החברים של ג'ורג'

אנשים גסים, נחושים, עומדים בליל

אם מישהו היה מצמיד סכין לצוואר שלי, הייתי רוצה שהשוטר אלכסנדר שפוזניקוב מערד יהיה הראשון במקום. שלשום חיסל שפוזניקוב, ביריה מדויקת אחת בראש, את סרגיי קורטוב, בן 35. הלז פרץ לדירתה של גרושתו, לקח אותה כבת ערובה, הצמיד סכין לצווארה ואיים לרצוח אותה. שפוזניקוב קרא לקורטוב להוריד את הסכין, ומשהחל הלז לחתוך את צווארה של גרושתו, ירה בו למוות. יפה עשה. יש לקוות שידע להתמודד עם הסיוטים והחרטה שהם מנת חלקו של כל בן תרבות שהורג אדם אחר.

 

כמקובל במקומותינו, קמה מיד זעקה: איך זה שוטר משתמש בכוח קטלני. למה לא ירה שפוזניקוב ברגלו של קורטוב. נתעלם לרגע מהמיזוגניה העולה מחלק ניכר מהתגובות הללו ("אפשר להבין אותו… האישה בטח מיררה את חייו"), ונתמודד עם הבעיה הטקטית הפשוטה. העובדה הלא סימפטית היא שפרט ליריה בראשו של אדם, ורצוי בקליבר כבד, אין שום דרך מעשית לשתק מיידית תוקף, ודאי לא כשהוא נמצא בקרבה מסוכנת לקרבן פוטנציאלי. ראינו זאת בפרשת פיגוע הטרקטור, כאשר המפגע, פצוע כבר משני כדורים, התעורר לפתע – מזריקת אבן של עובר אורח – והספיק לרצוח עוד אדם בטרם סוכל ממוקדות, על ידי מי שמיומנותו באקדח מרמזת על כך שהוא מסתערב.

 

שפוזניקוב, כמובן, ארור בבואו וארור בצאתו. הוא מואשם כעת על ידי צדקנים ומיזוגנים בשימוש יתר בכוח; אילו היה מהסס שניות ספורות נוספות, הוא היה מואשם על ידי אותם צדקנים, ועל ידי חלק ניכר מהציבור שקץ בצדק במשטרתו, ברשלנות קטלנית – באי מניעת רצח של עוד אשה על ידי בעלה או בעלה לשעבר. מספרן של הללו גבוה למדי, במיוחד בקרב מהגרים או מוסלמים.

 

בחלק הלא-מיזוגני של המוחים, נדמה שיש אי הבנה משמעותית שנובעת מתפיסה שלפושע יש זכויות. ואכן יש לו: אילו השליך קורטוב את נשקו, או אם היה נתפס בעת מנוסה, היה על שפוזניקוב להעניק לו את כל שמצווה החוק. אבל לקורטוב היה סכין, והוא היה על צווארה של גרושתו. מסיבה זו בדיוק כל הדיבורים על "שוטר שגזר דין שאינו מופיע בחוק" הם קשקוש. כמו הפשע, הדין בא לפני מעשה ולאחר מעשה; לא בעת מעשה.

 

במקרה כגון זה, אין לנו עסק בפושע: יש לנו עסק בטורף, בכלב שוטה שאיבד כל זכות, שיש להרדימו סופית בטרם יגרום נזק נוסף. זכויותיו עומדות לו לפני מעשה ולאחר מעשה, אבל לא בשעת מעשה. כשהצמיד קורטוב את הסכין לצווארה של גרושתו, לחייו לא היה עוד כל ערך מוסרי ולחייה היה כל ערך אפשרי.

 

יתכן שקורטוב רק איים, שהוא לא התכוון לדקור. זה אפשרי. אבל, למרבה הצער, רובנו איננו קוראים מחשבות – וטוב שכך – ומשלקח בת ערובה ואיים לרצוח אותה, הוא גרר את התגובה המתבקשת. משמת, חזר להיות אדם; אפשר וראוי להתאבל על שאדם שפעם אהב אישה הגיע לידי שפיכת דמה. אין להצטער על כך שאכן הומת. הוא, הוא ולא אחר, העמיד אדם שנשבע להגן על הציבור במצב שבו לא היתה לו ברירה שפויה אלא להורגו.

 

 

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

 

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

48 תגובות על ”אנשים גסים, נחושים, עומדים בליל“

  1. איימי הגיב:

    בהחלט. אנחנו יכולים למדוד יכולות, ולא כוונות, ובאותה הרגע היתה היכולת המלאה להרוג.

    גם אם היה מדובר פה בזכות לחיים, זכותו של התוקף לחיים פחותה מזכותה של הקרבן, שכן הוא שם עצמו במצב הזה. אבל לא מדובר פה בשיח זכויות, אלא בחובתו של שוטר לאמוד את הסיטואציה ולפעול להגנת האזרחים התמימים שנמצאים בה. במקרה הזה אפשר לומר שהאמדן היה נכון ומדויק, גם אם התוצאה קשה קצת לעיכול (לא יודעת למי, ואני לא יודעת מה ציפו ממנו שיעשה. לירות ברגליים? ואם היה מצליח להרוג אותה בעודו מדמם? מי היה מעביר ביקורת אז? אותם האנשים בדיוק)

  2. דודי הגיב:

    הכל נכון, אלא שלא הבנתי איזו "זעקה" קמה בדיוק. המשפט "כמקובל במקומותינו, קמה מייד זעקה" מקושר לכתבה בווינט שבה מתואר המקרה עצמו ונאמר שמפקדיו של השוטר טוענים שפעל כהלכה.

    אם כוונתך לתגובות, עברתי על 50 הראשונות ו-47 מהן משבחות את פעולת השוטר. שתיים לא חד-משמעיות ורק אחת (שזכתה להרבה תגובות-נגד) יוצאת נגד השוטר.

    • ygurvitz הגיב:

      אני התחלתי מהסוף. מבחר חלקי – 488, 484, 483, 453, 439, 429, 428, 396, 389, 377, 366. שם נשברתי. גם אציין שהכתבה, איך לומר, היתה ערוכה אחרת בשישי בערב. הגישה הראשונית היתה להאשים את השוטר.

  3. אלעד-וו הגיב:

    צודק לגמרי, יוסי.

    וגם: כתבת "על ידי מי שמיומנותו באקדח מרמזת על כך שהוא מסתערב."

    או שזו הנפצה, או שאתה יודע משהו שאנחנו לא ורומז על כך באופן מסורבל משהו. כי אחרת אי אפשר להסביר את המשפט הכמעט-נונסנסי לעיל. כאילו שהאנשים היחידים המיומנים בשימוש באקדח הם מסתערבים.

    • BoR|S הגיב:

      לפי מה שנראה לעיני המצלמות, המחבל בטרקטור נורה בסמוך לסיום האירוע תחילה מאקדחו של השוטר בידי חייל בחופשה לאחר סיום טירונות ביחידת "אגוז" של גולני (טירונות אותה ככל הידוע לי הם עוברים ביחד עם שאר חיילי החטיבה), ולאחר מכן ע"י שוטר היס"מ שהשתמש ברובה סער וביצע וידוא נטרול מטווח קצר.
      מכאן לא ממש ברורה הקביעה אודות היותו מסתערב.

      • אמיר הגיב:

        אגוז יורים באקדח במהלך ההכשרה.

        • BoR|S הגיב:

          גם במהלך הטירונות בבא"ח גולני?

          מה שכן, ייתכן מאוד שלחייל הנ"ל היה ניסיון קודם באקדח, מה גם שהניסיון האישי שלי מלמד שלא קשה במיוחד ללמוד להשתמש באקדח, ואילו במקרה הנ"ל, הטווח כלל לא אפשר לחייל לפספס את המחבל.

  4. דודי הגיב:

    אתה מציין 10 מגיבים, מתוך (כנראה) 140 בערך, הטווח שבין 360 ל-500. (התגובות מוצגות בשני דפים). מיעוט זניח למדי.

    אמנם גם המצדדים בשוטר, על-פי נימוקיהם, אינם כולם דוגמה ומופת לידע באזרחות ולהבנה של זכויות האדם ותפקיד המשטרה. חלקם, אפשר להבין מתוך הנימוקים, היו תומכים בהרג גם לולא הייתה סכנה מיידית לאשה, כאמצעי ענישה והרתעה, כדי "לחסוך כסף למדינה" וכיוון שבתי המשפט מקלים מדי. זה שלא כל מגיבי וינט קורצו מהחומר של אבות האומה האמריקנית זה דבר ידוע.

  5. מני זהבי הגיב:

    אם יורשה לי לקלקל את החגיגה של "הוא בן זונה, מגיע לו", האם אין דרך בלתי-לטאלית לנטרל איום כמו זה שהיווה קורטוב לאשתו לשעבר? האם לא ניתן היה, למשל, להשתמש בגז מדמיע? אינני יודע אם שוטרי סיור בישראל נושאים אתם תרסיס אישי של גז מדמיע, אבל אם לא, אולי כדאי לצייד אותם בתרסיס כזה.
    באופן עקרוני, מקרה של תקיפה אינו אמור להסתיים במותו של התוקף — והוא הדין בכל פשע פלילי באשר הוא. נכון שיש יוצאים מן הכלל, בהתאם לנסיבות, אבל אני לא רואה כאן שום סיבה לשמחה כללית.

    • יונתן יעקובסון הגיב:

      מני,

      אתה נכנס לחדר מצויד בתרסיס גז מדמיע. בצידו השני של החדר מצמיד גבר סכין לצווארה של אישה.

      עכשיו תאר לי בבקשה איך בדיוק אתה אמור לנטרל את הגבר לפני שהוא מספיק לשסף את גרונה של האישה.

      מותר להשתמש גם לדגדג אם זה עשוי לסייע.

    • ygurvitz הגיב:

      לא, אין. לא במצב כזה. תרסיס גז מדמיע יגרום לו להתפתל ולהתעוות, ובהחלט יאפשר לו לרצוח. יריה בראש היא האמצעי היחיד שגורם לרפיון כללי ולא רצוני – טוב, נו, האיש מת – של כל השרירים בגוף.

  6. אורן הגיב:

    נדמה לי שלזה בדיוק קוראים "דין רודף".
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A3

  7. גילגיל הגיב:

    לא צריך להתרגש יותר מדי מכמה טוקבקיסטים צדקניים.
    לרוב השפוי די ברור שהשוטר פעל באופן נכון ומוצדק ואכן מגיע לו ציון לשבח על שהציל את חיי האישה.

  8. מני זהבי הגיב:

    למען הסר ספק: לא טענתי שהשוטר פעל לא נכון. העליתי שאלה. עד כמה שאני יודע, מנה הגונה של גז מדמיע ממרחק ומכיוון נכון תגרום לרוב המוחלט של בני אדם לזנוח את תוכניותיהם למשך כמה דקות. אין לי מושג אם התנאים הנדרשים התקיימו במקרה הנדון. יכול להיות שלא, ושהשוטר נקט בדרך היחידה שהייתה רלוונטית בהתאם לסיטואציה. על פי החוק, כל מקרה של מוות הנגרם על-ידי שוטר בעת מילוי תפקידו מחייב חקירת מח"ש. אני בטוח שהחקירה תצביע על נסיבות המקרה, ולפי זה ניתן יהיה לשפוט, אם השוטר פעל בצורה נכונה. אני גם בטוח שמסקנות החקירה לא יקבלו סיקור בולט כמו המקרה עצמו. הרבה יותר קל להתלהם "מגיע לו" מלהסביר מדוע (או מדוע לא).

    • בתור מי שספג אי-אלו מכות של גז מדמיע צה"לי (מה שקורה כשפותחים מחדש מתקן כליאה לעצירים פלשתינים אבל לא טורחים לחלק מסכות אב"כ לכוח האבטחה, "חומת מגן"), אני יכול לומר בוודאות שגז מדמיע לא מונע מאדם לסיים את תוכניותיו המיידיות. הוא בסך הכול הופך את עשייתם לפחות כיפית. ואם אתה לא מאמין להתנסותי האישית, אני מציע לך לבדוק בעצמך.

  9. בני הגיב:

    גז מדמיע, ירי ברגל וצעקות "תראה! ציפור" היו גורמות לאדם קודם כל לסיים את מה שהוא התחיל בו (שיסוף גרונה של אשתו) ורק אז ליפול ולהחנק מכאב.

  10. אור בן בא הגיב:

    יש גם שוקר חוטי מדוייק, שמוביל לאיבוד שליטה מוחלטת, ומיידית, של השרירים. כנראה שבמכשיר כזה היה משתמש שוטר אמריקני (פק"ל של כוחות השיטור בארה"ב).
    אין שמץ של ספק שמי שמצמיד סכין לצוואר של איש/ה הוא בן מוות באותו הרגע. אני אישית הייתי רוצה לדעת יותר ממה שהתאפשר על האירוע. לא יודע כמה רחוקה הייתה האישה, באיזה זווית. מה היו בכלל האופציות האחרות של השוטר (ביאהז מכשירים לנטרול עבריינים מציידים אותם? מכשירים אותם לפרוק עבריין מסכין בכלל? אי אפשר לדעת איתם..).
    בכל מקרה, הרוב המוחלט של הסיכויים הוא שהשוטר פעל כשורה

    • חרטא ברטא הגיב:

      שוטר אמריקאי היה יורה בלי לשאול שאלות מיותרות. בכמה מקומות (במיוחד בניו יורק) אפילו היו אומרים "כל המרבה הרי זה משובח" ופשוט מרוקנים מחסניות.

      ה"טייזר" מיועד כדי להכניע חשוד שמשתולל אבל לא מהווה סכנה מידית לחיי הציבור או השוטר.

      השאלה למשל מה היה עושה שוטר בריטי – כי הם לא מצוידים באקדחים בכלל…..

      "Stop or I shall have to yell Stop again!" (לא זוכר איזה קומיקאי אמר את זה).

      • אסף הגיב:

        סתם בהערת אגב – הם לא מצויידים באקדחים בדרך כלל, אבל כן מצויידים בהם כשצריך (לדוגמא – בשדות תעופה, כשהם מגיבים לאירוע בו מעורבים כלי ירייה, וכו').

  11. בני הגיב:

    לפי מה שהבנתי, החשוד (סרגיי) התחיל לחתוך את הגרון של גרושתו, כלומר – היה כבר דם.

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    כמו שבני אמר, היה כבר דם. כשהסכין על הצוואר, גז מדמיע לא מבטיח לך שום דבר. להיפך, תנועת הנסיגה האינסטינקטיבית שאדם מבצע בחושו גז מדמיע עלולה במצב כזה להמשיך את חיתוך הצוואר.

  13. יוסי לוי הגיב:

    מדובר הרי באדם שניסה לרצוח את אשתו, ולא חלילה בפורץ שחדר לחווה. מה שמותר לשי דרומי לא בהכרח מותר לשוטר.

  14. אלעד-וו הגיב:

    עדיף לא לתת לשוטרים בארץ אקדחי הלם נורים (=טייזרים). בארה"ב זה פתח קן צרעות, כי שוטרים (ואפילו מאבטחים)
    משתמשים בהם באופן מוגזם ובארץ יש אפילו פחות מודעות לזכויות אזרח.

  15. אורן הגיב:

    שוטר אמריקני היה יורה גם ללא סכנת חיים מידית למי מהם. היו לא מעט מקרים בהם חשוד הכניס יד לכיס כדי להוציא ארנק או תעודה מזוהה ונורה מיד.

    ככה זה כשגדלים על מיתוסים של הטוב, הרע והמכוער, על להיות השולף המהיר במערב וכשכוחות המשטרה מאמינים במדיניות של אפס סובלנות כלפי מי שמאיים על שוטר או בנוכחות שוטר.
    אבל מה, אם יצליחו לעצור אותו אז יגידו לו להיזהר על הראש בכניסה לניידת, כדי שהוא לא יוכל לתבוע אותם על חבלה בראש.

    • אור בן בא הגיב:

      אני לא משוכנע ששוטר אמריקני היה ממהר להרוג. אני לא בטוח שהועדת חקירה של אחרי נעימה, גם עם השוטר צודק.
      מצד שני, במקרה הספציפי הזה, כנראה שהשוטר באמת גיבור.

      • אסף הגיב:

        שוטר אמריקאי ממוצע אכן היה ממהר לסחוט את ההדק. זאת תרבות אכיפת החוק בארה"ב, לטוב ולרע.

        אם אתה צריך דוגמאות, הן לא בדיוק חסרות. לדוגמא:
        http://www.msnbc.msn.com/id/15889445

        במדינה שבה לכל דיכפין יש אקדח ומכונת יריה, אתה יכול לצפות מהשוטרים לירות קודם, ולשאול שאלות אחר כך.

        • אור בן בא הגיב:

          הדוגמא שהבאת לי דווקא מוכיחה את הטענה שלי. יכול להיות שיש כמה שוטרים טריגר הפי במשטרה של ניו-יורק, אבל עדיין לא נראה לי שהבלגן שאחרי ההרג נעים להם. מה גם שבמקרה הזה ישנה מחאה ציבורית כנגד ההרג, ועוד על הרג של מישהו שדרס שוטר והיווה סכנה מידית לחיים של שוטרים ואנשים אחרים.

        • אסף הגיב:

          כנראה שלא קראת את הכתבה, או שאינך מעודכן בפרטים.

          מה שיש לך כאן הוא אירוע שבו שוטרים ירו מאות(!) כדורים על אזרחים שכל פשעם היה תאונה עם שוטר (בלי שידעו כלל שמדובר בשוטר).

          הייתה מחאה ציבורית, נכון, אבל צריך להבין שבתרבות האכיפה בארצות הברית, אירוע כזה הוא אירוע צפוי, ואף אחד לא מבטיח שינקטו צעדים כנגד האשמים כלל. אירועים מן הסוג הזה (ירי מצד המשטרה) שכיחים מאד בארה"ב.

          אין מה להשוות בין המהירות בה שוטר אמריקאי ירה על חשוד, ובין המהירות בה מקבילו הישראלי יעשה כן. עיין קצת בסטטיסטיקות של מקרי ירי משטרתי אם תרצה.

        • אור בן בא הגיב:

          אני מניח שבקביעה הכללית (ששוטר אמריקני היה יורה לפני עמיתו הישראלי) אתה צודק. אבל גם הפשיעה היא שונה, ויש אזורים שלמים שההנחיה לשוטר היא להתנהג בהם כבשטח קרב.
          לעומת זאת יש אזורים בארה"ב שהשוטר לא ישלוף את האקדח מהנרתיק לאורך כל הקריירה. ההשוואה פה היא יותר בין השוטר הניו-יורקר אל מול הישראל, ולא השוטר האמריקני מול הישראלי.

        • אור בן בא הגיב:

          וזה לאו דווקא קשור לכמות הנשק בק"מ רבוע

        • אסף הגיב:

          גם בישראל באזורים שונים יש סטטיסטיקה והתנהגות שונה.

          עד עכשיו דיברנו על השוואה כללית בין שוטר בארה"ב לבין שוטר בישראל. אם אתה רוצה לרדת לרמה הפרטנית, ולהשוות אזור לאזור, יש אינספור צירופים אפשריים, ואישית זה לא מעניין אותי לנסות את כולם.

          ברמה העקרונית, ארה"ב, כחברה, אלימה בהרבה מחברות מערביות אחרות (לרבות החברה הישראלית), וכנ"ל שוטריה. לא חסרים מחקרים סטטיסטיים בנושא. זאת עובדה שאפילו האמריקאים לא מכחישים.

        • מני זהבי הגיב:

          אסף: "ברמה העקרונית, ארה“ב, כחברה, אלימה בהרבה מחברות מערביות אחרות"

          ודאי. התיקון השני לחוקה התברר כאחד האסונות הגדולים של ארה"ב. אילו היה מדובר רק בחיי האמריקאים, זו הייתה בעיה שלהם. אבל הרבה אנשים בישראל רוצים, משום-מה, לחקות את מה שיש בארה"ב. זה שאין בחברה שלנו מידה ראויה של אנטי-אמריקניזם, זו כבר בעיה שלנו.

        • משה שרף הגיב:

          יש לך נתונים לגיבוי?
          נגיד בצרפת או באנגליה,יש פחות פשע?
          הסטטיסטיקות שאני ראיתי מראות משהו אחר,מחכה בקוצר רוח לראות את המקורות שלך.

          "התיקון השני לחוקה התברר כאחד האסונות הגדולים של ארה“ב"
          אני מבין שהמצב העכשווי של עבריינים חמושים בטילי לאו בעוד האזרחים מפורזים נראה לך כאידיאלי?
          העובדה ששני נהגי הטרקטור הרצחניים נוטרלו בידי אזרחים נראית לך טריוויאלית?
          במדינה בה לכל ילד בן 18 יש רובה אוטומטי,התיקון השני לא נראה כזה מופרך.

          "זה שאין בחברה שלנו מידה ראויה של אנטי-אמריקניזם, זו כבר בעיה שלנו"
          מחיפוש קל באינטרנט אני מגלה שאין לך בעיה בלראות את האור בשילטון הגולאגים של סטאלין,או לפטור את מעשי הזוועה של צ'ה גווארה בקלילות.
          אז דווקא נגד המדינה שהמציאה את המושג חופש,הפרידה בין הדת למדינה,נכנסה למלחמת אזרחים בשביל לשחרר את העבדים (אני לא רואה אותך מצייץ על העבדות בניז'ר שמתקיימת עד היום,על הרציחות בדראפור,על הדיכוי והרעב שהביא איתו הוגו צ'אווז).

          להגיד שהם מושלמים? לא.

          אבל לשנוא אותם בעיוורון כמו איזה פרחח צרפתי שההורים הבורגנים שלו משלמים לו על החיים כשבנתיים הצבא שלו משמיד את כל חיל האוויר של חוף השנהב בתור עונש קולקטיבי?

          יאללה יאללה.

          אתה יכול לומר על בוש אלף דברים,כולם נכונים,וזה לא יהיה חצי ממעשי הזוועה שלך גיבורי התרבות שלך.

          סטלין,מאו,פידל קסטרו,אלה הגיבורים שלך?

          לפני אנטי-אמריקניזם,נסה אנטי רוצחים.

          אתה יודע,לא רק אמריקנים הורגים אנשים.
          יש גם מוסלמים פסיכופתים שרוצים לשטח אותנןו בפצצות גרעין,נראה לי קצת יותר רלוונטי ממלחמת הסונים שיעים בעירק ולמה האמריקנים אשמים בהפילם דיקטטור משוגע שגדש קילומטרים בעצמות של בני עמו.

          אבל היי,זו הדעה שלי,ויוה לה רבולוציון לך.

        • אלעד-וו הגיב:

          נו, משה שרף, ברוך הבא.

          כמה טיפשויות, אלוהים ישמור. ממש השפכת כל מה שבא לך לראש לתוך התגובה שלך, אה? כי אתה דווקא לא אידיוט, רק שאתה לא חושב על מה שאתה כותב.

          בוא נעשה עסק, תחשוב שוב על כל משפט שכתבת, אם הוא נכון או לא, וזה יחסוך לי לכתוב תגובה מנומקת. מה שאתה עדיין חושב שהוא נכון אחרי מחשבה, אני מוכן להגיב.

          בעיקר, אתה דמגוג, ודמגוג גרוע. כזה שיורה לכל כיוון ומקווה שאנשים יתרשמו.

          לדוגמה, רק אחת מההצהרות המתונות יותר שלך. כתבת: "אני מבין שהמצב העכשווי של עבריינים חמושים בטילי לאו בעוד האזרחים מפורזים נראה לך כאידיאלי?".

          אתה חושב שיהיה לנו יותר טוב עם הזכות לשאת נשק, כשאנשים מקבלים נשק מתנה עם פתיחת חשבון בנק? תתאמן מול המראה בלהגיד I love the smell of Naplam in the morning.

        • מני זהבי הגיב:

          מה שאלעד אמר.
          ועוד: רצית סטטיסטיקה של פשע? בבקשה:

          http://www.nationmaster.com/graph/cri_mur_wit_fir_percap-crime-murders-firearms-per-capita

          זה לגבי מספר רציחות באמצעות נשק חם ביחס לגודל האוכלוסייה. כפי שתוכל לראות, ארה"ב נמצאת בעניין הזה במקום הגבוה ביותר בין ארצות המערב. אם אתה רוצה סטטיסטיקות אחרות, חפש שם באתר.
          תראה, אין לי בעיה להסכים שיש בארה"ב דברים טובים, כפי שיש ברוב המקומות בעולם (כן, גם בבריה"מ היו כמה דברים טובים; תתפלא). הענקת זכות לכל אזרח לשאת נשק אינה אחד מהדברים הללו.
          ואגב, מחבל הטרקטור אתמול נהרג ע"י שוטר מג"ב, מנשק אוטומטי. האזרח עם האקדח ירה, ואולי אפילו פגע, אבל לא הרג אותו.

        • משה שרף הגיב:

          לאלעד וו

          "אתה חושב שיהיה לנו יותר טוב עם הזכות לשאת נשק, כשאנשים מקבלים נשק מתנה עם פתיחת חשבון בנק?"

          אני קיבלתי מהמדינה רובה אוטמטי בגיל 18,ועוד עשרות אלפים כמוני,לקחתי אותו הביתה,הסתובבתי איתו ברחוב. אז ילד בן 18 כן ואזרח בן 40 לא?
          מה ההבדל?

          "עיקר, אתה דמגוג, ודמגוג גרוע. כזה שיורה לכל כיוון ומקווה שאנשים יתרשמו."

          אולי. הדיון הוא לא עליי.

          "בוא נעשה עסק, תחשוב שוב על כל משפט שכתבת, אם הוא נכון או לא, וזה יחסוך לי לכתוב תגובה מנומקת. מה שאתה עדיין חושב שהוא נכון אחרי מחשבה, אני מוכן להגיב."

          יש לי הצעה נגדית;
          אתה תאמר לי מה לא נכון לדעתך:
          1)שאנטי אמריקניות בטענה לפשעי מלחמה בד בבד עם תמיכה בפשעי מלחמה שמתאימים לאידיאולוגיה שלך הינה צביעות.

          2)שליברליזם מזוייף שמתבטא בתמיכה אוטומטית בזכויות הרוצח (לא נאשם,חשוד,אזרח. אנשים שמנסים לרצוח אנשים אחרים) הינו בפשטות מרושע.

          אני ליברל. במשמעות הפשוטה של המילה. אני בעד חרות.
          והגבול היחיד של החירות לדעתי הינו פגיעה פיזית בגוף/רכוש של אדם אחר.
          אם הומואים רוצים לצעוד ברחובות,שיצעדו. אם פלשתינים רוצים להפגין בחיפה,שיפגינו. אני לא חייב לאהוב את זה,אבל זה הקטע בחופש.

          אבל לאף אחד אין חופש להרוג אותי,ולא אכפת לי הקיפוח שהוא סבל ממנו,צבע העור שלו או הדת שלו.
          [אני מציג כאן קונספט חדשני אני יודע,ואף על פי כן;
          גם אם נורא נורא העליבו אותך,אסור לך להרוג אנשים.
          גם אם הומואים מפריעים לשפן הגדול שבשמיים,אסור לך לדקור אותם. גם אם איזה פדופיל אמר לרצוח כופרים,אסור לך להרוג אותם.גם אם הם לא תומכים באידיאולוגיה הכל כך שוויונית ויפה שלך,אסור לך לטהר אותם לסיביר.

          חשבתי על מה שכתבתי,ביקרתי את הצביעות של "ליברלים" שמבקרים שוטר שירה ברוצח,שתוהים למה לא השתמשו בגז מדמיע על אדם שמתחיל לחתוך את הצוואר של בת זוגו.

          ממש כמו הבלוגרים שמתבכיינים על האזרח שירה ברוצח הפסיכופט בירושלים כאן
          http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=232288&blogcode=9497537
          אבל אין להם שום בעיה לשים תמונה של רוצח המונים כמו סטלין בראש הבלוג שלהם.

          אם אתה לא רואה כאן צביעות,אני משער שאני באמת רק דמגוג עלוב,מאלה שיעמידו ראשונים לקיר כשהמהפכה תפרוץ (אהה! דמגוגיה!).

          אם תרצה לענות לטיעונים,אהלן וסהלן.
          תרצה להמשיך באד-הומינם,מדינה חופשית והכל,אבל אני לא חייב לענות לך.

        • משה שרף הגיב:

          מצטער על ההדגשה המיותרת,שכחתי כבר איך משתמשים בתגיות.

        • משה שרף הגיב:

          למני:

          "עוד: רצית סטטיסטיקה של פשע? בבקשה:

          http://www.nationmaster.com/graph/cri_mur_wit_fir_percap-crime-murders-firearms-per-capita

          זה לגבי מספר רציחות באמצעות נשק חם ביחס לגודל האוכלוסייה. כפי שתוכל לראות, ארה“ב נמצאת בעניין הזה במקום הגבוה ביותר בין ארצות המערב."

          בוא נראה נתונים אחרים:
          "In many other ways, the Swiss government strongly encourages its citizens to be armed. There is a very lenient licensing system for handguns. In most cantons, which are the equivalent of states, there are relatively few controls on long guns. In fact, you can obtain anti-aircraft missiles, howitzers, bazookas, and low-grade artillery in Switzerland with much less trouble than it would take to obtain a building permit in New York City"

          (מתוך http://www.davekopel.com/2a/LawRev/lrnylstk.htm )

          האתר מוטה כמובן,אבל הסטטיסטיקה נכונה. גם לפי המקור שלך בשוויצריה מבוצעים הרבה פחות רציחות בנשק חם ממקסיקו (שלה חוקים נוקשים ביותר בתחום אחזקת נשק חם),בעוד בשוויצריה כל זכר מחוייב על ידי הממשלה להחזיק בביתו רובה.
          הפלא ופלא,גם הפשיעה נמוכה ממשמעותית.

          שנית,אין ספק שבמקום בו קל להשיג רובים יבוצעו באמצעותם יותר פשעים. אבל מה עם אחוז קורבנות התקיפה הכללי?

          http://www.nationmaster.com/graph/cri_ass_vic-crime-assault-victims

          בריטניה,עם חוקי הנשק הנוקשים נמצאת בראש הרשימה לקורבנות תקיפה.
          כמעט פי 3 (!) מארה"ב.
          מסתבר שאנשים תוקפים גם בלי רובים! מעניין…

          מספר קורבנות פשע באופן כללי?

          http://www.nationmaster.com/graph/cri_tot_cri_vic-crime-total-victims

          כאן מסתבר שבארה"ב ושוויץ יש דווקא הרבה פחות קורבנות,פחות מהמוצע הכלל ובהחלט פחות ממדינות אחרות נטולות רובים.
          אוסטרליה ובריטניה שלא מרשות נשק להגנה עצמית נמצאות בפיסגת הרשימה.

          מזהה דפוס?

        • מני זהבי הגיב:

          משה,

          > (מתוך http://www.davekopel.com/2a/LawRev/lrnylstk.htm )

          אתה מבין שזה סיפור ולא סטטיסטיקה, נכון? לא שיש לי התנגדות עקרונית לסיפורים, במיוחד כשאלה מגובים בדוגמאות, אבל זה דורש צורה אחרת של דיון (כן, גם ההקשר התרבותי חשוב; יש לי רושם שתרבות ההמונים בשווייץ מכילה פחות תכנים אלימים מאשר בארה"ב, אבל כאמור, זה דורש דיון בפני עצמו).

          > אבל מה עם אחוז קורבנות התקיפה הכללי?

          http://www.nationmaster.com/graph/cri_ass_vic-crime-assault-victims

          הדבר אינו בר השוואה. לא כל תקיפה מסתיימת ברצח או בעלת פוטנציאל להסתיים ברצח. למשל, אם אני נותן סטירה למי שעקף אותי בתור בסופרמרקט, זאת תקיפה. אבל אתה תסכים, מן הסתם, שזה חמור הרבה פחות מרצח.

          > מספר קורבנות פשע באופן כללי?

          http://www.nationmaster.com/graph/cri_tot_cri_vic-crime-total-victims

          כנ"ל, הנתון אינו רלוונטי לענייננו. "מספר קורבנות הפשע באופן כללי" מאגד בתוכו נתונים על גניבות, תרגילי עוקץ פיננסיים, קטטות רחוב מינוריות, הטרדה מינית, אונס, רצח, ועוד כמה וכמה סוגי פשיעה שונים. אפשר להסיק מזה משהו?

          אם אתה רוצה, נסה סטטיסטיקה כללית של רציחות. ארה"ב עדיין תוביל בעולם המערבי.

          > אני ליברל. במשמעות הפשוטה של המילה. אני בעד חרות

          בפרפראזה על תומס אקווינס, היזהרו מאדם המאמין בעקרון-על אחד. החיים הם דבר מורכב, ויש דברים נוספים, מלבד החירות, שחשובים לבני-אדם. למשל, יציבות החברה בה הם חיים. למשל, התחושה שמוסדות החברה (בתקופתנו, בעיקר המוסדות המדיניים) נוהגים אתך בצדק, כולל דאגה לצרכים הקיומיים שלך. למשל, תחושת שייכות לתרבות בעלת המשכיות היסטורית. ויש עוד כמה.

  16. אליהו, ירושלים הגיב:

    הערה קצרה על הסיקור התקשורתי:
    ממבט מרפרף קיבלתי את הרושם שהתקשורת מסקרת ארוע כזה ברגשות מעורבים, כלומר לא הופכים את השוטר לגיבור מוחלט, אלא מציגים את הארוע בצורה אמביוולנטית, עם נטייה בלבד לטובת השוטר.
    על אף שאני מסכים עם מה שיוסי כתב בבלוג, אני דווקא מוצא סימן לשפיות תקשורתית מסוימת שישראל יכולה להתברך בה, אם העובדה שירית לא הופכת אותך אוטומטית לגיבור.

  17. אילן בכר אבנטור הגיב:

    עוד שאלה שהתפלאתי שלא נשאלה – אין ספק שבאותו הרגע (טוב, אין ספק בעיני) המחויבות של השוטר הייתה בראש ובראשונה לקורבן והיה עליו לנטרל, ומיד, את התוקף – גם תוך נטילת חייו.

    השאלה היא מה קרה רגע קודם. האם, למשל, העובדה שהשוטר התעקש להתקרב באופן מאיים אל התוקף לא האיצה בו להצמיד את הסכין לדרונה של האישה? האם לא הייתה טעות בכך שלא נשלח למקום מומחה למשא ומתן או למצבים של בני ערובה?
    אני לא יודע, לא הייתי שם. הסיקור היה שטחי מאוד, וגם את העובדה שהסכין הוצמד לגרונה רק כשהשוטר החל להתקדם לעברם קראתי רק בערת אגב באחת הכתבות שאני לא מצליח למצוא שוב, ואני לא בטוח שהיא אכן נכונה.
    אבל אני מתאר לעצמי שאם תהיה חקירה, את זה היא תחקור. לא מה עשה השוטר ברדע האמת, אלא איך הגיע אליו.

  18. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    תקשיב, אילן – לא תמיד אפשר להגיע למקום עם מומחה לבני ערובה. מספיק כבר עם הטלת כל האחריות על הצד האוכף. אתה לא יכול לשחק על הקצה ולהתלונן (אתה בשם הירוי). אם התגובה שלך לזה ששוטר מתקרב אליך זה לקחת בני ערובה ולהתחיל להקיז דם מצווארים – כן, צריך לירות בך.

    לא רק "הממסד" צריך להתחשב באנשים. גם אנישם צריכים להתחשב במציאות. ברגע שאתה מהווה מרצונך החופשי סכנה מוחשית וברורה לחיי אחר – חייך הפקר. אם יש אפשרות ישימה באותה מידה להרוג אותך ולא להרוג אותך, יש לנקוט בלא קטלנית. אבל כל עוד אינך יכול להראות אופציה כזו, אז השוטר בסדר גמור.

    אני לא מאמין שגורמים לי להגן פה על שוטרים.

  19. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני לא מקצוען, אבל מבין דבר או שניים בנושא (בין השאר, מלמד שיטת לחימה שהתמחותה העיקרית היא לחימת סכין והגנה מפני תוקפים חמושים).

    במקרה דנן, כשהסכין היה מוצמד לצווארה של האשה, חד משמעית לא היתה שום דרך אחרת להציל אותה. יריה ברגלו של האיש היתה, אולי, מנטרלת אותו, אבל לא מונעת ממנו לשסף את צווארה של האשה. בנוסף, צווארה של האשה היה יכול להיחתך מעצם התנועה של פגיעת הכדור או של הנפילה שבעקבותיו ולכן שום דבר חוץ משיתוק מערכות מיידי וטוטאלי (יריה בראש, כאמור) לא היה עובד (וגם זה לא בטוח). אני מזכיר ששיסוף עורק הצוואר גורם למוות תוך דקה וקצת, ואלא אם כן שיסוף הצוואר מתבצע בחדר מיון עם מלא רופאים מצויידים בהיכון, אין שום סיכוי להציל את הקורבן.

    בנוגע לפרשת הטרקטור, דעתי אחרת. אני לא בא בטענות לבחור שירה בראשו של הטרוריסט, אבל מבחינה מבצעית, דווקא שם היה אפשר לדפוק לו שני כדורים בברכיים, מה שהיה מונע ממנו ללחוץ על הדוושות וגורם לעצירת הטרקטור. הטעות של אנשי הביטחון במקום היתה שהם הניחו שהוא נוטרל רק מפני שהתעלף (כשל מקצועי שגרם למותם של חפים מפשע ולא בפעם הראשונה). היה אפשר לנטרל את הטרוריסט גם בלי לגרום למותו בכמה וכמה דרכים שאני יכול לחשוב עליהן (ולוא רק כדי שיהיה אפשר לחקור אותו) אבל דבר אחד צריך להנחיל לכל איש ביטחון: אין "ניטרול" עד שהאיש מופרד מנשקו, נקשר, מושכב על האדמה, עובר חיפוש ומוצמד לו שומר חמוש עם נשק מכוון אליו. הבעיה של המשטרה בפרשת הטרקטור זה עניין פשוט של חוסר מקצועיות.

  20. אילן בכר אבנטור הגיב:

    אנונימי,
    תקרא שוב את מה שכתבתי, ותראה שאני לא מטיל אשמה. אני חושב שמרגע שהמעמד היה כזה בו סכין מוצמד לגרונה של האישה, המחוייבות היחידה הייתה לחייה שלה.

    אני כן שואל – שואל, שים לב, לא קובע – אם לא היה ניתן להמנע מהמצב הזה אם צעדים מתאימים היו ננקטים קודם לכן. במיוחד אם התוקף הגיב לנסיון של השוטר להגיע אליו.

    בואו לא נחביא את זה – מצב בו פושע נורה במהלך סיכול הפשע הוא לא מצב רצוי. הוא רק הרצוי ביותר מבין שתי האלטרנטיבות באות הרגע.