פוסט אורח: The Ministry of Silly Explanations
יאיר לפיד כתב טור תוקפני במיוחד במוסף האחרון של ידיעות. יאיר – הרשו לי לכנות אותו כך, שהרי הוא חבר של כולנו – משתלח בשר ההסברה, יולי אדלשטיין, טוען שהוא גרוע מחובבן, ומסביר כיצד ניתן היה לשנות מן הקצה אל הקצה את האופן שבו נתפסה בעולם הפשיטה הישראלית על המרמרה.
הטור הזה צריך להבהיל כל אדם הגון, ולא רק מכיוון שלפיד קורא למדינה להונות את אזרחיה ואת אזרחי העולם. לפיד הוא נציגו המובהק של המרכז, שריד שחור בלורית לשלטון האחוס"לים. רק לעתים נדירות מותח לפיד ביקורת על המדינה. כך היה כאשר הוא תקף את משרד החינוך, והאשים אותם במניעת מסעות שואה מנערים בעלי קשיים כלכליים. אם לפיד עצבני, אפשר להיות בטוחים שרבים בארץ עצבניים כמוהו. הנה, מסתבר, ניתן לתקוף את התנהלות המדינה. לפיד עושה זאת. וכתמיד, הביקורת היא על איכות ההסברה.
לפיד הוא סמן מרכזי מובהק, אבל הוא לא היחיד. יצא לי לקרוא לפחות חמישה טורים שונים, בכלי תקשורת שונים, שמבקרים את ההתנהלות התקשורתית של המדינה. לא בדקתי, אבל לא אופתע אם ישנם כעשרה פרשני "הסברה" על כל פרשן שמהין לבקר את המצור על עזה או את הפשיטה על המרמרה. היחס הזה קיים לפחות ברחוב. הבוז להסברה הוא קודם כל נחלתו של האזרח הישראלי. הלגיטימציה לביקורת מסוג זה היא כה רחבה, עד שקשה לפתוח אימייל היום מבלי לראות את אחת מאותן מצגות פאוור-פוינט מכוערות שמנסות להסביר לעולם מה באמת קרה על המרמרה. אזרחים מודאגים שרוצים לעשות משהו, מתחילים להסביר. הם נלחמים, כמו בשייטת, ב"שדה הקרב התקשורתי".
למעשה, זה לא יכול להיות אחרת. הלגיטימציה הרחבה שזוכה לה ביקורת ההסברה היא תמונת מראה של העדר הלגיטימציה לביקורת על מדיניות ישראל ופעולות צה"ל. ההסברה היא הפתרון שמצא הדיסוננס הקוגניטיבי הישראלי למצב. בלעדיה, לא נוכל לחיות עם תוצאות המדיניות שלנו. בשמאל אוהבים לטעון שההסברה הישראלית נועדה קודם כל לצרכי פנים. גם אם זה לא נכון, אפשר לטעון בוודאות יחסית שההסברה עובדת טוב יותר על ישראלים מאשר על אזרחי העולם. ואחת הסיבות לכך, נראה לי, היא עצם קיומה. ההסברה, כאפשרות, הופכת אותנו לאומה אלימה יותר, נעדרת גבולות.
בעולם, על כל פנים, זה כנראה לא עובד כל כך טוב. לאוזניים שאינן ישראליות, המילה "הסברה" נשמעת כיופמיזם לתעמולה, ובמידה רבה זה נכון. אפשר להיתקל בה בבלוגים אמריקאיים בתעתיק עברי – "Hasbara" – כמעט תמיד כביטוי של לעג. משרד ממשלתי להסברה נראה כגרסה המקומית של משרד התעמולה הצפון קוריאני. אבל אני לא חושב שישראלים רואים זאת כך. למעשה, אני אפילו לא משוכנע שכך חושבים קובעי המדיניות. עבור מרבית הישראלים, המילה "הסברה" היא תאור מדויק של צורך קיומי. אין צורך להיות ימני כדי להזדהות. קסאמים אכן נורים על שדרות ואשדוד. ישראלים אכן חשים מאוימים.
אבל ישראלים רבים גם לא מוכנים להתעמת עם העובדה שהצורך בהסברה אינו נורמלי. אנשים טובים רבים יכולים לגנות את אדלשטיין במרץ על התפקוד הלקוי שלו בחזית התקשורתית, מבלי להיות מסוגלים לתהות מדוע אנו נתקלים בצורך להסביר מלכתחילה, ומדוע אנו נתקלים בו שוב ושוב. ישראל נראית כמו אדם שהולך ברחוב עם חצ'קון ענק על האף. הוא לא מסוגל להסתיר אותו, והחצ'קון גדול מכדי שניתן יהיה להתעלם ממנו. גם אנשים מתורבתים ישאלו מתישהו למה אתה לא מטפל בחצ'קון, ואם אתה לא רוצה לטפל בו, מפחד לטפל בו, כל שנותר לך הוא להסביר. בהתחלה זה אפילו מצליח, אבל אחרי 43 שנה שאנחנו מסתובבים על חצ'קון בגודל של עזה על האף, חצ'קון שמדי פעם פולט גצים מכוערים על האנשים שסביבו, מסביבך יש מי שמתחיל לתהות אם אתה באמת רוצה להיפטר ממנו. קשה להאשים אותם. ולך תסביר את זה.
(איתמר שאלתיאל)
אין ספק שיאיר לפיד הוא מקצוען בלקלוע לרדידות של האמצע של האמצע של ישראל.
מעניין. ביליתי חלק מהלילה בלפתוח קבוצה סאטירית בפייסבוק נגד יולי אדלשטיין (אפילו לא ידיעתי על הכתבה של יאיר שלנו, עכשיו אוסיף אותה לעמוד), ולהזמין אליה הרבה אנשים מהעשרות הרבות של הקבוצות הדורשות הסברה טובה יותר (יש עשרות !), הקבוצות האנטי טורקיות, העמודים של קדימה, העבודה, והליכוד, אם תרצו ועוד, כדי לראות איך אנשים יגיבו. בינתיים אין התנפלות של "לייק"-ים.
בינתיים התגובה האינטלגנטית היחידה היתה של אם תרצו, שאמרו בעמוד שלהם שכדאי לפני שמתנפלים על יולי לבדוק מה התקציב של המשרד שלו.
למי שמעוניין "לתמוך", הקבוצה נקראת "מפטרים את את יולי ביוני" והכתובתhttp://www.facebook.com/?ref=logo#!/group.php?gid=102205793161713
אין שם יותר מדי תוכן אבל יש פוסטר שווה !
הצטרפו עכשיו !
ביחד נסביר לעולם שהוא טועה !
בהקשר ההסברתי, לצערי יצא לי לעיין בגיליון השבת החדש של ישראל היום, ולדעתי השם "פרופוגנדה היום" מתאים לו הרבה יותר. לדוגמא, מתת לתמונת לוויית אחד מהרוגי המשט היה כיתוב ברוח הזו: "המונים בטורקיה בלוויית אחד מאלה שניסו לבצע לינץ' בחיילי צה"ל על סיפון המרמרה". מזל שהעיתון הזה לא מתיימר להיות אובייקטיבי. אה, בעצם הוא כן. מה הפלא שהפכנו להיות עם של צמאי דם צדקנים?
הטור של גונן גינת בישראל היום של יום שישי היה אחד הדברים המצחיקים שקראתי לאחרונה.
טוב, זה נכון, אבל לא לגמרי. אם להיות הוגנים, רוב העולם קנה תמונה שקרית למדי של העסק. נתפסנו כבאים לספינה שוחרת שלום שבה ביצענו טבח חסר התגרות. אי אפשר להיות בן אדם הגון ולהגיד את זה. ישנה איזושהי חשיבות למדינת ישראל להציג את הצד שלה, ולא בצורה רשלנית ומפגרת. הבעיה היא שה hasbara הפכה להיות חזות הכל, ועצם השימוש התכוף בה מדיף ניחוחות סובייטיים.
גם זה נכון, אבל לא לגמרי. התמונה בעולם מאוד משובשת, אבל יש פה מלכודת בלתי אפשרית למי שאמור להסביר. מה תגיד? "הם התגרו בנו"? "הם חיפשו מכות"? הכל נכון, אבל לא מצדיק כלום, בטח לא ברמה הפרקטית. מבאס לחשוב שהתמונה שמצטיירת בעולם על המשט היא של קדושים מעונים שנרצחו בדם קר ע"י חיילים אוכלי ילדים, אבל זאת מלכודת שמשרד הביטחון צעד אליה, לא משרד ההסברה.
מאיפה אתה יודע מהי התמונה השקרית? מלבד הגרסא של דובר צהל וכמה עשרות שניות ערוכות של צילומיו, אתה יודע מה קרה שם?
צהל, להזכירך הטיל איפול אלקטרוני על שידורים מהספינה והחרים לאחר מכן את כל המצלמות שהוא מצא, כך שלקנות את גרסתו היא בחירה מפוקפקת ביותר.
אני לא קונה את גרסתו, ובטח ובטח שיש לפקפק בכל שטות שיוצאת מפי איזשהו חבר בממשלתנו את צה"לנו. אני פשוט אומר שקונספט ההסברה לשעצמו הוא לא מיותר בעולם שבו יש שקרני חמאס מקצועיים.
צד א': "טבח"
צד ב': "לינץ'"
האמת : לא טבח ולא לינץ. פעולה צבאית שנתקלה בהתנגדות אלימה ומאורגנת, בשימוש בנשק קר. הדבר היחיד שלא ברור הוא עם היה שימוש בנשק חם.
לא ברור? היו 9 הרוגים?! לצד השני לא היה נשק חם.
האמת : לא טבח ולא לינץ. פעולה צבאית שנתקלה בהתנגדות אלימה ומאורגנת, בשימוש בנשק קר, הדבר היחיד שלא ברור הוא עם היה שימוש בנשק חם.
(שיניתי סימן פיסוק אחד) אתה מבין עכשיו?
ספויילר: התכוונתי לשאלה האם היה שימוש בנשק חם ע"י ה"פעילים". מדהים שבאמת חשבת שהתכוונתי למשהו אחר.
למה כולם בטוחים שכל ההרוגים הם כאלה שהלכו מכות?
כלום לא ברור. הכל עניין של הסתברויות. אתה מוזמן להאמין במה שנראה לך. אני לא חושב שהחיילים עברו בשלב מסוים לmode של טבח.
יובל: מה ידוע בוודאות:
1 – התנגדות אלימה. (לדעתי מאורגנת)
2 – ניטרול חיילים, ושמירה. (קרי מצב שח שבויים).
האם נהרגו *רק* כאלה שהלכו "מכות"? לא יודע. זה גם לא משנה ברגע שמתברר שיש שם מצב של שבויים.
לטובת הפדנטים: "שח" צריך להיות "של" (למרות שיש צדק, וחן מסויים לשגיאה הספציפית הזו)
אם אתה כבר מתקן את עצמך תתקן את ה"עם" ל"אם".
צודק.
וואלה ג'ו, אתה צודק. תקפו את החיילים עם לומים, סכינים, שברי בקבוקים, זרקו אותם מסיפון אחד למשניהו, הפליאו בהם מכות, אבל לא השתמשו בנשק חם.
אני מתנגד למצור על עזה, *אבל* זה לא מפריע לי להגיד שבכל הקשור לפשיטה החיילים התנהגו *בדיוק* כמו שהם היו צריכים להתנהג. לנסות בלי נשק, אב להגיב במלוא הכוח בסיטואציה של סכנת חיים.
כבר משעמם לחזור על זה, אבל את קרתגו יש להחריב:
ייתכן שהחיילים התנהגו בדיוק כמו שצריך,*
אבל מי ששלח אותם היה אוויל משריש, או רשע מרושע, או גם וגם. ככה לשלוח חיילים בבודדת לתוך חבורה (נו, שיהיה "אספסוף") של שבאבניקים חמומי-מוח שאין דבר שהם יותר שונאים בעולם מחיילי צה"ל? תדע כל אם עברייה שגורל בניה נתון בידי בבונים רצחניים. עכשיו לך תעשה לזה הסברה.
(* ראיתי היום איזה סרטון שממנו עולה _לכאורה_ ששניים מהחיילים בעטו נמרצות במישהו ששכב על הסיפון ואז ירו בו מטווח אפס, אבל ניתן את הקרדיט שהוא מזויף או משהו.)
הקטע הוא שזה לא משנה אם העולה קנה תמונה שקרית או לא, כי ההשלכות של ההשתלטות על המשט היו ברורות לכל מי שעיניו בראשו עוד לפני שהפשיטה קרתה. המוות של חלק מהפעילים, בין אם הם אכן טרוריסטים או לא הוא לא יותר מ"בונוס" בשביל חמאס. ובלי להיכנס לשאלה אם הם אכן ביקשו להתעמת עם צה"ל או היו שוחרי שלום הממשלה הישראלית היתה צריכה להבין מראש שאי אפשר לצאת טוב מבחינה "הסברתית" מפעולה כזו.
רציתי לשתף את הלינק הזה לבלוג שמקבץ את כל העדויות מהמשט: http://gazaflotillasurvivors.posterous.com
אתה מגדיר מחדש פוסט ציוני, הא?
תודה רועי! צוני אמיתי מקשיב רק לו"צ!
ניצולים! לא פחות! אתה חושב שאחרי יום ראשון הארור (המדמם) פרסמו עדויות של ניצולים?
אני בטוח. אבל מה הקשר?
מה זה אם לא הסברה של הצד שמנגד?
אני דווקא חושב שההסברה הישראלית מעולה. אולי הטובה בעולם. אחרת איך אפשר להסביר שישראל מבצעת ללא הפסקה כבר מעל שבעים שנים פשעים על גבי פשעים, והעולם לא מגיב?
הסיפור הולך להשתנות. ההסברה עובדת ברמת השליטים, אלו שמחליטים שם. היום, עם זמינות האינפורמציה והמידיות שלה, יש משקל הרבה יותר גדול ל"דעת הציבור". את הציבור אפשר פחות ופחות לסבן…. המצב הבין לאומי של ישראל רק יחמיר. הסברה לא תעזור, את האינפורמציה מוצאים ישירות מהמקור…
וההנחה שלך שהיא תמיד נגדנו?
כן, בטח!
סטטיסטית התוקפנות הפלסטינית בטלה בשישים כעת (לפחות כעת) יחסית לזו הישראלית. ואת זה רואים באינטרנט.
עם כל הכבוד- הפשעים שאנחנו מבצעים, במיוחד פשעי המלחמה, בטלים בשישים לעומת פשעי המלחמה שמבצעים אלו שעומדים מולנו.
הפצצה של אזורים מאוכלסים בזמן לוחמה היא עניין אפור. השתלטות על ספינות אזרחיות במים בינלאומיים היא עניין שחור. התעללות במחסופ באזרחים שמנסים לעבור אל מקום עבודתם, עד למקרים של התעללות מינית וא רצח – היא עניין כה שחור, שדגל שחור מתנופף מעליו, באופן שברור לכל עין שלא טחה מראות וכל לב שאינו אטום משחיתות.
אבל תשווה כל אחד מאלו למסע הטבח השיטתי שהפליסטינאים – מכל הארגונים החמושים – ביצעו בנו בתחילת העשור הזה, ואין לך ספק מי כאן פושע מלחמה.
לרצוח ילדים בבתי הספר, באופן יזום ומכוון, לפוצץ אוטובוסים על יושביהם, להסתנן למלונות או למסעדות כדי לפוצץ אותם השמיימה – ולא באירועים בודדים או חריגים, אלא במדיניות מוצהרת שנמשכת על פני כמה שנים ומאות הרוגים ואלפי נכים – קשה לי לראות איך התוקפנות הישראלית בטלה בשישים לעומת זאת.
ואנחנו מדברים על "כעת". לא מדובר על חדשות בנות עשרים או שלושים או ארבעים.
מדובר על חדשות בנות חמש שנים.
אז הרבה דברים ניתן לומר על הבחירות המוסריות שלנו. והרבה מהם יהיו רעים, והרבה מהם יהיו מוצדקים.
אבל באמת. שום דבר ממה שאנחנו עשינו, לא משתווה לדברים שאותם עשו החמאס, או גם הפתח וגרורותיו.
איזה קשקוש. החמאס, סוריה ולבנון – כל אחב בנפרד! הרגו יותר פלסטינאים באכזריות בכוונה תחילה יותר מאשר מדינת ישראל הרגה בכל שנות קיומה.
נו, זה רק מוכיח שהפשעים שלנו בטלים בשישים, לא?
אילן,
חמש שנים במונחי אינטרנט זה פרה היסטוריה.
האינטרנט כל כך התפתח בחמש שנים אחרונות שכבר קשה לנו לזכור מה היה קודם. היום מעבירים לך בשניות סרטים מהשטח. זו מהפכה שמשנה את הצורך בהסברה. ה"אמת" מקבלת עומק אחר היום ממה שהיה לפני חמש שנים. ישראל עדיין לא מבינה את זה ומנסה להסביר כל מיני דברים כ"התקפות של צביעות".
אילן: קשקוש גמור. בראשית העשור ישראל צלפה במאות אזרחים מפגינים ומתפרעים עד שהחל מסע הטרור המופרע. ההתנאות ביזארית. בפרט שאנו קטלניים יותר. בכל קטגוריה.
אם היה בידי ראש ממשלת ישראל "נשק מושלם" אשר בלחיצת כפתור אחת הורג את כל מי שהוא חפץ בו, ורק אותו, איזה שימוש הוא היה עושה בו?
אותו נשק מושלם בידיים של ראש החמאס, ואותה שאלה. מה התשובה הפעם?
קרדיט לסם האריס מהספר "מהומת אלוהים".
לו היה בידי ראש הממשלה את הנשק המושלם הזה במהלך השואה. מה התשובה הפעם ?
אל תשכח, את השנאה שהצד השני חש אנחנו גידלנו וטיפחנו. אם אנחנו רוצים להרוג אותה אנחנו צריכים לעשות מהלכים שיכאבו לנו. אבות אכלו בוסר, שיננו קהו ועכשיו הזמן ללכת לטיפול שיניים.
דמגוגיה בפני.
אנחנו גידלנו וטיפחנו את השנאה?
לא ההסתה מגיל אפס לרצח אזרחים יהודים באשר הם במימון איראן וסעודיה, לא אמנות החמאס והחיזבאללה שקוראות להשמיד את מדינת ישראל, לא העובדה שהפלשתינים ויתרו על על כל הזדמנות מ48 על מדינה לטובת שאיפתם העליונה להעיף אותנו מכאן, לא אונר"א שדואגת להנציח את מעמד הפליטות של הפלשתינים כבר 60 שנים.
אנחנו האשמים העילאיים לכל צרותם של הפלשתינים, להם אין שמץ של אחריות או תרומה למצבם. הם הרי, לא יותר מקופים לדידך. הם לעולם אינם צריכים לעמוד בסטנדרטים התיאורטיים של המוסר שלך. הם לא צריכים לעמוד בשום סטנדרט מוסרי. זה בסדר מהם לא מצפים. אנחנו צריכים להיות מוסריים קודם כל למען הפלשתינים ורק אחר כך לחשוב על עצמנו, אחרת אנה אנה פנינו?
הרי ל"פעילי השלום" זכות יסוד לחתור להרג מי שעלה על סיפון האניה שלהם, גם אם לא עשה דבר מעבר לכך. זאת בזמן כמובן שעצם העצירה של ישראל של משט של ספינות שמפרות מצור על ישות עוינת לה תוך חשש מוצדק מהעברת אמל"ח לטובת החמאס היא הלתי חוקית בעליל. דין אחד לציונים ודין אחר לשאר העולם.
ברור שאיני משלה עצמי שנוכחות צה"ל בשטחים תורמת לאהדה שלנו בעיני הפלשתינים. ברור שכל ילד שרואה את אביו מעוכב במחסום יגדל עם שנאה יוקדת ליהוד. העניין הוא שבכל הנושא הפלשתיני אנחנו נמצאים בLose-Lose Situation. מה שלא תעשה לא יגמר בטוב.
הפלשתינים לא באמת רוצים מדינה. לעזאזל, הם לא מצליחים לעצור בעד עצמם מלטבוח אחד את השני. כל תכלית קיומם מוקדשת להשמדת המדינה.
אבל בעצם, אני הרי מקשקש כאן את דמגוגית השלטון לא? הרי הפלשתינים רוצים בכל מאודם מדינה ורק אנחנו הציונים המסריחים עובדים עליהם פעם אחר פעם והם המסכנים כל פעם נופלים לתרמיותינו.
כמו סומא (במקרה התמים) אתה נופל במלכודת ההסברה הפלשתינית, אולי הדבר היחידי שבו הם באמת מצטיינים. הרי הם האנדרדוג זה מי שצריך לעמוד לצידו, לא משנות באמת העובדות. לא משנות הכוונות, לא משנה האג'נדה. כלום לא משנה. מה שמשנה זה שהם "החלשים".
ולא שמדינות ערב ומנהיגיהם (של הפלשתינים) תורמים בכל מרצם להנצחת החולשה הזו מתוך הבנה שבעוצמה צבאית הם לא יביסו אותנו אך ע"י התשה ומלחמה פסיכולוגית מתמשכת סיכוייהם גדלים משמעותית (מה שעובד להם יופי).
אין ספק, מדינת ישראל אינה מושלמת, הייתי משנה בה מיליון ואחד דברים, אבל כרגיל, העיסוק אינו בביקורת הוא בדה לגיטימציה.
כי ביקורת, ידידי, צריכה להתייחס למכלול של נסיבות ועובדות ולא לנקודות תלושות מהקשר. כשכל פעולה של ישראל אוטומטית מגונה (תקרית המשט היא דוגמא נהדרת כיצד עוד לא הובררו הפרטים הראשוניים וכבר הוכרז על הקמת ועדת חקירה) אל נא תתפלא שהציבור הישראלי נכנס למגננה. הוא מרגיש מותקף ובצדק.
את השנאה של הפלשתינים כלפינו אנחנו אולי מלבים אך מי שמזין אותה הם בעיקר מנהיגיהם ששוטפים את מוחם מדינות כמו איראן וסוריה.
לגבי אזכור השואה והנשק המושלם, למה בדיוק אתה חותר?
לא, להרעיב למוות מליון וחצי בני אדם זה הכי גרוע. אין יותר גרוע מזה.
הם לא מורעבים למוות.
יוסי נתן פה מספרים יחסית מדוייקים (שמסתמכים על דברי אל"מ בצה"ל), אאל"ט הממוצע היה 100 גר' פירות וירקות, 50 גר' קמח ו 2 גר' בשר ליום.
אני מוכן לשלם לך מאה ש"ח לכל יום שתחזיק בדיאטה הזאת ולהוסיף עוד 300 ש"ח בונוס לו תצליח להתמיד בה בלי להגיע לבית חולים.
נכון, זה נשמע קשה, אז אני מוכן לתת לך את ההקלות הבאות:
1. בין ארוחה לארוחה אתה יכול לזלול כמה תותים ופרחים שתרצה (מאחר והם גדלים בעזה).
2. אתה יכול לא להגיע לעבודה במהלך השבוע הנ"ל (כיוון ששיעור האבטלה בעזה, לפי פרשנים ישראלים, הוא תשעים אחוז)
3. אתה יכול לקנות כל מאכל אחר שבא לך כשתקציבך הוא 35 ש"ח לכל השבוע ומחיר כל מוצר פי שמונה ממחירו הקטלוגי (אומנם השוק השחור בעזה מגיע גם לפי 14 מהמחיר לעתים אך להערכתי הממוצע הוא פי 8).
מה אתה אומר ? רוצה קצת כסף קל ?
סליחה, תיקנו אותי פה שהחישוב שלי מוטעה, תקציבך השבועי (לפי הקלה 3) אינו 35 ש"ח אלא 14 ש"ח.
ארז,
אתה שוכח שמזון זורם לעזה גם דרך המנהרות, ולא רק דרך המעברים שבשליטת צה"ל.
הסגר על עזה צריך להיפסק, אבל אנשים לא מתים שם מרעב.
פוסט מגוחך וטיפשי, כל הטענה מתבססת על ההנחה שרק ישראל (וצפון קוריאה) משתמשת בתעמולה כדי להסביר את עמדתה בחו"ל, ההנחה הזאת כמובן שגויה.
ישראל מקימה חברות קש כדי להסביר את עמדתה בעולם, אולי משום שהמותג ישראל כבר מזוהם מכדי שניתן יהיה להשתמש בו מבלי לאבד אמינות. משרד החוץ מוציא דו"חות על כמה אוהבים אותנו בהולנד. אני לא בטוח שיש לזה מקבילות רבות בעולם.
אבל זה אפילו לא משנה, משום שהפוסט אפילו לא מתבסס על הטענה הזו. נסה לקרוא שוב.
מהבנתי, ממשלות במפרץ הפרסי ממנמנות כל מיני אנשים שונים ומשונים שישבו ימים בקמפוסים ברחבי ארצות הברית עם שלטים נגד ישראל, וכך סטודנט העובר לו בסך רואה יום יום את הצד הנגדי לנו, וכך אט אט נצרבת תודעה, ואז מגיע איזה משט וזה מתחזק ומתקשר, ואז נוצרת עוינות וקשר. זה משרד הסברה, מדוע שגם לנו לא יהיה? ומדוע שלא תועבר ביקורת עליו?
התודעה נצרבת בעיקר בזכות כיכובה של ישראל בחדשות כל שבוע, בזכות איזה עוול או מעשה נבלה חדש שהממשלה מצליחה להמציא. זה הרבה יותר אפקטיבי מכמה שלטים בקמפוסים, כי המציאות עולה על כל דימיון.
הצורך בהסברה הוא חיוני ודי מובן מאליו. כל מדינה וכל ארגון עוסקים גם בשיפור תדמיתם, ועל אחת כמה וכמה מדינה הנתונה במאבק, שבין היתר הוא מאבק על דעת הקהל העולמית.
אם אתה רוצה לומר, שיהיה נחמד אם נעשה שלום עם החמאס והג'יהאד וכולם יחיו בשמחה ובשותפות אמת ולא יהיו מאבקים – זה נכון. במקרה כזה ההסברה תהיה פחות קריטית.
מדינה אינה ררגון עסקי- דובר-צהל וכל שאר המדבררים למיניהם שייכים לשרות הציבורי. הם מחויבים לאינטרס הציבורי במדינה דמקורטית – למשל לאמת. יש דברים שמדינה דמוקרטית לא יכולה לעשות – דיסאינפורמציה, שקרים, תעמולה. אם היא עושה זאת, היא פחות דמקורטית. ופחות. ופחות….
מה זה "האמת"? מה זה "דיסאינפורמציה"?
שקרים?
לא לגמרי ברור מי משקר פה. בהתחלה דיברו על *טבח, קרי הרג בלי הבחנה . אחר"כ יש לנו צילומים של התנהגות אלימה (ומאורגנת), יותר מאוחר מתגלה שהיה מצב של חיילים שבויים על האוניה.
פחות דמוקרטית? כן. מדרדרת לתהום? אולי (אני לא אופטימי במיוחד).
העולם קצת יותר מורכב ממה שנראה לי שחלק מהאנשים פה חושבים.
הצעה לניתוח אחר:
אני חושב, כבר כמה זמן, שבישראל יש שיח שסימן האמת שלו הוא אם ורק אם הוא כולל אמירה נגד ישראל או הישראלים. כלומר, כל מה שאינו ביקורת על ישראל או ישראלים, לא לגיטימי.
אני חושב שהשיח הזה קיים בהרבה גוונים. יש אנשים שחושבים שביקורת על ישראל וישראלים מובילה למסקנה שיש לפרק את המדינה ולפזר את הישראלים, בעיקר למחנות חינוך מחדש. יש כאלו שישראל והישראלים מאד יקרים להם ולהן, אבל חושבים שבלי ביקורת מאדדד נוקבת לא יהיה פה טוב, ובעצם גם לא תהיה שרידות.
הכל סבבה, אבל בינתיים הולכת ונעלמת היכולת לומר שישראל או הישראלים (או במונחים של הבלוג הזה – היהודים) הם בסדר, ומישהו אחר לא בסדר. לפעמים היכולת הזו יכולה להבליח לפסקה, אבל היא לעולם לא תמלא טור שלם, או מאמר שלם.
אין לי יותר מדי נגד הדיבור של הנגד, אני משתמש בו בעצמי כל הזמן, ומאד מחובר אליו. אבל במצב של התניה תרבותית כזו, שבה "רק בישראל" הוא ביטוי גנאי חריף, "ישראלים" הוא שם קולקטיבי לפרימטיביות, טפשות, רוע, וכל שאר הדברים שמאפיינים את האלקטוראש שמניב הכי הרבה מאמרים מדעיים לנפש בעולם, צריך לחשוב על איזון.
כלומר, בארץ, דיבור רגיל על המצב משמעו ביקורת חריפה על ישראל. שימוש בחיוויי אחריות ואשמה כנגד המדינה והישראלים. ואילו "הסברה" היא טכניקת דיבור אחרת, שנדירה מאד בציבור הישראלי, כמעט שפה זרה. זה דיבור שבו מישהו אחר אשם או אחראי. השפה הזו יעילה, מן הסתם, למקרים שבהם זה המצב.
אני חושב שבמצב תרבותי כזה, יש מקום לצפות שהמדינה תפעל בצורה מוסדית לשמר את היכולת הזו, של לדבר כאילו הצדק איתנו. אין ספק שמדינות אחרות וחברות אחרות עושות שימוש ביכולת הזו בצורה הרבה יותר צפופה מאיתנו.
בספר של סרי נוסייבה – היה היתה ארץ – מופיע קטע שבו הוא נמצא באולפן בלונדון, נדמה לי (זה מזכרון, נא לא לצפות לדיוק), ומודיעים על פיגוע. כפטריוט פלסטיני, הוא מיד עובר למצב של מזעור נזקים, ומסביר מדוע הישראלים אשמים בפיגוע במובן העמוק, וכן הלאה והלאה. כשקראתי את הקטע הזה, דמיינתי ישראלי מקביל לנוסייבה, שהיה שומע משהו על מחתרת יהודית רצחנית. לדעתי גם הישראלי הזה היה נכנס בפטריוטיות למזעור נזקים (זה מה שדמיינתי, מין בחירה שלי). אבל מה שסביר הוא שהאינטלקטואל הישראלי הזה, היה בוחר במגמה הפוכה בדיוק מזו של נוסייבה. הוא היה מתנצל עד שורשי שערו, מכה על חטא האלימות והמיליטריזם בחברה הישראלית, ומבטיח לפעול ככל יכולתו לביעור הנגע הזה. כך פועל פטריוט ישראלי. המטרה זהה לגמרי לזו של נוסייבה, השיטה הפוכה באופן מדויק.
יכול להיות שהשיטה של הלקאה עצמית סימבולית עובדת, או עובדת לפעמים, או משהו. אבל אני לא בטוח שזו בחירה מודעת של אנשים בחברה הישראלית. לכן, הסברה היא משהו שאנחנו חייבים לקיים בצורה מוסדית. לא ברור לי כמה העולם יכול לקבל שיח כל כך חד מימדי בלי לשים לב שכשאנחנו פותחים את הפה – אנחנו שלא עוסקים ב"הסברה" הבזויה – הרי שבלי קשר למה שקרה, תמיד האשמים והאחראים הם ישראל או הישראלים.
על מה לעזאזל אתה מדבר? אתה מצייר תמונת עולם שבה בישראל השיח נשלט ע"י גורביץ ושאר חבריו של ג'ורג', והמצב אפילו לא קרוב להראות ככה מרחוק. הבון-טון הציבורי מבחינת מלל והסכמה היא הרטוריקה של "אם תרצחו".
אל תתבלבל. אני אכן חושב שהשיח הציבורי בישראל מכיל גורביצים בהיקף קיצוני. אבל בלי שום קשר, אפילו אם תרצו עוסקים בניסוח של סיבת הרוע בתור משהו דובר עברית.
אין כל כך הרבה, זה רק נדמה לך. זה באמת חבל.
זה לא כזה מופרח, אנשים עם דעות שמאלניות קיצוניות מקבלים במה תקשורתית במדיה העברית הרבה מעבר לחלקם בציבור העברי.
זה לא שאין בנקודה שלך משהו, ובכל זאת שני דברים:
ראשית, אני חושב שמה שאתה קורא "הלקאה עצמית סימבולית" באמת עובד – עם כל הרע שיש פה (ויש), עוד לא הגענו לרמה של הפלשתינים, ויכול להיות שזה לא מעט בגלל ההבדל הזה בין התגובה של נוסייבה לתגובה של אותו ישראלי מקביל תיאורטי.
שנית, הביקורת הזאת של "נגד" רחוקה מלהיות קול אחיד, למרות שבבועת הבלוגים אפשר להאמין לרגע שכן. אם התחושה שמתקבלת מכלי התקשורת, הטוקבקים ומהסביבה שלי (שאמנם יחסית מוטה ימינה מבחינה פוליטית) רוב גדול של הישראלים מרגיש שהיינו פה בסדר גמור, אם לא למעלה מזה, ושבוודאי אופן ההשתלטות על הספינה היה הטוב ביותר שהיה ניתן להשיג בתנאים שהיו. הקול שאומר אחרת, למרות שהוא כנראה הקול השולט בבלוגים (לפחות אלו שאני קורא), הוא בכל זאת קול של מיעוט.
שוב, יש שלל יישומים לסגנון הזה. הימין יוצא נגד השמאל, וחושב שלוא לא היה שמאל הכל היה טוב. השמאל חושב משהו כזה על הימין. אנטי ציונים מבקרים במטרה לפרק, ציונים מבקרים במטרה להשריד ולעזור. אף אחד לא עושה משהו שאינו ביקורת.
שים לב למה שאמרת: רוב הישראלים מרגישים שהיינו בסדר לגמרי. ובכן, אני אחד מהם. אני חושב שהיינו בסדר לגמרי, ואני בעיקר מבקר את הרעיון שמישהו ביצע "לינץ'" בחיילים. כי הם חיילים, אי אפשר ללנצ'ץ' אותם. ובכן, אני מוכן לחתום איתך שעבור רוב הישראלים שמרגישים שהיינו בסדר, הדרך לנסח את זה היא על דרך שלילת הביקורת. כלומר "אני לא מסכים שהיינו לא בסדר". נסה סביבך, ותראה.
גם תמיכה בפלסטינים מנוסחת בדרך כלל כביקורת על ישראל, ואפילו אודי אלוני לא מנסח עתיד ורוד יחד עם הפלסטינים, אלא שלילה של הרוע הציוני. כשהוא ממש מתעקש לדבר על כך שיהיה טוב בעתיד, הוא נאלץ לצטט את אלתרמן. אין לו את היכולת השפתית הזו. גם מה שמכונה בארץ "שירה פוליטית" היא לעולם שירת מחאה פוליטית.
יכול מאד להיות שאתה צודק, אבל יתכן גם שהעשורים האחרונים לקחו ביקורתיות גבוהה והפכו אותה לחזות הכל. קטעים איתנו, וזו הסיבה שאולי צריך גורם מדינתי שישמר את האפשרות לדיבור מהסוג האחר.
אתה באמת לא חושב שבסיכום הכללי הפעולה נגד המשט יצרה בעיה גדולה הרבה יותר מזו שהיא התיימרה לפתור?
זה סוג של מחמאה, נכון ?
לגופו של עניין, התשובה היא כן.
"הימין יוצא נגד השמאל, וחושב שלוא לא היה שמאל הכל היה טוב. השמאל חושב משהו כזה על הימין. אנטי ציונים מבקרים במטרה לפרק, ציונים מבקרים במטרה להשריד ולעזור. אף אחד לא עושה משהו שאינו ביקורת."
אני מסכים *כמעט* לגמרי.
מה שמפחיד אותי בשיח הציבורי כיום זה שהשמאל הקיצוני מתוייג היום כ"שמאל", ואז כל מי שהוא שמאלני וציוני – קל להוקיע אותו באותו אופן דמגוגי. לך תוכיח שאין לך אחות.
לא הבנתי, למה זה לא נכון? אתה לא יכול לעשות קואליציה עם השמאל האנטי-ציוני, ללכת להפגין איתו וכו' ואז אחרי יום להיזכר "אה, אנחנו בעצם ציונים, אז אנחנו שונאים את השמאל הקיצוני".
צריך להיות כנים שהאשם הוא גם במידה רבה בשמאל הציוני* ולא בתקשורת.
* עוד נקודה למחשבה, "מרצ", שבד"כ מתייגים אותה כשמאל ציוני לא מגדירה את עצמה ככזאת (ההגדרה הרשמית היא "מפלגת שמאל יהודית-ערבית סוציאל-דמוקרטית") והיא מכילה אגף לא ציוני ואף אנטי-ציוני (ע"ע כותב הבלוג הזה).
אתה צודק. ממש מפחיד שצריך להוכיח שאין לך אחות. מה, דרך אגב, ההבדל אצלך בין ציוני ללא-ציוני? מי שאומר אמן לדו"צ, תומף בעיוורון בכוחות האיפ-בטחון בבריוניותם, ולא אכפת לו מזכויות אדם? חחח, זה לא הציונות בוביק, זה לא העניין בכלל מסתבר…
כפי שאני רואה את זה, רוב הציבור (ובתוכו גם אני)חושב שני דברים נפרדים בעליל לגבי אירוע המשט.
הראשון, תמיכה בלתי מסוייגת באופן פעולתם של השייטים. אני (ולדידי רוב האזרחים במדינה) לא רואים פגם בתפקוד שלהם במצב בו היו. במיוחד לאור התמונות מהספינות.
חייל, גם הוא אדם. כפי שגורביץ דואג לציין ובצדק רב, תפקידם של לוחמים הוא בין היתר לסכן חייהם ועליהם לקחת זאת בחשבון. אך אין זה אומר שעליו לצעוד לעבר מותו בידיים שמוטות. כאשר לוחם מוצא את עצמו מותקף ע"י קבוצה של לוחמי חופש לטרור (וכוונתי היא לתוקפים בלבד, אני מניח שרוב פעילי המשט באמת שוחרי שלום, גם אם תמימים משהו ומשמשים כאידיוטים שימושיים לצורכיהם של טורקיה, החמאס והג'יהאד העולמי) זכותו כפי שזוהי זכותו היסודית של כל אדם באשר הוא להגן על חייו, ובאין מוצא אחר להרוג את תוקפו.
העובדה שהשייטים הם לוחמים מיומנים לא מוזילה את ערך חייהם. ואין זה משנה אם אזרח או חייל תוקף אותך. אם אזרח תוקף חייל עד לסכנת חיים, זכותו להגן על עצמו.
באותו עניין ובניגוד לרושם שמצטייר, בין היתר גם מדבריו של גורביץ בנושא, גם אם חיילים עולים לסיפון הספינה שלהם וגם אם זה בניגוד לחוק הבינלאומי (מה שאני בספק גדול לגביו) אין זה אוטומטית מתיר את דמם של החיילים או כל מי שעולה על הסיפון. אם החיילים היו יוזמים תקיפה של הפעילים, או אז הצדק היה איתם וזכותם היתה להגן על עצמם, אך כפי שמעצר שאר 5 הספינות עבר ללא פגיעה כלשהי במי מהפעילים וכפי שניתן לראות בצילומים שהשייטים לא מספיקים בכלל לרדת וכבר מוצאים עצמם מוכים באלות, שרשראות ושאר מריעין בישין לא זאת היא.
השני, זעם אדיר על ביבי, ברק ושאר הליצנים שמרכיבים את הממשלה הזאת. על הטמטום האינסופי שלהם (שכנראה עליו דיבר איינשטיין), על הפח שאליו הם הכניסו אותנו בעיניים עצומות, על הזחיחות, היהירות והנכונות הבלתי מפשרת שלהם לבודד את ישראל לחלוטין מהזירה הבינלאומית.
רבים כאן וודאי יקומו ויאמרו ישר (כפי שגורביץ אמר) כי אין אני מתייחס להרג של 9 אנשים כאל הבעיה אלא להשלכות של אותו ההרג.
ובכן, אני משוכנע שכל מי שנהרג, זכה למותו ביושר. על הספינה היו מעל ל700 איש, בצילומים ניתן לראות רהבה יותר מ9 אנשים מכים את השייטים. "פעילי השלום" התכוננו ללחימה מבעוד מועד ולפחות אחד "מהפעילים" צולם לפני המפגש עם צה"ל כי הוא פספס שתי הזדמנויות להיות שהאיד ושבפעם הזו שאיפתו תתגשם. האנשים הללו לא היו תמימים וגם לא אזרחים. העובדה שפעלו ללא מדים לא משנה מאומה, הם היו חיילים לכל דבר ועפלו בתיאום מדויק.
יתירה מזאת, הפעולה היתה הן חוקית והן מוסרית. זכותה של מדינה להטיל מצור על ישות עויינת שמצהירה כי מטרתה להשמיד אותה. מי שיאמר כי זהו עונש קולקטיבי ואין לנו זכות להעניש את כל הפלשתינים בשל מעללי החמאס, אומר בעצם כי הפלשתינים הם חבורה של מטומטמים ולמרות שהם בחרו בחמאס הם לא צריכים לשאת בתוצאות הבחירה שלהם.
כפי שממשלה בראשות ביבי וליברמן גורמת להוקעתנו (ואת אף אחד בעולם לא מעניין אם הם לא מייצגים אינטרס של אף אחד במדינה חוץ משלהם) בשל מעשיהם ודיבוריהם ואין לנו להלין אלא על העם המטומטם שבחר אותה, כך גם לגבי הפלשתינים. כל זמן שמי שהם בחרו מצהיר כי מטרתו להשמיד אותנו ופועל באינטנסיביות על מנת להגשים מטרה זאת, זכותנו לחסום ככל שביכולנו הגעת תחמושת שתשמש נגדנו.
ואף על פי כן, אין זה הופך את הדרך בה בחר ברק ואישר אוטומטית ביבי, לחכמה. הכתובת לא רק שהיתה רשומה על הקיר, היא גם צעקה גוואלד.
לעניין הפוסט עצמו, אכן יש בעיה עם ההסברה, אך לא עצם קיומה, משום שכל מדינה מחזיקה מערכי הסברה שונים ומגוונים. הבעיה היא גם לא שמסתמכים אצלנו יותר מדי על ההסברה. כפי שפורסם, תקציב ההסברה של המדינה הוא בשיעור דומה לזה של הליכוד – מפלגה אחת. וכפי שההסברה נראית ונשמעת ולא רק בימים האחרונים, היא לא משכנעת אף אחד. לא ישראלים ובוודאי לא אזרחים זרים. כן, ישראלים לרוב יסכימו עם דברים שהמסבירים יאמרו, זה לא אומר שההסברה גרמה להם לחשוב כך. זה גם לא אומר שהם חושבים שכך היה צריך לאמר את הדברים.
הבעיה היא שההסברה, כמו כל נושא אפשרי שבו הממשלה הנוכחית וקודמותיה מתעסקות, מוגחך לחלוטין. חוסר הרצינות, הזלזול והאופורטוניזם הטוטאלי שמאפיין, כמעט, כל פוליטיקאי הופכים כל החלטה במדינה הזאת למיצג טהור של צביעות והשתנה בקשת על הציבור הישראלי.
הבעיה היותר רצינית היא שהציבור כאן כל כך מפולג שהוא לא קולט בכלל שעושים ממנו יויו. כל שנתיים בממוצע מחליפים מפלגת שלטון, בתורות, ליכוד,קדימה, עבודה. שלוש מפלגות שהן אותה המפלגה ומשלה את עצמו מי שחושב אחרת. משלה את עצמו גם מי שחושב שיש למי מאלו אג'נדה כלשהי מלבד לשמר את כיסאותיהם ולדאוג למקורביהם. וזה לא שהמפלגות הקטנות יותר טובות. הן מנציחות את הסקטוריאליות והפילוג. רובן מתלהמות במטרה להשיג עוד כותרת. וחלק ניכר מחברי הכנסת הערבים דואגים בעיקר לאינטרסים של החמאס ולא לאלו של ערביי ישראל.
לא משנה במי תבחר (חוץ מהחרדים, אולי) ותזכה לזרם חם ומרענן של שתן בכל בוקר כשתשמע על הטמטום התורן שהממשלה התורנית ניפקה לבוחר התורן שלה.
אבהיר שבכל מקום שבו הכללתי לגבי "הישראלים" זוהי פרשנותי האישית בלבד בעניין.
אלון, תודה על ההדגמה הבהירה והמדויקת של שיח הנגד הישראלי. תגובתך נחלקת לשתים: החלק השני בוא אתה יוצא באופן נחרץ נגד ים של דברים ישראלים מדגים את הטיעון שלי באופן מצוין. אולם ברם, גם המקרה שבו אתה תומך בשייטת, מגלה שאתה מנסח את קבוצת הלוחמים הקטלנית הזו בתור מה שזכותו להתנגד להריגתו על ידי אנשים שהוא תוקף אותם, או לכל הפחות כופה עליהם את נוכחותו וכופה עליהם ציות.
כלומר, מה שהצלחת לבסס הוא משהו שאתה תומך בו ללא סייג, באמת. הוא באמת חורג משיח הנגד בצורה חשובה. אתה תומך ללא סייג בזכות להתנגד. זו תוספת מעולה למה שחשבתי שמותר לבטא בשיח.
לא הבנתי את הפסקה : "מי שיאמר כי זהו עונש קולקטיבי ואין לנו זכות להעניש את כל הפלשתינים בשל מעללי החמאס, אומר בעצם כי הפלשתינים הם חבורה של מטומטמים ולמרות שהם בחרו בחמאס הם לא צריכים לשאת בתוצאות הבחירה שלהם. "
אם אני עושה פראפראזה על הטענה הזאת אני מקבל "מותר לפוצץ אוטובוסים מלאי אזרחים כמחאה על הכיבוש כיוון שהיהודים מממנים בכספי המיסים שלהם את צבא הכיבוש ובחרו ממשלה שאינה מסיימת את הכיבוש והם צריכים לשאת בתוצאות הבחירה שלהם".
אתה בטוח שאתה רוצה לעמוד מאחורי הטענה שלך ?
עצם ההשוואה שאתה מציג כאן מראה את עיוות שדה המציאות (כלשונו של גורביץ) שבה את חי.
בוא נראה מה אתה משווה כנגד מה:
החלת מצור על ישות שמיד לאחר שנסגנו ממנה החלה לשגר בקצב גבוה יותר ויותר רקטות משטחה לשטחנו שאיראן מנסה לחמש אותה עד השיניים כפי שהיא עושה כבר עם חיזבאללה, שדאגה לשלוח מחבלים שיתפוצצו במעבר הגבול שנועד למעבר הסחורות לצרכיהם תוך שמועברות סחורות הומניטריות (אולי לא מספיק, אינני מכיר את המספרים) ושמצהירה בכל הזדמנות ובמצעה הרשמי על רצונה להשמיד את מדינת ישראל מול הרג אזרחים מכוון.
ממשלת וכנסת ישראל הבהחלט לא מכובדת יתר על המידה אך שלפחות בהצהרותיה חותרת לשלום ולפתרון של שתי מדינות לשני עמים שוב מול ממשלה שמצהירה כי ברצונה להשמיד את מדינת ישראל.
אז כן, אם נראה לך שההשוואות האלו במקומן, אז כן.
אף על פי כן לדעתי המצור אינו פיתרון נכון מבחינת ישראל. כפי שכבר הציעו, צריך לסגור את הגבול היבשתי עם עזה, לפתוח את הים ולהגיד להם תסתדרו בעצמכם ובעזרת מצרים. תעשו מה שבא לכם ושעכשיו הם ואירופה יהיו אחראים לכך שיהיה שקט בגזרה הזאת.
רגע רגע, אתה אומר בעצם שמוכרחים לקיים "הסברה" בצורה מוסדית כיוון שאי אפשר לסמוך על האזרח הפשוט שיגן על המדינה ?
אולי יש לאזרח הפשוט יותר שכל משחשבתי שיש לו.
כמעט. אני אומר ששימור מיומנות השיח הזו הוא שירות ממשלתי חיוני. ואם אתה חושב אחרת, אז, אה, אתה מדבר כמו ישראלי טיפוסי.
ליברמן שר החוץ. אלי ישי שר הפנים. מה עוד צריך להסביר?
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=8551ffe62453f72d38ac0d2facc1e189&id=1326
אני מצרף כאן את הקישור לפוסט של יעל מלמד ממעריב (כן, התנצלותי הכנה ,אני קורא לפעמים מעריב) שבו היא מספרת על ילדים בדואים בני 8 שעובדים בשדות קיבוץ נחל עוז.
היית מצפה שהטוקבקיסטים מימין ישושו על ההזדמנות להיכנס קצת בקיבוצניקים הצבועים אבל לא, עצם זה שכותבים על מצוקתו של ילד ישראלי בן 8 שהוא במקרה בדואי מוציאה אותם מדעתם. מיד הם מסבירים שמי שאכפת לו מילד כזה אז בהכרח לא אכפת לו מילדי שדרות המופגזים, או שהילד יגדל להיות גנב רכב (איך לא? הוא לא הולך לבית ספר נכון? וכל הקיבוץ יודע ושותק) או שהבדואים הם פרימיטיביים (נגיד שכן, מה הילד אשם?) בקיצור זעם ימני אותנטי על כל מי שאכפת לו ממצוקתו של ילד שאיננו יהודי.
למה זה קשור? כי כך בדיוק אנחנו נוהגים כלפי מעמדנו בעולם, אני תוהה עם משלחת הסיוע להאיטי לא היתה תוצאה של תסכול מכך שלא מזכירים את ישראל פתאום אלא מישהו אחר. כל פעם שיש איזה אירוע בעולם שלא קשור אלינו אנחנו מיד מתמרמרים , אם זה טבח ברואנדה אז בשואה סבלו יותר ואם זה רעידת אדמה בסין אז למה מראים את זה בכלל הרי סינים יש כמו זבל. אנחנו פשוט מוכרחים שהעולם כולו יסתכל עלינו כל הזמן ויתעניין במה שקורה פה בלי הפסקה, וכשזה קורה או אז אנחנו מתחילים לצרוח 'מה הם מסתכלים עלינו? למה הם לא הולכים לרואנדה או לסין? הרי שם הרבה יותר גרוע'
זהו כישלון ההסברה הישראלית המפוארת, היא פשוט לא יכולה להתמודד עם עם שסובל מפיצול אישיות. אני מניח שאם היתה מופיעה כתבה על איזה ילד מוזנח שהוריו ליכודניקים מיד היו כולם צועקים 'ואצל הבדואים יותר טוב?'
אני מסכים איתך לחלוטין לגבי תחושת הטירוף שעולה מהטוקבקים.
פשוט נגעלתי לראות תגובות כאלו.
הייתי בטוח שהתייחסויות יהיו תדהמה על העניין אבל גורנישט.
מי שיכול להתייחס בצורה כל כך נוראית לילדים מסכנים בני 8! פשוט איבד את צלם האנוש שלו.
אלון: למה בדיוק תמיכה בלתי מסוייגת בפעולת השייטים? אתה בטוח מראש ולפני כל ברור משמעותךי ע"ס דווחי דובר צה"ל ווידואים בערך שהכל בליינד בסדר לתשעה הרוגים בקטטה מסיבית ואפילו ברוטלית זה בטח הכרחי? בשביל מה האל הטוב נתן לך תבונה ויכולת להטיל ספק ופה לתבוע חקירה כאשר תשעה לפחות הורגים מוטלים על הסיפון? חלק עם חמישה בראש לפי הפתולוג (כן, גם בזה יש לפקפק)?
אתה צודק, הפרזתי מעט בחוסר ההסתייגות שלי.
כוונתי לא היתה שלא משנה מה השייטים עשו, הם היו בסדר וגם אם היו טובחים באזרחים חפים מפשע זה גם בסדר. רחוק מזה. זו היתה צורת התנסחות אמוציונלית שבאה להדגיש את האמון שלי בדברי השייטים ואני מתנצל אם הובן אחרת מכך.
כל כוונתי היתה שלאור הצילומים – בראש ובראשונה של הירידה מהמסוק בה ניתן לראות בבירור שפשוט קוטפים את החיילים אחד אחד עוד לפני שהם מספיקים להתיצב על הסיפון, ובטח לאור התמונות שהטורקים פרסמו היום. אני משוכנע שהדברים התנהלו כפי שהדברים מצוטטים מפי השייטים. אני לא משוכנע מעל לכל צל של ספק, כי גם אחרי פסקי דין תמיד קיים צל ספק וכאן עקרונית לא התקיימה עדיין חקירה מפורטת. לא שאני חושב שחקירה תגיע לאמת שתוסכם על כל הצדדים (לאמת האמיתית, חוץ ממי שהיה שם אף אחד כבר לא יגיע ואולי גם הם לא).
אני בעד חקירה מלאה. אני חושב שחקירות הן הכרחיות בכל מקרה. אם כדי להוכיח לעולם את צדקתנו ואם כדי להוציא לאור פעולות לא חוקיות ומחדלים על מנת לטהרם ולמוע את הישנותם (לא שאני משלה את עצמי שמסקנות חקירה כלשהי במדינתו מיושמות ע"י מי ממושאי החקירה).
בכל מקרה, אין לי אמון גבוה בכמעט שום דבר. אבל נסיון העבר ולא שום דבר אחר הוכיח לי שגם אם הצד שלנו משקר, אז שקריו מתגמדים לעומת השקרים של הצד השני. לא שזה מצדיק את הראשונים. כלל וכלל לא.
סליחה אלון – ר' תגובתי למטה.
לעמרי: אם תגלה ששני צלמים נורו, למשל, ולפחות אחד מהם נהרג, מה תגיד? "100% תמיכה בלוחמים" או "טבח", זהו? נגמרו אפשרויות הדיון?
השכנה שלי מלמטה היתה מורידה חצי עיר, את כל העובדים הזרים על טפם, השמאלנים, ועוד כמה. אבל בינתיים, היא לא פגעה בזבוב.
ככל הידוע שלי אנו שופטים אנשים על מה שהם עושים ועשו, לא על מה שהיו עושים. אבל כאשר אי אפשר להצידק ירי באמצעות העבודות, פונים למצבים היפותטיים. הזהר מפרוצדורת ההצדקה הזו, היא לא משהו.
כל מילה בסלע.
הוספתי את שתי האגורות שלי כאן – http://www.dvrim.com/?p=6
בומבה של פוסט!