החברים של ג'ורג'

אמא, הבטחת לנו קריקטורה לשבת!

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • לא הבנתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ענק

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    קריקטורה דוחה.

    אולי המאיירת המוכשרת תואיל בטובה להתחלף עם השבוי האומלל ולהסגיר עצמה לשבי החמאס.

    נדב

    • עופר

      כי כמובן כל מי שמבקר את התנהלות לציבור מסביב לטיפול בגלעד שביט הוא תומך חמאס…

      • נדב

        לא. זה גם לא נובע מתגובתי. המאיירת בחרה להלעיג – בוודאי כהמשך למאמר של יוסי באתר (מאמר, אגב, שמסמל עד כמה חלק מהדברים הכתובים בבלוג הטוב הזה של הבלוגר המוכשר זה, הם דברים סרי כל טעם, שמוטב היו לא מועלים על כתב, בוודאי לא מתפרסמים בפומבי) -על התנהלות הציבור מסביב לשאלת השבי האיום והנורא של האדם האומלל מכל אומללי עולם, וקשרה אותה ביחד עם שלל תכניות הריאליטי האוויליות (היא בוודאי שקועה ראשה ורובה ביוליסס, לכל הפחות). אז הלעגתי בחזרה. אם היא חושבת שזהו אופי המאבק – מאבק פופוליסטי, המוני, נלעג, חסר תרבות – זה לא הופך אותה לתומכת חמאס. זה הופך אותה לחסרת לב. נראה איך היא הייתה מתמודדת בשבי החמאס, איך הוריה וחבריה ויקיריה היו מתענים יום יום, איך היא הייתה חושבת ומרגישה בשבי, כפי ששליט בטח מרגיש: שלוש שנים חלפו מאז שביו, אם לא איבד עדיין את שפיות דעתו בשביו אצל חזירי היער, סוסי האדם של עזה.

        ואם לא חייל קרבי היה נשבה, אלא אזרח, נניח אפילו בחור (או בחורה) בגיל העשרה –
        מה אז היו אומרים כל השנונים-בעיני-עצמם, כל החושבים-עצמם-מתוחכמים?

        אכן, כדבר השיר,
        "ניהיליזמוס מרעיל שיבש את הדעת בכל השבילים!".

        • אני עצמי לא כל כך הבנתי את הקריקטורה (אולי כי אני לא צופה בריאליטי), אבל מעניין שנוכחתו שלו גלעד שליט מעוררת אצלך הרבה יותר אנטגוניזם מנוכחותה של העיירה שדרות. בנוגע לרגישות הפגיעה בחייל/אזרח שהעלת, אני חושב שאם אזרח היה נשבה, אז ל"שבט" היה איכפת הרבה פחות. כשקסאם פוגע בשדרות, וכשקסאם פוגע בבסיס טירונים, באיזה מקרה איכפת יותר לעם ישראל?

          ואגב, מאחר ובשאלת מחיר ההחזרה עסקינן, מה המחיר שהיית מוכן לשלם עבור החזרתו של שליט? אם מדובר בשחרור מחבלים עם דם על הידיים, אנא נקוב במספר המקסימלי שהיית מוכן לשחרר, ואופי מעשה החבלה שהיית מוכן לשחרר את מבצעהו. אם מדובר במחיר צבאי, אנא נקוב במספר המשפחות השכולות שהיית מוכן להותיר מעל קברי בניהן, ובמספר החיילים שהיית מוכן שיוותרו נכים לכל חייהם. אם במחיר מדיני, אנא נקוב בהקלות שהיית מוכן שינתנו לשלטון החמאס בעזה, ובשטחים שהיית מוכן לוותר עליהם ביהודה ושומרון. ברצינות – שתף אותנו במחיר שהיית מוכן לשלם עבור החזרת שליט. זה לא עניין ערטילאי של הצלת גלעד שליט בכל מחיר שהוא, זה עניין של חייל שבוי שתמורת שחררו יש מחיר שצריך לסגור עליו תכל'ס בשטח.

          אחרי שתנקוב במחיר המקסימלי הראוי לטעמך, תבין שיש מחיר שגם אתה לא היית מוכן לשלם עבור החזרת שליט, אפילו שהוא "האומלל מכל אומללי העולם". אם לפרש את הקריקטורה בפרשנות שלך, המאיירת מוחה על כך שהשבט מוכן לשלם "כל מחיר" תמורת שחרור שליט, בלי ממש לחשוב על משמעות הביטוי. האם זו לא אמירה לגיטימית?

          • ygurvitz

            הוצאת לי את המילים מהמקלדת.

          • נדב

            א. מה זה משנה מה המחיר שאני אישית מוכן או לא מוכן לשלם? אני לא קובע כלום ולא מחליט כלום, לא בעמדה לעשות כן, ולא מעוניין לעשות כן, אפילו באקט הפשוט של שימת פתק בקלפי.

            ב. דעותיי הפוליטיות הן שלי, ואני מעדיף לשמור אותן עמדי, ולא לפרסמן מעל מקלדת זו או אחרת. בקצרה אומר שעל אף שהפלסטינים דורשים מחיר גדול, הם לא דורשים משהו בלתי נתפש (הם לא אמרו, "סגו מירושלים העתיקה [1], ותקבלו את שליט"). מחיר כזה כבר שולם ואולי ראוי שיהיה משולם פעם נוספת.

            ג. וזאת משום שאנחנו ממשיכים לשחק עם הפלסטינים כשווים לנו, ונותנים להם להחליט עבורנו עניינים. היה הדבר תלוי אולי במישהו אחר, היה מראה לחמאסניקים מי השליט האמיתי פה.

            ד. המקרה של שדרות מצער, אבל הדבר בידי הנהגתנו הסנבלטית. לא בידי העם. העם מוחה על שבי החייל האומלל. ואני לא חייל ולא הייתי חייל ואני תומך בכל לב בהחזרתו המיידית. אם היה קורה הדבר לי או לאחד מיקירי נפשי, בוודאי שהייתי סמוך ובטוח שייעשה כל דבר כדי להצילם מידי הטרוריסטים, שמנהגם מנהג חזירים ודרכם דרך עכברים.

            [1] ולא המזרחית. כדבר המשורר, זוהי ירושלים האמיתית, העיקרית.

            • ygurvitz

              זו כבר פחדנות לשמה. אם אתה רוצה לשמור את דעותיך הפוליטיות לעצמך, אל תתקוף את אלה של אחרים. אגב, הביטויים "הנהגה סנבליטית" ו"ירושלים העתיקה" די חושפים את המקום שממנו אתה בא, כך שחבל על העמדות הפנים.

              בקצרה אומר שעל אף שהפלסטינים דורשים מחיר גדול, הם לא דורשים משהו בלתי נתפש (הם לא אמרו, ”סגו מירושלים העתיקה [1], ותקבלו את שליט“). מחיר כזה כבר שולם ואולי ראוי שיהיה משולם פעם נוספת.

              להיפך. דווקא משום שהמחיר שולם בעבר אנחנו נדרשים לשלם אותו כעת, ואם נשלם כעת – נשלם גם בעתיד. הגיע הזמן לעצור את הגלגל הזה.

              • נדב

                אם אתה חושב שביטויים אלו חשפו את דעותיי הפוליטיות, אתה טועה. אגב, אני לא בא "משום מקום" ולא "מעמיד פנים".

                לצורך העניין, דעותיי הפוליטיות מהוות ערבוביה של דעות ימניות-קלאסיות עם דעות שמאלניות. אני לא בוש בכך. אבל אני גם לא מרגיש צורך עז לדון בהן.

                אז נא לא לרעוד מעוצם ההתרגשות, אני לא מתנחל ואני לא בן מתנחל ולמעשה אני גם תומך בפירוק כל ההתנחלויות.

                הביטוי "סנבלטי" הוא ביטוי נפלא ומרגע שמצאתיו אני עושה בו שימוש רב.

                ירושלים העתיקה היא כבר לא רק ביטוי. אלא הרבה יותר מכך.

                • יש שם אחלה כנאפה.

                  • ygurvitz

                    הכנאפה העתיקה? לא משהו.

                • פעם ראשונה שאני נתקל בפנינה הזו. הביטוי "סנבלטי" הוא ביטוי דוחה, שאני מניח שהוא מרמז על מי שמכונה בו לא רק שהוא לא יהודי, אלא גם שהוא נמנה על "צרי יהודה" ושדינו מוות. בקיצור, מדובר בביטוי מבית מדרשם של החמאסניקים היהודים. אני מאוד מקווה שאתה לא נמנה על קהלם, ושעד כה לא הבנת את הביטוי על בוריו. אני ממליץ בחום להפסיק לעשות בו שימוש.

                  • ygurvitz

                    הוא היה בשימוש די רווח עד תחילת שנות השמונים, ואז גווע. אני מניח שנגלה שנדב הוא גם ממעריצי יאיר החדשים.

                    • נדב

                      לא היה לי מושג.

                      גם לא חייתי דאז.

                      האם תוכל לפרט קצת יותר על נסיבות השימוש במושג?

                    • ygurvitz

                      הימין הפסיכי של שנות העשרים והשלושים, ביניהם בלט אצ"ג יקירך, השתמשו בשם הזה – שמו של איזה מושל בשקל שעיין את נחמיה, הקלד "סנבלט" ותקבל תוצאת ויקיפדיה הולמת – כדי לייצג אנשים שקולים מהם, נניח כאלה שלא היו בטוחים שסיפוח עבר הירדן הוא רעיון מוצלח כל כך.

                      הכינוי שימש לייצוגם של מתנגדי הימין, עד שהימין עבר לידי דור אשר לא ידע את יוסף (קלוזנר), או בעצם לא ידע דבר בכלל, ואז הוא נעלם לאיזה 20 שנה. לאחרונה הוא שב, בעקבות הפיכתו של יאיר איש לח"י לגיבור לאומי בהתנחבלויות וחזרת הרטוריקה דאז.

                  • נדב

                    כפי שהנוצרים אמרו ליוליאנוס, "לא הבנת".

                    אני לא מכיר ולא יודע אם הביטוי נפוץ או פופולרי בקרב הציבור הימני-קיצוני. זה גם לא מעניין אותי ורחוק מלבי.

                    עד כמה שידיעתי מגעת, את הביטוי טבע המשורר. ואם לא טבעו, בוודאי הוא האחד שעשה בו שימוש גאוני, יוצא מן הכלל ועמוק ביותר.

                    על אף המחשבה שהביטוי מתאר את אוייבי ישראל, הוא מתאר, אליבא דמשורר, כיצד העם היהודי מונע גם על ידי איזשהו "שטן-גורל", פגם עמוק באופי הלאומי. הפגם יכול להתבטא גם במנהיגות העם וגם בעם עצמו (פיתוח גאוני של הרעיון יש ב"קהילות הקודש בגולה").

                    בשיר החותם את "אזור מגן ונאום בן הדם" המשורר מבין דבר עמוק מאוד:
                    "אולי סנבלטי צודקים, כי להם החוכמה והדעת… כי אין ישע ופדות לעמי, הנהו המון נתחים. […] את השוחט לא יכיר. […] ובחרו סנבלטי … ובנו להם בתים בעיר וגינות שושנים מסביב כחוקת השלווה הירוקה. […] וקול האסון ההולך במולדת, הלוך וגעה."

                    • ygurvitz

                      "המשורר"? כבר אי אפשר לומר סתם אצ"ג?

                    • אסף

                      הטענה כאילו "יש פגם עמוק באופי הלאומי" היא כשלעצמה מראה מה הן דעותיך הפוליטיות, חרף כל כמה שתנסה להסתירן. משום מה, הטענות הללו מופיעות רק מכיוון אחד במפה הפוליטי. דה-לגיטימציה מכוערת של דעות. אתה בעצם אומר – "הם לא באמת מתכוונים למה שהם אומרים. הם לא אחראים למה שהם אומרים. הם הרי פגומים. טוב שיש אותנו".

            • זהו, שיש קשר בין שדרות לגלעד שליט (רמז: מתחיל בח'). מעניין שהעם מיבב על "האומלל מארץ האומללים" ולא על האזרחים (!) שנאלצים לחיות את חייהם תחת מטח טילים.

          • מני זהבי

            אוי. לנקוב מראש במחיר המקסימלי שאתה מוכן לשלם עבור משהו היא דרך איומה לנהל משא ומתן. בעצם, מטבע הדברים, איננו יודעים בדיוק אלו דרישות בנוגע ל"מחיר" הועלו על-ידי החמאס בכל שלב של המו"מ לשיחרור שליט (מו"מ שידע עליות ומורדות).
            משא ומתן הוא עניין שדורש גישה פרגמטית. לא נטולת-גבולות, אבל בשום אופן לא מקדשת-גבולות. וחלק מגישה פרגמטית הוא התחשבות בתקדימים. במקרה הזה, התקדימים של עסקאות השבויים הקודמות, מעיסקת ג'יבריל עד עיסקת טננבאום, יצרו ציפיות מסוימות הן אצל הציבור הישראלי והן אצל אירגוני הטרור למיניהם. אפשר לשבור את הציפיות הללו, אבל בעוד שהנזק בשבירה כזאת ברור (כן, גם בנוגע למוראל של חיילי צה"ל, לא רק בנוגע לעתידו של פוליטיקאי זה או אחר, למרות שגם בזה לא צריך לזלזל), התועלת ברורה פחות.
            אגב, ההזדמנות הטובה ביותר לשחרר את שליט הייתה במהלך מלחמת לבנון השנייה, ודאי לאחר שהתברר שאת רגב וגולדווסר כבר לא נראה בחיים. בשלב ההוא, כל ביטוי של ביקורת נגד עיסקה לשיחרור שליט היה נבלע בהמולה סביב המלחמה.

  • נדב

    עובדה שהבנת מייד על מי אני מדבר.

    את הכינוי אצ"ג אני לא אוהב במיוחד. עדיף 'אורי-צבי', 'גרינברג', או 'המשורר'.

    בוודאי שהכינוי 'המשורר' יכול להתפרש כמתייחס ליוצרים אחרים. אבל הכל תלוי הקשר. באחד מהקורסים שאני לומד באוניברסיטה, נוהגת הפרופ' לכנות את קטולוס 'המשורר' (ויחי ההבדל בינו לבין אורי צבי).

    • ygurvitz

      ודאי. אבל אני לא דוגמא מייצגת – אני גם זיהיתי את ה"סנבלטים". רוב האוכלוסיה לא תצליח באף אחד משניהם.

  • נדב

    אורי צבי הוא אכן יקירי.

    ימני היה גם היה.
    פסיכי לא היה.

  • אוכלים סרטים, אתם. אני את הקריקטורה עדיין לא הבנתי.

    אה, רגע, הבנתי. אבל, אבל, למה שאילנה דיין תחבוש כובע גרב?

    • LOL. היא באמת יצאה לי דומה קצת לאילנה דיין 🙂

      מצד שני, ראית פעם את אילנה דיין בגופיה עם מחשוף עמוק? אני מזועזעת.

      • "ראית פעם את אילנה דיין בגופיה עם מחשוף עמוק?"

        I neither confirm nor deny

        אגב, את מכירה את תחרות ה-New Yorker Cartoon Anti-Caption Contest? מנסים לשחוט קריקטורות עם כיתוב שלא יפורסם בעיתון לעולם, מה שיוצר תוצאות מצחיקות בהרבה מהתחרות הרשמית. ו
        דף ההסבר כאן וכאן
        , והתחרות האחרונה כאן.

  • אסף

    אגב השבט שאומר את דברו – מאמר מאלף על עוד משהו שקרה ביום שלישי, ערבו של גמר האח הגדול:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/828/715.html?hp=0&loc=202&tmp=321#5985513