הודעה מנהלתית (הצהרת כוונות)
בבחירות הבאות, בכוונתי להתמודד בפריימריז של מרצ לכנסת
בתחילת השבוע, אישרה ועידת מרצ את חברותי ברשימה המרכזית שלה, ובעוד כשבועיים אלך לבחור את חברי הכנסת של המפלגה.
מאחר וכמה וכמה עיתונאים קפצו לאחרונה למפלגות, ונמתחה ביקורת על כך שהם ניצלו את המעמד שלהם והסתירו את העובדה – שומו שמיים – שיש להם דעות פוליטיות, אז כדי למנוע לזות לשון, ולהמנע מלהכנס לרשימה מפוקפקת שכוללת את יאיר לפיד ושרון גל, אני רוצה להודיע כבר עכשיו שבפריימריז לקראת הבחירות הבאות (לא הקרובות) בכוונתי להתמודד בפריימריז במפלגת מרצ.
למה אני רוצה להתמודד? כי אני חושב שיש לי ידע ונקודת מבט שצריכות להיות מיוצגות בכנסת. אני רוצה לשאול את חברי הממשלה שאלות נוקבות. אני רוצה לאלץ את נציגי צה”ל לענות אל שאלות שהתקשורת היהודית לא מציגה להם, כשיכולת ההתחמקות שלהם מוגבלת. וכמובן, להתמודד עם הגל החדש של הדמגוגים ומנצלי הזכרון הקצר, מיאיר לפיד ועד רונן שובל, על ידי הזכרת עובדות לא נוחות.
התפקיד המרכזי של הפרלמנט הוא פיקוח על פעולות הממשלה, לאו דווקא חקיקה; וחקיקה בישראל ממילא מבוטלת לעתים תכופות מדי על ידי משרד האוצר באמצעות חוק ההסדרים. ואני מאמין שאהיה קוץ יוצא דופן בבשרו של המשרד, ושאוכל להביא לציבור פריטי מידע שהוסתרו ממנו. במילים אחרות, לקחת את מה שאני עושה בבלוג ולהרחיב אותו לבמה רחבה הרבה יותר; להשתמש בכנסת כפי שאורי אבנרי השתמש בה.
אז לא, זה לא יקרה מחר, אבל זה יקרה וצריך להיערך לשם כך. אז הנה, הודעה מראש. במסגרת זו, אני רוצה להצהיר שעישנתי גראס כמה פעמים, ולא אהבתי את זה במיוחד; שהסמים המועדפים עלי, בסדר יורד של שימוש, הם קפאין, טבק ואלכוהול; שבמסגרת השירות הצבאי שלי לא הרגתי אף אחד, ושהסיווג הבטחוני שלי נשלל אחרי שהדלפתי לארגון בצלם את העובדה שהמפקד שלי מתעלל בפלסטינים (הקצין קודם); שלפני שלוש שנים נחקרתי – בעקבות תלונת שווא של ארגון ימין – בחשד להסתה; ושאם אבחר לכנסת, אפרסם הצהרת הון.
זהו, בינתיים.
הערה מנהלתית ב’: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות גדולות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
מזל טוב. ובהצלחה
אני מאותם נאמנים עיוורים למפא"י לגלגוליה, 'גם אם עראפת יעמוד בראשנו וגו', מודה שמהלך שכזה יאתגר עד מאד אותי ואת הצבעתי. לבטח ארתם לסייע לך בדרכך. בהצלחה
זאת רשימה של אופוזיציונר קלאסי, תוסיף גם רשימה של נושאים ותחומים שחשובים בעיניך ושתפעל למענם.
אני חוששת שאם יתאפשר לך להימנות עם המועמדים של מרצ תקטין עוד יותר את האטרקטיביות המאותגרת שלה כיום ותגרום לנזק אלקטורלי במקום להוות מוקד משיכה.
כשיעלו נגדך את הביטוי "הבהמה הירוקה" ואת העובדה שבשלב מסויים הצהרת בכתובים שדמם של המתנחלים הפקר ושהם (כולל ילדיהם ונשותיהם) מטרות לגיטימיות לירי, אתה תשחיר את הלגיטימיות של מרצ כמפלגה ציונית.
המקום הנכון לך מבחינת עמדות ואינטגריטי הוא משמאל למרצ.
כמצביעת מרצ ומהטעמים הללו ומראיית התמונה הגדולה, אני מקוה שתיכשל.
אינך נכס אלקטורלי למרצ.
צר לי שאיני יכולה לאחל לך בהצלחה.
לו התמודדת במפלגה שמאלית יותר הייתי מאחלת לך בהצלחה בלב שלם.
אאל"ט גורביץ הצהיר שמבחינת יחסו לציונות רוב מרצ הם אנטי-ציוניים (פרט להתיישבות העובדת) אבל לא מביעים את עמדותיהם מסיבות מובנות.
על סמך מה (פרט לתחושה) מבסס גורביץ את ההנחה הזו? הרי יש מספיק התייחסויות ציוניות וממלכתיות בקולם של נבחרי המפלגה.
האם הטענה היא שהם צבועים? או שהם אכן ציונים וממלכתיים בעמדותיהם ויוסי רואה מרחשי ליבו מבלי לבסס זאת בעובדות?
בכל מקרה, יוסי שמפרט כאן שנים רבות את עמדותיו בגלוי (וטוב שכך) מבטא את המיעוט שבמיעוט מבין מצביע מרצ (הרי לכך התכוונת כשכתבת "מסיבות מובנות) ולכן, הוא רק ירחיק בוחרים פוטנציאלים ממרצ וזה שם המשחק, יותר קולות כדי להשפיע.
ומבחינת הימין אין כיבוש וההתנחלויות וחוקיות .מרצ היא מפלגה ציונית למשעי שרואה עצמה
ככזו ומצהירה על עצמה ככזו.
ברור שיש במרצ גם קולות לא ציונים
אבל הקו הרשמי של המפלגה הוא ציוני
(מדינה יהודית ודמוקרטית וחוק השבות)
וזה שאולי זהבה גלאון בסתר ליבה לא ציונית לא משנה באמת כי המפלגה יודעת שרוב האלקטורט שלה הוא ציוני שמתלבט בין מרצ ללפיד/עבודה ולא בין מרצ לחד"ש/בל"ד
השאלה האמיתית היא מי הם קהל המצביעים של מר״צֿ,
לא עשיתי שום סקר אז אני לא יכול לענות בביטחון, אבל אני יכול להעיד על עצמי ועל חבריי שמצביעים מר״צ שאנחנו רואים את עצמו כקיצון השמאלי של הציונות, אבל עדין בתוכה,
בגלל זה אין שום מניעה לגשת לפריימריז ושם לבחון את העניין במדגם מייצג, אם המתפקדים יבחרו בו סימן שהוא תואם את ערכי המפלגה ואין סיבה שיגרם נזק אלקטורלי משמעותי,
זה בהנחה שאנחנו מעריכים את המתפקדים כמייצגים של כלל המצביעים של מר״צ ולא הקיצוניים שבהם.
לדעתי, הסכנה יכולה להיות יותר מהכיוון שזה יקשה על מר״צ להכנס לקואליציה עם מפלגות שיותר ימינה ממנה, לא בתוך שמצביע עבודה ירצה שהיא תכנס לקואליציה עם אדם שאמר שדמי המתנחלים וילדיהם הפקר.
בדרך כלל אני חושד באנשים שלא נהנים מגראס אבל אתפקד למרץ ואצביע עבורך, אחד כמוך יהיה נכס עצום במערכת השילטון
יעני אם תיבחר בפריימריז הפנימי בתוך המפלגה, והמפלגה תקבל מספיק קולות, אז אחרי הבחירות הבאות (לא הקרובות) יקום ויעמוד ח"כ גורביץ?
אם כן – אני מצביע מרצ בבחירות הבאות.
ובכל מקרה – יהיה נחמד אם תכתוב כמה הסברים בנוגע לאיך אפשר להשפיע על בחירתך בפריימריז הפנימיים של המפלגה. יש מה להתפקד למרץ כבר היום כדי להיות רלוונטי בעתיד? איך אפשר לעזור לך?
מטרה מעולה. אני גם מוכן לתרום לך סכום משמעותי לנושא (מעל 500 ש״ח).
אבל אליה וקוץ בה. אני מתעב את פייפאל, ולכן לא אשלח לך כסף דרכם.
אתה מוזמן להעביר לי את פרטי חשבון הבנק שלך, באימייל. אני אצטרך ממך את ה IBAN CODE.
אינשאללה תצליח. מאמינה בכל יכולותיך אלו, ספקנית מעט באשר ליכולת לשמר ולהפעיל אותן בתוך המשכן, שיש לו כך מתברר נטייה למוסס להט אידיאולוגי מבורך. מקווה שתוכיח את ההפך.
לו הייתי מצביע מרצ הייתי תומך בך. אבל אני לקחתי צעד וחצי שמאלה
אני לא בטוח כמה ההצהרה רצינית אבל יהיה מעניין לראות אם היא תשפיע על סגנון/תוכן הכתיבה שלך ואם כן איך.
לא יודע למה אבל זה יקל גם עלי בבחירה למי להצביע.
גילוי נאות.
אני אתאיסט ליברל קפיטליסט תומך שמאל מדיני וקשה לי להצביע למרץ אני עשוי לעשות זאת בכל זאת כי במסגרת המפלגות שאני לא תומך בהם הם הרע במיעוטו ואני סומך על האנשים שם.
אם תהיה שם אני עוד יותר אסמוך על האנשים שם.
כמובן שגם אתה לוקה בסוציאליזם (אולי תמרח משחה נגד זה עד הבחירות הבאות ויעבור לך?) אבל במסגרת הדברים שאני לא תומך בהם סוציאליזם כנראה זה הרע במיעוטו.
שמע, אולי סוציאליזם נשמע כמו הרע במיעוטו אבל קח בחשבון שני דברים: 1. כותב הבלוג קיצוני מאוד בעמדות הכלכליות השמאליות שלו. ברמה שלא קיימת כמדיניות רישמית כמעט בשום מדינה בעולם המערבי. ואני בספק אם זה בכלל נכנס תחת המטרייה של סוציאליזם. 2. אפשר לגרום הרבה מאוד נזק מקומי עם העמדות האלו, במיוחד כאשר גלים פופוליסטים שוטפים את המדינה מידי פעם.
בניגוד לעמדות מדיניות ובטחוניות, בהן גם הימין הקיצוני וגם השמאל הקיצוני די משותקים, ויש סטטוס קוו שקשה לצאת ממנו (אם כי הימין הוא זה שנהנה ממנו, ומיליון בני אדם סובלים ממנו יום יום) – דווקא בעמדות כלכליות יש יותר מקום למשחק, ויותר מקום לעשות נזק.
ולמען הגילוי הנאות, גם הדיעות שלי נחשבות לקיצוניות ולא נמצאות בספקטרום הקיים בעולם, וכנראה גם יגרמו לא מעט נזק אם יצאו לפועל.
אחת התגובות הכי שקולות שיצא לי לקרוא פה, באמת.
נראה לי שזו בעיה שיש להרבה אנשים עם הפוליטיקה הישראלית. ברור לי מאוד מה הן הדעות שלי לגבי ההסדר עם הפלסטינאים. אני קצת פחות בטוח שסוציאליזם קיצוני יביא לשיפור ברמת החיים בישראל. יותר סביר שעלייתו, אם תקרה, פשוט תשנה את קבוצת הנהנים והמקורבים מהמתנחלים, בחזרה לארגוני העובדים, שהם גם לא בדיוק האנשים הכי נחמדים בישראל.
לא יודע איפה מצאת סוציאליזם קיצוני אצל יוסי (הוא המליץ להלאים ענף כלשהו של המשק?), וממילא כל הדיון, בשלב הזה, תיאורטי למדי, כי רק מפלצת הספגטי המעופפת יודעת מה יקרה כאן עד הבחירות הבאות.
אבל ההתייחסות ל"שיפור רמת החיים" כאל חזות הכל היא חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון.
קודם כל, היא מניחה ששיפור תמידי אפשרי, ושהידרדרות משמעותית אינה אפשרית. כי אם שוקלים את האפשרויות של שיפור מול הידרדרות, אני, לפחות, מוכן למתן מאוד את השאיפה שלי לשיפור כדי להגן על מה שכבר יש לי ועל העברתו לדור הבא. ולעזאזל, האפשרות של הידרדרות חייבת להיות שם, כי אנחנו חיים בעולם של בני אדם (ייצורים לא סימפטיים באופן כללי) ולא של פונים ורודים.
שנית, "שיפור רמת החיים" הוא סיסמא שיכולה לקבל פירושים שונים. בשביל ריקי כהן מחדרה, שיפור ברמת החיים הוא אפשרות לנסוע לחו"ל פעם בשנה ולא פעם בשנתיים. נחמד, אבל לא ממש מרשים בתור יעד למדיניות כלכלית. בשביל שרית לוי מבאר שבע, שיפור ברמת החיים הוא אפשרות לעשות סוף סוף את טיפול השיניים שהיא דוחה כבר שנים כי אין כסף — שזה הרבה יותר קרוב ליעד ראוי למדיניות כלכלית.
שלישית, "שיפור רמת החיים" מניח כמובן מאליו שרמת החיים נמדדת בכסף. ובכן, לי אישית היה המזל לבחור בין סוג של עבודה שמתגמל כספית אבל זולל את רוב שעות היממה ולא מעניין במיוחד (עבורי), וסוג אחר של עבודה המתגמל הרבה פחות, אבל מאפשר לי גמישות בלוח הזמנים ועיסוק בנושא מעניין יותר. בחרתי באפשרות השנייה, ולא הייתי אומר שרמת החיים שלי נפגעה, למרות שמי שהיה מסתכל בתדפיסי חשבון הבנק שלי לפני ואחרי היה כנראה חושב אחרת.
לא מצאתי סוציאליזם קיצוני אצל יוסי. הגבתי לליברטריאן על האמירה הכללית על היחס לכלכלה, כי אני חושב שזה משהו שצורם להרבה אנשים, שהדיעות הפוליטיות (כלומר היחס לסכסוך) והכלכליות שלהם לא זהות.
לגבי רמת החיים – בסדר, אתה עובר פה לויכוח פילוסופי על מה הוא אושר. תהייה בטוח שמקבצי הפחיות מהפחים בתל אביב, או אפילו סתם אנשים שחיים בחרדה קיומית, כי לא תמיד הם בטוחים שיהיה להם כסף לשכר דירה או חשמל, הם לא מאושרים. ותהייה בטוח שאיש לא נהנה לעבוד כמנקה או שומר בקניון, גם אם זה משאיר לו זמן פנאי רב.
וכן, האופציה של הדרדרות גם קייתמ שם. כשאני כותב "לאו דווקא יביא לעליה", זה כולל גם את האפשרות של ירידה ברמת החיים של כולנו. אבל גם השיפור אפשרי. בדיוק כמו שהוא היה אפשרי לפני 100 או 50 שנה, כך הוא אפשרי גם היום.
"הוויכוח הפילוסופי" נוגע רק לחלק השלישי של הטיעון שלי, ורק באופן חלקי. (לא צריך להיות פילוסוף דגול כדי לההביא בחשבון את האפשרות שבני אדם עשויים להפיק סיפוק רב יותר מהרחבת הזמן הפנוי העומד לרשותם לעומת הגדלת שכרם החודשי.)
ולא, אני לא טוען שמקבצי הפחיות או מרוויחי שכר המינימום לא יהיו מעוניינים בהכנסה נוספת. אבל מי שמדבר על "שיפור רמת החיים" בדרך כלל אינו מתייחס לקבוצות האלה. הוא מתייחס לריקי כהן (עליה השלום), שהשאלה כמה פעמים בחמש שנים היא תטוס לחו"ל היא, איך לומר, לא בדיוק ניתנת להגדרה כבעיה כלכלית או חברתית בוערת.
"כותב הבלוג קיצוני מאוד בעמדות הכלכליות השמאליות שלו"
על סמך מה זה? האם הוא קרא להלאמת אמצעי הייצור והשלטת המפלגה הקומוניסטית לשם יצירת גן-עדן סוציאליסטי? במה הוא שונה מרוב חברי הכנסת ה'חברתיים' הנוכחיים?
מה רע בעלה ירוק?
עלה ירוק לא קפיטליסטים. בפעם הקודמת הם רצו בשיתוף עם הרשימה הליברלית, אבל בבחירות הקרובות הם רצים לבד על מצע שכולל בעיקר קנאביס.
אולי הם ינסו להעתיק חלקים מהמצע הקודם כדי לקרוץ לליברלים, אבל אני לא חושב שמישהו יקנה את זה.
יפה, בהצלחה. אני לא מצביע מרץ, ואני לא מסכים עם הרבה מהדיעות שלך. יחד עם זאת, אני מאחל לך בהצלחה הן מהזווית אישית, והן מהזווית הערכית (כמו ניקיון כפיים, שקיפות, נאמנות תפקידית). אני מקווה שתהיה רסיס הגון בישבן לשאר 119 חבריך לעבודה.
למען האמת קצת הופתעתי , לפי הבלוגים שלך קיבלתי את הרושם שאתה לא בדיוק ציוני, למרות שיתכן שבימינו כבר אין משמעות להגדרות האלה.
בכל אופן כמצביע למרץ, שיהיה לך בהצלחה.
כמצביעה ותיקה של חדש אשקול להצביע מרץ
בהצלחה, יוסי!
מצטער, אני לא בטוח שאני יכול לתמוך במועמד שאלכהול נמצא אצלו רק במקום השלישי
לענות על, לא אל. בהצלחה!
מסכים עם מאיה לעיל, ולא רק בגלל ההתבטאויות, אלא גם בגלל המימד הלפלפי-אשכנזי, עמכם הסליחה. מרצ מנסה מאז הקמתה לנער את התדמית הל"א, ללא הצלחה רבה. חברים כיוסי שריד, יוסי ביילין וניצן הורביץ, כולם אנשים שאני מאוד אוהב, הקנו למפלגה תדמית מאוד מסוימת והרחיקו מעליה קהלים יותר עממיים, אם תרצו. בכל פעם שאני שומע את זהבה גלאון, אשר את כל דבריה אני שותה בצמא, ליבי מתכווץ מעט; אני רוצה להשמיע את הדברים לחבריי נהג האוטובוס והשיפוצניק, אני יודע שהם ישתכנעו, אבל אני גם יודע שהדיקציה, השפה, המשלב, שפת הגוף, כולם יקנו לחבריי הרגשה של הרצאה באוניברסיטה, והם ינטשו את העגלה עוד לפני שקלטו מסר אחד. אני יודע שרבים מכם כאן יודעים על מה אני מדבר.
ראיתי את יוסי ב"ערב חדש", והוא לא עובר מסך. הוא מקרין הרבה ממה שהימין מכנה "השמאל הסהרורי", וזה עוד לפני שהוא סיים את המשפט הראשון. לעומת זאת, אנשים כמו אילן גלאון, רן כהן, ובמידה מסוימת תמר זנדברג, עורבים לחיך הרבה יותר רחב; מרצ חייבת להתברך בעוד אנשים כאלו אם היא רוצה לגדול.
מובן שאין כאן כל האשמה; אני לא חושב שכל היוסים שהוזכרו כאן צריכים לשנות את אופיים לגמרי ולהעמיד פנים שהם מישהו שהם לא; זה בדיוק מה שמרצ לא עושה ולא צריכה לעשות. כולם אנשים דגולים, וטוב שיש אותם. אבל האם נגזר על מרצ לזכות למנדטים חד-ספרתיים לנצח? המניפסט של יוסי, כאן לעיל, רהוט וחשוב, אבל אני חושש שרק מעטים בציבור מתעניינים בעוולות הכיבוש. יהיה זמן לטפל בהן כשתהיו בכנסת, אבל בינתיים רצוי לדבר על נושאים שמעניינים יותר את העם כעת, ובעיקר: בשפה קצת פחות אקדמית ומנומסת.
בכל מקרה: הרבה הצלחה, תודה על הבלוג הזה ועל כל השאר.
חזי, אתה איש אמיץ. אמירה מאוד לא תקינה פוליטית אבל נכונה.
רק דבר אחד – "רצוי לדבר…בשפה קצת פחות מנומסת"? בשם גורביץ אני נעלב. אף אחד עוד לא האשים אותו בנימוס, כשהוא כותב על הדברים הקרובים לליבו.
"שיפוצניקים ונהגי אוטובוס"…
האם מדובר בפרודיה על האליטיסט שיורד אל העם?
בהצלחה!
כל הכבוד על הגילוי ובהצלחה. עם כל הכבוד לכנסת, לחיקוי בארץ נהדרת אתה מוכן?
אני קורא את הבלוג שלך שנים רבות ויש לי הרבה הערכה כלפיך בתור בלוגר/עיתונאי שבוחר לסקר את מה שהולך פה בדרך פרובוקטיבית שאנחנו לא יכולים לראות בתקשורת המסורתית בארץ, באותה נשימה כמו מספר מצביעי מרץ פה אני חייב לציין שאין לי שום אינטרס או רצון שתהיה בנבחרת שמרץ תשגר לכנסת הבאה, לטעמי אין לך את הכישרון שדרוש מפרלמנטר ואתה בעצמך מציע את עצמך בדומה לאלדד יניב בתור מין גורם רדיקלי שאמור לשבת בכנסת לעשות צרות במקום שזוהי אולי חלק מעבודתה של האופוזיציה, אבל מרץ תמיד ידעה שלצעוק מהפודים היא רק חצי מהעבודה והחלק השני הוא מאבק חברתי דרך עבודה פרלמנטרית, לא נראה לי שאתה מסוגל להביא את החלק הזה לכנסת ואני מקווה שתשאר מחוץ למקום ריאלי. מאחל לך הצלחה בכל תחום אחר.
תודה. מעריך את זה.
בהצלחה! אשמח לראות אותך בכנסת.
אני מאד רחוק מהרבה מהדעות שלך (למשל אני דתי). ולמרות הביקורת שלי על הצבא אני לעולם לא אקרא לו בהמה ירוקה.
אני חושב שהנטיה שלך להתלהמות היא פגם אופי.
אבל יש מעט אנשים בעלי פרספקטיבה היסטורית וכלכלית כמוך. או יכולת לראות מיקרו ומאקרו. אז עדיף שיהיה מישהו כמוך בכנסת מאשר מישהו שיותר קרוב לדעותי.
עדיף מישהו חכם, ידען והגון כח"כ גם אם אני מתנגד לו בכל דבר ודבר.
ומה תעשה אם מרצ תהיה בקואליציה?
אני שמח לראות שנבחרת לועידה, אבל זה קצת מפתיע. בתוצאות הרשמיות שהתפרסמו באתר מרצ, כתוב שהגעת למקום ה- 206, עם 61 קולות, כאשר רק 150 המקומות הראשונים נכנסים לועידה. מה אני מפספס כאן?
הנה הקישור:
http://meretz.org.il/%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%A6-%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91/