החברים של ג'ורג'

האוטו-אנטישמיות כמפלטו של הנבל

שר החינוך מבהיר שוב שאנטישמיות ו”שנאה עצמית” הפכו לביטוי ריק

אמש (ה’) העלה שר החינוך, נפתלי בנט, ציוץ זועם. אפשר לראות אותו כאן וליתר בטחון, למקרה שהשקרן יעלים את הציוץ, צירפתי צילום מסך. בקצרה, בנט רואה בביקורת עליו ועל תופעת ההדתה בבתי הספר “אוטו-אנטישמיות.”

bennet

נפרק את הסיפור. לפני כמה ימים הבחין כתב “הארץ” ברק רביד בקטע משונה בספר לימוד של ילדיו, שנכתב ב-2011 אבל עדיין מופץ על ידי משרד החינוך: בהסבר על פעולות החקלאי, נאמר שהוא בין השאר “מתפלל לגשם.” המדובר בספר שמופץ לתלמידי בית הספר החילוני. כתב הארץ ניר גונטז’, כחלק מהמדור שבו הוא עורך ראיונות חסרי רחמים שכבר לא עושים היום, ראיין את כותבת הספר, ד”ר שרה קלצ’קו. זו תיארה כיצד קיבלה הנחיות להכניס נושאים דתיים לספרי מדע לילדים כבר בשנת 2011. שמו של בנט לא נזכר בידיעה כלל; השר האחראי הוא גדעון פלוגות-סער. אבל כן, בנט הוא לרוע מזלו שר החינוך בתקופה שבה כולם התעוררו לתופעת ההדתה-הלאמנה שמשרד החינוך מבצע כבר שנים. ולבנט יש עור דק. היה יכול להיות גרוע יותר מבחינתו: בראיון, אומרת קלצ’קו שמבחינת ההדתה, המצב כעת במערכת החינוך גרוע משמעותית משהיה תחת פלוגות-סער.

בקיצור, כפי שכתב עמוס שוקן בתגובה לבנט, האחרון הוא-הוא השקרן. אבל זה פחות מעניין. איך יודעים שאח יהודי משקר? השפתיים שלו זזות, ובמקרה של בנט – גם האצבעות. זוכרים איך לפני כמה חודשים, תמך בנט בתקיפתם הפיזית של משתתפים בטקס יום זכרון אלטרנטיבי? זוכרים איך טען אחר כך ש”הסטודנט” שלו אחראי לכך? אז מישהו – אני לא זוכר מי, עמו הסליחה – טרק לבדוק, להתקטנן ולברר – ומצא שאין סטודנט כזה.

מה שמעניין פה הוא הקפיצה האוטומטית של בנט ל”אוטו-אנטישמיות.” מהי אוטו-אנטישמיות? התפיסה הידועה גם כ”שנאה עצמית.” זו תפיסה קבועה של הימין היהודי מימים ימימה: אם יש יהודים שמתנגדים לעמדות שלו, אין זה משום שיש להם דעה נוגדת משלהם אלא משום שהם לוקים ב”שנאה עצמית.” זה יופי של טריק רטורי: אתה יודע שאני צודק, זה מדבר מעומקי נשמתך, אבל אתה שונא את עצמך ולכן אתה מתנגד לי.

יש למהלך הזה שני חלקים. הראשון הוא הנחה מוקדמת של אחדות. כל היהודים מסכימים לכמה מוסכמות בסים, למרבה הנוחות בדיוק אלו שהדובר מחזיק בהן – למשל, הצורך לדחוף תפילות לספר מדע. ואם אתה נחשב בעיני הדובר כיהודי, אבל מסרב לקבל את הנחות היסוד הללו, סימן שאתה אוטו-אנטישמי ושונא את עצמך. כמובן, אם הדובר לא רואה בך יהודי, אתה סתם אנטישמי.

אבל רגע, מה בעצם אנטישמי בתפיסה שספר מדע לא צריך ללמד תלמידי כיתה א’ אמונה בדמון יהוה? אנטישמיות היא התפיסה שיהודים נחותים, אינהרנטית, לעומת עמים אחרים; שיש בהם משהו נפסד, שמקורו בעצם יהדותם. האנטישמיות הנוצרית הקלאסית, שראתה ביהודים עם שקולל על ידי אלוהים בשל רצח האל, חשבה שאת הזוהמה של החטא הקדמון הזה אפשר לטהר על ידי התנצרות וקבלת האל הנרצח (למרבה הנוחות, היא לא נאלצה לענות על השאלה האם יהודים שחיו מחוץ ליהודה בזמן מותו של ישוע אחראים למעשי יהודי ירושלים – טענה שהועלתה בוויכוח טורטוסה, כאשר הרבנים טענו שכיהודים ספרדים, הם צאצאי יהודים שישבו בספרד עוד קודם ללידתו של ישוע.)

לעומתה, האנטישמיות הלאומנית/גזענית (שהתפתחה לאחר דרווין) טענה שיהדות היא לא אמונה אלא משהו מיסטי, קדמוני, תורשתי; משהו כה בסיסי ששום פעולה של הפרט לא תמחה אותו. וזה שורש הפילוג בין הכנסיות הלותרניות, שהסגירו את היהודים המתנצרים שהיו חברים בהן לנאצים, ובין הכנסיה הקתולית, שסירבה בכל תוקף לעשות זאת.

אבל מה אנטישמי בתפיסה שספר מדע אמור להיות נקי מאמונות תפלות?

מה שמוביל אותנו לתשובה: ברוב מוחלט של המקרים, כשיהודי ימני טוען לאנטישמיות הוא מתכוון לומר “מישהו שמתנגד למדיניות ממשלת הימין של ישראל.” אוטו-אנטישמי, או יהודי שונא עצמו, הוא יהודי שמעז לא לקבל את האמיתות המובנות מאליהן של האחים היהודים.

אבל הן לא מובנות מאליהן. יש חלק חילוני גדול בציבור היהודי. הוא אולי לא מגובש, והוא ודאי לא מאורגן כמו האחים היהודים – אלה שהצליחו לשדוד את הקופה הציבורית, כדי שילדיהם יקבלו יותר כסף ממשרד החינוך מאשר ילדים חילונים – והוא סובל לעתים קרובות מנוסטלגיה קטלנית ליהדות; הוא אולי לא יודע לנסח את הדרך לשם, אבל הוא יודע שהוא לא רוצה שהילדים שלו יתחנכו כמו הילדים של בנט, שלא לומר, להבדיל אלף אלפי הבדלות, שלא יקבלו את החינוך של ילדיו של סמוטריץ’. ומי שמתעב את בנט וסמוטריץ’ לא שונא את עצמו.

לא, נפתלי, אנחנו לא שונאים את עצמנו. אנחנו שונאים אותך. אנחנו שונאים את מה שאתה מייצג. אנחנו שונאים את היהדות שאתה מייצג, על פני הרב געייר שלה. אני אתאיסט, ואפילו אנטי-תאיסט, ואני רואה בחינוך הממלכתי הישראלי gateway drug לדתיות לאומיות; אני מודע היטב לכך שרוב הציבור החילוני לא נמצא במקום שבו אני עומד; אבל די ברור לי שהוא גם סולד מסמוטריץ’ ובנט, ונמאס לו שדוחפים לו יהדות מטומטמת לגרון. לא בטוח אם הציבור הזה יכול לנסח לעצמו יהדות אחרת; היא לא חשובה לו מספיק כדי שישקיע בה מחשבה. אבל למרות רגשי הנחיתות שלו, הוא יודע מה הוא לא רוצה. והוא לא שונא את עצמו.

ולא, השנאה לאחים היהודים היא לא שנאת חינם. ספק אם אי פעם היה למושג הזה – שנטבע, יש להזכיר, על ידי המשת”פים של הרומאים כנגד אלו שהתקוממו נגד הכובש הזר – משמעות. אבל ודאי שאין לו משמעות במצב שבו אדם חש שקבוצה ערמומית מנסה להרעיל את מוח ילדיו בתפיסה שזרה לו; זרה לו עד כדי כך שהוא לא טרח לארגן לעצמו ולילדיו נוגדנים נגדה, והוא לא יודע איך. (המממ. אולי יש מקום לחוג בית: “גמילה מיהדות – שאל אותי כיצד.”)

לבנט אין תשובות למתנגדי ההדתה, משום שהתשובה של המגזר שלו היא שיש לו כל זכות להמיר את הילדים החילונים. אחד הרבנים של המגזר, שמואל אליהו, אף קרא אחרי ההתנתקות “לנקום בחילונים… להסתער עליהם, לטחון להם את הראש, להחזיר להם את הילדים בתשובה.” (בהערת אגב על השקרנות השיטתית של האחים היהודים, אתר כיפה הסיר את ההערות של אליהו מהאתר שלו לאחר שנחשפו.)

יש להניח שחלק ניכר מהאחים היהודים יחושו שלא בנוח עם הטון של שמואל אליהו – אבל רק עם הטון. עם המסר הם מסכימים לגמרי. הם הרי משוכנעים שתלמידים חילונים הם תינוקות שנשבו שיש להראות להם את האור שיוצא מאש קודש. הדברים של אליהו לא נשמעים טוב; הם מעוררים אנטגוניזם, או כמו שהמגזר היה מעדיף לקרוא לזה, “שנאת חינם.”

אז מה עושים האחים היהודים כשאין להם תשובה? מאשימים את היריבים ב”שנאת עצמם” או “אוטואנטישמיות.” אז בפעם הבאה שיזרקו לכם את הטיעון הזה, אל תהססו: תוריד את הטלפיים שלך מהילדים שלי. אני לא שונא את עצמי. אני שונא אותך.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • Meni Zehavi

    יוסי אתאיסט ואפילו אנטי-תאיסט. נו שוין. גם אני כנראה סוג של אתאיסט (אם בא לי להתפלסף אני יכול לומר שאני אגנוסטיקן, אבל ההבדלים בפועל זניחים, אז נעזוב את זה).
    עדיין, הסערה התורנית (נו פאן אינטנדד) על דף בספר לימוד מעוררת בי תחושה חזקה של אי-נוחות, אבל לגמרי לא מהסיבות שצוינו בפוסט. העמוד המדובר בספר (אותו אפשר לראות כאן ללא חומת תשלום מעצבנת: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/892/164.html) מספר שבני אדם, נעבכים, נאלצים לגדל את מזונם בעוד יצורים חיים אחרים מסתדרים בלי הניג'ס הזה. כדי שהמזון יצמח, בני אדם עושים כל מיני דברים, ובין היתר, מתפללים לגשם. ככל שמדובר בפעילות אנושית – וחקלאות היא כזאת בהגדרה – התפילה לגשם היא חלק בלתי-נפרד ממנה, לפחות באזורנו. אני בהחלט מעדיף שילדיי יידעו למה אנשים מתפללים לגשם, ולא יחשבו שמדובר באיזו פנטזיה פרועה. זה אינו אומר, כמובן, שכל פעולה שבני אדם נוקטים תמיד מביאה את התוצאות הרצויות – אבל זה נכון לגבי כל מיני דברים, כולל לא מעט טכנולוגיות, לא רק לגבי תפילות. זה שיש הורים הקופצים כנשוכי נחש בכל פעם שהיבט כלשה של הדת היהודית נזכר בספר לימוד, זו בעיקר בעיה שלהם. זה שמישהו הופך את השטות הזאת לקמפיין פוליטי נגד שר שלא הייתה לו יד ורגל בדבר – ולמזלנו, שום שר חינוך אינו צריך לאשר אישית ספרי לימוד – זו בעיה רצינית יותר, שאם כבר מדברים על ענייני חקלאות, משולה לזריעת שדה בפרחי נוי: אולי נחמד לראות את זה, אבל אוכל (קרי, תוצאות) לא ייצא מכך.
    גילוי נאות: יש לי ילדים הלומדים בבתי ספר ממלכתיים, עם תגבור לימודי יהדות. הם אתאיסטים עד כמה שילדים יכולים להיות אתאיסטים. אני ואשתי מעולם לא הרבצנו בהם נאומים על זה שאין אלוהים או על זה שקבוצה ערמומית כלשהי מנסה להרעיל את מוחם דרך ספרי הלימוד שלהם.

    • Nicky Hornstein

      מני, תשובה נהדרת, ואני מסכימה עם רובה, אבל רוצה להתעכב על נקודה אחת חשובה (בעיני): להבנתי, לא מדובר על סתם ספר לימוד. לא על "מקראות ישראל" (אני מסגירה כאן את גילי 🙂 ) ולא על ספר ללימוד קריאה. מדובר על ספר שמוגדר כספר מדעים. מדעים! ככזה, אני לא רואה שום מקום באשר הוא לתפילת הגשם.

      • Tom Elkayam

        אני אהיה מציקן ואשאל מה לא מדעי בלימוד התפילה לגשם?

        לגדל אוכל זה עניין של חקלאים, חקלאים הם בני אדם.

        תרבויות של חקלאים פיתחו מגוון עצום של דרכים להתמודד עם אי-הוודאות הבסיסית שיושבת בבסיס הפרנסה שלהם. הריקודים, החגים, הפסטיבלים והתפילות הנוגעים למחזור החקלאי, לתלות בטבע, לחיבתנו הביזארית לגשם הם אספקטים קריטיים להבנת ההסטוריה של החקלאות האינושית והאינושות בכלל. אני מניח שלא מלמדים את ילדינו להיות חקלאים ממש, אלא על ״חקלאות״ אני חושב שרקע תרבותי הסטורי חשוב לא פחות מזרעים, חרישה ודשן.

        • Sardin Halevi Bakuvza

          יחי ההבדל הקטן בין לקוות לגשם ולהתפלל לאלוהים שיוריד גשם. וכאילו שאתה לא יודע את זה.

          • Tom Elkayam

            מה ההבדל? מה עם לרקוד לגשם? לשיר? לבכות? מתי בדיוק הופכת תקווה לתפילה?

            • …כשהיא מכוונת לגורם ספציפי שממנו אתה מבקש.

              • Tom Elkayam

                אבחנה מצויינת.
                נשאלת השאלה אם כן, מי הוא הגורם הספציפי שאני, האתאיסט, האפיקורוס, מתחנן אליו ומבקש שהילד בסדר כשהוא מאחר מבית הספר ולא עונה לטלפון ונשמתי פורחת? עם מי אני מתמקח בשלב ההוא של ההתמודדות עם אבל? האל? בורא עולם? או אולי רק עם חוסר האונים שלי שמואנש לכדי דמות אליה אני מפנה את כל הפחדים כולם, שכן, אני, אתה והחקלאי התלוי בחסדי שמיים רק בני אדם.

                האל הפסיכולוגי הוא חתיכת אלוה, אני לא מכיר אפילו אדם אחד שנפטר ממנו, אנו זקוקים לו כדי להשאר שפויים וכדי לבטא מחשבות מסויימות שאי אפשר לבטא בלעדיו (״שערי שמיים״) מדוע הביטוי הפומבי של האל הפסיכולוגי מפריע לך?
                מדוע הביטוי המילולי של חוסר אונים הממולל לתפילה גורם לך לאי נוחות?

                • כי בתור ביסקסואל אתאיסט מחלל שבת אני יודע שלאל ה"פומבי" הזה, לעומת הדמות האמורפית שיש לאתאיסטים (אם אפשר בכלל לומר שיש שם דמות), יש פוטנציאל הרסני במיוחד עבורי אישית, ביחוד בהקשר ישראלי.

                  • Tom Elkayam

                    גם עבורי אישית, אני לא אחיה במדינה דתית ואלחם בה.
                    הנקודה שלי היא כזו, אתה לא תנצח את אלוהים ואתה מכיר בכך כאשר זה נוגע לקהילות מסויימות, יותר מכך אתה מוכן לשתף פעולה עם הקהילות הללו למרות ההבדלים התהומיים בתפיסת העולם. כך ראוי אני חושב.

                    לעומת זאת אתה רואה בדתיים ״מסויימים״ אויב, אני לא מבין איך אתה בוחר בין הדתיים שאתה מוכן לשתף עמם פעולה ואלו שלא.

                    דת בסוף היום היא לא אמונה, חלק עצום מהדתיים הם מאמינים קטנים מאד, דת זו קהילה, אם אתה אינך חלק מקהילה דתית קשה לראות את היתרונות ויהיה כמעט בלתי אפשרי להמיר אותך לאורח החיים הזה. אין באמת שום סכנה של הדתה, למה שוב לרכב על שנאת הדתיים? לא מספיק הנזק שגרמה שולמית אלוני?

            • Sardin Halevi Bakuvza

              נסיון די עלוב לנתק את העניין מההקשר הכולל של מיסיונריות דתית בישראל. לא סתם בוחשים הדתיים-לאומיים במשרד החינוך – ברור שחינוך ילדיהם חשוב להם, ובצדק – אבל ממי שנלחם בשיניים על הזכות לחנך את ילדיו בדרכו, היית יכול לצפות לכבד את אותו עקרון במה שנוגע לחינוך ילדיו של האחר. (זה בתיאוריה, כמובן שבמציאות אני לא מצפה מחובשי כיפה אורתודוקסים להיות הוגנים)

              • Tom Elkayam

                כל הנסיונות שלי עלובים. אני אנסה שוב בעליבות אופיינית.

                האם אתה תומך בלימודי ליבה?
                האם אתה תומך בכפיית לימוד הקריאה על ילדים שאינם שלך?
                האם אתה תומך בכפיית לימודי חשבון על ילדים של אחרים?

                אם ענית כן לאחת השאלות אז גם ממך אין לצפות להיות הוגן נכון?

                אם עכשיו בראשך מתרוצצת לה מחשבה מבריקה מהסוג של ״איזה שטויות מדבר התום העלוב הזה, זו הרי התעללות והזנחה לא ללמד ילד לקרוא״ אז הנה מצאת את הכתם העוור שלך, בהצלחה אתו.

      • Meni Zehavi

        ניקי, זה ספר לימוד לבי"ס יסודי. לא מדובר פה על חוקי פיזיקה או אפילו על מחקר האקלים. מדובר על חקלאות כעיסוק המאפיין בני אדם, ותפילה לגשם היא חלק בלתי-נפרד מכל העסק הזה, לא רק באופן היסטורי אלא עד ימינו ממש.

    • Tom Elkayam

      שלא לדבר על האספקטים התרבותיים של התפילה לגשם, השימוש בה ככלי ספרותי, אל הגשם הוא מוטיב נפוץ, דאגלאס אדאמס תאר אותו פעם כנהג משאית שלא אוהב גשם, אדם דכאוני שענן גשם רודף אותו. איך אפשר להבין את ההקשר התרבותי שלא לדבר על ההומור ללא הבנה של תפילה לגשם?

      כמה אטום צריך להיות כדי לא לראות את היופי שבתפילה לגשם, את הצניעות הנדרשת כדי להודות שאין לך שליטה בכלום ואתה יכול רק לבטא את משאת נפשך בבקשה אל היקום כולו לעזור לך הקטן, כמה תקווה יש בתפילה הזו. ״שום דבר אינושי אינו זר לי״ תמיד הייתה בעני התשובה האולטימטיבית ל״הזולת הוא הגיהינום״

      • בוקי סרוקי

        אז שילמדו את זה בשיעור אנתרופולוגיה, או היסטוריה, או פולקלור, או תנ״ך. לא בשיעור מדע.

        • Tom Elkayam

          אנתרופולוגיה היא מדע, גם הסטוריה.

          • בוקי סרוקי

            שיעור ״מדע״ בבתי ספר הוא שיעור מדעים מדוייקים. תום, בחייך. אתה לא באמת רוצה להיות מציקן כמו שכתבת למעלה.

    • ygurvitz

      אני מניח שיש חקלאים שמתפללים לגשם. כשהתפילה שספר הלימוד מצטט היא התפילה האורתודוקסית, וכשהכותבת אומרת במפורש שהופעל עליה לחץ להכניס את זה, אני מתקשה להאמין שמדובר במקרה או בטעות, או סתם בנסיון אנתרופולוגי.

      • Tom Elkayam

        אני מניח שריקוד הגשם הבושמני לא מופיע שם. נשאלת השאלה, אם היה מופיע שם ריקוד הגשם הבושמני, האם זו הייתה הדתה בושמנית?

        זו בוודאי לא טעות, העניין הוא שזו לא דת, או הדתה אלא תרבות, מי שרוצה שילדיו ילמדו על חקלאות בלי לדבר על ההקשרים התרבותיים של החקלאות דן אותם לבורות.

        • אם לא היו משתמשים במלים "לפעמים" או "למשל" ("לפעמים האכר מתפלל לגשם, למשל בריקוד הגשם של הקוי־סאן"), אז כן, יש ועוד איך מצב.

          • Tom Elkayam

            באמת? אתה חושב שילד הלומד במערכת החינוך הממלכתית עלול לטעות ולחשוב שתפילה לגשם היא אלמנט קריטי בהצלחת הגידול? אין לך ילדים אני מניח.

            • תלוי איך החומר מועבר. לכל הפחות הוא יחשוב שזה בערך המסר שמועברים לו.
              ולא, אין לי ילדים. אולי מתישהו בעתיד, אם הדברים יסתדרו ככה.

  • Tom Elkayam

    הטוקבק הזה יהיה אישי מהרגיל וארוך מהרגיל (אם אפשר בכלל) משום שהפוסט נוגע בנושא הקרוב לליבי, אתאיזם.

    אני אתאיסט מהיום בו אני עמדתי על דעתי, לעומת גורביץ לעולם לא הייתי צריך לחזור בשאלה משום שמעולם לא הייתה לי תשובה, עדיין אין לי ואני חי בשלום עם העובדה שאמות כשהשאלה בפי.

    ראשית, אנטי-תאיזם אינה נקודה על הספקטרום האתאיסטי אלא על הספקטרום התאיסטי, חלק יסודי בדת המערבית המודרנית.
    אתאיזם היא תופעה תרבותית המבוססת על ספק ועל המתודולוגיה של הספק, קרי מדע. מאידך אנטי-תאיזם היא תנועה פוליטית שמבוססת על המילה שחזרה על עצמה הכי הרבה פעמים בפוסט (שנאה על הטיותיה) ועל המתודולוגיה של הפצתה, קרי רטוריקה.

    אתאיזם אינה חלופה לדת אלא ויתור על דת וזו תופעה תרבותית, הסטורית מדהימה בהקפיה.

    יש כמה פנים לתופעה המרתקת הזו. הפן הראשון והנפוץ מכולם הוא הויתור על הדת הניסית, השגי המדע הצליחו לחולל מהפכה תודעתית בקרב האנושות כולה, תפילה היא אופציה לרופא ולא תחליף אפילו לדתיים הקיצוניים ביותר, ההבנה כי בני אדם מסוגלים להבין את הבריאה ולחולל ניסים טכנולוגיים חילחלה עד לשכבות הציבור הבורות ביותר במדינות הנחשלות ביותר. זו הצלחה כבירה.

    פן תודעתי נוסף, קצת פחות נפוץ אך עדיין כולל את הרוב המוחלט של בני האדם במדינות המפותחות הוא הויתור על הדת הקוסמולוגית.
    שוב, ההשגים האינטקלטואליים של המדע חוללו מהפכה בהבנת הבריאה עצמה ואנשים לא נזקקים לאל יותר על מנת להסביר את עובדת קיומם.

    זה כמובן כשל חינוכי נרחב שכן במדע אין שום הסבר לבריאה או מושג לכיצד זו התחוללה, הסבר תהליכי אני מתכוון שכן המדע לא עוסק בהסברים מטאפיסיים.

    התוצאה החברתית של הכשל הזה חריפה הרבה יותר – הכשל הזה ברא מפלצת, דת חדשה. מרבית האנשים לא מבינים כלום במדעי הטבע אבל נשענים עליהם כשהם מתיזים רוק על דתיים, הדוגמא המשעשעת ביותר מהעת האחרונה היא כמובן רוגל אלפר, בוגר משכיל המנהל דיון ברמה של בן טיפשעשרה בתנועת נוער. בחלק הנלעג ביותר של הדיון הוא נשען על פיסיקה שהוא לא מבין, השימוש ב״נקודה כבידתית״ כלכך בורגני, כלכך רוגעלך שבא למות, הרי הוא לא היה מעיז להתיז פרוגנוזה רפואית במאמר בעיתון. אבל, לדבר על הבריאה כל אחד יכול אם הוא יכול לדקלם את הטקסטים המכוננים. הדתי המצוי מדחיק את הבריאה לקבוצת מילים שהוא לא מבין אך מסוגל לדקלם ומחליט שהוא חכם יותר, כל הדתיים עושים את זה. זה לא משנה אם הם המכנים את הכוהנים הממלמלים מילים זרות ״מדענים״ או ״כמרים״, הם עדיין דתיים.

    הפן השלישי הוא האל המוסרי ואם בסעיף הקוסמולוגי לפחות יש נסיונות לבסס קוסמולוגיה שלא דורשת מחולל הרי שבפן המוסרי אפילו נסיון כזה אין, המוסר והפרקטיקה של הדת המערבית המודרנית נשאבים ישירות מהדתות ללא שינוי כמעט, כולל סעיף ההמרה שמנקה מכל חטא, כולל האפוקליפסה, כולל החטא המיני והפטישיזם של המיניות כמטמאת לנשים, חטאי המחשבה, חטאי הדיבור, החיבה החולניתל חרמות, להשתקה, לאקס-קומוניקציה, השנאה והתיעוב.

    אנטי-אתאיזם הוא למעשה סוג של קתוליות מודרנית (שימו לב למהלך הטיהור של הקתוליות, מהחיבה לאפיפיור בגארדיאן ועד גורביץ כאן שנותן לה הנחות).

    האתאיסט לא יכול באמת לקנות את הסחורה הזו שכן היא זרה לו וריחה נודף.

    • theRealZoozman

      במחילה, אבל דעתך (המנומקת לעילא) אינה מעניינת איש מבאי הבלוג הזה. מרבית הקוראים, כך נדמה לי, באים לקרוא את הבלוג של גורביץ ולא את הדעות שלך. היה סמוך ובטוח שלפחות חלק מאיתנו יכולים לפתח חשיבה ביקורתית על הפוסטים, אם נדרשת כזו, גם ללא התוספות הארכניות שלך.

      נצמדת כעלוקה לפלפטפורמה של מישהו אחר ואתה מייצר בה יותר תוכן מבעלי הבלוג עצמו. סבור שהדעות מעניינות מישהו? אז אדרבא צור פלטפורמה משלך והפץ שם את התכנים שלך.

      • Tom Elkayam

        אתה ממשטרת האינטרנט? או סתם איש זקן עם קושי בהבנת האינטרנט?

        איך אתה יודע מה מעניין משהו אחר? אתה טלפת, קורא מחשבות? לא אתה מזיין את השכל.

        אתה לא חייב לקרוא מאום ממה שאני כותב וככל שאני זוכר המטרה במנגנון תגובות, בוודאי חדשני ומבריק כפי שגורביץ התקין לאחרונה, היא תופים….תגובות.

        אני לא יודע לגבי היכולת הביקורתית שלך, אבל יאללה, בוא נקרא.
        אם יש לך דבר טעם לאמר, אשמח לשמוע. אם לא, אני פשוט אתעלם ממך לגמרי בתקווה שתשיב לי באותו מטבע.

      • Erez Hochman

        וואו, כל כך טוב לראות שסופסוף מישהו אומר לו את האמת בפנים, תודה רבה לך, תודה תודה תודה!

        • Tom Elkayam

          אז למה אתה פחדת כלכך לומר לי אותה? למה את צריך אחר? ארז? האם אתה פחדן?

          • Erez Hochman

            תראה, כל זמן שחשבתי שזה רק אני סובל אותך לא רציתי להגיד כלום ורק השתדלתי מאד לא להגיב לשטויות הטפשיות שאתה כותב, אבל מרגע שמישהו אחר החליט להגיד לך משהו היה לי חשוב מאד לתמוך בו כדי שיידע שהוא לא לבד ושכולנו סובלים אותך וממך ומחוסר היכולת שלך לפתוח לעצמך בלוג כדי שנוכל להתעלם ממנו שכופה עלינו לנסות להתעלם ממך פה, היה לי חשוב שיידע שהוא מייצג גם אותי, שיידע שאני איתו.
            וגם עכשיו, אגב, לא הייתי חושב לעולם לכתוב לך את דעתי בפרצוף ככה אם לא היית שואל, ככה חינכו אותי, לא יודע אם זה רע או טוב.

            • Shimi

              גם לי נמאס מהקרציה המתעלקת הזו, לך כבר מפה ועזוב אותנו, אתה טרחן כפייתי ומשעמם עם המגילות הארכניות שאתה כותב שהרוב פה לא טורח לקרוא, הדעות שלך ידועות ונדושות, עזוב אותנו באמאש'ך.

              • שחר כ.

                התחרפנתם קצת? אנחנו לא בקן של השמוצ בשנות החמישים. תנו לאנשים להתבטא. לי אישית מעניין לקרוא אותו. למעשה, הכי מעניין אותי לקרוא את התגובות שלו, למרות שהרבה פעמים איני מסכים עם דעותיו. אני בטוח שאני לא היחידי

                • Tom Elkayam

                  תודה.

            • Tom Elkayam

              תראה איזה יופי שאני כאן, ארז, אני מסמן לך את כל מה שאסור לך לחשוב. אני הזבל ממנו אתה יודע להתרחק, אני החיה השחורה בגן החיות בה אתה מביט בתיעוב, אני העלוקה שאתה לא מצליח לא לקרוא, אני הרעש בחדר התהודה המונוטני.

              ואם לא די בכך, אני גם מעניק לך קתרזיס ופורקן לכל הזעם האצור הזה שלך, התיעוב הזה שחיפש מוצא, אתה יכול לאמר לי הכל ארז, שום דבר לא שלא שמעתי מנוסח יותר טוב. אלא שאף אחד לא יביט באימה באדם מבוגר שמבטא כעסים אינפנטיליים כמעט, אדם בוגר שלא מסוגל להתמודד עם מה שהן בסוף היום מילים על מסך מבלי לאגור זעם ואז לנתב אותו לכעס ביזארי ומופשט לחלוטין על פלטפורמות שאינן שלו שמנוצלות לדעתו על ידי אנשים שהוא לא מכיר. מה לכל הרוחות היית עושה בלעדי ארז?

              כמו כל שמאלן, אתה לוקח את הכעסים האישיים שלך, את התסכול האישי היוקד ואז מסווה אותו ב״כעס״ על עוול שנעשה לאחרים שאינם אתה. זה מספק לך את ההצדקה להיות גס כמו עגלון ואתה בוודאי יודע לאמר משהו בעגלונית. אז הנה אמרת.

              בפעם הבאה אני אבקש תשלום.

              נ.ב: רק למה היית צריך גם להתנשא על ה״קהל״ ולכנות אותו ״לא מחוסן מספיק״

              • Erez Hochman

                בטח אח, מה שתגיד, לא טרחתי אפילו לקרוא את התגובה שלך, אתה חסר משמעות.

    • Asaf Beeri

      אני רק סקרן לדעת על מה אתה מבסס את הקביעה "המוסר והפרקטיקה של הדת המערבית המודרנית נשאבים ישירות מהדתות ללא שינוי כמעט, כולל סעיף ההמרה שמנקה מכל חטא, כולל האפוקליפסה וגו'…" תוכל להפנות אותי למקור כלשהו?
      אדם המעיד על עצמו שהוא אנטי תאיסט, הקוסמולוג לורנס קראוס (Lawrence Krauss), גורס בעמוד 192 בספרו A Universe from Nothing שאין ביכולתו לקבוע בוודאות שאין אלוהים או שאין תכלית ליקום; אין ביכולתו לקבוע בוודאות שאין קנקן תה המרחף במסלול סביב צדק, כפי שברטרנד ראסל כבר אמר. ברור שאפשרות זו היא בלתי סבירה בעליל. הקביעה שלורנס קראוס יכול לקבוע בוודאות היא שהוא לא היה רוצה לחיות ביקום שבו יש אלוהים בסגנון הדתות האברהמיות, כלומר אל שאחראי על הגשמים, על איזה צד ינצח במלחמה, אל שקובע מה ייעשה לצד שמפסיד במלחמה, וכן הלאה.
      כריסטופר היצ'נס טען שוב ושוב בוויכוחים פומביים, שניתנים למציאה באינטרנט, שאפשר להשוות את הדתות האברהמיות, על שלל הניסים וההתגלויות שבהן, לצעצועים. לדעת היצ'נס, כל אחד רשאי לתת לילדיו לשחק בצעצועים אלה בסלון ביתו, אבל אף לא אחד רשאי לגרום לילדים של אנשים אחרים לשחק בצעצועים אלה.
      דוגמאות להתקדמות מעבר למוסר של החומש אפשר למצוא בכל רחבי הבלוג של יוסי גורביץ ואין לי צורך לצטט אותן, אך לדעתי נובעת מהן מסקנה שהמוסר המודרני, בייחוד זה המבוסס על ערכי המהפכה האמריקאית, נשען על התבונה והוא מושפע משינויים בטכנולוגיה, כפי שכתב לארי ניבן.

      • Meni Zehavi

        אני לא תום, אבל נראה לי שלא קשה לזהות את הבעיה העיקרית בטיעון הקומקום של ראסל. מה זה קומקום, או קנקן תה, כולנו יודעים. אנחנו גם יודעים איפה זה כוכב הלכת צדק (יש מי שחושב שצדק הוא רק כוכב לכת…) ולכן, תיאורטית, אנחנו יכולים אפילו לשגר חללית שתחפש את הקומקום הנ"ל.
        לעומת זאת, הגדרת האלוהים זה הרבה יותר מסובך. ניסיונות לתת הגדרה מדויקת, כמקובל אצל הפילוסופים המונותאיסטים מאז שלהי העת העתיקה, מובילים בהכרח לסתירות לוגיות, שזה לא נורא במיוחד, כי איש אינו יכול לחייב את האלוהים להיות כפוף ללוגיקה האנושית. בני האדם שחיו לפני שהדתות המונותאיסטיות נזקקו לפילוסופיה – בין היתר, בני האדם שכתבו את התנ"ך ואת הברית החדשה – בכלל לא עמדו בפני הבעיה הזאת. עבורם, כל אל היה אישיות בעלת כוחות בלתי-מוגבלים בפועל, שכדאי לחיות אתה בשלום ולא לעצבן אותה, כשם שלפועל חקלאי יומי כדאי לחיות בשלום עם מי שמספק לו עבודה ומשלם עבורה.
        האם אתה רוצה או לא רוצה לחיות ביקום הנשלט ע"י האל בגרסת אחת הדתות האברהמיות? זה עניינך ותו לא. אבל תצטרך לקחת בחשבון את העובדה שהרבה מאוד אנשים, גם בישראל וגם בעולם באופן כללי, דווקא רוצים לחיות ביקום שנשלט ע"י אל כזה, או לפחות חושבים שאין להם ברירה אלא לחיות ביקום הנשלט על-ידו. במערב, האנשים האלה די ויתרו על הציפייה לניסים בחיי היום-יום, ולכן אתה יכול להגיע אתם להסכמה על כך שהעולם מתנהל עפ"י חוקי הטבע שמדעי הטבע מגלים אותם. אבל לעולם לא תוכל לשכנע אותם שהמוסר שלך מתקדם יותר מהמוסר שלהם, כי בעניין הזה אין חוקים אובייקטיביים. אתה יכול לנסות להילחם בהם, באותה יעילות שבה אתה יכול להשתין נגד כיוון הרוח. ואתה יכול להסכים אתם לא לכפות זה על זה נורמות מוסריות שאינן מוסכמות על כולם, ביעילות גדולה מעט יותר. אבל אל תשלה את עצמך שגילית איזשהו מוסר אבסולוטי שהדתיים, מכל הדתות, לא גילו.
        דרך אגב, ערכי המהפכה האמריקאית, בכל הגדרה מציאותית של המושג הזה, הכירו בלגיטימיות של העבדות. אני מקווה שזה אינו המוסר המודרני שאתה רוצה לקיים.

        • Z420

          החוקה של מלחמת העצמאות מתעלמת מנושא העבדות, לא מצדיקה אותו. הערכים בה הביאו לדה-לגיטימציה של העבדות, ששיאה במלחמת האזרחים שהביאה לביטולה של העבדות (כמובן, לא מיידית) ולכינונה של ארה״ב כפי שהיא מוכרת כיום.
          העבדות לא מוזכרת בחוקה האמריקאית המקורית. נכון שזו הייתה פרקטיקה מקובלת באמריקה, גם בקרב כותבי החוקה, אבל הערכים בחוקה המקורית עצמה הובילו דווקא לביטול העבדות. לכן היו צריכים להוסיף תיקונים מאוחר יותר שמצדקים את העבדות: דיני עבד נמלט (למרות שלא השתמשו במילה ״עבד״), בניגוד לערכים בחוקה המקורית והרבה אחרי המהפכה האמריקאית.
          בהתבסס על החוקה המקורית ומלחמת האזרחים (ולא, הסיבות לזו לא היו רק כלכליות אלא גם ערכיות), שני האירועים המרכזיים בכינונה של התרבות האמריקאית, והבסיס למערכת הערכים שלה, זה שקרי לטעון כי אמריקה הכירה מבחינה ערכית בלגיטימיות של העבדות. אולי אפשר לטעון כי הכירה בה חלקית מבחינה פרקטית, אבל לא מבחינה ערכית.

          זה בערך כמו לטעון כי הרצל או ז׳בוטינסקי הצדיקו אפרטהייד רק משום שברק או ביבי מבצעים ומצדקים אותו. הרי גם הציונות בראשיתה התעלמה מהבעיה הפלסטינית או שקראה באופו אוטופי לשוויון עם המקומיים. היא לא הצדיקה את האפרטהייד שמתקיים כיום ואת כל התיאולוגיה הנלוות אליו.

          • Meni Zehavi

            ב"חוקה המקורית" אתה מתכוון לסעיפי הקונפדרציה? זו פשוט לא התייחסה לנושאים שהיו כרוכים בשאלת העבדות. כאשר עלה הצורך להתייחס לנושאים האלה (ייצוג בבית התחתון של הקונגרס לפי גודל האוכלוסייה, סחר חוץ, שאלת העבדים הנמלטים), מייסדי ארה"ב התייחסו אליהם בחוקה, והכירו בעבדות כעובדה קיימת, על השלכותיה. חוקה נכנסה לתוקף ב-1789, ונוסחה ע"י אותם אנשים בערך שניסחו את סעיפי הקונפדרציה. דרך אגב, אי-אפשר להאשים אותם בכרה בעבדות, אלא אם אתה מניח שהם היו צריכים להסכים לקריסה כלכלית של מדינות הדרום.
            כאשר חוק מכיר במשהו, קשה לדעת האם הוא מכיר בו מבחינה ערכית או לא. האם ההכרה החוקתית בארה"ב בזכות האזרחים לשאת נשק היא הכרה ערכית או הכרה פרגמטית בדרישות המציאות?
            דרך אגב, כאשר לינקולן עלה לשלטון, הוא לא התכוון לבטל את העבדות במדינות בהן היא נהגה. הוא התנגד לעבדות, בוודאי, אבל הבין שיש מחירים שלא כדאי לשלם על ביטולה. מי שבחרו לשלם את המחיר הזה היו מדינות הדרום, בצעד שהייתה בו הרבה יותר טיפשות מאשר רוע (על הרוע אפשר היה להתווכח, ודאי אז; חוסר היכולת שלהן לעמוד במלחמה מול הצפון היה נהיר לכל מי שהבין את הקשר בין רמת הפיתוח של תעשייה ותחבורה לכושר הלחימה של הצבא).
            הציונות היא בכלל סיפור אחר. עם כל הכבוד לאוטופיות של הרצל וז'בוטינסקי, הם לא היו צריכים להתמודד עם ההיבט הרלוונטי של המציאות המחורבנת במזרח התיכון. זה אינו אומר שום דבר רע עליהם, זה אינו אומר שהדרך שנבחרה בפועל להתמודד עם אותה מציאות מחורבנת היא דרך טובה, אבל זה כן אומר שאין טעם לצפות להגשמה של אוטופיה במציאות. ניסיון להגשים אוטופיה, ללא פשרות הכרחיות, יוביל לאסון. לך ספר את זה לכל אלה שחשבו שהם חיים באוטופיה ליברלית, והתעוררו עם הנשיא טראמפ.

            • Z420

              גם החוקה שנכנסה לתוקף ב1789 לא הזכירה את העבדות והאנשים שחתמו עליה התעקשו על-כך, מול דרישות של נציגי הדרום, ולמרות שהיו בעצמם בעלי עבדים. בכתביהם רובם יוצאים נגד העבדות ובטח לא מצדקים אותה. עובדה קיימת – כן, אבל לא ערך נעלה אלא רוע הכרחי שיש להפתר ממנו בעתיד.
              זה נכון לגבי לינקולן אבל זה עדיין לא מצדיק את העניין. זה נכון שלדרום לא היה סיכוי. אבל הרוע של הדרום הוא מוחלט. אין דבר שיכול להצדיק תופעות כמו עבדות או שואה וגם מנסעחי החוקה ידעו זאת. הפרקטיות שאתה מדבר עליה היא הבנאליות של הרוע.
              וכן, אין שום דבר שיכול להצדיק את מה שקורה בעזה, למשל. ״לא משתלם״ להפסיק את זה, זו לא תשובה.
              ואם אתה מתעקש לדבר על ״כמה משתלם״ השווה את הדמוקרטיות של המערב עם האוטוקרטיות של העולם השלישי. איזו שיטה יותר כדאית ?

              • Meni Zehavi

                אני לא אומר שיש משהו טוב בעבדות. אני אומר שבשלבים מסוימים של התפתחות האנושות — רוב ההיסטוריה ששיש לנו לגביה מקורות כתובים, למעשה — החברות האנושיות השונות לא יכלו להתקיים ללא עבדות. בחצי הכדור המערבי הסיפור הזה הגיע אל קצו במאה ה-19, בהפרש של כמה עשורים במקומות שונים. במושבות הבריטיות העבדות בוטלה ב-1833. בעלי העבדים פוצו, דרך אגב. כאשר מחלוקת פוליטית עוברת לפסים של וויכוח ערכי במקום ניסיון למציאת פשרה מוסכמת, זה אומר שאו שלא יהיה פתרון, או שהוא יבוא עם מחיר איום שמוטב היה לחסוך.
                ולא, אני לא אוהב את מה שקורה בעזה. אני בעד הסדר כלשהו שיאפשר להם לייבא ולייצא דברים. אבל אני לא משלה את עצמי לרגע שהם לא ינצלו את ההסדר הזה כדי לייבא נשק שיכוון נגד היישובים האזרחיים של ישראל. וזה ממילא לא יפתור את בעיה העיקרית של עזה — צפיפות אוכלוסייה מטורפת, שרק הולכת וגדלה, בשטח קטן שבו האוכלוסייה הזאת אינה יכולה לקיים את עצמה גם אם תרצה מאוד.

                • Z420

                  נכון, ולכן מדובר בגטו הגדול בעולם כיום לו אחראית המדינה שלך.
                  אתה מוכן לאפשר להם ליבא וליצא מוצרים?ממש נדיבות מדהימה. ומה לגבי זכויות אנוש בסיסיות? כמו לא להיות כלוא בגטו הגדול בעולם, כמו חופש תנועה, כמו לא להיות ברווז במטבח של צה״ל כל פעם שלביבי יש איזו בעיה פוליטית והוא נזקק בדחיפות לספין. כמו לא להיות רעב. כמו לאכול פסטה שמתחשק. כמו להצביע בבחירות כל 4 שנים. הדברים שנראים לך ולמשפחתך הכי טבעיים – אבל לא בשביל השכנים שלך, מספר קילומטרים ממך. הנשים והילדים והזקנים שכלואים שם לא אשמים בזה. הם לא הצביעו בבחירות כבר עשורים, אתה לא יכול להגיד שהיתה להם זכות בחירה או איזשהו סוג של בחירה.
                  האשמים באסון ההומניטרי הזה היא ממשלת ישראל ותומכיה. לה יש את השליטה במעברים, לה יש את אחד הצבאות החזקים בעולם, לה יש את התמיכה האמריקאית לעשות כל דבר שמתחשק. ומה היא עושה עם כל זה?
                  בעבר תושבי עזה עבדו בישראל ויכלו לבקר את משפחותיהם בכל מקום. זה נפסק אחרי אוסלו. ישראל רסקה את אש״ף החילוני והעלתה במו ידיה את החמ״ס (נכון שהחמ״ס נבחר, אבל רק פעם אחת וממש מזמן). באותו זמן ששיקרה שהיא מעוניינת במדינה פלסטינית היא בנתה התנחלויות בצורה מסיבית דווקא באותם מקומות שדרושים לרצף טריטוריאלי של מדינה. בקיצור, עבודה בעיניים.
                  כל שיח ההפרדה של מדינה פלסטינית ומדינה ישראלית הוא פשוט ספין שנועד להסית את המבט מהבעיה האמיתית: חוסר הרצון המביש של ישראל לאפשר זכויות אזרח לתושבים בשליטתה, בין אם זה במדינה אחת, שתיים או שלוש. והכל בשביל נדל״ן ותעשיות הנשק. זה לא הפחד שהם ירו עליך כי יש לך את הצבא החזק במזרח התיכון. זה דווקה הרצון שירו עליך, הטחינה שירו עליך, כדי שתוכל להדגים את מערכת הנשק החדשה שלך, מה שיעזור במכירות בחו״ל, וכדי להשתלט על עוד נדל״ן, בטענה שמה לעשות, אין עם מי לדבר.

                  • Meni Zehavi

                    זה שממשלות ישראל לדורותיהם עשו כמעט כל מאמץ כדי להכשיל את הסיכויים לשלום, זה נכון. אבל זה אינו הופך את ישראל לאשמה בכך שבעזה לא מתקיימות בחירות כל 4 שנים, או שממשל אש"ף בעזה התפרק בפני ההפיכה של החמא"ס. החיים מורכבים.
                    הסיכוי האחרון לפתרון סביר כלשהו לגישת העזתים לעולם החיצון נגוז כנראה עם קריסת ממשל האחים המוסלמים במצרים. האירוע הזה גם ריסק את אחד הגורמים העיקריים שיכלו להגן על בטחונם של תושבי עזה. אבל למצרים אין שום אחריות כלפי הרצועה, ולישראל לא היה ככל הנראה שום חלק משמעותי בהפיכת א-סיסי.

      • Tom Elkayam

        אני מסכים עם הכל ואני לא חושב שיש כאן מקום לדיון פילוסופי שכן לא אני ולא אתה באמת מסוגלים לאחד.

        הנקודה שלי היא כזו – הבעיה בדת היא לא האמונה בשטות זו או אחרת. אלא הסט של הפרקטיקות לכפיית האמונה שמגיע עם כמעט כל הדתות. זו להבנתי הרתיעה של היצ׳ינס והוא צודק, יש לציין שזה נחמד שהוא הצטרף למאבק הליברלי להפרדת דת ממדינה רק כמה מאות שנים מאוחר מדי. נו, לכל הפחות הוא הוסיף כמה ציטוטים מלבבים לדיון.

        הדיון האמיתי בעני הוא הפרדת החינוך מהמדינה. זה הרי העקרון היסודי.
        שכן דתות הן בראש ובראשונה מערכות חינוך ושימשו ככאלה וראויות לקרדיט על כך.

        איך זה מתנגש לך עם החינוך הציבורי הסוציאליסטי?
        כלומר, אם אתה מחליט שהמדינה מחליטה את תכני החינוך לבת שלך אז הדיון הוא בעצם על כפייה, כזו או אחרת. למה שלך יותר טובה?

        מעבר למוסר של החומש? לא התחולל הרבה אתה יודע בפרקטיקה המוסרית. אם לא תרצח, לא תגנוב, לא תעיד שקר, לא תנאף יותר מדי, תדאג להוריך, תנוח לפעמים ולא תקנא בשכנים יותר ממה שצריך, אין כמעט בעיות אתך כאדם שמישהו מבחוץ יכול לזהות. ישנן כמובן תוספתות, רובן שוליות. הממד העקרי בו התחולל שיפור הוא ההרחבה של מי שראוי להקרא אדם וראוי להגנות הללו. אתה מכיר מעשה מוסרי פוזיטיבי שלא נידון במיתולוגיה היוונית? דרך חדשה להיות מוסרי?

        בנושא הפרקטיקות, אני אתן דוגמה אחת, פירטטתי את זה בעבר.

        הדוגמה, אופן השיח סביב התחממות גלובלית הוא שיח אפוקליטי קלאסי שמוטיבציה אידאולוגית/פוליטית מאחוריו, זו פרקטיקה דתית פר-אקסלנס. ישנו שיח המדבר על ״הכחשה״ רוצה לאמר ״כפירה״. גרוע מכך, הפתרון האישי(אישי!) לאפוקליפסה הממשמשת הוא אינדולגציות ממש. שטרות מחילה מפליטת פחמן הנמכרות על ידי נושא הבשורה אל גור ושלל חברות אחרות.

        כאתאיסט – כשאני רואה פרקטיקה דתית אני קם נגדה, לא משנה אם היא כוללת אלוה, או לא.

        • Z420

          והרי גם אתה משתמש באותם ״פרקטיות דתיות״. השמאלן צריך להתוודות על חטאיו, על היותו ממוצא מסוים, על מעמדו החברתי, על הבגידה שלו בעם ובאדם הפשוט וחבירתו עם האויב, על זה שהוא ממציא נרטיבים דכאנים כביכול (למרות שיש קונסנזוס מדעי לגבי התחממות גלובלית וההשפעה האנושית עליה, אבל, נו, זהו מסדר דתי)). אתה קם נגד השמאל לא כאתאיסט אלא כדתי לפי הגדרתך שלך. והדת שלך היא דת השטן: הגנה על נאצים, על הקו קלאס קלאן, על האפרטהייד הציוני, על זיהום סביבתי וכיוצא באלה מרעין בישין.

          • Tom Elkayam

            אלא שאני לא טוען שצריך להשתיק אותך למרות שאני חושב שאתה דתי. אני לא מבקר נשים על דעותיהן רק על הסתירה הפנימית שאני מוצא בניסוח של דעותיהן, או הצביעות או הכתמים העוורים.

            בוודאי שיש גם לי כתמים עוורים, לא הייתי אינושי אם לא היו לי. אלא שאני לא חולם להשתמש במערכת החוק כדי לעוור איתם אחרים, בשביל זה יש בלוגים באינטרנט בהם אני בוחן אותם באור הנוגה של האיחולים למות קרוביי מידיהם של סייעני הנאצים הנאצים מנברסקה תחתית.

            אני לא יודע אם אדם מאמין או במה, זה בינו ובין עצמיו, שיפתרו את זה בניהם, מספיק קשה לי עם כל עצמיי.

            אני יודע לבחון רק התנהגות. למשל, אני מעולם לא בקשתי שתשתוק, נהפוך הוא. אתה דרשת שאסתום את הפה לפחות פעם, יים, בשבוע.

  • Y.

    אני חילוני שגדל לפני כל זה, וחבל. תמיד הכניסו קצת דת לכל תכניות הלימודים, כגון לימודי תנ“ך וקצת תלמוד, אבל עד שהגעתי לסוף תיכון לא היתה הרגשה שדוחפים לי משהו לגרון או שמנסים לרמוז לי להתחרד. זה היה עניין של תרבות והיסטוריה, לא של הכפָּפָה תיאוקרטית. והאמת היא שעקרונית אני גם אוהב את השקט של השבתות ולא אכפת לי לחכות עד מוצ“ש לעשות קניות.

    אבל עכשיו? אי אפשר להתמתן. או שאתה מצהיר על נאמנותך לדתיות הרומסת, או שאתה מצהיר על נאמנות לתרבות המערבית הסתמית, כמעין שלוחה סוג ג׳ של אמריקאיות שאפשר למצוא בכל מקום. חבל.

    • Meni Zehavi

      למה אי-אפשר להתמתן? מישהו מכריח אותך להכריז על נאמנות למשהו? מדהים עד כמה חופש הביטוי, שאמור לתת לבני אדם אפשרות לבטא את ייחודם האישי, הופך אותם לעדר. אין איזו תפילה נגד זה?

      • Y.

        כוונתי היא שאין מחנה פוליטי שאינו פונה לכאן או לכאן. אני אישית יש לי את דעותי, אבל כל תמיכה שאתמוך ציבורית בכל ענין הנוגע לדת תצטרף להון הפוליטי של התיאוקרטים. אם אני אומר בציבור שאני אוהב שבתות שקטות, זה מחזק את הבנטים.

        • Meni Zehavi

          איזה בנטים, בנטים זה קצף על פני המים. היום הוא פה, מחר יופרש מהמפלגה ומהפוליטיקה מסיבה כזאת או אחרת.
          העניין הוא לא התנועות הפוליטיות למיניהן, אלה ממילא סוחפות אחריהן רק מיעוט קטן מאוכלוסייה. העניין הוא שרוב הציבור היהודי בישראל, למשל, אוהב שבתות שקטות, בצורה כזאת או אחרת. מסיבות היסטוריות, "שבתות שקטות" בשבילו הן שבתות דתיות, עם כמה הקלות חשובות. אפשר לנסות להרחיב את ההקלות אלה, אפשר להתנגד לכך, אבל טפשי לחשוב שאפשר להנדס חברה מדף חלק, עם מפרט הוראות מופשטות הלקוחות מחמשת חומשי התורה, מהחוקה האמריקאית, מהמניפסט הקומוניסטי או מהשד-יודע-מה.
          דרך אגב, אפילו כשאתה מצביע בבחירות, אין טעם לתת משקל רב לשאלות דת ומדינה. מההיבט הזה, דבר לא ישתנה כאן בעתיד הקרוב. לא תהיה יותר דת בספר חוקים כי אף אחד לא צריך את זה, ולא תהיה פחות דת כי החרדים יהיו חלק מכל קואליציה בעתיד הנרא לעין. כן, גם כאשר נתניהו, בעזרת ה' ואשרתו, יפרוש לביתו.

      • Shimi

        אתה טועה, לא חופש הביטוי האחראי לעדריות.
        זה התבשיל החברתי הכפייתי כמעט שבו גדלים רוב האנשים בחברה, שונות מוצהרת כרוכה במחיר לא קל עבור רבים במיוחד ילדים ונוער, צריך להתחשל נגד דעת הרוב, וזה לא קל במסגרות החברתיות הקיימות.

        • Meni Zehavi

          טוב, המהלך שלי מורכב מעט יותר. אנסה להסביר.
          כדי להתחשל נגד דעת הרוב, רצוי לא להיות חשוף יותר מדי לדעת הרוב. הגברת חופש הביטוי בעשור האחרון נובעת בעיקר מהרחבת הגישה לאינטרנט ולרשתות החברתיות. אבל אותה תופעה מביאה גם לחשיפה מוגברת לדעת הרוב, ולכן מפריעה לבני אדם להתחשל נגדה.
          היכולת לשים זין על מוסכמות חברתיות היא כנראה אחד הכישורים המועילים ביותר שבני אדם יכולים לרכוש כיום. אבל לך תסביר את זה למי שמודאג ממספר הלייקים לפוסט האחרון שלו בפייסבוק.

  • Y.

    אגב, בתמונה בספר הנידון רואים את האיכר המתפלל כשהוא כורע על ברכיו ופניו לשמש ולעננים. פולחן עכו“ם מובהק.

  • Pingback: ההומניזם המזויף של גדי טאוב | החברים של ג'ורג'()