המדינה זה הוא
בנימין נתניהו הודיע בימים האחרונים כי הוא מתכוון לשמור את תפקיד שר החוץ לאביגדור ליברמן, עד אשר יסתיימו ההליכים המשפטיים נגד הלז. ליברמן עצמו התריס כנגד יאיר לפיד, שנרמז בגסות שהוא רוצה את התיק; איך יועיל תיק החוץ למי שטען לאורך כל מערכת הבחירות שתפקידו הוא לייצג את מעמד הביניים, לא ממש ברור. די ברור שלפיד לא מתכוון – בצדק מוחלט, מבחינתו – להושיט את צווארו למאכלת ולשמש כשר האוצר הבא, זה שיצטרך להוריד גרזן על האזרחים שלא נראה כמותו מאז שימש נתניהו עצמו כשר אוצר. בינתיים, מסתפק ליברמן בתפקיד יו"ר ועדת חוץ ובטחון.
כל זה מסריח, ומכמה סיבות. קודם כל, המדינה היא לא המכולת הפרטית של ראש הממשלה. היא צריכה שר חוץ במשרה מלאה. ליברמן לא יכול לשמש כשר עד שיסתיים משפטו? בעסה. אנחנו עדיין צריכים שר חוץ. בניגוד לכל מיני משרדים מונפצים, כמו המשרד לפיתוח אזורי – זה שהמציא אהוד ברק כדי שיהיה מקום לייבש בו את שמעון פרס – או המשרד לאיומים אסטרטגיים (שהוקם תחילה כדי שליברמן ירגיש נעים בגב, בימי ממשלת אולמרט, ואחר כך הוחיה מחדש כדי שיהיה מקום מכובד לקבור בו את בוגי יעלון), משרד החוץ הוא משרד ליבה. יש כזה בכל ממשלה שאפשר להעלות על הדעת. המשרד, כמו משרד הבטחון, מצריך שר במשרה מלאה – אמנם, בעקבות ההיסטוריה של ליברמן עצמו וסילבן שלום שם, כנראה לאו דווקא שר בקליבר רציני.
הסיבה השניה בעייתית אפילו יותר. ליברמן חשוד בכך שחילק שוחד לשגריר לשעבר בבלארוס, זאב בן ארי, שמסר לו את המידע שהמשטרה מנסה למצוא עליו שם. ספציפית, השוחד כלל את מינויו של בן ארי לראש המטה של ליברמן ואחר כך גם לתפקיד שני של שגריר, למרות שהביקורות על בן ארי בתפקידו הראשון היו שליליות בעיקרן. חלק ניכר מהעדים צפויים להיות אנשי משרד החוץ שישבו בישיבות המינויים הרלוונטיות. מה אומר להם נתניהו? אל תחשבו בכלל להעיד נגד ליברמן, הוא עומד להיות השר הבא שלכם, הוא יקבע את עתידכם.
מה אומר נתניהו לשופטים? אל תחשבו בכלל להרשיע את ליברמן, אני צריך אותו כשר. אגב, בהנחה שמשרד המשפטים ישאר בידיים של נאמן ליברמן כלשהו, ובהנחה שישראל ביתנו תמשיך לנהל את ועדת חוק חוקה ומשפט, ממש לא כדאי לכם, רבותי השופטים, להתעסק איתו: האנשים שלו יהיו אחראים על קידומכם.
מליברמן, בריון שהורשע בתקיפת ילד, אף אחד לא מצפה לכלום. מנתניהו, למרבה הפליאה, יש עדיין אנשים שמצפים למשהו. נזכיר: זה האיש שכשנודע לו שיד ימינו היה מעורב בהטרדה מינית של עובדת, הביא להדחתם של חושפי הפרשה ועשה הכל כדי לשמור על נתן אשל לצידו. זה האיש שעולה לנו יותר מכל ראש ממשלה אחר בהיסטוריה, שהצליח לקושש לעצמו תקציב גלידה של 10,000 שקלים – אמנם, סעיף קטן בהשוואה לשאר סעיפי ההוצאות שלו. נתניהו מיהר לבטל את התקציב הזה לאחר שנחשף – בדיוק כפי שנהג בכהונתו הראשונה, כשהתחוור שהוא קימבן לעצמו סעיף הוצאות של סיגרים.
נתניהו הוא כנראה האדם המושחת ביותר, להוציא אולי אהוד ברק, שכיהן בתפקיד ראש הממשלה. הוא עושה עלינו סיבוב. ואם לצורך השרדותו הוא ישחית את המדינה עוד קצת, ירגיל אותנו למצב שבו משפטים לבכירי המדינה לא דומים בכלל למשפטיהם של סתם אנשים מהרחוב – שאפשר להשאיר את הנאשם כשוט על העדים, ואת נאמנו בתפקיד שוט על השופטים – אז מה טוב. הוא הרי יודע שסביר מאד שיום אחד יעמוד גם הוא למשפט. הוא כבר חמק מאחד כזה לפחות.
והספינה שטה.
ועוד דבר אחד: פרשת המוסד ממשיכה להתגלגל. מאז שמערכת המשפט ומערכת הבטחון נכנעו חלקית והסכימו להודות שאשכרה היה מישהו שמת במשמורת, אנחנו למדים כמעט כל יום פרטים חדשים. מערכת הבטחון והמשפט – כולל "פקיד בכיר מאד," מותר לנחש שמדובר ביועמ"ש וינשטיין – טענו בתוקף שזיגייר לא הועלם, משום שהמשפחה שלו ידעה על מעצרו. אבל בהנתן שהמשפחה לא יכלה לעשות שום דבר עם המידע הזה, בהנתן שהיא לא יכלה לעורר את דעת הקהל, ספק אם מצבו של זיגייר היה טוב במשהו ממצבם של עצירי הגולאגים – שגם במקרה שלהם, המשפחה ידעה על מעצרם. מעבר לכך, על פי פרסומים זרים, משפחתו של זיגייר קיבלה מידע מועט מאד – בין השאר, היא לא ידעה במה חשוד זיגייר. הייתי אומר שזה חתיכת מידע בסיסי. אגב, גם אנחנו עוד לא יודעים במה הוא הואשם, שנתיים ומשהו אחרי מותו. מערכת משפט שבה עציר צריך לקבל את אישורם של המחזיקים בו כדי לתת מידע על התיק שלו לעורך הדין שבו הוא רוצה היא מערכת משפט שכמו יצאה מכתביו של קפקא.
מעבר לכך, אנחנו למדים שאנשי המז"פ לא יכלו להכנס לתאו של זיגייר במשך שעות לאחר מותו, בזמן שכל מיני טיפוסים באזרחי הסתובבו בזירת המוות. עכשיו גם עולה שאלה בעייתית במיוחד: זיגייר הוכנס לתא מרושת במצלמות, אבל השב"ס מסרב לאשר או להכחיש את הטענה שבהנחיית המוסד, המצלמות הללו כובו. שלבו את זה עם העובדה שהמז"פ לא קיבל גישה לזירה במשך שעות, ושכמה מההתנקשויות של המוסד הוסוו כמוות טבעי – ההתנקשות במבחוח, ההתנקשות בחאלד משעל – והנחת היסוד שלנו צריכה להשאר כשהיתה: עד שיוכח אחרת, מדובר ברצח, לא בהתאבדות.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
ברשימת המושחתים שבראשי הממשלה כדאי לשמור מקום של כבוד לאריאל-ובניו בע"מ-שרון, ולאהוד-במעטפה-אולמרט.
יוסף גורביץ היקר,
אני מוחה בתוקף על כך שהכתרת את נתניהו כגדול המושחתים מקרב ראשי הממשלה של ישראל, ולאהוד ברק הענקת את המקום השני. המקום הראשון בטבלת המושחתים הוא שלי, ונתניהו וברק מוזמנים להסתפק במקומות 2 ו-3.
שלך,
אודי מושחתי
אם נתניהו כל כך מושחת ונורא אז איזך זה שכל כך הרבה אזרחים הצביעו בשבילו?
1.לא אכפת להם.
2.הם אדיוטים.
3.הוא לא כל כך מושחת ונורא.
מה התשובה?
הם בורים גזענים, או שהם חושבים שמדובר בגאון כלכלי ומבחינתם הוא הרע במעוטו.
כשמראיינים שוב ושוב את אותם אנשים באותם מקומות שאומרים "הממשלה לא שמה עלינו, הליכוד שכח מי בחר אותו, אנחנו בעד המחאה החברתית, המדינה הזו הולכת פייפן" ואז אומרים "אבל נצביע מחל כי תמיד הצבענו מחל ואבא שלי הצביע מחל, וחוץ מזה, הוא שונא ערבים" – אז כן, הם אידיוטים.
תראה את המפה הצבעונית שפורסמה אחרי הבחירות ומראה באיזה יישובים ושכונות נתניהו ניצח: בכל אלו שתמיד מצביעים בהם ליכוד והם איכשהו תמיד נשארים שכונות נחשלות וערי פיתוח, כי לליכוד לא אכפת.
תשובה 2 היא התשובה הנכונה.
יש עוד אפשרויות:
4. האזרחים עצמם מושחתים והם מעריכים את הגבר שלא שם על המערכת ומסובב אותה.
5. שחיתות לא חשובה, חשוב מי הורג יותר ערבים.
6. הוא מושחת אבל יצר ההרס העצמי, או אולי היצר שגורם לעם ישראל למצוא סיבות להתבכיין כל הזמן, גורם להם להעדיף אותו
7. כל התשובות נכונות. גם 3 (כי אם אתם חושבים שביבי רע, חכו חכו עד שפייגלין יהיה ראש הממשלה).
פייגלין עדיף על ביבי. כל אחד עדיף על ביבי
הטענה היא מאד בעייתית. היא אומרת שאם הרוב הצביעו בשביל מישהו אז אוטומטית הוא לא כל כך גרוע. מפה את מוזמנת לחשוב על כל השליטים הכי גרועים שנבחרו באופן דמוקרטי ולהבין כמה זה לא עומד במבחן המציאות.
כי פרסום עובד.
וכשהתקציב פרסום שלך כולל חינמון שמחולק כבר שנים בתפוצה עצומה, אז אתה גם תצליח.
חלק גדול מהציבור לא חושב עד הסוף על ההצבעה, מצביעים "מהבטן" למי שהכי נראה להם. וכשמטפטפים לאנשים במשך שנים שהמדינה במצב מצויין בהשוואה לעולם ושביבי הוא "ראש ממשלה חזק", זה משפיע.
זה ממש לא משנה להם. אני עוד זוכר כתבה בטלביזיה שבה הכתב הלך לעיירות פיתוח ודיבר עם האנשים בשוק. זה היה לפני בחירות 1999. כל האנשים ציינו איך מצבם היה הרבה יותר טוב תחת ממשלת רבין וכמה המצב גרוע תחת ממשלת נתניהו. ואז שאל הכתב למי תצביעו בבחירות. כולם כאיש אחד אמרו "ביבי". אנשים כאלה מתייחסים לבחירות כמו שאוהדי כדורגל מתייחסים לקבוצה שלהם. הם יכולים לקקל אותה ולהלונן כמה היא גרועה אבל זה לא אומר שהם יתחילו להיות אוהדים של קבוצה אחרת.
הסיכוי היחידי הוא מפלגות שהן "חצי ליכוד". כמו "קדימה" כשרק הוקמה. מצביעי ליכוד יכלו להצביע לאולמרט ולהרגיש שהם מצביעים ליכוד.
אז איך אתה מסביר את זה שליכוד קיבלה רק 22 ו- 19 מנדטים ב- 1992 ו- 1996?
או את זה שהיא קיבלה רק 20 מנדטים עכשיו?
הוא לא צריך להסביר. העובדות שציינת לא סותרות את מה שהוא אמר. זה פשוט אומר שכמות האנשים שהגגדרה הזו מתאימה להם היא מוגבלת. יתכן שיש אנשים שמצביעים ליכוד בדיוק מהסיבות האלו, הם אפילו לא צריכים להיות כל מצביעי הליכוד, עשרים מנדטים זה עדיין הרבה.
אי-אפשר ואסור לנתק את עובדת השחיתות של ראשי ממשלות ישראל בעשור האחרון מבחירתם הדמוקרטית בידי אזרחי ישראל. משהו רקוב בגוף, ולכן הראש מסריח.
ובקשר לליברמן, בעולם מתוקן הוא בכלל היה השר למלחמת אחים.
כי אין מפלגות אחרות,אני הצבעתי לבנט ולפחות לפי המתפרסם בתקשורת ,הדבר היחיד שיצא מבנט זה העברת הג'ובים של ש"ס חזה לעסקונה של המפד"ל.
כנ"ל לפיד,במקום שיתעסק בהורדת מיסים (שעליהם הוא התחייב)הוא מתעסק בהגדלת תקציב ובגיוס חרדים לצבא שמנופח גם כך -מה שיעלה מיליארדים למדינה .וקיצוץ מסים מסיבי לא נראה אולי רק העלאה.
לגבי מצביעי הליכוד :
מה לעשות שבישראל הנושא המדיני-בטחוני הוא בהחלט שיקול עבור
המשך התגובה:
כמו שראינו את שלי יחימוביץ נכשלת בבחירות בגלל שהיא לא הניפה את הדגל המדיני.
*חזרה
מה בדיוק חשבת שבנט יעשה עבורך?
הורדת מחירי הדיור ומדיניות ימנית יותר (הסעיף האחרון פחות חשוב מבחינה מעשית,אלא יותר סמלית).
הוסוו כמוות טבעי – ההתנקשות במבחוח-not true!
ראש הממשלה לא חייב למנות שר חוץ, ואין לו שום מחוייבות חוקית בעניין, גם אם זה לא מוצא חן בעיני גורביץ. אם ראש ממשלה יכול להיות גם שר ביטחון, שזה משרד פי כמה יותר גדול ומורכב לניהול (ובשני התפקידים כיהנו בן-גוריון, אשכול, בגין, רבין, פרס וברק), אז רוה"מ יכול להיות גם שר החוץ. במכוון ניתן בחוק למועמד לראשות הממשלה חופש פעולה רחב כלל שניתן להחליט על הרכב ממשלתו ולאילו משרדים הוא רוצה למנות שרים. זה א ב של ג ד.
באשר לפרשייה שבאופנה, מאוד קל להפריח קונפירציות חסרות ביסוס וכך גם להאשים את המוסד ברצח על בסיס ראיות שקשה אפילו לכנות אותן נסיבתיות. הסיכוי שהמוסד רצח את האסיר הוא נמוך אפילו יותר מהסיכוי שגורביץ הוא סוכן מוסד. לפחות תכבד את העיקרון שאתה דורש ליישם כלפי חשודים אחרים של זכות החפות כל עוד לא הוכח אחרת.
סתם בשביל הידע הכללי, האם השיקול של בטחון המדינה תקף באיזשהו מקרה לדעתך או שתמיד שיקולים אחרים עולים עליו? בהנחה שאכן אחזקת האסיר מוסתר מהציבור היתה הכרחית עפ"י עקרון זה כדי להגן על עניינים הקשורים לעבודת המוסד (כולל חיי אדם), במקביל לידיעת משפחתו ומערכת המשפט, האם גם אז יש לטאטא את השיקול הזה הצידה בכזו קלות דמגוגית?
נ-כ-ו-ן הוא לא "חייב" בדיוק כפי שהוא לא חייב למנות שר בריאות ואכן לא היה שר בריאות בממשלה הקודמת ולמרות זאת מצב מערכת הבריאות השתפר פלאים… בעצם לא.
השאלה היא לא מה ראש הממשלה חייב או לא אלא מה טוב למדינה. אם ראש הממשלה מחליט שבמצב הנוכחי הוא חייב להיות גם שר ביטחון ואין אף אחד אחר שאפשר להעביר לו את התיק – זה יכול להיות נכון ויכול להיות שלא אבל השיקול לגיטימי.
כאן מסתבר שמשרד חשוב לא יהיה מאויש ולא בגלל שאין מי שמתאים לתפקיד או שביבי רוצה להיות שר החוץ כי רק הוא יעשה את התפקיד כראוי (האמת? בשביל זה הוא דווקא די מתאים, אפילו אבא שלו אמר)אלא בגלל שליברמן רוצה שישמרו לו על הכיסא עד שיסיים את המטרד הזה שנקרא כתב אישום.
ולגבי הפרשיה שבאופנה. נכון, קל מאד להפריח קונספירציות שהמוסד חיסל את אחד מסוכניו. קל באותה מידה להגיד שהוא התאבד, שהיה מוצדק לאסור אותו ושזה בסדר שיש צו איסור פירסום על עצם הפרשה כי בחורינו המצוינים יודעים מה שהם עושים. זה בדיוק מה שרע בדברים כאלו, אתה צריך לסמוך על כל מיני גורמים עלומים שנמצאים בסוד העניינים. בהחלט יכול להיות שהיה פה שיקול נכון של בטחון המדינה. אבל אנחנו הרי לא יודעים, לא אם כן ולא אם לא.
מינוי או מינוי שר החוץ ומי יהיה שר החוץ היה נתון, נתון כעת ויהיה נתון בטווח הנראה לעין אך ורק לשיקולים פוליטיים. וכך גם במקרה זה. באשר לליברמן, גם במקרה שלו הוא חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת וזכותו של ראש הממשלה לשמור לו את תיק החוץ ולמנות אותו מחדש לתפקיד אם אכן כך ייקבע בית המשפט.
באשר לפרשונדתא, מי בדיוק צריך לקבוע במקרים כאלה? אתה? אני? יוסי גורביץ? בשביל זה יש מערכת משפט והיא נתנה את הההיתרים לבידוד ואישרה את צו הפרסום. האסיר ממש לא הועלם מאחר ומשפחתו ידעה הן על מעצרו והן על ההליכים נגדו והוא היה בהליך משפטי ונשפט על מעשיו. זה רחוק מאוד מהעלמת אדם, גם אם כמה עיתונאים נפגעו אישית שמערכת הביטחון לא טרחה לשתף אותם. עכשיו, אם אתה כמו גורביץ לא סומך על מערכת המשפט הישראלית ורוצה שכל בקשה של מערכת הביטחון תעבור לעיונו או בהיעדרו לועדה שתורכב מעיתונאים מוואלה, ינט והארץ, אז בזאת נגמר הויכוח בינינו.
אתה אשכרה מאוהב במשפטניות שלך! האם עלה על דעתך שהחוק היבש אפילו לא מתחיל לסכם את שלל מערכות היחסים שאנשים מנהלים?
ליברמן חף מפשע *בעיני החוק*. למדינה אסור לרדוף אותו ללא ראיות חד משמעיות, אבל לנו מותר לבוז לו כיצור מושחת שהשתמש בבתו לצבירת מיליונים. הראיות לכך מספיקות, גם אם לא מספיקות לבית משפט (ע"ע מקרה סימפסון).
כנ"ל לגבי הנקודה השנייה: טוב שיש לנו מערכת שמחליטה בעניינים אלו, אבל המערכת היא בסך הכל כלי בידינו – האזרחים. המערכת צריכה להוכיח לנו באותות ומופתים שהיא עושה את עבודתה נאמנה, במיוחד כשהיא מסרבת לחלוק עמנו מידע כלשהו. ברגע שהאמון נשבר האשמה היא על המערכת ולא על הגוף שאותו היא משרתת.
אתה כמובן צודק. הרי יש לנו מערכת משפט טובה שאפשר לסמוך עליה (עובדה, הימין שונא אותה). לפיכך אני מציע להחיל את הסודיות על כל הדיונים שלה. אם סוחר סמים מסויים נידון לשש שנות מאסר ואחר לשלוש זה לא עניינו של אף אחד וממילא אנשים מהרחוב לא יושבים לקרוא בעיון פסקי דין – שיהיה הכל חסוי: המעצר, הדיון , העונש, הכל.
עזבו אתכם מליברמן והשגריר. הולך להיות כאן כנראה מעניין יותר:
"כלי התקשורת מסתירים מידע על חשדות נגד גדעון סער – יחסי מין תוך יחסי מרות"
(http://m.news1.co.il/ArticlePage.aspx?docid=81308&subjectid=2)
והיכן לעזאזל נמצאת שלי יחימוביץ'?
עיקרו של המידע המוסתר: חשדות לפיהם קיים גדעון סער יחסי מין אסורים במשך שנים עם שורה של בחורות-נשים כשאלה היו נתונות למרותו, ופעלו בסביבתו הקרובה הן במסגרת הליכוד והן במסגרת משרדי הממשלה בהם כיהן. מדובר בלפחות 5-4 בחורות בהן השתמש סער וניצל, ולאחר מכן זנח אותן לטובת אחרות. so it is written there
למען היושר חייבים להגיד שעל הרבה הרבה יותר מזה משה דיין לא רק שיצא בשלום אלא קיבל מחיאות כפיים.
משה דיין? הוא רלוונטי לעניין בערך כמו דוד המלך או הורדוס הגדול.