פרוייקט 300: איך מת עלאא מוחמד עוואד עודה?
דובר מג”ב אומר שהשוטר שהיה מעורב בהריגת עלאא עודה בצומת תפוח, ירה גם בפלסטיני אחר באותה הצומת בנובמבר. מה הסבירות של זה?
כלי התקשורת הישראלים תיארו את מה שהתרחש בצומת תפוח בליל שני כפיגוע: על פי התיאור שלהם, עלאא מוחמד עוואד עודה, בן 29 מעוורתא, התקרב למחסום, היה בו משהו חשוד, מתנחל הפנה את תשומת ליבם של חמושי צה”ל ומג”ב אליו, וכשהם התקרבו אליו התפתח קרב יריות. בסופו, שכב עלאא מת על האדמה ושוטר (”לוחם,” בעגה הצבאית) מג”ב נפצע.
הגרסה הפלסטינית שונה לחלוטין. עודה, הם אומרים, כלל לא ירה לעבר החמושים. הוא נורה על ידיהם ללא פרובוקציה. בכלל, הם אמרו, הוא היה אב לילדים ובעל לחנות סלולר מצליחה ביחס – לא הפרופיל של מחבל. והוא בכלל הגיע למחסום כדי לאסוף משלוח של מכשירי סלולר. הגרסה הזו לא מסבירה כיצד נפצע שוטר מג”ב מירי.
עמדנו לפטור את הסיפור הזה, כשצצו כמה עובדות. קודם כל, הגרסה הישראלית ביחס לתקרית השתנתה. בגרסה המקורית של הדיווח, עודה ירה שני כדורים לעבר החמושים; בגרסה המאוחרת יותר, הוא ירה שישה. שום דבר שלא יוסבר על ידי התופעה המוכרת של ערפל קרב. אבל.
אתר “חדרי חרדים” דיווח שהשוטר שנפגע מהירי, א.ד., כבר היה מעורב בהריגת פלסטיני חמוש – בשיר חבנין, שנורה למוות בנובמבר 2013 בצומת תפוח לאחר שחמושי צה”ל טענו שירה לעברם באקדח זיקוקים מאולתר. שיחה קצרה עם דוברות מג”ב אישרה את הדיווח של “חדרי חרדים”: השוטר שנפצע בערב החג היה מעורב בהריגתו של חבנין.
וזה כבר צירוף מקרים שגורם לגבות להתרומם. בין נובמבר 2013 ויוני 2014, נהרגו שמונה פלסטינים בגדה, שצה”ל או מג”ב טענו שהם ביצעו ירי לעברם. בהנחה שבגדה יש כ-10,000 חמושי צה”ל ומג”ב, הסיכוי ששוטר אחד יהיה מעורב בהרג של שניהם הוא אפסי – בערך 3:1000. זה צירוף מקרים שבעולם סביר יותר, היה גורר חקירת מצ”ח.
אבל לא תהיה כזו. גם אחרי שהפרקליטות הצבאית נאלצה לסגת, באפריל 2011, מהפקודה שלה שקבעה שלא תהיה חקירת מצ”ח אחרי מות פלסטינים אלא במקרים חריגים – פקודה שמשמעה התרת דמם של פלסטינים – היא השאירה לחמושים פרצה. היא קבעה שבמקרים של “אירועים בעלי אופי לחימתי”, למשל חילופי אש, לא תהיה חקירת מצ”ח אלא תיערך בדיקה לאחר תחקיר מבצעי.
כלומר, אם חמוש ישראלי רוצה להסוות הרג של פלסטיני ולהמלט מחקירת מצ”ח, כל מה שהוא צריך לעשות הוא לטעון שהיו חילופי ירי. וזהו, לא תהיה חקירה אלא אם השקר היה מביך ואלא אם האירוע נתפס במצלמות. ולמצלמות של צה”ל יש נטיה פלאית להתקלקל באירועים שמביכים אותו. עד כה, למשל, צה”ל לא פרסם את הסרטון של התקרית בליל שני. מעניין למה.
יכול להיות שצה”ל אומר אמת בתקרית הזו – אנחנו לא יודעים, למשל, ממה נפצע א.ד.. יכול להיות גם – אל תפלו מהכסא – שצה”ל משקר. מה שברור הוא, שצה”ל לא יחקור את התקרית; מה שכבר צריך להיות ברור הוא שאי אפשר לסמוך יותר על אמירה של חיילי צה”ל.
חשוב להדגיש: אם אכן נורתה אש לעבר חמושי צה"ל ומג"ב, יש להם זכות מלאה להשיב אש קטלנית אל מקור הירי. חשוב להדגיש שאנחנו לא יודעים מה קרה בצומת תפוח באותו הלילה – ובאותה הנשימה, שאי הידיעה שלנו זהה לזו של הכתבים הצבאיים שדיווחו על התקרית כפי שמסר להם דובר צה"ל. בניגוד אליהם, אנחנו מסרבים לפרסם טענות בעייתיות של צה"ל ללא בדיקה.
המלך הנרי השני מאנגליה ייסד, באמצע המאה ה-12, את מוסד חוקרי מחקרי המוות, שתפקידו היה בין השאר לוודא שפקידי המלך אינם רוצחים את נתיניו. ההנחיה של הפרקליטות הצבאית שלא לחקור כל מקרה מוות מחזירה את הפלסטינים שתחת שליטת צה”ל לימים שקדמו להנרי השני. הגיע הזמן לחקור כל מקרה מוות שחמושים ישראלים מעורבים בו – ובהתחשב באוזלת היד של הרשויות הישראליות, באיטיות הממארת שלהן, בנטיה שלהן לסגור תיקים, החקירה הזו צריכה להיות בינלאומית. אי אפשר יותר להעמיד פנים שצה”ל ורשויות החקירה שלו הן גוף שראוי לתת בו אמון.
(הפוסט יפורסם בקרוב גם בבלוג o139.)
(יוסי גורביץ, נועם רותם)
דווקא לא מסכים. אם השוטר מוצב בצומת מסויימת ודווקא שם יש שני מחבלים הגיוני שהשוטר יהיה מעורב בשניהם או לפיות מגדיל את הסיכויים.
השאלה המעניינת היא: אם השוטר משקר, איך הוא נפצע בתקרית?
ההסתברות שלוחם כזה או אחר יהרוג פלסטיני בטווח הזמן שצוין ולפי המספרים שהצגת הוא בדיוק 8/10,000 או 0.008
השאלה מהי ההסתברות שאותו לוחם יהיה מעורב בהרג שניים בתקופה הנידונה.
עץ הסתברויות
http://www.youtube.com/watch?v=CxiFX-OMmr4
שיהיה שוטר (או חייל) שהורג שניים (בהנחה שכל אחד מהפלסטינים נהרג על ידי אחד), אם אין שום גורם אחר שמקשר:
8*7/2 זוגות של אירועים
10,000 שוטרים וחיילים
1/10000 לכל מקרה בנפרד (אז פעמיים)
28/10,000 בסך הכל, אז יוסי עשה את החישוב נכון. כמובן, כפי שצוין מעל, לא לכל השוטרים יש סיכוי שווה להרוג פלסטיני בגלל הבדלים בתפקיד – והתפקידים עשויים להיות קבועים.
החישוב מצויין. יפה לראות שהבלוג מקפיד על זה. בחיי, בתרבות העתונאית, מדובר בפרח נדיר. אבל החישוב לא לוקח בחשבון שום השערת אפס, כזו שתנסה לכמת את מספר המפגשים הכללי המתקיימים בין 10,000 החיילים ומיליון וחצי הפלסטינים על פני התקופה המדוברת. היות והשאלה היא מה ההסתברות לכך שמדובר באמת באירוע טרור, החישוב מסובך יותר: הוא צריך לקחת בחשבון את מאורעות הטרור שאכן התרחשו, וירי באזרחים חפים שאכן התרחש. צריך לערבב פנימה את ההסתברות שמאורעות כאלו יקרו לאותו חיל עצמו, פעמיים, ואז אפשר להתחיל לדבר על חשדות מגובים בסטטיסטיקה. נראה לי שגם אז אפשר יהיה למצב קריטריון לחשד במקרה הזה, אבל ההסתברות לו תהיה קטנה מאד.
לא רק זאת, צריך לקחת בחשבון את הקורלציה הגיאוגרפית – ההסתברות לפעולת טרור באזור צומת איתמר שונה מההסתברות לפעולת טירור בבית לחם.
יחד עם זה צריך להתייחס למשך השהות של כח מג"ב ספציפי בנקודה מסויימת. מה ההסתברות שאותו חייל יהיה בנקודה X בזמן T1 זהה להסתברות שאותו חייל יהיה בנקודה Y בזמן T2?
משתנים תלויים זה כאב ראש אחד גדול.
בקיצור – סטטיסטיקה. תגיד לי מה המסקנה המתבקשת ואני כבר אמצא לך את המבחן הסטטיסטי שיתן את התוצאה הנדרשת עם איזה p value שאתה רוצה….
דרך אגב, סד"כ הכוחות של *כל* מג"ב (לפי ויקיפדיה) הוא בסביבות 7000. לא כולם כמובן נמצאים בשטחי הגדה בתור לוחמים (אולי 50%).
הקורלציה הגיאוגרפית היא העניין הכי חשוב במקרה הזה. המחסום בצומת תפוח הוא נקודת חיכוך חמה יחסית. בשנת 2013 לבדה נדקר שם למוות אב לחמישה, נדקר ילד בן 17, ועצרו צעיר פלסטיני שנשא על גופו מטען חבלה. אם אותו חייל מוצב בחזית של המחסום במשך שנה זה ממש לא מופרך או לא-סביר שהוא יהיה מעורב בשתי תקריות אש.
למעשה, רק לפני שבוע תפסו באותו מחסום פלסטיני עם מטען חבלה:
http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-c90eaa9d8fb4641004.htm
ובכן, מה שמעניין בכל הסיפור הזה – למעט שאלת הצדק והאפשרות של הרג אדם חף מפשע… – היא שהכימות הסטטיסטי יכול להיות כלי רב ערך לניטור הכיבוש ותלאותיו. יש כיבוש, הוא אולי הכרחי (ימין) ואולי בחירה נפשעת (שמאל). אבל שני הצדדים יכולים לעשות שימוש במודל כזה, שבעצם אינו מסובך כלל. מודלים כאלו מנהלים את גוגל ואמזון. הם יכולים לסייע לאתר עברייני מלחמה בצה"ל (היישום של הבלוג הזה, למעלה), והם יכולים גם להכניס רציונליות מסויימת לשיח מתלהם (עדיין בפיתוח, אבל נהיה אופטימיים).
רגע לא הבנתי- עלאא היה חמוש? אם כן במה? ואם היה חמוש בנשק חם- ולא למשל במזרק- האם באמת צריך לחכות עד שיפתח באש?
לפי התובנות ההסתברותיות שרצות כאן אפשר לחשוב שהמאמר פורסם בבטאון חובבי הפוקר. ללמדך שידע סטטיסטי אינו ערובה או תחליף לשכל. האם יש אי מי שלא רואה את מנגנון הרצח שמאחוריו מנגנון ההשתקה?
במקרה הזה אני לא רואה מנגנון רצח, אם הוא הגיע למחסום חמוש ונורה (ללא קשר לכמה יריות- אם בכלל- שהוא הספיק לירות או לזהות החייל שירה בו) אני רואה כאן התנהלות צבאית תקינה
טעון תיקון – חוקרי מחקרי המוות
מתפאר ב"חחחחחח עוד אח אחד ירד אל הקבר… לא כול כך שלם אבל בריא"
https://www.facebook.com/alex.dik.940