החברים של ג'ורג'

ג'ומס קוטל הערפדים

בימים הארוכים עד מאד של הפריימריז הדמוקרטיים, שסירבו להסתיים בפברואר ונמרחו עד יוני, כשקמפיין-הזומבי של בילארי קירטע ממדינה למדינה למרות שכבר במארס היה ברור שאין לה אפשרות להפוך לנציגת המפלגה, קיטרו מספר בלוגרים ופרשנים על כך שאובאמה לא מצליח to drive the stake – היינו, לשלוח את קמפיין האל-מתים למנוחת עולמים.

 

הערפד הישראלי הוא מפלגת העבודה. במשך שלושים שנה מבעתת רוח הרפאים הזו את מחנה השמאל הישראלי בטענה שאי אפשר בלעדיה. מדובר, נזכיר, במפלגה שהביאה לנו את שמעון "סבסטיה" פרס; יוסי "עזוב אותך מרצון העם" ביילין; את חיים "הנשיקה" רמון ורצף קנוניות וויילי-קויוטה שלו עם ש"ס וחרדים אחרים; וכמובן, את הגדול מכולם – את דוחה הבוחרים המהלך, אהוד "מסיר המסכות" ברק, האיש שהצביע נגד הסכם אוסלו ב' ואחר כך הצליח לשכנע אותנו שדווקא הוא יביא שלום; האיש שדיבר לפני שבוע על המתנחלים כעל "גידול סרטני", ואז אישר עוד כמה התנחלויות – שבועיים לאחר שהורה, כצעד מרתיע כנגד המתנחלים, "לבחון צמצום הסעות ואיסוף אשפה במאחזים לא חוקיים"; האיש שדיבר בסוף שבוע אומלל אחד על "מהפכה חילונית" ביום שישי, צמצם אותה לכדי "מהפכה אזרחית" במוצאי השבת, והרג אותה לחלוטין ביום ראשון; האיש שהבטיח להפוך את העבודה למושכת קולות – ומיהר לשריין מקום דווקא לפואד "בנימין" בן אליעזר, כי העבודה בלי פואד זה כמו כלב בלי קרציות, כי האיש הזה, המשוטט בכנסת מבלי שאיש יודע מדוע בעצם, מזה 24 שנים – יותר מדוד בן גוריון – הוא דמותה העכשווית של העבודה: קבלן קולות שמזמן ויתר על הבוחרים, נטול אידיאולוגיה, נצמד לכסא בכל מחיר.

 

הפעם, למרבה השמחה, נראה שזהו זה: העבודה בראשות ברק תבעט סוף סוף למשבצת של המפלגה השלישית, או אף הרביעית, בגודלה. אחרי זה, אפשר יהיה לסגור את הבאסטה העתיקה הזו, ולהכניס קצת אוויר נקי למערכת. בכל מערכת בחירות בעשור האחרון היה נראה שיש, איכשהו, הצדקה לקיומה: ב-2006 היתה הבטחת-הסרק של עמיר פרץ, שבכל זאת היה בה משהו חדשני; ב-2003, העז מצנע לומר דברים אמיצים על הצורך בהפסקת סחרור הדמים, והגה למעשה את תכנית ההתנתקות; ב-1999 – ובכן, ב-1999 היה נתניהו בגלגול הראשון שלו, שנראה הרבה יותר גרוע מאשר ברק בגלגולו הראשון. באיזו מהירות הצליח ברק לבזבז את ההישג הזה, אפשר היה לראות שנה וחצי לאחר מכן, כשחלק ניכר מבוחרי השמאל הראו לברק את הלבן בקלפי.

 

הפעם אין. הפעם אזלו התירוצים. הפעם הגיעה השעה להשליך את ביבר הפוחלצים הזה, פרודיה של גוף פוליטי שכל הסיבות לקיומו אזלו, אל פח האשפה של ההיסטוריה. וכן, הקריאה הזו נכונה גם אם היא מושמעת על ידי עמוס עוז, שב-2001 קרא לאנשים שסירבו להכריע בין ברק ושרון "בוגדים". קואליציית השמאל החדש, שעדיין אין לה שם ונראה שהיא מתכוונת להמלט במהירות שיא מהמותג מרצ, לא נראית כמו מציאה גדולה – כמה חסר שם רן כהן, שדווקא עכשיו החליט לפרוש – אבל אם היא תצליח לארגן לעצמה יותר מושבים מהטראגדיה שהפכה לפארסה, היא תעשה לכולנו טובה גדולה.

 

אבל לקראת 2012, התאריך הסביר של הבחירות הבאות לכנסת, צריך להתארגן מחדש, כי הקונסטרוקציה של ג'ומס ושות' נראית רעועה מאד ולעיתים משונה מאד (אברום בורג? מיכאל מלכיאור? את מי הם מייצגים?). וצריך לתכנן את התארגנות הזו כבר עכשיו. אסור לתת לבחירות לתפוס אותנו בהפתעה.

 

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • אז מה, ביבי?

    עם כל השנאה למפלגת העבודה, באמת נראה לך שעדיף ביבי? אגב, להזכירך, המפלגה הדמוקרטית בארה"ב לא טובה בהרבה ממפלגת העבודה (אני משווה אוגר ליאכטה, אבל מילא).

    ואני אחזור על התחזית שלי לבחירות הקרובות, שנחות עליה התערבויות על כמה בירות: הליכוד תהיה המפלגה הגדולה, אך קדימה+עבודה יהיו ביחד גדולות יותר, ופרס יטיל את הרכבת הממשלה על ציפי לבני. הרי הוא כבר שיחק במשחק הזה מהצד השני. אין לו אלוהים. והפעם, יכול להיות שנרוויח מזה. כי ת'כלס, גם המשק הישראלי וגם היחסים עם הפלסטינים לא יכולים להרשות לעצמם ארבע שנים של ביבי. אם ביבי, אפשר כבר לפרק הבאסטה.

    אפרופו, תגידו, התקשורת מזכירה לציבור שביבי אשם בזה שהפנסיה שלהם איבדה עשרות אחוזים מערכה? ביבי = בוש בלי פרצופי קוף.

    • ygurvitz

      ואם פרס יעשה תרגיל כזה, מה יהיה מרחב הלגיטימציה של הממשלה החדשה? חבית נטושה במאחז היא לא תוכל להוריד. עדיף ביבי. ככה בסיבוב הבא אפשר יהיה לומר שהשמאל מייצג ערכים דמוקרטיים ולהסתכל לעצמך במראה. עברנו קדנציה של ביבי. נעבור עוד אחת.

      שאלת הכלכלה שלך, כמובן, במקומה.

      • לגיטימציה? זאת מדינת ישראל פה, חביבי, הלגיטימציה קבורה בבית הקברות ההוא, אתה יודע, של אלה שאין להם תחליף. לאולמרט היתה לגיטימציה בשנתיים האחרונות? למה, אם פרס יטיל את הרכבת הממשלה על לבני, מה הימין יעשה, יסרב לשרת בצה"ל? יסרב להתנחל? יסרב להרוג ערבים? יפוצץ אוטובוסים? איך בדיוק הוא ימחה?

        אבל ברצינות, העם שוכח. אם ציפי לבני תהיה ראש ממשלה טובה ואסרטיבית (וכולי תקוה, טפו טפו טפו), ישכחו לה את התרגיל המסריח אחרי שבועיים. הרי בעיני הימין אין כזה דבר בחירות דמוקרטיות ממילא. יש שני מצבים: או ביבי, או לא ביבי.

        אני לא מבין מה לא דמוקרטי בהחלטה של פרס להטיל את הקמת הממשלה על לבני. אם היא נכשלת, אז היא נכשלת, אם היא מצליחה, יש לה קואליציה. אלה כללי המשחק במדינת ישראל. זה כמו לדבר על ה-popular vote בארה"ב: אין לזה שום חשיבות מהותית. ירצה המחוקק להכריח את הנשיא להטיל את הקמת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר, ישנה נא את החוק.

        • אסף

          א) הדיון על מה שיעשה הנשיא הוא חסר משמעות. אין חשיבות להחלטת הנשיא – היא טקסית ולא יותר. וזאת מאחר ש-61 חברי כנסת יכולים (על פי חוק יסוד הממשלה, אין צורך בחקיקה בנושא) "להכריח" את הנשיא להטיל את התפקיד על מי שירצו (אם המועמד הראשון נכשל, והוא/היא הרי יכשלו אם 61 חברי כנסת אינם תומכים בו).

          ב) לא ברורה לי הדיכוטומיה בין ברק לבין ביבי, כאילו זה או זה או זה. הלו, פתחתם עיתון לאחרונה? קראתם סקר? יש עוד איזה מפלגה שם באמצע, עם סיכוי לא רע (יחסית למפלגת העבודה, כמובן).

  • ירדן

    מסכים במאה אחוז. העבודה צריכה להיעלם. נקווה שהרעיון החדש הזה יבוא לידי ביטוי בצורה סבירה לפחות.

  • איתמר

    אלעד,

    ואם קדימה+ העבודה יהיו גדולות יותר מהליכוד אז מה? מי בדיוק קבע שקדימה חייבת לשבת בקואליציה דווקא עם מפלגת העבודה או דווקא עם המפלגות שמשמאל לה? קדימה היא מפלגת מרכז (בכך כוחה ובכך הבחילה שלי ממנה). היא יכולה לשבת בקואליציה עם מי שהיא תרצה- מימין או משמאל. היתרון הגדול שלה, כמובן, שכמעט לא ניתן להקים קואליציה בלעדיה. לכן, אם הליכוד תהיה המפלגה הגדולה ביותר מבין השלוש, ואם מפלגת העבודה תהיה הקטנה ביותר מבין השלוש (ועל זה הייתי שם הרבה כסף, אם מישהו היה מוכן רק להמר נגדי), נראית לי סבירה יותר קואליציה ליכוד+ קדימה.
    השאלה, כמובן, ואת זה אני לא יכול לנחש מראש, מה גודל הגושים: ימין, שמאל, ערבים, דתיים לאומיים, חרדים ומי וכמה תהיה מפלגת ההפתעה/ מחאה שצמחה פתאום ותיעלם בבחירות אחר כך.

    • אף אחד לא אמר. בגלל זה קראתי לזה _התחזית _ שלי. להערכתי, לבני לא תשב עם הליכוד, אלא אם היא רוצה להיזכר בתור ראש הממשלה הגרוע מכולם. ממשלת קדימה-ליכוד תהיה הרע משני העולמות. והיא יודעת את זה.

      • סיון פ

        לבני תשב עם הליכוד ותיזכר בתור שרת חוץ בינונית (שוב). ביבי יהיה ראש ממשלה.

        • נתערב על בירה במנזר בקיץ הבא כשאהיה בארץ? (המנזר עדיין פתוח, אגב?) יש לי כבר כמה בירות שיושבות על העניין הזה של ביבי. אלה ביבירות. ריד מיי ליפס: ביבי לא יהיה ראש ממשלה. בסיכוי של… 51 אחוז, לפחות. 🙂

        • יהושאפט

          המנזר עוד קיים. לא יודע לגבי הקיץ הבא.

  • ליאור

    בורג במרצ? אוי

    והתמונה של פואד גאונית.

    • ygurvitz

      תודה.

  • דני

    ג'ומס אינו מי שיקטול את הערפד. לפי סקרים מרצ צפויים למרצ עוד מנדט אחד או שניים. את הערפד תקטול ציפי לבני, שיושבת על אותה משבצת של האשכנזים ה'מתונים', רק שהיא יותר אטרקטיבית ממנו (זה לא קשה במיוחד). אם שאול מופז היה נבחר לראשות קדימה מצבה של מפלגת העבודה היה הרבה יותר טוב.

    הבעיה היא שגם קדימה היא ערפד, שאפילו אינו מתיימר להיות משהו אחר.

  • עלית על העניין המרכזי: פואד. הוא וכל מה שהוא מייצג. עוד לפני ששריינו אותו (מספר 6. למה דווקא 6?) היה ברור שהעבודה בצרות צרורות. אבל השריון הזה כאילו אמר: אנחנו יודעים שאתם נגעלים מאיתנו. גם אנחנו נגעלים, אבל כבר התמכרנו לשחק בהפרשות של עצמנו. תהיו טובים ותנתקו אותנו מהמכשירים.

  • אלעד-וו: אני מתקשה למצוא את הקשר. מה זה משנה אם העבודה תהיה יותר חזקה או מר"צ ומפלגות שמאל אחרות? דווקא הבחירות הבאות, שכנראה שהשמאל יפסיד אותן בכל מקרה, הן ההזדמנות שלנו להיפטר ממפלגת העבודה. תחשוב על זה. כל פעם המון אנשים מצביעים לעבודה כי היא מפלגת שמאל עם סיכוי להיכנס לקואליציה. הפעם זה לא משנה, אז אפשר להיפתר מהמס קולות שאנחנו משלמים לעבודה ולהפוך את המפלגה הגדולה של השמאל למר"צ+קואליציית שמאל. זה אמנם לא האידיאל אבל זה שיפור אדיר לעומת מפלגת העבודה.

    • נקודה מעניינת. בדיעבד אני מבין שזו היתה כוונת הפוסט (?) ולא הבנתי את זה. אה, לעבור להצביע מרצ או חד"ש (הבחירה שלי, עכשיו כשחנין מתמודד וכשמרצ על הקרשים) או מה שלא יהיה, כי כבר אין סיבה להצביע עבודה.

      רעיון נחמד, אבל לא ברור לי שהציבור שמצביע עבודה עושה את זה כי הוא שמאלן ורוצה לחזק את העבודה ולא לברוח שמאלה. אם כבר, אלה אנשים שעוברים להצביע לקדימה או להצבעת מחאה. כל השמאלנים שמצביעים כאן ממילא מצביעים מרצ ושמאלה, אז מי בדיוק יגאל את מפלגת העבודה מיסוריה? העבודה מתרסקת כי אין לה הנהגה ואין לה מה להציע. ושמאלנים אמיתיים לא הצביעו עבודה ממילא. ואם הם הצביעו, אז כמו שיוסי אומר, הגיע הזמאן שיפסיקו. כמו שאבא שלי היה אומר, זה שמאל זה? זה שייסה.

      הבעיה של השמאל, וסליחה על הקלישאה, זה שהוא שונא את עצמו. רק רצינו את חנין בתור ראש עיר, ואיזה מרורים אכלנו מהשמאל. השמאל אוטואימוני. בימין, לעומת זאת, הכלל הוא שמי שצועק קריאות גזעניות, מצטרפים אליו. אחדות, אתם יודעים. ליכוד.

    • סיון פ

      אני לא מבין איך לא ברור לך שאותו המון "אנשים [ש]מצביעים לעבודה כי היא מפלגת שמאל עם סיכוי להיכנס לקואליציה" לא עובר לקואליצית השמאל אלא לקדימה. קואליצית השמאל מקסימום תעלה מ-5 ל-7 מנדטים, וגם זה לא בטוח.

  • אורן

    ומה עם הגישה שאומרת: די למפלגות קטנות? אם רוצים שתהיה יציבות שלטונית בישראל, צריך שיהיו שני גושים גדולים. המחוקק לא רוצה את זה, אבל מסיבות לא ענייניות, אבל לנו הבוחרים זה משתלם. אולי אם נצביע רק למפלגות גדולות, המפלגות הקטנות יראו שאין להן תוחלת והגדולות יבלעו את הקטנות.
    עד עכשיו הצבעתי בכל הבחירות האחרונות למפלגת העבודה רק בגלל הגישה הזו, אבל לצערי הייתי בין הבודדים שעשו כך, ותראו לאיזה מצב הגענו – שאין כמעט שום דרך ליצור קואליציה יציבה וגם לעשות דברים.

  • יאיר

    גם אם הציבור אותו מייצגים בורג ומלכיאור לא גדול מספיק בכדי להצדיק את מושביהם, ראוי למפלגת השמאל החדשה להציבם במקום ריאלי ולו רק בכדי שיהוו אלטרנטיבה חיה, ומייצור מקומי, לאוטומטוני האפלה שמנגד.

    במדינה שרוב מצביעיה מזדהים כיהודים, או ככוכביות, ושלא סביר שימירו את זהותם בזמן הקרוב, חשוב לחזור ולהדגיש שלתלת רגליים אין מונופול על ייצור כיפות, ושאמונה בא' צבאות לא מחייבת הפניית עורף הפגנתית לכל הישגי האנושות במאות האחרונות ובכלל. גם אם האישים המסויימים, ואף הדעות שהם מייצגים, רחוקים מלהניח את דעתך, אין מלבדם בפוליטיקה הישראלית היכול להוות גשר בין שני העולמות, וחיזוק מגזרם, או אפילו הצבתו כחלופה לגיטימית, היא מהתרחישים הנאים יותר שאפשר לקוות להם.

    ועוד זר תשבוחות על התמונה המדוייקת. אנא ציין את המקור גם אם לדעתך הוא משתמע.

  • רועי

    ציפי לבני אמרה וחזרה אמרה בזמן נסיונותיה להקים ממשלה שהייתה רוצה לראות בה את הליכוד. ברור שהדרך היחידה לחסום את נתניהו זה לקוות שקדימה, מרצ, עבודה וערבים יהוו גוש של 61, ואז שמרצ+הקואליציה החדשה יהיו מספיק גדולות כדי לכפות על לבני ממשלה איתם ולא עם הליכוד. אם זה יהיה תלוי בעבודה, אין שום בעיה לעשות ממשלת קדימה-ליכוד-עבודה.

  • ג'ו

    את התארגנות ה"שמאל" המגוחך הזה צריך בעיקר להוקיע, חבורה של מיוחסים בטלנים, שלא מושכים קולות ולא נותנים שום עבודה רצינית רוצים להקים גוף חדש כי מגיע לנו.

    ומי בגוף: אנשי מגיע לי כמו בורג ומלכיאור, סופרי החצר עוז וא.ב. (הפלסטינים אשמים) יהושע, ולא פחות חשוב יו"ר מןפאואר יוסי קוצ'יק, בלי ספק לוחם סוציאליסטי גדול.

    מרצ תעשה בחכמה אם היא תתעלם מהחבורה המשונה, תקדם אנשים רציניים כ אילן גלאון (ולא תמהוניים דתיי-מחמד כמו גרינפלד).

    • מילא הכינוי "דתיית-מחמד", אבל מדוע אתה מכנה את צביה גרינפלד "תמהונית"? תרצה לפרט סיבה עקרונית לכינוי המעליב הזה, או שפשוט היית בשוונג?

  • ג'ו

    וחוץ מזה מי אמר שמקום 6 בעבודה זה ריאלי?

    ואת חוק הזיהוי הביומטרי צריך לעצור, אגב.

  • ואני קצת מתפלא שלא הזכרת את גישושי הקואליציה החדשה אחרי מרב מיכאלי.