החברים של ג'ורג'

בין מטרניך ונתניהו

מה בין העריצות הידועה לשמצה של טיראן אוסטרי ובין הדיקטטורה הצבאית של בנימין נתניהו

קלמנס ונצל פון מטרניך היה, במאה ה-19, לשם נרדף לעריצות. הוא היה הקנצלר של אוסטריה במשך כ-27 והוא בנה מדינת משטרה חשאית כדי למנוע כל שינוי מדיני או אפילו דיון באפשרות של שינוי כזה. מטרניך היה האיש שנתן לנו את המושג “ריאקציה”: לא סתם שמרנות, אלא שמרנות לוחמת, שמגלגלת לאחור את הישגי המהפכה הצרפתית. הוא פעל כמיטב יכולתו למניעת איחודה של איטליה, וטען שאיטליה איננה מושג מדיני אלא מושג גיאוגרפי בלבד. הוא הטיל צנזורה כבדה על התקשורת ובאופן כללי היה בחור רע קלאסי.

במהלך המהפכה של 1848, התחוללה הפגנה. הצבא האוסטרי הרג חמישה מפגינים. כתוצאה מן האלימות הבלתי נתפסת הזו, הודיע הקיסר למטרניך שהוא לא יוכל להבטיח את שלומו, וזה נס לגלות.

ההמונים המתקוממים בהונגריה דרשו מיד את שחרור כל האסירים הפוליטיים במה-שהונגריה-לא-היתה-אז. החזקת אנשים במאסר בשל דעותיהם הפוליטיות היתה סימן הכר של משטר מטרניך. הממשלה נכנעה והודיעה מיד על שחרור כל האסירים הפוליטיים בהונגריה.

היה בדיוק אחד כזה. הוא שוחרר.

[..]

זו הדיקטטורה האוסטרית הידועה לשמצה של ראשית המאה ה-19. הנה נבחן מה קורה במדינת האין-כיבוש-זה-בכלל-שטחים-שנויים-במחלוקת הציונית.

ובכן, בסוף אפריל 2016, החזיקה המדינה היהודית ב-692 עצירים מנהליים, ביניהם 13 קטינים. הנתונים על חודש מאי טרם שוחררו (ויוני, כמובן, עוד לא נגמר), אבל המדינה מכריזה מדי יום על מעצרים מנהליים חדשים, וביוני הצטרף אל העצירים המנהליים גם בילאד קאיד. הלה הוא חבר החזית העממית, שנשפט למאסר של 14 שנה בשל פעילות עוינת כנגד המשטר הכובש במולדתו. הוא הוכנס למעצר מנהלי בדיוק ביום שבו הוא היה אמור להשתחרר.

זה, צריך לציין, לא תרגיל של מטרניך; זה תרגיל של הגסטפו. היה ואיכשהו שוחרר עציר על ידי בתי המשפט בניגוד לעמדתה, האנשים של הגסטפו פשוט אספו אותו מבית המשפט ולקחו אותו ל”מעצר מונע”, השם הנאצי למעצר מנהלי. חותמת הגומי של שופט צבאי אישרה את המעצר המנהלי ב-22 ביוני, בנוהל – אף בית משפט ישראלי עוד לא ביטל מעצר מנהלי אי פעם. אבל זה בסדר: אם הים היה נשרף והדגים היו עולים על העצים ושופט היה מבטל את המעצר המנהלי, מיד היה מוגש כתב אישום מפוברק נגדו, ועד שיתברר שהוא היה מפוברק, הוא היה נעצר עד תום ההליכים. כידוע, מעצר מנהלי בישראל ובשטחים המוחזקים על ידיה לא מוגבל בזמן; תמיד אפשר להאריך אותו בעוד חצי שנה. מקסימום שופטי בג”ץ יבכו שקשה להם. יבכו – אבל יאשרו.

קאיד הודיע לפני 11 ימים על שביתת רעב. לאחרונה הצטרפו אליו 27 שובתי רעב אחרים. אחד מהם נשר אתמול בשל בעיות בריאות; 26 ממשיכים בשביתת רעב מזה היום השמיני.

התקשורת היהודית לא דיווחה על שביתות הרעב האלה ודיווחה באופן מצומצם מאד על התרגיל המסריח של מעצרו המנהלי של קאיד. זו לא היתה צנזורה, זו היתה אחותה הגרועה יותר, צנזורה עצמית. אל תעצבן את הקוראים ואל תארגן לנו עכשיו חרם של הצל.

לא שאין צנזורה: המשטרה עוצרת בחודשים האחרונים עשרות פלסטינים בגלל דברים שהם כתבו בפייסבוק. יהודים שכותבים דברים דומים, או גרועים משמעותית מהם, לא נעצרים כלל. המדינה עצרה משוררת פלסטינית בעלת אזרחות ישראלית, דארין טאטור, משום שכתבה שיר שקורא להתנגדות. היא הוחזקה במעצר שלושה חודשים, כעת היא במעצר בית מזה ארבעה חודשים, והמשפט שלה עודו מתנהל. על פניו, נראה שהמדינה מיהרה לעצור את טאטור – ולא טרחה אפילו לארגן תרגום מקצועי של השיר שבשלו היא נשפטת.

הנער לעניינים מלוכלכים, או בתוארו הרשמי שר המשטרה גלעד ארדן, הוציא שלשום (ה’) צו מנהלי שמורה על סגירת ערוץ תקשורת פלסטיני, מוסאווא. הוא נימק אותו בכך שהערוץ מופעל על ידי הרשות ללא אישור בכתב על פי חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) 1994. צנזורה? מה פתאום. רק צו מנהלי.

פעם, אגב, היתה צנזורה של ממש. כל פרסום היה מצריך את אישור הצנזור וחמושים ישראלים היו פושטים על בתים בנסיון למצוא בהם פרסומים אסורים. זה נמשך עד 1994 בערך. ישראל עדיין מבצעת מדי פעם פשיטות על כלי תקשורת פלסטיניים ומחרימה את הציוד שלהם, אבל הפעם היא קוראת לזה “מאבק בהסתה” – כלומר, עמידה על זכותה למנוע פרסומים שמעצבנים אותה – ולא “צנזורה.” צנזורה נשמעת פחות טוב.

רגע, יאמר האומר, אבל המעצרים המנהליים – הם מיועדים למאבק בטרור, לא לדיכוי פוליטי. באמת? איך אתה יודע? עברת על הראיות? יש בכלל ראיות? ישראל מערבבת, לטובתה, בין מאבק פוליטי ובין טרור. כל קריאה להתנגדות לכיבוש נתפסת, מבחינתה, כהזמנה של טרור או קידום שלו.

אחרי הכל, ישראל כבר לימדה את הפלסטינים שאין טעם לנהל מאבק לא אלים. פעם אחר פעם, היא רצחה את הצועדים ואחר כך נמנעה מלחקור את הרצח. פעם אחר פעם, התובע הצבאי סא”ל מוריס הירש הפליל פלסטינים שניסו לנהל מאבק אזרחי, לעתים באמצעות עינוי של ילדים עד שיודו בדברים שלא היו.

הירש נכח באולם בעת נסיון למעצר עד תום ההליכים של אחד הבולטים שבמנהיגי המחאה הלא אלימה, עבדאללה אבו רחמה. האחרון נעצר – בפעם המי יודע כמה – לאחר שארגן רכיבת אופניים לעבר אדמות כפרו, בילעין, שנתפסו על ידי המשטר הציוני. הוא סירב להתפנות מהמקום והמדינה/הירש מיהרו להגיש נגדו כתב אישום זניח על “הפרעה לשוטר” (מי העניק את הסמכות לשוטר?), ודרשו להחזיק אותו במעצר עד תום ההליכים. למה מעצר עד תום ההליכים? על פי התובע הצבאי ויטל האוזמן, “כדי להרחיק אותו מסביבתו החיידקית.”

כלומר, אדם מארגן מחאה לא אלימה, מסרב להתפנות – אקט מקובל בצעדות מחאה – ומיד תופרים לו תיק ומנסים לכלוא אותו עד תום ההליכים. ואז גם מגדירים את המשפחה שלו, ששניים מבניה נהרגו על ידי צה”ל, כ”סביבה חיידקית.”

בין לבין, הורגים אנשים. יורים ברכב של צעירים שחוזרים מהבריכה ואחר כך מוכרים את זה לתקשורת היהודית כ”חיסול מחבל” שביצע “פיגוע אבנים”, מתוך ידיעה ברורה שהתקשורת לא תנסה לברר. עכשיו מערכת הטיוח צריכה לעבוד שעות נוספות כדי לטפל בהתנהלות השגרתית של חטיבת כפיר שלרוע המזל קיבלה תשומת לב.

ככה נראית דיקטטורה צבאית. היא שם עוד מעט 50 שנה. היא גרועה משמעותית ממשטרי העריצות של המאה ה-19. כמה חודשים לאחר תחילת האינתיפאדה הראשונה, העיר ישעיהו ליבוביץ’ שמספר הילדים שהרג צה”ל עד אותו הזמן כבר עבר את כלל מספר האנשים שהרגה הדיקטטורה הידועה לשמצה של ניקולאי הראשון ברוסיה.

ואחרי שהרגנו אותם כשהם הפגינו, והבהרנו להם שמהפגנות לא יצא להם כלום, אנחנו נורא מזועזעים כשהאנשים שחיים תחת דיקטטורה צבאית מתקוממים ונוקטים באלימות לא מבחינה. ממי הם יכלו ללמוד את זה?

בנימין נתניהו, יש להעריך ולקוות, לא יזכה לכהן בתפקידו 21 שנים כמו מטרניך. אבל מבין הדיקטטורים הצבאיים הישראלים – אשכול, מאיר, רבין, בגין, שמיר, פרס, ברק ושרון – הוא מכהן בתפקידו יותר מכולם: עשור שנים במצטבר. הוא הדיקטטור הנוכחי, הוא האחראי, וממנו יש לקוות שייגבה הדין.

הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

21 תגובות על ”בין מטרניך ונתניהו“

  1. עמי מרום הגיב:

    ליבוביץ מעולם לא אמר את זה, הוא כן אמר שהדיקטטורה האיראנית הרגה הרבה פחות אנשים מהקומוניזם ברוסיה.

  2. ימין הגיב:

    צודק. אנחנו גם מרעילים להם את הבארות ומבצעים "רצח המוני בקנה מידה היסטורי" כדבריו של הצדיק אבו מה שמו.
    הדבר היחידי שאנחנו מזדעזעים ממנו הוא ששאחרי שהוצע להם הכל כמה פעמים הם ממשיכים להגיד לא ולשלוח את בניהם ובנותיהם (ככל שיותר צעיר כך יותר טוב) לנסות לרצוח אותנו בכל דרך שפלה שקיימת ולהמשיך להיות ה"עם" היחידי בהיסטוריה החדשה שאחרי 70 שנים עדין מתנהג כפליטים של מלחמה שבה פתחו וגם היום מסרבים לסיים אותה למרות שהמנצחים נתנו להם כל מה שביקשו זולת התאבדות של מדינת ישראל.

    • אמציה ברם הגיב:

      מר ימין היקר, כתבת ש"הוצע להם [לפלסטינים] הכל." אני סקרן לדעת מה ההגדרה של ל"הכל"? האם הוצע להחזיר לפלסטינים את פלסטין שנשדדה מהם? האם הוצע להם לבנות מחדש את 450 הכפרים שנהרסו במלחמת שלום הנכּבּה? האם הוצע להחזיר את 700,000 הפליטים ממלחמת 1948? האם הוצע לבנות מחדש את 20 הכפרים שנהרסו בגדה המערבית ו-200 הכפרים שנהרסו ברמת הגולן במלחמת 1967? האם הוצע להחזיר את 350,000 העקורים של מלחמת 1967 לבתיהם (ההרוסים) בגדה המערבית, ברמת הגולן וברצועת עזה? האם הוצעה לפלסטינים החזרת הרכוש העצום שנשדד ונגזל והופקע ונחמס מהם ב-70 השנים האחרונות בערים ובכפרים בארץ פלסטין שנהפכה למדינת ישראלישראל? האם הוצע להם להתחיל במו"מ לפי יוזמת השלום הסעודית שאומצה פה אחד בידי מנהיגי ערב ב-2002 ואושררה ב-2007, והמדברת על סיום הסכסוך, הכרה בישראל, ונורמליזציה תמורת הקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 4 ביוני 67, כלומר 22% בלבד משטח פלסטין? התשובה על כל השאלות הללו היא: לא ולא ולא ולא ולא ולא ולא, ולא. טיפוס שפל כמוך מוכיח בפעם המיליון שפשיסט הוא בהגדרה גם שקרן. ליתר דיוק: שקרן נאלח

  3. oded orbach הגיב:

    עוד בסוג של אותו נושא.
    עקב מגבלות צנזורה של לפני שנות ה90
    היכן ניתן למצוא מידע למה קרה למנהיגות הפלסטינית בשטח ה"אין עם כובש בארצו" אז תקראו לזה בשם ?אחר, שהצריך הבאה מבחוץ של הנהגה

  4. ג׳וני הגיב:

    מטרניך היה גם נושא התיזה לדוקטורט של הנרי קיסינג׳ר ומאוחר יותר מודל לחיקוי עבורו. הספר הראשון של קיסינג׳ר הוא עיבוד של התיזה ומומלץ לחובבי היסטוריה, נקרא A World Restored.

  5. עמי מרום הגיב:

    סליחה אבל זה הבלוג שלו האם אין לו זכות למחוק תגובות שלא נראות לו? זה לא דמוקרטי אבל זה משאב שלו.

  6. אישרגיל הגיב:

    "המדינה עצרה משוררת פלסטינית בעלת אזרחות ישראלית, דארין טאטור, משום שכתבה שיר שקורא להתנגדות."

    מה זה "התנגדות" ? אילו שירים היא כתבה למשל?

    • ימין הגיב:

      אני בטוח שאם המדינה הייתה עוצרת גבר שכתב "שיר" על רצח אישתו גם היית כותב ב"תמימות" את השאלות האלו (ודרך אגב "יצירת המופת" שלה פורסמה היום בהארץ).

      • מני זהבי הגיב:

        אילו פרסמתי שיר על רצח אשתי, אני די בטוח שהיא הייתה רצה להגיש נגדי תביעת גירושין. אני גם בטוח שהמשטרה והפרקליטות לא היו מנהלות נגדי הליך פלילי.
        אילו השיר של טאטור נשאר באיזה פוסט נידח בצוקרבוק ולא משך תגובת-יתר מצד הרשויות, אני די בטוח שלא היינו שומעים היום את שמה, שלא לדבר על ציטוט שירה ב"הארץ" (ורבאק, "ד'ה לנד", לא יכולתם למצוא מתרגם משפת המקור?).
        אני גם די בטוח שטאטור אינה מהווה סכנה בטחונית ממשית. אילו היוותה, לא היו שולחים אותה למעצר בית. כל הסיפור הזה מצד המדינה הוא ניסיון של משטור תודעה (של האזרחים הערבים, במקרה הזה). זה מטופש, זה מיותר, וזה מביך. הגברת פרסמה משהו שנראה כקשור לטרור? תנו לשב"כ לשבת לה על הזנב כמה חודשים. אם תמצאו קשר ממשי לגורמי טרור (אלה עם פצצות, או למצער סכינים), גררו אותה לבית משפט על זה. אם לא תמצאו קשר, אז שיר זה רק שיר. אתם כאן כדי לתת ביטחון, לא למשטר את התודעה ולתת לציבור היהודי להזדעזע בפעם המיליון מהנטיות הרצחניות של הערבים-האלה-יימח-שמם.
        מצחיק שדווקא אנשי ימין, שאמורים לסלוד מ"מדינה אומנת", נותנים יד למשטור תודעה בסגנון של גנון.

        • ימין הגיב:

          א. אני די בטוח שעם לא יכול לרוץ ולהגיש תביעה במשטרה נגד אדם פרטי ובשביל זה יש את רשויות החוק שעושות את זה בשביל העם.
          ב. גם דפני ליף (אלף אלפי הבדלות) התחילה עם אוהל בשדרות רוטשילד.

          • מני זהבי הגיב:

            תביעת גירושין לא מגישים במשטרה. מגישים אותה בבית דין רבני או (סביר יותר אם התובעת היא אישה) בבית משפט לענייני משפחה.
            העם אינו יכול להגיש תביעה נגד טאטור וגם לא צריך. הדבר הטוב ביותר שניתן היה לעשות עם שירה הוא להתעלם. יש המון אנשים שמקשקשים בפייסבוק. אם למשטרה או לשב"כ יש חשד שהגברת קשורה לפעילות טרור ממשית, ניתן וכדאי לעקוב אחריה. השיר עצמו הוא נון-אישיו.
            וכן, דפני ליף התחילה עם אוהל. אם מה שיקרה כתוצאה מפרסום שירה של טאטור הוא שאנשים (נניח, ערבים) ייצאו לרחובה של עיר להפגין עם אוהלים, הלוואי. הפגנות הן דבר טוב, בדמוקרטיה לפחות. אם הן מתפתחות לאלימות, בשביל זה יש משטרה (שבמקרה של הפגנות ערבים, ידה קלה מדי על ההדק, אבל זה כבר סיפור אחר).

            • ימין הגיב:

              היו לא מעט אחרים שפירסמו את רצונם לרצוח בפייסבוק ואז יצאו להרוג. שמתבסס דפוס פעילות אצל ה"עם" המוסרי ביקום לא צריך לפעול רק אחרי שכבר ירו ב"שרונה" או ניסו לדרוס אלא אפשר ורצוי לעצור כל מי שמפרסם דברי הסתה ברבים, בעיקר אם הוא מסתתר כמו פחדן עלוב תחת אצטלת שווא של "משורר".

              • מני זהבי הגיב:

                יש לך טבלה המדרגת עמים ביקום לפי מוסריותם? היא מאושרת נוטריונית? אפשר לקבל עותק?
                כי תראה, יצירת היירכיה של קבוצות שונות לפי מוסריותן כביכול היא אחד הביטויים של אותו משטור תודעה שאתה מקדם פה. למדינה דמוקרטית או לאזישהו גוף הפועל מטעמה אסור ליצור היירכיה כזאת. יש חשד קונקרטי לגבי אדם מסוים שמתכנן טרור או מסייע לו? קח אותו לבית משפט על זה, ועל זה בלבד. אחרת תצטרך לעצור גם את מחברי "תורת המלך", לדוגמא (ואני לא חושב שיש הצדקה לכך, עם כל הסלידה שלי מהלכות הריגת הגויים שלהם).

                • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

                  אתה טועה כמובן, מני,
                  מדינות דמוקרטיות בעבר כבר עשו היררכיה כזו… קח לדוגמה את גרמניה הנאצית… והם היו בטוחים לא רק שמותר להם אלא שזו חובתם, וכך גם צריך להיות…
                  כדי להציל את… וכו׳

                  • מני זהבי הגיב:

                    גרמניה הנאצית הייתה מדינה, לא "עם".
                    זה נכון שבריה"מ וגרורותיה גירשו גרמנים אתניים ממקומות מושבם (הראשונה למזרח, האחרונות למערב), וארה"ב וקנדה אסרו יפנים אתניים במחנות ריכוז, אבל אף אחת מהפעולות האלה לא הייתה דמוקרטית, במובן של כיבוד זכויות אדם.
                    אם נתבטא בפחות עדינות, שתיהן היו פשע.

      • מודי תולששש הגיב:

        אני בטוח שאם מישהו היה כותב בפייסבוק "מוות לערביפ" המדינה כבר היתה עוצרת אותו. מה, לא ככה?

        • ימין הגיב:

          אם מרזל היה כותב "שיר" כזה מזמן היה במעצר מינהלי

          • עידו הגיב:

            אלפי לאומנים פשיסטים עבריים ממלאים את הפייסבוק באיחולי מוות לערבים, כולל עידוד פעילות נגדם ע"ב יומיומי.
            למה ללכת עד מרזל? אלאור עזריה (ואבא שלו, ואמא שלו) פרסם הרבה לפני מעצרו פוסטים רבים שמעודדים פגיעה בערבים וקוראים להרוג אותם. לא רק שהוא לא נעצר על אותם פוסטים, הוא גויס ניתן לו נשק והוא נשלח ל'שמור על הסדר בשטחים' במסגרת חטיבת כפיר הידועה לשמצה. גם עכשיו, אחרי שהפסיכופט הקטן רצח מישהו – ולמזלנו ולצערו תועד – לא משתמשים בפוסטים המחליאים שלו כראיות נגדו.

            • ימין הגיב:

              אלאור עזריה הוא חייל חמוש מכף רגל ועד ראש ואם היה בדומה למחבלים ה"פלסטיאים" רוצה לרצוח ערבים היה עוצר בדרך לבסיס במסגד ומרסס כל ערבי שנמצא שם ואז היית יכול לבצע את ההשוואה האינפנטילית הזאת. בפועל אחוז ה"פלסטינאים" שמבצעים פיגועים אחרי קריאה לרצח הוא מדיד ביותר ואחוז היהודים שעושים משהו דומה (בטח אם הם לא נוער גבעות או משהו בסגנון) הוא אפס אחד גדול.

              • שחר כ. הגיב:

                ולך בא לרצוח ערבים, ימין?

              • גיל ב' הגיב:

                אם תמדוד את אחוז הפלסטינים הישראלים (כמו טאטור) שפעלו נגד יהודים לאחוז היהודים שפעלו נגד ערבים התוצאות יהיו שונות לחלוטין. אז אולי יש פה משהו מעבר ל"הסתה"?