למה אצביע למשותפת
כי צריך לסיים את הכיבוש, ובגלל שנצטרך לחיות ביחד בארץ המעונה הזו
מחרתיים אצביע, בפעם השניה, לרשימה המשותפת, ואני קורא לכם לעשות כמוני.
למה? ובכן, ראשית ראוי שאסביר מדוע אני לא מצביע עוד למרצ, המפלגה שבה תמכתי בבלוג הזה במשך כעשור.
בבואי לשקול את הצבעתי, במשך שנים היה בפני שיקול אחד: מי יסייע יותר למאבק בכיבוש ובסיומו. בשנה האחרונה, לאור הפצת השנאה הבלתי פוסקת של נתניהו, התווסף שיקול נוסף: הגנה על המיעוט הפלסטיני-ישראלי וסולידריות איתו. אלה, מבחינתי, עילות ה-sine qua non להצבעה.
בשנה וחצי האחרונה, עם השתלטות סיעת האדומים בהנהגת אילן גילאון על מרצ, חלה התרחקות מתמדת של המפלגה מתמיכה במאבק לסיום הכיבוש, וחוויתי עוינות של ממש מצד ותיקי המפלגה בכל פעם שהעלתי את הנושא ונושאים סמוכים, כמו העובדה שצה”ל הוא צבא כיבוש וקיומה של הנכבה. בנושא האחרון, למשל, קיבלתי תגובות שנראו כאילו נשאבו מ”נכבה חרטא” של אם תרצו. כמובן, חלקים ניכרים במרצ שייכים לתנועה הקיבוצית, מרוויחה עיקרית משוד האדמות של 1948.
לקראת בחירות ספטמבר, החליטה מרצ החלטה שהיתה מבחינתי חציית קו אדום: השתלבות עם הלאזוכראיךקראולה של אהוד ברק. ניבאתי שהצירוף החדש לא יביא ולו שישה מנדטים. ההצבעה על צירוף ברק היתה איומה: קריאות גנאי למתנגדים, צעקות. נרשמתי לשאת דברים. לא קיבלתי את זכות הדיבור. היתה הצבעה, היא נגמרה 240-6 לטובת האיחוד. קש נוסף ששבר את גב הגמל היה יאיר גולן. כן, לאיש היתה התבטאות מוצלחת בנושא “זיהוי סימנים.” הוא גם הועמד לדין על ידי צה”ל בשל שימוש בנוהל שכן (קרי, שימוש במגן אנושי) לאחר שבג”צ אסר על כך. הוא ננזף. מבחינת החוק היבש, יאיר גולן הוא פושע מלחמה. כן, הוא פושע מלחמה שתומך בעמדות כמעט-כמו-אלה-של-מרצ. אהוד ברק הוא פושע מלחמה בשל מעשיו בעופרת יצוקה. רשימה עם שני פושעי מלחמה היתה יותר מדי בשבילי. זמן קצר לאחר ההצבעה לקבל את שני אלה, הודעתי על פרישתי מוועידת מרצ. עביט השופכין שנשפך עלי אז היה מדהים.
הצבעתי בספטמבר לראשונה למשותפת בחוסר חדווה ובהרבה דאגה. אני שמח לומר שההצבעה הוכיחה את עצמה בכל תקופת הרפאים שחלפה מאז. לאחרונה, החליטה מרצ להתמזג עם מפלגת העבודה. נושא הכיבוש ירד לחלוטין מסדר היום, ואת המחויבות שלה לפלסטינים הישראלים הוכיחה המפלגה בכך שהציבה את המועמד הפלסטיני הישראלי הראשון במקום 11 הלא ריאלי. עכשיו סיעת אמת רוצה שאכניס לכנסת את איציק שמולי, שהצטרף להתקפה על ארגוני זכויות האדם, ואת אשת הימין אורלי לוי. אלה שתי צפרדעים יותר מדי מבחינתי.
חשוב לומר עוד משהו בנושא הזה. בשנת 1988 ראיתי את שולמית אלוני מתמודדת עם שאלה מדוע להצביע לרצ ולא למפ”מ. היא מנתה כמה סיבות, ואז אמרה בשלווה “ואם תצביע למפ”ם, אני לא אריב איתך.” השלווה חסרה לי, אבל אם אתם רוצים להצביע למה שנשאר ממרצ, לא אריב אתכם.
למה המשותפת, אם כן – או, ליתר דיוק, נתחיל בבעיות בהצבעה למשותפת. אני לא אוהב את הרשימה האיסלמית והייתי מאד שמח לא להצביע לה. גם דעותי על מק”י ידועות. אילו עמדה בפני האפשרות להצביע לבל”ד לבדה, או לאחמד טיבי, הייתי עושה את זה ללא היסוס.
אבל היכולת הזו נגזלה ממני על ידי קנוניה של אנשי ימין. בשנת 2014, נתניהו, לפיד וליברמן קשרו יחדיו להעלות את אחוז החסימה, כדי לחסל את הסיכוי של מפלגות ישראליות פלסטיניות לרוץ לבדן. עוד שטיק ציוני במסע הארוך של הציונות לחסל את ילידי הארץ ואת היכולת שלהם להגיע לכוח פוליטי. לפיד, ליברמן ונתניהו החליטו שלא תהיה לי האפשרות לבחור רק בבל”ד או בטיבי.
ואחרי זה: ההצבעה למשותפת איננה הצבעה מאונס. המשותפת, בהנהגתו של איימן עודה, מייצגת כרגע את האפשרות הטובה ביותר למי שאיננו ציוני. היא מדברת על פיתוח הארץ לטובת כל יושביה, היא דוחה את הגזענות על כל צורותיה, והיא שותפה נאמנה למאבק בכיבוש.
מעל לכל, היא מייצגת את הציבור הילידי במקום הזה, שנדחק לאחור על ידי פולשים זרים. הנכבה לא נגמרה. היא נמשכת גם כיום. ראינו את זה באום אל חיראן, כששוטרים ישראלים התייחסו לבדואים כאילו הם אויבים (ועל הדרך ירו כדור ספוג בעינו של ח”כ עודה, נקודה שהתקשורת היהודית התעלמה ממנה כמיטב יכולתה.) אנחנו רואים את זה בתכנית פראוור, בסירוב החוזר ונשנה לבנות תכניות מתאר לישובים הפלסטיניים-ישראלים ובמקביל בניהול מלחמה בבניה הבלתי חוקית בהכרח שלהם (חוק קמיניץ). המטרה של המשטר הציוני היתה ונותרה נישול באמצעות רדיפה והצקה של פלסטינים ישראלים, עד שיימאס להם ויילכו. בעוד מרצ מתפוגגת לתוך בועת צדק-חברתי-ליהודים, שיש עליה הסכמה כללית מהקצה השמאלי של הליכוד (סליחה, שרן השכל!), ובכן, מרצ, מישהו צריך להגן גם על הזכויות שאלה שבעוונם לא נולדו לעם הנבחר.
אמרו לי: זו לא הצבעה טקטית נבונה. עניתי: אין דבר כזה “הצבעה טקטית נבונה.” איש לא יודע איך יסתיימו הבחירות. “הצבעות טקטיות נבונות” נגמרות לעתים קרובות בכך שאתה מכניס לכנסת אנשים שגורמים לך להתחרט שיצאת מהבית להצביע. מרכיב ראשי להשגת צדק במולדת המעונה שלנו הוא להכיר בקיומם של ילידיה ובזכויותיהם; לשם כך צריך כמה שיותר קולות למשותפת, כדי שהמפלגות הציוניות לא יוכלו עוד להתעלם ממנה. לשם כך צריך כמה שיותר קולות יהודיים למשותפת, כדי שהפלסטינים הישראלים יבינו שהם לא עומדים לבדם במאבק הזה, שלא כל מי שמחוץ למחנה הוא עוין. סולידריות היא קריטית. ללא סולידריות, הנתניהוז והלפידים יפוררו אותנו.
ובכל זאת: מה ביחס להפלת נתניהו? זה לא מסובך, למעשה. אין לגנץ אפשרות להקים ממשלה ללא תמיכת המשותפת – אלא אם הוא הולך לשבת עם הליכוד. לפיד אמר זאת בקולו: המטרה של כלום לבן היא לשכנע את הליכוד ללא נתניהו לשבת איתם. מעבר לכך שזה לא אפשרי – הליכוד לא ישליך את נתניהו בקרוב – קיבלנו כאן הצצה למה שרוצה כלום לבן: עוד מאותו הדבר, אבל עם פחות שחיתות. העתיד שלנו יהיה זהה – הדיקטטורה הצבאית בשטחים תמשך, הגזל הציוני בתוך ישראל יימשך – אבל האנשים שינהיגו אותנו יקחו פחות לכיסם וישתדלו להיראות מהוגנים יותר.
אני מאמין שמגיע לנו הרבה יותר מזה, ולכן אנחנו צריכים את המרכיב שאיננו כלום-לבן בגוש המרכז-שמאל חזק ככל האפשר. אם למשותפת יהיו 15 מנדטים או יותר, גנץ ייאלץ לשאת ולתת איתם. ואם לא עכשיו, אז בסיבוב הבא. בחירות אינן עומדות בפני עצמן. הן נקודות במאבק ארוך.
לכו עם מצפונכם. אפשר לשבור את מעגל היאוש, אבל לשם כך אנחנו חייבים לשבור את מעגל האינרציה ולהכריח את המערכת הפוליטית היהודית לקבל את מפלגת הילידים. זה לא יהיה קל, ויהיו לא מעט משברים בדרך, אבל זו הדרך היחידה לצאת ממעגל שלטון הימין: לקבל את מי שאומרים לנו שאסור לקבל. בפשטות: לשמאל הישראלי אין סיכוי ללא הפלסטינים הישראלים.
לא לפחד כלל.
https://www.facebook.com/JointListHebrew/videos/767447903746582/
הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
כן.
אני הצבעתי עבודה(!) בספטמבר, פחדתי שהם ייעלמו מתחת לאחוז החסימה יחד עם קרוב ל- 4 מנדטים שיצביעו להם. עכשיו הפחד הזה אינו קיים.
גם אני לא אוהב חלקים מהמשותפת, אבל חלקים אחרים במשותפת מדברים אלי יותר מכל מפלגה ציונית; למשל, איימן עודה. מול המתקרבנים המזוייפים והמושחתים, אלה המקוננים כקוזק נגזל על מפלצת הדיפ סטייט שרודפת אחריהם, תמיד אעדיף את החלש שדחף נייד לפרצופו המדושן של ביבי.
עודה? חלש? הוא היה קרוב סנטימטרים מלהיות ראש האופוזיציה — תפקיד רשמי לחלוטין, וכנראה המקסימום שח"כ ערבי יכול לקבל כאן בעתיד הנראה לעין. עכשיו הוא לא יקבל גם את זה.
עודה חלש. הוא ערבי, לא? ולגבי המקסימום שיכול ערבי לקבל – נו טוף. אז אתה חושב כך. כבר היו שרים ערבים. וחוצמזה, אם לדעתך קבלת הערבי אינה מתאפשרת בעתיד הנראה לעין, הרי עלינו המלאכה להביא את העתיד הזה לטווח הראייה שלנו. אתה לא חושב שדרכך תביא לידי כך, נכון?
ערבי ערבי, אבל יש לו מעמד ציבורי ופוליטי שלא מעט יהודים היו מקנאים בו (כולל, כנראה, סתיו שפיר, עמרם מצנע וציפי לבני). וזה בסדר גמור.
העניין הוא שהחלוקה לחזקים וחלשים אף פעם אינה חד משמעית ויוצרת יותר בעיות משהיא יכולה לפתור. זה למה העיסוק האינסופי בענייני פריווילגיה ומעמד, החביב על השמאל הפרוגרסיבי, הוא נשק השמדה עצמית.
מני: ״חלוקה לחזקים וחלשים אף פעם אינה חד משמעית״
גם מני: ״ראש האופוזיציה הוא המקסימום שח״כ ערבי יכול לקבל כאן בעתיד הנראה לעין״
אז? כמעט כל אחד ממי שחי על כוכב הלכת הזה חזק מאנשים מסוימים וחלש מאחרים.
אז זה מדגים שאתה מבין אינטואיטיבית למה מתכוונים שאומרים שעודה ״חלש״, על כל המורכבות בזה. במקום לעבור הלאה, אתה מתעקש כאילו קודם לבנות איזו מסגרת תיאורטית שבה יש הגדרה ריגורוזית ל״חלש״ ו״חזק״, כאילו שנצליח בצ׳אט של בלוג לעשות את זה.
לא מסגרת תיאורטית ולא הגדרה ריגורוזית, אלא הבנה שחלש או לא, עודה מייצג את הציבור שבחר בו בדרך שהוא וציבור בוחריו רואים לנכון. עצם היכולת שלו לעשות זאת מלמדת שהוא לא ממש חלש.
אולי הוא לא, אבל הציבור שהוא מייצג, גם כפרטים וגם כקבוצה. אבל יותר קצר להגיד שעודה חלש וכולם מבינים למה כולם מתכוונים.
אבל הציבור בוחר בו, כשם שציבור אחר בוחר במפלגות החרדיות. זה שהחרדים יודעים לקבל את הסדר הפוליטי שהם לא מתים עליו (מסיבות שלהם) ולשתף אתו פעולה לטובת האינטרסים שלהם, והערבים טרם ניסו זאת, אולי הופך את החרדים לחזקים מהם אבל אינו מגלם איזה עוול מהותי.
עד מתי תתעתע בנו? "והערבים טרם ניסו זאת" אומר האיש ששולל את זכותם של המצביעים הפלסטינים למפלגה משלהם ודורש שיצביעו למפלגות ציוניות. אתה מסתבך בתירוצים שלך.
שולל את זכותם למפלגה שלהם? מתי ואיפה? אין לי כל בעיה שיצביעו למי שהם רוצים, אני מתנגד עקרונית לפסילת רשימות, וחושב שהעלאת אחוז החסימה הייתה רעיון אווילי (מסיבות שלא בהכרח קשורות לערבים).
האם אני דורש שיצביעו למפלגה ציונית? לא ממש. אני הייתי מעדיף שיכניסו את עיסאווי פרייג' לכנסת ואל עליאן אלקרנאווי לממשלה, במקום מה-שמם סביב מקום 13 במשותפת. אבל הם אנשים בוגרים, שיצביעו למי שהם רוצים. פשוט במדינה שהיא בהגדרתה ציונית יש מחיר ציבורי לאימוץ גלוי של עמדות אנטי-ציוניות. זה לא מחיר שלמיעוט מוחלש, אם הוא אכן רואה את עצמו ככזה, כדאי לשלם.
דווקא החרדים יודעים יפה מאד (באמת, בלי סקרזם) לרתום לטובתם שיח של חלשים מול חזקים, לדרוש מה שמגיע להם וגם להתרעם על האופי של המדינה הציונית. אולי הערבים צריכים דווקא יותר שיח של חלשים מול חזקים ולא ההיפך, או אולי יותר להילחם על האופי של המדינה.
עמרם who?
החלוקה לחזקים וחלשים אף פעם אינה חד משמעית? וואלה. מה זה בדיוק אומר? שהיום אנחנו למעלה ומחר למטה? ומי עורך את החלוקה הזאת? לדעתי, רק ליכוד חזק יכול.
העיסוק האינסופי הזה בענייני פריווילגיה ומעמד, למשל, זה כולל את מי שיכול לבנות הרחבה לישובו ומי לא? מי שיכול לגור בקציר ומי שלא? מי שחייב להתעסק רק בענייניו הפנימיים ומי שיכול להסתכל החוצה?
רוצה ליכוד, תצביע ליכוד. לעומד בראשו יש אומנם סוג של תפיסת שווא בדבר גדולתו, אבל אני לא חושב שאפילו הוא יעז לומר שהוא עורך את החלוקה המדוברת. היא התקיימה לפניו ותתקיים אחריו.
לציבור הערבי בישראל יש לא מעט בעיות. חלק ניכר מהן נובעות מכך שהוא סובל מאפלייה. התנגדות מוצהרת לרעיון המכונן של המדינה בה הוא חי והזדהות עם הצד הנלחם נגדה בסכסוך המתקיים כאן אינן דרכים לפתור את הבעיות האלה.
מה יש לך נגד עמרם מצנע, דרך אגב?
"אנחנו צריכים את המרכיב שאיננו כלום-לבן בגוש המרכז-שמאל חזק ככל האפשר"
אחד הסופרים המוסלמיים המוקדמים מספר שכאשר הח'ליף עומר ראה ערבי מעתיק ספק דניאל, הוא הכה אותו תוך שינון הפסוק "הנה גילינו לכם קוראן ערבי" עד שהלז שכנע את הח'ליף שחזר בתשובה ולא יחזור על עוונו. אני לא אדם אלים בד"כ, אבל הייתי רוצה למצוא פסוק שלצליליו אפשר להכות את העיתונאים שמספחים את המשותפת ל"גוש שמאל מרכז". אין חיה כזאת.
המונחים בעברית לשמאל ולימין אינם מצייתים לכללים הישנים שנקבעו למילים אלה. שמאל בישראל הוא מי שמוכן להסכם עם הפלסטינים, וימין הוא מי שאינו מוכן, או שהוא מוכן רק בתנאי שהערבי ישב בשקט במלונה שלו ויאכל את הבונזו שאנחנו נותנים לו בנדיבות. לפיכך לא כל כך משנה איך תקרא לגושים. אם המשותפת, כולה או חלקה, תצטרף לקואליציה, אז בתנאים הנהוגים בישראל זו תהיה קואליציית שמאל-מרכז. אם אתה טוען שבפועל לא יכולה לקום קואליציה כזאת, נשיב לך שלא ציפינו ממך שתאמר אחרת; ואנחנו נמשיך לקוות ולעשות לקידומה. כי אנחנו כן מאמינים שהיא יכולה לקום. אם לא עכשיו הרי בעתיד הקרוב והנראה לעין.
ככה.
לקוות זה נחמד, אבל אי-שם יש מציאות עקשנית.
http://www.kiplingsociety.co.uk/poems_copybook.htm
יש חוק טבע שאומר שיהודים וערבים חייבים להיות אויבים? ובקשר לקיפלינג, זה מכל השירים? יש לך את זה ביותר ריאקציונרי?
יש הבדל בין שמרן לריאקציונר. גם אתה יודע את זה.
אין חוק טבע, אבל יש מציאות קיימת, ולמציאות במזרח התיכון יש הטייה ימנית. אני לא אוהב את זה, אבל זה מה יש.
בפעם הבאה תקבל ציטטה מThe White Man's Burden
יש לך איזה עניין לא פתור עם בעיות גזע? אתה חי בארץ בכלל? כי לנו יש אומנם מספיק בעיות, אבל ענייני גזע במשמעות של צבע עור הם די מינוריים כאן. (זה, בין היתר, למה הדיבורים על אפרטהייד הם קישקוש.)
אתם גם יכולים להמשיך לקוות שחזירים יצמיחו כנפיים. זה יהיה יעיל באותה המידה. אולי יותר יעיל אפילו.
למען האמת, מר מרון, חזירים אולי לא הצמיחו כנפים, אבל לטאות כן.
אז אתה מתכוון לחכות מיליוני שנים? לא נשמע פתרון מוצלח במיוחד.
יוסי, מאמר יפה, אבל סתם כדי להיות נודניק אני מבקש שתרחיב, אם אפשר:
א. בשל ההכרח ליצור קואליציות בין גורמים נוגדים, יש לנו יצורי כלאיים כמו מפלגת הנדל–גרמן ומפלגת לוי–מיכאלי. אז מה ההבדל בין בחירה בהכרח באחת מאלה, על דבשה ועוקצה, ובין בחירה ברשימת חד״ש–רע״ם? האם זה רק עניין של מי מייצג את המפלגה על ידי כך שהוא עומד בראשה?
ב. עניין השחיתות הוא לא קטן. ההבדל בין מפלגות ימניות (כחול לבן) וימניות פשיסטיות (ליכוד, ימינה, ליברמן) הוא שהאחרונות לא יתנו לאחרות לנצח. אם גנץ יהיה בשלטון, אני מניח שהוא ידכא את ערביי השטחים ויפציץ את עזה כמנהג ישראל, אבל לא יכפיש את יריביו כשם שהאחרים יעשו. זה יוכל לתת הזדמנות לאופוזיציה אמיתית להתבסס ולהתחזק.
ג. עניין צדדי, אבל נחמד שהבור שהימין כרה לערבים, הוא עצמו נפל בו. לולא העלאת אחוז החסימה, עדיין היו ארבע רשימות ערביות קטנות ומסוכסכות, ואולי גם בן גביר היה נכנס לכנסת.
או במילים אחרות, הלכת כל כך שמאלה שמצאת את עצמך בימין הערבי.
מה ימין בחד״ש?
חד"ש לא, אבל בל"ד זה כבר סיפור אחר.
כוס חצי מלאה, או חצי ריקה?
יוסי כותב שהוא היה מצביע לבל"ד ללא היסוס אם הייתה האפשרות, אז זה ממש לא משנה.
טוב.
יכול להיות שענית על זה בעבר,
אבל אם אתה פולש זר, מה אתה עושה פה?
אני לא הדובר של יוסי אבל אגיד לך שאת אותו דבר אפשר לשאול אמריקאי שאיננו אינדיאני או אוסטרלי ממוצא אירופי
יכול מאוד להיות.
אם הייתי דרום אפריקאי לא חושב שהייתי נשאר.
אם הקיום שלי במקום מושתת על הרג והרס, אני חלק מהבעיה, ואני צריך להתנער ממנה.
אני לא בהכרח מדבר עכשיו על דברים שקרו לפני המון זמן, ואתה יכול "להתנצל" ולעבור הלאה (זה לא יחזיר את המתים לחיים), אבל 70 שנה, על מי הוא צוחק כשהוא משתתף בפרוייקט הקולוניאליסטי הרצחני הזה?
ציבור 'ילידי' שעוקב בעיקר אחר דת שמקורה לא בארץ הזו, מדבר שפה שמקורה לא בארץ הזו, בעל שמות פרטיים ושמות משפחה שמקורם לא בארץ הזו ומהווה קבוצה אתנית לא-הומוגנית המכילה הרבה אנשים עם שורשים לא בארץ הזו ..
אבל ניחא.
עליית כוחה של המשותפת רק תחזק את הימין, בסופו של דבר. יש פה בין השורות איזשהו חלום מתוק שהשמאל-הציוני יחבור למשותפת. זה לעולם לא יקרה. בסופו של דבר המשותפת, להוציא אולי את חד"ש, נאמנה לזהות הערבית-מוסלמית. זה למה המשותפת היא למעשה לא מפלגת שמאל.
רק בישראל אתה יכול למצוא אנשי שמאל פרוגרסיבי חוברים למפלגה שבעולם הערבי תהייה מפלגה לאומית-דתית סטנדרטית.
שיתוף דווקא כן יכול לצמוח מתות מצב בו ערבים יתחילו להצביע בהמוניהם למפלגות היהודיות. אם לכל מפלגה תהייה 'בייס' נרחב בציבור הערבי היא תהייה קשובה הרבה יותר לצרכיו. המשותפת היא מפלגה בדלנית והצבעה אליה מייצבת את הציבור-הערבי בעמדה בדלנית.
אנשי שמאל פרוגרסיבי פשוט לוקחים ברצינות רבה מדי את חלוקת העולם למדכאים ומדוכאים ואת החובה המוסרית-כביכול להתייצב לצד המדוכאים. מה שהולך לאיבוד בתפיסה הזאת הוא שהחלוקה עצמה אינה חד-משמעית (מה שמייצר מלחמת תעמולה אינסופית על מי מדוכא יותר), והמדוכאים יהפכו ברוב המקרים למדכאים בשנייה שתינתן להם ההזדמנות.
איך לפרק את המוקש הזה, והאם אפשר בכלל לפרק אותו, זו שאלה מעניינת שתשובה עליה לא תתקבל כנראה בעשורים הקרובים. ישמרנו האל ממהפכות; עם השאר נסתדר איכשהו.
לא "אנשי שמאל פרוגרסיבים" מני. בכל הקשור לישראל עדיף לאמר במקום זאת – כמו שכתבת – 'חלק מאותם מדוכאים שהפכו להיות מדכאים'. והם באמת "לוקחים ברצינות את חלוקת העולם למדכאים ומדוכאים ואת החובה המוסרית להתייצב לצד המדוכאים". אתה מתפלא על כך שהם פועלים מתוך ניסיון?
אחת הדרכים לפרק את המוקש הזה יכולה להיות שותפות פוליטית בין אזרחי הארץ (המדוכאים לשעבר והמדכאים בהווה) לבין אזרחי הארץ (המדוכאים בהווה על ידי המדוכאים לשעבר שמדכאים בהווה). אני מקווה שיש כאן מספיק דיכאון כדי שתבין שהדרך שלך אינה מובילה לביטול מהפכה, אלא להיפך: היא מובילה למניעת התבססות (ההיפך ממהפיכה) של השילטון הדמוקרטי בישראל.
"שותפות פוליטית בין אזרחי הארץ (המדוכאים לשעבר והמדכאים בהווה) לבין אזרחי הארץ (המדוכאים בהווה על ידי המדוכאים לשעבר שמדכאים בהווה)."
אתה מבין שזו מורכבות גדולה יותר ממה שאדם מצוי יכול להכיל? לכן, בעיני, החלוקה למדכאים ומדוכאים היא עניין אינטלקטואלי-עיוני, לא משהו להסיק ממנו מסקנות פוליטיות. השלטון הדמוקרטי בישראל, דרך אגב, מבוסס לא רע. זה שהוא מסרב להתקדם לכיוון ההומניזם האוניברסלי שאתה חולם עליו אינו סיבה להכריח אותו להתקדם לשם.
"
זה שהוא מסרב להתקדם לכיוון ההומניזם האוניברסלי שאתה חולם עליו אינו סיבה להכריח אותו להתקדם לשם." מה זה "להכריח"? אתה מכיר בכלל באפשרות של שינוי פוליטי?
מכיר, כמו שאני מכיר בירידה מהר או גבעה ברכב ממונע. להתקדם בזהירות וללחוץ על הבלמים כל הזמן.
"השלטון הדמוקרטי בישראל מבוסס לא רע", נכון, למרבה הפלא. ובגלל זה אין שום סיבה להכריח אותו להתקדם לכיוון ההומניזם האוניברסאלי. החוק הישראלי הדמוקרטי כבר מפנה אותנו לשם, בהרבה מאוד חוקים. כל מה שצריך זה לשמור על החוק. אבל אתה מפחד מההמונים, הם לא מורכבים מספיק, אתה אומר. אז אתה בעצם בעד מהפיכה, כלומר, שינוי החוק, ממש כמו אחרון הסמוטריצ'קים?
אם לא שמת לב, הם כבר התחילו.
כל הקטע בדמוקרטיה הוא שמותר לשנות את החוקים, אם העם רוצה בכך. גם לפני העשור האחרון, מערכת החוקים הישראלית לא ממש הצהירה על כוונתה להתקדם לכיוון ההומניזם האוניברסלי — היא גם לא צריכה — אבל היו גורמים שניסו לדחוף את כולנו לשם באמתלות מפוקפקות. לכן בשנים האחרונות נחקקו חוקים חדשים — חוק הלאום, למשל — שנועדו במפורש למנוע את הזליגה הזאת. וזה בסדר גמור.
חוק הלאום עושה שלושה דברים:
א. מכריז שלא יהודים לעולם לא שווים פה.
ב. משנמך את מעמדה של הערבית.
ג. מקבע את חוסר האפשרות לדיור שווה ללא יהודים.
אם זה חוק ראוי בעיניך, באמת אין על מה לדבר. זה לא "בלימת הזליגה להומניזם אוניברסלי", זה חוק אפרטהייד.
א) איך?
ב) באופן רשמי כן, באופן מעשי לא ברור איך זה יבוא לידי ביטוי (מה זה "מעמד מיוחד"?)
ג) סעיף 7 לחוק — זה המדבר על התיישבות יהודית — אינו מונע "דיור שווה" ממאן דהו. הוא אינו מדבר על יישובים ליהודים בלבד, והנוהג הקיים כיום לגבי יישובים קהילתיים (שהתקיים גם לפני ובלעדי החוק) אינו מהווה בעיה חמורה במיוחד מבחינת זכויות הדיור של אזרחים לא-יהודים. העדר תוכניות פיתוח ליישובים לא-יהודיים הוא בעיה גדולה הרבה יותר, ואפשר לפתור אותה בלי שום קשר לחוק הלאום.
ד) איך כל זה קשור לאפרטהייד, בהנחה שלמושג הזה יש משמעות כלשהי?
חוק הלאום שנוי במחלוקת, כפי שאתה יודע. כנסת חדשה – חוק חדש, אולי. וזה בסדר גמור. אופס! בכיוון הזה לדעתך זה לא בסדר.
לא, גם בכיוון הזה לדעתי זה בסדר גמור. רק שאני לא רואה סיכוי גדול שזה יקרה.
הזיהוי של האופציה של הפיכת מדוכאים למדכאים הוא נכון, פירוק המוקש אפשרי רק עם שינוי שיטת המשטר, צריך פתרון או מערכת של איזונים ובלמים שלא תאפשר למפלגות אנטי דמוקרטיות, גזעניות, או כאלו שיחשפו את עורן האמיתי רק לאחר עליה לשלטון, להכנס לבית הנבחרים, או להשתלט עליו.
השאלה היא, כמובן, מי יחליט אלו מפלגות הן אנטי-דמוקרטיות, גזעניות, וכו'.
"ציבור 'ילידי' שעוקב בעיקר אחר דת שמקורה לא בארץ הזו, מדבר שפה שמקורה לא בארץ הזו, בעל שמות פרטיים ושמות משפחה שמקורם לא בארץ הזו ומהווה קבוצה אתנית לא-הומוגנית המכילה הרבה אנשים עם שורשים לא בארץ הזו .."
אתה מתכוון ליהודים נכון?
כי הדת היהודית (אם להאמין למה שהדת עצמה טוענת) לא הומצאה בארץ ישראל למרות מה שכתוב במגילת העצמאות.
לגבי השפה – פה אני באמת לא מספיק יודע, מה מקורה של העברית ולמה היא דומה כל כך לערבית? אולי יש בלשן שיכול להגיד אם באמת העברית מקורה פה בארץ ישראל.
שמות פרטיים? נניח. שמות משפחה בוודאי שמקורו של 'דרעי' מחבל 'דרעה' שבמרוקו או אלג'יר וש'סוקולובסקי' הוא יליד העיר סוקולוב וכך גם גולדברג, דמארי, פליישמן, ברזני וכן הלאה.
וכמובן קבוצה לא הומוגנית (תימנים, פולנים, עיראקים, רוסים, ייקים, מרוקאים, הודים ועוד ועוד) עם שורשים לא בארץ הזו..
הטענות הללו לא מוכיחות כי הערבים הם עם ילידי.
בכל מקרה, אם הדת היהודית לא מקורה פה, אז היכן מקורה? ואם מקורה אינה בארץ הזו, מדוע היא מקדשת את הארץ הזו ואת העיר ירושלים?
לגבי השפה העברית ככל הידוע לי מקורה בארץ הזו אבל אני לא מומחה גדול. לא שמעתי על חבל ארץ היסטורי אחר שדיברו בו בעברית מלבד ארץ ישראל. נכון שהשפה שאנו דוברים אינה זהה לעברית התנכ"ית, אך השפה העברית התגלגלה כדרך הדורות (בניגוד להנחה הרווחת היא לא "הוקמה לתחייה", שכן מעולם לא מתה) וכיום אנו מדברים וריאציה מודרנית של השפה העברית המבוססת על העברית התנכ"ית.
אכן שמות משפחה של יהודים רבים בארץ מצביעות על מקורות בארצות אחרות, אבל זה תקף גם לגבי הערבים.
אכן היהודים לא הומוגנים מבחינה אתנית אחרי 2000 שנות גלות, אבל בסופו של דבר כל קהילה יהודית מקורה מארץ ישראל ויש הרבה מחקרים גנטיים שמאוששים זאת. במקרה של הערבים זה לא בהכרח נכון.
לכן, כשמדברים על הערבים בתור 'ילידים' זה נשמע לי כמו ניסיון לא-מוצלח של יבוא הנרטיב של הילידים והמתיישבים האירופאים מאמריקה או אפריקה. זה לא כל כך עובד פה.
בכל מקרה אני לא חושב שצריך לגרש את הערבים או משהו, בסוף כולם תושבי הארץ.
לא צריך להיות בלשן כדי לדעת מה זה משפחת השפות השמיות (יש גם הסבר לא רע בוויקיפדיה, לפחות בזו האנגלית).
גם לא צריך להיות היסטוריון או גיאוגרף כדי להבין שמה שאנחנו קוראים לו ארץ ישראל הוא חלק ממרחב המשתרע מצפון הנגב עד הרי הטאורוס, והחלוקה הפנימית באזור הזה נזילה מאוד. (אנחנו היום תופסים את נהר הירדן כגבול המזרחי של הארץ; זה לא היה כך עד 1922, ולכן הסיסמא "שתי גדות לירדן".) בחלקים שונים של האזור הזה דוברו ונכתבו בעת העתיקה שפות שמיות שונות, והעברית הייתה אחת מהן. הערבית דווקא לא, אבל הנבטים בנגב ובערבה כן דיברו, ולפעמים גם כתבו, סוג של ערבית קדומה.
ככל הידוע לי, העברית שפה צפון-שמית והערבית שפה דרום-שמית אשר מוצאה בחצי האי-ערב.
בכל מקרה, הערבית לא באה מארץ ישראל, זה בטוח. העברית ככל הנראה, כן.
בנוסף על מה שכתב מני (לשם שינוי אנחנו תמימי דעים) הנקודה היא שאין אף עם 'ילידי' למעשה לפי הנראטיב היהודי היו פה כנענים שהיהודים רצחו וגירשו (אם כי היסטוריונים טוענים שכל סיפור יהושוע בן נון וכיבוש הארץ לא היה ולא נברא.)
אז איזה עם הוא כן 'ילידי'? האם יש עם אחד בעולם שלא הגיע למקומו על ידי נדודים ובדרך כלל על ידי השמדה של מי שהיה שם לפניו?
מי שמתעקש לדבר על 'ילידים' הוא כותב הבלוג וזו לא פעם ראשונה שהוא עושה זאת.
אני רק מצביע על כך שיש קושי מסוים בלכפות את שיח הילידים על הפלסטינים והישראלים.
במקרה למשל של יבשת אמריקה יש אבחנה מובהקת מי הוא יליד היבשת שכל אבות אבותיו חיו בה במשך אלפי שנים ומי הוא המהגר שכף רגלו דורכת לראשונה ביבשת החדשה והוא אינו מכיר בה דבר ואין לו אף קשר אליה.
במקרה של הארץ הזו – אין זה כך.
הערבים הגיעו ממקומות שונים בזמנים שונים.
היהודים יוצאים מקהילות שונות שנבעו מן הארץ הזו.
בשביל לפרום את הקשר היהודי לארץ ישראל צריך להתעלם מההיסטוריה היהודית כאילו היא מתחילה יחד עם תנועת הציונות.
במובן הקלאסי של המילה, ה'ילידים' היחידים בארץ הם כנראה השומרונים. הם חיו פה כל השנים הללו. עכשיו, מי העם הכי קרוב בעולם לשומרונים? היהודים. זה אומר הרבה.
בכל מקרה, אני לא בעד שיח 'ילידי'. כמו שאמרתי, כולם תושבי הארץ. אך אם אראה התעקשות שהיהודים לא קשורים לארץ הזו, אז אתן מענה.
אני לא מת על הטיעון של שמות המשפחה אבל להזכיר את שמות המשפחה של היהודים כטיעון נגד זה די חסר משמעות. זה שהיהודים חיו במשך מאות שנים בגלות זה ידוע, אז זה שיש להם שמות זרים זה לא מפתיע. הטענה היא שלבני עם ילידי שכביכול חיו כאן אלפי שנים לא אמורים להיות שמות כאלה.
'ילידות' היא מונח יחסי כשמדובר בשני עמים מהגרים. מה בכלל הטעם להיכנס לזה?
אף אחד לא טוען שהמשותפת היא מפלגת שמאל. היא משותפת למספר פלגים שאחד מהם הוא שמאל סוציאליסטי.
מזה 'נאמנה לזהות ערבית מוסלמית'? אתה מתכוון כמו אגודת ישראל לזהות היהודית? כמו ש"ס? כמו ימינה? כמו הליכוד? ומה רע בכך? כלומר, ברור, רע להחריד, אבל מה רבותא בכך? מה אתה קופץ? שני העמים פרימיטיביים במובן הזה שאינם מצליחים לראות מושא הזדהות אוניברסלי יותר מהחמולה המוגדלת שלהם. רק בכל רחבי התודעה שלך יש לאנשי שמאל פרוגרסיבי נטייה לגלות חיבה כלפי אנשי איסלאם רדיקלי או לאומנים ערבים. לפעמים זה כנראה מבלבל אותך, האפשרות להזדהות אוניברסלית יותר מהשבט. בכל האמור ב'השמאל הפרוגרסיבי' במדינת ישראל – זה בסך הכל שם קוד לאזרחים הישראלים המצדדים בהסכם שלום עם הפלסטינים שאינו סגירתם בגטאות.
הציבור היהודי, באופן כללי, מזדהה עם 'השבט היהודי', וזה כולל חילונים, דתיים וחרדיים ואילו הציבור הערבי מזדהה עם 'השבט הערביפלסטיני'. נכון שקיימת אפשרות להזדהות אוניברסלית יותר עם השבט אבל אני חושב שרוב האנשים לא אוחזים ברגשות שכאלו.
באופן אישי, אני לא חושב שהזדהות עם השבט היא תופעה רעה או פרימיטיבית. זה חלק מן הטבע האנושי.
אני גם מבין את הקושי של הציבור הערבי להזדהות עם מדינה יהודית. אני חושב אמנם שעדיף להם לקבל את עצם קיומה של המדינה היהודית ולנסות להשתלב בה כמה שיותר. יש הרבה מדינות בעולם שחי בהם מיעוט והוא משתלב במדינה. אני מודע האמנם לעובדה שבמקרה הישראלי זה יותר מאתגר מכיוון שישראל מצויה במצב מלחמתי מול העולם הערביפלסטיני.
הזדהות עם השבט אינה תופעה רעה, והיא פרימיטיבית רק במידה שהיא קודמת להזדהות אוניברסלית יותר, שאמורה להתפתח ממנה. או שלא. ההזדהות עם השבט היא מה שהביא אותנו עד היום (עצמאות מדינית), בדיוק כמו שמלחמת העצמאות (מלחמה זה דבר רע) עשתה. העניין כולו מורכב וצומח וכל חלק תלוי בחלקים האחרים, ולפיכך אין כאן שאלה של טוב או רע.
מה הטעם להיכנס לנושא הילידות? שאל את יוסי.
הזדהות אוניברסלית יותר מהשבט זה לא רע בתור שאיפה, אבל יש כמה שלבים בדרך. מדינת לאום, למשל. מין קונץ כזה שעובד לא רע, איפה שמניחים (וקצת עוזרים) לו לעבוד בפרמטרים שהתגבשו היסטורית, ולא מנסים להנדס אומות באופן מלאכותי. אחת הבעיות ההיסטוריות של השמאל — לא רק הפרוגרסיבי — היא נטיית יתר להנדסה חברתית. כדאי להיזהר עם זה, גם אם זה אומר שנישאר קצת פרימיטיבים.
דרך אגב, הסתכלת לאחרונה על מפה של ארמניה? של מחוז נחצ'יבן? של לסוטו? הם לא סגורים בגטאות?
לא מני, אחת הבעיות ההיסטוריות של דיקטטורים היא נטיית יתר להנדסה חברתית. אולי מספיק כבר עם הזיהוי המטומטם של השמאל בימינו (ועוד השמאל בישראל!) עם סטאלין ומאו?
לא, לא הסתכלתי על המפה של ארמניה. אולי אעשה את זה עוד מעט, אבל לא לצורך התשובה הזאת, כי מה שאתה וטראמפ מוכנים לתת לפלסטינים אינו מדינה, אלא גטו, ולא נראה לי שמבט במפות שציינת ישנה את דעתי. ובכלל, הימין הישראלי אינו מציע אפילו את זה.
זה לא עניין של סטאלין ומאו (אם כי הם היו אנשי שמאל כמו שהיטלר היה איש ימין; אין איזו גרסה של חוק גודווין בשבילם?). זו נטייה היסטורית של השמאל. בתחילת המאה ה-20 היא התבטאה בהתנגדות לבעלות פרטית על רכוש ולמוסד המשפחה — התנגדות שהייתה משותפת להוגי דעות ופוליטיקאים רבים. בישראל, ההתנגדות הזאת התגלמה בתנועה הקיבוצית, למשל. אפשר היה להתייחס לזה כקוריוז היסטורי, אלא שהיקף ההשפעה של הדבר הזה חורג מגבולות של קוריוז. ומה שמוזר הוא שלאחרונה הרעיונות הנ"ל זוכים לעדנה מסוימת — כך בקשקוש ההוא של מרב מיכאלי על המשפחה כמקום המסוכן ביותר לילדים, וכך בסיסמא הפופולרית לפיה מיליארדרים אינם צריכים להתקיים.
אם הבנתי אותך, אתה טוען שנטייתו ההיסטורית של השמאל היא עריכת ניסויים בהנדסה חברתית. למשל, בעקבות מודל חברתי שהמציא השמאל, מודל המבטל בעלות פרטית ומוריד את מוסד המשפחה מחשיבותו, התקיים ניסוי גדול ברוסיה שתוצאותיו ידועות. יסלח לי גודווין, מה ההבדל מגרמניה הנאצית? הייתכן שזו תכונה אנושית וכללית, ניסויים בהנדסה חברתית?
האמירה על המשפחה כמקום המסוכן ביותר לילדים משולה לאמירה שהבית הוא המקום המועד ביותר לתאונות. שתיהן אמירות נכונות, סטטיסטית, ושתיהן מכוונות לעורר מודעות שלא הייתה קיימת קודם במישור הציבורי. לגבי המיליארדרים – האם יש מקום למיליארדרים בעולם בו חצי מהאנושות חיה מגרוש ליום? האם זהו הכרח? קשה לדעת. אולי אם נחוקק חוקי ירושה ומס אחרים יתפרק העולם במלחמת המיליארדרים השלישית. או שכבר הפסדנו בה.
העניין עם המפלגה הנאצית שהיא הייתה חריגה בקרב תנועות ימין בניסיונות הנדסה חברתית שלה. שאר הימין המערבי, מהשמרנים החביבים בבריטניה ובצפון אמריקה עד רודנים כמו מוסוליני ופרנקו, לא ניסה לפרק מוסדות חברתיים בני מאות שנים אלא לשמר אותם ואת יחסי הכוח שהם מגלמים. השמאל, לעומת זאת, שאף ועדיין שואף לפרק את יחסי הכוח האלה מתוך שאיפה ליצור איזשהו צדק בהזמנה לפי עקרונות מופשטים, ומהשאיפה הזאת קל להיגרר לניסיונות הנדסה חברתית.
לגבי מיכאלי, העניין הוא שלדברים יש הקשר. הנה, תהנה: https://www.youtube.com/watch?v=hGsqH_egjeU
גם לסיסמא על המיליארדרים יש הקשר. אני בעד העלאת מסים על הכנסות והון, ומטבע הדברים, אלה שיש להם יותר ישלמו יותר. אבל מכאן ועד לטיעונים שקבוצה מסוימת של אנשים אינה צריכה להתקיים יש חתיכת מרחק.
משום מה אתה קורא לחברה הקיימת, או שהתקיימה מתי שהוא בעבר – 'חברה שאינה מהונדסת חברתית על ידי חבריה', אלא מניח שהיא מין מצע ניטראלי עליו מתפתחת החברה. איך הגיע המצע הניטראלי הזה? מי הנדס אותו? שר ההיסטוריה? לפיכך אין שום קדושה במצב הקיים. רק בחיי אנוש. וזה מה שצריך לקבוע את שיפוטינו. אבל אף אחד מה'פרוגרסיבים' שכותב פה לא מעוניין בהפיכה אלימה.
לגבי מיכאלי – לא ראיתי את הקישור שצירפת כי אני ממהר לקלפי:) – אבל אני חושב שברור שכוונותיה במשפט הפרובוקטיבי הזה היו יחצ"ניות גרידא. לגבי המיליארדרים – לדעתי יש מקום לדיון האם הם צריכים להתקיים.
השאלה הבאה תהיה מי ברא את העין? מדובר בהתפתחות שעורכת זמן רב (עשרות אלפי עד מאות מיליוני שנים במונחים של אבולוציה ביולוגית, מאות עד אלפי שנים במונחים של התפתחות חברה מורכבת). הן אינן קדושות, הן פשוט התמודדו בהצלחה עם אילוצי מציאות מסובכת ומשתנה, ואלה שלא התמודדו כבר לא אתנו. זה לא אומר שאסור לשנות, זה אומר שכדאי להיזהר.
לך תצביע, זה חשוב 🙂 אבל אם תבדוק את מה שמיכאלי אמרה, תראה שלא מדובר רק במשפט פרובוקטיבי אלא בתיאוריה שלמה (הזויה ככל שמדובר במהלך יזום). לגבי מיליארדרים — למה דווקא הם לא צריכים להתקיים? והאם מדובר במיליארדרים בדולרים, ביורו, בלירות שטרלינג או בשקלים?
*אני מצביע עבודה-גשר-מרצ כדי שעיסאווי פריג' ייכנס לכנסת.*
בגין, רבין, פרס, שרון, ברק, עמיר פרץ – את כולם אפשר לתאר כפושעי מלחמה, אבל כל אחד מהם עשה גם לקידום השלום, ויאיר גולן יכול להיות המשך של השרשרת הזאת, ונראה שהוא מעוניין בכך.
המשותפת בראשות איימן עודה לא תשב בקואליציה, לכן אינה מתאימה למי שרוצה לתפוס את השלטון ולסיים את הכיבוש.
וואו,
אני אמנם לא גר בישראל ולא באתי להצביע, אבל אני חייב לומר שאם הייתי מצביע, הפוסט הזה בהחלט היה גורם לי לחשוב מאוד ברצינות להצביע לרשימה המאוחדת.
אני מספיק כן עם עצמי לומר שזה לא היה לי קל להצביע להם, אבל בהחלט זה היה מטה את הכף.
פוסט מעולה