ראיתיכם שוב בחוסר אנושיותכם
על פי דיווחים שהגיעו לפני זמן קצר, שלושה מן הפליטים שהוחזקו לצד גדר הגבול עם מצרים – שתי נשים וילד – הורשו להכנס לישראל. 17 הגברים שבחבורה פנו חזרה למצרים, אחרי שקיבלו אישור לחזור לשם. לא ברור איך בושלה העסקה הזו. עדכון: עמוד הפייסבוק של ראש הממשלה מאשר את הידיעה.
ההתפתחות הזו הגיעה אחרי עוד יום של שפל בהתנהלותה של ישראל כלפי הפליטים. משלחת של "רופאים לזכויות אדם" ניסתה להגיע אל הגדר, ונבלמה על ידי חמושינו האמיצים. המג"ד במקום, ברנש בשם דולב, מנע מהם להגיע אל הפליטים בתואנה שזו "סכנה לבטחון." לדברי דולב, החמושים העבירו לפליטים מים – אך נמנעו מלהעביר להם מזון, כולל מזון שהובא למקום על ידי פעילי זכויות אדם. המזון נשאר במחסום. במקרה מוקדם יותר היום, כשניסו פעילים להשאיר מזון במקום, נאמר להם שאין טעם בכך כי "תאילנדים יגנבו אותו." כנראה שהחמושים חששו מהתפרצות של תאילנדי הנגב המצוי, כפי שהעיר מישהו בפייסבוק. אשר לטיפול רפואי – במקום יש אשה הרה – הוא הסתכם בעירוי שהעניק חובש, עירוי שבוצע דרך הגדר. נסיונותיהם של רופאים לזכויות אדם להביא רופא של ממש, ולא חובש, למקום עלו בתוהו. בראיון לגל"צ תהה אחד הרופאים על הזריזות שבה שולחת ישראל רופאים לאתרי אסון בעולם לעומת המקרה הזה.
האמירה האגבית של המפקד במקום, שצה"ל נמנע מלהעביר מזון לפליטים, סותרת את עמדת המדינה כפי שהוצגה היום לבג"צ. המדינה טענה שהיא דווקא מעבירה מזון; כנראה שהפרקליטים שייצגו אותה מכירים מציאות אחרת מזו של המג"ד שם, או לפחות הציגו מציאות כזו לבית המשפט. המדינה טענה עוד שהיא זכאית לקבוע מי ייכנס לגבולותיה (איש לא חלק על כך, בכפוף לאמנת הפליטים שישראל חתומה עליה), ושלא מדובר בפליטים (שקר, כי המדינה לא טרחה לבדוק את סטטוס הפליט שלהם). בסוכנות האו"ם לפליטים חושבים אחרת, וקראו להכניס את הפליטים כדי לבדוק את מעמדם.
הדבר המדהים, ובעצם אולי זה צריך להפסיק להדהים, היתה החלטת בית המשפט: לדחות את הדיון ליום ראשון בצהרים. זו, כזכור, היתה גם עמדת בית המשפט גם ביחס לאסירים פלסטיניים שובתי רעב. הפליטים ירעבו, והשופט – שהוא גם, בין השאר, מי שאמור לעמוד בינו ובין שרירות המדינה – ילך מעדנות אל ארוחת השבת שלו. מה בוער? מה קרה, כולה איזה פליט, ועוד אפילו לא יהודי.
מותר לתהות אם ההחלטה להכניס לישראל את שלושת הפליטים שמותם מרעב היה גורם לישראל את נזק היח"צ הגדול ביותר, ולשכנע את השאר לחזור למצרים (ומי שעושה כאן השוואה לבחירתה של סופי, עושה זאת על דעת עצמו), לא נועדה לטרפד קבלת החלטה של בג"צ ביום ראשון. השופטים היקשו על פרקליטי המדינה, בצטטם את ראש הממשלה עצמו.
ממשלת נתניהו התגאתה בכך שהיא בנתה גדר בעלות של חמישה מיליארד שקלים. ובכן, הגדר לא פתרה שום בעיה. היא רק הנכיחה אותה יותר, הבהירה לישראלים מה משמעותה של מדיניות "שימות העולם" שלהם. מהבחינה הזו, זו הצלחה נדירה של ממשלת נתניהו – מנוגדת לכוונתה, כמובן, אבל הצלחה.
הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
יש תיעוד לאמירות של סא"ל דולב? אתה המראיין, או מישהו אחר?
מה הכונה ב "השופטים היקשו על פרקליטי המדינה, בצטטם את ראש הממשלה עצמו." ?
מה לגבי הליך גיור מזורז? נראה לי שזה יפתור המון בעיות.
אוקיי , האם אפשר מקור לנתון המופקע הזה של "5 מיליארד שקלים" ? אני מת מסקרנות…
הבנאליות של הרוע
קבוצת הכוללת 20 פליטים כלואה בין הגדרות של ישראל ומצרים בשטח המדינה, וצה"ל מונע מארגונים חברתיים לספק להם משקה ומזון. צה"ל מצידו מספק מים במשורה. בין שתי הגדרות נמצאות שתי נשים אחת בהריון וילד בן 14. שר הפנים אלי ישי נחוש בעמדתו לא לתת לפליטים להיכנס לישראל, והם מצידם חוששים לחזור לגבול המצרי לאחר שהללו ירו לעברם. התנהגות הצבא שייכת לאותם אנשים שראו עוולות איומות קורות ואמרו לא ראינו, לא שמענו, ולא ידענו. אבל היינו פקידים טובים, קיבלנו פקודות וביצענו אותם.
אתמול 5.9,2012
רוע
הרוע האנושי מתבטא לא רק ע"י פעולה אקטיבית לפגוע בחלש, אלא גם ע"י עמידה מהצד. בנושא של עשרים הפליטים שנמצאים בין הגדרות, יש חשש לחייהם אך מרופאים לזכויות אדם נמנע מלהגיע אליהם ע"י צו אלוף. כל מי שלא רוצה להיות שותף בשתיקה לאותו רוע, מוזמן לחתום פה.
היום 6.9.2012
http://www.monitin.org.il
אולי מספיק עם זה? אתה עושה את זה עם כל פוסט. די.
הקישור לגבי פה באייטם השני לא עבר. מי שרוצה לחתום על עצומה,
הנה: http://www.avaaz.org/he/barak_a_life_and_death_decision/?tXvDLab
(ומי שעושה כאן השוואה לבחירתה של סופי, עושה זאת על דעת עצמו מי זאת סופי
http://en.wikipedia.org/wiki/Sophie%27s_Choice_(novel)
ליוסי. צודק. סיכמנו.
עובדות.
עלות הגדר, כ1.5 מיליארד שקלים. רחוק מאד מחמישה מיליארד.
השפעת הגדר, מכ2500 מסתננים בחודש לכשלוש מאות ביוני וכ122 בחודש האחרון לפי נתונים מהעיתונות, נשמע כמו פתרון.
עדיף להתמודד עם המציאות ביושר, אחרת יוצאים, איך נאמר זאת בעדינות, ליצנים.
אז עכשיו, אחרי שמספר האפריקאים שמגיעים אל הגדר צנח בשיעור כזה, אפשר לקבל את אלה שכן מגיעים, ולהפסיק להעמיד פנים כאילו 122 איש בחודש יפגעו באופיה היהודי של ישראל (whatever that means)?
זה היה אמור להיות בתגובה לאלון לוי ב-12
גם זה. מה נסגר כאן?
אוף טופיק:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4278299,00.html
כתבה מטמקא על שיעור ההרשעות בישראל. מעניין, בעיקר ביחס לעמדתך, יוסי, שהובעה כאן פעמים רבות (כמובן, אין כאן התייחסות לבעייתיות שבעניין ההרשעה הכמעט-אוטומטית בעקבות הודאה). אשמח לשמוע התייחסות, אם תוכל למצוא את הזמן.
יש כמה שאלות:
כמה עולה הטיפול בכל אלה שבאים לפה בבתי החולים וע"ח מי?
באיזה מספר של מסתננים נתחיל להיות "לא אנושיים" 20 ,200 ,20000 .200000 ?
למה כל ארגוני הסיוע לא לקחו דרכון ועברו את מעבר ניצנה שממנו הדרך לאפריקאים קצרה ?
מי בכלל מנע מהם לחזור למצריים?
מקוה לתשובות הוגנות ולא לצנזורה.
ליאת