החברים של ג'ורג'

שובו של עמלק (מעין דרש לליל שבועות)

דיון משונה מתנהל בימים האחרונים בארה"ב: ויכוח בין הפרשנים ג'פרי גולדברג מהאטלנטיק מנת'לי, פריד זכריה מניוזווק (שאותו מאשים גולדברג, על פניו בצדק, בציטוט ללא ייחוס של כתבה שלו), ואנדרו סאליבן (מהבלוג Daily Dish) על משמעותו של הביטוי "עמלק".

למה, לעזאזל? מפני שלפני כשבועיים פרסם גולדברג כתבה ארוכה בניו יורק טיימס אודות כוונותיו של ראש ממשלתנו כלפי איראן. ובאותה כתבה הוא מציין שאחד מעוזריו של נתניהו – הוא לא מזהה אותו בשמו – אמר לו שאם הוא רוצה להבין את עומק יחסו של נתניהו לאיראן, עליו "לחשוב על עמלק".

גולדברג זיהה, כמובן, מכרה-זהב בדמות ציטוט והפך את "איראן היא עמלק" המשתמע של עוזרו של נתניהו לחלק מהכותרת שלו. יש רק בעיה מינורית אחת: משמעותו של הביטוי. לגולדברג היא אמרה "איום קיומי"; לאנשים שקוראים את התנ"ך שלהם בלי תיווך של המתקראים חז"ל, כפי שזכריה וסאליבן עושים, המשמעות של עמלק היא "רצח עם שמתבצע על ידי יהודים כלפי חפים מפשע". זכריה ציין את הנקודה הזו, ושאל רטורית איזו מהומה היתה פורצת, אילו פקיד בכיר של נשיא איראן היה שולף איזה ציטוט מקביל שקורא לרצח עם של יהודים. הציטוט התנ"כי המדויק הוא, למי ששכח, הוא "לך והכית את עמלק, והחרמתם [היינו, השמדתם כדבר האסור בשימוש והמוקדש ליהווה – יצ"ג] את כל אשר לו. ולא תחמול עליו: והמתה מאיש עד אשה, מעולל ועד יונק, משור ועד שה, מגמל ועד חמור."

אופס! גולדברג חשף בטעות, ועוד לעיני גויים, חלק לא סימפטי של ההלכה היהודית. לא ייעשה כן במקומותינו. הוא מתחיל, על כן, בתמרון העתיק והנואש של הפרחת עשן וכזבים, שמיועד להסתיר את האמת: הוא אומר שנכון שהתנ"ך קורא להשמדת עמלק, אבל זו "מצווה לא מעשית, שמעולם לא בוצעה ולעולם לא תבוצע".

זה, במחילה, בולשיט מהתחלה ועד הסוף, וגולדברג צריך לדעת את זה. ראשית, כפי שמציין התנ"ך, "ויך שאול את עמלק מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים, ויתפוס את אגג מלך עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב [הדגשה שלי – יצ"ג]. ויחמול שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר" וגו'. וכידוע, שאול נענש על החמלה הזו: "ויאמר אליו שמואל: קרע יהווה את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך". (איזו דוגמא אנושית העמיד אותו "רע" אפשר לקרוא כאן: "ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה; וימדוד שני חבלים להמית ומלוא החבל להחיות". בלשון בני אדם, דוד חיסל את המואבים שהגיעו לבגרות ושימר את הילדים).

המצווה להשמדת עמלק חיה ונושמת, תודה ששאלתם. בלשון הזהב של אוכל הנבלות הגדול, נאמר "וכן מצוות עשה לאבד זרע עמלק, שנאמר 'תמחה את זכר עמלק', ומצוות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו, כדי לזכור איבתו". על מהותם של "מעשיו הרעים", אליבא דמתקראים חכמי היהודים, של עמלק נעמוד מיד. (מן הראוי לציין שוויקיפדיה, שמצטט סאליבן בנושא עמלק, נוקטת גם היא באפולוגטיקה היהודית הרגילה, כשזרקור מוטל לעבר מה שאומרת ההלכה על היחס הראוי ללא יהודים. לטענת ויקיפדיה, הרמב"ם מאפשר לעמלקים לבחור בין קבלת שבעת דיני בני נוח ובין השמדה – וזה פשוט לא מה שכתוב במקור – וגם לא יכול היה להיות כתוב, כשהתנ"ך אומר במפורש ש"מלחמה ליהווה בעמלק מדור-דור").

ומנין לגולדברג לדעת שהוא מדבר שטויות? משום שהוא כבר נפל בבור הזה בדיוק. את אותה אפולוגטיקה עצמה על דיני עמלק הוא פיזר לקוראי הניו יורקר ב-2004. הוא ראיין שם את בנצי ליברמן, אז יו"ר מועצת י"ש, שאמר לו ש"הפלסטינים הם עמלק", ואת משה פייגלין, שאמר לו שלמרות שאין לו הוכחות גנטיות, "הפלסטינים מתנהגים כמו עמלקים".

את העובדה הזו, כמו חלק ניכר מהעובדות בפוסט הזה, אני חייב לספרו המופתי של אליוט הורוביץ, Reckless Rites: Purim and the Legacy of Jewish Violence. הורוביץ, ביושר נדיר בקרב חוקרי יהדות, לא מוכן עוד להמשיך את ההתפתלויות והשקרים סביב מה שנאמר בהלכה. הוא עוקב יפה על הפתיחות היחסית במחקר במאה ה-19, ועל האופן בו הוא נסגר בבהלה מתחילת המאה ה-20 והלאה, במיוחד מאז השואה.

אז מה, בעצם, אמרו המתקראים חז"ל על עמלק?

* * * * *

בשנים האחרונות נולד מנהג מרגיז של התחנפות, במסגרתו הולכים חילונים ל"תיקון שבועות", כשאין להם מושג על מהותו של התיקון המקורי – הכשרת הזיווג בין החלק הזכרי והנקבי של האלוהות היהודית – וקוראים חלקים שנבחרו בקפידה מן הקורפוס היהודי, שמטרתם היא למלא אותם בשביעות רצון של "יש חוכמה ביהדות" ו"גם אנחנו יהודים טובים". בשאר השנה הם יכולים להמשיך להעלות את מס נחיתותם ליהודים האמיתיים.

עם הבהמה במלוא תפלצתה, כמובן, לא מפגישים אותם. אז הנה שירות לציבור. מה היה חטאו הגדול של עמלק? בספר שמות וספר דברים מדובר בעצם באיזה שבט מדברי שצץ משום מקום, ניהל קרב קטן ונעלם. על זה מכריזים על רצח עם, ועל מלחמה לדורי-דורות של יהווה בעמלק?

ובכן, בספר דברים מתוארת ההתקפה של עמלק במילים "ויזנב בך". חלק מהרבנים פירשו את המילה "זנב" – שבלשונם-שלהם הפכה למילה צנועה לפאלוס – כך שלטענתם, העמלקים סירסו את בני ישראל שלכדו, ולאחר מכן השליכו את אבריהם הנימולים השמימה. אחרים מהם טוענים שהעמלקים ביצעו בבני ישראל שברשותם מעשה סדום (הורוביץ, 112). הפרשנות הזו הגיונית, בהתחשב בכך שהרבנים סברו גם שכאשר "שיסף" שמואל את אגג, הוא למעשה סירס אותו. על פי גירסה אחרת, שמואל קשר את אגג לארבע בהמות, וקרע אותו כך לגזרים (שם, 111).

אשר ל"זנב" כפאלוס, היצירתיות של כותבי התלמוד לא עצרה בסירוס או מעשה סדום שגרתי: לטענת חלק מהם, הסיבה שוושתי סירבה להופיע בפני אחשוורוש היא שהמלאך גבריאל הצמיח על גופה אבר מין גברי (שם, 61). למקרא המעשה המגונה הזה בטקסט המקראי – היו רבים אחרים, כשהנפוץ שבהם הוא טענה של הרבנים החסודים שוושתי אמורה היתה להופיע בעירום לפני המלך – נאלץ אחד ממלקטי האגדות היהודיים במאה ה-19 לעבור ללטינית: venit Gabriel et fecit ei membrum virile. בכך, כמובן, הלך בעקבות הרבנים עצמם, שאסרו על תרגום דברים מביכים – בהניחם שהקורא הפשוט הוא שוטה גמור. הורוביץ מציין (שם, 62) שהאגדה התלמודית הזו, שזכתה לתפוצה רחבה, הפכה למוקש לבחורי הישיבה ששיחקו את דמותה בפורים-שפיל במאה ה-19.

אגדה אחרת על ושתי מציינת שהיא באה על עונשה הראוי, משום ש"נהגה להפשיט את בנות ישראל ערומות ולאלץ אותן לשרת אותה בשבת". אבל אם נתחיל לציין את ים הפיגולים הממלא את התלמוד – מהתפיסה שילדה בת שלוש יכולה ליהנות מיחסי מין, ממדידת המרחק בין שדיהן של נשים שמאפשר את גירושן המיידי ללא זכויות, שבעל אוב איננו יכול להושיב שד על אבר מינו בשבת, ועוד ועוד – הרי שלא יישאר לנו זמן לעסוק במשהו שאיננו הבל, שטות ורעות רוח.

* * * * *

והנה דברי ההבל האלה שבים אלינו שוב, והפעם כמדיניות. הורוביץ ציין שהסיבה לכתיבת ספרו היא שרוח עמלק שבה ועולה מן האוב. המצווה העתיקה, והשעשוע שבהדבקת כינויי "עמלק" לעמים שונים ואף ליהודים, היתה לא מזיקה, יחסית, כל זמן שלא ניתן כוח בידי המאמינים בה. בארבעים השנים האחרונות, שחררנו את השד וחימשנו אותו.

אינני יודע מי הוא יועצו של נתניהו שדיבר על "עמלק", אבל אני יודע שנתניהו מקיף עצמו בחובשי כיפות. האיום שבמושגים היהודיים החל לשחק תפקיד פוליטי, ממשי. ספק אם נתניהו עצמו רוצה להשמיד את האיראנים כולם, ללא חמלה, "מאיש עד אשה, מעולל ועד יונק, משור ועד שה, מגמל ועד חמור". הוא בכל זאת התחנך במקומות מתורבתים, ולא על ידי חובשי כיפות. אבל אחד מיועציו של ראש ממשלה של מעצמה גרעינית, שכבר איימה על איראן, בהחלט חושב שמלחמת השמדה כנגד איראן נמצאת בתחום האפשרויות – והוא נתמך בכך על ידי חלק ניכר מהאוכלוסיה. ארס ארוך שנים מפעפע בגוף הפוליטי שלנו, ועכשיו הוא סמוך מאד לראש הממשלה. די בכך כדי לגרום לכל אחד לפחד.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • א

    איך לא התייחסת?

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3722399,00.html

    זה עולה אפילו על "חוק הנכבה".

    • ygurvitz

      התייחסתי גם התייחסתי, בפוסט שעסק בחוק הנכבה.אף אחד פשוט לא שם לב…

  • מאיר עיניים, תודה.

  • אשמח מאוד אם תוכל להרחיב על "תיקון (ליל) שבועות".

    • ג'ו

      או הפניה למישהו שמסביר את העניין היטב.

  • ערן טרבלסי

    יוסי,
    כתבת: "לאנשים שקוראים את התנ"ך שלהם בלי תיווך של המתקראים חז"ל, כפי שזכריה וסאליבן עושים"
    אני מניח שאתה יודע היטב שיהודים אורתודוכסים אינם קוראים את התנ"ך שלהם בלי תיווך של המתקראים חז"ל, על כל פנים לא כשמדובר בעולם המעשי. זו הסיבה שהם מגיבים בביטול כשמזכירים להם (למשל) את גיורה הפשוט של רות. בהינתן עובדה זו, ראוי להזכיר שאותם חז"ל (ולא חשובות כרגע הסיבות) הכריזו שאין יותר אפשרות לזהות את עמלק בגלל הערבוב בין האומות (או משהו כזה).

    • ygurvitz

      אתה טועה. הם קבעו שכל האומות התערבבו – פרט לעמלק. הם לא יכלו לקבוע אחרת, בהתחשב בכך ש"מלחמה ליהוה בעמלק מדור לדור".

  • רן

    צ"ל "כדי לעורר איבתו" ולא "כדי לזכור איבתו" בציטוט של הרמב"ם

  • מני ל

    כפי שנאמר כבר בעבר, הגישה הפסיכוטית של יהודים בישראל לשואה לפעמים נראית כמו באה לידי ביטוי ב"העולם חייב לנו לפחות עוד 5.9 מיליון". כשמחברים את זה עם האידיאולוגיה היהודיסטית הידועה הזו, המחשבה על התוצאה מפחידה.

    חוץ מזה, איך יג"עים יכולים להתלונן אם הם הניחו את מה שנראה כמו הבסיס האידיאולוגי ל-NSDAP למעלה מ-2500 שנה קודם לכן?

  • מני זהבי

    יוסי: "לטענת ויקיפדיה, הרמב"ם מאפשר לעמלקים לבחור בין קבלת שבעת דיני בני נוח ובין השמדה – וזה פשוט לא מה שכתוב במקור – וגם לא יכול היה להיות כתוב, כשהתנ"ך אומר במפורש ש"מלחמה ליהווה בעמלק מדור-דור")."

    נו, ואתה חושב שהרמב"ם פסק הלכות על-פי התנ"ך? אתה הרי צריך לדעת שזה לא כך.
    ולגופו של עניין, הנה הרמב"ם, הלכות מלכים ו, ד:
    "אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה שנאמר כן תעשה לכל וגו' רק מערי העמים לא תחיה כל נשמה, וכן הוא אומר בעמלק תמחה את זכר עמלק, ומנין שאינו מדבר אלא באלו שלא השלימו שנאמר לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון את הכל לקחו במלחמה כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם, מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו".
    דרך אגב, אפשר להתווכח על משמעות המילה "השלימו". על-פי הרמב"ם, השלמה עם בני ישראל — המתבטאת בכניעה בפניהם וקבלת עול מסים וכיו"ב — אינה כוללת בתוכה בהכרח את קבלת שבע המצוות של בני נח. הראב"ד וכסף משנה טוענים שלגבי שבעת העמים ועמלק, הפועל "השלימו" בדברי הרמב"ם מתייחס גם לקבלת שבע המצוות, וסביר להניח שהם צודקים, אבל עקרונית, אפשר להתווכח גם על זה.
    ולענייננו: לקחת פסקה מטקסט דתי הזוכה למעמד מקודש בקרב חברה מסוימת וטוען, בלי להביא בחשבון שום גורם נוסף, שבני החברה הנדונה יעשו בדיוק את מה שכתוב בטקסט אם תינתן בידם הדזמנות, זו שטות שבני אדם משכילים נגמלו ממנה מזה זמן רב. אפשר לדון על מה שעולה בראשו של ישראלי מצוי בראשית שנות האלפיים כשהוא מדבר על עמלק, אבל גם אם מדובר בישראלי שחובש כיפה, אין זה סביר שהוא מכין פקודה מבצעית להשמדת מי שהוא מכנה אותו כך.

    • ygurvitz

      ולענייננו: לקחת פסקה מטקסט דתי הזוכה למעמד מקודש בקרב חברה מסוימת וטוען, בלי להביא בחשבון שום גורם נוסף, שבני החברה הנדונה יעשו בדיוק את מה שכתוב בטקסט אם תינתן בידם הדזמנות, זו שטות שבני אדם משכילים נגמלו ממנה מזה זמן רב.

      שטות? אנחנו חיים באותו עולם? כי אני זוכר טיפוסים כמו אבו מוסאב אל זרקאווי וברוך גולדשטיין שעשו בדיוק את מה שהם חשבו שנדרש מהם. אני גם יודע שבקרב הקנאים בשתי הקבוצות, גולדשטיין וזרקאווי הם גיבורים – ובדיוק בגלל קנאותם לטקסט העתיק. אשר לעמלק, אני ממליץ לך לקרוא את התשפוכת בפורומים ובפרסומים של חובשי הכיפה. זה מאלף. הם משתוקקים לקיים את המצווה הזו.

      מדובר כמובן בקנאים. אבל הם יסחפו אחריהם רבים. יהיו הרבה שלא ישתתפו, כמובן, ואף יתגגדו, משום שהערכים האנושיים שבהם יגברו על הערכים היהודיים שבהם. אבל הרוב השותק יגיד שזה קצת מוגזם, אבל… ככה זה עובד. ככה זה תמיד עובד: קבוצה קטנה וקנאית ("קאדר מהפכני"), והמון גדול ומבולבל שלא יודע איך להתמודד מולה, משום שהיא משתמשת בערכים שהוא הפנים נגדו.

      והאנשים מהקאדר המהפכני לוחשים על אוזנו של נתניהו.

      • מני זהבי

        אני לא מדבר על אנשים ש"עשו בדיוק את מה הם חשבו שנדרש מהם" (אמירה כל-כך כוללנית שקשה להשתמש בה בהתייחסות לתופעה חברתית או פוליטית ספציפית). אני מדבר על אנשים שביצעו, או צפויים לבצע, הוראות מאוד מסוימות המצויות בטקסטים מקודשים (הוראות הנוגעות להשמדת סוג מסוים של בני אדם, במקרה הזה). אני גם לא טוען שלמה שנאמר בטקסטים מקודשים אין משמעות מעשית (אמירה שהיא בלתי-מבוססת בעליל). אני טוען שהוראות של טקסטים מקודשים מגיעים אל "משתמשי הקצה" בקהילות הדתיות השונות בתיווכם של גורמים רבים, מהם כאלה שמקורם במסורת הדתית הרלוונטית עצמה ומהם כאלה שמקורם בתנאי החיים הכלליים של הקהילה הדתית הספציפית. הגורמים הללו הם בדיוק הסיבה לכך שגולדשטיין וזרקאווי מהווים תופעות חריגות בקרב היהודים והמוסלמים. באופן גס משהו, ניתן לדבר על גולדשטיין ועל זרקאווי כעל נציגים של פונדמנטליזם דתי, והרי הגורמים להיווצרותה של התופעה הזאת והסיבות המשפיעות על היקפה בחברות שונות נדונו עד זרא. חלק גדול מהגורמים הללו אינו נובע מטקסטים מקודשים לכשעצמם, ומסיבות מובנות, דווקא הגורמים האלה ניתנים להשפעה בקלות רבה יותר, אם ברצוננו למנוע את התרחבותן של התנועות הפונדמנטליסטיות. ובכל מקרה, הצגת עצם קיומן של הוראות רצחניות בטקסטים מקודשים כתנאי מספיק לביצוען בפועל היא עיוות, ובד"כ עיוות גדול יותר מזה הנעשה בחיבורים אפולוגטיים מתוך כוונה להציג את ההוראות האלה כבלתי-רלוונטיות, במישור המעשי, למציאות הנוכחית.

  • מני זהבי

    אה, וכמובן, אם אתה מסתמך על התנ"ך, אזי שארית הפליטה לעמלק חוסלה אי-שם בימי חזקיהו מלך יהודה (דברי הימים א ד מא-מג).

    • מקס הזועם.

      אם להסתמך על התנ"ך, עמלקים היו בסביבה הרבה אחרי חזקיהו. המן הרשע, למשל, הוא צאצא של אגג, המלך העמלקי האחרון. מרדכי הוא צאצא של שאול המלך, וכל סיפור מגילת אסתר הוא סגירת פינות לעבודה שלא נעשתה עד הסוף בימי שאול ואגג.

      • מני זהבי

        אה, אני מדבר על עמלקים כקבוצה מובחנת, לא על אדם בודד שאחד מאבות-אבותיו היה מלך עמלק.

        • מקס הזועם.

          טוב, טכנית, אם עמלק חוסל, גם המן לא היה צריך להתקיים. אבל זה ממש לא עקרוני.

          החלק המעניין הוא המעבר בין עמלק כקבוצה מובחנת של אנשים לעמלק כארכיטיפ יונגיאני של האוייב האולטימטיבי שלא ניתן לפיוס וירדוף אותנו עד נשימתו האחרונה (מעין טרמינייטור שכזה) בפסיכולוגיה היהודית.

          • מני זהבי

            ודאי שזה מעניין. אבל ארכטיפ יונגיאני (של אויב או של כל דבר אחר) אינו ניתן להשמדה, הלא כן?

            • מקס הזועם.

              זה כל היופי. אפשר לעשות בו שימוש חוזר.

  • יצ"ג? מאיפה צצה הצ' בראשי התיבות שלך?

    • ygurvitz

      היא לא צצה, היא תמיד היתה שם.

      • אז סלח לי, רק עכשיו שמתי לב לקיומה. מדוע יש צ' בראשי התיבות שלך?

        • ygurvitz

          בגלל הצבי. יוסי צבי גורביץ.

          • ראא לא יפעל יותר טוב מרא, נכון?

            • ygurvitz

              לא יודע, במקרה הכי גרוע זה יחסוך לך את הצורך להסביר שאתה לא מתחזה לאל מצרי…

              • שחר

                סליחה מראש, אבל "רע" זה השם של האל המצרי, ב"ע", או ביד שמתחת לפה שמייצג את ה"ר".

  • דרור

    אני מסכים עם המסקנה של סאליבן
    כמו כן ההבנה שהיסטוריית המלחמה בעמלק היא היסטוריה של תגובת יתר לא פרופורצינאלית היא תובנה מעניינת. מצד שני, צריך וחשוב להדגיש, שהמילה עמלק היא בראש ובראשונה, לפחות בתרבות החילונית לפי דעתי, איום קיומי, ולא מטרה להשמדה. עמלק מציין קודם כל פאניקה. ההשמדה שלו הינה לא מצווה דתית אלא כורח קיומי כדי לשרוד. אבל הסכנה ממנו היא המשתנה הראשוני.
    שוב, אני אומר את זה מתוך אינטואיציה ללא שום בדיקה אבל ככה זה עבורי כחילוני שגדל במערכת החינוך החילונית ומשום מה אני מאמין שזה תקף לרוב הציבור הישראלי. שנתניהו אומר עמלק הוא לא אומר אלו שאנחנו הולכים להשמיד, אלא הוא אומר אלו שמטרתם להשמיד אותנו, וזה הבדל לא קטן.

  • הפרשנות שאני מכיר ליזנב, היא שהעמלקים היכו בזקנים ובחלשים, שהיו בסוף השיירה של העיברים. אבל אני יודע די מעט.

  • יהושאפט

    מלחמת השמדה טואטלית בלי להותיר שריד ופליט נגד איראן?

    כמה פצצות שלא תהיינה לישראל, חוששני שהדבר הינו בלתי אפשרי.

    ואם כל הערבים הם עמלק, הדבר אינו אפשרי שבעתיים.

    • אלכס ז.

      זה אולי לא מציאותי, אבל מציאות מעולם לא שיחקה תפקיד חשוב אצל הקנאים.

  • למה עמלק הוא איום קיומי יותר ממדין? על מדין לא צווינו בג'נוסייד, והם בניגוד לעמלקים גם בעטו לנו בתחת במדבר וגם כבשו אותנו כמה מאות שנים אחרי זה, בארצנו שלנו.

  • אהרן פורת

    מתוך מכתבו של גרשום שלום לפרנץ רוזנצייג, 26.12.1926:

    "אכן,האנשים פה אינם יודעים את משמעות מעשיהם. סבורים הם שהפכו את העברית לשפה חילונית. שחילצו מתוכה את העוקץ האפוקליפטי. אבל זאת איננה האמת. חילון של שפה אינו אלא דיבור בעלמא, מליצה בלבד. אי אפשר, למעשה, לרוקן את המלים המלאות עד להתפוצץ, אלא במחיר הפקרת השפה עצמה…

    "ילדינו שוב אין להם שפה אחרת. והאמת חייבת להיאמר: הם, והם בלבד, ישלמו את מחיר המפגש הזה שכפינו עליהם מבלי לשאול אותם, מבלי לשאול את עצמנו. כאשר השפה תפנה את נשקה נגד דובריה -ולרגעים נוהגת היא כך כבר עכשיו..

    "האם יהיה לנו נוער שיחזיק מעמד במרד של שפה קדושה? שפה מורכבת משמות, עוצמת השפה צרורה בשם, והתהום שלה חתומה בו. לאחר שהשבענו את השמות העתיקים יום אחר יום, שוב אין אנו יכולים להרחיק את כוחותיהם. עוררנו אותם, והם יופיעו, שהרי השבענו אותם בעוצמה רבה מאד"

    http://www.dornai.com/gershom_scholem_the_hebrew_language.htm

    • אקסט מצמרר, ומתאים בדיוק לסיטואציה הנוכחית.

      מה שכן, אני לא מסכים שהבעיה היא השימוש בעברית. הדתיים היו משווים את איראן לעמלק גם אם היינו מדברים גרמנית או יידיש. והחילונים ממילא לא מבינים את כוח ההשוואה.

  • איתי כ.

    שלום יוסי, האם תוכל להסביר למה אתה מכנה את הרמב"ם – "אוכל הנבלות הגדול", תודה.

  • איתי כ.

    אה, זה בשביל להעליב.

    • הרמבם יעמוד בזה

    • ygurvitz

      אה, בהחלט. אחרי הכל, אנחנו מדברים על אוכל הנבלות שכתב את הטקסט הבא:

      ישראל שבא על הגויה–בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד–כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל . . . וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר–הרוגו"

      (ספר קדושה, הלכות ביאה יב' ח'). קרא בעיון. אם יש פדופיל יהודי שאנס ילדה גויה, אוכל הנבלות רוצה שנהרוג את הילדה דווקא.