החברים של ג'ורג'

פוסט אורח: לפני שיהיה מאוחר מדי

הפיד שלי בפייסבוק הוא בדרך כלל עם אוריינטציה שמאלנית, חילונית ותל אביבית למדי. השבוע, באבחת פוסט אחד שהעלה חבר, התעדכנתי גם שמיקי חיימוביץ' תעלה בקרוב עם תכנית תחקירים חדשה, וגם שהפרומו לתחקיר הראשון הוא לא פחות מ"גזעני נגד החרדים על גבול האנטישמי", כפי שכתב אותו חבר. מיהרתי לבדוק במה דברים אמורים, ומיד הכל התבהר.

חיימוביץ' תעלה בקרוב עם תכנית תחקירים חדשה בשם "המערכת" בערוץ 2, ומושא התחקיר הראשון שלה יהיה ניסיונות ההשתלטות של חרדים על ערים חילוניות, במסווה של השתלבות וחיים ביחד. הפרומו חושף את תוצאותיו הצפויות והבלתי-מפתיעות של התחקיר: מרבית הניסיונות המאורגנים של ארגונים חרדיים לשנות את אופי המרחב הציבורי באותן ערים לא-חרדיות (כמו בית שמש, קריית גת, חיפה, חדרה, טבריה, עפולה, ואפילו רמת אביב), מביאים לתוצאה רחוקה מאוד מהשתלבות או חיים ביחד, אלא למחיר יקר מדי שנאלץ הציבור החילוני לשלם (כמו גם אלו בציבור החרדי שמתנגדים להקצנה), בדמותן של משמרות צניעות, הפרדת נשים וגברים במרחב הציבורי ובשירותי העירייה, ועיוות בהקצאת משאבים עירוניים.

צריך להפריד בין האידיליה הרומנטית של קיום רב-תרבותי משותף לבין מגמות מאורגנות לשינוי המרחב הציבורי באופן בו הערכים החילונים-הומאניסטיים מוקרבים לטובת שליטה של עילית דתית, כלכלית, ופוליטית, שלמרבה הצער עודנה אוחזת במושכות ההנהגה של רוב הציבור החרדי.

אותו פוסט שזעק נגד התחקיר ה"גזעני" כביכול, שייך למשפחה מסוימת של הלכי רוח שהולכים ומתרבים בשיח החילוני לאחרונה. אותם הלכי רוח שאפשר היה לפגוש, למשל, בעליהום חסר הפרופורציות נגד הקמפיין המוניציפאלי של מרצ בירושלים שביקש לשמור על העיר מההתחרדות. במקרה הזה זכה הקמפיין לכינויי "אנטישמי" ו"שונא חרדים", לא מצד החרדים עצמם, כי אם מצדם של אנשים חילוניים וליברלים מירושלים ומחוץ לה, שבמעין פרץ נאורות מלאכותית קבעו שהמאבק על המרחב הציבורי של העיר הוא מאבק נגד החרדים כפרטים או כציבור, ושמרצ עושה עוול לציבור שלם.

ניתן להבין את הבלבול. קל מאוד להציג את המאבק בהתחרדות כמאבק אישי בחרדים, כי באנשים בשר ודם עסקינן, וכדי ששנים ידורו יחדיו, צריך פשרות. ככה זה בחיים. אבל נראה שבזוגיות הזו רק צד אחד נדרש להתפשר, ואלו החילונים.

אותם קולות שמדברים היום נגד התחקיר החשוב של חיימוביץ, זיכרונם קצר מכדי להיזכר במסכת ההתעמרויות שעבר ועובר הציבור החילוני בירושלים למשל, בדמות אלימות של חרדים כלפי הצועדים במצעד הגאווה בעיר, ודקירת שלושה מהמשתתפים בו בשנת 2005; אוטובוסי ההפרדה בהן נשים נאלצות לשבת בירכתי האוטובוס; הדרתן של נשים מרחבת הכותל; הצתת מועדון ה"שושן", ועוד.

יתרה מזאת, אותם מגונני הרב-תרבותיות מתעלמים מהעובדה שגם בתוך החברה החרדית מתקיימים מאבקים ומתחים פנימיים אינסופיים בשאלה איך צריך לנהל את חיי הקהילה החרדית ויחסיה עם המדינה. תופעות כמו מפלגת "טוב" של חרדים עובדים, או מפלגתו של הרב אמסלם, הן רק סנונית למגמה הולכת ומתרחבת בציבור החרדי שמאסה בהקצנה. חוד החנית של תהליך זה הן נשים – שרבות מהן סובלות במיוחד מהסדר הקיים בחברה החרדית, ושאחדות מהן אף התמודדו לראשונה, חרף איומים וגילויי אלימות, כמועמדות בבחירות המקומיות האחרונות במספר ישובים בארץ.

התחקיר של חיימוביץ' נשמע כמו תחקיר אמיץ שפותח צוהר לשיח חשוב מאוד, שאינו מקבל מספיק ביטוי, ומושתק בטענות לגזענות כביכול. הגיע הזמן להסתכל באומץ על יחסי הכוחות בחברה הישראלית, ולהבין שהסטטוס קוו שהתקבע לאורך השנים ומוטה באופן מובהק לטובת אורחות החיים הדתיים במדינה, הוא לא רק למורת רוחם של רבים מהחילונים שמוותרים למשל על תחבורה ציבורית יום וחצי בשבוע, ונאלצים להיוולד, להתחתן ולהיקבר על-פי הנחיותיהם של אנשי דת, אלא שהוא גם למורת רוחם של החרדים, המעוניינים בהמשך הטיית הכף לעבר מדינת הלכה במסווה של "השתלבות".

אפשר לבחור לעצום עיניים ובשם הרב-תרבותיות להשתיק את הדיון הזה, אבל אפשר גם לומר באומץ ובלב שלם שכדי לייצר סטטוס קוו והשתלבות אמיתיים, הציבור החרדי יצטרך להציג פשרות כלפי הציבור החילוני, אחרת ההטמעות תהפוך להשתלטות, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

(דרור מזרחי)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

39 תגובות על ”פוסט אורח: לפני שיהיה מאוחר מדי“

  1. נירוס הגיב:

    הפחד מ"התחרדות" של עיר או שכונה, הוא הפחד מהעובדה שחרדים רבים בוחרים לעבור לגור בעיר או בשכונה הללו. הפחד הזה הוא מובן, אבל הוא לא לגיטימי. בדיוק כמו חוסר הלגיטימיות של התנגדות למכור או להשכיר דירות לערבים או ללהט"בים. אם הרבה חרדים רוצים לגור בבית-שמש, או אם הרבה הומואים רוצים לגור בפלורנטין, או אם הרבה אריתראים רוצים לגור בשכונת התקווה – זה בהחלט עלול להיות למורת רוחם של התושבים המקוריים, אבל זו בעיה שלהם. לתת לגיטימציה לפחד שלהם זה לא בסדר.

    שאלה אחרת היא – איך ראוי לנהל את המרחב הציבורי? התשובה היא: באופן שיטיב עם רוב האוכלוסיה באותו המרחב ויפגע ככל הפחות במיעוט שגר בו. לכן זה סביר לשמור שבת בשכונות חרדיות ולשמור על קווים נפרדים באוטובוסים שנוסעים משכונות חרדיות לשכונות חרדיות, וזה סביר להקים כנסיות בשכונות עם רוב אריתראי, מסגדים בשכונות עם רוב מוסלמי, ופאבים גאים בשכונות עם קהל להט"בי ורוב חילוני.

    עכשיו – מובן שהפחד בסעיף הראשון הוא גם (אולי: בעיקר) הפחד מהסעיף השני. אבל אין מה לעשות לגבי זה, צריך לשמור על חופש של פרטים וקהילות לגור איפה שהם רוצים, ולקיים מרחב ציבורי בהתאם לאופי הקהילתי שלהם, בכל מקום שהם מהווים בו רוב משמעותי. אם תהיה התיישבות רחבת היקף של מוסלמים ברמת אביב, זה יהיה לגיטימי לדרוש שיפתח שם מסגד, ואם תהיה התישבות רחבת היקף של הומואים במאה שערים זה יהיה לטיגמי לדרוש שיפתח שם מועדון גייז.

    שאלה שלישית היא, האם מישהו שלא שייך למחב הציבורי של קבוצה מסויימת אמור להתערב במה שקורה בתוך אותו מרחב. אני מניח שכן – אבל במידה מאוד מוגבלת. שכונה שכל תושביה חרדים צריכה לנהל את המאבקים הפנימיים שלה בעצמה, וזה לא ממש תפקיד של מישהו מבחוץ לתמוך בזרמים מסויימים ולא בזרמים אחרים בתוך האוכלוסיה הזאת. (אם כי יש לזה בהחלט יוצאים מהכלל).

    ולסיום – להזכיר אירועים נקודתיים כמו דקירה במצעד הגאווה או הצתת השושן זה לגמרי גזענות. אמנם קהלים רבים בירושלים מתנגדים למצעד הגאווה, אבל דיון ציבורי על ניהול של המרחב הציבורי זה דבר לגיטימי. פיגועים ודקירות הם לא כאלה, ואסור לשפוט לפיהם אוכלוסיות שלמות.

    • גלעד ב. הגיב:

      אבל ממש לא קורה כפי שאתה מתאר, כאילו בא איזה רוב גדול של חרדים לשכונה ועכשיו זה לגיטימי לשנות צביון.

      מה שקורה בפועל זה שבא "חיל חלוץ", או גרעין התיישבות אם תרצה, שמהווה מיעוט מבוטל בין תושבי השכונה, ובמקום להסתגל לאורחות החיים של המקום החדש בו בחר לגור, הוא מתחיל לדרוש יחס מיוחד.
      שיפתח גן חב"ד לדוגמא, או לקיים קבלות שבת ציבוריות פתוחות במרכזים מסחריים, ציד נשמות בדמות עמדות הנחת תפילין מחוץ לתיכונים, ובעינים שלי ראיתי איך בעדלאידע חרדים מציעים ממתקים לילדים חילונים תמורת ברכה (מיני מזונות אם תהית).

      בחיי שאני בן אדם רגוע וליברלי, אבל אם אני אראה חרדי מציע לילד שלי סוכרייה תמורת ברכה אני חוזר לשורשים שלי וגוזר לו את הפאות. בי נשבעתי.

      • אמנון הגיב:

        ממליץ לך לקרוא את המאמר של ישי בלנק, "איים של פלורליזם".
        פעמים רבות המדינה במסגרת דיור לחרדים בלבד משנה באופן לא שוויוני את מסגרת החיים של יישובים רבים.
        כמו שזה נראה היום, בין ביטול חוק צהר בגלל בעיות מחשב לוטו של הבית היהודי, החילונות היא אחת הזהויות הכי מדוכאות בכל ישראל.

        • עידן הגיב:

          טוב אני חייב, "החילונות היא אחת הזהויות הכי מדוכאות בכל ישראל"
          לא הגזמת קצת?
          כאילו, אני אתאיסט מושבע ובהחלט חבל לי על התורה שבה מתנהלת המדינה בתחומי הדת אבל בכל זאת, יש ממש לא מעט זהויות יותר מדוכאות מהחילוניות

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      אידיוטיזם מועיל במיטבו.

      והרי מבזק היסטורי-‏ ליברליזם והומניזם לא נוצרו על ידי אנשים שחשבו שאפשר להגיע להבנות פלורליסטיות עם המלכים והכמרים,‏ אלא על ידי אנשים שקראו לחניקת אחרון המלכים במעיו של אחרון הכמרים.

      חופש נועד לאנשים חופשיים,‏ לא לשמרנים שכל כוונתם היא השמדה ושיעבוד של כל מי שאינו גבר אורתודוקסי שמרן.

      • דני אורבך הגיב:

        לאנונימי, אין מילים עד כמה אתה דוחה. אם אתה רוצה להחזיר אלינו את הטרור של רובספייר, אז באמת אין מילים.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

          לא יזיק להזכיר לשמרנים מידי פעם את צילה של האלמנה העליזה מדאם גליוטין.‏ ‏

          להזכירנו,‏ בארץ אסרו ללמד מתוכנית בינ"ל חביבה על הצהרת זכויות האדם והאזרח כי הוזכרה בה הזכות להמרת דת,‏ וכי איזה דתי ראה שם ציץ מצוייר מהצד.

          חירויות נועדו לאנשים חופשיים,‏ לא ‏.למשעבדיהן.

          השמרנים משתמשים ב"שיח הזכויות" תוך ניצול נתעב שנראה כאילו בדיון על עבדות מישהו יעלה כטיעון רציני את זכות הקניין הלגיטימית של בעלי העבדים.

        • Alon Levy הגיב:

          רובספייר דווקא התנגד לאתאיזם בטענה שאתאיזם זה לאריסטוקרטים.

    • ערן הגיב:

      כל זה היה נכון לו החרדים (וגם דתיים כמו הבית הלאומי) היו מאפשרים לנהל את המרחב הציבורי החילוני באופן שיטיב עם רוב האוכלוסיה באותו המרחב – תחבורה ציבורית בשבת למשל. אבל הם לא. ולא מדובר על פסילת בודדים, כמו שכן אחד או 3 משפחות, אלא על הפיכה יזומה מלכתחילה של שכונות שלמות וערים לחרדיות, כולל שינוי תהומי של ניהול המרחב הציבורי ללא התחשבות במרקם האנושי הקיים, של התושבים הוותיקים שנאלצים לחיות בכפייה לא לרוחם או לעזוב. פעמים רבות זה גם משנה כל כך את רוח העיר ואופייה, עד שגם מקבע אותה כענייה יותר – ע"ע טבריה.

    • מני הגיב:

      תשיג לי בבקשה נתונים מי מממן את מימוש "בחירתם" של החרדים לגור במקומות מסוימים. לדעתי מדובר במערכת מאורגנת של שוד כספי ציבור הלוואות שהופכות למענק וגמ"חים בריבית אפס

      • מני הגיב:

        זן תגובה למגיב הראשון גלעד, שמשום מה מופיעה פה….

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        במציאות בה זוג בו שניהם עובדים במשרה מלאה לא מצליח לחלום אפילו על רכישת דירה,‏ תמוה מהיכן השיגו חבדניקים עמוסי ילדים וחסרי הכנסות דירה בצפון תל אביב.

        האידיוטיזם המועיל ומוכה השמרנות הקפיטליסטית אומר "לא משנה מאיפה היה להם כסף-‏ ברגע ששילמו זו זכותם"‏.

        הומניזם אמיתי אומר "משהו מסריח פה.‏ א'‏,‏ בוא נעיף אותם.‏ ב' בוא נגלה מאיפה הכסף וניקח אותו למטרות מועילות יותר שאינן הטרדת האוכלוסיה במשיחיותו של הלובביצ'ר"‏

        • הומניזם אמיתי הגיב:

          זו הפעם הראשונה שבה אני שומע שהומניזם אמיתי כולל נישול אנשים מביתם וגזל הרכוש שלהם על רקע אמונתם הדתית. לומדים משהו כל יום.

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

            אם אתה חושב שצריך להגן על ביתו ורכושו של מי שעל רקע אמונתו הדתית מאמין שצריך להשמיד או לשעבד את ה"כופרים" אתה לא הומניסט.‏ אתה מאמין שהזכות לקניין היא מעל לזכות לחופש ולחיים.

            בקיצור אתה שמרן רפובליקני.

            • הומניזם אמיתי הגיב:

              זה אפילו יותר מזה: אני מאמין שלא צריך להחרים רכוש גם למי שהחליט שאני שמרן ורפובליקני על סמך הערה אחת בבלוג אינטרנטי. עד כדי כך אני סובלני לאמונות שאנשים בוחרים להחזיק בהן. כי אמונות הן בתוך הראש, ומבחינתי תאמין ששחורים הם גזע נחות והעולם שטוח.

              מי שמנסה להשמיד או לשעבד כופרים, עליו פחות אתאמץ להגן.

    • עדו הגיב:

      "לכן זה סביר לשמור שבת בשכונות חרדיות ולשמור על קווים נפרדים באוטובוסים שנוסעים משכונות חרדיות לשכונות חרדיות,"
      לא, ממש לא. זכותי לגור היכן שאני רוצה במדינה הזאת כולל בלב שכונה חרדית. זכותי לצאת מהבית בשבת עם מטריה, להיכנס לאוטו ולנסוע. זכותי לשבת עם בת זוגי באוטובוס ולא משנה מאיפה לאיפה הוא נוסע. אבל בוא נשחק את המשחק שלך רגע – למה אם כך זה היה לא בסדר לגזוז פאות לתימנים בשנות החמישים? הם הרי הגיעו לארץ חילונית שהוקמה על ידי סוציאליסטים שראו בדת אופיום להמונים. הם המיעוט במדינה, האשכנזים המפא"יניקים הם הרוב אז מה הבעיה?
      ואם אני לא מוכן שדתי עם כיפה יעבור לי בשכונה כי אני חושב שהדת היא תועבה? ואם אני רוצה שבחורות יעברו בשכונה שלי רק עם בגדים קצרים כי עושה לי רע לראות אותן הולכות עטופות לגמרי באמצע אוגוסט? נשמע מגוחך נכון? אבל משום מה ההיפך הוא טבעי לגמרי. באמת מוזר

      • עמית הגיב:

        בדיוק. המרחב הציבורי לא צריך להתעצב לפי רוב האוכלוסייה שחיה בו, אלא הוא צריך להתעצב כך שלא תהיה פגיעה בזכויות של מישהו מהגרים בו. לכן גם המרחב הציבורי חייב להיות חסר דת, כי רק כך הוא לא יכלול כפייה על לא-דתיים או על בני דתות אחרות.

  2. גיא הגיב:

    http://www.slideshare.net/ashdodia/ss-10714057 נראה לי שצריך להכניס את הספר של אפרים סידון על מיעוט ורוב לתכנית הלימודים. הוא אינו נמצא כמעט באף חנות ספרים בישראל.

    • בני הגיב:

      אם היה אפשר להכניס את הספר הזה לתוכנית הלימודים, לא היה צריך להכניס אותו לתוכנית הלימודים.

  3. רונן הגיב:

    הבעיה היא בזרם המרכזי- דתיים ודתילונים שהם רוב האוכלוסיה במדינה.
    בניגוד לדעה הרווחת הם אלה שאחראים על החוקים במינה ולא החרדים.
    אלימות קיימת בכל מגזר ויש לנלחם בה באמצעות חיה ואכיפה.
    אם יש חרדים שנוהגים באלימות יש לעצור את אותם פרטים ולמצות איתם את הדין.
    להתייחס לחרדים כקולקטיב זו גישה חשוכה ונבערת.
    האם תמנע מיעקב לגור בשכונה מסויימת רק בגלל שהוא חרדי?
    איך אגב אתה מגדיר חרדי? לפי לבוש? אולי צריך לתת למחוקקים להגדיר בדיוק מי נופל להגדרה של חרדי
    האם אדם עם חליפה שחורה ומגבעת אבל ללא זקן הוא חרדי? מה לגבי פאות לחיים? חשוב מאוד לעמוד על הדקויות האלה

    • יואב הגיב:

      בוא נניח לשם הטיעון שלא מדובר על חרדי/מוסלמי/נוצרי וכו'. בוא נניח שמגיע לבניין שלך מישהו שמאוד חתולים.יש הבדל גדול בין אם אותו אדם מגדל בד' אמותיו חתולים למכביר, או אפילו מאכיל אותם כראוי בחצר (זה אומר אוכל יבש ולא שאריות נרקבות מהמטבח), ובין אם הוא יתחיל לאלץ את הדיירים האחרים להאכיל את החתולים גם כן, להשאיר פחי זבל פתוחים לרווחת החתולים וכד'. מה שעניינו וערכיו-לגיטימי. ברגע שהוא מכתיב לאחרים שינוי באורח חייהם זה כבר משהו אחר. (נ.ב כותב התגובה מגדל חתולים בדירתו ומאכיל אותם לעת מצוא.רק לשם הבהרה)

      • רונן הגיב:

        אני מבין מהאנלוגיה שלדעתך כל החרדים ללא יוצא מן הכלל רוצים לכפות את אורח חיהם עלייך?

      • רונן הגיב:

        וגם אם כן, בוא נגיד רגע שכל החרדים הם חשוכים ורוצים שכולם ישמרו שבת.
        אז? הם יכולים לבקש ממך, אתה יכול לסרב. יפעילו עלייך אלימות? פנה למשטרה

        • גיל ב' הגיב:

          אתה צוחק נכון? לא שמעת אף פעם על טרור חרדי נגד חילונים שהעזו להשאר בשכונות מתחרדות בירושלים? אני בטוח שלא תהיה לך בעייה להתעורר בבוקר עם דלת שרופה וגרפיטי מאיים על הקירותת או שבנותיך יושפלו ויאויימו בדרך הביתה. אתה פשוט תפנה למשטרה וכל הבעיות ייעלמו!

          • רונן הגיב:

            אתה צודק. אבל זה עדיין לא הופך הפליה על בסיס לבוש/אמונה ללגיטימית… שוב- עונש קולקטיבי לעולם לא יהיה מוצדק, בדיוק כמו עם הכיבוש. תפסיק לנסות לנקות את המצפון עם כל מיני תירוצים

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

          ונניח שהשוטר יבוא,‏ ובעולם מושלם יעלה את החרדי שהטריד אותך בבעיטות ומכות אלה לניידת.

          איזה יללה מתחסדת תשמיע אז בשם הפסאודו-פלורליזם חנף השמרנים שלך?‏

          • רונן הגיב:

            מה אתה מנסה לומר בדיוק? אני לא מבין איפה האי ההבנה
            כולם צריכים להיות שווים בפני חוק, חרדים או חילונים.
            איך אפשר לחשוב אחרת? ברגע שאתם קוראים לשלול זכויות של אנשים על סמך השתיכות שלהם לקהילה מסויימת אתם מצדיקים את שלילת הזכויות שלכם עצמכם

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      החרדים נוקטים בשיטות של טיהור אתני בשכונות שלהם נגד חילונים,‏ דתיים,‏ או סתם חרדים שלא מהזרם שלהם.

      כנ"ל גם ערבים בישוביהם.

      פלורליזם,‏ פירושו לקבל בשכונה שלך למשל אדם בעל שונות פיזית או מגדרית,‏ או חברי קהילות אתניות או פוליטיות שמחוייבים לחירויות ולזכויות האדם גם אם סגנון חייהן נראה קצת מוזר.

      פלורליזם אין פירושו לקבל בברכה קומונה של ניאו נאצים,‏ אנסים פדופילים,‏ עברייני רכוש אלימים,‏ פעילי טרור או אנשים שכל מטרתם לפגוע בשלומם,‏ כבודם וקניינם של אחרים.‏ במקרה הזה,‏ הפלורליזם מחייב אותך להצטייד בקלשונים ולפידים ולבער את הנגע.

      • רונן הגיב:

        כל החרדים? האם אפשר להסיק כי כל החרדים נוקטים בטיהור אתני? האם כל החרדים מעוניינים לכפות את אורח עליהם על אחרים? מה לגבי אלו שלא? להם מותר לגור בשכונות חילוניות? ושוב, יש את העניין של ההגדרה, איך נדע מי חרדי ומי לא? מה המבחן?

        העקרון הבסיסי בפלורליזם הוא לקבל את כל הדעות, לא רק אלו שמוצאות חן בעיניך. אנשים שמבצעים פשעים הם עניין אחר ויש להעניש אותם על פי החוק.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

          התנאי לפלורליזם,‏ הוא פלורליזם.
          לקבל אנשים מדעות והשקפות שונות,‏ בתנאי שהם עושים אותו דבר.
          האם כל האידיוטים המועילים שבשם התחסדות אווילית תומכים בכל קבוצה חשוכה וגזענית בטענה שעד שלא נעשה משאל כולל בין כל חברי הקבוצה לא נוכל לבוא אליה בטענות כלשהן רוצים ברעתנו? לא,‏ חלקם פשוט טיפשים-‏ אידעוטים גם בטרם היו למועילים.

  4. תגובה הגיב:

    בתגובה לתגובה הראשונה- אתה מדבר על שינוי ״פוזיטיבי״ – להוסיף כנסיה, להוסיף בר, להוסיף מסגד. אבל מה עם שינויים ״נגטיביים״? למנוע תחבורה ציבורית, להדיר נשים, להסיר תכנים מתוכניות לימוד? זה לא נקרא פלורליזם, זאת התקפלות וכפייה

  5. חנן כהן הגיב:

    אני תושב בית שמש. בבחירות המקומיות האחרונות התמודד מועמד חילוני מול ראש העיריה החרדי המכהן. החרדים כל כך חרדו מהאפשרות שיהיה להם ראש עיר חילוני, שהם ביצעו רמאויות שיטתיות. עד כדי כך הרמאויות היו שיטתיות ורחבות, שהיועץ המשפטי לממשלה הצטרף לעתירה שלנו לבטל את הבחירות ולקיים בחירות חוזרות.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הבעיה היא בשיטה הניאו-שמרנית לפיה הדבר היחיד שיקבע איפה תגור הוא הכסף שלך.

    כסף הוא החסם היחיד של חרדים מלהגיע לשכונות מסוימות,‏ אבל ברגע שהם מצליחים להיאחז שם הם כבר יורידו את ערך הדירות..

    למה כשם שמותר להקים עיר חרדית,‏ אי אפשר להכריז על עיר מסויימת כעיר חופשית בה אסור להקים מוסדות דת,‏ אין מועצה דתית ואין כפיה של שירותי דת? מי שרוצה,‏ שיסע לקבל אותם בעיר השכנה או במרכז מסחרי מחוץ לעיר..

    • אלעד דקר הגיב:

      לאסור להקים מוסדות דת זה קיצוני, אבל למשל אפשר לקבוע שבעיר מסוימת לא משנה איך ישתנה הרכב האוכלוסיה כל עוד יש אפילו חילוני אחד הוא יוכל לנסוע בעיר בשבת.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        גם להקים מוסדות דת זה קיצוני.
        גם לאסור על תחבורה בשבת זה קיצוני.

        גם לקחת אנשים שבסה"כ גנבו כסף מזקנות ולשים אותם בכלא שם יעשו להם קעקועים מאפר של סיגריות ויאנסו אותם זה קיצוני.

        כשחיים בעולם של קורקטיות מזוייפת שמשחקת לידי השמרנים,‏ הכל קיצוני.

  7. אוהד הגיב:

    אחלה פוסט.

  8. עמית הגיב:

    אחלה מאמר. מה שמרגיז במיוחד אלה זעקות ה"אנטישמיות" כנגד ביקורת על חרדים. כאילו הכת המזרח-האירופאית בת המאה ה-19 הזאת היא יותר יהודית ממישהו.

    הבעיה במאמר היא שגם הוא עוסק בסופו של דבר בשולי הסוגיה. השתלטות עוינת של חרדים על ערים חילוניות וכיבוש המרחב הציבורי היא הקטנה שבצרות. במדינת ישראל יושבת האוכלוסייה עם שיעור הגידול הגבוה בעולם, דרך חיים ורמת אדיקות דתית שמאפיינת רק את בני האמיש, שיעור יציאה לעבודה של גברים הנמוך בעולם ושיעור העוני היחסי הגבוה בעולם. האוכלוסייה הזאת צפויה להיות למעלה מרבע אוכלוסיית ישראל תוך תקופה קצרה, ואם המגמה תמשך אותה אוכלוסייה תהפך גם לרוב. על פי כל גוף בינלאומי וישראלי (OECD, הבנק העולמי, קרן המטבע, סוכנויות דירוג, בנק ישראל, סטנלי פישר, מרכז טאוב) שסיפק סקירה ארוכת טווח של המשק הישראלי, מדובר בסוגיה קיומית עבור הכלכלה הישראלית בטווח הבינוני-ארוך. ואנחנו כאן עוסקים בזוטות האם זה בסדר או לא בסדר לדבר על זה שיש השתלטות הולכת וגוברת של דרך החיים החרדית על המרחב הציבורי. מדהים לראות עד כמה הראייה הישראלית היא קצרת טווח. הראייה החרדית לעומת זאת היא מפוכחת בהרבה, וכבר שנים ניתן לראות את העונג העצמי ושביעות הרצון של ח"כים חרדים מכך שהם ייהפכו כאן לרוב, ואז-אז החילונים ייראו מה זה (הם כמובן לא לוקחים בחשבון את אמירתו של אלי ישי, שעיר עם רוב חרדי – ובהרחבה, מדינה עם רוב חרדי – לא מסוגלת להתקיים כלכלית).