כששר האוצר משתין עליך מהמקפצה
לא בכל יום שר בכיר בממשלה מודיע בגאווה שהוא עבד על רוב הציבור, שהוא העלים נתונים, ושהוא העדיף ציבור אחד על פני ציבור אחר כשהוא יודע שאף אחד לא יעלה על זה. אבל זה בדיוק מה שאמר אתמול (ב') שר האוצר יובל שטייניץ.
שטייניץ, שאמור היה לקבל אמש את אות "יקיר ההתיישבות" – המתנחלים כבר לא קוראים לעצמם מתנחלים, הם הבינו שהמותג הזה שרוף כמו שדות של פלסטינים בקרבת התנחלות – אמר אתמול לאיזה רדיו מתנחלים ש"הצלחתי והצלחנו, וזה לא רק במילים אלא מעשים, להכפיל, אני אומר באופן הברור והמפורש ביותר, להכפיל את התמיכה הכלכלית והכספית ואת העברות הממשלה להתיישבות… עשינו אותה בפרופיל נמוך, בהסכמה עם ראשי ההתיישבות, עם ראשי ערים, המועצות, ראשי מועצת יש"ע, מתוך הנחה שאם הדברים האלה ייעשו בפרופיל גבוה ותוך כדי פרסום, אז יהיו גורמים, גם בארץ וגם בחו"ל, שינסו למנוע את הדברים האלה, שיקימו קול צעקה." הקלטה של השר המאמין שפיות קיימות (היי, אפשר לחשוב עליהן, משמע הן קיימות) אפשר לשמוע כאן, וגם לחתום על עצומה.
שטייניץ שבר כאן שיאים של חוצפה מצד נבחר ציבור. הוא הודיע לנו שזה לא ענייננו מה הוא עושה עם הכסף שאנחנו משלמים כמסים. שקיפות? זכות הציבור לדעת? זכות הציבור לפקח על ממשלתו? פיקוח פרלמנטרי? תשכחו מכל זה. כל אלה עשויים "להרים קול צעקה," ולהפריע לשטייניץ לשפוך את הקופה הציבורית על המתנחלים. ומאחר ולא יעלה על הדעת שציבור שלא מסכים למדיניות הממשלה גם יקבל את ההזדמנות להתנגד לממשלה הזו, אז לא נספר לו מה אנחנו עושים עם הכסף שלו. לזה שישראל משקרת בעקביות למדינות זרות על ההשקעה שלה באימפריה במזרח כבר התרגלנו; אבל כשהממשלה מודה בגאווה שהיא עושה את זה גם לאזרחיה – זה כבר באמת נדיר.
עכשיו, אומרים לי ששטייניץ עשוי לשקר. אחרי הכל, יש פריימריז והוא צריך את קולות המתנחלים. אבל זה לא נראה כמו שקר: האיש עומד לקבל את פרס יקיר ההתנחלויות, אחרי הכל. והוא מציין עדים ושותפים לפשע: ראשי ערים, מועצת יש"ע. אם הוא היה משקר, מישהו מאלה כבר היה פותח את הפה. הרוצה לשקר, ירחיק עדותו.
אבל אפילו אם נניח ששטייניץ משקר, מה הוא אומר לנו בעצם? שבשביל לקנות את חיבתם הזמנית של המתנחלים, הוא מוכן להעמיד פנים כמי שהוליך שולל ממשלות זרות ואת הבוחר הישראלי. זה אומר כל מה שצריך לומר על סדר העדיפויות של שטייניץ: גם אם הוא נמנע מלתת למתנחלים את העתיד הכלכלי שלנו, הוא יודע שהוא צריך להיראות כאילו עשה את זה.
יש כמה דברים שממשלת ישראל מעדיפה שלא לתקצב. למשל, אין תקציב למרכזי תמיכה בקורבנות אונס. למשל, אין תקציב לשיפוץ בתי חולים פסיכיאטריים, למרכזי טיפול בנפגעי נפש ובטיפות חלב. אין, כמובן, תקציב למיגון מבנים בדרום – משרד הבטחון לא רוצה להעביר כסף משלו, כי אחרי הכל מה לו ולהגנה על תושבי ישראל, הוא בכלל לא במשחק הזה, אז הממשלה הודיעה שהיא תאשר מיגון אבל לא תתמן אותו – מהלך מחשבתי שמתאים ככפפה ליד לשר אוצר שמאמין שליליות גונבות את זרעם של גברים (היי, הוזי הקבלה העלו את הדבר על דעתם, ועל כן הוא קיים). אין על מה לדבר על תקציב לניצולי השואה – היחידות הלא רווחיות האלה כבר גמרו מזמן להכניס כסף לאוצר המדינה, וגם התועלת ההסברתית מהן יורדת והולכת. שימותו בשקט ויעזבו אותנו. ואם לניצולי שואה אין כסף, על אחת כמה וכמה שאין כסף לנערים במצוקה. ואם גורלם לא שפר עליהם, שיאשימו את האוסטרו-הונגרים. לכל זה אין, אבל למתנחלים תמיד יש.
ואם כל זה נשמע לכם נורא, עוד לא ראיתם כלום. הראיון של שטייניץ סוגר קדנציה של שר אוצר שהקפיד בקנאות על כך שהציבור לא יידע מה הוא עושה. המהלך שבו שטייניץ מתפאר יותר מכל הוא המעבר מתקציב חד שנתי לתקציב דו שנתי. רק מדינה אחת אחרת בעולם נוקטת בשיטה הזו, אבל שטייניץ – כאותו נהג שנוסע נגד כיוון התנועה ומשוכנע שכולם אידיוטים – בטוח שהוא צודק. תקציב דו שנתי מצמצם דרסטית את יכולתה של הכנסת לפקח עליו, ואין בו שום תועלת. והתקציב של השנה הבאה בכלל חשאי: נתניהו הרי הלך לבחירות כדי שלא יצטרך להגיש תקציב ולומר לנו איפה בדיוק הוא מתכוון לחתוך בבשר החי שלנו, והוא מתעקש שלא להציג את התקציב המתוכנן לשנה הבאה; ארגון "שומרי משפט" כבר פנה לבתי המשפט בדרישה לחשוף את המסמך הבסיסי הזה.
התקציב הוא מפת הדרכים האמיתית של הממשלה. עזבו אתכם מההצהרות: מה שהממשלה רוצה לעשות הוא מה שהיא מקציבה לו כסף. שטייניץ הראה לנו מהן מטרותיה האמיתיות של ממשלת ישראל. הוא גם הראה לנו שהוא מוכן לזייף את המסמך החשוב ביותר של הממשלה, ולהעביר בעורמה כספים למקום שלא אליו הם מיועדים – משהו שקל הרבה יותר לעשות בתקציב דו שנתי, כשהפיקוח רופף הרבה יותר – ולהציג לאזרחים דבר אחד בעודו עושה דבר אחר. במדינה נורמלית, היועץ המשפטי היה פותח בחקירה מיידית, אבל בישראל מדובר בקונסיליירי של ראש הממשלה שעסוק בהסתתרות מאחורי הסינר של אשתו בפרשת העסקת עובדת זרה. לא סתם ממנים פרנס על הציבור שיש לו קופת שרצים.
ישנו, כמובן, הצד השני של המשוואה: מקבלי הכסף. למתנחלים אין שום בעיה לקבל הרבה יותר כסף מסתם אזרח ישראלי. אין להם, ולפרנסיהם, שום בעיה עם כך ששלוחי הציבור שלהם מעוותים את החוק ואת הסדר כדי שערימת הזלוטס שלהם תהיה גבוהה הרבה יותר. זוכרים איך תקפו המתנחלים בשצף קצף את מחאת הצדק החברתי? הם ידעו למה. הם ידעו שאותם שטייניץ כבר סידר, ושאם הספרים ייפתחו מחדש, ואם נברר לאיפה באמת הלך הכסף, החיים הטובים ייגמרו מהר מאד. זכרו את זה, בפעם הבאה שהם ידברו על "אהבת ישראל": הם אוהבים את היהודים האחרים, באמת, כל זמן שהם בדעתם ולא מתנגדים להם – אז הם הופכים תוך שניות לערב רב – אבל את ממון הם אוהבים יותר.
זוכרים איך אמרו לנו שאסור לערב בין המחאה החברתית ובין הכיבוש? אז אמרו. שומעים את המחאה האיומה של מפלגת העבודה על דבריו של שטייניץ? גם אני לא. מנהיגת המפלגה סינדלה את עצמה כשאמרה שהיא בעצם בעד המתנחלים. עכשיו היא לא יכולה לצאת נגד שטייניץ בלי שמיד יזכירו לה שהיא בעצם מצביעת חד"ש בתחפושת. מפלגת אופוזיציה אמיתית היתה רוכבת על האמירה של שטייניץ לנצחון בבחירות: היא היתה מוציאה כספים על פרסום שיוודא שאין אזרח בישראל שלא יהיה מודע לאמירות האלה, ולמשמעות שלהן.
אבל היא לא יכולה, כי היא מכרה את נשמתה. כי היא התעקשה שיש רק דבר אחד, צדק חברתי, ושהוא מנותק מכל השאר. אבל לא יהיה צדק חברתי כל זמן שיהיה כיבוש; מדינת צדק של אדונים לא תוכל להחזיק. ולא יוכל להיות צדק חברתי בישראל כל זמן שמדיניות מדינת הרווחה של ישראל היא להקים כזו בשטחים. ולא יוכל להיות צדק חברתי בישראל בלי קיצוץ מסיבי בתקציב הבטחון. יחימוביץ' איבדה את היכולת לדבר על כל זה. ולכן שטייניץ לא פוחד לדבר בחופשיות כזו: הוא יודע שלדיבורים האלה אין מחיר אלקטורלי, כי היריבה העיקרית לא מתעסקת בכל זה.
וכך מפסידים בחירות.
ועוד דבר אחד: רשות הטבע והגנים יצאה בתכנית ערמומית וחשאית – ממשלת ישראל מתנהלת ככנופיה בכל מה שקשור להתנחלויות – להריסת מבנים של פלסטינים במזרח ירושלים במסווה של הגנה על "פארק לאומי." כדי שאף אחד לא יוכל לטעות באשר לכוונות שלה, התכנית נקראת "לא ידעו ולא יבינו 2012." כנראה ש"עוצו עצה ותופר" היה תפוס. המציאות נראית כמו גרוטסקה של עצמה. מנכ"ל רשות הטבע והגנים הוא, כמובן, מתנחל.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
מעולה. לא הבנתי את הרפרנס לפיות והליליות.
שטייניץ כתב ספר שבו הוא טען שאלוהים קיים משום שאפשר לחשוב עליו. זו "הוכחה" ותיקה ומפגרת למדי לקיומו של אלוהים, של אנסלם מקנטרברי במאה ה-11. על פי אותו ההגיון, אם אפשר לחשוב על פיות וליליות, סימן שהן קיימות.
תודה. אולי כדאי להוסיף לינק בגוף הטקסט
מצאתי ביקורת על ספרו של שטייניץ:
http://www.hofesh.org.il/letters/god/SteinitzMissile.html
הטיעון האונטולוגי "מפגר" לא יותר מהפיסיקה של אריסטו, שלפיה עצמים חומריים שואפים לחזור למקומם הטבעי, או מהביולוגיה של למארק, שלפיה ייצור חי יכול להוריש לצאצאיו תכונות נרכשות.
היום אנחנו יודעים למה התיאוריות האלה אינן נכונות (ובמקרה של הטיעון האונטולוגי, אנחנו לא ממש יודעים; פשוט בנינו מערכת של לוגיקה שהטיעון הזה אינו מסתדר אתה). אבל כאשר נוסחו, הן היו הגיוניות לחלוטין.
מני: האזהרה שלך מפני אנכרוניזם במקום, אבל: אם שטייניץ מציע לנו, בשנת 1998, טיעון שנשמע הגיוני במאה ה-11, בעוד שכיום כל מי שיודע לוגיקה בסיסית אמור לזהות את הכשלים בו, אז זה מדויק לגמרי לכנות את הטיעון "מפגר", במובן הכי מילולי של המלה (ועם כל הכבוד הראוי למפגרים).
"כשלים" היא מילה חזקה מדי בהקשר הזה, במיוחד בצורת הריבוי.
בטיעון האונטולוגי יש רק בעיה אחת: בלוגיקה שאנחנו רגילים אליה, קיום אינו תכונה (ולכן הישות בעלת כל תכונות השלמות אינה בהכרח קיימת). אבל הוצאת קיום מכלל תכונות אינה מובנת מאליה. ככל שאני זוכר את ספרו של שטייניץ (קראתי אותו מזמן), טיעוניו אינם משכנעים, אבל הוא ממש אינו מפגר.
הטיעון של שטייניץ, למיטב זכרוני, הוא שקיום הוא לא תכונה, אבל "קיום הכרחי" הוא כן תכונה, ולאלוהים יש את התכונה הזאת.
יוסי, ההוכחה של אנסלם היא אמנם בלתי תקפה בעליל, אבל היא קצת יותר מתוחכמת מ"אם אפשר לחשוב על משהו אז הוא קיים" וזה לא הופך אותך למשכנע יותר לנסות ולרדד אותה לרמה הזו.
הטיעון של אנסלם הוא כן תקף. אומרים שאולי יש בו הנחה שהיא question bagging, אבל זה לא אי תקפות מסוג שכל ילד יכול לראות.
הטיעון האונטולוגי ממש לא מפגר, זה טיעון מבריק ומתוחכם שפילוסופים עדיין לא הצליחו להבין מה בדיוק הבעיה בו או אפילו אם יש אחת. אפילו אחד כמו קאנט לא הצליח לשים על זה את האצבע.
להפך. קאנט שם על זה את האצבע במדויק: קיום אינו תכונה
תשמע, אני חושבת שאם העם מספיק מטומטם כדי שזה לא יזיז לו, אני לא בטוחה כמה לשלי יש מה לעשות לגבי זה.
שלי מכוונת לקולות מהימין ועושה בשכל, ולדעתי הטקטיקה שלה היא לשתוק בנושא כי היא יודעת שזה לא מפריע לאף אחד ואם תצא נגד זה רק תאבד קולות.
זה שהעם טיפש ולא קם בקול צעקה, לא אומר שזה התפקיד של היריבה העיקרית. היריבה העיקרית בשקט בשקט לוקחת קולות משם. כל מי שמתנגד לשלטון הנוכחי, לא צריך תמיכה עיוורת בשלי, אבל להאמין שהיא יודעת מה היא עושה כדי להביא לשינוי.
על סמך מה אני אמור להאמין שהיא יודעת מה היא עושה?
שלי לא חכמה כי אף שמאלני שמכבד את עצמו לא יעז להצביע לעבודה עכשיו. בניגוד לעבר הרחוק, אי-שם בניינטיז.
הפוסט שלך מציג את החים במלוא גרוטסקיותם ואם זה לא היה הגרוטסקה שלי הייתי עושה במכנסיים מרוב צחוק.
רשות הטבע והגנים. מנקדים עם סגול מתחת ל'ג' ?
אומרים ששטייניץ היה ליד אמיל גרינצוויג בהפגנה שבה אמיל נרצח. אני לא יודע לגבי אלוהים אבל אני מקווה ששטייניץ לא מאמין בחיים שלאחרי המוות.
אתה קצת מתמם… דיי ברור למי מתכוון שטיינץ שאומר גורמים בחו"ל.
שטייניץ לא מנסה להתחמק מהמשחק הדמוקרטי באמצעות הסתרת מעשיו מהבוחר. להיפך, הוא מתגאה במעשיו בפני בוחריו. הוא ומפלגתו לא יפסידו בוחרים בעקבות "תמיכה בהתיישבות"
שטייניץ מנסה לעקוף את הלחץ שיוצרים ארגוני השמאל באמצעות ממשלות זרות וארגונים זרים. פניה לגורמי חוץ – זו החוצפה והמעקף של הדמוקרטיה.
"גורמי חוץ" – אתה מתכוון כמו שלדון אדלסון ומרטין שלאף?
יובעל שטייניץ הוא שר האוצר של מדינת ישראל, לא רק של הבוחרים שלו, במקרה שלא שמת לב.
מה שיעשו או לא יעשו ארגוני השמאל הוא עניינם כל עוד הם לא עברו על החוק. להבדיל משטייניץ שלום עכשיו לא נבחרה בקלפי על ידי רוב העם ולכן לא חייבת דין וחשבון לאף אחד חוץ מלפעיליה. לא מוצא חן בעיניך מה שהם עושים ? לך לגור בסוריה, שם יודעים לטפל בבוגדים (מצטער, תמיד רציתי להשתמש במשפט הימני הזה) .
שטייניץ הוא שר האוצר של הממשלה הנבחרת, התקציבים שהוא מפנה להתנחלויות או לארגון לתמיכה בגידול סחלבים הם עניין ציבורי וזכותו של כל אחד במדינה לדעת על זה. היות ואנחנו בדמוקרטיה אז אם או בלי עזרה של אירגוני שמאל גם שאר העולם ידע על זה. ככה זה עם דמוקרטיה, מבאס. באמת בלי כל הדמוקרטיה הזאת בגין בחיים לא היה מגיע להיות ראש הממשלה אבל הסמולנים המסריחים דאגו שתהיה אפשרות כזאת.
פניה לגורמי חוץ היא חלק לגיטימי לגמרי מהמשחק הדמוקרטי. היא נעשית בכל מקום על ידי כל אחד. העלמת מידע מהציבור כדי לקדם את המדיניות שלך, ששנויה במחלוקת בציבור, היא פשע. יובל שטייניץ הוא לא שר האוצר של הליכוד, הוא שר האוצר של מדינת ישראל. הוא מחויב לכל אזרחיה.
על אף השקיפות החשובה לטובת מנהל תקין, ממשלה לא חייבת בדיווח מיידי על כל פעולותיה.
אכן שר האוצר מחוייב לכל אזרחי המדינה. אולם כאן מדובר בסוגיה פוליטית ובסוגיה זו הוא מחוייב לאינטרסים של בוחריו.
פשע? אני בספק אם המדינה/שר האוצר תמצא חייבת בדין אם תתבע בעניין זה.
לפי וויקיפדיה, שטייניץ גם חבר ב'חוג הפרופסורים לחסן מדיני וכלכלי' שתומך בכלכלה חופשית וכמובן בחזון ארץ ישראל השלמה. זו גרסה יותר אקדמית (למרות שרוב מי שנמצא שם הגיע מתחומי מדעי הטבע, ההנדסה והרפואה ורק בודדים כמו שטייניץ מגיעים מתחומי מדעי הרוח, החברה, משפטים, ניהול וכו')של אם תרצו/ישראל שלי ויתר הכאילו פטריוטים ציווניים.
החיים הטובים ייגמרו מהר מאד the good life is just in your head. i can understand that yoi dont want to go to the west bank but send someone that you are beliving in there and let us know where the good life is.
למשל בצפיפות ילדים בכיתות לימוד או באחוז עובדי המדינה שהוא גבוה משמעותית מתחומי מדינת ישראל. כלומר בהתנחלויות יש הרבה יותר אנשים שלא מייצרים עבודה "אמיתית" אלא נותנים שירותים לאוכלוסייה. כלומר יותר מורים, אחיות או כמובן רבני שכונות…
אחוז עובדי המדינה אינו טיעון נכון, קודם כל כי לומר שהם לא מיצרים עבודה "אמיתית" זה טיעון קפיטליסטי מאוס ומוטעה לגמרי.
ושנית, כי יכולים להיות הסברים אחרים לגמרי. למשל הרבה דתיים ודתיות שהולכים לעבוד בהוראה מסיבות פרקטיות וגם אידיאולוגיות (כשהחילונים הולכים להייטק?)
והרבה יותר חשוב: חלק גדול מהמתנחלים יושבים באזור שהוא בפועל מזרח ירושלים ופרבריה האחרים של עיר הבירה שבה יושבים משרדי הממשלה – אז זה מאד טבעי. בפרט בהחלט יכול להיות שהסיבתיות הפוכה – עובדי מדינה שחיפשו מקום בר-השגה לגור בו ופותו ללכת לשטחים (מעלה אדומים,מישהו?).
" למשל הרבה דתיים ודתיות שהולכים לעבוד בהוראה מסיבות פרקטיות וגם אידיאולוגיות"
בדר"כ מדברים על אחוז מתושבי הישוב המועסקים *ע"י הישוב עצמו*. בגוש קטיף, לדוגמה, 65% מהמועסקים עסקו בשירות ציבורי למרות שהם רחוקים מאוד מעיר הבירה. השיעור הזה כפול מהממוצע הארצי וכעובדי מועצת חוף עזה הם השתכרו יותר מעמיתיהם בתוך הקו הירוק ובנוסף קיבלו הטבות מפליגות.
אז לא, זה לא מקרה של הייטק מול הוראה – זה מקרה של סוציאליזם (אפילו לא זה, כל מי שמכיר קצת את החיים בהתנחלויות יודע כמה מהמשרות הם מיותרות לחלוטין) למתנחלים וקפיטליזם חזירי לכל השאר שממנים אותם.
"חלק גדול מהמתנחלים יושבים באזור שהוא בפועל מזרח ירושלים ופרבריה האחרים של עיר הבירה שבה יושבים משרדי הממשלה"
זה יכול להיות נכון לגבי מעלה אדומים, גבעת זאב ועוד כמה ישובי לוויין, אבל מתגוררים שם מעט אנשים (לא יותר מ- 70000 סה"כ) יחסית למספר המתנחלים (כ- 350000). תושבים בהתנחלויות רחוקות יותר (אפילו אם זה קרית ארבע, שלא רחוקה בכלל) יתקשו לעבוד במשרדי ממשלה שרובם נמצאים במרכז העיר בין זה משיקולי תחבורה וזמן או משיקולי תועלת (המשרות לא משלמות הרבה וזה זול יותר לעבור להר חומה או פסגת זאב אם אתה רוצה לעבוד בירושלים).
"בדר"כ מדברים על אחוז מתושבי הישוב המועסקים *ע"י הישוב עצמו*. בגוש קטיף, לדוגמה"
בגוש-קטיף זה היה נכון. אבל זו לא הסטטיסטיקה שאותה הוא מצטט.
"זה יכול להיות נכון לגבי מעלה אדומים, גבעת זאב ועוד כמה ישובי לוויין, אבל מתגוררים שם מעט אנשים (לא יותר מ- 70000 סה"כ) יחסית למספר המתנחלים (כ- 350000)."
הסטטיסטיקה של הפלסטינים היא 520,000 אשר כמחצית מתוכם באזור ירושלים (כפי שהם מחשיבים אותו).
http://hebrew.wafa.ps/index.php?action=detail&id=43362
" תושבים בהתנחלויות רחוקות יותר (אפילו אם זה קרית ארבע, שלא רחוקה בכלל) יתקשו לעבוד במשרדי ממשלה שרובם נמצאים במרכז העיר בין זה משיקולי תחבורה וזמן או משיקולי תועלת (המשרות לא משלמות הרבה וזה זול יותר לעבור להר חומה או פסגת זאב אם אתה רוצה לעבוד בירושלים)."
יש הרבה אנשים ממודיעין ומת"א שעובדים ב(מרכז) ירושלים. רוב הגדה נמצא במרחק נסיעה דומה (עם כבישים רחבים ליהודים-בלבד…).
כמו-כן, אתה מודע למחירים בירושלים ולכמות הסבסוד בשטחים? קשה לי לראות את הטיעון הזה כמסתדר עם העובדות.
אין לי לינק למאמר המקורי, אבל הוא דיבר על התנחלויות ביהודה ושומרון ולא על מזרח ירושלים ובמפורש דובר שם על אנשים שעובדים בהתנחלות שלהם (או סמוכה). לא מדובר באנשים שגרים באפרת ומלמדים ילדים בשכונות העוני של ירושלים. הדוגמא שזכורה לי במיוחד היתה רבני השכונות. כשגם בהתנחלויות הקטנות ביותר היו מספר רבנים שקיבלו משכורת מהמדינה.
וברור לי שמורים או אחיות מייצרים עבודה אמיתית, לכן השתמשתי במרכאות. העניין הוא שאין פרמטרים כלכליים למספר העובדים האלו, מדובר בהחלטות ממשלה. אין לי בעייה שמספר המורים בכל הארץ יוכפל, אבל כרגע המצב הוא שבהתנחלויות המספר הוא גבוה משמעותית מכל הארץ. כלומר הממשלה מקצצת במספר נותני השירותים בכל הארץ ומוסיפה בהתנחלויות.
אם זה כך אז הפואנטה שלך נכונה. אבל לא היית צריך להשתמש במונח "עובדי מדינה" אלא לדייק (הרבה) יותר כמו עכשיו…
אני זוכר סטטיסטיקות דומות מלפני שנים אבל שם דובר על עובדי מדינה "פרופר".
אני קצת בספק אם דיברו רק על "התנחלויות ביהודה ושומרון", הגורמים שיש להם אינטרס לחשוף את זה, בד"כ מן הצד השמאלי של המפה נוהגים לכלול את מזרח ירושלים תחת "שטחים".
עד כמה שאני זוכר זה פורסם בעיתון "הארץ".
זה די פשוט: שטייניץ הלך לקושש קולות אצל המתלבטים של "האיחוד הלאומי", וכתוצאת לוואי הכרחית של זה, שיחרר לנו קצת חבל (כנראה שהוא החליט שזה שווה לו). התפקיד שלנו עכשיו הוא למשוך את החבל עד כמה שנוכל — ל"עבודה" אם אפשר, ליאיר לפיד אם לא. הסיבות שבגללן יחימוביץ' אולי לא יכולה לתקוף אותו על זה בצורה ישירה אינן רלבנטיות. לתקוף אותה על זה משמאל אומנם לא יזיק, אבל גם לא עוזר בהרבה — המסר מורכב מדי. חבל על הזמן של מלחמות פנימיות בשמאל.
מלחמות פנימיות בשמאל? ספר ליחימוביץ' שהיא בשמאל. הרי נורא חשוב לה להבהיר שהעבודה היא מפלגת מרכז.
להצביע ללפיד זה להצביע לביבי. אני לא רואה שום תועלת בשכנוע אנשים להצביע אליו. הוא לא הולך לשבת באופוזיציה וגם אם כן הוא לא יעשה שם כלום. גם על יחימוביץ' אני לא לגמרי סומך בעניין הזה.
שקט, יורים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4305340,00.html
בין רגיעה למלחמה ממשלת ישראל שוב בחרה במלחמה.
כל אדם שייהרג באזר עזה במימים הקרובים יהיה על מצפונה של הממשלה הזאת (וגם על מצפונה של הנהגת חמא"ס, אם זה מקל על מישהו).
אני התכוונתי עד עכשיו להצביע למפלגת העבודה. אם יחימוביץ' תצא בהצהרות תמיכה במלחמה הזאת, את קולי היא איבדה.
אז הנה. יחימוביץ': הוא היה ארכי טרוריסט, הפגיעה בו מוצדקת.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/415/580.html?hp=1&cat=875&loc=4
כאמור, צפוי לגמרי. את הכל שלי היא איבדה. אני בעד סוציאל-דמוקרטיה, ומוכן לסלוח תמורתה על כל מיני דברים, אבל לא על ריקוד על דם.
את הקול שלי, כמובן. סוג של דיסלקציה לוגוגרפית, אני מניח.
כשבהונגריה ראש הממשלה הודה שמפלגתו עבדה על הציבור בנושאי הכלכלה, הדבר גרם למהומות קשות בכל רחבי המדינה. ראש הממשלה נאלץ לבסוף להתפטר, ומאוחר יותר מפלגתו הפסידה בבחירות. ובישראל מה יקרה? תנו לי לנחש: כלום!