החברים של ג'ורג'

אם אין נצחון, לפחות שתהיה תמונה

נתניהו הכניס אותנו לסיבוב השני משום שחיפש נואשות תמונת נצחון, כזו שתכסה על התבוסה, ולאספסוף לא משנה כמה דם יש על המסגרת

כוחותינו המזוינים הצליחו אמש (ג’) לעשות את מה שהם מצטיינים בו: להרוג אזרחים. תקיפה של חיל האוויר הרגה בשכונת שייח רדואן את וידאד מוסטפא חרב דף, בת 28, אשתו של דף; ואת עלי מוחמד דיאב דף, בן שמונה חודשים, בנו. מצבו של דף עצמו לא ידוע אך ההערכה היא שהוא בחיים.

צריך לעקוב אחרי ההתרחשויות, כי מנסים לארגן לנו ספין קטן. אתמול אחרי הצהרים, כשמונה שעות לפני סוף הפסקת האש, ירה גורם לא ידוע רקטות לשטחים פתוחים בישראל – או, על כל פנים, כך טוענת ישראל. חמאס מכחיש בתוקף שאנשיו ביצעו את הירי הזה, וטוען שישראל פיברקה אותו. אף אחד מהצדדים לא הביא ראיות לדבריו.

אבל יש, כפי שמציין יפה אמיר אורן, ראיה תומכת בטענת חמאס על פיה לא הוא ביצע את הירי: אם דף היה מודע לכך שאנשיו פתחו באש, הוא לא היה מסתכן בפגישה עם אשתו ובנו הפעוט בזמן שישראל וחמאס במצב עוינות גלוי. אז מה קרה פה?

די פשוט. ישראל קיבלה מודיעין על מקום המצאו של דף, והדרג המדיני הבכיר – נתניהו ויעלון – החליטו לזרוק לעזאזל את סיכויי הפסקת האש וללכת על חיסול. זה לא מידע שזמין בכל רגע, יושב על המדף. כפי שכתב היועץ המשפטי לשעבר, מיכאל בן יאיר:

“הרי לנסות ולחסל בכיר כמו מוחמד דף, ששרד כבר ניסיונות חיסול קודמים, צריך מודיעין טוב שהושג מבעוד זמן על תנועותיו ומקום שהייתו, שמשתנים במהירות. האם מודיעין כזה הושג כך סתם פתאום, בתזמון מקרי ומיד לאחר ירי שלש רקטות לשטחים פתוחים בדרום?

לא נראה סביר, נכון? אז לא צריך להיות מומחה צבאי או מומחה למודיעין כדי להעלות תהייה זו.”

שלא יהיו לכם אשליות: הם ידעו שהם הורגים אשה ופעוט. זה מחיר שהם היו מוכנים לשלם, מתוך ידיעה בטוחה שאיש בישראל לא ידרוש אותו מהם. יעלון אמר לפני כעשור, אחרי ההפצצה של ביתו של סלאח שחאדה, ש”הרשנו לעצמו להרוג את האשה”, אשתו של שחאדה שהמודיעין אמר שהיתה איתו בבית. ההפצצה ההיא הרגה גם 14 ילדים.

למה בוצע נסיון החיסול הזה, שדוחף את ישראל לעוד סיבוב של הסלמה מול רצועת עזה? מכמה סיבות. ראשית, חיסול הוא רפלקס מותנה של שירותי הבטחון שלנו. ברגע שמבוקש בכיר עולה על הכוונת, הם רוצים לחסל את המטרה ולא משנה מה יקרה. כך קיבלנו את חיסול שחאדה ואת חיסול ראאד כרמי, ששניהם הרגו באותה הזדמנות גם את הסיכויים לרגיעה. בשב”כ אמרו בשעתו, במידה של צדק מבחינתם, שהם אחראים על בטחון, קרי לדעתם חיסולים; ושאם יש שיקולים רחבים יותר, זה באחריותו של הדרג המדיני.

וכאן אנחנו מגיעים לסיבה השניה: הצורך הנואש של נתניהו באיזושהו הישג ממבצע “פאלוס זקור.” אין כזה. כן, צה”ל הוכיח שוב את יכולתו הנודעת להרוג הרבה אזרחים ולהשמיד תשתיות אזרחיות. כן, חיל האוויר שוב הוכיח שהוא הטוב ביותר במזרח התיכון כשזה מגיע להשמדת מטרות שלא יכולות לירות חזרה. כן, חמושי החי”ר שלנו הוכיחו שוב שגם הם יודעים להזמין התקפות ארטילריות ואוויריות על מטרות אזרחיות. ואחרי כל זה, ההצעה המצרית להפסקת האש היתה קרובה יותר לעמדות – המוצדקות – של חמאס, קרי הסרת הסגר הישראלי על הרצועה. אפילו אובמה אמר שהסכם ארוך טווח יצריך את הסרת המצור.

אבל נתניהו לא יכול היה לתת את זה, לא בלי להיראות – בצדק מוחלט! – כמו לוזר, כמו מי שפעם אחר פעם מחזק את החמאס על חשבון המתונים. אבל לא נשארו לו ברירות: חמאס התיש את ישראל. ההפגזה באזור לוד, הירי הבלתי פוסק לאזור המרכז, עשו את שלהם. גם העובדה ש-64 חמושי צה”ל מתו שיחקה תפקיד. מצבו של נתניהו היה כל כך נואש, שהוא נמנע בשבוע שעבר מלכנס את הקבינט, מחשש מהדברים שייאמרו בו; ושהוא ניסה להסתיר מהשרים את הפרטים של הצעת הפסקת האש המצרית – מהלך שבמדינה שלוקחת ברצינות את הטענה שהיא מדינת חוק, היה צריך להביא להדחה מהירה ומשפט שלו, בעוון קשירת קשר נגד הדמוקרטיה. במשטר הישראלי, נזכיר, מי שמקבל את ההחלטות היא הממשלה. לא ראש הממשלה. אנחנו לא במשטר נשיאותי. עד כדי כך היה נתניהו נואש.

ואז הגיע המידע המודיעיני על דף, ונתניהו עט עליו כמוצא שלל רב. הוא יציג את גווייתו המדממת של דף לאומה, ואז תהיה לו “תמונת נצחון.” המונח עצמו מגיע מימיו של בוגי יעלון כרמטכ”ל, מימי האובססיה סביב “צריבת התודעה”, והתפיסה שאומרת שהתודעה חשובה יותר מהמציאות. כמובן, בפועל מותו של דף לא ישנה הרבה. יקום מנהיג אחר לעז א דין אל קסאם. היסטורית, יש לציין, התנקשויות לא בהכרח שינו את מצבה של ישראל לטובה: הרבה אנשי בטחון היו מעדיפים, במבט לאחור, לא לרצוח את עבאס מוסאווי ולהעלות בכך את חסן נסראללה לתפקיד מזכ”ל החיזבאללה.

אבל, בהיעדר נצחון, נתניהו – והשב”כ, וצה”ל – היו מוכנים להסתפק בתמונת נצחון, כזו שתאפשר לאספסוף היהודי (קהל היעד של דובר צה”ל) לרקוד קצת על דם. לרוע מזלם, בינתיים דף לא בין המתים, והדם שנתניהו שפך, דם ילד קטן ואשה צעירה, כבר לא מספיק לאספסוף: הוא הורגל ליותר.

וכך גלשנו לסיבוב הלחימה השני בעזה. לפעם הבאה שיאמרו לכם שישראל רוצה שלום, זכרו את האופן שבו פעלו מקבלי ההחלטות בפרשת דף. ישראל לא רוצה שלום. היא רוצה הכנעה, ובהעדר הכנעה – תמונת נצחון.

ולא משנה כמה דם ילדים יהיה על המסגרת. הם, אחרי הכל, לא יהודים. הם לא בני אדם.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • fafner

    אני חושב שההסבר הרבה יותר פשוט: ישראל מנסה לכפות כניעה על חמאס אחרי שהוא לא הסכים לקבל את תנאי הפסקת האש של ישראל (קרי להתפרק מנשקו ולמסור את השליטה האפקטיבית ברצועה לרשות), אלא המשיך להתעקש על הדרישות שלו. אז עכשיו הם רוצים לצאת לסיבוב נוסף מתוך מחשבה שחמאס בסופו של דבר ייכנע, בעיקר ללחצים הפנימיים מצד האוכלוסייה בעזה. ניסיון ההתנקשות הוא מן הסתם פרובוקציה מכוונת, אבל אני לא חושב שתמונת הנצחון היא המטרה העיקרית, ישראל רוצה תירוץ שיצדיק את המשך המבצע, ועכשיו השאלה היא האם אובמה יהיה מוכן לתמוך בהמשך הלחימה או יכפה על ביבי הפסקת אש.

  • ליברליסימו

    יש סיכוי שמסקנות ועדת שאבאס ישלחו את ביבי בני ובוגי להאג? האם הדבר מותנה בווטו של ארה"ב? האם יש סיכוי שאובמה לקראת סוף הכהונה שלו, כשהוא איננו תלוי עוד בדעת הקהל ובלובי היהודי, יסיר את הווטו ושלום על פלסטין וישראל?

    • fafner
      • ליברליסימו

        האג לא חייב להתבסס על בחקירה עצמאית מקיפה, מספיק לו להתבסס על מסקנות של ועדות רשמיות של האום כמדומני לא?

        • fafner

          מסקנות ועדת האו"ם הן רק בגדר המלצה שמתרטה היא לבדוק האם יש בסיס לפתוח בחקירה פלילית, כך שאם באופן היפוטתי יוסרו כל החסמים הבירוקרטיים (ורוב הסיכויים שזה לא יקרה) אז הICC יפתחו בחקירה משלהם, שאמנם יכולה להתבסס על הממצאים של הוועדה. שים לב אבל שהICC יכול לפתוח בחקירה מיוזמתו מבלי לחכות לאום, אם הפלסטינים יגישו בקשה (וכמו שהכתבה שקישרתי מציינת, יש כאלה שסבורים שכבר עכשיו הICC רשאים לפתוח בחקירה בלי לחכות לפלסטינים, כל מה שצריך זה רק רצון פוליטי).

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      Not a chance in hell. הוטו הזה הפך לחלק מהאתוס האמריקאי, כמו זיקוקים בארבע ביולי ושופינג.

      • מני זהבי

        לחשוב שאפשר לנהל מדיניות בינלאומית במאה ה-21 עם מבנה שנשען על תוצאות מלחמת העולם השנייה זה מטומטם כמעט כמו לחשוב שאם נאסור על העזתים לייבא כוסברה הם ייכנעו ויסכימו לכל מה שישראל תקבע עבורם.

      • אלכס ז.
        • מני זהבי

          "The United States will oppose and, if necessary, vote against any action or resolution in the United Nations which in its judgments adversely affects the Treaty of Peace."

          נשאר להראות איך הסדר כזה או אחר עם החמאס, או חקירה בינלאומית של פשעי המלחמה של שני הצדדים במהלך העימותים ביניהם, פוגעים בהסכם השלום בין ישראל למצרים.
          כמובן, האייפא"ק יכול להראות לא רק את זה אלא גם הסיכון שמהווים אסטרואידים לקיומה של ישראל, עם היקף מתאים של תרומות ובעונת הבחירות (וארה"ב כמעט תמיד נמצאית בעונת בחירות). אבל זה שהמערכת הפוליטית האמריקאית דפוקה, זו צריכה להיות בעיה של האמריקאים, לא של כל העולם.

  • "שמונה שעות לפני סוף הפסקת האש, ירה גורם לא ידוע רקטות לשטחים פתוחים בישראל – או, על כל פנים, כך טוענת ישראל. חמאס מכחיש בתוקף שאנשיו ביצעו את הירי הזה, וטוען שישראל פיברקה אותו. אף אחד מהצדדים לא הביא ראיות לדבריו"

    הבנתי שמסתובבת הקלטה של עיתונאי שדיווח באותו רגע מעזה והעיד שראה שיגור.

    • מני זהבי

      לפי דעתי, יש כאן עניין מורכב יותר מאשר "ישראל פיברקה". בפועל, אין ספק שהיו שיגורים מעזה. אבל יש לי חשד שמערכת הביטחון הישראלית יודעת "לכוון" שיגורי רקטות, ופעולות טרור אחרות, למועדים המתאימים לה.
      מה שצריך בשביל זה הוא כמה סוכנים ישראלים בארגוני הטרור שיתנו ברגע המתאים הוראה לדרגים נמוכים יותר. לדרגים הנמוכים לא יהיה מושג מי משתמש בהם, ואולי גם לסוכני ישראל לא ממש יהיה מושג בעניין (למשל, אם הם בעצמם מקבלים הוראות ומימון לביצוע מכל מיני גורמים עלומים מחוץ לפלסטין). אם מדובר בארגוני טרור שעובדים בשיטה של פרנצ'ייזינג (כמו אל קאעדה בזמנו), הפעלת סוסים טרויאניים כאלה תהיה פשוטה עוד יותר.
      בעצם, יש לי חשד שגם רצח שלושת הנערים היה סוג של הפעלה כזאת, כאשר המוציאים לפועל לא ממש ידעו מי מפעיל אותם.

      • אני חושב שאתה מגזים ברמת הציניות מצד אחד, והקומפטנטיות מצד שני, של ההנהגה ומערכת הבטחון הישראלית.

        בפרט נראה שסוכנים כאלה שימושיים הרבה יותר לדליית מידע מאשר ליצירת פרובוקציות שנשמעת בד"כ די מיותרת.

      • אגב, אם כבר אתה מניח שיש גורמים עלומים שמטרתם להשפיל ולסבך את חמאס, יש לא מעט כאלה פרט לישראל.

        • מני זהבי

          יכול להיות. אני חושב שלישראל יש יכולת טובה יותר לחדור לרשתות תמיכה של החמאס, אבל זה אינו מחויב המציאות.
          מצד שני, ספק אם מישהו היה מעונין בפגיעה בתשתית החמאס בגדה המערבית (אחרי רצח שלושת הנערים) ובחיסולו של מוחמד דף כעת יותר מישראל.
          לגבי שירותי המוחבראת למיניהם (לא רק של ישראל), אם אלו אומרים לי "בוקר טוב", אני חושב שכדאי לבדוק שבחוץ לא לילה.

          • לא בהכרח מוחבראת. ארגונים קיקיוניים, תאים קטנים של דאעש, וכו'.

      • LDR

        מה דעתך על האפשרות שגם הרצח של רבין הוזמן על ידי גורם שהפעיל את יגאל עמיר, מבלי שעמיר ידע את זהותו האמיתית (שמעון פרס) ?
        יש לי בעיה אם אנשים שיש להם חשדות סלקטיביים.

        • מני זהבי

          תתפלא, אבל החשדות שסוכן השב"כ (אבישי רביב) ידע על כוונותיו של עמיר או אפילו נתן לו הוראה מפורשת בעניין הועלו גם הועלו.
          היו כל מיני גורמים שחקרו את הקשר בין רביב לעמיר. רביב אפילו הועמד למשפט וזוכה מכל אשמה.
          כמובן, תמיד ניתן לומר שהראיות "תפורות" ושהשב"כ הסתיר מגורמי החקירה והמשפט מידע משמעותי, או פשוט איים על השופטים. אבל טענות כאלה דורשות ראיות, ובכל מקרה, הדיון באפשרות שעמיר הופעל ע"י השב"כ (ואולי ע"י מישהו אחר דרכו) אינו טאבו.
          כל מה שאני אומר, בשלב הזה, הוא שהאפשרות שחלק מיורי הרקטות מעזה מופעלים ע"י שירותי הביטחון של ישראל צריכה לעמוד לדיון גם כן.

  • Excellent analysis.

    I agree with fafner above, that Bibi does also hope that this bloody "Frisch-Misch" might give him the desired Palestinian capitulation. But I think this possibility is part of Yossi's analysis as well. It's just not a very likely possibility, no matter how slavishly loyal the Obama Administration remains to Bibi in this war.

    Good job mentioning Musawi and Nasrallah. You should add that in Musawi's 1992 assassination, too, his wife and little son were murdered as well as 4 others. Then there was another "military" motive for the killing: the IDF had recently received the Apache helicopters, but didn't get a chance to use them for many months and the generals' fingers were itching.

    Yes, this is how the Israeli state is run.

  • תומר

    יוסי, אם שמעתי נכון את הכתב הצבאי של ערוץ10 אור הלר, אז הוא אמר שבצהל לא ידעו שדף יפגש עם אישתו ובנו ושזה היה בונוס.
    מעניין אם זה ניסוח עלוב של הפרחח הזה על דעת עצמו או שזה מה שהוא שומע מהקצינים שהוא מראיין והוא לא הבין כלכך שהוא לא אמור להגיד את זה.
    או שבישראל זה כבר לגיטימי?

  • תומר

    אה, אני תושב עוטף עזה ובבירור צהל הפר אתמול את
    הפסקת האש עם הפצצות אוויריות בסביבות
    אחת בצהריים. כמו שלפני צוק איתן צהל הפציץ את כל יום יותר משבועיים בסביבות שבע בערב עד שבעזה הגיבו ואז זה השטות הרגילה של " הם התחילו" וככה גם התחילו עמוד ענן ועופרת יצוקה.

  • אלעד דקר

    עוד דבר רע שממשיך להתקיים:
    ביבי אפילו לא חושב לבוא לפני אזרחי המדינה ולהסביר למה בדיוק נכשל המו"מ ועל מה. לפחות הציבור היה יודע בשביל מה נלחמים (למרות שרוב הסיכויים שגם אז היו ממשיכים לתמוך בהמשך הלחימה).
    לי אישית כבר היו תקוות שאולי דווקא יגיע פתרון ולו זמני למצב לאור הידיעה הבאה:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4560054,00.html
    שימו לב שהיא פורסמה בסך הכל אחרי חצות בין שני לשלישי, כלומר לפני פחות מ48 שעות ופוף הכל נעלם.

    • fafner

      תודה על הלינק, מעניין. אז זה אפילו לא חמאס שטרפדו את השיחות. ביבי כנראה ממש מפחד מחמאס שחלילה לא ישיגו נצחון פוליטי וכל הפסדה של "לא נכנעים לטרור" תקרוס.

  • יגאל פ

    המחשבה שבכירים ישראלים בדרג הפוליטי ובדרג המקצועי בטחוני (צבא, שב"כ, מוסד) משחקים להם במשחקי שליטה כה ציניים והזויים, ועוד עושים זאת מסתבר מימים ימימה, בכל שלטון, עם כל השרים, וכל בעלי התפקידים במערכת, היא מחשבה קונספירטיבית, צינית, נלוזה ועצובה. עצוב שאנשים במאה ה21 חושבים בצורה כזו. אני ממליץ לך יוסי גורביץ' ולכל החברים ההזויים שמגיבים פה, להתעורר ומהר. אתם נאכלים ע"י שנאה קונספירטיבת הזויה לחלוטין, חיים לכם שם בעולם אגדות והמצאות. הרי לו צה"ל היה מציג לך ראיות למשל על הירי של הרקטה, שכנראה גם הוצגו כבר איפושהו, זה היה משנה? הייתה בונה לך תיאוריית קונספירציה אחרת כי בשביל אנשים כמוך העובדות לא ממש משנות.

    • מני זהבי

      חמוד אתה. התנהלות קונספירטיבית וצינית זה בדיוק מה ששירותי הביטחון למיניהם (לא רק בישראל) עושים מימים ימימה. דרך אגב, אני לא חושב שהדרג הפוליטי הוא המופעל כאן. הוא יכול מאוד להיות המפעיל, ואם מדובר בהנהגה עם ניסיון (לא, לא לפיד ובנט), אזי גם סביר להניח שהוא כזה.
      אין לי ספק שמישהו מרצועת עזה ירה רקטות לעבר ישראל לפני תום הפסקת האש. השאלה היא מי זה היה, ומי נתן את ההוראה.

    • גז חרדל

      זאת לא תיאורית קונספירציה. זה חשד בריא בממסד. תיאורית קונספירציה אומרת שתהליכים א' ב' ג' לא נעשו על ידי ד' ה' ו' אלא על ידי ז' ח' ט'. כאן אין שום דבר כזה, יש רק קריאה של העובדות הקיימות באופן קצת יותר בוגר ובלי לסמוך בעיניים עצומות על כל מה שצה"ל אומר.

  • גם אני הופתעתי לגלות שיוסי מאמין שצה"ל היה זקוק למודיעין על ביקור של דף בביתו כדי לרצוח את אשתו ובנו.

  • יוני

    שלא תטעה, ישראל חיכתה לרגע הזה שייתן לה תירוץ לא לחתום על ההסכם (שיש בו דברים טובים, אולם הסכם נדיב כזה אחרי לחימה, נותן מוטיבציה ללחימה בסבב נוסף).
    חמאס, ששיחקו לא רע, והצליחו להתמקח יפה, לא קראו נכון את המפה, וירו עוד קצת, כנראה בשביל ההישג התודעתי – או לכל הפחות – לא מנעו ירי משטחי הרצועה- שזו חובתם כריבון ברצועה שחתם על הפסקת אש. זה היה מהלך דבילי מצידם, כי הוא נתן לגיטימציה, גם אם מעורערת, להמשך הלחימה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    למקרה שלא שמתם לב, נתניהו יצא מהמבצע כשההנהגה שלו יותר בטוחה מזו של ארדואן. בוודאי שאין לו טעם בניסיון חיסול מסוכן כדי לבסס את שלטונו. ישראל פשוט מעוניינת ב-"תמונת הניצחון" כדי לייאש את הפלסטינים מדרך הלחימה שהם בחרו בה. סיבה לגיטימית.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      הרישא שלך לא עומדת בקנה אחד עם רוב הניתוחים של המערכת הפוליטית בעיתונות.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        למי בדיוק הוא יפסיד בבחירות? לליברמן?

  • מני זהבי

    אין לי מושג למה יוסי מחק את התגובות של יגאל פ.
    בתור מיזנטרופ מושבע, אני חייב לומר שהנאיביות שלו דווקא מצאה חן בעיני.

    • ygurvitz

      טרול עם סממנים מוכרים של מפעיל הבובות שמנסה את כוחו כאן כל כמה ימים.

      • שימי

        אם מהות התגובה לא טרולית, אז מה איכפת לך מזהותו ?
        זה דווקא אומר שהוא שינה דרכיו.
        אפילו אנשי ימין בשלטון אומרים שהם מוכנים להידבר עם החמאס אם יחדל מהטרול.

  • סמולן

    אין ספק שמותו של הילד הקטן הוא מאורע טרגי. דבר שהיה צריך להמנע, דבר שהיה צריך למנוע את ההתנקשות.

    אבל אשתו של דף, היא לכל דבר ועניין שותפה לחייו של פושע מלחמה רצחני ונאלח, הגם שלא הכי מצליח. הוא לא מצליח בעיקר כי מנגנונים שלמים מוקדשים לבלימת מהלכיו. המנגונים הללו עולים בכסף ודם, בשני הצדדים. האיש אנטישמי מוצהר במובנים ברורים. בקצרה, אם היא לא הרגה אותו, היא לצרינו, ומותה לא מצער. מותו של הילד הקטן, כאמור, זה משהו אחר לגמרי. לא ששיקולים כאלו אי פעם הטרידו את הוריו, אבל זה לא משנה.

    • צ'סטר

      צודק. אני מציע שמחר נלך להתנקש בבני גנץ וביעלון, אחרת מגיע לנו למות כמו אשתו של מוחמד דף.

      • סמולן

        1. אין סימטריה: גנץ ויעלון אינם נמצאם במצב המוסרי של דף. הם אינם אויב של האנושות (נא עיין באמנת החמאס, סעיפים א'-ל"ו).

        2. אין לי מושג איך זה אצלך. לגבי, לא רק שאין לי מערכת יחסים אינטימית גם עם גנץ וגם עם יעלון, אין לי מערכת כזו אפילו עם אחד מהם, ואפילו לא מערכת יחסים אחרת. ממש לא מכיר אותם.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      אשתו אינה שותפה מוסרית ופוליטית שלו. הצחקת אותי.

      • סמולן

        היא על הטווח שבין שותפה פוליטית ומוסרית שלו – נהוג לטעון זאת לגבי נשות מנהיגים – ובין עומדת-מן-הצד ומעודדת שלו. במקרה הראשון היא מטרה לגיטימית בזכות עצמה, במקרה השני היא הרג נלווה לגיטימי. לגיטימי כל עוד אין לנו ידיעה ברורה שהיא ניסתה לעזוב אותו ומוחזקת בכח ונגד רצונה, או ניסתה לנטרל\לפגוע בו, אם אם היא באמת ובתמים לא היתה מודעת למה שבעלה עושה מחוץ לבית.

        כללית, השמאל נוטה לטעון שישראלים רבים הם שותפים במשטר הציוני ועל כן בני מוות. השמאל טוען זאת בדרגות שונות, אבל קשה למצוא דרגת שותפות מהסוג הזה שגב' דף לא נכללת בה. אלא אם רואים בה חיית מחמד נטולת רצון עצמאי, הבנה עצמאית, הכרעה מוסרית עצמאית.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          לא מבין מאיפה הבאת את הסכולסטיקה הזאת. אין לרעיון הזה זכר בשום אספקט של משפט בינלאומי או של תורת מוסר כלשהי, ושאלת האייג'נסי העצמוני של גברת דף לא שייכת לכאן. הרעיון שאפשר לחסל או לפגוע או להעניש אנשים רק על סמך היותם מקורבים אישיים של פלוני הוא רעיון חשוך ומנוול.

          • סמולן

            אין זכר?

            1. תורת המוסר הפלסטינית טוענת שכל היהודים בישראל בני מוות אלים, מיידי ונטול אשמה היות והם שותפים של ובנכבה וכיבוש (אני מניח שההוכחות לטענה הזו מוכרות לכבודו, ואדלג על סקירתן).

            2. תורות מוסר שמאלניות, כפי שכתבתי, נוטות לפלרטט עם הרעיון הזה באופנים שונים. הנה כך: http://goo.gl/IbfYrr.

            3. נראה שגם אמה של גברת דף חושבת כמוני: "אני חשה גאווה, כבוד, גדלות ותחושה של נעלות. אם אני לא אקריב, והילדים והילדות שלי לא יקריבו, אז איך המולדת תשוחרר?… אם הוא מקריב את חייו, אני לא יותר טובה ממנו. הבת שלי לא יותר יקרה ממנו וגם לא בני… ההקרבה שלי ושל ילדיי היא כשערה מראשו של מוחמד דף. מספיק שהוא משאיר את ראשה של המולדת מורם" (http://goo.gl/GaThmp).

            אני מקווה שתוכל להגיע להכרה שיש "זכר" לרעיון שיתוף הפעולה מצדק האלימות בתורות מוסר "כלשהן". לא סתם תורות מוסר, אלא תורות מוסר של שמאלנים ופלסטינים, כלומר תורות מוסר ממש טובות.

            לגבי הממד המשפטי, כנראה שלא הבנת עוד משהו. לא טענתי שיש לענוש נשים של פושעים נגד האנושות, אלא שמותן הוא תוצאה שלא צריך לענוש עליה. נראה לי שכללית הנוהג המקובל נוטה למה שכתבתי, ומשפט מלחמה הוא מנהגי.

            אבל כדאי אולי לחדד. טענתי שנשים כאלו נמצאות בטווח שבין שותפה פוליטית ממדרגה ראשונה כמו ג'יאנג צ'ינג למסייעת ומעודדת מסורה כמו אווה בראון. היות ומדובר בטווח רחב, אני מוכן לחלוטין לקבל את הרעיון שהיא אינה צריכה להענש, אבל אני לא מוכן לקבל את הרעיון שהיא לא יכולה להיות הרג-אגבי-לגיטימי (ביתר דיוק, אני טוען שהיא דוגמה פרדיגמטית למצב כזה). הסיבה פשוטה: חיים עם אדם כמו דף אינם לגיטימיים. כל דקה שהיא בילתה בחברתו מבלי לנסות לברוח ומבלי לנסות להרוג אותו היא שיתוף פעולה עם רוע קיצוני (להמחשה, עיין באמנת החמאס, סעיפים א-לו, כאמור למעלה).

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

              טוב. תפקידה של מדינת ישראל אינו להעניש רוע קיצוני אלא להגן על בטחון תושביה.
              חוץ מזה אתה מתבש להחזיר את הגימיק לפורום בתפוז, הוא מתיישן. ואתה קצת מבוגר מדי בשביל לשחק בטרולים.

            • סמולן סימן 2

              הטקסט של סמולן סימן 1 (להלן סס"א) היא שיתכן ועל דוקטרינת הבטחון של ישראל לקבל את תורת המידות של החמאס, העוסקת בהשמדת ושיעבוד עם שלם (או לפחות החלקים החיוניים שלו), בדיוק משום שהיא מגיעה מפי החמאס. הוא מדגיש את מקורו של הרעיון הזה (להלן ה"תזה החמאסניקית") וכך מראה את הלגיטימיות שלו, את הכללתו כ"תורת מוסר". בכך הוא מעניק לתזה החמאסניקית מעמד שווה לזה של תורות מוסר מבוססות, למשל הצו הקטגורי הקאנטיאני או אמנת האג.

              כאן יש לפתוח מאמר מוסגר ולדון במקור הקונספציה זו של סס"א. על פניו הקונספציה הזו נובעת מאחד משני תנאי בסיס:
              1. או שסס"א אינו יודע מה אומרת הסינטגמה "תורת מוסר"
              2. או שהוא משווה בין פרספקטיבות במידה כזו שהוא נותן לתעמולה הפלסטינית מעמד של תורת מוסר מבוססת
              באם מדובר בסעיף 1, יש להפנות את סס"א למאמר הבא על מנת שיחכים
              http://www.iep.utm.edu/ethics/
              באם מדובר בסעיף 2, אין אלא להצטער על טעות מתדולוגית קשה מצד סס"א, שאינו מבדיל בין ניתוח להתלהמות רטורית, בין דיאלקטיקה שאמורה להגיע למהותם של דברים לסעיף תעמולה.
              עם זאת, אני רוצה לטעון כי מדובר בתנאי יסוד אחר, שאותו יש להבין על בסיס קריאה לאשורה של הטקסט הסס"אי.

              בלי קשר למקורה של הקונספציה (התזה החמאסניקית כתורת מוסר), סס"א טוען כי על ישראל יש לקבל את התזה החמאסניקית אודות היותם של אזרחים בלתי מעורבים בני מוות, פשוט להחליף את המשתנים הנומינלים: למחוק "יהודים" ולכתוב "חמאסניקים" (או אולי "הנהגת החמאס ומשפחותיהם"). מאחר והתזה החמאסניקית זוכה מבחינתו של סס"א למעמד של תורה מוסרית, כלומר של מהלך לוגי עקבי ובשל, יש לגשת אל הנחות היסוד שלהן, ולא מן הנמנע שיש לקבל גם אותן בשלמותן (על סעיף הקוניונקציה הלוגית). מאחר והנחות היסוד של ההיגד "היהודים הם כולם בני מוות" (או משהו מהג'אנר הזה) שייכות לזרם התיאולוגי, באופן ספציפי הן עוסקות בבניין האומה הפלסטינית כחלק מאוסף האומות המוסלמיות והשתתה של מחוז השלום בשטחן. לא ניתן לנתק את היגד זה מהעקרון התיאולוגי מכיוון שאחרת הוא יאבד את הקוהרנטיות שלו. מכאן אין אלא לגזור כי סס"א, בהכללתו את התזה החמאסניקית בקרב תורות המוסר, כולל בזאת גם את היסוד התיאולוגי שלה, או לפחות מכיר בלגיטימיות שלו.
              כעת יש לחזור אל המאמר המוסגר שנפתח לעיל. כזכור, המאמר המוסגר מציג את אפשרויות היסוד השונות של ההיגד הסס"אי על בסיס היותן נטולות קוהרנטיות, כאשר סעיף 1 מכוון אל חוסר הבנה של אחד מהיסודות הקיימים וסעיף 2 לטעות מתודולוגית עמוקה. לאחר וביססנו את מהלך הטיעון השלם של סס"א, כלומר את היותה של התזה חמאסניקית שואבת מיסודות התיאולוגית האיסלמית, יש לחזור לסעיפי הטעות ולהוסיף עליהן שתי אפשרויות נוספות, הנוגעת בפרשנות עמוקה יותר של דבריו:

              3. סס"א לא סובל מחוסר ידע אלמנטרי וגם לא ממתדולוגיה לקויה. הוא למעשה מבקש לחשוף את חוסר ההיתכנות המטאפיזית של כל תורת מוסר באשר היא. הוא למעשה מבקש – ומכאן שמו הפארודי – לחשוף את העדר היקבעות הערכים בעולם הפוסט המודרני הנפוץ בקרב המחנה הליברלי ("סמול"), ולהצביע על חוסר הרלוונטיות הטראגית של בחירה שרירותית בד בבד עם התנערות מהבסיס המטאפיזי-תיאולוגי העמוק שלה.
              4. סס"א תומך בהקמת חליפות איסלמית.

              • סמולן

                הערות

                0. "סמולן" הוא הכינוי שבחרתי. סמולן סימן 1 הוא כינוי שהצמדת לי, וסמולן סימן 2 לעצמך. אני מעדיף להיות מכונה "סמולן", ונדמה לי שיחסי העקיבה והטענה לקדמה יהיו ברורים גם כך. בכל מקרה ולנוכח חיבת הספרור, שים לב שמדובר בכינוי שיש לו לא מעט תקדימים (http://en.wikipedia.org/wiki/Smolan,_Kansas).

                בכל מקרה ולמרות שאתה איכשהו נקרא כמו שיבוט של נועם א"ס ודרור בל"ד, היות ונראה שהכינוי שבחרת לך מתייחס ישירות אלי (כבוד…) ואף מכניס אותי באחוות בעלי הר"ת, ברוך בואך. בטח אצטער על הברכה מתישהו.

                הלאה: יש אצלך בלבול יסודי בין "תפיסת המוסר החמאסניקית" ובין זו הפלסטינית. השניה מוזכרת אצלי והראשונה לא. לא במקרה: אין לי מושג מה מתפקד בחמאס כתפיסה מוסרית. ברור שיש להם תפיסה כזו, ונראה שישראל לא נמצאת בה במקום טוב במיוחד, אבל אני לא כל כך מכיר את הפרטים. הפלסטיניות היא משהו אחר, שנוסח בכלים לאומיים ופוסט קולוניאליסטיים סטנדרטיים. תיארתי נוכחות אצל פלסטינים באופן כללי, בשמאל ישראלי, ואצל אמה של גברת דף המנוחה. יתכן שבשלושת המקרים זו בעצם אותה תפיסה עצמה (לאומיות + פוסט קולוניאליזם, כלומר לאומיות עם הנחה של אסימטריה בכוח כצידוק של אלימות אסימטרית אף היא), ויתכן שיש גוונים שונים. זה לא נורא חשוב, כל עוד שמים לב שלא מדובר בניסיון לטעון משהו אודות מוסרית חמאסניקית.

                1. הרעיון שאיני יודע מהם "חוקי מוסר" ועדיין משתמש בצירוף הזה בהתאם לחוקים תחביריים הוא בעצמו טענה אודות מוסר ותחביר (מוסר ולשון). יש מספר אפשרויות מובחנות זו מזו, ומשום מה הן ניתנות לאיתור מהיר במפה הכללית שאתה משרטט (וזה מאד חביב מצדך).

                2. אני אכן מאמין שתורת המוסר הפלסטינית ראויה להקרא תפיסה מוסרית. וגם זו של השמאל, שגם היא צוטטה. באופן משעשע, הציווי הקטיגוררי של קאנט אינו תורה מוסרית מבוססת, אלא תוצאה מסויימת של תורה ידועה, הגם שלא הכי מבוססת לטעמי ולא רק טעמי. אמנת האג (מן הסתם צ"ל אמנות האג), כפרה עליה, היא בוודאי לא תורה מוסרית. אבל אלו סתם דוגמאות גרועות שקל למצוא להן חלופה, ונגיד שמצאת. כעת, התשובה היא כן. כתבתי שיש תורות מוסר שבהן הרג עומדים מן הצד מוצדק, וציינתי שאלו תורות שאחיזה בהן לא רק שאינה הופכת אדם ללא-מוסרי בעיני השמאל, אלא משמרת את מעמדו כאקסמפלר מוסרי (השמאל עצמו), או קבוצה הראויה לתמיכה (פלסטינים).

                אני אכן מערב בקלות בין ניתוח והתלהמות רטורית – היו ניתוחים מצויינים שנולדו כההתחכמויות רטוריות, ותורת המלחמה הצודקת – אצל אוגוסטינוס, למשל – היא דוגמה טובה ורעה כאחד לעניין כזה. אני גם מתקשה לראות דיאלקטיקה כמהלך היורד לשורשי דברים (הו, הדיאלקטיקה), ולעומת זאת רואה בתעמולת-צד-שני משהו שיכול לעשות את הפלא הזה, לפעמים. בקיצור, אני מקבל לא מעט ממה שאתה קורא "כשל מתודולוגי". בטח. פעמיים.

                לכן: (א) אני מקבל חלקים מסויימים מהנחות היסוד של תורת המוסר ההיא, שקיימת אצל השמאל והפלסטינים. בפרט, את האפשרות שהרג לא-מעורבים יכול להיות מוצדק מוסרית. הטיעונים הוצגו, בהרחבה רבה, בזמן האינתיפדה השניה. בתקופה זו למדתי שגדולי בעלי המוסר בארץ ובעולם מקבלים עקרונית רצח יהודים כחלק מפעילות פוליטית, וכמה שכפוף למטרה פוליטית. רבים מהם הסתייגו מרצח זה, היות והוא "שיחק לידי האויב" (יהודים, ציונים, כאלו), אבל לא באופן לא מטרתי. מבין החלק הנותר, היו אלו שהסתייגו מהרצח עקרונית, אולם באופן לא מהותי – הרצח הזה (סדרה ארוכה של רציחות, למעשה), הם תגובה נסלחת של אנשים הראויים לתמיכה. בהכללה, הבנתי כך: (א) תורות מוסר המצדיקות הרג לא-מעורבים הן חלק מהמציאות האנושית, (ב) אם איני מעוניין לטעון שאלו האוחזים בהם הם מעין אויבי המין האנושי באופן אוטומטי, עלי להעניק להן מידה מסויימת של לגיטימיות, (ג) התורות הללו אמנם נוסחו אך ורק ביחס להרג יהודים הנמנים על קבוצה שיש לה כח יחסי, אבל אם נניח שיהודים (היהודים הללו) הם בני אדם, הם תקפות לבני אדם בכלל. ההכללה למצב שבו מדובר בהרג תומכת מסורה של פושע נגד האנושות לא נראית לי מסובכת. אתה מוזמן לחבר ולחסר את ההיגדים הלוגיים כרצונך, מדובר באחת התוצאות החשובות והמזעזעות של האינתפידה השניה. היא הושגה בעטיהם של אנשי שמאל, חוקרי שמאל, ועומדים מן הצד (צד שמאל, מן הסתם).

                לגבי התיאולוגיה, לעומת זאת, אתה מן הסתם טועה. ראשית, לא ברור לי למה אתה מתכוון ב"תיאולוגיה", ולא ברור שלפחות לך זה ברור. בוודאי שאין הכרח בקבלה של תיאולוגיה איסלמית, או תיאולוגיה יהודית, או משהו מסויים אחד. כלומר, המסקנה שתוארה לעיל מנוסחת בשפה ליברלית. היא תקפה לגבי לא מעט תיאולוגיות, או מבנים רעיוניים. היה מעניין, במובן המשעמם של המילה, לטעון שצידוק הרג היהודים שזעזע אותי כל כך נוסח בעצם רק כהיתר להרוג יהודים על ידי לוחמי איסלם מסורים. משהו כזה משתמע ממה שכתבת, אבל נראה לי שאתה לא הכי מתכוון לכך – כלומר, שאתה לא באמת חושב שללוחמי חמאס מותר להרוג יהודים באופן כל כך אקסלוסיבי – ושבכל מקרה, התופעה האנושית שהטרידה אותי לא לקחה כלל בחשבון את מקורם התיאולוגי של חלק מהיתרי הרג היהודים שנעשה בהם שימוש.

                3. סובל, סובל מאד. אבל אתה צודק חלקית, אם כי אין לי מושג למה אתה מכנה את הבסיס המטאפיזי תיאולוגי המדובר "עמוק", ובטח בהקשר הזה. לא עמוק, לא כחול, וגם לא "ניהיליזם ניטשיאני". גם לא "כל תורת מוסר באשר היא" (מגבלה מיותרת), ובוודאי לא התייחסות מיוחדת ל"פוסט מודרני", או חיבוב מיוחד למה שכינית בטעות "ליברלי". אגב, לפעמים השמאל בסדר.

                4. אני מאד בעד, אבל באופן שלא רלוונטי לענייננו, כלומר חליפות איסלמית צודקת. כלומר, הגיע הזמן להכיר בכך שהמוסלמים באמת היו סובלנים. במקרה הנוכחי, נראה לי שגיבוש של טיעון מן הצדק, הסובלנות וכדומה עד זכותם של יהודים לריבונות מוגבלת היטב, כלומר בשטח קטן מאד, עם אמצעי הגנה עצמית מוגבלים וסבירים, יכול להיות מקובל דתית באיסלם המיינסטרימי. אם החמאס היה עוסק בהקמה של חליפות איסלמית צודקת, היה על מה לדבר 🙂

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        Don't argue with Nazis, they are better ignored.

  • אריק1

    לפי יומן האירועים כאן:
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2409568

    דווח על ירי הרקטות ב15:47
    ועל התקיפה בעזה ב22:23.
    אם כך נראה שהיו כבר כמה שעות באמצע- כלומר:
    א. מספיק כדי שהתזמון המוזר כביכול לא ייראה כ"כ חריג.
    ב. מראה שהטענה שגורביץ' מביא בשם אמיר אורן לפיה מוחמד דף לא היה מסתכן בפגישה עם אשתו וביתו כשישראל וחמאס בקרבות לא מחזיקה (כי בכל מקרה כבר התחילו הקרבות אז).

    פיספסתי משהו?

  • Hannah

    I didn't know he was an 8 months old baby. The Israeli media described BIM as the 'son if Muhammad Def' in the headlines, the exact age was probably in the fine print. I didn't know it was a tiny baby. I don't even like babies or find them cute. I never want to have one of my own. But it's still hard for me to read this, emotionally. 8 months.

  • Hannah

    BIM = him. Damn autocorrect

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אני לא מבין למה הטמבלים בחמאס לא נוקטים פשוט במדיניות ההוגנת והרציונלית שכל כך הרבה אנשים ממליצים לישראל.‏ להיכנע,‏ לוותר על השטות הזו של שאיפה לאומית,‏ ולחיות בשלום על הברכיים.

    או שאתם רומזים שמדינה פלסטינית היא דבר ששווה להקריב עבורו כל כך הרבה ילדים ערבים רק כי הם מלוכלכים ומשופמים ולא ממש "כמונו"?‏

  • גלעד ב.

    א. לא משנה אם חמאס ירה או ארגון לווין. גם אם לא ידע אז הוא אחראי, ודווקא סביר שהוא כן ידע והכחיש אחר כך כשהוא ראה שהתגובה הישראלית היא לסגת מהמו"מ במקום להשלים אותו בתנאים משופרים מבחינתו.

    ב. עכשיו כשחמאס לקח אחריות על רצח שלושת הנערים וטען שזה היה כהזדהות עם העצירים שובתי הרעב, זה משנה לך משהו?

    • ygurvitz

      איך הוא אחראי אם הוא לא ידע?

      ולא, אני רוצה לראות ראיות. הצהרה של מפקד פלג כלשהו של החמאס מטורקיה לא מספקת אותי. נתניהו הבטיח לנו לפני חודשיים שיש לו ראיות. בוא נראה אותן.

      • גלעד ב.

        א. חמאס אחראי כי הוא הריבון. ריבונות משמעה בין היתר מונופול על הפעלת כח אלים כלפי השכנים.

        ב. חשיפת ראיות מודיעיניות מסכנת את המקור (אם הוא אדם) או מנטרלת את היכולת להשיג עוד מודיעין (אם המקור טכנולוגי).

        יש לך את התשובה של המדינה לעתירה נגד הריסת הבתים של המבצעים לכאורה הכוללת את טביעת האצבע הכלכלית (מימון חמאס ספציפית לחטיפה) ויש לך בכיר בארגון המצוטט כאומר "אומרים שזו קונספירציה של ישראל, ואני אומר שלא. המוג'אהדין של אל-קסאם הם שביצעו את הפעולה כתמיכה במאבק האסירים הפלסטינים ששבתו רעב".

        אולי זה לא מספיק כהוכחה בבית משפט, אבל ודאי שזה מספיק במישור הציבורי, לפחות כדי להעביר את נטל ההוכחה למי שטוען לחפות חמאס.

        • ygurvitz

          וואלה, חמאס הוא ריבון? הוא יכול להסתובב בגלוי עם נשק ברצועה ללא חשש? הוא שולט על מעברי הגבול שלו? על המים? על האוויר? מה זה הקשקוש הזה?

          • גלעד ב.

            דה פקטו, כן. הריבון. (ריבון נצור שאיבד את השליטה על המרחב האווירי והימי שלו, אמת, אבל עדיין ריבון).

            ואם הוא לא הריבון, אז מה הטעם לנהל עימו משא ומתן? הרי כל לוז העניין שהוא מייצג את כל הפלגים הפלסטינים בעזה, כך נטען. םא הוא מייצג אותם אותם, ואם הוא מנהל אותם, אז הוא אחראי לירי שלהם.

          • גלעד ב.

            ואגב, שכחתי לרגע מעניין החטופים – נגיד שהיית נחשף באופן אישי לראיות הקושרות את חמאס לחטיפה ולרציחת שלושת הנערים (כולל הוראה מהנייה + משעל, נגיד), אז איך זה היה משנה את דעתך בנוגע לסבב האלימות הנוכחי?

  • רועי לוי

    אני לא יודע מי מכם ראה את זה, או קרא, אך שלומי אלדר פרסם טור מבהיל בטמטומו האסטרטגי – הוא מציע להחריף את המצור ולנתק את הרצועה מחשמל וממים – כפתרון למלכוד הפוטנציאלית אינסופי שישראל מצויה בו מול חמאס.
    המגיבים עשו ממנו קציצות, כראוי. מעולם לא ראיתי אדם ששינה את דעתו בצורה כה קיצונית וכה שטחית, כמו אלדר בטור המתמיה הזה.
    http://www.al-monitor.com/pulse/originals/2014/08/israel-hamas-deterrence-disconnect-gaza-strip-electricity.html

  • מבולבל

    בפוסט קודם כתוב היה שנתניהו שיקר לגבי אחריות חמאס על החטיפה של שלושת הנערים שהתחילה את המערכה ואתמול משעל הודה בעניין.

  • יורם

    "ישראל ירתה מהרצועה כדי לחסל את שחאדה"

    ברי חמיש לא היה מנסח את זה טוב יותר.

  • עמית

    פעם זה היה מאתגר להפריך את המאמרים של גורביץ.

    כל התזה של המאמר (ושל אמיר אורן, ושל מיכאל בן יאיר) מתמוטטת ברגע שמפנים את תשומת הלב לעובדה פשוטה:
    הדיווח על ירי שלוש הרקטות של החמאס היה בשלוש וחצי.
    עד 16:00 הפסקת האש כבר התמוטטה לחלוטין ושני הצדדים חזרו ללחימה. בחמש השעות לאחר מכן בוצעו עשרות שיגורים על ישראל, כולל תל אביב, ועשרות תקיפות ברצועה.
    נסיון החיסול של מוחמד דף התרחש רק בסביבות 21:00.

  • ניר

    הטענה שהדרג הישראלי המדיני הבכיר (נתניהו ויעלון) "החליטו לזרוק לעזאזל את סיכויי הפסקת האש" כדי לחסל את מוחמד דף אינה מבוססת ואינה מנומקת כראוי, וכך גם דעתו של מיכאל בן-יאיר.

    כבר ב-18 באוגוסט לאחר 4 ימים של הפסקת אש חידש חמאס את הלחימה על-ידי ירי כבד של רקטות ופצמ"רים על ישראל (ויקיפדיה).
    ב-19 באוגוסט (שוב, ציטוט מויקיפדיה) לאחר ששני הצדדים לא הצליחו להגיע להסכם סופי, הוחלט להאריך את הפסקת האש ב-24 שעות נוספות ליום זה. בשעות אחר הצהריים הפר חמאס את הפסקת אש זו, כאשר ירה שתי רקטות לבאר שבע, רקטה נוספת לנתיבות ומטח רקטות ופצמ"רים לעוטף עזה. בתגובה צה"ל תקף מטרות טרור ברצועה, והמשלחת הישראלית נקראה לשוב מקהיר.‏ בשעות הערב, כחלק מהתגובה להפרת הפסקת האש, תקף צה"ל בית בשכונת שייח' רדואן שבעזה במטרה להרוג את מוחמד דף".

    ובכן, עובדתית חמאס היה התוקפן ב-18 לחודש וכך גם ב-19 (כמו גם ב-8 וב-13 באוגוסט, ובלא מעט פעמים נוספות), ומשום מה נטען להלן שדווקא ב-19 לחודש בשעות הערב "זרקה ישראל לעזאזל את סיכויי הפסקת האש"?
    דווקא ב-19 לחודש לא היה החמאס זה שירה על ישראל?
    על זה נאמר: give me a break

    לגבי הטענה של בן-יאיר:
    כאשר החמאס יורה על ישראל 3000 טילים, רקטות ופצ"מרים בתקופה של חודש (ממוצע של ירי בודד כל רבע שעה) מאוד סביר שכל מאורע יקרה "לאחר ירי שלוש רקטות לשטחים פתוחים בדרום". למשל מאורע של קבלת מידע מדויק על שהייתו של מוחמד דף בבית כלשהו. באמת לא צריך להיות מומחה צבאי או מומחה למודיעין, צריך לעשות חשבון פשוט.