרה של הגבעות-יוגנד זה אמור לקחת לא יותר מחצי שנה-שנה לכל היותר.

    בישראל, כמו בישראל, יתחילו לפעול נגד הדבר הזה רק אחרי שיהיה מאוחר מדי, וכשיבוצע פיגוע רציני ממש- מכונית תופת בעיר פלסטינית במקרה הגרוע, או פיגוע בהר הבית במקרה הממש גרוע. את המחיר נשלם כולנו.

    • מני זהבי הגיב:

      מה הקטע של גל הירש עם האלפקות?
      מה שאתה מציע לשב"כ זו דרך ההתנהלות של ארגוני החושך במשטרים טוטליטריים. המשטר שישראל מטילה על הפלסטינים הוא אכן כזה (בין אם היא עושה זאת ישירות ובין אם באמצעות הרש"פ כקבלן משנה). זאת אחת הסיבות מדוע ישראל צריכה לעזוב את השטחים אתמול, לצאת לפלסטינים מהחיים, ולהתמודד עם התוצאות איכשהו אחר-כך.
      אבל להפעיל את אותן דרכי ההתנהלות של משטרה חשאית על קבוצה גדולה של אזרחי ישראל זה לא פתרון.

      • אורן29 הגיב:

        על הירש והאלפקות (ולא רק) אתה יכול לקרוא כאן:

        http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2717739

        שב"כ הוא אכן ארגון חושך. זאת המהות שלו, ואין דרך לייפות את זה. שב"כ משיג מודיעין דרך גיוס משת"פים מאוכלוסיית היעד, בין אם היא פלסטינית, ערבית-ישראלית, או יהודית-ישראלית.

        ההסכם בין שב"כ לאזרחים הוא כזה: אנחנו, האזרחים, מסתכלים לכיוון השני כשאתם, שב"כ, עושים את העבודה שלכם ומגנים עלינו, אבל כשהזרקור נדלק וחושף שיטות לא חוקיות ו/או מוסריות אז כולנו מזדעזעים ושב"כ מתקן את דרכיו. לא תמיד זה עובד, בעיקר לא הקטע של תיקון הדרכים של שב"כ (וגם הזעזוע בחברה הישראלי זה לא מה שהיה פעם), אבל זה המצב כרגע.

        יציאה משטחי הגדה המערבית לא תהפוך את שב"כ לארגון צדקה, והוא ימשיך לעשות עבודה מלוכלכת (בעיקר בקרב ערביי ישראל) ולהיות תחת בקרה של ראש הממשלה בעיקר.

        הדבר היחיד שחשוב פה הוא חיי אדם, ולכן אהיה דמגוג ואומר כך: בבחירה בין צקצוקים של אנשים כמוך וכמוני לבין מניעת פיגועים מסוג משפחת דוואבשה ו/או כל מיני פעולות דומינו שסופן מלחמה גדולה- אני בוחר בצקצוקים.

        • מני זהבי הגיב:

          נו, הובלת מטען על-גבי אלפקות במקומות שבהם אין דרכי גישה לרכב היא לא כזה רעיון מופרך. כמובן, אפשר לשאול למה לא ניסו להתשמש לאותה מטרה בבהמה שמותאמת יותר לתנאי השטח והאקלים של המזרח התיכון — הגמל — אבל אני משער שאילו הירש הציע להשתמש בגמלים, התוצאה הייתה דומה. מהלכים כאלה, אם לא מתכננים ומתרגלים אותם מראש, אי-אפשר לאלתר בזמן אמת.
          לגבי השב"כ, כל עוד הלז יודע לתחום את ארגון הטרור שהוא פועל נגדו בגבולותיו האנושיים ולפעול נגד הארגון עצמו — סבבה. הבעיה היא שלפחות במצב התחלתי, השב"כ אינו יודע, ועם הפלסטינים הוא פשוט מרגל אחרי כל מי שזז וכך מגבש מידע ספציפי על ארגוני הטרור ופעיליהם. גם בקשר לטרור היהודי, אתה מדבר על "יצירת אווירה של חשדנות מתמדת בקרב כל המתנחלים כולם". זה ממש לא מה שאנחנו צריכים (אפילו בלי לדבר על כך שלא כל פעילי הטרור היהודי הם מתנחלים).
          לגבי החשיבות של חיי אדם, צמצום העיקרון הזה לסטטיסטיקה בלי להתחשב בעקרונות אחרים אכן פותח פתח לדמגוגיה. כולנו בעד שמירת חיי אדם, אבל אני לא חושב שמישהו יציע לאסור נסיעה ברכב פרטי כדי לצמצם את מספר הנפגעים בתאונות דרכים.

          • אורן29 הגיב:

            קראת את כל הסיפור? כשהגיעה שעת המבחן האלפקות סירבו לעבור את הגבול. אם זה לא היה עצוב זה היה פרק ב"סיינפלד" (עם קרמר, ניומן, הריקשות וההומלסים).

            לגבי שב"כ ו"נוער הגבעות"- יש פה שני דברים בלתי תלויים: הרצוי והמצוי באופן פעילות הארגון, והצורך לפעול בצורה אפקטיבית נגד הטרור היהודי. ברגע שאתה כורך אחד בשני אתה שופך את התינוק עם המים- בגלל שאתה חרד מהניצול לרעה ששב"כ עושה בסמכויותיו, אתה רוצה לעקר את המלחמה בטרור היהודי מהכלי האפקטיבי ביותר שיש בידי המדינה. אני מעדיף לטפל בסמכויות שב"כ כאילו אין טרור יהודי, ולטפל בטרור היהודי כאילו אין בעיה עם סמכויות שב"כ.

            לעניין חשיבות חיי אדם- זה לא הדבר החשוב ביותר, אלא היחיד שחשוב, וכל עקרון אחר מוכפף אליו. גם הצורך לאפשר תנועה מהירה בכלי רכב מוכפף לאמצעי בטיחות- הן בכלי הרכב עצמם, הן בנתיבי התחבורה, והן בחינוך נהגים. במצב קיצוני שבו שימוש בתחבורה גובה חיי אדם בצורה לא פרופורציונלית- למשל נתיב התחבורה הציבורית בפתח תקווה- אז כן, פוגעים באמצעי התחבורה הזה (במקרה של פתח תקווה- סגירת נתיב התחב"צ שיצר מן הסתם עומס תחבורתי לא קטן).

            • מני זהבי הגיב:

              ברור שהאלפקות סירבו. ככל שאני יודע, לבהמות האלה אין היסטוריה של השתתפות בקרבות. לגמלים, לעומת זאת, יש. אבל אם לא מתרגלים דברים כאלה מראש, קשה לאלתר אותם בצורה מוצלחת בזמן אמת.
              לגבי הרצוי, המצוי, וכו' — ובכן, הטרור היהודי (בינתיים?) אינו מכת מדינה. צריך למצוא את רוצחי משפחת דוואבשה ולהעמיד אותם לדין, אבל אין סיבה לעשות צעדים דראסטיים לשם כך. מבחינת הדחיפות של החקירה, זה לא אמור להיות שונה מחקירת מעשי רצח שמבוצעים על-ידי ארגוני פשע למיניהם. משטרת ישראל מצליחה (בגדול) להגיע לרוצחים ממשפחות פשע ערביות, רוסיות או מרוקאיות בלי להפעיל את המודיעין שלה נגד כל הציבור הערבי, הרוסי או המרוקאי בישראל.
              ודאי שחופש התנועה מוכפף (בין היתר) לצורך לשמירה על חיי אדם. פשוט יש גבול לאפשרות של המדינה להגביל את חופש התנועה בשם הצורך הזה. גם למאבק בטרור (יהודי, ערבי או אירי) צריכים להיות גבולות.

              • אורן29 הגיב:

                האלפקות לא היו אילתור, אלא מחשבה תחילה. הירש אשכרה חשב שזה יעבוד ביום פקודה. זה והנחילים. ואיך אפשר לתרגל את זה מראש? להיכנס עם האלפקות לעומק השטח הלבנוני תוך כדי אימונים? בכל מקרה, היה יותר זול ומושכל להיפטר מהירש כבר באמצע העשור הקודם, אבל הפטרון שלו, יעלון, לא איפשר את זה.

                הטרור היהודי בגדה המערבית הוא סכנה אסטרטגית. הוא נועד להבהיר למדינת ישראל שהתנתקות שניה לא תהיה, ושאכיפת החוק שלה בגדה מוגבלת לפי הרצון והצרכים של המתנחלים היהודים. ממשלה רצינית, כזאת שרוצה להשאיר לעצמה את היכולת להחליט ולבצע, היתה עושה כל שביכולתה כדי לרסק את תאי הטרור האלה. שב"כ, בכל מקרה, לא עובד בשיטת "הפצצת שטח" מסוג האזנה לכלל האוכלוסיה, אלא יודע לטפל בגורמים עוינים בצורה מושכלת. כדי לגרום לחששות בקרב כל המתנחלים לא צריך להאזין לכולם, אלא לזרוע בלבול ומבוכה במקומות הנכונים.

                הטרור היהודי יכול להפוך למכת מדינה אם החבר'ה שם יחליטו על פיגוע המוני בעיר פלסטינית או בהר הבית. כשזה יקרה כבר יהיה מאוחר מדי, ועדיך למנוע את זה עכשיו מאשר לקבור אלפי אנשים אחר כך.

                לעניין יכולותיה של המדינה: המדינה מנהלת מעין משא ומתן מול אנשים פרטיים וארגונים מסחריים כשהיא מייצגת את הצורך לשמור על חיי אדם, והארגונים (והאנשים) מייצגים את האינטרסים המידיים שלהם. המדינה חייבת לנקוט גישה מקסימליסטית מסוג "0% מוות" על מנת להגיע לתוצאה המיטבית מבחינתה. אם המדינה תרים ידיים מראש ("אין מה לעשות, בכל מקרה ימותו אנשים") היא תיצור פרצה שדרכה יכנסו כל מיני הקלות ראש ו/או אינטרסים שמנוגדים לשמירה על החיים. דוגמה לטענה שלי היא בתחום הכלכלי, היכן שישנם רעיונות שמטרתם להעביר כסף מהעשירים לכלל האוכלוסיה. לא פעם המדינה מטרפדת כל מיני יוזמות של מסים חדשים או הידוק אכיפה בטענה ש"זה בלתי אפשרי ולא יעיל למפרע". כשהמדינה מרימה ידיים מראש, העשירים יודעים איך להמשיך ולשמור את הכסף לעצמם. אם המדינה היתה מחליטה שהיא נוקטת אפילו מראית עין של אכיפה ו/או תקנות מס מחמירות יותר ברור שלא כל הכסף הרצוי היה עובר למקום הנכון, אבל חלק ממנו כן, וזה העיקר.

                • מני זהבי הגיב:

                  איזו מחשבה תחילה? לפי המתואר בכתבה, הירש העלה את רעיון האלפקות אחרי שנתקל בבעיה — העברת אספקה לחיילים בשטח שאין בו דרכי גישה לרכב ממונע. איך אפשר לתרגל דרכי פעולה במצבים כאלה? ובכן, באימונים. גם בתחומי ישראל (שלא לדבר על יו"ש), יש לצה"ל מספיק שטחים הרריים להתאמן בהם. מה שעולה מהכתבה הוא זילזול בעצם הרעיון של שימוש בבהמות להעברת אספקה. זילזול גורף כזה אינו במקום — מה שכמובן אינו משנה את העובדה שהתפקוד של הירש במלחמת לבנון מעלה רושם שלומיאלי למדי.
                  הטרור היהודי כסכנה אסטרטגית? פחחח… ב-2005 היו שני מחבלים יהודים שביצעו פיגועים במטרה לעצור את ההתנתקות. כמו שאנחנו יודעים, זה לא עזר. האפשרות של פיגוע המוני היא בעיה רצינית יותר (שלאו דווקא קשורה למהלך מדיני כזה או אחר), אבל הרצון למנוע אחד כזה דווקא עולה בקנה אחד עם מה שבוגי אומר: מערכת הביטחון אינה ממהרת להעמיד את החשודים ברצח משפחת דוואבשה לדין כדי לא לחשוף מקורות שעשויים להיות מועילים יותר במניעת פיגוע גדול. זה אינו אומר שהחשודים לא יועמדו לדין לעולם; יכול להיות שיש דרכים אחרות להשיג ראיות נגדם. מה לעשות, חקירות פליליות אינן מתנהלות בקצב של פייסבוק וטוויטר. האם באמת מתנהלת חקירה רצינית בפרשה, זו כבר שאלה אחרת. אבל אם כבר מדברים על חקירה, מטרתה היא למצוא את הפושעים, לא לזרוע מבוכה בקרב הציבור שאליו הם *אולי* משתייכים.
                  אפשר לומר שמדינה מנהלת סוג של משא ומתן עם המרכיבים השונים של האוכלוסייה שחיה בה ועם גורמים עסקיים. הבעיה היא שכל עוד מדובר באנשים פרטיים, יש להם מעט מאוד דרכים לעשות משהו שיגביל את כוחה של המדינה לפגוע בהם. אם המדינה לא תרסן את עצמה (או לא יהיו גורמים שירסנו אותה בלי להפיק מכך רווח כלשהו עבור עצמם), היא תרמוס את הזכויות של אזרחיה, כמובן מכוונות טובות. למשל, החוק האוסר איחוד משפחות עם תושבי ארצות ערב (כולל הרש"פ) נחקק לכאורה כדי לצמצם את מספר פיגועי הטרור.

                  • אורן29 הגיב:

                    אנחנו יכולים להמשיך ולהתדיין על גל הירש כל הלילה, אבל הכתבה הבאה (בצירוף זאת שכבר קישרתי אליה) אולי תשכנע אותך שאתה מסנגר על האיש הלא נכון, ושזה לא קשור רק לתפקודו במלחמת לבנון השניה, אלא לכל המהות שלו כמפקד בכיר בצה"ל. הוא הרבה יותר גורודיש מדרייפוס

                    http://www.ha-makom.co.il/post/veod-yosef-baruch

                    הטרור היהודי, נכון להיום, מתנהל באין מפריע. הוא לא מנותק מהאידיאולוגיה של מתנחלי הגדה לקיים מעין אוטונומיה לא חוקית משל עצמם בשטח, כשהם נהנים מצד אחד מהמעטפת הצבאית, ומצד שני מגדירים לממשלה (כל ממשלה) את גבולות הגזרה שלה. האלימות המתנחלית משמשת את מנהיגי הימין כשהם מגלגלים עיניים ואומרים משהו כמו "כשדוחקים את הציבור הנפלא שלנו לפינה אז מתרחשים גם מעשי אלימות". ברגע שהאופציה האלימה תיגדע המדינה תוכל להחזיר לעצמה את יכולת הפעולה בגדה, יכולת שכאמור המתנחלים שואפים (ומצליחים) לצמצם.

                    אין ספק שהמתח בין זכויות הפרט לבין הצורך לשמור על חייו הוא מתמיד ונושא למאבקים ציבוריים ומשפטיים. בשורה התחתונה, תמיד צריך לבדוק אם מדיניות כלשהי אכן שומרת על חיי אדם, או שהיא משתמשת בטיעון הזה כבתירוץ. אני לא מכיר את חוק איסור איחוד משפחות. הניחוש שלי הוא שהוא נחקק כדי להילחם בדחליל "זכות השיבה", והאמת היא שאם החוק מנע בצורה מובהקת כניסה של טרוריסטים לתוך המדינה אז כן- הפגיעה בזכויות הפרט שווה את זה. כאמור, צריך להוכיח שהחוק הזה (ודומים לו) אכן שומר על חיי אדם, ולא נחקק ממניעים אחרים לגמרי.

                  • מני זהבי הגיב:

                    אינני מסנגר על הירש. האיש שלומיאל, והרעיון למנות אותו למפכ"ל הוא רעיון גרוע.
                    "האידיאולוגיה של מתנחלי הגדה" היא דחליל כמו "האידיאולוגיה של יהודי ישראל", או "האידיאולוגיה של הפלסטינים", או כל ביטוי דומה. מתנחלי הגדה הם אוכלוסייה גדולה, שפשוט גרה במקום שבו הממשלה מאפשרת לה לגור. בתוכה, יש כל מיני קבוצות אידיאולוגיות יותר. חלק קטן מתוכן אלימות, ויש סיבות שהשב"כ יעקוב אחריהן, אבל משקלן בכלל אוכלוסיית המתנחלים ויכולת השפעתן על תהליכים מדיניים הם שוליים.
                    אי-אפשר באמת לבחון מניעים, כל עוד לא המציאו מכונה לקריאת מוחות. החוק המונע איחוד משפחות ("תיקון לחוק האזרחות") נחקק כנראה יותר מתוך פחד משד "הסכנה הדמוגרפית", אבל יש לו גם תירוץ בטחוני, ובזכות התירוץ הזה החוק הוכשר בזמנו בבג"ץ. זה אינו מבטל את העובדה שמספר האנשים הנפגעים מהחוק גדול בכמה סדרי גודל ממספר מחבלים פוטנציאליים שאת כניסתם לישראל הוא אולי מנע. בדומה לכך, מספר המתנחלים הישראלים בשטחי הגדה המערבית גדול בכמה סדרי גודל ממספרם של פעילי טרור שחיים בתוכם (וסביר להניח שחלק מפעילי הטרור היהודי חיים בתוך הקו הירוק).
                    גישת "המתנחלים הם אסוננו", האופיינית לבלוג הזה, היא אינפנטילית ואינה מובילה לשום מקום.

                    • אביבית הגיב:

                      'האידאולוגיה של מתנחלי הגדה' היא הגשר הרחוק מדי של 'אידיאולוגיית יהודי ישראל'. לכן היא לא 'כמו'…
                      להתנחל דוקא בשטחים -זה להתנחל דוקא בשטחים.
                      אידאולוגיית א"י השלמה קיימת מול לא אידיאולוגיית א"י השלמה -ככה שזה לא 'כמו'.
                      אי ההבחנה בין מדינה וארץ -אחד הפאקים היסודיים בדמגוגיית א"י השלמה (וההשלכות הנובעות כמובן גם בנוגע לאזרח/זכויות).
                      אגב בעבר המסר המתנחלי היה שלא יעמדו בדרכה של ממשלה להסדר מדיני כולל פינוי -כיום פינוי מורץ מטעם המתנחלים כ'לא לגיטימי' ולעומתו יוצאים מגדרם להרחיב את המפעל ההתנחלותי . בנוסף לשינוי הקו-זה גם מגחך את ה'נשלחו ע"י הממשלות',ואת ההיתממות מול הטיעון שאכן המתנחלים פועלים באלף דרכים כדי לכפות על ממשלות.

                    • אורן29 הגיב:

                      המתנחלים אינם אסוננו. ההתנחלויות הן אסוננו. מדינת ישראל מושקעת כלכלית, בטחונית ופוליטית בגדה המערבית על מנת לשמר את מפעל ההתנחלויות. התמיכה במפעל הזה חוצה גבולות גיאוגרפיים וכוללת בין השאר את נפתלי בנט מרעננה ובנימין נתניהו מקיסריה.

                      נסיגה משטח מתאפשרת כשהציבור בישראל מחליט שהמחיר שנדרש כדי לשמר את השליטה בשטח גבוה מדי. "מחיר" בישראלית מדוברת זה חיי אדם. כך היה בדרום לבנון, שטח שבו שלטה ישראל על מנת לשמר את צד"ל בעודה מספרת לציבור שהמטרה היא הגנה על ישובי הצפון. כך היה ברצועת עזה וגוש קטיף, וכך יהיה, לצערי, גם בגדה. כשאין טרור פלסטיני אז אין מחיר, וכשאבו מאזן יזוז הצידה והטרור הפלסטיני יתחדש יבשילו, בשלב מסוים, התנאים לנסיגה חד צדדית מרוב השטח.

                      הטרור היהודי בגדה נועד להרחיק את היום הזה ככל האפשר. לא מן הנמנע שבאופן אירוני, דווקא הטרור הזה יוביל לפרוץ האלימות הפלסטינית מחדש, ויניע תהליך שסופו נסיגה.

                    • מני זהבי הגיב:

                      אביבית, לא הבנתי מה רצית להגיד. בכל אופן, המתנחלים אם אזרחי ישראל, ובהיותה של ישראל מדינה דמוקרטית, יש להם יכולת לבחור נציגים למוסדות השלטון. הם משתמשים בזכות הזאת כדי לבחור נציגים שיגנו באופן המיטבי על הזכויות והאינטרסים שלהם. זה אינו אומר שהם פועלים כולם מתוך אידיאולוגיה מגובשת, או שהם שונים בהיבט הזה מכל אזרח אחר של ישראל. זה שממשלות ישראל לדורותיהן השלימו עם נוכחות מסיבית של אזרחיהן בשטח המצוי תחת כיבוש צבאי (שיש בו המון תושבים להם איש לא התכוון לתת אזרחות ישראלית), זו אשמתן של הממשלות, לא של המתנחלים.

                      אורן, אני מסכים אתך, למעט שני דברים. א) המשקל של הטרור היהודי זניח. ספק אם הציבור הפלסטיני מבחין בין הרג פלסטינים ע"י כוחות צה"ל ובין הרג פלסטינים ע"י טרוריסטים יהודים, וצה"ל הורג הרבה יותר פלסטינים. ב) שרון הערמומי ביצע את ההתנתקות באופן כזה שעזה הפכה לבסיס טרור אחד גדול. מאז, הציבור היהודי בישראל משוכנע שנסיגה משטחים נוספים רק תגביר את הטרור. לכן, אינתיפאדה חדשה לא תביא לנסיגת ישראל מהגדה המערבית. אני עד היום לא מבין את אנשי השמאל שהיללו את ההתנתקות.

      • Yossi Gurvitz הגיב:

        לא הבנתי מה הבעיה עם גיוס מודיעים וזריעת חשדות בתוך הארגון. זו טקטיקה מקובלת, גם כלפי ארגוני פשיעה רגילים, שבלעדיה אין לך סיכוי להשיג את המטרות.

  4. Jose לך ברח הגיב:

    הוא גם היה אחד מאלו שהציל אותנו מהמלחמה עם אירן – על פי המח האנליטי, אז לך תדע….

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    כידוע לך, יש הרבה דברים מקובלים, לדוגמא בתקשורת היהודית, בעולם ובהיסטוריה, שאתה לא בדיוק מסכים איתם. הדעות שלך לא הכי מקובלות, ואני לא מדבר בכלל על הלכידות הלוגית של האידאולוגיה שלך. אבל זה אומר שאתה לא יכול להצדיק דברים עם הסיבה שהם מקובלים.

    מצד שני אתה חושב שאם תיקח כמה מג"בניקים ותלביש אותם על המאה איש רבתי האלה אתה תפתור את הבעיה. חזון עכור. הם ישאלו אותם על מה הם דיברו עם פלמוני והם יענו כמו אבא'לה. לא, הם יגידו לו "תודה רבה לך אדוני, שיהיה לך יום טוב, חודש טוב, ושנה טובה". אל תדאג להם, הם יודעים טוב מאד שהם כל הזמן על הכוונת.

  6. חיליק הגיב:

    יעלון בפירוש אידיוט, אבל (בעצם לא אבל) נדמה שאין לו מושג מי שרף את הבית בדומא. בכנס הסגור הוא אמר ש״יודעים מי אחראי (להבדיל אולי מהמחבל עצמו) אבל עוצרים מינהלית כדי לא לחשוף מקורות. לכתבים הצבאיים אמר ״אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מי ביצע את הפיגוע״ והוסיף שהמעצרים המינהליים נועדו למנוע את הפיגוע הבא. לי זה נשמע כאילו בכנס שאלו אותו על זה, הוא רצה להציג איזו התקדמות וכשזה התפרסם ניסה לסגת כי כאמור, גם לו אין מושג מי ביצע את הפיגוע

  7. מוטי הגיב:

    למה אתה לא מתייחס להתבטאות של גמאל זחלקה?

  8. מאט הגיב:

    לא מצאתי עוד איזכור באינטרנט לציטוט של אריאל שרון, יש לך מקור?