החברים של ג'ורג'

סתמי את הפה או שנרצח אותך

יועז הנדל, הימין המתון לכאורה, כמעט מרייר על הרצח העתידי של חברת הכנסת חנין זועבי. הפתרון שלו: לסתום לה את הפה

גם מי שמורגל בכתיבה האיומה של היאיר לפיד הבא בעיני עצמו, יועז הנדל – כתיבה טרחנית, חסרת מטרה, עמומה, לעתים קרובות חסרת משמעות מרוב הנסיון של הכותב שלא להפוך את הסאב-טקסט לטקסט – שמט את הכוס מידו ביום שישי האחרון. הטור מוקדש כמעט כולו לפנטזיה מוסווית למחצה על הרצח העתידי של חברת הכנסת חנין זועבי. הסיבה לרצח: זועבי פרובוקטורית. זה נאמר במפורש: “שעון העצר החל לפעול. בסוף תיעשה עוד פרובוקציה מצד זועבי שאחריה עלול רוצח קיצוני שצמח בלהב”ה או במקום אחר לעשות מעשה. הקש ישבור את גב הגמל, את הגב של הדו-קיום.”

handel_edited

לכאורה, אזהרה. בפועל, משהו שנע בין משאלה לאיום. שווה לבחון את הדרך בה כותב הנדל על זועבי: היא “חבית חומר נפץ לדו קיום במדינת ישראל […] מתעלמים מכך שהיא הפכה לחומר נפץ שמסכן את הדו קיום כאן ומסכן את עצמה.” מה עושים עם חומר נפץ, עם מטען לא יציב? בדרך כלל החבלן לוקח אותו למקום בטוח ומפוצץ אותו כך שלא יפגע באחרים. זה, כפי שנראה, מה שהנדל רוצה לעשות בזועבי.

למה זועבי היא חומר נפץ? משום “חיבתה לפרובוקציות.” הנדל לא אוהב פרובוקציות. הוא אוהב את המדינה שלו שקטה, את הפלסטינים הישראלים שלו – סליחה, ערביי ישראל – כנועים ומערבבים את הטיח ואת החומוס. זועבי לא משחקת לפי הכללים. מה עשתה זועבי הפעם? ובכן, היא נשאה נאום לרגל ליל הבדולח, ובו אמרה שרוב הגרמנים התנגדו לליל הבדולח (נכון, היתה הסכמה כללית שזה היה מוגזם ושלא עושים דברים כאלה בפומבי, ושזה פגע ב-hasbara), אבל לא עשו כלום כי הם פחדו (גם נכון), ושהיא מדברת כצאצאית של ציבור שבוצע בו טיהור אתני. זה הביא לישראלים הטובים מסוגו של יועז הנדל ויאיר לפיד את הסעיף. טיהור אתני? אנחנו? כן, חברים. זוכרים משהו קטן שנקרא הנכבה? שבו, על פי הגרסה הישראלית, גורשו 700,000 פלסטינים (מאה אלף יותר ממספר היהודים שהיו במדינה שזה עתה הוכרזה)? זוכרים משטר צבאי? כפר קאסם? יום האדמה? וואלה, לא זוכרים? זה בסדר, זועבי והמצביעים שלה זוכרים. התקשורת היהודית קראה לנאום של זועבי “נאום הסתה”, למרות שהוא לא הסית לשום דבר (הסתה היא קריאה לפעולה), זאת משום שבתקשורת היהודית כל הצהרה שלא מסתדרת עם דף המסרים היומי של ה-hasbara היא “הסתה.”

הנדל טוען שזועבי התמכרה לפרובוקציות. יכול להיות. אני יכול לחשוב על עוד כמה פוליטיקאים כאלה. הבוס לשעבר של הנדל, למשל, שהיה ידוע במנהגו להגיע לאתרי פיגוע ולרקוד על הדם בזמן שמנגבים אותו, ואחר כך הפך לליצן עולמי כשכולם מנסים לחשוף איזה שטיק יביא איתו הפעם לאו”ם – שרטוט פצצה? שרטוטים של מחנה השמדה? אולי סתם 44 שניות קצרות מדי של שתקה? נפתלי בנט, שידוע בגניבת מוצגים ארכיאולוגיים כדי לנופף בהם מול מראיינים זרים עוינים. פרובוקציה היא דרך של אנשי ציבור למשוך תשומת לב אליהם ואל הנושאים שהם רוצים להעלות, במיוחד מול תקשורת עוינת – ואין פוליטיקאי שמתמודד עם תקשורת יותר עוינת מזועבי. כש”גב האומה” רוצים לעשות סיבוב על ינון מגל, הם משתמשים בזועבי כשכפ”צ: הנה, תראו, אנחנו לא באמת בוגדים, אנחנו נכנסים גם בה.

אם זועבי היא חבית חומר נפץ, אז לשיטתו של הנדל יש מרעום. קוראים לו בנצי גופשטיין והבריונים הלאומנים שסביבו. משום מה, אליהם הנדל מתייחס די בסלחנות: הוא אמנם כותב “שם טמונה הסכנה. הגופשטיינים מסוכנים וזועבי מסוכנת בפעילותה ומסוכנת בפוטנציאל הפגיעה בה […] הגופשטיינים הם תקלה שאנחנו לא מתמודדים איתה מספיק טוב והזועבים הם תקלה שאנחנו לא מתמודדים איתה.” כלומר, הסכנה שבזועבי ובפרובוקציות שלה כפולה מהסכנה הטמונה באלו שירצחו אותה; כלומר, עם הגופשטיינים אנחנו מתמודדים “לא מספיק טוב”, אבל עם הזועבים (איך היא התרבתה?) אנחנו לא מתמודדים, נקודה.

וכאן חוצה הנדל את כל הקווים המותרים בדמוקרטיה. הוא משווה בין דיבור מכעיס (פרובוקציה) של חבר כנסת ובין רצח של חבר כנסת, ומעמיד אותם באותו המישור. בשום מקום הוא לא אומר “לזועבי מותר לעשות פרובוקציות, יש לה חופש ביטוי, ולכם אסור לפגוע בה.” בשום מקום הוא לא אומר שצריך לפעול אך ורק כלפי המאיימים על זועבי. הוא מקדיש לפרובוקציות – חופש הביטוי – שלה הרבה, הרבה יותר מקום מאשר לרצח שלה. ברור מה באמת מביא לו את הסעיף.

אבל, בעיה. רצח של זועבי, למרות שהנדל מעמיד פנים שהיא לא מייצגת אף אחד, יוביל פה כנראה למלחמת אזרחים. הנדל לא רוצה לשלם את המחיר הזה, הוא גם לא רוצה שהגופשטיינים ישלמו אותו – לחופש הביטוי שלהם הוא דווקא דואג – ועל כן הוא רוצה שמי שתשלם אותו תהיה זועבי. “אם הר הבית דורש פיקוח מצולם וכוחות משטרה, אז חבית חומר הנפץ האנושית [פעם רביעית שהביטוי מופיע במאמר – יצ”ג] זועבי דורשת התייחסות דומה. הרחקה ואבטחה כדי שחלילה רצח לא יהיה. בג”צ טעה, הוא היה צריך להבין זאת לפני שאיפשר לה להתמודד לכנסת, ועכשיו המשטרה חייבת להבין. דמוקרטיה משמעותה איזון ערכים. חופש הביטוי של זועבי לא קדוש יותר ממניעת שפיכות דמים.”

מהדברים של הנדל משתמע שלמרבה הצער, בג”צ נתן לזועבי זכות ביטוי, ועכשיו תפקידה של המשטרה למנוע אותו. “הרחקה ואבטחה” – מה זה? לא ברור, אבל נשמע מאד כמו סוג של מעצר בית או למצער מניעה של המשטרה מזועבי לבצע “פרובוקציות” נוספות.

רגע, שניה, לא הבנתי משהו. יש פה חברת כנסת. היא מדברת. אמנם, מביאה לעיתים את הסעיף. גם לי. מצד שני, יש לנו רוצחים, מאיימים ברצח, ומשתוקקים לרצח. איך לעזאזל זועבי יוצאת פה חבית חומר הנפץ? אם הנדל חושש שרוצחים מן הימין הקיצוני ירצחו חברת כנסת, מה שיפוצץ את הדו קיום הכל כך יפה שלנו, לא כדאי שהוא ידרוש מהמשטרה לטפל קודם כל בערוגות הרעל של תומכי הרצח?

הוא יוכל לעשות מעשה אזרחי מועיל ולהסגיר את עצמו מראש. שהרי מה המסר שלו לזועבי? או שתסתמי את הפה, או שמישהו מאיתנו ירצח אותך. צוואר יפה יש לך, לא חראם?

אני רוצה לכתוב כאן מילים שיש לקרוא אותן בזהירות, חיים ומוות ביד המקלדת: אם וכאשר ירצח אזרח יהודי את חנין זועבי, הוא יעשה זאת לא רק בגלל שהוא קורא את גופשטיין ואליאסי, אלא בגלל שהוא יודע שיש אנשי ממסד מכובדים כמו יועז הנדל ויאיר לפיד שמצדיקים את המעשה שלו במשתמע; הם אולי יגנו אותו אחר כך, אבל זה יהיה גינוי מהסוג של "הוא הגזים קצת."

הרוצח לא יבקש לגיטימציה מגופשטיין; הוא יבקש אותה מהגוש האמורפי של “עם ישראל.” וכשראש הממשלה תוקף את זועבי אישית; כשאיש “מרכז ימין” כמו יועז הנדל כותב מאמר שבו הוא משווה אותה ארבע פעמים לחבית חומר נפץ; כאשר יאיר לפיד אומר שהוא לא “יישב עם הזועבי’ז” ואחר כך שותף להעברת חוק שמטרתו לחסל את היצוג הפוליטי של זועבי – כשכל זה קורה, המתנקש העתידי יודע ש”העם איתו.” לא רק “הקיצונים”, הלא מגולחים, אלא האנשים שיושבים בתוכניות מכובדות עם תספורת מושקעת ובחליפה יקרה ואומרים כלפי זועבי אותם הדברים עצמם: שאין סיבה שנסבול אותה, שצריך להוציא אותה אל מחוץ לגדר.

אם יש כאן חבית חומר נפץ, הרי היא התפיסה שלפלסטיני בישראל מותר לומר פחות ממה שמותר ליהודי. אם יש מרעום לחבית הנפץ הזו, הרי אלה ה”מתונים” בעיני עצמם כמו יועז הנדל. רצוי קודם כל לפרק אותם; לשם כך הפוסט הזה.

ועוד דבר אחד: המאמר של הנדל הביא לי את הסעיף כל כך כשקראתי אותו, שהעלתי את הציוץ הבא: “יום אחד יקום אדם שלא יוכל לסבול יותר את היעדר המשמעות ואת דו הפרצופיות וירצח את יועז הנדל. וזו תהיה אשמתו המלאה של הנדל.” חשבתי שהפרודיה הזו מובנת, אבל מסתבר שלא: אתמול החליט יריב אופנהיימר לקחת ברצינות את האפשרות של רצח על רקע חוסר משמעות והגדיר את הציוץ כ”מזוויע, מסית, ומכוער. בושה וחרפה.” על הטקסט של הנדל עצמו לא היה לו מה לומר. וגם זו עוד הערה על מה שנותר מחופש הביטוי בישראל.

הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • פארודיה לא מובנת אם מעט מאד אנשים קראו את האורגינל. חובבני.

  • אני חושב שהבסיס לטיעון של הנדל, בלי לגרוע מהניתוח המוצדק שלך, הוא המציאות בה מונעים מיהודים להתפלל בהר הבית מחשש לאלימות מהמוסלמים.

    האנלוגיה שהוא עושה היא בין להב"ה לווקף ובין הרחקת אורי אריאל מהר הבית להרחקת חנין זועבי מהכנסת.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      באותה מידה מונעים ממוסלמים להתפלל בכותל… האמת היא שמונעים גם מיהודיות לממש את זכותן להתפלל בכותל…

      • תגיד את זה להנדל. אתה לא צריך לשכנע אותי.

      • אריק1

        מנין לך שמונעים ממוסלמים להתפלל בכותל? מישהו ניסה ומנעו ממנו?

        (למיטב זכרוני דווקא שמעתי על מוסלמי שהתפלל בכותל אבל אני לא בטוח)

        יהודיות יכלו תמיד להתפלל בכותל ולאחרונה גם הקבוצה הקטנה שרצתה להתפלל עם טלית ותפילין זכתה בכך

  • נתן

    זה קצת מזכיר את האימרה המדהימה של איילת שקד "השמאל לא למד דבר מרצח רבין".
    היא כנראה התכוונה שהוא למד לסתום את הפה.

  • א.ה.

    בעיקרון מאמר מוצלח, ואני מסכים עם הדברים.

    מספר הערות:

    (א) האובססיה שלך עם לפיד מביא אותך שוב ושוב למקומות בהם אתה מבקר אותו בחוסר הגינות.

    כן, הוא אמר שהוא לא ישב עם הזועביז (והסביר שזאת בשל הפער האידיאולוגי). אני יכול להגיד שאני לא אשב עם הבנטים והסמורטיצים (לדוגמא). זה לא אומר שאני בר השוואה למישהו שיכתוב מאמר על רצח של בנט או סמורטיץ, או שהוא בר השוואה למישהו שכתב מאמר על הרצח של זועבי.

    מכל חברי הכנסת שאמרו דברים איומים ונוראיים (באמת) על זועבי, בחרת (כמובן) דווקא בלפיד, שאמר שהוא… תחזיקו חזק… לא ישב איתה בממשלה. בחייך.

    אני יודע שאתה לא חובב גדול של לפיד, אבל זה לא אומר שאתה חייב תמיד לדחוף דווקא אותו לחזית של כל מאמר ביקורת נוקב.

    ב) "רצח של זועבי … יוביל פה כנראה למלחמת אזרחים"

    באיזה סרט? הוא יוביל למספר הפגנות, למאמרי דעה נוקבים של אי אלו אנשי שמאל, למאמרי חשבון נפש (נבובים ברובם) של אי אלו אנשי ימין, אולי תהיה לו השפעה כזאת או אחרת על שיעור ההצבעה במגזר הערבי בבחירות שלאחר מכן, ו… זהו.

    ג) שמע, יכולת לתת איזו אזהרת "פרודיה" קטנה בציוץ. אני יכול להבין איך אנשים החמיצו את הכוונה.

    • מודי תולששש

      אבל יריב אופנהיימר הוא לא "אנשים" – אני מצפה ממנו לדעת על מה הוא כותב.

      • א.ה.

        לא יודע לגביך, אבל אני לא מצפה ממנו לקרוא כל מאמר של יועז הנדל.

        באותה העת, אגב, אני לא מבין למה בכלל הוא חש בצורך דחוף לגנות את דבריו של יוסי. זה קטע (מעיק) בשמאל לאחרונה – "גנה שמאלן אחר ואולי תזכה לחיבת העם". זה נלעג, וממילא לא עובד.

    • יוסי

      לפיד מציג את עצמו כמרכז מדיני מתון, בעוד שבפועל הוא ישב בקואליציה של נתניהו תוך תיאום מהלכים עם הבית היהודי. וגם כעת הוא משמש, לצד ליברמן, כעתודה פוטנציאלית של ממשלת נתניהו.

      לפיד מציג את עצמו כמי שדואג למעמד הביניים, בעוד שבפועל הוא שותף לקפיטליזם הקיצוני מבית מדרשם של נתניהו ובנט.

      על כן קשה יהיה להגזים בתיאור הנזק שלפיד ביצע ומבצע בציבוריות הישראלית.

      • א.ה.

        אבל לא מדובר כאן על "הציבוריות הישראלית" כמושג ארטילאי. מדובר כאן, ספציפית, על רציחתה של חנין זועבי.

        זכותו של לפיד לא לרצות לשבת עמה בממשלה (בוודאי ובוודאי כשהוא מבהיר שזאת על רקע הבדל אידיאולוגי). אני לא הייתי מוכן לשבת עם בנט בממשלה. סו פאקינג וואט.

        במערכת הפוליטית בהחלט נשמעו אמירות חריפות מאד נגדה (על ידי שלל דוברים בימין), שבאמת גובלות בהסתה לרצח. להתעלם מכל אלו ולהתמקד (כרגיל) בלפיד – נו די.

        • ygurvitz

          א. לא יודע איפה ראית פה "התמקדות בלפיד."

          ב. די, נו. לפני פחות מחודש לפיד כתב ש"חברי הכנסת הערבים, במיוחד אלה מבל”ד, הם חבורה חסרת אחריות המנסה להצית את השטח ולערער את הדו-קיום והכנסת צריכה להתחיל לחשוב מה עלינו לעשות איתם." "להתחיל לחשוב מה לעשות איתם", "מנסה להצית את השטח" – לא שונה מהותית מ"חבית חומר נפץ" ו"לסגור אותה בבית" של הנדל.

          http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=4522

          • א.ה.

            א) אתה לא רואה התמקדות בלפיד? אני רואה את השם שלו 4 פעמים בטקסט הזה. רוצה לספור כמה פעמים ציינת חבר כנסת אחר כלשהו בשמו (למעט זועבי) בטקסט?

            ב) יש הבדל בין האמירות הללו לבין לכתוב מאמר על רצח שלהם, אבל ממילא אלו לא האמירות שהזכרת בטקסט. בטקסט (ואליו התייחסתי) הזכרת את זה שהוא לא רוצה לשבת איתה בממשלה. שזאת, עם כל הצער, עמדה לגיטימית.

  • עדו

    כל הכבוד לך שאתה קורא מאמרים של יועז הנדל. אני מניח שמישהו צריך לעשות את זה.

  • אביבית

    יועז הנדל היה מראשי המסיונרים ל"משילות" ו"חופש פולחן יהודי" בהר הבית .
    כשלקחו למסיונרים הנ"ל את הצעצוע הזה (לפחות זמנית) ,הם כנראה חייבים להתפרק לכיווני "משילות" תוקפניים אחרים ..
    ה"משילות" הלאומנית מדגדת להם באצבעות וקודחת להם במח.
    ההתחסדות הבחור טובית היועז הנדלית יותר הרסנית מהגופשטיינים למינהו.
    ממש לא חוכמה להתנער מנוער גבעות/גופשטיין כפי שכביכול יוצאים חובה (גם היא סלחנית) בימין המתאמץ לשוות לעצמו סבירות 'נורמטיבית'.
    ואכן זועבי משמשת חלון דרכו מנסה הימין לפרוץ את הגבולות(במעטה הגיוני מנומק כביכול).
    למשל לפני איזה שנתיים פלוס מינוס ראו איך זה קורה מול העיניים ב nrg.
    מעט המאמרים הלא מאוד ימנים שנותרו שם זכו ל'טיפול ימני הולם' שהפך שגרתי ע"י מטקבקי הימין –אבל באיזה מאמר על זועבי פשוט זה היה לא יאומן .
    טונות תגובות חסרות מעצורים לחלוטין ,לשון הכי מלוכלכת ואגרסיבית – וזה הושאר ככה .
    חשבתי שיתעשתו-אבל לא.
    הובהר שם ע"י כך שיהיו כאלה שדמם יותר.

  • אריק1

    לפי המאמר הזה אני מסיק שגורביץ סבור שכל הקוראים למניעת עליית יהודים להר הבית כדי למנוע הבערת השטח בעצם מצדיקים ותומכים רצח יהודים?

  • נתן

    כאשר קוראים את "נאום ההסתה" (כפי שהתקשורת הישראלית הגדירה) רואים שמדובר בכך שהיא השוותה בין תהליכים שקראו בחברה הגרמנית בנשות ה30 של המאה הקודמת לתהליכים שקוראים בחברה הישראלית היום , האלימות , ההסתה כלפי מיעוטים, השנאה וכיוצא באלה.
    כל מה שהיא אמרה זאת פשוט אמת לאמיתה.

  • סמולן

    מחשבה: בעת הזו, הימין מאמין שערבים ושמאלנים וגויים נשבו בידי קבוצה קטנה ומסוכנת.על כן הריגתם היא מהלך טקטי נתפס, כמו שהשמאל רצח בשעתו פקידות בכירה ברוסיה הצארית (דומה כמהלך טקטי, שונה בהיבטים אחרים).

    השמאל, לעומת זאת, רואה בעצמו מיעוט של אנשים מציאותיים ומוסריים כאחד
    טענת המיעוט מוזרה, היות ואנטי ציונות היא הגמוניה בחוגים רחבים, אבל היא נכונה לגבי השמאל הישראלי ביחס לישראלים שאינם בשמאל. היות והאויבים רבים כל כך, רציחתם חסרת תועלת ואפילו מזיקה, שכן תועמלני הימין יוכלו להשתמש בה כדי לעטר את שקריהם על בוגדנות השמאל. ואז, לך תסביר להם שהאנושות, כלומר חנה ארנדט, שווה יותר מאלף יועזים.

    לכן, השמאל לא יבצע רציחות פוליטיות, ולכן הוא חרד מרציחות פוליטיות. ולכן, אופנהיימר לא יכול מחד לחשוב שיש סכנה אמיתית להנדל, ומאידך לייב לגנות בזריזות את הציוץ.

    • סמולן

      לא לייב כי אם חייב

    • גיל ב'

      רק שהימין התנהג באותה צורה גם כשהיה מיעוט והשמאל היה רוב.

      • סמולן

        השימוש שלי במונח "שמאל" מוגבל – כאן – לתופעה המכנה את עצמה "שמאל אמיתי" או "השמאל העמוק" או "השמאל הרדיקלי". זו קבוצה מצומצמת מאד, שמעולם לא היתה כאן רוב וגם לא קרוב לכך. אם אתה לא מכיר את התופעה, אה, גגל את המונחים האלו.

        • גיל ב'

          כלומר תומכי מרצ או מפלגת העבודה כן יבצעו רציחות פוליטיות? קשה לי אפילו לדמיין ליכודניקים עושים את זה. אלה שכן עושים את זה רואים את עצמם כמיעוט מוביל, אוונגרד שיוביל אחריו את העם הפשוט.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מעניין. כי זה שארה״ב הוציאה מחוץ לחוק את כ״ך לא רק שזה לא מפריע לך, אתה גם משתמש בזה בתור כלי ניגוח כנגד הימין, אבל כשישראל מוציאה את התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק זה ״אובדן הדמוקרטיה״
    צביעות

  • סמולן

    לגילב

    מה שאתה מתאר מיעוט ההופך לרוב, הוא פנטזיית שמאל. אני מסכים שהיא עשויה להוביל לאלימות קטלנית, כמו פעם ברוסיה, הטפה על דרך המעשה.

    אבל צורת המחשבה של הימין לא תנסה להשיג לעצמה במה תקשורתית סוחפת, היוץ והיא כבר רוב. היא יכולה אפילו להפסיד קצת במצב כזה. מנגד, הימין מייחס לשמאל חשיבות מופלגת, בפועל. לו הייתי מתכנן ימני של רציחות פוליטיות (ולא),הייתי ממליץ על משהו שקט יותר. סדרת תאונות, למשל. זו טכניקת ימין רגילה,שהופעלה בעבר. היא לא דורשת החלטה אוטונומית של אזרח מוסת היטב, כי אנחנו לא בשמאל. במרום זאת, היא דורשת מנגנוני ביצוע חשאיים וממושמעים. לא כיף.

    • גיל ב'

      הימין הוא לא רוב, בטח לא ימין שתומך בנערי גבעות למיניהם. יש עדיין רוב בעם ובכנסת לויתורים טריטוריאליים ברמה כזאת או אחרת. אפילו ביבי נאלץ היום לדבר באופן רשמי על מדינה פלסטינית. אני עוד זוכר ימים שרק שמאל רדיקאלי העז להזכיר מדינה פלסטינית ואפילו השמאלנים ביותר במפלגת העבודה לא דיברו עליה. אתה כנראה (ואולי במידה של צדק) אורז אתכל האנשים האלה כימין. אבל, אני יכול להבטיח לך שזה לא המצב בימין העמוק. תושב יצהר ממוצע לא רואה את בוגי יעלון ואולי אפילו את נפתלי בנט כימין ולכן לא חושב שהוא ודומיו הם הרוב במדינה.

      רק אתמול התפרסם מאמר ב"הארץ" על פילוג אפשרי ב"בית היהודי" ועל התיעוב בין נפתלי בנט לאורי אריאל.