החברים של ג'ורג'

ישראל לא שווה מלחמת אזרחים

תשובה לאלוף בן

מאז לידתה מלווה ישראל בחשש, מעורב במידה של תאווה וערגה, ממלחמת אזרחים. אחרי הכל, אם יש עם יהודי, זה ב-DNA שלו: מלחמות החשמונאים היו בחלקן הניכר מלחמות אזרחים (תחילה נגד המתיוונים, אחר כך בין פרושים וצדוקים), ועל המיתוס על חורבן הבית השני מיותר להרחיב את הדיבור. המדינה הוקמה בשפיכות דמים לא רק של פלסטינים, אלא גם של יהודים: הסזון הגדול, הסזון הקטן (של 1947), אלטלנה כמובן, המהומות (המובנות לגמרי) סביב הסכם השילומים עם גרמניה החדשה-לכאורה, שלל המחתרות החמושות שהמשיכו להתקיים עד אמצע שנות החמישים.

מאז הקמת ההתנחלויות, ב-1967, האיום במלחמת אזרחים נמצא תדיר על סף התודעה. כשמנהיגי מתנחלים אומרים שהם לא “יוכלו לשלוט בקיצונים”, הם מאיימים בטרור כנגד המדינה מצד אזרחים, וכשהם אומרים שפינוי מאחזים והתנחלויות “קורע את העם”, לזה בדיוק הם מתכוונים. הם צריכים שהאיום הזה יהיה אמין כדי לשמור על הנדל”ן שלהם ומעמדם. הוא ודאי הפך למוחשי יותר אחרי רצח רבין, שהיתה לו השפעה מצננת על ראשי הממשלה מן המרכז שבאו אחריו, והוא בא לשיאו בפיגועים במהלך ההתנתקות ובפרעות עמונה ב-2006 שלאחריה (מקרה חריג שבו שני הצדדים, המתנחלים והמשטרה, נגררו לאלימות קשה.) המשטרה החשאית ייחסה לתנועת המרד של איש הימין הקיצוני מאיר אטינגר נסיון למוטט את המשטר החילוני באמצעות פיגועים נגד נקודות תורפה, בעיקרם מקומות מקודשים למוסלמים. (כאן יש לסייג ולהזכיר שאף שהמשטרה החשאית הציגה את מניפסט המרד, לא ברור שהוא אכן מקושר לאטינגר, ושכלל לא הוכח קיומה של מחתרת כזו; המשטרה החשאית הנעבכית נאלצה לשחרר את אטינגר לאחר שהוחזק חודשים במעצר מנהלי, שם על פי הדיווחים עונה.)

השמאל הישראלי, מצידו, לא כל כך מאיים במלחמת אזרחים: האיומים מצידו הם איומים על עזיבה. זה הרבה פחות מפחיד ומשמעותית יותר פאתטי, סוג של “אני עוד דקה הולך” של מוכר קרטיבים בחוף, אבל לגמרי יתכן שזה יהיה יותר אפקטיבי בפירוק המדינה.

למרות הכלל הזה, לפני מספר ימים פרסם עורך הארץ, אלוף בן, מאמר שבו הוא מפנטז וכמעט עורג למלחמת אזרחים. הוא כותב ש”כשהשלווה הפנימית תתערער, בגלל קריסה כלכלית או ריבוי הלוויות של חיילים, יקום הפופוליסט החילוני שירכב לשלטון על גל השנאה לחרדים […] כשהנטל יכבד, ולא יהיה ממה לשלם, עשוי לקום פוליטיקאי כריזמטי יותר מלפיד ולשכנע את הציבור שהפתרון למצוקתו טמון בדיכוי אלים של החרדים, בהשלכת משתמטי גיוס לכלא ובכפיית לימודי ליבה באמצעות חיילים חמושים.” בן מזהיר את החרדים עוד ש”הנשק והכסף מצויים ברובם בצד החילוני, וברגע האמת הדתיים הלאומיים שמשרתים צבא ומשלמים מסים יבגדו בחרדים”, כך שכדאי להם להוריד ראש.

ההנחה האחרונה של בן מופרכת. בבחירה בין החילונים ובין החרדים, הציונות הדתית תמיד תבחר בחרדים. גם להם יש סב חרדי וגם להם יש סיוטים מהסב האחר, שהלך לאכול שפנים באיזה קיבוץ. המטרה של הציונות הדתית היא הקמת מדינת הלכה; הם פשוט לא מדברים על זה בציבור.

גם שאר ההנחות בעייתיות. קודם כל, איזה צבא בדיוק ידכא את החרדים ויפטרל ברחובות בני ברק? מי יהיו החיילים שייכנסו לבתי הספר ויחפשו ספרים אסורים? מאיפה תגיע המשטרה החשאית שתפשוט על בתי מדרש מחתרתיים? רוב מוחלט של הכוח של צה”ל עסוק בשיטור בגדה המערבית ומול החמאס ברצועת עזה. לגמרי יתכן שצה”ל מסוגל לכבוש את בית שמש ובני ברק; יש לו את הנשק, ובמידת הצורך את הארטילריה וחיל האוויר, כדי לעשות זאת. זאת בהנחה, הלא ברורה כלל, שהתותחנים והטייסים לא יסרבו לבצע את הפקודה להפוך את רחוב בני עקיבא לרפיח. אפשר לכבוש את השטח; ההתנגדות לא תהיה אפקטיבית.

אבל איך יחזיקו בו? איך תדכא ישראל החילונית מרד של כמיליון חרדים – וכן, אם תהיה הפיכה חילונית כזו, יהיה נגדה מרד?

ואתם רואים? כמו כל ישראלי טוב, מיד נטשתי את השאלות המוסריות ועברתי לשאלות הפרקטיות: כוח אדם, כוח אש, לוגיסטיקה ואיפה להציב את הצלף בפינת סוקולוב-בני עקיבא.

אבל, בראש ובראשונה, הבעיה במאמר של בן היא בעיה מוסרית. החרדים יוצרים, לדעתו, בעיה כלכלית; הפתרון שלו לבעיה הזו הוא כוחה העירום של המדינה, דיקטטורה צבאית. מאפס לפינושה בשלושים שניות.

אבל דיקטטורה צבאית היא עוול מובהק, עוול מובהק שאדם מוסרי לא ישתתף בו. צה”ל מוכתם די והותר בפשעים גם כעת; ספק אם יוכל לשרוד את הכתמים שתצריך מלחמת אזרחים, אולי הרעה שברעות המוכרות למין האנושי, ובדיכוי הצבאי שיצטרך לבוא אחריה. יתר על כן, הדיכוי של בן הוא דיכוי אידיאולוגי מובהק: הוא יכריח את החרדים ללמוד מה שאינם רוצים ללמוד. נו, זו כבר הולכת להיות הצלחה מסחררת. מעבר לחוסר היכולת ללמד ילדים כנגד רצונם ורצון הוריהם, כל האידיאולוגיה והמרטירולוגיה החרדית בנויים בדיוק לסוג כזה של מאבק. באיזשהו שלב איזה רב ימות במרתף עינויים כי לא הסכים לומר אילו ילדים משתתפים בחדר הסודי שלו, ויקום לנו יורש לרבי עקיבא ועשרת הרוגי מלכות. גרייט סקסס.

(ושוב אני גולש לפרקטיקה במקום מוסר. קשה, המגפה הישראלית הזו שלכם.)

בן מציע למעשה לישראלים הליברלים את הפתרון המצרי: ניתן לאיזה א-סיסי לדכא את ההמונים הדתיים. סביר שיש לא מעט ליברלים ישראלים שיתפתו לפתרון העוועים הזה, לחרפת הנצח שלהם; בן מכיר את נפש בהמתו. אבל כשהליברלים המצרים התייצבו מאחורי א-סיסי, הם איבדו את הלגיטימיות שלהם. אין חצי דיקטטורה צבאית; אין דיקטטורה צבאית מוצדקת. בן רומז שישראל צריכה לנהל שתיים מהן במקביל: אחת כנגד הפלסטינים ואחת כנגד החרדים. סוג של גרסה ל"בניכוי הערבים והחרדים, מצבנו מצוין."

וכאן הפער בין השמאל, מה שנשאר ממנו, ובין הימין. הימין הישראלי מתנגד לדמוקרטיה. אין לו שום בעיה עם דיקטטורה צבאית על פלסטינים, ואם לשם כך הוא יצטרך לנהל מלחמת אזרחים, הוא ינהל אותה. הוא יבכה אחר כך דמעות תנין, אבל הוא ינהל אותה. הערכים שלו הם ערכי דם ואדמה.

השמאל, מצד שני, מבסס את הערכים שלו על הומניזם. ואתה לא יכול להיות הומניסט ולנהל דיקטטורה צבאית. אתה לא יכול להאמין בזכויות אדם ולפטרל בקסבה של בית שמש. כן, במשך שנים שכנעו אותנו שהומניזם וכיבוש על הפלסטינים יכולים לעבוד ביחד, או ליתר דיוק – שמאחר ואנחנו נצטרך את הצבא כדי לפנות התנחלויות, אנחנו לא יכולים לסרב להכרעה הדמוקרטית להמשיך את הכיבוש; אבל ספק אם מישהו מאמין בכך עוד. לא במקרה, השמאלנים או משתמטים משירות צבאי, או עוברים ליחידות עורפיות. לא הרגליים שלהם יצעדו בחברון ובשכם. ואם בן חושב שהם יסכימו לשרת בדיקטטורה צבאית גם בביתר עילית, כדאי שיחשוב על זה שוב.

הפנטזיה של בן מובנת. הדמוגרפיה לא נראית טוב, בלשון המעטה, למיעוט הליברלי בישראל. הפיתוי לדחות את הכרעת הציבור באמצעות כוח נשק וחלקות לשון – צורך כלכלי, השתמטות – גדול. אבל ישראל, בפשטות, לא שווה מלחמת אזרחים. אם החזון שיש לליברלים מרכזיים כלפיה הוא משטר צבאי, עדיף ללכת.

הערכים הליברליים יובסו בכל מקרה במלחמת אזרחים: אם ינצח הימין, הוא יכריע אותם; ואם ינצח המרכז, הוא יהרוג את ערכיו-שלו. דבר אחד הוא לבקש מאזרחים להגן על ארצם מפני אויב חיצוני; דבר אחר הוא לבקש מהם להתנגד להתקוממות של חלק מהאזרחים; ודבר אחר לגמרי הוא לדרוש מהם לצאת להפיכה כנגד חלק גדול באוכלוסיה שלא אחז בנשק. העובדה שהפתרון הזה בכלל עולה על הדעת צריכה להדאיג.

נפגש במקום שבו אין חשיכה.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • יהושע הרשפי

    אני מסכים עם הטיעון שלך לגמרי. יוטב לבן אם יראה כמה כוח שאב ארדואן מנסיון ההפיכה הצבאית הפתטי נגדו – פתאום גם השמאל הטורקי מצא את עצמו תומך בממשלה בלית ברירה (כנראה שגם הם מסכימים שעדיף ארדואן מדקטטורה צבאית).

    נשאלת השאלה: אם הדמוגרפיה נוטה ימינה ושאריות השמאל נוטות לעזוב (ולא להתקומם באופן ממשי) – אז היכן המקום שאין בו חשיכה?

    • Meni Zehavi

      אין מקום כזה. לכל מקום על פני כדור הארץ יש בעיות משלו, ואף אוכלוסייה אינה מחבבת מהגרים יותר מדי — ודאי לא מהגרים שאינם דומים לאותה אוכלוסייה. בני אדם הם משאב שעולמנו מייצר הרבה יותר ממה שהוא צריך.
      ישראל, דרך אגב, עוברת פיצוץ אוכלוסין בהתהוות. מה שזה אומר הוא שהרבה ישראלים ייאלצו להגר מכאן, עם כל החרא הכרוך בהגירה. אבל ישראלים עוזבים, ויעזבו, בעיקר מסיבות אישיות, כלכליות ומקצועיות, לא בגלל דעות פוליטיות.

      • יהושע הרשפי

        לא הבנת את הפוסט ולא הבנת את התגובה שלי.

        • Meni Zehavi

          כיוון שלילי, כיוון חיובי… עוד מעט תעמיד פנים שאתה סטנדרד אנד פורס ותתחיל להתלבט בין
          A- ל-B+.
          העולם, מדינת ישראל וקהילות חרדיות ימשיכו להתקיים גם בלי שאתה, אני או יוסי נחלק להם ציונים. אין טעם למהר לדרג כל דבר. ואם כבר משווים למשהו, מוטב להשוות למקומות בהם היינו בעבר ולא לשאיפות דמיוניות שאלוהים יודע האם יש להן אחיזה במציאות.
          פיצוץ האוכלוסין, דרך אגב, קשור, ועוד איך. הוא הסיבה העיקרית בגללה לא מעט ישראלים מהגרים החוצה, שיעורים דומים של גידול אוכלוסיה היו במזרח, מרכז ודרום אירופה בסוף המאה ה-19; שם זה הביא להגירת מיליונים לארה"ב ולסדרת מלחמות שסופה במלחה"ע הראשונה (שבתורה הביאה למלחה"ע השנייה). מקום אחר בו גידול אוכלוסין פרוע הביא לסדרת מלחמות, ממש בימינו, הוא המזרח התיכון הערבי. אבל זה בטח משום שהפוליטיקאים לא היו מוסריים מספיק…

          • יהושע הרשפי

            מה?

  • Ac

    אני לא תומך כמובן בדיקטטורה צבאית, אבל אתה מתעלם מכך שהמפלגות החרדיות, במוצהר, אינן מאמינות במשטר דמוקרטי.
    ניצול הדמוקרטיה בידי קבוצות שאינן מאמינות בדרך זו היה ונשאר איום חמור ביותר עליה ומתן כוח לקבוצות כאלו הוא סכנה ממשית עבורו.
    זה מה שהחרדים עושים פה כבר שנים ארוכות תחת המטריה של צדקנים המאפשרים להם לשמור על בורות ילדיהם ליום בו הם יהפכו לרוב.
    כשיגיע היום הזה אתה לא תוכל לשמור על (חוסר) אמונתך ולא משנה כמה תמכת בהם פעם, זה מנוגד לאמונתם (וחופש המחשבה הוא פיקציה של הגויים כמובן).
    כשאתה מממן ומאפשר להם לתת חינוך חסר כל משמעות מעשית, אתה לא עושה עוול רק למשלמי המיסים שמממנים את זה, אתה עושה עוול לכל אותם ילדים שכלואים באמונת הוריהם (גילוי נאות, אני קרבן של מערכת החינוך הזו).
    לא יודע מה איתך, אבל לי ולרבים כאן אין דרכון זר. אם יגיע היום בו ידכאו אותי, אני לא מתכוון לברוח. אין לי לאן.
    הפתרון אינו מלחמה כמובן בה יש רק מפסידים, הפתרון הוא דמוקרטיה מתגוננת, כזו שלא מאפשרת התמודדות של גורמים שאינם מאמינים בדרך זו עצמה. זה תפקידו של בית המשפט למנוע כניסה של גורמים אנטי דמוקרטים למערכת.
    וכשהם לא יהיו במערכת, כשלא יממנו ויעודדו את אורח החיים הזה, הוא יעלם מעצמו. אין לו יכולת קיום עצמית.
    דמוקרטיה מתגוננת אינה מילה גסה. אנחנו לא חיים באוטופיה והדמוקרטיה אינה חקוקה בדנא שלנו. אם היא לא תשמור על עצמה, היא תחדל מלהתקיים.
    תמיכה במימון ובמתן ייצוג לדעות אלו כמוה כתמיכה בהרס הדמוקרטיה.

    • Meni Zehavi

      אי-אפשר לכפות דמוקרטיה על ציבור גדול שאינו מעונין בה. ודאי שאי-אפשר להגן על הדמוקרטיה באמצעות פסילת מגזרים שלמים מהשתתפות בבחירות. הדמוקרטיה, דרך אגב, לא נועדה להבטיח ניצחון לאג'נדה הפרוגרסיבית ונושאיה. החיים אינם סרט הוליוודי שבו "הטובים" מנצחים בסוף (גם אם נסכים על מי כאן "הטובים", שזו שאלה בפני עצמה).
      דרך אגב, אני לא מבין את הקינה הנוכחית על עליית כוחם של החרדים. אז הם קיבלו 16 מנדטים. זה מה שהיה להם לאורך כל העשור הקודם, וב-1999 היו להם בכלל 22. האם זה גרם לפגיעה כלשהי בדמוקרטיה הישראלית? (מלבד טיעונים מסוג "החרדים תומכים בביבי, וביבי הורס את המדינהההה => מש"ל".)
      כל הנ"ל אינו סותר את זה שאזרחי ישראל שלא עלה בידם לקבל תעודת בגרות צריכים להיות זכאים לסיוע מטעם המדינה בהשלמת הבגרות, בין אם הם חרדים או לא. אפשר לחשוב גם על דרכים יצירתיות להתנות את הפטור מהשירות הצבאי המוענק לאברכים ולבחורי ישיבה בכך שישלימו לימודים לתעודת בגרות. אבל זה דיון אחר.

  • אישרגיל

    מי שפוחד מן הדמוגרפיה צריך לייחל לעלייה המונית מארה"ב. הקהילה היהודית בארה"ב ידועה בחילוניות ובליברליות שלה. בתאוריה, עליה של כמאה אלף יהודים מארה"ב מאוד תשנה את מפת המנדטים פה לכיוון השמאל.

    ואם כבר אפשר לחלום, לו כל 5-6 מיליון מיהודי ארה"ב היו עוברים לפה, היו מתגוררים בין הנהר לים כ12 מיליון יהודים וכ6 מיליון ערבים. תחת התנאים הללו ישראל הייתה מספחת הן את הגדה והן את עזה והכיבוש היה בא לסיומו.

    בארה"ב יש תנועה גדולה של יהודים המתנגדים למדיניות ישראל. אני חושב שאם הם באמת רוצים להשפיע – שיבואו לפה.

    • יהושע הרשפי

      בבניין הסוכנות
      בקומה חמישית
      יושב זלמן שושי
      עכשיו הוא פקיד
      הוא שותה מהתה ומקליד

      הוא מזיע כי חם
      ובוכה כי עצוב
      הוא מטביע חותם
      ובשם הישוב
      הוא קורא לכולנו לשוב

      • אישרגיל

        עם שירים כאלו מה הפלא שחצי מן המנדטים של העבודה ומרצ כנראה מסתובבים בחו"ל?

        • יהושע הרשפי

          זה שהתכנית שלך מבריקה זה ברור מאליו. 5-6 מיליון מיהודי ארה״ב הליברלים יעלו לארץ ואז תהייה פה ממשלת שמאל. גאוני.

          • אישרגיל

            זו לא תוכנית, זה חלום. רשמתי זאת. חבל שהציניות שלך משבשת את יכולתך לקרוא ולהבין טקסט קצר יחסית.

            תוכנית יותר ריאלית היא עידוד עלייה מארה"ב, וסימון יעד של כמאה אלף איש. זה יותר ריאלי.

            • Meni Zehavi

              גם זה אינו בר ביצוע. אנשים מהגרים במספרים כאלה מתוך מצוקה, לא מתוך שאיפה לממש אידיאלים נעלים. יכול להיות, כמובן, שיהדות ארה"ב תמצא את עצמה במצוקה חזקה מספיק כדי להניע הגירת המונים (עליית המונים בהקשר ציוני). אבל זה אינו נראה סביר בעתיד הקרוב, ובכל מקרה, במצב כזה יהיו לישראל בעיות דחופות יותר מחיזוק הרכיב החילוני והליברלי בתוכה.

              • אישרגיל

                גם על להקים מדינה יהודית בארץ ישראל אמרו שזה לא בר-ביצוע.

                אין ספק שלשכנע יהודים רבים מקרב יהדות ארה"ב להגר הנה היא משימה קשה. סך הכל החיים שלהם שם די טובים, והחיים שלנו פה לא כל כך.

                עם זאת קשה ביצוע זה עדיין בר ביצוע.

                • Meni Zehavi

                  מילא יהדות ארה"ב. אחרי המשבר הכלכלי של 2001 בארגנטינה הייתה לישראל הזדמנות פז לעודד עלייה מארץ זו (בה חיים כמעט 200,000 יהודים). ההזדמנות הזאת הוחמצה — חלקית בגלל האינתיפאדה השנייה, חלקית בגלל הנטייה להפריט כל מה שאפשר ולהפוך את החיים כאן למאבק הישרדות מתמיד.

                  • אישרגיל

                    מדינת ישראל כנראה החליטה אחרי ההגירה הגדולה מברה"מ שלא יהיו יותר עליות משמעותיות מרחבי העולם ובהתאם החלה לנקוט במדיניות יותר פסיבית בנושא.

                    • בוקי סרוקי

                      למזלנו יש את אישרגיל שמוביל את הקו האקטיבי וקורא לכולנו לשוב. האמת היא שיש כל כך הרבה קמפיינים של משרד ״הקליטה״ ששופכים כל כך הרבה כסף על פנטזיות קיטש ציוניות ילדותיות כאלה – תנוח דעתך, יש שרים בירושלים וכל רעיון דבילי שתעלה הם כבר חשבו עליו וממנו אותו

                    • ygurvitz

                      "קורא לכולנו לשוב". מעולה.

                    • אישרגיל

                      מי שלא רוצה לחזור, שלא יחזור.

                      מה עם זכות השיבה הפלסטינית? גם רעיון דבילי? פנטזיית קיטש ילדותית? מעניין לשמוע את דעתך בנושא.

            • יהושע הרשפי

              לפני יומיים כתבת שזה ״חלום״, ואז לפני יום גערת בי על זה ש״חצי מהמנדטים של העבודה ומרצ כנראה מסתובבים בחו״ל״ – מה שנשמע כמו תכנית די סדורה. אז הבנת הנקרא שלי מצויינת והמסקנה ברורה: אתה אידיוט מושלם, שמתקשה לטעון באופן קונסיסטנטי ואח״כ מתעצבן על אחרים.

              • אישרגיל

                "חצי המנדטים של …" נאמר בהקשר לשיר ששמת, אשר מילותיו מהדהדות אכזבה מן הארץ ומעודדת בעקיפין ירידה לארץ אחרת. יש עוד שירים כאלו, כמו "ברלין" של להקת שממל.

                "חלום .." נאמר בקשר לחיזיון (לא מציאותי, כנראה) של 12 מיליון יהודים החיים בין הנהר לים, מצב אשר יאפשר לישראל לספח את השטחים על כל מיליוני הערבים הגרים בהם ולשמור על רוב יהודי.

                אין קשר בין הדברים ואני לא מבין איך יצרת קשר שכזה. את הקללות אנא שמור לעצמך.

                • בוקי סרוקי

                  דוגרי, עידוד עליה של ליברלים מארה״ב כדי להרוויח עוד מנדטים לשמאל הציוני זאת תוכנית דבילית אפילו בסטדנרטים שלך, אישרגיל

                  • אישרגיל

                    בסדר, אז תמשיכו לתהות מאיפה יגיע האור.

                    נתוני הדמוגרפיה הנוכחית הן כדלקמן : הדתיים והחרדים עושים יותר ילדים מן החילונים. מי שיורד בעיקר מן הארץ אלו צעירים חילונים ליברלים ומשכילים. המגמה היא כזו שמחנה הימין ימשיך לשלוט עוד שנים רבות.

                    בלי קשר לימין-שמאל אני חושב שהמדינה צריכה לעודד שיבה של ישראלים-יורדים ועלייה של עוד יהודים. מבחינת מחנה השמאל, לפחות השמאל-הציוני, אני חושב ששם היו רוצים לראות עוד ליברלים באים לפה, כדיי שיגדילו את האלקטורל של המחנה.

                    זה הכל. אין לי תוכנית סדורה או שום דבר. סתם מקבץ אנקדוטות.