גם מי שהבין מזמן כי היהדות היא תנועה-אחות לנאציזם, וכי "ימות המשיח" היהודיים המדומיינים מחרידים לא פחות מעידן ה"ליבנסראום" ההזוי של ההיטלריסטים, עמד נדהם מול מאמרו האחרון של הרב ישראל רוזן.

רוזן, שהשווה בעבר את הציות לראש ממשלה נבחר כחוק לציות לנירון קיסר, ושקרא לצאן מרעיתו לעזוב את גוש קטיף "ולצאת לגלות", קרא לפגיעה מכוונת ומודעת באוכלוסיה הפלסטינית הלא-חמושה, ואף טען כי "המוסר מחייב זאת".

לדברי רוזן, אישי הרוח המתנגדים להפצצה העיוורת על עזה ולהריגתם המכוונת של 24 אזרחים בחודש האחרון – והיא היתה מכוונת, משום שהיא בוצעה על אף ידיעתם של האחראים לה כי היא סבירה – "תוקעים סכין בגב האומה".

רוזן מבלבל בין דמוקרטיה ובין זכות ההגנה העצמית, בין הומניזם ובין "התחשבות הומניטרית ביושבי שדרות" (מה זה?), אבל מעמיד מעל לכל את המוסר היהודי: "התנ"ך כולו והספרות היהודית לדורותיה – בהלכה, באגדה ובמחשבה – רוויים בהתייחסות למלחמות כמאבק בין עמים, ולא בין יחידים נושאי נשק בלבד. ובמלחמה כמו במלחמה, גם האוכלוסיה האזרחית נפגעת – "זקנים נשים וטף".

אבל כל מהלך התרבות – אמנם, זהו מהלך נוצרי בעיקרו, שכן יהדות, איסלם ואנושיות אינן גרות בכפיפה אחת – הוא התרחקות מן התפיסה שאפשר לקחת אדם, לכפות אותו בהגדרה כוללנית של שייכות לקבוצה, ואז להרוג אותו בשם אותה השתייכות. משפט העמים ומשפט המלחמה, כפי שהתפתחו מימי הביניים ועד אמנות ז'נבה, עושה בדיוק את מה שרוזן מגנה: מגביל את הלחימה "ליחידים נושאי נשק", ומגן על הלא-חמושים.

רוזן צווח ש"מדינת חמאס הטרוריסטית הכריזה עלינו מלחמה וממטירה פצצות מוות ללא הרף על אזרחינו, מתוך ריכוזי אוכלוסיה תומכת ומעודדת. האם לנו אסור להשתמש בנשק דומה?" אם נתעלם מן העובדה שממשלת החמאס מעולם לא הכריזה מלחמה על ישראל, מן העובדה שכל אותם "טילי מוות" הרגו חמישה בני אדם בחמש שנים (לעומת הפצצות ההומניות של ישראל, שהרגו 31 לא-לוחמים בחודש האחרון), הרי שהתשובה היא פשוטה: כן, אסור לנו להשתמש בנשק דומה. אם הפגזת שדרות היא אקט של טרור – וזה מה שהיא – למדינת ישראל אסור להדרדר למדרגתה של כנופיית טרוריסטים.

המוסר היהודי, שרוזן הוא מייצג נאמן שלו, הוא אכן מוסר ייחודי: ההלכה היהודית אוסרת על ריפויים של לא-יהודים, גם בזמן שלום, ומצווה על הריגתם במידה והדבר איננו מעורר "איבה", כלומר – במידה וניתן להסתיר את הרצח. לשיטתם של קבליסטים רבים – והתפיסה הזו רווחת משנוטים להניח אנשים שנחשפו למשנתו של ישעיהו ליבוביץ' – "גויים" כלל אינם בני אדם, אלא צאצאיהם של שדים.

חובשי הכיפה משתדלים, כמיטב יכולתם, להעלים את המידע הלא-סימפטי הזה מעין הציבור, ובדרך כלל גם מצליחים. רוזן עשה לכולנו טובה, כשהוציא את היודו-נאציזם מן הארון, והציג את המפלצת לעין כל.

(יוסי גורביץ)