משתין מהמקפצה
שר התחבורה ישראל כץ מדגים את כל הכשלים של הימין הפוליטי היהודי
למרבה הצער, ישראל כץ עדיין פעיל בפוליטיקה הישראלית. הבריון שנזרק מהאוניברסיטה העברית אחרי שורה של תקריות אלימות וששימש אחר כך כעוזר של אריאל שרון הצליח לטפס למדרגת שר. ובשבוע האחרון, הוא מדגים לנו את כל מה שדפוק בימין היהודי בישראל.
זה התחיל בכך שגולש, פעיל ותיק למען תחבורה ציבורית, מחה על כך שהחל מאתמול (ה’) עד מחר בערב (ז’) אין תחבורה ציבורית, מה שיוצר מצב של סגר-זוטא בקרב מי שאין לו גישה לרכב פרטי. האיש פנה לכץ בדרישה סרקסטית שיארגן טרמפים למיליוני האזרחים שנתקעו בלי תחבורה ציבורית. כץ, בתגובה, ענה במילים הבאות:
“אענה פעם אחת בנושא. תפנה לבוז’י הרצוג שיתחייב לא לשבת בממשלה שלא תשנה את הסטטוס קוו, מפכן הצביעות שלך ושל חבריך לשמאל, מושכי השכר בעמותות “למען התחבורה הציבורית” הוכח בבחירות האחרונות, וקיבל את התשובה ההולמת בקלפי.”
התגובה המטומטמת של השר משכה לא מעט תשומת לב תקשורתית, וכתוצאה מכך כתב כץ סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו, בו טען שהוא בסך הכל מיישם את הסטטוס קוו, וש
“הגולש המיתמם מירושלים תקף את ראש הממשלה באופן בוטה בעמוד הפייסבוק שלו, עוד קודם לוויכוח על התחבורה הציבורית, וחבריו בשמאל ממשיכים להשמיץ אותי ואת תומכי הליכוד בלשון גסה ושפה נמוכה […] אם כוונתם היתה אמיתית, הם היו פועלים בדרך אחרת, ומנסים להשפיע על כל המפלגות בכיוון עמדתם […] להרצוג, בו תמכו, הם נותנים פטור ולא דורשים ממנו להתחייב, כי הם רוצים לאפשר לו לשמר אופציות להרכיב ממשלה או לשבת בכל ממשלה, ואז הכל יהיה כשר…”
ואחרי שנערכה הפגנה של משתמשי תחבורה ציבורית זועמים נגד ביתו – לא משימה פשוטה, בהתחשב בכך שכץ חי במקום לא ממש זמין מבחינת תחבורה ציבורית – החליט כץ להשתין על משתמשי התחבורה הציבורית מהמקפצה. הוא יצא לטיול באיזה נחל, ואתמול (ה’) פרסם עוד סטטוס קצר, מלווה בתמונה: “בלי אוטובוסים, בלי מתי מעט המפגינים, סתם טיול שטח בנחל התאומים. חג שמח!”
וואו. מאז שיאיר לפיד כינה את המפגינים מולו “שנאוצרים עצבניים שנשכחו בגשם” ואמר ש”עוד לא נולד המגפון שישמעו אותו בתוך ישיבת הממשלה,” לא היה נבחר ציבור שירק כך על הציבור. הדבר היפה בבחירות האחרונות הוא שאנחנו כבר כמעט לא שומעים יותר על יאיר לפיד. אולי כדאי שישראל כץ ישים לזה לב.
אבל הבעיה היא לא רק שר שמחליט לחקות את מארי אנטואנט, תוך שימוש ברכב השרד שלו כמובן; היא גם קודם כל תפיסת העולם של כץ. נתחיל מכך שזו תפיסת עולם קונספירטיבית. לא יכול להיות, לתפיסתו של כץ, שיש אנשים שלא מרוצים ממדיניות התחבורה הציבורית שלו ושדורשים שינוי. אם הם דורשים שינוי, אז הם חורגים בכך ממעמדם כאזרחים, והם הופכים מיד לסוכנים חורשי רעה של מפלגות אחרות.
כאן המקום להזכיר, שוב, שתפקידה של הממשלה הוא לייצג את כל הציבור, לא את ציבור בוחריה, ושהיא מחוייבת לרווחת כולם. זכותם – ויש שיאמרו חובתם – של אזרחים היא לדרוש שינוי בדרכי שלום. הנסיון לשלול את הלגיטימיות של שינוי כזה הוא פעולה אנטי-דמוקרטית – מהסוג שהליכוד הצטיין בה בבחירות האחרונות.
כץ טוען שהוא דווקא מונע מתוך אידיאולוגיה לגיטימית: הרצון לשמור את הסטטוס קוו, אותו הוא מייחס בטעות לבן גוריון כראש הממשלה הראשון. וואלה. האם כץ יכול להצביע על המקום שבו מצע הליכוד תומך בסטטוס קוו? אה, נכון, אין לליכוד מצע. סליחה. אגב, קריאה של מכתב הסטטוס קוו המקורי מ-1947 תגלה במהירות שאין בו ולו מילה אחת על תחבורה ציבורית. למעשה, לכאורה המכתב מבטיח חופש מצפון – “הקמת המדינה זקוקה לאישור האו”ם, וזה לא ייתכן אם לא יובטח חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה ולא יהיה ברור שאין הכוונה להקים מדינה תיאוקרטית. […] ברור שמן ההכרח יהיה להבטיח למפרע שוויון מלא לכל האזרחים והעדר כפיה או אפליה בענייני דת” – אבל לכולם ברור שהמטרה של בן גוריון היתה בסך הכל להוליך שולל את הגורמים הבינלאומיים, כדי שאלה יכירו בישראל; אין בה חופש מצפון עד עצם היום הזה.
כלומר, ישראל כץ אומר לנו שאי אפשר שתהיה תחבורה ציבורית בשבתות וחגים כי יש איזה מסמך מ-1947 שאוסר על זה, למרות שהוא לא. האם כץ מתכוון להחזיר אותנו למדיניות התחבורה הציבורית של המפלגה שלו ב-1947, השנה שבה התמחה האצ”ל בפיצוץ רכבות וקטרים? הציניקנים יאמרו שבחינה של מדיניות התחבורה של כץ לא מאפשרת פסילה של האופציה הזו על הסף.
אבל רגע, שניה. ישראל כץ תומך בסטטוס קוו? זה חדש, כי בינואר 2010, הודיע שר התחבורה כץ לבג”צ שהוא תומך בהפעלת “קווי מהדרין,” קרי קווי אפליית נשים, כל זמן שמדובר יהיה ב”הסדר וולונטרי.” מאז ימי הטורקים ועד 2007, לא היו “קווי מהדרין” שדחפו את הנשים לחלק האחורי של האוטובוס, אבל כשהגיע השינוי הבוטה הזה בסטטוס קוו, כץ דווקא היה בעד. מסתבר שסטטוס קוו זה משהו שמנפנפים בו כשאין לך תירוצים אחרים.
ומעבר לתיאוריות הקונספירציה וללעג לאזרחים, יש פה עוד הדגמה של שיטת הממשל של הימין היהודי: חוסר היכולת לקבל כל אחריות. כץ הוא שר התחבורה כבר שש שנים. הליכוד נמצא בשלטון, בהפסקות קצרות, מאז 1977. ב-38 השנים הללו, שלט הליכוד במדינה ישירות 20 שנים (1977-1983, 1990-1992, 1996-1999, 2003-2005, 2009-2015) וכשותף בכיר בממשלת אחדות עוד שמונה שנים (1984-1990, 2001-2003). מפלגת העבודה שלטה במדינה, מאז 1977, רק שש שנים (1992-1996, 1999-2001).
ואף על פי כן, כשכץ נדרש לגלות אחריות על תפקידו, הוא משליך אותה על ראש האופוזיציה. רוצים תחבורה ציבורית בשבת? לכו לבוז’י. אני? מה אני קשור? אני רק שר התחבורה. רוצים לצאת מהבית בחג ואין לכם רכב? לכו תקוששו קואליציה בכנסת. מה אתם רוצים ממני? מה, זה תפקידי להשקיע את המאמץ הפוליטי הזה? מה, אתם רוצים שאני אסתבך עם החרדים? רוצים אחריות, חפשו אותה אצל השמאל. למה לוי אשכול לא דאג לתחבורה ציבורית בשבת? מה עשה בשבילה קדיש לוז? מה, אנחנו פה בשביל למשול? נראה לכם? אנחנו פה בשביל לדבר על משילות!
וכמאמר המשורר, הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם.
הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.
(יוסי גורביץ)
יש כאן ניסיון להמשיך ולהסית בין חלקים שונים בחברה. והאמת? כץ הצליח. קרא בטוקבקים איך אנשי הימין יוצאים בשצף קצף נגד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, ומשווים את הדרישה לפגיעה באופייה של המדינה.
אלה תוצאות הבחירות של הציבור. כנראה שלמרבית הציבור נוח עם המגבלות והמדיניות. לפי כמות כלי הרכב במדינה יש לאנשים כסף.
צריך לחכות שיהיה רע ולכן צריך שהליכוד ישלוט. מרבית התושבים לא מכירים את הכלכלה של שימחה ארליך שהביאה בסוף 400% אינפלציה.
השר סופר רק את אלה שיכולים להיטיב עמו. האזרחים לא נחשבים אבל ממשיכים להצביע וזה מה שחשוב.
להיפך, לפי כמות כלי הרכב בישראל אין לאנשים כסף. מספר המכוניות לאלף איש בישראל הוא מבין הנמוכים בעולם הראשון; הוא בערך באותו אזור עם מדינות מזרח אירופה, כמו רוסיה או הונגריה. בעולם הראשון, רק טייוואן, סינגפור, והונג קונג נמצאות מתחת לישראל – ובואו לא נשווה את איכות התחבורה הציבורית בתל אביב עם איכות התחבורה הציבורית בטייפיי, הונג קונג, או סינגפור.
זו טעות להתייחס רק לפרמטר של מכוניות לאלף איש.
ללא התייחסות לפילוג האוכלוסיה מבחינת גיל, אין למספר הזה כל משמעות.
בישראל 27.4% מהאוכלוסיה נמצאת בתחום הגיל 0-14 שבו לא נוהגים. זאת לעומת 14% בטאיוואן 12.1% בהונג-קונג ו13.4% בסינגפור.
לעומת זאת בבוצת הגילאים 25-54 (רוב הנהגים) בישראל היא רק 37.8 מהאוכלוסיה לעומת 47% בהונג-קונג, וטאיוואן ו 50% בסינגפור.
וכמובן ידועה הבעיה של הפירמידה הההפוכה באירופה (בגרמניה רק 13% מהאוכלוסיה נמצאת בתחום 0-14)
במילים פשוטות – משפחה ערבית או חרדית עם 10 ילדים לא צריכה יותר מכוניות ממשפחה גרמנית עם חצי ילד. הם פשוט קונים מיניואן.
אפשר לספור לפי משק בית, אבל גודל משק הבית הממוצע בסינגפור הוא 3.43 (בניכוי עובדים זרים, שהם 20% מהאוכלוסיה), לעומת 3.3 בישראל (אין לי מושג אם זה בניכוי עובדים זרים), כיוון שאנשים בשנות העשרים לחייהם ממשיכים לגור עם ההורים עד שהם מתחתנים בגלל מחירי הדיור הגבוהים והתנאים לזכאות לדיור ציבורי; משהו דומה קורה ביפן, ואני מנחש שגם בשאר המדינות המפותחות של מזרח אסיה. אפשר גם לנכות ילדים, אבל אין בישראל מספיק ילדים כדי שהניכוי ירים אותה מעל מדינות מערב אירופאיות. אצל הערבים והחרדים אמנם יש מיניואן למשפחה, אבל מדובר בשתי קבוצות אוכלוסיה מאוד חלשות, שלא ממש יכולות להרשות לעצמן יותר מזה, בניגוד למשל למורמונים אמריקאים עם הרבה ילדים, שיש להם רכב לכל מבוגר בבית, ולא רכב אחד לכל המשפחה.
ואז נשאלת השאלה מה ההגדרה של משק בית? גם זוג צעירים ללא ילדים שחי ביחד נחשב "משק בית". "חיים בחטא" עם ניהול משק בית משותף נפוץ בישראל יותר מחברות שמרניות כמו בסינגפור או הונג-קונג.
בסופו של יום, אחוז יותר גדול של האוכלוסיה הישראלית (לעומת אוכלוסיות מערביות (???) אחרות) פשוט לא יכולה לנהוג ולפיכך לא קונה רכב.
ולגבי המורמונים – הם ברובם אמריקאים ושנינו יודעים שפרופיל התחבורה בארה"ב שונה לחלוטין. מה גם שרוב המורמונים גרים במדינות שרמת העיור שם יחסית נמוכה (נוואדה, אריזונה, טקסס וכו) ולצורך עבודה צריכים רכבים רבים.
זה לא כל כך עניין של חברה שמרנית; זה עניין של חברה בה מחירי הדיור מאוד גבוהים, עד כדי ש-85% מהתושבים (שוב, בניכוי עובדים זרים) גרים בדיור ציבורי, כי אחרת הם לא היו יכולים להרשות לעצמם לגור בשום מקום בעיר. תנאי הזכאות לדיור ציבורי מעדיפים משפחות וזוגות נשואים, ולכן משקי בית של יחיד זה לא דבר נפוץ.
בכל מקרה, אם מנכים ילדים ואנשים מאוד זקנים אז בעלות הרכב בישראל אכן עולה, אבל היא עדיין יותר נמוכה מבכמעט כל מדינת עולם ראשון אחרת. אני חושב שהמדינה היחידה שישראל מצליחה לעקוף אם מנכים ילדים היא דרום קוריאה. ובוא לא נשווה את התחבורה הציבורית בסיאול עם התחבורה הציבורית בתל אביב.
(אגב, בטקסס כמעט ואין מורמונים. המורמונים ממורכזים ביוטה והמדינות מסביב לה; יוטה עצמה היא דווקא מעויירת, אבל כמובן בסטייל האמריקאי בו בקושי אפשר אפילו לבקר את השכן בלי אוטו.)
לא ברורה לי הקביעה ש"85% מהתושבים גרים בדיור ציבורי". אתה מתכוון לישראל? בישראל 85% מהתושבים גרים בדיור ציבורי? אתמהה.
סינגפור, לא ישראל. אני מנסה להסביר למה משק הבית הממוצע בסינגפור הוא כל כך גדול.
אאאהההמממםםם.. הליכוד אמנם לא פרסם מצע, אבל המחנה הציוני דווקא פירסם ובו הוא התחייב ל"הפעלת תחבורה ציבורית בימי המנוחה במתכונת מצומצמת". כשהמצביע יכל לבחור בין מפלגה שאמנם לא פרסמה מצע אבל ב-30 שנות שלטונה נלחמה ככל יכולתה כנגד קיום תחבורה ציבורית בשבת לבין מפלגה שהתחייבה כן לקיים תחבורה ציבורית בשבת, הראשונה נצחה…למה לבוא בטענות לכץ? צריך לבוא בטענות למצביעים, מי שהצביע ליכוד ידע מה שהוא עושה.
ברוך הבא לרוסיה: מראית עין של בחירות עם ציבור שחושב שמבחינתו דמוקרטיה מצטמצמת להכרעת הרוב. שתומך, פעם אחר פעם, ב"מנהיג חזק" שמשתמש במנגנוני המדינה (הכבר לא כל כך דמוקרטית) לדרוס את מתנגדיו ללא עכבות.
אה, פחות עתודות הנפט של רוסיה. אלו שסייעו לה להתמודד עם סנקציות בין-לאומיות.
לא כץ ולא ביבי הם הבעיה. שורש הבעיה היא בציבור שלא מבין את המהות של דמוקרטיה ואי-הבנה של מנגנוני האיזון במדינה. הטיעונים של מצביעי הימין "ניצחנו אז עכשיו אין לכם זכויות" מדאיגה ביותר, וקשורה הדוקות ל"קוני השוקולד", מלכלכי החופים ושאר ההתנהגויות האלימות של ישראלים.
אין לך איזה דרכון זר?
ישראל כץ שונא תחבורה ציבורית גם בימי חול. בקמפיין שלו בפריימריז, הוא שם פוסטר של עצמו על רקע מחלף כביש והכתובת, "ישראל כץ שר התחבורה".
בשבילו, תחבורה ציבורית זה לעניים (שכולם ימותו) ולתל אביבים (כנ"ל). שים לב למשל שאף אחד מקווי הרכבת שישראל בונה בשנים האחרונות הוא לא רק רכבת: הוא שילוב של רכבת וכביש מהיר, כגון איילון, וקו הרכבת לבת ים. אפילו הרכבת התחתית בתל אביב כוללת פרויקט מנהרת רכב בין יפו ודרך בגין – ואז אנשים מתפלאים שהיא יקרה. תל אביב היתה צריכה להתחנן למשך שנים שהוא יאשר שהקו השני של הרכבת התחתית (לא שאת הראשון בונים, כן?) יהיה מתחת לאבן גבירול; הוא קשקש שאין מספיק צפיפות אוכלוסין בצפון הישן בשביל זה, בעוד שבמציאות הצפיפות בצפון הישן היא לא הרבה יותר נמוכה מזאת של בני ברק ובת ים.
אגב, מישהו שכותב בעברית צריך לעקוב אחרי איך תכנון התחבורה הציבורית בישראל הוא לגמרי בניכוי ערבים וחרדים, אבל זה כבר משהו יותר כללי, והוא לא רק מדיניות של ישראל כץ. דוגמה קונקרטית: למה לא בונים קו שמתחבר לקו כפר סבא שנוסע צפון-דרום ועובר בערי המשולש?
דווקא בירושלים בנו יופי של קו דרך שועפט… איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.
ואללה. אני נוסע בקו הזה פעם-פעמיים בשבוע. ספר לי איך זה נגמר.
הנה תזכורת מיולי:
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2365711
ועוד תזכורת מספטמבר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4570975,00.html
ועוד תזכורת מאוקטובר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4579592,00.html
נתראה ברכבת!
עדיין, הרכבת נוסעת.
תשתית של תחב"צ שאינה יכולה לעמוד בנזק של מה שמכונה בעגה הצבאית "הפרות סדר" פעם בכמה זמן אינה שווה הרבה, ולכבודם של מפעילי הרכבת הקלה ייאמר שהתשתית שלהם בהחלט עמידה.
ירושלים היא בכלל עיר מעניינת. כמה פעמים יצא לי להיקלע לפקקי תנועה, דווקא באזור החרדי של העיר (גאולה), בעקבות שריפת פחי אשפה — באמצע נתיבי תנועה — על-ידי כל מיני קנאים אלוהים-יודע-בגלל-מה. איש לא חשב, ובצדק, שהדבר מצדיק הפסקה של פינוי אשפה משכונת גאולה.
Collateral damage. שועפט נמצא בין מערב העיר ופסגת זאב, אז כבר שמו שם תחנה (ועכשיו רוצים להעיף את התחנה). המטרה לא היתה לתת שירות לערבים.
שלוש תחנות (בשועפט), ואיש אינו מתכוון לבטל אותן.
בכלל, מצב התחבורה הציבורית בריכוזים עירוניים ותיקים של האוכלוסיה הערבית והחרדית הוא טוב יחסית (ירושלים ובני ברק מהצד החרדי; ירושלים, יפו, חיפה, עכו, נצרת מהצד הערבי).
איפה שהמצב לא טוב זה יישובים כפריים וכנראה גם כפריים-לשעבר של האוכלוסיה הערבית (אזור המשולש, אום אל-פחם, וכו'), וערים חרדיות חדשות (מודיעין עילית וביתר עילית). אבל אני לא חושב שיש הבדל גדול בין היישובים האלה ובין הפריפריה היהודית הרגילה.
לשדרות, נתיבות, ואופקים בונים קו רכבת. למשולש ונצרת לא, וזאת למרות שנצרת היא האזור המטרופוליני החמישי של ישראל (והאמת, באר שבע יותר גדולה רק כי הלמ"ס סופרת ערים במרחק 40 ק"מ כמו ערד ושדרות כחלק מהאזור המטרופוליני שלה).
לגבי החרדים, זה כבר עניין של להוציא כמויות רציניות של כסף, אבל המגיבים הדתיים אצלי בבלוג משכנעים אותי שישראל צריכה לבנות קו רכבת צפון-דרום מתחת לבני ברק, כדי לאפשר לרכבות חיפה-ירושלים לעקוף את תל אביב וכדי להקל על נסיעה בין בני ברק וירושלים, שהן זוג הערים עם הכי הרבה נוסעי אוטובוס ביניהן.
במזרח ירושלים, שוב חוץ מאזורים שנמצאים בין המערב ופסגת זאב, מצב התחבורה הציבורית הוא מתחת לכל ביקורת. הרכבת לא בנויה כדי לחבר את השכונות הערביות במזרח עם המרכז המסחרי של המזרח. מאחר שהמפה המנטלית של העיר בקרב יהודים יש בה חור גדול בשכונות הערביות במזרח, תוואי הקו הוא משהו מוזר בצורת V במרכז העיר.
היסטורית, שירות הרכבות בישראל מוגבל כמעט לגמרי למישור החוף. בשנים האחרונות יש ניסיון להרחיב את השירות הזה באזור הדרום, עם קווים לשדרות/נתיבות, באר שבע ודימונה (גם ללהבים-רהט, דרך אגב). זה מהלך חשוב, אבל ברור שיעבור זמן עד שיתבצעו מהלכים דומים גם באזורים אחרים של הארץ שאינם מישור החוף (לעזאזל, את הקו המהיר לירושלים בונים כבר 12 שנה, ומתכוונים לבנות עוד שנתיים).
שירותי התחב"צ העיקרי בישראל הם קווי אוטובוסים. בערים גדולות ו/או ותיקות, אלה נראים די טוב. זה כולל את ירושלים. נכון, קווי אגד כמעט ואינם עוברים בשכונות מזרח העיר, אבל בהן פועלת חברת האוטובוסים המזרח-ירושלמית (שעצם הקמתה ב-2004 היה צעד ענק קדימה). לא יצא לי להשתמש בשירותיה, אבל ממה שראיתי, לפחות בצירים המרכזיים מפאתי בית לחם עד פאתי רמאללה, התדירות והמצב הטכני של האוטובוסים שלה סבירים למדי. זה שכל אוטובוס כזה יכול להיתקע באיזה מחסום זו בעיה פוליטית, לא בעיית תחב"צ.
קו אחד של רכבת עירונית בעיר בעלת פריסה כמו ירושלים הוא מעט מדי, לא משנה איפה הוא יעבור. אבל דווקא בגלל זה, העובדה שהוא עובר דרך שכונה ערבית גדולה ובסמיכות לשכונות ערביות נוספות (שיח' ג'ראח, אזור העיר העתיקה) ראויה לשבח.
להבים-רהט זה אותו collateral damage כמו בית חנינא: הקו הקיים לבאר שבע עובר בערך ליד רהט, אז פתחו תחנה. לפעמים אפילו נותנים לתושבי רהט לחנות שם, כשראש עיריית להבים לא מטריד אותם על זה יותר מדי. זה בניגוד לקו לשדרות, שנבנה בתור קו חדש במטרה רשמית לחבר את הפריפריה למרכז. או הקו לבת ים (כולל כביש מהיר, כי כמובן שחייבים גם לבנות כבישים מהירים). או מסילת העמק שמנסים להחיות. מה שאני רוצה לראות זה קו חדש שמגיע לערים ערביות, לא כי הן נמצאות בדרך לערים יהודיות, אלא כי יש במשולש ובנצרת מספיק אוכלוסיה בשביל זה.
זה שפתחו תחנה, זה לא מובן מאליו. ליד קרית מלאכי, למשל, לא פתחו תחנה, למרות שמדובר בחלק צפוני יותר של אותו מסלול.
קו חדש שמגיע לערים ערביות זה יהיה טוב, אבל כמעט תמיד (ואולי תמיד) יהיה היגיון להמשיך את הקו שיגיע גם לערים יהודיות. למשל, קו מגוש דן לאזור המשולש, סביר שימשיך צפונה לכפר יונה, ומשם לבאקה אל-ע'רבייה, חריש, אום אל-פאחם ועפולה (מה שייתן חיבור לרכבת העמק, אם וכאשר זו תיבנה). האזור של נצרת הוא בעייתי יותר – לא בהכרח משום שמדובר ביישובים ערביים (גם נצרת עלית ומגדל העמק נמצאות באותו אזור) אלא משום שמדובר בשטח הררי שבו קשה לבנות מסילת רכבת.
בכל מקרה, תשתיות הרכבת בישראל זה דבר שהתחילו לפתח אותו ברצינות רק ב-15-10 השנים האחרונות. כדי לקחת את התשתית הזאת כדוגמא להעדפה של אוכלוסייה מסוימת בשירותי תחבורה ציבורית צריך לחכות עוד עשור או שניים.
כן, קו לנצרת דורש מנהרה קצרה. זה כבר עניין אחר – ישראל בונה תחנות רחוק ממרכזי ערים ולא מנסה להעביר אותן יותר קרוב באמצעות מספר קטן של קילומטרים של מנהרה או תוואי עילי. ע"ע ראשל"צ (התוכנית היא לחבר את ראשונים למסילה לאשדוד דרך כביש 412 במקום להעביר 2 ק"מ של מנהרה למרכז העיר ואז לנסוע בתוואי עילי ליד המכללה למנהל), אשדוד (הרחובות רחבים מספיק שאפשר להכניס את הרכבת למרכז העיר מעל הקרקע), ונתניה (צריך פחות מקילומטר של מנהרה).
קו למשולש ועפולה, עם או בלי נצרת, אכן נותן שירות לערים יהודיות, אבל הוא נותן הרבה יותר שירות לערים ערביות. זה כבר מקביל לקו רכבת קלה היפותטי בירושלים שנוסע מזרח-מערב ומחבר את מרכז העיר עם מעלה אדומים, דרך אבו דיס. קו כזה הוא עדיין בחלקו סיפוח זוחל, אבל רוב השכונות שהוא עובר דרכן הן ערביות.
כל הדברים האלה קיימים כבר לפחות דור. ישראל עובדת על פיתוח הרכבות כבר מאז שהיא בנתה את איילון. הקווים הבסיסיים נמשכים: בלי ערבים וחרדים, קווים באזורים פקוקים בונים ביחד עם כבישים מהירים ולא במקומם, בלי חישמול, תחנות רכבת בונים רחוק ממרכזי ערים. בזה, ישראל כץ לא מחדש. איפה שהוא כן מחדש זה שהוא מזניח את הרכבת התחתית בתל אביב ואת פיתוח התחבורה הציבורית באופן כללי, ומתהדר בבנית כבישים מהירים.
מה קיים לפחות דור?
בסוף שנות ה-90, מסילת הרכבת היחידה שהתקיים בה שירות נוסעים סביר הייתה לאורך מישור החוף, מאשדוד צפונה, עם הסתעפות לכיוון רמלה-לוד.
רכבת שנוסעת במהירות סבירה לבאר-שבע, שאר הקווים באזור הנגב, ורכבת הפרוורים באזור גוש דן (עד כפר סבא) נכנסו לשירות משנת 1999 ואילך. אם הממשלה תמשיך בתהליך הזה באזורים אחרים של הארץ, בעוד 20-10 שנה תהיה לישראל רשת רכבות סבירה. עד אז, כשאומרים "תחבורה ציבורית" בישראל, מתכוונים בעיקר לשירותי האוטובוסים.
טוקבקיסטים ומגיבים בפייסבוק הם לא כלל העם. גם ימנים רוצים תחבורה ציבורית, גם ימנים צריכים תחבורה ציבורית. אין פה שום עניין דתי יש פה עניין לאומי חשוב. חבל שרק מעטים מנסים להילחם בזה.
הפואנטה זה לזיין את האשכנזים הסמולנים, גם אם הם סובלים בגלל זה.
להרוס לאשכנזים זה לא פחות טוב מלעזור לעצמם.
מזכיר לי בדיחה ישנה ובלתי-תקינה-פוליטית בעליל.
שעת ערב מאוחרת. שתי נשים הולכות בדרכן ולפתע רואות בקרן רחוב שני גברים העסוקים באוננות.
אחת הנשים אומרת לשנייה: "פוי, ימנים מגעילים".
השנייה עונה: "איך את יודעת? אולי הם שמאלנים?"
"אילו היו שמאלנים, הם היו דופקים אחד את השני."
🙂
דווקא יש בזה משהו, למרות התא הורוד בליכוד והחברים והתלמידים של הרב מוטי.
אבל האמת היא שאת "האשכנזים" באמת כולם אוהבים לזיין: המזרחים, הרוסים, החרדים והיודונאצים.
לטוב ולרע, תוצאות הבחירות לא מלמדות כמעט כלום על רצון העם בכל הנוגע לתחבורה ציבורית. מעטים מאוד האנשים שתחבורה ציבורית בשבת היא שיקול מרכזי עבורם בבואם להצביע. אם יש מפלגה שאת/ה מאמין/ה במדיניות החוץ והבטחון שלה, ו/או מדיניותה הכלכלית, הסיכוי שלא תצביע עבורה רק בגלל עמדתה בעניין תחבורה ציבורית בשבת הוא מאוד נמוך. כך שבהחלט יתכן מצב שבו הרוב בעד תחבורה ציבורית בשבת — ובכל זאת יצביעו בעד מפלגות שלא הביעו עמדה בעניין, או הביעו עמדה מפורשת נגד.
את כל הכשלים? אולי על קצה המזלג. בשביל להדגים את כל הכשלים של הימין גם מרזל לא מספיק.
ישראל כץ הוא אחד מיקיריה של התנועה הליברלית החדשה ומופיע תכופות בכנסיה. לא בדיוק ברור למה. אחרי הכל, כפיה דתית ושוק חופשי לא ממש הולכים יחד.
ניחוש: התל"חים שונאים תחבורה ציבורית, כיוון שהם שואבים את הרעיונות שלבם מליברטריאנים אמריקאים, שהמגזין העיקרי שלהם ממומן על ידי אילי הנפט האחים קוך. זה בא מאותו מקום בו משתמשים במילה "חממיסט".
האחים קוך רואים "החממה"?
לא, "חממיסט" (באנגלית warmist) זה ביטוי גנאי תל"חניקי לכל מי שחושב שכדור הארץ מתחמם.
כץ הוא בהמה גסה, וכמו שצוין כאן בתגובות, הוא לא ממש רוצה לפתח את התחבורה הציבורית באופן כללי, אבל במה שהוא אומר יש גרעין של אמת.
אי-אפשר להקים במדינת ישראל ממשלה ללא מפלגות דתיות. לא ממשלת ימין, לא שמאל, ולא מרכז. המצב הזה אינו הולך להשתנות גם אם נתניהו יקבל שבץ וילך בדרכו של אריאל שרון. הסיכוי לכך שמפלגה דתית כלשהי תסכים להנהיג תחבורה ציבורית בשבת הוא אפסי.
לא צריך שהם יסכימו, צריך רק הסכמה שבשתיקה. בישראל רושמים זוגות חד מיניים כנשואים ומכירים בהם כידועים בציבור וכו'. המפלגות הדתיות הסכימו לזה? לא. אבל הן לא עשו מזה עניין ופירקו על זה את הקואליציה. צריך שאחת מחברות התחבורה הציבורית תטען שהיא לא יכולה לשרת את הנוסעים כהלכה בלי לפעול בשבת ושזה פוגע לה ברווחיות או משהו (אולי בשיתוף עם ארגון נוסעים כלשהו), ושהמדינה תיתן איזה תירוץ צולע שלא יחזיק מים כדי לשמור על הפאסון של "הכריחו אותנו", וזהו.
ככל שאני זוכר, מעמד הזוגות החד-מיניים (שאינו בדיור מעמד של זוגות נשואים אלא של ידועים בציבור) נובע מפסיקת בתי המשפט.
אם בית משפט כלשהו יפסוק שהפעלת תחבורה ציבורת בשבת היא זכות יסוד, אז מה שאתה מתאר יכול לקרות. אבל אני לא חושב שבתי המשפט ייכנסו לעניין הזה.
עברנו מ"אפסי" ל"אני לא חושב" – כבר התקדמות, לא?
אם כחלון היה לוקח את האוצר אצל בוז'י ולא אצל ביבי, היתה בישראל ממשלה ללא מפלגות דתיות. ממשלת רבין השניה היתה ללא דתיים אחרי שש"ס עזבה, וכן לברק היתה קואליציה ללא דתיים, אם הוא היה מסכים להכניס את הערבים לקואליציה במקום את ש"ס.
ולגבי דתיים ותחבורה ציבורית בשבת, זה עניין של פיקוח נפש: בלי תחבורה ציבורית בשבת, אנשי הקהילה החילונית (כלומר הרוב) ימשיכו לקנות רכב בשניה שהם יוכלו להרשות לעצמם את זה, וזה יגרום לעוד קטל בדרכים ועוד זיהום.
אם בוז'י היה מרכיב את הממשלה, הוא היה מוסר אותה ישירות לניהול אבו מאזן. אז הייתה לכם תחבורה ציבורית בשבת ועוד דברים נפלאים
שאקל!
עדיף על ביבי, שהיה מוסר אותה לידי איסמעיל הנייה.
אלי! עזוב אותו, אלי!
מי רוצה שוקולד?
בגדול, האפשרות היחידה להקים ממשלה ללא דתיים היא להקים ממשלה עם מפלגות ערביות. הבעיה היא שזה אינו הולך לקרות, לפחות לא לפני שייחתם הסכם שלום ישראלי-פלסטיני חדש.
מת עליך יוסי. עשית לי את הבוקר. תמשיך ככה.
על הסגנון הזה של להטיל אחריות על כל העולם, בד"כ על השמאל, צריך להשיב באופן קבוע: "ותשובה עניינית יש לך?".
ממש להכניס את מטבע הלשון לכל ראיון בו מתחמקים מתשובה.
רמות ההסתה והפילוג והבריונות של אנשי ציבור ימניים שוברות שיאים ממש.
הוא בכלל לא שר התחבורה. יש לזה קשר הדוק למשחק הכיסאות הפוליטי.
או שאו רוצה לשדר לביבי שהוא חייב לקבל את שר התחבורה כי ככה תופסים אותו בציבור, או שביבי מנסה להראות לדרעי שזה תיק חשוב ורומז לו שהסיבה שהססטוס קוו נשמר היא לא טרוויאלית.
בכל מקרה – לא לשחק במגרש שלהם.