אוי להצלחות כאלה
כלי התקשורת דיווחו הבוקר (ד') בהבלטה על כך שלראשונה, הוגש כתב אישום כנגד מבצעי פעולת טרור נוסח "תג מחיר." ראשיתה של הפרשה במעצרו של יהודה לנדסברג מהמאחז הבלתי חוקי חוות גלעד. לנדסברג הוחזק בבידוד וללא גישה לעורך דין במשך תקופה ארוכה. בסופו של דבר הוא הודה, שחזר את המעשה, והפליל שני מתנחלים אחרים, בנימין ריכטר ויהודה סביר. ריכטר, שהוחזק גם הוא ללא גישה לעורך דין, והודה גם הוא.
ובזה, פחות או יותר, זה נגמר: מהודאה משחרר רק המוות. בישראל, אחרי הכל, מספר משפטי הזוטא שבהם נמצא שעצירים עונו או שהוצאה מהם הודאה בכוח עומד על אפס. עורך דינם של השלושה, עדי קידר, אמר שהשב"כ הטעה את בית המשפט וייחס להם עבירה בטחונית – הם הואשמו בהשתתפות ב"התאחדות בלתי מותרת." נראה שקידר צודק: הסעיף הזה לא קיים בכתב האישום, כנראה משום שהוא בלתי ניתן להוכחה. צריך יהיה להוכיח התאגדות, אחרי הכל, וזה קצת יותר משלושה חבר'ה שמגיעים ביחד לבצע הצתה.
הח"מ איננו משפטן, אם כי הוא מסתובב יותר מדי עם כאלה, אבל על פניו ה"ה לנדסברג, ריכטר וסביר לא עשו אף אחד מאלה: לא הפיצו שנאה כנגד ממשלת ישראל או מי משריה; לא קראו ל"מיגור חוקתה של ישראל או ממשלת ישראל בכוח הזרוע או באלימות" (על איזו חוקה אנחנו מדברים, אגב?), לא הביאו ל"השמדת רכושה של ממשלת ישראל או לפגיעה בו," וודאי שלא היו מעורבים ב"מעשי טרור המכוונים נגד ממשלת ישראל או כנגד עובדיה"; על כל פנים, כתב האישום לא מייחס להם שום דבר מאלה. כך שלכל היותר אפשר להאשים אותם בכך שהם חברים בהתאגדות בלתי מותרת משום ששר הבטחון הכריז עליה כבלתי מותרת. זה כל כך מעגלי שאפשר להבין למה שירותי הבטחון לא רוצים לבחון את זה בבית המשפט.
מותר גם להניח שבחורינו המצוינים ידעו את כל זה, לפני שמכרו לבית המשפט את סיפורי הסבתא על "התאחדות בלתי מותרת", כדי שאפשר יהיה למנוע מהחשודים את הגישה שלהם לעורכי דין.
אז ככה נראית הצלחה של השב"כ ושל מפלג פשל"א (פשיעה לאומנית) של משטרת ש"י: טענות שווא, שלא לומר טענות כזב, בפני בית המשפט, שבתורן מביאות לשלילת זכות יסוד של חשוד, קרי הזכות להיוועץ בעורך דין. יצוין עוד כי מקורביו של לנדסברג אומרים שהוא סבל התעללות קשה בחקירה שלו, אם כי היא לא היתה פיזית – מדובר ביהודי, אחרי הכל, לא בפלסטיני. על פי הטענות, בין השאר החוקרים השמיעו לו הקלטות של ילדיו הבוכים. שימו אדם שאיננו עבריין קשוח במעצר שלא ברור מתי הוא יסתיים, מנעו ממנו גישה לעורך דין – שיסביר לו שמה שהוא לא עושה, אסור לו לחתום על כלום ואסור לו לדבר – ואז השמיעו לו את בכי ילדיו, וברוב המקרים הוא יחתום על מה שתרצו.
בחלק ניכר מהמקרים, מאחר והוא לא מכיר את המערכת, הוא יאמין בתמימותו שאם רק יוכל להגיע לבית המשפט ולהסביר לשופט מה קרה, הכל יפתר על הצד הטוב ביותר. זה לא המצב. כאמור, אם הודית, הסיפור נגמר. הודאה היא מלכת הראיות ובתי המשפט הישראלים מפגינים חוסר התעניינות נפשע באופן שבו היא הושגה.
צריך לומר שאם יצוצו הוכחות לכך שלנדסברג, ריכטר וסביר אכן עשו את מה שכתב האישום מייחס להם, לא אופתע כלל. אבל בינתיים לא ראיתי הוכחות. ראיתי רק הודאה, והדרך שבה היא הוצאה הופכת אותה לראיה טמאה. ככה נראים טובי המוחות של השב"כ – אני לא רוצה לדבר על משטרת ש"י, לטובתי ולטובתם – כשהם מתרגלים להשיג את הראיות על ידי עקיפת דיני הראיות: הם שכחו איך חוקרים. הם יודעים רק להוציא הודאות.
שוחחתי עם עו"ד קידר לפני מספר שבועות, כשהפרשה עדיין היתה חלקית תחת צו איסור פרסום. הוא אמר לי אז שהוא ייצג בעבר חשודים בפשיעה חמורה, בהשתייכות לארגוני פשע. אף אחד לא העלה על דעתו למנוע מהם גישה לעורך דין. זה כבר לא מדרון חלקלק, זה שיפוע. צריך לעצור את ההתנהלות הזו, ומי שחושב שהיא תיעצר בחשודים בתג מחיר, משלה את עצמו. הכיבוש משחית; אולי הגיע הזמן שגם בימין יבינו את זה.
הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
עוד שניה יבואו ימנים ויגידו שהשמאלנים לא אומרים כלום בגנות המעצר הזה.
למה יוסי כבר נהיה מייצג השמאלנות בארץ ?
לא, אבל הוא שמאלן שאומר את זה, ואמנם לא בדקתי בגוגל, אבל קשה לי להאמין שהוא היחיד. זו היתה אמורה להיות אנלוגיה לקשקושים של הימין (אני חושב שזו היתה אילת שני שאמרה את זה) כשחשמלו את המתנל ההוא לפני כמה חודשים, לפיהם זהבה גלאון (כמקרה מיצג) לא אמרה שום דבר בנידון כשהיא יצאה בתוקף נגד האקט.
גם בצלם התנגדו לזה, או למקרה דומה של אלימות מדינית נגד מתנחלים בזמן האחרון.
אז הנקודה ברורה, שמאלנים בעד האדם באשר הוא אדם והימנים הוזים מוסר כפול.
הברבריות הזו עומדת על שלוש רגליים:
רגל אחת היא שבמפשט הישראלי (כמעט) אין פסילה של "פירות העץ המורעל". זוהי גישה מופרעת ממש, משום שהדרך למנוע פגיעה בחשודים היא לפסול כל ראייה שמושגת בדרך פסולה, ובכך ליצור מניע לכוחות הבטחון להקפיד ולפעול כחוק, ולא להפך.
רגל שנייה היא שלא מגושים כתבי-אישום כלפי שוטרים או אנשי כוחות הבטחון ששיקרו, בדו, תיאמו, וכיו"ב. במקרה הטוב – הונדיר – בית המשפט מזכה מישהו, ואומר להם "נו, נו, נו". המשמעות היא שלמעשה – בניגוד למוצהר – אין נורמה נהוגת בארגונים הללו נגד שקר בבית המשפט, תיואם עודיות, וכיו"ב.
הרגל השלישית עליה עמד יוסי יפה היא האמון חסר היסוד שבתי-המשפט נותנים לעדויות של אנשי כוחות הבטחון, והמשקל המופרז והאמינות המיוחסים להודאות.
בעניין אחר: מירי רגב "מציעה" להחיל את החוק הישראלי על ההתנחלויות, אם ממשלת האווילים תאשר זאת, מה בעצם יקרה מבחינה מקומית ובינלאומית?
פלסטינים לא יוכלו להתחתן עם יהודיות.
עיריית אריאל לא תוכל להתחמק מתשלום מסים בטענה שאריאל היא לא בישראל.
וממשלת ישראל תוכל סוף סוף לתת מענקים לאוניברסטת אריאל.
הכוונה לכל שטחי יו"ש או רק לשטחי ההתנחלויות?
אם הכוונה לשטחי יו"ש כולם אז נראה לי שהמשמעות אמורה להיות קבלת מעמד תושבות ואפשרות לקבלת אזרחות ישראלית לתושבי יו"ש כולם (כמו היחס לתושבי מה שקרוי מזרח ירושלים)
אם הכוונה לשטחי היישובים היהודיים בלבד זה אומר הסרת המעורבות של הממשל הצבאי בשטחים אלו כלומר מנגנונים שונים לאישורי בנייה. אפשרות קלה יותר להפקעת שטח מפלסטינים שלא על רקע ביטחוני ועוד
מעבר לדברים הנכונים של גורביץ'
נראה לי שאפשר להסיק מכאן גם מסקנה לכיוון אחר- מאחר שהשב"כ נאלץ להפעיל את כל השיטות הללו כדי להרשיע מבצעי תג מחיר האם זה לא מראה שתפיסתם של מבצעי הנ"ל היא לא עניין פשוט כל כך (בהנחה שהמעשים הללו אכן נפוצים כמו שגורביץ' טוען)?
בהחלט לא דבר פשוט.
האנשים האלה הם התארגנויות דלילות בלבד (אם בכלל יש התארגנות ולא כמה חבר'ה שתופסים ראש).
גם אם יש חשודים, לשבור אותם זה קשה. חוברות שהועברו ביניהם מסבירות איך לשתוק בחקירה, עמותת "חננו" מארגנת להם הגנה משפטית, הקהילה שלהם טוענת שהם ילדים תמימים (וחברי כנסת מתחילים לשאול שאלות את המשטרה). אלה לא פלסטינים שאפשר לענות ואפשר לאיים עליהם בקלות. הם אתגר קשה ביותר.
ראיתי צורך לכתוב זאת מכיוון שגורביץ' כל הזמן טוען(לפחות אם הבנתי נכון) שתג מחיר הוא מדיניות של הממשלה והיה אפשר לעצור את זה אם רק רצו.
אפשר אולי להתחיל במתנחלים שפוגעים בפלסטינים תחת עינם הפקוחה של חיילי צה"ל. או שגם אותם קשה לתפוס?
לנדסברג הוחזק בבידוד וללא גישה לעורך דין במשך תקופה ארוכה. how long?