מעשה בשב"ח
(המידע שבפוסט הזה מגיע ממקור אמין מאד שמבקש שלא לחשוף את זהותו או פרטים נוספים אודות הקורבן.)
יש נער בן 17 בשם סולימאן, תושב כפר בגדה המערבית. בשל המשבר הכלכלי בגדה, סולימאן ירד לדרום ישראל בניגוד לחוק כדי לשבור שבר. הוא עבד, בשחור כמובן, כעובד בניה עבור קבלן בדימונה. אין להניח שהרוויח כסף רב: השכר הממוצע בגדה המערבית – שבה יש אבטלה של כ-19.1% – לצעיר נטול תעודת בגרות הוא 99.8 ₪ ביום. אבל אין הרבה עבודות כאלה. היעדר היכולת להתפרנס במולדתו הוא מה שדחף את סולימאן לחפש עבודה בישראל.
יום אחד, לפני מספר חודשים, מעד סולימאן באתר הבניה, ונפל מן הקומה השניה. הדבר הראשון שקרה אחר כך הוא שהקבלן היהודי שלו נעלם מהשטח. הוא היה מוכן לשלם לסולימאן – אם כי פועלים מעידים שלעתים קרובות, מאחר והם עובדים לא מוסדרים, הם צריכים להתחנן על משכורתם, ולא תמיד הם מקבלים אותה – אבל הוא לא היה מוכן לקחת אחריות עליו. על ביטוח, כמובן, לא היה על מה לדבר.
סולימאן פונה לבית חולים בשכם, שם שהה עשרה ימים. אחר כך, הוא הועבר לבית החולים מוקאסד שבאל קודס (ירושלים המזרחית), שם נותח. לאחר תקופת החלמה של כחודש, הוא נשלח חזרה לביתו. כעת, הוא מזומן לבית החולים מוקאסד שוב, לצרכי בקרה ובמידת הצורך גם לניתוח נוסף.
אלא שיש בעיה. ברגע שסולימאן נפצע, הוא נכנס לרשימות של השב"כ כשב"ח. אתה שב"ח, אומר השב"כ לסולימאן: אתה לא רשאי להכנס לירושלים המזרחית, אפילו לא לצרכי טיפול רפואי. מתישהו, בלי ששמנו יותר מדי לב, ירושלים המזרחית – עיר ליבה של הגדה המערבית – נותקה ממנה בפועל. היכולת של פלסטינים להגיע אליה ממושטרת, תלויה באישורים. אפילו אם זה לצרכי טיפול רפואי. ומסולימאן, ילד בן 17 נטול הכשרה שניסה לפרנס את עצמו, נשלל האישור.
לא לגמרי. תשמע, אומר השב"כ, אתה עכשיו בקבוצת סיכון, אבל יודע מה? אנחנו נלך לקראתך. אתה יכול להגיע לבית החולים עם מלווה. המלווה? הוא יהיה איש חברת אבטחה שאנחנו סומכים עליה. זה יעלה לך 3,000 ₪ ולנו זה עולה יותר. איך אנחנו איתך?
סולימאן, כזכור, ניסה לקושש משהו כמו 100 ₪ ביום, כלומר 2,000 ₪ בחודש. הוא כבר הוציא לא מעט כסף – אני מניח שאת רוב הכסף שראה מהקבלן שנטש אותו, פצוע, למרגלות אתר הבניה – על טיפולים רפואיים. 3,000 שקלים, מבחינתו, הם חודש וחצי של עבודה. והוא לא יכול לעבוד. אין לו 3,000 שקלים. פשוט אין.
שניה, רגע. אם השב"כ חושב שסולימאן מסוכן לציבור, אף על פי שהוא כבר שהה במזרח ירושלים חודש מבלי לקחת בני ערובה או לפוצץ מבנים, אז, עם כל הכבוד, שיאבטח אותו. זה מה שעושה השב"ס, זה מה שעושה המשטרה. מתי לעזאזל הספיק השב"כ להפריט את הפונקציה הזו? מי אישר את ההחלטה הזו? ומי גזר עליה קופון? מי נהנה מהקומבינה השקטה הזו?
מאחר וזו החלטה של השב"כ, אין בעצם ערכאות ערעור. על שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות הזה, כמובן, אין מה לדבר. אנחנו עוסקים בשו-שו. סולימאן, שהוא לכל דבר ועניין נתין של ישראל, צריך לשכנע אותה לתת לו מקבילה של תעודת מעבר פנימית כדי שיוכל לקבל את הטיפול הרפואי שהוא זכאי לו. או להשליש 3,000 ₪ שאין לו לאיזה קבלן עלום של השב"כ, שלא ברור באיזו דרך עלומה הוא קיבל את החוזה שלו.
זוכרים איך התגאתה מדינת ישראל, והשפריצה באמצעות כל מנגנוני ה-hasbara שלה, שהיא הסכימה להעניק טיפול רפואי לנכדתו של איסמעיל הנייה, אמל? אז קודם כל, צריך לומר שבניגוד לתפיסה האוטומטית הישראלית, אמל היתה – היא נפטרה בינתיים – אדם בזכות עצמו: היא לא היתה נכדתו של איסמעיל הניה, היא היתה קודם כל ילדה. ככזו, היו לה זכויות, ביניהן הזכות לטיפול רפואי; ומאחר והטיפול הזה לא היה זמין במולדתה, שכן ישראל, שכבשה אותה עד 2005, הקפידה שלא לבנות שם תשתיות כאלה, ומאחר וישראל מטילה מצור על רצועת עזה, היא היתה אחראית על אמל.
זה דבר אחד. הדבר השני שצריך לזכור הוא שמקרים כמו של סולימאן – כמו גם העובדה שישראל דוחה חלק ניכר מהבקשות לטיפול רפואי של עזתים – נפוצים הרבה יותר מאשר מקרה יח"צ מובהק כמו זה של אמל הנייה. סולימאן, לא אמל, הוא הכלל. והכלל הוא רשעות חסרת חמלה, עטופה היטב-היטב בז'רגון ביורוקרטי-בטחוני, שמדי פעם גם מנסה להרוויח קצת על חשבון המנושלים.
סתם סיפור קטן, יומיומי, מהסוג שלא עובר עורך ישראלי היום. כך נראה הכיבוש שלכם, יקירים: אל נא תסיטו ממנו את מבטכם.
הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
שלום גורביץ
סיפור חשוב,פיצול הארץ יגרום לאלפי ערבים שעובדים בישראל לאבד את עבודתם ,לעומת זאת ביטול האפליה ופירוק הגדר יביא שגשוג לשני העמים .
א. למיטב ידיעתי המנהל האזרחי אחראי לאישורי כניסה לישראל, לצרכים רפואיים או אחרים. אני לא חושב שהשב"כ נכנס לתמונה – אולי המשטרה? בכל מקרה, אנחנו לא "עוסקים בשו-שו".
מה שמכונה "מניעת שב"כ" זה משהו אחר, שלא קשור לזה שבן אדם שהה בישראל בצורה בלתי חוקית. מדובר במקרים שבהם לשב"כ יש – לטענתו – מידע כלשהו, לעתים עלום וזניח, שהאיש מסוכן.
ב. האמנם "אין בעצם ערכאות ערעור"? ניתן להגיש בג"ץ (שאלה אחרת היא אם מי שאין לו כמה אלפי שקלים בכיס יכול באמת לממן עתירה לבג"ץ).
זהו. שני אי דיוקים קלים – לא רע בסטנדרטים המקומיים… לויכוח אם ישראל באמת חוטאת לערכי המוסר האוניברסלי בכך שהיא איננה מאפשרת כניסה חופשית של פלסטינים לשטחה לא איכנס.
א. היתה פניה למנהל האזרחי, הוא אמר שזה בטיפול השב"כ, ומשם הגיעו ההנחיות.
ב. אני לא חושב שאפשר לעתור כנגד הנחיות כאלה של השב"כ, על כל פנים אני לא מכיר עתירה כזו שהצליחה. הנטיה היא להודיע שמדובר בפירוט שיטות עבודה של השב"כ ואז בית המשפט נסוכ. וכן, אם אין לך 3,000 ש"ח למלווה, פרקטית אין לך אפשרות להגיש עתירה (שסיכוייה, אם הם בכלל קיימים, אפסיים).
אם מה שכתבת ב-א' נכון, אז כנראה שמקור המניעה איננו בעובדה שהוא שהה בישראל שלא כחוק (כשלעצמה). אולי הוא גם גלש בפייסבוק של הג'יהאד האיסלאמי או משהו.
לגבי ב' – בתור עו"ד שהתעסק לא מעט עם ענייני שטחים, זה רחוק מלהיות מדויק. ההחלטה היא בסוף של הפקיד מהמינהל האזרחי שמוציא או מסרב להוציא את אישור הכניסה המיוחל. על החלטה זו, כמו כל החלטה שלטונית אחרת, ניתן לעתור לבג"ץ. וכמו רוב העתירות לבג"ץ – אכן סביר שזו תידחה, בדרך כלל בלי דיון של ממש ועל סמך "המלצת בית המשפט". אבל זה לא שבגלל שזה שב"כ אסור לעתור. מותר, והמדינה מציגה מידע חסוי והשופטים בדרך כלל דוחים את העתירה.
מה שכן, למרות שאכן רוב רובן של העתירות לגבי אישורי כניסה לישראל נדחה (כמו רוב העתירות בכלל..), קיימים גם לא מעט מקרים שבהם השופטים ממליצים למדינה לשנות או לרכך את עמדתה.
Martin,
You might claim to have dealt with "Territories cases" but you seem woefully uninformed.
The "Civil Administration" (what an Orwellian name) is only the lackey when it comes to issuing permits.
They look up the database run by the Shabak. If the name is up there, the "Civil Administration" cannot do anything.
The only thing they can do, is sometimes for ppl who are not "Shabak-prevented", decide to deny their permits for other – of course, perfectly justified – reasons.
Also,
Don't know if you noticed, but you have confirmed Yossi's arguments word for word, while adding a lip-service.
Yes, you can appeal.
Yes, the state will draw the "security" card.
Yes, it will be rejected.
QED
אסף היקר,
תאמין או לא, לא באתי להתנצח ולהגיד שבעצם הכול בסדר. ראיתי כמה אי דיוקים, תיקנתי אותם. מצטער אם זה מתנגש עם תפיסת העולם שלך שכבר שייכה אותי ל"רעים".
אתה לגמרי צודק שהפקיד במנהל האזרחי הוא לא יותר מ"בובה" שמחליטה בהתאם למה שנמסר לה מהמשטרה / שב"כ. אבל כנגד ההחלטה שלו ניתן לעתור לבג"ץ. לכן הטענה שזה ענייני "שו-שו" שאין ערכאת ערעור לפנות אליה לגביהם היא לא נכונה. מה לעשות?
אין "ערכאת ערעור", יש "תיאטרון אבסורד".
מזכיר לי את המאמר של אוה אילוז מיום שישי ב"הארץ". במאמר (שיש בו גם ציטוט מהבלוג הזה) יש השוואה מענינת של מצב הפלשתינאים למצנ העבדים בארה"ב ערב מלחמת האזרחים.
יש דרך להעביר כספים לסולימאן למטרת מימון האבטחה?
מעבר לכך שהוא דוגמא לעוולות הכיבוש הוא גם בן אדם נזקק עם צורך מאוד ברור ומידי, ואם אפשר לעזור לו, או לארגון שתומך באנשים כמוהו, אשמח לתרום.
ניטפוק קטן: חשבתי שאומרים "נפטר" רק על יהודים, כי הם נפטרים מעול מצוות. (זו הסבה שאני אומר על כולם "עבר גלגול" במקום.)
אתה טועה.
ראה: http://www.haaretz.co.il/literature/1.1354864
טוב לדעת, תודה! אם כי כך או כך אני דבק ב"עבר גלגול" ללא הבדל דת, גזע, מין, זהות מגדרית או נטיה מינית. Þ:
ואחר כך ביבי ליבי ציפי יאירקה והאחויים מתבכיינים על שתנועת ה BDS תופסת תאוצה וצוברת הצלחות . בניגוד לתשקורת היהודית בישראל שמעלימה ומתעלמת הכיבוש והמצור התקשורת העולמית מדווחים יום יום וההשפעה שלהם על דעת הקהל הנה קטלנית .אפילו בארה"ב וקנדה שם יש ליהודים השפעה אדירה מעמדה של ישראל בירידה .
ביום שהוא ירד לשפל כל השפוטים מהקפיטול יזמרו זמירות אחרות ושעור ההתעמלות שהעביר שם ביבי יהיה זכרון רחוק.