מה הוא מבין?
נתניהו עומד, הוא מבטיח לנו, לשאת את נאום חייו בקונגרס. מה קרה בנאום החשוב האחרון שלו שם? הוא התגלה בערוות יהירותו ובורותו
מי שזוכרים את הרחש-בחש והטרחנות הבלתי פוסקת סביב הנאום החשוב האחרון של נתניהו, הנאום בבר אילן – דורון רוזנבלום הלעיג זאת אז היטב בכותרת “נאום הלמך” – יזכרו שמרוב רחישות ודיבורים על הנאום, זה עצמו היה מאכזב להפתיע. נתניהו לא אמר בו שום דבר חשוב. מישהו זוכר מה נאמר שם? כן, נתניהו אמר שהוא תומך בפתרון שתי המדינות. חמש שנים אחרי, והוא לא עשה כלום בנידון. למעשה, הליכוד יוצא למערכת הבחירות השניה ברציפות בלי מצע בדיוק כדי שנתניהו לא יצטרך להסתבך עם חברי מפלגתו באמירה בנושא.
גם הפעם, נתניהו מבטיח לנו גדולות ונצורות. הוא ידבר בשם העם היהודי על החשיבות של המאבק מול איראן. נניח לרגע לכך שאין לו שום זכות לדבר בשם יהודים שחיים מחוץ לישראל; נניח לרגע לכך שהוא לא מייצג אפילו את רוב היהודים בישראל – הוא עומד בראש סיעה של 19 ח”כים בלבד; נניח עכשיו לכך שלא יהיה שום דבר חדש בנאום הזה שלא נאמר על ידיו מאז שטבע את הסיסמה “השנה היא 1938 ואיראן היא גרמניה” לפני, וואו, 12 שנה; נניח לכל זה. השאלה שצריכה לעניין אותנו היא האם לנתניהו יש איזושהי מומחיות בנושא, שבגללה כדאי בכלל להקשיב למה שהוא אומר.
מיצג התביעה מס’ 1 הוא הנאום שנשא נתניהו, אז אזרח מודאג, בפני הקונגרס האמריקאי בספטמבר 2002. חשוב להזכיר את הנסיבות: ממשל בוש עמד לצאת למלחמת השולל שלו בעיראק, והיה צריך להוליך שולל את הציבור כדי שיתמוך בו, בדגש על הקונגרס שאז היה בשליטה דמוקרטית. נציגי ממשל בוש הפריחו שלל שקרים והפחדות, ולנתניהו נועד תפקיד חשוב במערכת ההונאה הזו, כמי שאיננו רשמית חלק מהממשל ובכל זאת תומך בעמדתו.
הנאום של נתניהו זכה אז לתשומת לב עצומה. אפשר לראות אותו כאן. יש שתי נקודות שאני רוצה להתעכב עליהן. האחת קטנה ביחס. נתניהו אומר לקונגרס שלסדאם חוסיין יש נשק להשמדה המונית. בפועל, כידוע, לא היה לו. נתניהו מדבר על כך בבטחון ניכר. איך הוא ידע? הוא ידע כמו שידעו כולם. כלומר, הוא ידע את מה שהממסדים הבטחוניים של ארה”ב וישראל האכילו לעיתונים. זוכרים איך האלוף עמוס גלעד, אז בכיר באמ”ן, אמר לנו שהעולם יעמוד נדהם כשיסתבר מה יש במחסני הנשק של סדאם חוסיין? זו היתה קונספציה ונתניהו היה שבוי בה כמו כולם.
הנקודה השניה קריטית יותר. נתניהו מבטיח לחברי הקונגרס (דקה 1:11:49) ש”אם תחסלו את סדאם, את משטר סדאם, אני ערב לכם שיהיו לכך השפעות חיוביות עצומות על האזור.” קשה לחשוב על נבואה כושלת יותר.
התמוטטות משטר סדאם חוסיין יצרה ואקום בעיראק, ואקום שהשלטון האמריקאי לא הצליח למלא. אל הוואקום הזה פסע אבו מוסאב אל זרקאווי, עד אז טרוריסט בשנקל שעיקר תהילתו עד אז היתה על כך שהוא הוזכר על ידי פאוול בנאום הידוע לשמצה באו”ם, שהסתבר אחר כך כמלא שקרים. זרקאווי הגיע לעיראק כמה חודשים לפני הפלישה האמריקאית, וכשהגיע היה דמות זניחה.
אבל חצי שנה אחרי הפלישה, זרקאווי והארגון שלו – אל קאעדה במסופוטמיה – היו איום עולה על המדינה המעורערת. באפריל 2004, שנה אחרי הפלישה, הטרור הבלתי פוסק שלהם כלפי השיעים הצליח להוביל את המדינה למה שהיה בפועל מלחמת אזרחים. הפראיות של זרקאווי כלפי השיעים היתה כל כך יוצאת דופן, שהיא גונתה גם על ידי אל קאעדה. אבל הרצחנות הזו היתה מחושבת ואסטרטגית: המטרה היתה להוציא את השיעים משלוותם, לפגוע בהם שוב ושוב עד שהם יתפוצצו – ובאמצעות טרור הנגד שלהם כלפי הסונים, להעביר את הסונים לצידו של זרקאווי. ב-2006, האמריקאים מחסלים את זרקאווי; שנה וחצי אחר כך, אחרי ה-Surge הידוע – מתקפת היח”צ יוצאת הדופן של הגנרל פטראוס – כלי התקשורת האמריקאים פחות או יותר מפסיקים להתייחס לעיראק. אובמה נבחר, יש תאריך יעד לסיום המלחמה, אפשר לדבר על דברים אחרים.
אבל עיראק לא הלכה לשום מקום. לפני תשעה חודשים היא חזרה בבום לכותרות, כשהסתבר שאיזו מיליציה שאף אחד לא שמע עליה קודם, דאע”ש, הביסה את הצבא העיראקי; ועל פי התקשורת, היא האיום הגדול ביותר על הציוויליזציה מאז אטילה ההוני. היום פרסם הניו יורק טיימס שאובמה מבקש מהקונגרס אישור ללחימה בדאע”ש, כולל לחימה קרקעית.
מה קרה? די פשוט. דאע”ש היא התולדה של אל קאעדה במסופוטמיה. זה הארגון של זרקאווי. הוא לא הושמד; הוא רק ירד למחתרת, וכשסוריה התחילה להתערער – והיא התערערה הרבה בגלל קריסת עיראק – הארגון החדש-ישן החל לפעול גם שם. כמו בימי זרקאווי, שהתפרסם בעריפת ראשים, דאע”ש עושה שימוש תקשורתי יוצא דופן בברבריות שלה. זה שימוש מחושב; הוא אמור להטיל אימה ולערער את האנשים שמנסים להתייצב מולה.
נחזור 12 וחצי שנים אחורה. נתניהו ניצב בפני הקונגרס, ואומר לו “אם תחסלו את סדאם, את משטר סדאם, אני ערב לכם שיהיו לכך השפעות חיוביות עצומות על האזור.” 12 וחצי שנים אחר כך, האם אתם חושבים שלחיסול משטר סדאם היו “השפעות חיוביות עצומות על האזור”?
בפעם הבאה שנתניהו מדבר על דאע”ש, האיום הנורא, צריך לזכור שני דברים: קודם כל, שבאופן עקיף ובמידה חלקית, נתניהו הוא אחד האבות המייסדים של דאע”ש. בלי הפלת משטר סדאם שדורבנה על ידי נתניהו, קשה מאד לראות את דאע”ש קמה.
ושנית, שמי שהפגין שיקול דעת כה לוקה בכל מה שקשור לעיראק; מי שהצהיר בקול עמוק ומלא בטחון שלסדאם חוסיין יש נשק להשמדה המונית, תוך שהוא מתבסס על כלום, ומי שתוצאה של פעולתו האטסטרטגית היא עליית דאע”ש, איבד כל זכות שמישהו יתייחס ברצינות למה שהוא אומר על המזרח התיכון.
הוא אומר שאיראן מפתחת נשק להשמדה המונית; הוא אמר שלסדאם יש נשק כזה. הוא אומר שחייבים לבלום את איראן, כולל בפעולה צבאית; הוא הטיף לכיבוש עיראק כאמצעי חיובי במזרח התיכון.
בכל מקום נורמלי, אדם ששגה כך לא היה מקבל במה בתחום שבו שגה. לרוע המזל, נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל, כך שאי אפשר לשלול ממנו במה. אבל כשהוא עולה לדבר, צריך לנחור בבוז ולהזכיר מה שוות התחזיות שלו.
הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.
(יוסי גורביץ)
פסקה שניה צ"ל יהודים שאינם חיים מחוץ לישראל
אני חושב שיש לו רק 18 מנדטים… (אחרי שגדעון סער פרש)
אין ספק שנתניהו כהרגלו בקודש יוצא נלעג אבל זה די מופרך לטעון שהפלת משטר סאדאם דורבנה ע"י נתניהו או שהוא מהאבות המייסדים של דאע"ש.לא נראה שבוש הבן היה צריך אותו או הושפי במיליגרם מדבריו של האזרח המודאג דאז.
בוש לא. דעת הקהל? הקונגרס?
אין סימוכין לכך. דעת הקהל אחרי 9.11 היתה מאוד מיליטנטית והקונגרס היה תומך בכל מהלך של בוש.לתת לביבי קרדיט,אפילו קטן, זה בעצם להעצים אותו ויותר גרוע גם לגרום להאמין שהוא מסוגל להזיז משהו בדעת הקהל והקונגרס אם ינאם שם עוד כמה שבועות.לדעתי גם הנאום אז היה לצרכי פנים(חודשיים לפני המאבק על ראשות הליכוד מול שרון) כמו שזה היום לא באמת איום אירני אלא איום המחנה הציוני
Data point:
בזמנו, רבתי עם הרבה אמריקאים על הנושא, בלי להגיד להם שאני ישראלי או להשתמש בשם ישראלי. אני לא זוכר שאף אחד מהם ציטט את נתניהו בנושא, באף כיוון. גם אלו שהיתה להם דעה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני (בעד ישראל אם הם היו בעד המלחמה בעיראק, בעד הפלסטינים או בעד שלום באופן גנרי אם הם היו נגד) לא ציטטו את נתניהו. הם ציטטו את פאוול. הם ציטטו את בלייר, כדי להראות שגם המרכז-שמאל משתתף. הם חזרו על הטיעונים שממשל בוש הציג. הם אמנם הציגו את ישראל כבעלת ברית נאמנה של ארה"ב, אבל לא בהקשר של עיראק. נתניהו? אם (לפי משנתו של חומייני) ארה"ב היא השטן הגדול, ובריטניה היא השטן הקטן, אז ישראל היא שדון שכל פעם מתפלא למה השטן אפילו לא זוכר את השם שלו.
אכן. מסכים לתאור שלך ב 100%
כאחד שגר בוושינגטון רבתי (בצנטרום של הפיילה כמו שאומרים) אני תמיד משתומם לגבי הייצוג בבלוג הזה של:
א. עת הקהל האמריקאי ו/או דעת הקהל של היהודים האמריקאים
ב. ייחוס כוחות כמעט מיתיים להשפעת הלובי היהודי על הקונגרס ועל דעת הקהל האמריקאית.
(דרך אגב, הלובי הכי חזק בארה"ב הוא ה AARP ואחריו ה NRA).
מעניין לדעת עם כמה אמריקאים רגילים יוסי מדבר באופן שוטף.
זה נראה שכל מקורות המידע שיוסי קורא באים מחתך מאד ספציפי ומצומצם של אתרים ליברלים. אז לא, Daily Kos או גלן גרינוולד או המהדורה האמריקאית של הגארדייאן לא ממש נותנים תמונה מדויקת של הלך הרוח השורר בארה"ב.
אפילו לא ג'ון סטיוארט שבשיאו מביא 1.6 מיליון צופים. לצורך השוואה, Amish Mafia מביא 2 מיליון ו Family Guy שמשודר באותה שעה מביא 2.4 מיליון.
פוקס ניוז מביאים יותר צופים מכל שאר הרשתות המתחרות ביחד (אתמול לדוגמא זה היה 1.3 מיליון לתכנית של האניטי לעומת 641 אלף של אודונל, 2.9 מיליון אצל אוריילי לעומת 597 אלף אצל הייז שלפחות היה צמוד ל Shark Tank של CNBC – התכנית הכי קפיטליסטית שאי פעם הופקה).
היות וכולנו יודעים שהאיש הממוצע אוהב לקבל חדשות שמאוששות את הדעות הקדומות שלו (Echo Chamber) זה אומר משהו לגבי דעת הקהל האמריקאית.
הלובים הכי חזקים בארה"ב קשורים לתעשיות פיננסים, אנרגיה, תרופות ואולי נדל"ן וחקלאות. זה כמותית. כל קבוצה אחרת סוגרת מקום שישי במקרה הטוב.
having said that:
http://forward.com/articles/203059/jewish-groups-get–of-homeland-security-grants
זה לא עניין של שמאל נגד ימין. גם בשמאל וגם בימין, ישראל היא נושא קטן בשיח הבטחוני ובלתי-קיים בשיח הפוליטי הכללי. למשל ב-2003 בפורומים מאוד שמאליים, כגון ה-Democratic Underground, היו אנשים בשני הצדדים של ישראל/פלסטין, ולא זכור לי שאף אחד האשים את ישראל בהולכת ארה"ב שולל במלחמה בעיראק (לה כמעט כל משתמשי הפורום התנגדו באופן נחרץ).
אפילו גרינוולד הוא יותר אנטי-אמריקאי מאנטי-ישראלי. סטנלי כהן, עו"ד אמריקאי שמייצג את ותומך בחמאס, צרח עליו על זה שהוא העיז להתראיין לכלי תקשורת ישראלים לספר להם על איך ה-NSA מצוטטת לאזרחים ישראלים. יש חרם בינלאומי על ישראל, ארה"ב לא חייבת לישראל כלום, למה אתה מדבר עם ישראלים, צרח כהן.
בימין, זאת תמונת מראה. בשיח הבטחוני אנשים יגידו שחייבים לתמוך בישראל, אבל זה סתם מנטרה, כמו שבשנות החמישים והשישים היו אומרים שחייבים לתמוך בטייוואן, ובשנות השישים והשבעים היו אומרים שחייבים להעיף את פידל קסטרו, והיום אומרים שחייבים לתמוך באוקראינה נגד פוטין ולתקוף את דאע"ש (וחוץ מכמה יוצאי דופן לא יגידו מילה על אסד).
הקטע הזה, שישראל היא זאת שמכניסה את ארה"ב לצרות, קיים בחלק קטן בשמאל האמריקאי. בד"כ מדובר בשמאל ישן פופוליסטי, שמתרעם על זה שהשיח האנטי-גזעני מחלק אנשים לזהויות ולא נותן למעמד הפועלים (הלבן) להנהיג את הכל, ושמתחת לרטוריקה של אחדות הפועלים הוא קסנופובי ולאומני. ישראל היא חתול כפרות: ככה אפשר להאשים זרים בבעיות של אמריקה. אבל חשוב לציין שגם בשמאל הישן זה לא כולם: המגזין הכי חשוב של השמאל הישן האמריקאי של היום, גיליוטינה (הוא קורא לעצמו Jacobin אבל משתמש בגיליוטינה בתור סמל ואוהב לדבר בשבח אלימות פוליטית ולעודד מהומות), לא עושה את זה, והוא אמנם אנטי-ישראלי, אבל עסוק יותר בלשבח את צ'אבס מבלנגח את ישראל.
לא רק בשמאל הישן , גם בימין ה פלאו שמרני , הדוגל בבדלנות , מקובל להאשים את ישראל (ויהודי ארה"ב) בכל טעות של מדיניות החוץ של ארה"ב .
אכן, כי הימין הפלאו הוא גזעני באופן לא מתנצל, וזה אומר שהוא צריך חתול כפרות עוד יותר מהשמאל הפופוליסטי.
מה עם ג'ון מירשהיימר?
עבודה יפה יוסי.
איך אתה יודע שדאע"ש של העשור הנוכחי הוא אותו ארגון של זרקאווי שירד למחתרת בעשור הקודם?
עקבתי אחריהם. בשעתו הייתי האחראי העיקרי בחדשות נענע על עיראק. היה אפילו דיבור לשלוח אותי לשם, איזה מזל שזה לא קרה.
בקיצור, אתה לא יודע.
אפילו ויקיפדיה הציונית יודעת. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA#.D7.94.D7.99.D7.A1.D7.98.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.94
איייייייי
טושיי, יא עוין
אגב, יתכן שהאפולוגטים של נתניהו יגידו שאכן במצב עניינים סביר היתה אמורה להיות תוצאה חיובית להפלת משטר סדאם, אבל ההחלטות המטופשות של האמריקנים (כגון חיסול תשתית הצבא במקום להפוך אותו לבן-ברית של המשטר החדש) גרמו לתוהו-ובוהו, והכשילו את התהליך.
אם זה כך, עכשיו נראה את אותם אנשים מדברים על "כשלון" הסכם אוסלו.
וואלה. במצב כזה, אני אשאל אותם אם הם יכולים לומר מה היו הקבוצות האתניות בחשובות בעיראק ב-2003, בלי לפתוח ויקיפדיה.
שיעים סונים וכורדים? לא חשוב איפה תפיל מחט באזור הזה, נראה לי שזו התשובה 😉
איזכור מעולה בטיימינג מעולה.
איפה צ'פלין שיעשה איזה סרט על הפומפוזיות והולכת שולל שאין לה שיעור והמסוכנת שמתקראת ביבי..
לפחות אובמה לא שש לאופציה הצבאית ,כולל עם סיבות טובות מאוד מלקחי עיראק.
אני לא בפייסבוק-אם גורביץ או מישהו אחר פה יכולים לשים את הפוסט בסביבת ביבי.
יש לציין שעד היום לא הצליחו ישראל והמערב לפרסם הוכחה חותכת אחת שאיראן מפתחת נשק גרעיני. איפוא ה ״וענונו״ האיראני?? הדבר היחיד שקיים זה הדו״ח של סוכנות הביון האמריקאית שהאיראנים הפסיקו כל תוכנית לבניית נשק שכזה כבר ב 2003
אז לאיראן אין תכנית לנשק גרעיני – כי נתניהו אומר את זה? עם כמה שהנאום שלו יהיה כנראה נבוב וריק מתוכן אמיתי, לא הייתי אומר שהוא שיקרי במקרה הזה.
נתניהו צדק, השפעות חיוביות על האיזור זה יותר תקציבים לתעשיית הנשק שהוא סוכן שלה. וזה בדיוק מה שקרה, אפילו ארגון דאע"ש הקיקיוני מניע את הקונגרס לאשר פעולה קרקעית. הכל מתוכנן פיקס.
נתניהו הוא אחד מהאבות המייסדים של דעאש בערך כמו שקלמנסו היה ממייסדי המפלגה הנאצית.
נתניהו היה אז אדם פרטי וטעה בנושא עיראק כמו כל ניאו-שמרן טוב. אבל ישראל ומנהיגיה הרשמיים דווקא העבירו ממש באותה תקופה אזהרות צודקות וכמעט נבואיות בנושא עיראק – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3444375,00.html
על פי ההגיון של הפוסט – פעם טעה תמיד טועה – כעת כמי שבא בתור מנהיגה הרשמי של ישראל – פעם צדקו תמיד צודקים.
מעניין. אשמח לקבל הפניה לעוד מקורות על זה או פולואו-אפ.
http://www.ipsnews.net/2007/08/politics-israel-warned-us-not-to-invade-iraq-after-9-11/
והנה למשל מאמר מהוושינגטון פוסט מזמן אמת (2002) על האזהרות הישראליות:
http://www.unitedjerusalem.org/index2.asp?id=77134&Date=2/13/2002
עמית, אתה מודע לעובדה שאריק שרון אינו מומעד הליכוד לראשות הממשלה בבחירות 2015?
נתן, אתה מודע לעובדה שהשאלה שעומדת על הפרק כיום היא לא האם לפלוש לעיראק?
אם הלוגיקה שהשתמשתי בה בתגובה נדמת מוזרה או מעוותת, זה בסדר גמור. זו פשוט אותה לוגיקה בה גורביץ השתמש במאמר.
נתניהו לא טעה בכלום. אירן, עירק, אל קיידא, פרס ישראל או הטבח בקיץ האחרון (שמייד אחריו הוכרז על פירוק הממשלה ובחירות "דמוקרטיות"): מדובר בסחר בחירות ולא בניתוח אנליטי של מציאות כלשהי. זו דרכו למשול. לזרוע פחד ושנאה ואז לקבל קולות למרות המצב הכלכלי, החברתי והמדיני של מדינת האפרטהייד אותה הוא מנהל. מבחינתו המציאות היא סטטית ואוניברסלית – הערבים אותם ערבים, הים אותו הים והפרייארים אותם פראיירים.
לא ברור לי מדוע כה פשוט לכותב שדעאש הוא פחות טוב מסאדם ואסד. מבחינת ישראל ברור שהמצב יותר טוב שהרי שני צבאות שאיימו עליה נעלמו דה פקטו. מבחינת האזרחים במדינות אלו, גם אם נתעלם, כדרכם של שמאלנים, מאחריותם התורמת למצב, עדיין שלטונם של אסד וסאדם היה אכזרי ורע ולא ברור בכלל שעכשיו מצבם רע יותר מאז.
בסוריה לפחות אסד נחשב כמי שהגן על מיעוטים כמו שיעים ונוצרים. תחת דעאש הגורל שלהם לא ברור בלשון המעטה.