חתירה תחת יסודות המשטר, עזה לא הולכת לשום מקום, והאכזריות האגבית של המאבק ב-BDS
“אני שולטת במנדלבליט”: החשיפה אמש (ב’) ב”הארץ” על נסיונה של איילת שקד להציע שוחד לבנימין נתניהו – עסקת קידום תמורת חסינות מדין – היא חתירה תחת יסודות המשטר הדמוקרטי. שרת משפטים לשעבר אומרת לראש ממשלה שהיא יכולה לנתב את היועץ המשפטי לממשלה כרצונה, ושאם הוא רוצה להמנע מעמידה לדין – שייתן לה ג’וב בממשלתו הבאה.
כן, שקד מכחישה. או, ליתר דיוק, מכחישה למחצה: היא אומרת שאם השליחים שלה אכן הציעו את מה שאומרות ההקלטות שבידי “הארץ”, הרי שהיא לא היתה מודעת לכך והם הציעו משהו שהיא לא הציעה. עוד מוסיפה שקד שהיא מעולם לא שוחחה עם אביחי מנדלבליט בשאלת החסינות של נתניהו.
ברור שהיא לא שוחחה איתו. שיחה כזו, הרי, היתה מכירת הסחורה שלה – השפעה על מנדלבליט – תמורת אפס מחיר. אף סוחר לא יעשה עסקה כזו. מהי שקד, אנחנו כבר יודעים: אופורטוניסטית וחלאה ניאו נאצית. עכשיו אנחנו למדים שתחת המעטה הנוצץ של “ערכיות שמרנית” רובצת ציניות שמוכנה למכור את כולנו.
שקד, חשוב לציין, היא כרגע אזרח פרטי. הפרשה הבל תאמן הזו – בל תאמן אפילו במצב הנוכחי, שבו כל יום מעלה פה את סף הגירוי – מציבה בפני המשטר הישראלי אתגר בלתי אפשרי. שקד היא החשודה העיקרית, במתן שוחד; אבל בנימין נתניהו, לא אזרח פרטי אלא ראש הממשלה, הוא זה שידע על הצעת שוחד ונמנע מלדווח עליה לרשויות, כחובתו כחוק.
במידה מסוימת, זו אשמתן של הרשויות. הרועץ המשפטי הקודם, יהודה “מי?” וינשטיין, הניח לאביגדור ליברמן לחמוק מדין גם כשעמדה בפניו עבירה מוכחה ומובהקת: השגריר שמינה ליברמן בבלארוס מסר לליברמן את המידע על בקשת החקירה של המשטרה בעניינו. ליברמן ידע שהשגריר עבר עבירה, ונמנע מלדווח עליה. וינשטיין נתן לליברמן לחמוק מדין, והפך את ההעמדה לדין בשל אי דיווח לקשה הרבה יותר: יש תקדים. אפשר יהיה להשתמש בהגנה מן הצדק.
יתר על כן, למי היה נתניהו מתלונן? הרי אין מפכ”ל כבר שמונה חודשים. למנדלבליט אין טעם להתלונן; אנחנו לא חיים בפארודיה רוסית מהמאה ה-19. מנדלבליט הוא ספק חשוד בפרשה. התוצאה היא ראש מפלגה שניסתה (לכאורה, לכאורה) לבצע עבירת שוחד, ראש ממשלה שלא דיווח על הצעת השוחד, וראש תביעה כללית שלא מסוגל לחקור כי הוא השוחד.
התוצאה הטבעית היא שמצב כזה פשוט יטוייח. אבל אם זה יקרה, האמון המועט שעוד נותר במערכת המשפט שלנו אחרי מעללי החבר האחר של שקד, אפי נווה, יתפוגג ובצדק. אני לא יודע מה הפתרון (ועדת חקירה בראשות שופט עליון בדימוס?), אבל כדאי שהמערכת תייצר כזה לפני שזה יצטרך לרדת לקילשונים ולפידים. כי על פניו זה בדיוק סוג המצב שמצריך קילשונים ולפידים: הוכחה שהמערכת הושחתה עד מעבר ליכולת תיקון, ושאם האזרחים חפצים חירות אין להם אלא להפיל אותה.
עיוורים בעזה: “בכיר בפמליית ראש הממשלה”, כלומר ראש הממשלה, הודיע אתמול (ב’) שישראל מנסה למצוא מדינה שלישית שתסכים לקבל את העזתים, כדי שאלה יוכלו לעבור אליה. טרם נמצאה כזו.
נניח עכשיו לעובדה שהספין העלוב הזה הוא נסיון מובהק של נתניהו להוריד מהכותרות את ההתבהמות האחרונה של רעייתו, שהפעם נתפסה מול המצלמות כשהיא משליכה פיסת לחם שקיבלה ממארחות באוקראינה ויצרה מבוכה דיפלומטית. ההנחה פה היא שישראל יכולה ליזום טיהור אתני ברצועה. אמנם, לשם שינוי, לא באמצעות פגזי זרחן ופצצות חנ”מ, אלא באמצעות תשלום, אבל טיהור אתני בכל זאת.
ההצעה הזו, שהיא התגלמות החשיבה הציונית – המרחב הוא משהו שיש לטהר מילידיו – לא ממש חדשה. ממשלות ישראל ניסו אותה בשנות השישים והשבעים. זה לא עבד. העזתים, והפלסטינים תושבי הגדה, לא הולכים לשום מקום. בעוד שנה, על פי ההערכות של האו”ם, תחדל רצועת עזה מלהיות ראויה לחיי אדם.
אם נתניהו רוצה שהעזתים יצאו מעזה, שיואיל להחזיר אותם למקומות שמהם גורשו, למשל מג’דל (המכונה אשקלון). לא, אה? אז שייערך לתוצאות ארוכות הטווח של מדיניות הגטו שלו.
האכזריות היא הנקודה: הנסיון של ממשלת ישראל להלחם ב-BDS התפוצץ לה שוב בפרצוף בשבוע האחרון, כשהיא מנעה כניסה לישראל משתי חברות קונגרס דמוקרטיות, ראשידה טליב ואילהאן עומר. התוצאה היתה זעם נרחב בארה”ב על ההתנהלות של ישראל, עליה בתשומת הלב לתנועת ה-BDS – ולראשונה, דיבור מצד מועמדים לנשיאות על ביטול הקצבה האמריקאית לישראל, קצבה שאין לה אח ורע בעולם. ביטול הקצבה הזו, שעומדת כעת על 3.8 מיליארדי דולרים בשנה, מייצג את ה-S שב-BDS: סנקציות. הרבה יותר חמור מחרם. אשרינו שהגענו לשם.
אבל יש נקודה ראויה לציון במיוחד בכל הפרשה: התרגיל שניסתה ישראל הרשמית לעשות לטליב. היא הציעה לה לוותר על הסיור הרשמי, אבל להגיע לגדה המערבית כדי לפגוש את סבתה בת ה-90 – בתנאי שלא תדבר על חרמות.
כלומר, עשתה לטליב את התרגיל הקבוע שהיא עושה לפלסטינים מאז ימי משה דיין: “המדיניות שהתגבשה היתה מכוונת ליצור מצב שבו יהיה לאוכלוסיה מה להפסיד, מצב שבו הסנקציה האפקטיבית ביותר היא סנקציה של שלילת הטבות […] יידע מה הפרט שיש לו מה להפסיד, אפשר לפוצץ את ביתו, לקחת ממנו את רשיון האוטובוס, לגרשו מן האזור, ולהיפך; הוא יוכל להתקיים בכבוד, לעשות כסף, לנצל ערבים אחרים ולנסוע באוטובוס.”
הכנע, אומרת ישראל לפלסטיני, ותר על שאיפותיך הלאומיות, כפוף ראשך; ואנחנו נתיר לך קיום כלכלי. כמובן, אתה עדיין תהיה כפוף למשיסת הצבא, עדיין תהיה חשוף לפשיטה לילית רנדומלית ללא צו גם אם לא עשית דבר, עדיין תהיה עשוי להלקח כבן ערובה; אבל יכול יותר גרוע. מה, אתה רוצה שנפוצץ לך את הבית?
הכנעי, אמרה ישראל לטליב. ותרי על עקרונותיך ומאבקך. כפפי ראשך, ואנחנו נתייחס אליך כמו לפלסטיני מן השורה. אפילו ניתן לך לראות את סבתא. לא חראם?
וטליב היססה. אבל בסופו של דבר נזכרה היא שהיא לא נתינה ישראלית: היא אמריקאית, ונבחרת ציבור אמריקאית; וכניעה כאן היתה השפלה לא רק שלה אלא של בוחריה. היא הרימה את ראשה, והפכה את הקערה על משטר העוול הבאוש והאכזרי שלנו.
אבל זאת יש לזכור: כמו אצל טראמפ, האינטסטינקט הישראלי הוא אכזריות גם כשאין בה צורך. האכזריות היא הנקודה.
הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
אם לפנות אנשים תמורת תשלום היא טיהור אתני, אז כל תוכנית לפנות את המתנחלים תמורת פיצוי היא בגדר טיהור אתני, הלא כך ?
עתה אני מכיר את הטיעון שהפלסטינים הם ילידים, והמתנחלים הם לא. נניח וזה נכון, אבל יש גם המון ילדי מתנחלים שנולדו בגדה המערבית – האם הם אינם ילידי המקום ? איך יכול ששני ילדים יוולדו באותו מקום, לאחד יש זכות לגור שם, לשני אין – אך ורק בגלל המוצא שלהם? הרי אילו בדיוק הדברים שאנשי השמאל נלחמים נגדו (אלא אם כן מדובר במתנחלים). וכדיי לסבר את האוזן אוסיף שאני נגד גירוש עובדים זרים שנולדו פה, כן. הילד בן ה-13 שנולד פה וגורש לפיליפינים? זה פשע.
כמו כן, אם עזה לא תהייה ראויה לחיים תוך שנה, ובהתחשב שבעזה יש פיצוץ אוכלוסין מטורף, ובהנחה שיש שם ילודה גבוהה מאוד, ובהנחה שאין שם די שטחים חקלאיים, ובהנחה שלא ניתן ליישב את העזתים בתוך ישראל, גם לא בתוך אשקלון (שכמה רחובות בה היו בעבר הכפר הערבי מג'דל), מה כל כך גרוע בלעודד את האוכלוסיה לעזוב? ועוד בדרכים לא אלימות? הרי זה ברור שעזה נועדה להיות יישות פרזיטית ללא שום יכולת לכלכל את עצמה. זאת מדינת עולם-שלישי זעירה שמנוהלת בידי ארגוני טרור ללא שום יכולת כלכול עצמי. הרי הגירה המונית החוצה מתרחשת מכל רחבי העולם השלישי, קל וחומר שהיא תתרחש במקום שכל כך גרוע לחיות בו כמו עזה.
"אז תבנו להם נמל !" גם אם נמל הם לא יצליחו לכלכל את עצמם. זו רצועת ארץ שנועדה לקרוס עקב פיצוץ אוכלוסין מטורף, חוסר משאבים ושלטון פנאטי. הם לא יהיו סינגפור ולא דובאי, זו פנטזיה שאין בינה לבין המציאות דבר.
עכשיו, אני יודע שכל הרעיון הפלסטיני הוא שכולם צריכים להשאר "פליטים" וכולם צריכים לדבוק באדמה, ולא לעזוב לעולם, ולהלחם עד טיפת הדם האחרונה, אבל נראה לי שלא כל הפלסטינים ממש מרוצים מזה. הנתונים מראים שעשרות אלפי עזתים נטשו את עזה בשנה האחרונה. הגבול העזתי-מצרי פתוח לסירוגין. זה תחת החלטות הן של חמאס והן של מצרים. פעם הצעתי פה שיפתחו את הגבול הזה תמיד, כדיי שהעזתים יוכלו לעזוב, במידה והם רוצים (לא מכריחים אף אחד). ישר קפצו עליי כאילו אני מטורף. הסבירו לי שישראל – ורק ישראל – תפתור את הבעיה של עזה. איך בכלל העזתי לשכוח שהעזתים חייבים להשאר באדמה שלהם וללחום מול הציונים עד טיפת הדם האחרונה. מי יבנה מחדש את מג'דל אם לא?
כפי שנראה לי, העתיד שמציעה ישראל לעזתים הרבה יותר טוב מהעתיד שמציעים להם "בני הברית" שלהם מתנועת חמה"ס (חרמות, משיכת השקעות, סנקציות – בי די אס.)
הרי אנשי החמא"ס והחמה"ס אמרו כפה אחד לעזתים תמימים לרוץ אל הגדר הישראלית, אפילו כשהם מסכנים את חייהם ! אני אומר אותו דבר – רק לגדר המצרית ! איפה שהם לא מסתכנים כלל ! איפה שהם יכולים לחצות בבטחה לתוך ארץ ידידותית ולא לתוך ארץ אויב. אבל כמובן שאז הם ישרתו את המטרה הפוליטית הלא נכונה.
אתה צודק לגמרי . לא צריך לפנות את המתנחלים, רק את הצבא.
אני מסכים, עקרונית. ישראל צריכה גבולות מוכרים. כולל גבול מוכר עם הגדה המערבית. צריך לשמור על המדינה מתוך אותם גבולות. השאלה היא היכן עובר הגבול. הפלסטינים הצליחו לקבע את גבולות 67' כמשהו קדוש. אבל אם אתה בוחן את החלטת האו"ם 242 שנקבעה ישר אחרי המלחמה אתה רואה שאין שום ציווי על ישראל לסגת לגבולות 67. נהפוך הוא. יש לה פתח לשמור על חלק מן השטח (לסגת מ"טריטוריות" ולא מ"הטריטוריות", כאשר זה מכוון בדיוק עבור המטרה הזו) וכמו כן ההחלטה קובעת שיש למדינות האיזור זכות לגבולות מוכרים וברי-הגנה, כולל ישראל. כל החלטות האו"ם שנקבעו מאז מאשררות מחדש את החלטה 242.
ולכן אני לא אתנגד אם אשמע שמחר מספחים למשל את גוש עציון (ובאופן אישי אני חושב שיש לספח גם את קרית לוזה השומרונית והר גריזים, אולי אפילו לגבות זאת ב"משאל עם" שייערך בקרב שתי הקהילות השומרוניות בקריית לוזה וחולון).
כמו כן אני רואה חובה גדולה בלספח את בקעת הירדן, וזאת במטרה כדיי למנוע את הגדה המערבית מלהפוך לעוד רצועת עזה. בתור תושב גוש-דן, יש לי התראת רקטות של 90 שניות, אם יהיו רקטות בגדה, ההתראה הזו תרד ל45 שניות ואני לא מעוניין בכך. זו מתמטיקה פשוטה.
העמדה הזו של הסיפוח עכשיו נכנסה לקונצנזוס, להוציא אולי את מרצ. למרות שלפי דעתי גם באגפים היותר ציוניים של מרצ הם גם מכירים בצורך לספח את גושי ההתנחלויות (לא יודע לגבי בקעת הירדן).
וכמובן שאני ריאליסטי, לפלסטינים יש להשאיר משהו כמו 70-80 אחוז מן הגדה, כדיי שיוכלו לקיים שם מדינה ברת-קיימא עם שטח שהוא כמה שיותר רציף. וההתנחלויות המבודדות? או שהן הופכות למובלעות ישראליות, או שהן עוברות להיות תחת שלטון פלסטיני ומקבלות הגנה של מנגנון בין-לאומי כלשהו.
“אני רואה חובה גדולה בלספח את בקעת הירדן“: איך נשמע אם מנהיג פלסטינאי היה אומר “אני רואה חובה גדולה בלספח את בקעת הירדן, כדי למנוע מאיתנו מלהפוך לרצועת עזה“? או אפילו את חיפה? להיות מובלעת פלסטינאית של ישראל זה לא תענוג.
יישמע כמו מנהיג פלסטיני שמפריח סיסמאות חסרות סיכוי — כלומר, כמו מנהיג פלסטיני רגיל.
וזה בניגוד למנהיגים הישראלים שלא מפריחים סיסמאות חסרות סיכוי אף פעם. ככה זה, פלסטינים פרימיטיבים עם דמיון מזרחי מפותח.
ברור שגם ישראלים מפריחים מדי פעם סיסמאות חסרות סיכוי, אבל אצלנו יש לפחות מגמה של ירידה לקרקע המציאות. על "שתי גדות לירדן" אבד הכלח מזמן, והיום אפילו בציונות הדתית אין הרבה פוליטיקאים שמציעים לספח את ערי הכתר המקראיות חברון ושכם. ראית מגמה דומה אצל הפלסטינים?
דרך אגב, לא אמרתי מילה על דמיון מזרחי או מערבי.
טיהור אתני – אלו המילים שמפריעות לך? לי מפריעה המילה פנטסיה. אם תושבי עזה יסכימו לקבל כסף וללכת מפה – אחלה. עשה זאת. אבל אלו שטויות. אף אחד לא ייתן להם כסף וכמות התושבים העזתיים שיעזוב את מולדתו אם יקבל כמה גרושים יהיה בטל בשישים. (מה חשבת, שיתנו מיליון דולר לאדם? ולאן יעזבו? לארה"ב? לאירופה? מחכים להם שם?) שכח מזה אישרגיל ועדיף שתפסיק לחשוב במקומם ("אני אומר אותו דבר – רק לגדר המצרית!") יש לי הרגשה שהם יודעים טוב ממך מה הם צריכים.
אין צורך לחלק שלמונים, רק לדאוג שהגבול העזתי-מצרי יהיה פתוח בכל עת ושכל דורש יוכל לחצותו. כרגע זה לא המצב, עקב מגבלות של מצרים וחמאס.
״צריך לדאוג שהגבול העזתי מצרי יהיה פתוח בכל עת״ – הללויה!! אני תומך לחלוטין. גם הרשימה המשותפת ומרצ (לפחות לפני שברקיהו נכנס פנימה). השמאל מאחוריך, אישרגיל! עכשיו לך תשכנע את נתניהו (רק תנסה לכתוב לו יותר בקיצור).
עד הניצחון!
למרצ והרשימה המשותפת יש עמדה לגבי הגבול העזתי-מצרי? מישהו סיפר על כך לנשיא מצרים? הוא בטח ישתכנע מעמדה כה צודקת ומוסרית!
כן, חביבי. שתיהן בעד הסרת המצור על עזה. קשה להאמין, אני יודע.
למה שהן יהיו נגד הסרת המצור, ולמה שתהיה להן השפעה כלשהי על מדיניות מצרים בנושא?
זהבי, אתה מאבד את זה. שאלת ״למרצ והרשימה המשותפת יש עמדה לגבי הגבול העזתי-מצרי?״ ועניתי לך שכן. אף אחד לא טעו שיש להן השפעה כלשהי על מדיניות מצרים, שנשלטת על ידי דיקטטור שמשתף פעולה עם ממשלת נתניהו.
בוקי, בדוק תקלה בגלאי הסרקזם שלך.
סרקזם זה לא היה – כי אפילו אתה מסוגל ליותר. אז מה קרה, חמודי? העלבתי אותך?
זו נקודה טובה, שכבר התדיינו עליה פה בעבר. האם ישראל מעוניינת לפתוח את מעבר רפיח. אני טוען שזה הוא אינטרס ישראלי מובהק ושהסיבה שהמעבר כרגע פתוח לסירוגין הוא לא בגלל התנגדות ישראלית, אלא דווקא בגלל התנגדות מצרית או התנגדות של החמאס, שלא רוצה לראות גלי אדם עוזבים את רצועת עזה.
מישהו הביא פה בעבר לינק לכתבה מ2011 שם המצרים, אחרי נפילת מובארק, פתחו את מעבר רפיח לצמיתות וישראל התנגדה.
אני טענתי אז שהמדיניות הייתה שונה. 2011 הייתה עיצומו של האביב הערבי. בלוב משטר קדאפי קרס וכלי נשק מן הצבא הלובי המתפורר נפוצו לכל עבר, כולל לרצועת עזה. כמו כן המשטר במצרים עצמה היה לא יציב ולא נוח לישראל. כלל לא היה בטוח שהמשטר המצרי דאז היה דואג שנשק וחמושים לא יזרמו לתוך עזה. האינטרס הישראלי אז היה לשמור את עזה מבודדת מכל זה. לכן ישראל התנגדה לפתיחת מעבר רפיח.
היום המצב שונה. תחת סיסי, מצרים ידידותית לישראל. הם דאגו להרוס את המנהרות בציר פילדלפי (תוך כדיי שהם הורסים את רפיח המצרית, אגב. כמובן שזה לא כל כך עניין את תומכי הפלסטינים בעולם) והם אמינים דיו כדיי לאבטח את הגבול המצרי-עזתי בצורה סבירה. כמו כן, יש כרגע אינטרס מובהק לממשלת נתניהו לפצל בין הגדה לרצועה, זה כבר אינו סוד. אני לא יודע אם ב2011 המדיניות הזו כבר בשלה.
לכן, בקצרנות, דין 2011 לא כדין 2019. אני גורס שישראל מעוניינת לפתוח את מעבר רפיח, והוא לא פתוח כרגע לא בגלל ישראל, אלא בגלל מצרים וחמאס.
אתה גורס וגורס וגורס ולא מביא דוגמא אחת או הוכחה אחת לגריסות האינסופיות שלך שגבול מצרים-עזה סגור בגלל אינטרס של החמאס.
הגבול המצרי סגור כי:
1. זה מה שא-סיסי רוצה. לא בזין שלו לקבל פליטים פלסטינים מעזה והוא דיקטטור צבאי שלא שם על העם שלו.
2. זה מה שישראל רוצה – ואתה בעצמך כתבת את זה אז באמת אין לי מושג למה את מתעקש להמשיך לגרוס.
לטעון שהחמאס רוצה להמשיך בסגר על עצמו זה קשקוש כל כך מטומטם שפשוט אין לי יכולת להתמודד איתו. תמשיך לגרוס.
ישנה מגבלה מצד המצרים, לאפשר חצייה של של כמה מאות אנשים ביום ולחמאס יש רשימת המתנה של אנשים המעוניינים לצאת.
https://www.npr.org/2019/07/04/733487137/i-want-to-get-the-hell-out-of-here-thousands-of-palestinians-are-leaving-gaza
"Egypt allows in only a few hundred Gaza travelers a day, so Hamas maintains a months-long waiting list. Those who pay for "coordination" — a bribe believed to be pocketed by authorities on both sides of the border — get bumped higher up the list."
אני מניח שלא כל מאן דהוא נכנס לרשימת ההמתנה של חמאס, ולכן אני יכול להגיד בבטחה שכל מנגנון העזיבה מנוהל לחלוטין בידי חמאס ומצרים.
לישראל אין אינטרס שאנשים בהכרח יישארו בעזה. הרי כל הזמן אנו שומעים איך ישראל רוצה להעיף מפה את כל הערבים, אז איך זה ייתכן שישראל תתנגד לנטישה המונית של אנשים מעזה?
תחשוב קצת.
כמו כן, חמאס לא סובל כל כך מן הסגר, הם מתעצמים מסבב לסבב בצורה משמעותית והבכירים שלהם חוצים למצרים פעמים רבות.
חמאס רוצה למנוע מצב שמאות אלפי אנשים יעזבו את עזה, זה יפגע באמינות שלטונו ויפגע בנרטיב הפלסטיני של עם ילידי שלעולם לא יוותר על אדמתו. במילים אחרות, זה יהיה ניצחון תודעתי של ישראל. ברור לי שישראל יודעת את זה ומעוניינת בכך.
תגיד אתה אידיוט, או רק עושה את עצמך? מצרים מטילה מגבלה על מספר האנשים שמורשים לצאת מעזה, חמאס בוחר מי האנשים האלה, ומזה את מסיק שלחמאס יש אינטרס לסגור את הגבול? תחשוב קצת.
מעולם לא טענתי שיש להם אינטרס לסגור את הגבול, יש להם אינטרס שהיציאה תהייה איטית ומבוקרת, כדיי למנוע מצב שבו אנשים ימלטו בהמוניהם מעזה, מה שיתפוס כותרות בכל העולם ויסב לנרטיב הפלסטיני תבוסה נחרצת.
הרי לך תרגיל חשיבתי, מה יקרה אם לפתע מיליון או יותר ישראלים יעזבו את ישראל תוך זמן קצר? שמפניות ייפתחו בכל רחבי העולם הערבי. הם יכריזו שהנה, הפרויקט הציוני הגיע לסופו. היהודים עוזבים. הם אפילו לא צריכים לנקוף אצבע. ישראל נעלמת מעצמה.
אותו דבר עם עזה. אם ייצאו מעזה תוך זמן קצר עשרות אלפי אנשים (ואם הגבול יהיה פתוח ללא מגבלה זה מה שיקרה !) זה יהיה ניצחון תודעתי של ישראל. שמפניות ייפתחו בירושלים. עם ילידי שלעולם לא יוותר על ארצו? Think again.
הרי כל הזמן מספרים לנו שישראל רוצה לרוקן את הארץ הזו מערבים. אם כך למה שישראל תתנגד לנטישה המונית של עזה ?! הדבר ישרת אותה באופן מובהק ביותר.
אגיד לך, שאם מעבר רפיח ייפתח ללא מגבלה, אנו נראה נהירה של עשרות אלפים תוך שבוע אחד, מה שיכניס את תומכי הפלסטינים להיסטריה, שכן הם ירגישו שהנרטיב שלהם מתמוסס להם בין האצבעות. ואז נשמע צעקות מחברי הרשימה המשותפת שישראל מבצעת טיהור אתני בעזה.
שטויות. אם מעבר רפיח באמת ייפתח ללא מגבלה עזה תהייה במצב טוב הרבה יותר כי ייכנסו לשם (וייצאו משם) סחורות ואנשים. מבחינתך (ומבחינת המשטר היודונאצי שאתה תומך בו) פתיחת מעבר רפיח משמעותה פתיחה לכיוון אחד – עזתים החוצה. בהתחשב בזה שהמדינה שלך (בתמיכתך הפעילה) היא זו שהפכה את עזה לאסון הומנטרי אחד גדול – זה בהחלט יהיה טיהור אתני.
עכשיו לך לגרוס.
המשטר הנאצי היחידי בסיפור זה המשטר בעזה, שמוציא את אנשיו להורג ברחוב, לא מאפשר עיתונות חופשית, כופה קיצוניות דתית על האוכלוסיה, יורה על אוכלוסיה אזרחית בדרך קבע, מדבר בגלוי על גירוש והשמדה של האוכלוסיה היהודית השכנה לו ומכחיש את השואה שהנאצים עשו להם בעבר.
ואם נחזור לענייננו, יש לך פה הרבה wishful thinking. כן, תהייה תנועה פנימה, אבל תנועה החוצה תהייה גדולה בהרבה יותר. למה? כי זה מה שקורה במדינות עולם-שלישי שלא מתפקדות ועזה היא מדינה כזו בדיוק. גורביץ כתב מעלה שתוך שנה עזה לא תהייה ראוייה לחיים. אם כך – למה שמישהו ירצה להמשיך לגור שם ולמה אתה חושב שתנועת סוחרים פנימה תוכל לשנות את המצב הדרסטי הזה תוך זמן קצר? עזה נועדה להתמוטט, כי אין לה יכולת קיום, וסביר להניח שמאות אלפי אנשים ינטשו אותה אם תנתן להם ההזדמנות.
מי האשם באסון ההומינטרי? נראה לי שחמאס אשם, שכן הם העדיפו להפוך את עזה ל"חוד החנית" במאבק נגד ישראל, במקום לבחור בדרך אחרת של להכיר בישראל ולפתח איתה קשרי מסחר. ישראל דווקא דאגה לאורך כל השנים להנשים את הגופה העזתית, וזאת למרות שהם כבר ירו עלינו עשרות אלפי רקטות.
והנה, הביטוי "טיהור אתני" יוצא גם מלשונך, כנראה כי איפשהו גם אתה מבין שבסופו של דבר זה הוא אכן אינטרס ישראלי שמעבר רפיח יהיה פתוח ללא מגבלה
גם המשטר בעזה הוא לא ממש נאצי. יותר רודנות מזרח-תיכונית טיפוסית. חבל שגודווין לא רשם פטנט על החוק שלו.
אני בדרך כלל נמנע מקטלוג של דברים בתור "נאציים", גם כדיי לא להראות שוב שגודווין צדק, וגם כי לדברים שהנאצים עשו אין ממש הקבלה במציאות של ימינו.
זו הייתה תשובה לביטוי "יודונאצי" שהוא הכניס לדיון.
וחבל שזהבי לא מגוון את ההטרלות שלו. נסה לקרוא ולהתייחס לתוכן במקום לצווח ״גודווין גודווין״.
ההבדל בין פינוי הפלסטינאים לבין פינוי המתנחלים וילדיהם הוא זה: הפלסטינאים גרו שם הרבה זמן, כדי לעבוד בחקלאות, במסחר, וכו׳. המתנחלים באו לשם כדי “לקבוע עובדות בשטח“: כלומר, “אנחנו ניכנס לכאן, ואם ינסו להוציא אותנו נצווח שיהודים מגרשים יהודים, ואז אי“ה נגדל כאן ילדים, ואז אם ירצו להוציא אותנו נצווח שבעתיים שמגרשים יהודים שנולדו כאן.“ זה לא טיהור אתני, זה טיהור של גנבים, כולל את צאצאיהם שהם הכניסו לסיפור הזה ביודעין.
כמה זה הרבה זמן? יש לא מעט התנחלויות שקיימות כבר כמה עשרות שנים, וחיים בהן בני דור שני ואף שלישי להתנחלות
העניין הוא לא זמן. העניין הוא שהן יושבו בידיעה מלאה של המתנחלים ושל הציבור הרחב שזה מעשה לא חוקי שנועד לדחוק את רגלי הערבים.
המתנחלים והציבור הרחב ידעו שהקמת ההתנחלויות אינה חוקית? איך אתה יודע את זה? ערכת סקר? מה גודל המדגם וטעות הדגימה?
מה גם, שההתנחלויות חוקיות לפי כל הנורמות הבינלאומיות. זה חבל שהפלסטינים ותומכיהם הצליחו לבצע גניבת-דעת שכזו ולהציב קונצנזוס שההתנחלויות אינן חוקיות. דא עקא שאין קשר בין העמדה הזו לבין החוק הבינלאומי. זה לא מקרי שמשרד החוץ האמריקאי מעולם לא הגדיר את ההתנחלויות כלא חוקיות, אלא רק ככאלו שעומדות בדרכו של תהליך השלום.
אני סקרן לדעת מה יהיה עם עוד חברי קונגרס, שאינם ברשימה השחורה של טראמפ, ינסו לבקר בגדה ולשחזר על פרטיוּ את הטיול המתוכנן של עומאר וטאליב. יהיה חמוד.
אם לטראמפ יש רשימה שחורה מסודרת, במקום שליפות מהמותן על אצבעות על מסך הטלפון הנייד, זו תהיה כנראה עדות לשיפור בכושר הביצוע שלו. מצד שני, למה שחברי הקונגרס בשנת בחירות ירצו להגיע דווקא לשטחי הרש"פ? השטחים האלה לא ממש מעניינים אף אחד מלבד המשוגעים לדבר. מצד שלישי, מניעת הכניסה של עומר וטלאיב היא טעות; לישראל אסור לנקוט עמדה בוויכוחים פנים-אמריקאיים — לא בעד טראמפ ולא בעד מתנגדיו, לא בעד השמרנים ולא בעד הפרוגרסיבים.
״השטחים האלה לא ממש מעניינים אף אחד מלבד המשוגעים לדבר״ – זה, או שהדוגמה שלך לא ממש מתיישבת עם המציאות.
זו אינה דוגמה, זה תיאור המצב 🙂
הנזק שגרם נתניהו עם הסירוב לאפשר לעומר וטלאיב לבקר בשטחים הוא בדיוק בכך שעורר תשומת לב לסוגיה. אבל זו תשומת לב חולפת, גם טלאיב ועומר הן קודם כל פוליטיקאיות אמריקאיות, והבוחרים ישפטו אותן לפי העיסוק שלהן בבעיות אמריקאיות, לא לפי התייחסותן לסכסוך מינורי בצדו השני של הגלובוס.
נכשלת בהבנת הנקרא. חפש במילון ״דוגמה״ (במלעיל).
כן, במלעיל ובחולם. לטובתך, אל תניח שהקורא חכן פחות ממך. הקטע הוא שחוסר העניין של דעת הקהל האמריקאית בענייני הפלסטינים הוא דוגמה בערך כמו האמירה שחם בקיץ במזרח התיכון.
נגב את הדמעות, התמודד עם העלבון ונסה לחשוב על האפשרות שארה״ב משתנה ושנמאס לאנשים שם לממן את הצבא שלך ופשעי המלחמה שלו. כמעט בכל קמפוס אמריקאי היום יש דיון על בד״ס – אפילו אם הוא נדחה בסופו של דבר. ולטובתך, אם אתה מחליט להתעקש שקראת דוגמא במלעיל ובחולם חזור לתגובה שלך ותתרשם בעצמך כמה חוכמה עצורה במשפט ״זו אינה דוגמה, זה תאור מצב :)״.
תירגע, טמבל. להעליב אותי זה בכלל לא פשוט, והייתי אומר שאדם מהאינטרנט שאינני מכיר אינו יכול לעמוד במשימה.
בקמפוסים אמריקאיים יש דיון על בד"ס. ואו. יש בהם גם דיון על בדס"ם, על טבעונות, על נזילות מגדרית ושאר ירקות. כטבעם של יושבי הקמפוסים, מתישהו הם מתבגרים, מסיימים את התואר ויוצאים לעולם האמיתי, שם יש להם דאגות דחופות יותר: עבודה, החזר הלוואות, רכישת בית, הקמת משפחה, גידול ילדים, וכו'. מטבע הדברים, הם יתייחסו לפוליטיקאים שלהם בעיקר לפי איך שאלה מציעים לפתור את אותן בעיות דחופות. סכסוך רחוק שבו נהרגים כמה מאות אנשים בשנה בממוצע אינו בעיה דחופה, מה לעשות.
גם בוקי וגם זהבי צודקים. בוקי צודק שיש עלייה בסנטימנט האנטי-ישראלי בקרב אמריקאים צעירים. זהבי צודק בכך שזה לא אומר שזה ישפיע בטווח הקרוב על המדיניות האמריקאית כלפי ישראל.
דעתי האישית? לא יודע. אני פרנואיד טבעי, אז אולי אני נוטה לדעתו של בוקי.
חשוב לזכור שלא רק ישראל מקבלת סיוע מארה"ב, אלא חלק גדול ממדינות העולם. ארה"ב מחלקת בשנה כ-50 מיליארד דולר בכספי סיוע למדינות זרות, שזה בערך 1 אחוז מן התקציב הפדרלי שלה. משמע, הסיוע לישראל (3.8 מיליארד בשנה) הוא פחות מעשירית האחוז של התקציב הפדרלי של ארה"ב. כמו כן, ישראל היא המדינה היחידה שכספי הסיוע שלה חוזרים לאחר מכן לארה"ב. לפי ההסכמים, 74% מכספי הסיוע מחויבים להיות מושקעים בתעשיות נשק אמריקאיות. בחוזה שנחתם מול ממשל אובמה, האחוז יעלה ל100 אחוז בהדרגה לאורך עשור. המשמעות של כך שבמקרה של ישראל, בניגוד לשאר מדינות העולם, כל כספי הסיוע חוזרים לארה"ב עצמה. זה סוג של סבסוד-עצמי של תעשיות הנשק האמריקאי.
עכשיו הבה נסתכל על מצרים, שמקבלת גם סכום נאה מארה"ב, כ1.5 מיליארד בשנה, ואחרי זה הולכת וקונה עם זה נשק רוסי.
אם משלם המיסים האמריקאי רוצה להתחיל בלחתוך כספי סיוע, שיתחיל עם מצרים.
הצדקה מוסרית? הרג של כ-700 תומכי האחים המוסלמים ביום אחד באוגוסט 2013, או אולי ההרס של רפיח המצרית שהזכרתי קודם.
טראמפיסט איש עליונות לבנה תקרא לסבא שלך. העניין שלי ביושב הנוכחי בבית הלבן מסתכם בתקווה זהירה שג'ו ביידן יחליף אותו בעוד שנה וקצת. לטראמפ בהחלט יש יד בהקצנת המתחים הקיימים בחברה האמריקאית (כמו בכל חברה), וזה עיקר הנזק שהוא גורם לארצו. אבל אתה ודומיך עושים את אותו דבר, פשוט מהצד השני של המתרס. זו נבלה וזו טריפה.
מעבר לכך, הסיוע האמריקאי לישראל הוא מזערי ביחס לתקציב ארה"ב. מצד שני, הסיוע הזה, יחד עם הסיוע למצרים (עליו כבר כתב לך אישרגיל), מהווה אחד המנופים החשובים של השפעה אמריקאית באזור. יכול להיות שהאמריקאים ירצו בעתיד כל מיני דברים בתמורה (בעצם, גם טראמפ רצה שישראל תוריד הילוך בקשריה עם סין, לגמרי בצדק). מה שמאוד לא סביר הוא שהאמריקאים ידרשו מישראל לפנות יישובים מעבר לקו הירוק, או אפילו לא להשתמש בכספי הסיוע להגנה ותחזוקה של אותם יישובים. אין לכך שום טעם, זה לכשעצמו לא יתרום דבר לשלום באזורנו, והחלטות מדיניות מרחיקות לכת שמתקבלות מטעמים מוסריים בלי להתחשב במגבלות המציאות קיימות רק בחלומות פרוגרסיביים.
מה גם שישראל היא "ההשקעה" הכי טובה של ארה"ב. מלבד העובדה שישראל היא מעצמה טכנולוגית, "מדינת סטארט-אפ", אשר מכניסה לארה"ב הרבה כספים ותעסוקה, היא גם מדינה יציבה וחזקה, הנאמנה באופן מוחלט לארה"ב.
אזכיר את בסיס אינג׳ירליק בתורכיה, שהאמריקאים עושים בו שימוש. לפי פרסומים היא מאכסנת שם גם טילים גרעיניים. לאחרונה יחסי ארה"ב תורכיה עלו על שרטון. הסולטן מעדיף לקנות נשק רוסי. עכשיו אני בטוח שהאמריקאים שוברים את הראש איך להוציא את הטילים הללו מאינג׳ירליק ואיפה לאכסן אותם, למרות שקראתי שייתכן ושהם עשו זאת כבר מתי שהיה שם ניסיון הפיכה.
בקצרה – ישראל, השקעה משתלמת.
סיכוי לא גבוה שזה יקרה.
יש לזכור שהמפלגה הדמוקרטית, למרות כל ההיסטריה, היא פרו-ישראלית. לאחרונה עברה בקונגרס הצהרה נגד החמה"ס (בי די אס) שזכתה לרוב מוחץ של שתי המפלגות.