החברים של ג'ורג'

פוף, היתה עמימות


האם לישראל יש נשק גרעיני? התשובה הרשמית, אליה הגיע שמעון פרס עוד בימיו של ג'ון קנדי (!), היא ש"ישראל לא תהיה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון". למדיניות הזו קוראים עמימות, או, מאחר ובשמעון פרס עסקינן, "כן ולא": מצד אחד, פרס מוצג שוב ושוב כאבי פרויקט הגרעין הישראלי, ודוברים ישראלים מרמזים שוב ושוב שיש לישראל אפשרות ל"גמול איום"; מצד שני, ישראל טוענת שאין לה מושג על מה מדובר. גרעין? אנחנו? מרדכי וענונו למד על בשרו כמה מסוכן לערער על הקונספציה הזו: הוא איבד 18 שנים מחייו וחלק ניכר משפיותו.

סוף לכן ולא של פרס? (יצג. התמונה לא הופיעה בטור)

סוף ל"כן ולא" של פרס? (יצ"ג. התמונה לא הופיעה בטור)


שיתוף פעולה בשתיקה של הממשל האמריקני היה הכרחי למדיניות הזו. חלק ניכר מחומר הביקוע שיש בידי ישראל – על פי פרסומים זרים, כמובן – הגיע מארצות הברית. ממשלת ארצות הברית מחויבת, רשמית, למדיניות האוסרת על הפצת נשק גרעיני, ואם ישראל תודה שיש לה נשק גרעיני, היחסים בין שתי המדינות יהיו בבעיה, רשמית על כל פנים: החוק האמריקני אוסר על ארה"ב להעניק סיוע חוץ למדינות המפתחות כלי נשק גרעיניים. הנשיא אובמה התחמק משאלה בנושא לפני כחודש.

עכשיו מתקבל הרושם שהאמריקנים פוצצו את כל קונספציית העמימות: הפטרייה המעשנת היא מאמר רשמי של משרד ההגנה, דו"ח של הפיקוד המאוחד של הצבא האמריקני. בעמ' 41 של הדו"ח (זהירות, PDF), שנחשף על ידי בלוג-ההגנה DoD-Buzz, נאמר כך: "בפועל, יש קשת של מעצמות גרעיניות, שנמתחת מישראל במערב דרך כוחה הגרעיני העולה של איראן, עבור בפקיסטן, הודו, סין, צפון קוריאה, ורוסיה במזרח". ההדגשה שלי. פקיסטן, הודו, סין, ורוסיה כבר הדגימו את כלי הנשק שלהן; צפון קוריאה טוענת שיש לה, ומאמינים לה; ולראשונה מופיע שמה של ישראל, במסמך רשמי, ברשימה הזו.

מה עכשיו? עכשיו צריך לחשוב שוב על הפיל שבמרכז החדר שאיש לא מדבר עליו, הנושא הטכנולוגי בהא' הידיעה של ישראל. יכול להיות שמדיניות העמימות כבר לא עושה את שלה, יכול להיות שכנגד איראן המתגרענת צריך התרעה גלויה יותר. אבל הגיע הזמן לדבר על זה. העמימות הפסיקה להיות אופציה.

(פורסם במקור ב"טכנולוגי על הבוקר". חשבתי שזה מספיק חשוב.)

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • עיעייפתח

    לא ממש קשור, נראה שהאמת מתחילה לצאת
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3688780,00.html

    • יש שם טוקבק אחד שהוא פשוט תמצית מזוקקת (ומבולבלת קצת) של כל מה שרע בצדקנות האלימה הישראלית, עד כדי חשד (שנעלם מיד) שזו בעצם פארודיה:

      ————-
      489. תורידו את הכתבה מייד!!!!!!! Y NET זאת לא בקשה אלא

      חייל

      (19.03.09):

      מה עוד יעשו כדי לקבל עוד רייטינג,

      בסה"כ מספר חיילים שהרגו איזה זקנה פלסטינאית או 2 בטעות

      אפשר לחשוב……

      מלחמה זאת מלחמה ואם אנחנו הרגנו יותר- אז אני גאה בצבא שלי!!! שאני נמצא בו אגב… ואם הרגנו הרבה יותר אז בכלל אני גם שמח ואפילו מאוד!!

      שכחתם כמה פיגועים ומעשי טרור עשו נגדנו, האם ראיתם שבבשוויץ או בגרמניה או בארה"ב או איפושהו הפגינו נגד המוסלמים??

      אז תפסיקו לזבל את השכל ולהיות כ"כ יפי נפש (בדגש על האנשים שחיים בבועה במרכז).

      מעניין מה הייתם חושבים לו גרתם בשדרות…

      ————-

      • ygurvitz

        אני מעדיף את 77 בכתבה של מעריב:

        "סליחה אבל היה חשש שכל אזרח הוא מתאבד פוטנציאל! וההוראה היתה לירות!!"

        http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/868/232.html?hp=0&loc=101&tmp=3962

        • בניסוח קצת עדין יותר, היה דווקא בכך איזה הגיון.

        • ונגיד אתה מדבר עם מישהו קרוב, שאומר לך בדיוק את המשפט הזה, מה אתה עונה לו?

          • שהוראה כזו היא בלתי חוקית בעליל, וחייל אמור לסרב לה

            • מה שאתה אומר נראה לי שגוי.
              אם ההוראה היתה לירות על כל אחד, אתה צודק. אבל משתמע שההוראה היתה רחבה יותר וכללה הסבר לירי, שמגדיר כל אדם שנשאר באזור כמחבל. ובמחבל, כידוע, מותר לירות. ומכאן שההוראה אינה "לא חוקית" אלא רק "לא מוסרית בצורה מעורפלת".

              (שלא יתחילו להגיד פה שאני מצדיק ירי כזה או אחר. אני באמת מחפש איך לטעון)

              • הגדרה המגדירה כל אדם כמחבל היא זהה להוראה לירות בכל אחד.

    • אורי ג.

      הנה מתחילות היבבות. חיילים שהרגו בטעות אזרחים וכמה טוקבקיסטים טפשים ומתלהמים ומקהלת הלבבות המדממים מתחילה לזמר.

      • הנה מתחילים מסעות השכנוע העצמי. צה"ל – הצבא הטועה בעולם.

  • מני זהבי

    יוסי: "החוק האמריקני אוסר על ארה"ב להעניק סיוע חוץ למדינות המפתחות כלי נשק גרעיניים"

    אולי. אבל ארה"ב מעניקה סיוע צבאי וכלכלי להודו ולפקיסטאן:

    http://www.census.gov/compendia/statab/tables/09s1259.pdf

    • ygurvitz

      יכול להיות, אבל זה מנוגד לחוק, כפי שכתב DoD_Buzz. יתר על כן, הודו ופקיסטן הודו שיש להן נשק והן שותפות למשטר מניעת ההפצה. ישראל לא.

      • מני זהבי

        הסיפור עם פקיסטאן בכלל מסובך. אם תערוך חיפוש קצר באינטרנט, תראה שבתקופת נשיאותו של קרטר, ארה"ב הטילה סנקציות על פקיסטאן בגין פיתוח נשק גרעיני על-ידיה, בהתאם לחוק הרלוונטי (הידוע כ- Symington Amendment). לעומת זאת, בתקופת נשיאותו של רייגן, הסנקציות בוטלו ופקיסטאן קיבלה סיוע אמריקאי נרחב, בלי שהחוק שונה.

  • העמימות *הרשמית*. כל השאר נכון.

  • אסף: אין ספק שטוקבקים בעיתונים הגדולים הם המקום הטוב ביותר למצוא דוגמאות לחוק פו. אין שום דרך לדעת מי כותב ברצינות.

  • אבי

    יוסי, שים לב שמי שחשף את האמירה האמריקאית ואת הדוח המדובר היה אמיר אורן בהארץ כבר ב8 בחודש.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1069388.html

    • ygurvitz

      באגר!

  • יוסי,
    אבל בכתבה שקישרת אליה כתוב שאם ישראל תודה באופן רשמי שיש לה פצצה הרי שזה יעיב על היחסים עם ארה"ב.

    אני לא ממש מבין מה אתה מציע?
    לוותר על התמיכה הצבאית והדיפלומטית האמריקאית?

    אמנם צריך למצוא דרכים להביא את הבעיות של הכור המתפורר והעתיק הזה לדיון ציבורי, אבל לא נראה לי שזאת המטרה שכיוונת אליה.
    וגם לא נראה לי שויתור על תמיכת ארה"ב זאת הדרך לפתור את הבעיה הזאת – או כל בעיה שקשורה לכור הגרעיני.

  • Pingback: כשהקיצונים מחזיקים את שני הצדדים בביצים » החברים של ג’ורג’()