החברים של ג'ורג'

הגנה על מוסר הציבור

איתן ברושי ביצע לפחות עבירת מין אחת. הוא צריך לעלות על טיל. ולא, זה לא קשור לחזקת החפות

שוו בנפשכם מצב שבו איתן ברושי איננו ח”כ, אלא מורה בבית ספר. שוו בנפשכם מצב שבו הוא חופן את עכוזה של אחת התלמידות, לעיני תלמידים ומורים המומים. כמה זמן לדעתכם היה הפדופיל (התיאורטי) ברושי נשאר בתפקידו? האם מישהו היה מחכה לחקירה משטרתית, להחלטת פרקליטות, לכתב אישום, ולפסק דין לפני שהיה מעיף את הפדופיל (התיאורטי) ברושי מתפקידו כמורה? האם מישהו היה נותן לברושי, הפדופיל (התיאורטי) ליהנות מן הספק, אם היה מתגלה שהוא ביצע עבירת מין בקטינה אחרת, 15 שנים קודם לכן?

כנראה שלא. ואם כן, זו היתה שערוריה לאומית, שער ראשי בעיתונים וידיעה שפותחת מהדורות: הפדופיל המורה עדיין בתפקידו.

איתן ברושי ביצע לפני מספר שבועות עבירת מין בחברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין. כן, עבירת מין. מעשה מגונה. סעיף 348 לחוק העונשין קובע כי “העושה מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו, דינו – מאסר שלוש שנים.” חברת הכנסת נחמיאס-ורבין בחרה, וזו כמובן זכות ששמורה לה, שלא להגיש תלונה כנגד ברושי. קשה להאשים אותה: כבר ראינו שברושי מסוגל לקושש עוכרי דין ארסיים במיוחד.

אבל מלך שמחל על כבודו, כבודו איננו מחול. העבירה שביצע ברושי היא לא רק כנגד ח”כ נחמיאס-ורבין; כמו כל עבירה פלילית, היא בוצעה גם כלפי הציבור. לציבור יש זכות שלא להיות מיוצג על ידי אדם שביצע מעשה מגונה. המשטרה עצמה איננה זקוקה לתלונה כדי לפתוח בחקירה: משנודע לה על ביצוע עבירה, היא אמורה לפתוח בחקירה מיוזמתה. היא אף לא נזקקה לעדותה של נחמיאס-ורבין: יש די עדים אחרים לתקרית.

אתמול (ב’) התפרסמה עדות נוספת נגד ברושי, על ידי אישה שהותקפה לעדותה על ידיו לפני 15 שנים. ברושי החל לנקוט מיד בהגנה של “מתלוננת אנונימית” ו”זכות החפות”, והגברברים הימנים נזעקו לעזרתו.

קשקוש.

אנחו יודעים שברושי ביצע עבירת מין אחת (הוא אף לא טרח להכחיש אותה). עבריינות מין היא במהותה סדרתית. כשנודע על התקיפה שביצע ברושי בח”כ נחמיאס-ורבין, כולם שאלו מתי תגיע התלונה הבאה. היה ברור שזה לא מקרה חד פעמי. אתמול הגיעה התלונה השניה.

הכלל הנקוט הוא שיש להאמין למתלוננים עד שיוכח אחרת. אם מישהי אומרת שהיא הותקפה, היא כנראה הותקפה. אם מישהו אמר שהוא עונה על ידי כוחות הבטחון, הוא כנראה עונה. אם מישהו מעיד על רצח עם, כנראה שמחרחש רצח עם. אנשים לא בודים דברים כאלה. שיעור תלונות השווא בנושא הוא אפסי. יש כאלה, כן, ומכאן הסיפא של "עד שיוכח אחרת." אבל גם בלי המתלוננת שהתפרסה אתמול, ברושי כבר נתפס בביצוע עבירת מין.

ולא, אין לזה שום קשר לחזקת החפות. חזקת החפות היא חזקה הכרחית במישור הפלילי. בבואנו לשלול את חירותו של אדם, חובה עלינו להחזיק בראיות שהן מעבר לספק הסביר, משום שהתוצאה של טעות כאן היא פשע מצד הציבור כנגד אדם חף מפשע.

אבל למוסר הציבורי יש מעט מאד קשר לחוק הפלילי. החוק הפלילי הוא מקרה שבו הפגיעה בציבור הפכה כה מהותית, עד שאין ברירה אלא לערב את רשויות החוק. חברה שמנהלת את המוסר שלה על פי הקוד הפלילי היא חברה שהסכינה עם היותה חברה של פושעים.

אל קאפונה היה פושע, והציבור קרא לו פושע, לפני שהתברר שהוא העלים מס. היטלר היה פושע מלחמה, למרות שמעולם לא הורשע על ידי בית משפט. אוגוסטו פינושה היה פושע מלחמה, למרות שחמק מדין עד יומו האחרון. משה קצב היה אנס לפני שהורשע בכך. לתקשורת הישראלית אין בעיה לקרוא לטיפוסים מפוקפקים, שהכל יודעים שהם טיפוסים מפוקפקים, “ראשי משפחות פשע” למרות שהם מעולם לא הורשעו בכך.

כלפי ברושי התקשורת בדרך כלל לא מעיזה. בדיוק כפי שמעטים מאד העזו לקרוא לחיים “הלשון” רמון עבריין מין, אף שהורשע בעבירת מין. ההנחה הסבירה היא שאם תקרא לראש משפחת פשע ראש משפחת פשע, אז (בניגוד לרחבעם זאבי) הוא לא יפוצץ לך את הדירה. אבל אם תקרא לחיים רמון עבריין מין, אתה מסתכן בתביעה. וכך, כמסתבר, יקרה למי שקורא לאיתן ברושי בכינוי היאות לו.

ואף על פי כן, אילו איתן ברושי היה פדופיל (תיאורטי) ולא ח”כ מפוקפק, העיתונים היו קוראים לו בדיוק כך. שום פדופיל לא היה מנסה לצאת להגנת שאריות שמו הטוב באיום בתביעה. אבל “סתם” עבירת מין כלפי אשה שאיננה קטינה – זה עדיין עובר בחברה שלנו בלי יותר מדי סנקציות. איתן ברושי עדיין יכול לחשוב שעם עורך דין שיש לו חליפת איומים, הוא יכול לצאת מזה.

ואת האווירה הזו בדיוק, את התפיסה ש”סתם” נשים חשופות לסוטים מסוגו של ברושי; שעדיף להן לסתום את הפה, שמא ימצאו כתב תביעת השתקה בתיבת הדואר שלהן – אותה אנחנו צריכים לשבור. צריך להבהיר לאיתן ברושי שהוא חלאת המין האנושי, מורסה דוחה על הגוף הפוליטי הישראלי; שהוא לא יכול להשאר חבר כנסת, ולא משנה איזו קומבינה הוא סגר עם המגזר הקיבוצי, משום שהוא משרת ציבור והציבור מאס במשרתים מסוגו.

אל תשבו איתו בחדר אחד. סרבו לשתף איתו פעולה בכל צורה שהיא. שבשו כל אירוע שהוא מופיע בו בסביבתכם. ואם יש לכם כוח, גררו את עצמכם לתחנת המשטרה הסמוכה והגישו תלונה. המעוול הוא איתן ברושי, חבר כנסת; הסעיף הוא מעשה מגונה, סעיף 348; הנפגעת היא ח”כ איילת ורבין-נחמיאס. קחו אישור על הגשת תלונה; עקבו אחרי מה שהמשטרה עושה בה.

נבלה עשה בישראל, וכן לא ייעשה. אנחנו יכולים להיות חברה אנושית, או שאנחנו יכולים להיות חברת קרימינלים שהערמומיים שבהם חמושים בעורכי דין. הבחירה בידינו.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • Shirkhan

    נאה דרשת.

    את הכינוי ״חלאת המין האנושי״ הייתי שומר למקרים חמורים יותר. ברושי הוא סתם חלאה חצופה. אבל בשורה התחתונה ובמסר הכללי אתה צודק לחלוטין ורהוט כתמיד.

  • אישרגיל

    מסכים. שיפנה את מקומו.
    בכלל הכנסת זקוקה ל Restart רציני.

    • Meni Zehavi

      לריסטארט של הכנסת קוראים בחירות, וזה יקרה בשנה הקרובה. כמה חודשים לפני כן, חברי מפלגת העבודה יבחרו את הרכב הרשימה לכנסת, ואז גם יחליטו האם איתן ברושי יהיה או לא יהיה ברשימה (אם הוא בכלל יציג מועמדות). בדמוקרטיה יש דרכים מסודרות לטפל בעניינים האלה. ניסיון לייצר זעם מוסרי סביב מקרה בו הפוגע התנצל והנפגעת קיבלה את התנצלותו הוא פתטי.

      • אישרגיל

        הוא נבחר-ציבור האמנם, לכן הציבור יכול לתת את דעתו על דרך התנהגותו, ללא קשר אם הנפגעת קיבלה את התנצלותו או לא.

        ונראה לי שחלק גדול מן הכנסת הולך לקבל copy+paste גם לכנסת הבאה.

        • Meni Zehavi

          הציבור יכול לתת את דעתו על מה שהוא רוצה. אבל מי שמקדם את הקמפיין נגד ברושי, כדאי שיענה לעצמו על כמה שאלות. למשל:
          1) האם הוא היה דורש מברושי להתפטר לו זה נצפה עובר עבירה מינורית אחרת — נאמר, נוהג במהירות מופרזת (דבר שלהבדיל, יש בו סיכון חיים ממשי)?
          2) האם איילת נחמיאס ורבין רווה נחת מדיון ציבורי באופן המדויק שבו ברושי נגע בה?
          3) אם אדם שהתנצל והכיר בהתנהגות בלתי הולמת הופך יעד למתקפה תקשורתית למרות ההתנצלות, מה יחשוב הפוגע הבא על הטעם שבקבלת אחריות למעשיו?
          גילוי נאות: אני חבר מפלגת העבודה, ובפריימריז הקרובים כנראה אצביע לנחמיאס ורבין, גם בשל דרך הראויה בה הגיבה במקרה הזה. סביר להניח שלא אצביע לברושי. אבל ההתנפלות עליו היא חסרת טעם ומזיקה.
          דרך אגב, בכל מערכת בחירות מתחלפים בערך 15% מחברי הכנסת. זה לא מעט, ובכל מקרה, זה מה שציבור הבוחרים רוצה.

          • אישרגיל

            אם היה מדובר בעבירה אחת בשילוב עם הסליחה של נחמיאס -ניחא. אך יש עוד תלונות מן העבר, אני חושב שכרגע ידוע על עוד 2 תלונות, כך שנראה שאכן כמו שגורביץ כתב, ייתכן וזו התנהגות סדרתית. במקרה הזה לגיטימי לדרוש שהאדם יפנה את כסאו מן הפרלמנט.

            • Meni Zehavi

              ככל הידוע לי, מדובר בתלונה נוספת אחת, אנונימית, מלפני 15 שנה. מבחינה משפטית חלה עליה התיישנות מזמן, מבחינה מעשית, קודם כל, קשה מאוד לברר מה בדיוק קרה שם, ושנית, שני מעשים בפער של 15 שנה לא הופכים שום דבר לסדרתי.

              • אישרגיל

                שלי יחימוביץ' טוענת שהיא קיבלה כמה תלונות :

                https://www.mako.co.il/news-military/politics-q3_2018/Article-7a8ae790ff00561004.htm

                בכל מקרה, נראה שמדובר בבן אדם שנותן לידיו קצת יותר מידיי דרור בסביבתן של נשים ..

                • Meni Zehavi

                  יכול להיות. הבעיה היא שמבחינת כל מי שאינו שלי יחימוביץ' (או המתלוננות עצמן), מדובר בתלונות אנונימיות שמידת מהימנותן אינה ברורה. ובאווירה הציבורית שנוצרה, התלונות האלה נראות יותר מדי כמו צעקות "זאב, זאב".
                  אני לא אומר שהתלונות אינן נכונות. אני לא יודע. מה שאני כן אומר הוא שמשפט שדה הוא דבר רע, כמעט תמיד. הוא גורם לקיבוע עמדות ביחס לאדם, לעתים עד כדי חריצת גורלו, בלי שהעמדות האלה נקבעו לאור בדיקה מקיפה של העובדות ובלי שהן ניתנות לשינוי בעקבות גילוי עובדות חדשות. עוד אחד מנזקי הרשתות החברתיות: טשטוש ההבנה שכדי לקבוע עמדה בסוגיה אמיתית כלשהי – גם פעוטת חשיבות כמו זאת – דרושים הרבה יותר זמן ומחשבה ממה שדרוש כדי ללחוץ "שייר" או "ריטוויט".

                  • אישרגיל

                    פה אני מסכים איתך. האצבע קלה על ההדק בעידן הרשתות החברתיות ויש יותר מידיי משפטי שדה. עם זה במקרה של ברושי יש לי תחושה שאכן מדובר באדם בעייתי. מה שקרה בעצם זה שגברת נחמיאס עברה בסמוך אליו והוא הפליק לה בישבן. לפי התגובה שלה, היא הופתעה מזה, כך שלא יכול להיות שזו התנהגות נורמטיבית שהתפתחה ביניהם כתוצאה מחברות, כזו שמקובלת על שני הצדדים. כך שאין פה ספק שהוא חצה קו אדום. האם זה המקרה היחיד שבו הוא מעד? אני בספק.