החברים של ג'ורג'

ויהי בימי שפוט השופטים

בג”צ מסיר את עלי התאנה האחרונים

ביום חמישי האחרון, ה-24 במאי, קבעו שלושה שופטי בג”ץ שלמדינה יש זכות להרוס את בתיהם של תושבי ח’אן אל-אחמר, משום שאין ברשותם אישורי בניה. בתגובה להחלטה, יצא אתמול (ב’) ארגון בצלם בהודעה חריגה בחריפותה, שבה הגדיר את ההחלטה כפשע מלחמה – ופשע מלחמה עליו יצטרכו גם השופטים לשלם מחיר.

נסביר בקצרה. מאז שנת 1967, וביתר שאת מאז הסכמי אוסלו, עושה המדינה היהודית כמיטב יכולתה לנשל את תושבי השטח הכפרי של הגדה המערבית, כדי לאפשר את תפיסת אדמותיהם והעברתן לפולשים הישראלים. שיטות הנישול שונות, מהתעמרות (מניעת אישורים, מניעת מים), טרור לא-ממשלתי (על ידי פולשים ישראלים חמושים, שהתנגדות להם דינה מוות) ובסופו של דבר, צווי גירוש. צו גירוש כזה הוצא כנגד קהילת ח’אן אל-אחמר. בג”ץ, בהנהגת השופט סולברג – מהפולשים הישראלים לגדה – קבע שצווי הגירוש (המוסווים כצווי הריסה) חוקיים. שני שופטים אחרים חתמו על הצו.

ההודעה של בצלם מסבירה מדוע ההחלטה הזו היא פשע מלחמה: העברה בכפיה של אוכלוסיה בשטח כבוש היא פשע מלחמה. זה עד כדי כך פשוט. בצלם טורחים גם להתייחס לקשקשת הרגילה של השופטים, על כך שהם “לא מתערבים בלוח הזמנים של אכיפת החוק” בגדה, אבל לא ממש ברור למה. די להשוות את הפינוי של ח’אן אל-אחמר, שיכול להתרחש טכנית הלילה, ובין הפינוי של עמונה או תשעת הבתים בעפרה. אז, בבואם לפנות יהודים שחמסו אדמה פרטית, היו השופטים רחומים הרבה יותר: קחו שנתיים לחשוב על זה. את אותה המדיניות עצמה יישם בג”ץ בפרשת אום אל חיראן: רוצים לגרש בדואים כדי לבנות ישוב ליהודים בלבד במקום? לכו על זה.

עוד זה מדבר וזה בא: אתמול (א’) דחה בג”ץ פה אחד את העתירות נגד חוק ההדחה, שיאפשר לכנסת להדיח ח”כים שמעצבנים את הרוב. הנשיאה חיות אמנם הודתה שהחוק “פוגע פגיעה ממשית בזכויות יסוד שהן מהחשובות בשיטתנו”, אך יש בו מערכת של איזונים ובלמים. פה היא צודקת: כדי להדיח חבר כנסת, יש צורך בחתימה של 70 ח”כים, ביניהם עשרה מן האופוזיציה; ולאחר מכן צריכים 90 ח”כים להצביע בעד ההחלטה. זה רוב מיוחס מאד: זה הרוב שלו נדרשת הכנסת כדי להדיח נשיא.

אבל. אבל חיות ושמונת השופטים התעלמו מהפיל שבחדר: בהצהרות של הח”כים על החוק, הם אמרו שוב ושוב שהמטרה שלהם היא חברי כנסת פלסטינים, בדגש על חברי הכנסת של בל”ד. לבצלאל סמוטריץ’, שעל פי דין צריך להתנדנד מחבל עד צאת נשמתו, לא נשקפת כל סכנה. גם לא לבנימין “הערבים נוהרים באוטובוסים” נתניהו. החוק מדבר רשמית על “הסתה לגזענות”, אבל לכולם ברור כלפי מי הוא מיועד. לכולם – פרט לשופטי בג”ץ בהרכב נרחב של תשעה.

ביום שבו אישר בג”ץ את פשע המלחמה המיועד בח’אן אל-אחמר, הוא דחה את העתירה לשינוי הוראות הפתיחה באש ברצועת עזה. השופטים, כהרגלם, הקשו על העותרים ודרשו מהם לאפשר להם לקבל “מידע סודי” ממערכת הבטחון; העותרים (ביניהם עו”ד חסן ג’בארין הזכור לטוב, שכבר חשף את ערוות “החומר הסודי”) סירבו לכך, ובצדק. משכך, נזפו השופטים בעותרים ואמרו שהם “מתקשים לקיים בירור אמיתי” על נסיבות ההפגנות – אבל, על הדרך, בלעו בלי חקירה ודרישה את התצהיר של צה”ל. השופטים נמנעו לא מלהוציא צו; הם נמנעו מעצם הדיון בהוראות הפתיחה באש. השופט מלצר אפילו קיבל את התפיסה שמותר לירות ירי חי ב”מסיתים ראשיים.”

הסרט המופתי Judgment in Nuremberg עוסק (ספוילרים!) במשפטי הצד של משפטי נירנברג, שבהם הובאו לדין המשפטנים של המשטר הנאצי. במציאות, מדובר היה באסופה של חלאות נדירות במיוחד שטוב היה, להם ולעולם, אילו הומתו עם לידתם, כילדים החפים מפשע שאת רציחתם אישרו; אבל סרט עלילתי, מה לעשות, זקוק לנבל טוב. נבל טוב מצריך קונפליקט פנימי, משהו שאפשר להזדהות איתו; ובהתאם, רוב הנאצים היו נבלים גרועים מאד. בסרט, הנבל הוא השופט הבדיוני ארנסט ינינג; משפטן מבריק, שבבית המשפט – כשהוא נאלץ להתמודד עם פשעיו – אומר שהוא נסחף אליהם, הוא לא רצה, לא היתה לו ברירה. הוא התנגד למשטר, אבל לא יכול היה להתמודד עם הצלחותיו. השופט האמריקאי, שדן אותו למוות, אומר לו שהוא הרוויח את עונש המוות שלו בפעם הראשונה שבה דן למוות אדם שידע שהוא חף מפשע.

ויהי בימי שפוט השופטים: רש”י אומר, בימים האיומים שבהם שפטו את השופטים. ואף על פי כן, מאחר והשופטים שותפים לפשעי מלחמה, יעמדו נא גם הם לדין. לכיבוש, על כל פשעיו, לא היה קיום אלמלא פרקליטי שטן עמדו להגן עליו ושופטים בגלימה שבכו בלילה, לא נשמע קולם, ואחר כך אישרו באנחה את מה שמצפונם אמר להם שהוא אסור. בית המשפט הישראלי אישר עינויים, חטיפה, נישול, הרג בלתי חוקי, גירוש. בשנות ה-90, רווחה האגדה על בית המשפט הליברלי, שיציל אותנו מעצמנו; זו אולי ההצלחה הגדולה ביותר של אהרן ברק, האיש שדחה דיון על מדיניות המגן האנושי של ישראל במשך חמש שנים. פשעי המלחמה של ישדאל תמיד לוו באצטלה משפטית.

אז ייעשה צדק, לו גם יפלו השמיים. ידונו בתי הדין את אהרן ברק, אסתר חיות, ונעם סולברג. ברק וחיות יוכלו לטעון, כמו ינינג, שהם לא רצו, זו לא היתה כוונתם, שהם ניסו לעשות טוב. את החשבון איתם על פשעיהם כלפי אזרחים ישראלים, יצטרך לנהל הציבור הישראלי; אבל את החשבון על פשעי מלחמה כנגד תושבים מוגנים, שהם אמורים היו להיות ההגנה האחרונה שלהם, ינהלו נא בתי הדין הבינלאומיים. למזלם, המשפט הבינלאומי כבר לא מקבל את עונש המוות. אבל ישבו נא על ספסל הנאשמים, ספסל נאשמים מוחשי ולא היסטורי: שם מקומם. והכבוד לבצלם שמעז להצביע על כך.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • אישרגיל

    המדינה פועלת בטיפשות. אין צורך בהריסה של שום יישוב. הפיתרון היחידי הוא סיפוח, גם אם זה אומר לצרף למדינה עשרות אלפים ואולי אפילו מאה אלף פלסטינים. אלו יזכו באזרחות ישראלית. השטח המסופח צריך לכלול את ההתנחלויות כולן, בקעת הירדן ואולי גם ים המלח. המדינה הפלסטינית צריכה לקום בשטחי A ו B, כאשר היא צריכה להיות בעלת שטח רציף עד כמה שניתן. רצף שכזה צריך להיות לפחות בין ג'נין לרמאללה וגם רצף נוסף בין בית לחם לחברון. גם יריחו צריכה להכלל במדינה הפלסטינית. זהו הפיתרון היחיד האפשרי בשנת 2018 ולשם גם מכוון ממשל טראמפ והציר הסעודי.

    • Y.

      כלומר, צריך להגיע לפשרה מדינית בין מדינת ישראל ומדינת המתנחלים.

      • אישרגיל

        לא יוצא לי לבקר בשטחים הרבה, אך כל פעם שאני נוסע על כביש 4 ומשקיף מזרחה אל ההרים אני חש הקלה שצה"ל והמתנחלים נמצאים שם. הרי ללא הנוכחות שלהם גם לי היו 15-30 שניות לרוץ למקלט, כמו לאומללים מעוטף עזה.

        • Y.

          אז צריך גם להקים התנחלויות בדרום לבנון, כדי להגן עלינו מן החזבאללה? וגם סביב רמת הגולן בתוך שטח סוריה, כדי להגן עלינו מאסד, האיראנים ודאע“ש?

          • אישרגיל

            השאלה שעלינו לעסוק בה זה איך להבטיח את בטחונם של תושבי ישראל. גם עזה וגם לבנון הן מקרים בהם ישראל עזבה שטח מסוים וכמה שנים לאחר מכן אנו מוצאים את השטח נשלט בידי ארגון טרור אגרסיבי שמחויב להשמדתנו. במקרה של עזה עוד אפשר לתרץ זאת בכך שישראל מטילה מצור על הרצועה, אבל במקרה של לבנון התירוצים לא ממש קבילים. חיזבאללה מדברים על חוות שבעא, שהריבונות הקודמת שלהן אינו ברורה, אבל גם אם ישראל תיסוג מן השטח, הם יעברו לדבר על שבעת הכפרים השיעים. זהו נושא שלא כל כך מוכר לציבור הישראלי למעשה.

            https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D

            "חזבאללה, כארגון שיעי, אימץ את תושבי שבעת הכפרים השיעיים והפריד אותם מתושבי הכפרים האחרים. כחלק ממהלך זה הועבר בפרלמנט הלבנוני בשנת 1994 חוק המעניק אזרחות לבנונית מלאה לתושבי שבעת הכפרים[1], בניגוד לאחרים – המוגדרים פליטים פלסטינים שברובם לא זכו לאזרחות לבנונית ועל כן מוטלות עליהם הגבלות במסחר בנדל"ן ובתחומי עיסוק. סוגיית שבעת הכפרים מוזכרת בנאומי מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 ובתדירות גבוהה יותר מאז נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 כעילה להמשך המאבק המזוין כנגד ישראל. סוגיה זו מוזכרת פעמים רבות בסמיכות לסוגיית חוות שבעא, על מנת להדגיש שהמחלוקת של חזבאללה עם מדינת ישראל לא מסתכמת רק בתא שטח זה."

            מדובר בשטח שנמצא בצפון הגליל, בתוך ישראל.

            אך אני מעט גולש לנושאים אחרים. השאלה היא כיצד אנו יכולים להניח שכאשר ישראל תיסוג מן הגדה היא לא תהפוך לעוד מוקד של טרור? מבחינה אסטרטגית הגדה היא חשובה מידיי מכדיי להנטש. היא משקיפה על איזור המרכז וכמו שאמרתי, אם ארגון טרור מסוים יצליח לירות משם רקטות, איזור המרכז ימצא את עצמו במעמד של עוטף עזה. זהו מצב שישראל לא תוכל להתקיים בו, למעשה.

            • Y.

              כל מה שאני אומר הוא זה שמבחינת החוק הבינלאומי, לשום מדינה אסור ליישב ארץ אחרת בטענה שצריך אזור חייץ. ממש כשם שללבנון אסור מבחינה חוקית ליישב אנשים בשטח ישראל כדי להגן על לבנון מפני פלישה ישראלית.

              • אישרגיל

                כן. אבל המתנחלים כבר שם, ובכמויות נכבדות. כמו כן יש להם קצב ילודה מאוד גבוה. במילים האחרות ניתן להגיד שהמתנחלים כבר ניצחו.

                זה למה אני תומך בסיפוח.

                1. למען הסדרה של מעמד השטח, ובתקווה שהעולם יכיר בכך יום אחד, מתישהו.
                2. מתוך ההבנה שלא ניתן להשיב את הגלגל לאחור
                3. מתוך הכרה בכך שגירוש של מאות אלפי בני אדם (מתנחלים) מבתיהם הוא לא מוסרי
                4. מעצם העובדה שהגדה המערבית משקיפה על איזור המרכז ועל נתב"ג וישראל לא באמת יכולה לנטוש אותה.

      • abebird

        צריך לתת לערביי יו"ש את "זכות הבריחה" לעבר הירדן. שם הם יקימו את מדינתם על חובות מדינת עבדאללה.
        היש טוב מזה להיות ההרצל של הפלסטינים?
        יאללה, ביבי, תנוע כבר !

  • abebird

    רעיון טוב. צריך להכות ולנצח את הפלסטינים ואז לעשות להם משפטי נירנברג על שיישמו את תיאוריית ההשמדה של הגזע היהודי הנחות והאדרת הגזע הערבי הנוער. אני מקווה שזה יהיה עוד בטרם אבו מאזן יחזיר את נשמתו לשטן.