החברים של ג'ורג'

ובכל זאת, משהו על קמפיין ההשתמטות

העיתונים הבוקר פרסמו מודעות שמתחילות, שוב, את הקמפיין נגד "משתמטים", תחת הסיסמה "ישראלי אמיתי לא משתמט". התשובה הסרקסטית המתבקשת היא שישראלי אמיתי, כמובן, הוא כזה שמתיז מים מסריחים מתוך רכב ממוגן על בית משפחה פלסטינית.

ועכשיו ברצינות: אין בישראל משתמטים. אין חיה כזו. יש אנשים שמקבלים פטור קבוצתי מגיוס – ערבים וחרדים – ויש אנשים שצה"ל החליט שלא שווה לו לגייס, מסיבותיו שלו. יש, כמובן, אנשים שלא מתייצבים לשירות; הם מכונים עריקים. יש מי שמסרב לשרת; אלה אנשי מצפון אמיצים, שמשלמים מחיר, והם הכל חוץ ממשתמטים.

בדרך כלל נוהגים לטעון שמי שמוציא פטור נפשי הוא משתמט. בדיקה שנערכה לפני כמה שנים הראתה שמקרב מקבלי הפטור הנפשי, 45% הם חרדים – כלומר, כמחצית הקבוצה שמקבלת פטור פטורה משירות ממילא. צה"ל, כהרגלו, הסית כנגד הישראלים החילונים.

עכשיו, סביר להניח שיש מי שמשקר לצה"ל על מצבו הנפשי. השיעור של האנשים האלה הוא אפסי – סך הכל, הלא-חרדים בקרב מקבלי הפטור הנפשי מהווים כ-2.5% מכלל המיועדים לגיוס, ויש להניח שלרובם יש בעיות אמיתיות – ולחלוטין לא מצדיק את הרעש סביבם. והאחריות על שחרורם של המתחזים הללו, נדירים ככל שיהיו, היא בכל זאת על צה"ל; הוא זה ששחרר אותם. הוא העדיף, מסיבותיו שלו, לא לחקור אותם לעומק. הוא החליט שהתעקשות לגייס אותם עשויה להתפוצץ לו בפרצוף, למשל אם הם יתאבדו.

השנה שוב סירב צה"ל לפרט את סיבות המוות של כ-50 חללים חדשים שספג השנה, שנה שהיתה כנראה השקטה ביותר מבחינת פעילות בטחונית. חלק מזה הם, סביר להניח, חיילים שנהרגו בחופשות. ואחרים, שמספרם לא ידוע אבל הוא גבוה, הם הקורבן שאנחנו מעלים מדי שנה למולך גיוס הכפיה. המספר הזה מוערך בכ-30, ויש לציין שהוא דומה למדי למספר החללים של צה"ל בממוצע מדי שנה ברצועת הבטחון. עליהם אנחנו מעדיפים לא לדבר; איש לא יוכל לטעון שקורבנם לא היה קורבן שווא, דם ילדים תמימים שלא טעמו חיים, שהעדפנו להקריב כדי שלא נאלץ לבחון מחדש כמה מהמוסכמות היותר יקרות והיותר פגיעות שלנו.

תופעת המשתמטים לא קיימת. תופעת המתאבדים קיימת גם קיימת. ועליה, כמובן, המיליטריסטים שלנו מעדיפים שלא לדבר.

(וזהו, חופשה.)

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב וההערכה. אני רוצה להודות בזאת לתורם ולאחל לו שיזכה לראות בעוד שנה את ישראל עצמאית, כלומר לא מחזיקה מגף על צווארו של עם אחר. זכרו: בזמן שאתם חוגגים, צה"ל מחזיק את תושבי הגדה במצור-לייט, המכונה במקומותינו "סגר." בנימה אופטימית זו, אציין שהבלוג הוגדר על ידי דה מארקר כאחד מעשרת המשפיעים ביותר בתחום המחאה החברתית.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • נלי

    פסקה 3, משפט 1 – טעות הקלדה, לא? צ"ל משתמט?

    • ygurvitz

      תוקן, תודה. יותר מדי עבודה…

  • עמית

    מאיפה הנתון על אחוז מקבלי הפטור הנפשי ? אשמח אם תשתף לינק

  • יש לי הרגשה לא-נעימה שהקמפיין הזה כולו נולד מחיקוי הימין האמריקאי של תקופת וייטנאם.

    בשונה מישראל, בארה"ב דווקא היו משתמטים (ולדעתי, השתמטו בצדק גמור). הם זכו לחנינה גורפת מטעם הנשיא פורד, כחלק מהמחיר של העלמת עין מפשעי הנשיא ניקסון. העסקה הזו הכעיסה הרבה מאוד אנשים כאן, והבוז למשתמטים הוא אחד מעקרונות היסוד של הימין האמריקאי.
    אני תוהה אם זהותם של מכווני המדיניות בישראל לא נחשפת מבין השורות של הקמפיין הזה.

  • עמית

    מחקר על התאבדויות ונסיונות התאבדות:

    http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/loss_2011.pdf

    חשוב לציין שקבוצת הסיכון המועדת ביותר היא סביב גילאי הצבא. ברוב מדינות אירופה כמות המתאבדים, בגילאים אלה, גדולה יותר (ע"מ 52).

    ובאופן כללי יותר על התאבדויות במדינות שונות: ישנו קשר ישיר ביד מידת הדתיות של המדינה לכמות ההתאבדויות בה – במדינות "חילוניות" מתאבדים הרבה יותר.

    http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_suicide_rate

    • עד כמה הנתונים ממדינות ״דתיות״ (מי אלו?) אמינים?

      • יובל

        כנראה שלא הרבה, לרוב במדינות כאלו (וישראל כמובן בינהם) יש נטיה לא לדווח על מקרי התאבדות כתאבדויות אלא כתאונות, בכדי לא להטיל קלון על המשפחה. אני למשל הכרתי חייל דתי שהתאבד שמותו נרשם כתאונה בכדי לא להכפיש את שם המשפחה.

  • איתמר

    בגדול שאני מסכים בהחלט. בקטן, ישנן עוד שתי קבוצות (לפחות. שתי קבוצות שאני מכיר) שזכאיות לפטור אישי משירות, ולכן, היפותטית, יכולות להכיל מתחזים, או בעצם, מתחזות. הקבוצה האחת היא מלש"ביות דתיות (שמצהירות על משהו, לא יודע על מה) והשניה היא מלש"ביות נשואות.
    מעניין לראות שמלש"ביות נשואות ו/או דתיות שאינן מתחזות ואינן משרתות, הן אינן משתמטות.

    • אף פעם לא הבנתי איך זה שנשים דתיות שלא משרתות כי הן לא מוכנות הן בסדר, אבל נשים חילוניות שלא מוכנות לשרת ובגלל זה טוענות שהן דתיות הן משתמטות.

  • זליג

    הרבה נכתב על זה, ובכל זאת הטוקבקיסטים הממוצעים, יחד עם "השמאל הלאומי" המכוער ואהוד ברק כשהוא מרגיש שלא דיברו עליו מספיק בויינט השבוע, שולבים ידיים ולא חדלים לגנות את מה שללא ספק מהווה את האיום האמיתי על ישראל: החיה הלא קיימת, המשתמט.

    טוב לקרוא מלים כדרבנות, כמים חיים לנפש צמאה. יישר כחך!

    (נכתב ע"י אחד מה-2.5%)

  • הטיעון של המתאבדים הוא טיעון ממש חלש. מסיבות דתיות ותרבותיות לא כל התאבדות בישראל נרשמת כהתאבדות, לכן אף אחד לא יודע כמה מהם באמת התאבדו, אף אחד לא יודע כמה מהם היו מתאבדים אלמלא התגייסו לצבא, ואף אחד לא יודע כמה משאר האוכלוסיה לא התאבד כתוצאה מהגיוס. גברים בגלאי הגיוס הם הקבוצה הכי מתאבדת במערב (http://www.nzinstitute.org/index.php/nzahead/measures/suicide/) ו-30 אנשים מתוך 180 אלף זה מספר נמוך בהרבה מניו זילנד.

  • סמולן

    אני לא מבין מדוע יש צורך בהתפתלות. ברור שהאנשים שעיצבו את הקמפיין הזה רואים ב"משתמטים" משהו שמקביל ל"מי שמתגייס ונותן 150 אחוז מעצמו לצבא ולמדינה". הסיבה שאני כותב "ברור" היא בגלל שמדובר, כמעט בהגדרה, באותה אוכלוסיה שתהיה מועדת להתאבדות, כלומר לכניסה לסיום הכתבה. כדאי היה להבהיר, כי האמת שמרוב אפולוגטיקה מתנשאת זה לא הכי ברור, ולומר ששירות צבאי הוא לא רק בחירה מסוכנת פיסית, אלא בחירה שיש בה סכנה נפשית לא מבוטלת מסיבות שונות. אמנם המספרים שמובאים כאן שוב ושוב הם (הרבה) יותר נמוכים מהמקובל בחברות מערביות בקרב אותו גיל, ולכן אולי בשיקול סופי צה"ל בכלל מונע התאבדות (אולי עקב היכולת של הצבא לספק מטרות ממשיות לשאיפה הזו לרצות על ידי נתינת יתר). אבל עדיין, בחיי שהתיזה הסופית נכונה, אם רק מנכים ממנה את הפינות האנטי-ציוניות-יהודיות שלה: במחנה הגיוס היו צריכים להיות שלטים שמודיעים שצבא זה לא פיקניק, ושהמפקדים אחראיים לחיילים. תדע כל אם עבריה וגו' מזמן נתפס כמו דברי שבח למפקדים, במקום הטלת אחריות עליהם. בכל זאת, הצבא הזה עושה את העבודה שלו, ובראש ובראשונה הוא מונע בעצם קיומו התקפות קטלניות על ישראל. חג שמח.

    • עדו

      עוד הפעם ולאט בבקשה, לא הבנתי כלום.

      • סמולן

        כח עליון סילק את החלוקה לפסקאות. מדובר בהסכמה עם החלק השני של הפוסט.

        • הצועד בנעליו

          סמולן/ארתור דנט, כשאתה מתחזה לאחרים אתה יותר ברור.

  • שימי

    יוסי, חשבתי שיצאת לחופשה.

  • דליק

    אני לא כזה חזק במתמטיקה, אבל אם חצי ממקבלי הפטור הם חרדים ו2.5 אחוז הם לא-חרדים, מי הם כל השאר?

    • 2.5 אחוז מכלל מחזור הגיוס. כלומר, אם אני מבין נכון, 5 אחוזים משתחררים על סעיף נפשי, ומתוכם מחצית חרדים.

      • yariv

        אני מבין (מהטקסט) שהנתון הנכון הוא 2.5% מהלא-חרדים, ועוד מספר שווה של חרדים (שזה הרבה יותר מ2.5% מהחרדים, אבל משמעותית פחות מ 5% מהכלל, בטח 3-3.5%)

  • עדו

    ועוד איך יש משתמטים. אייל גולן שירת בצבא ורצה לשחק כדורגל. הרס"ר של הבסיס לא הלך לקראתו מספיק אז אייל 'עשה בלאגן אצל הקב"ן' והשתחרר. זה לא מפריע לו להופיע בשירותרום למען החיילים. על מרינה מקסימיליאן בלומין לעומת זאת שפכו הררי מילים בגלל שלא שירתה בצבא למרות שהיא באמת לא השתמטה, הצבא פשוט לא גייס אותה.

    • האח קרמזוב

      אני מבין שהקב"ן הוא נער תמים?
      עמדו בפני צה"ל (הקב"ן וועדות המשך – קב"ן לא משחרר לבד) אפשרויות. צה"ל *בחר* לשחרר את מר גולן.

      • זליג

        בדיוק. צה"ל מייפה את כוחו של מומחה מטעמו, קב"ן או פסיכיאטר צבאי, לקבוע אם פלוני כשיר או לא כשיר לשירות, אם הוא באמת סובל או אם הוא מתחזה. ואם המומחה קובע שפלוני לא מתחזה, אין לצה"ל על מי להלין אלא על עצמו.

        • זה פחות או יותר כמו לטעון שמי שנתן דיווח כוזב למס הכנסה, אבל רשויות המס לא עלו עליו לא מעלים מיסים. ברור שמדובר בפאשלה של הרשויות, אבל המעשה שלו עדיין ראוי לגינוי.

          בכל זאת, המקרה של שירות צבאי יותר מסובך כיוון שמדובר בחובה לא טריוויאלית, שבהחלט לא מתאימה לרבים מהמתגייסים, והמדינה מסרבת לתת לחלק מהאנשים חלופות אזרחיות. וזה לא מוריד מהיותו של הקמפיין הזה פופוליסטי ומכוער.

          • האח קרמזוב

            לא ממש, או לפחות "פחות".
            כולם מדווחים למס הכנסה, ועוברים את אותן הבדיקות. אכן, יש כאלה שמרמים ונתפסים ויש כאלה שמרמים ולא נתפסים. בכל מקרה, *כולם* עוברים את *אותו* הסינון הראשוני.
            הקב"ן (ושוב, ועדות ההמשך, לא מדובר באדם אחד שאפשר "לעבוד" עליו) מטפל אך ורק במקרים מיוחדים, בין אם מזויפים ובין אם אותנטיים.

            • Tim

              קב"ן אינו נער תמים אבל לרוב הם מעדיפים לא לשחק אותה ראש גדול ולהמליץ על שחרור, ואז הועדות הן חותמות גומי בלבד. כך היה בשחרורי וכך היה בשחרור של 2 אנשים שעזרתי להם לצאת לפניי.

              • גרגר

                וכל האנשים החולי צבא מעולם לא באו בטענות על הקב"נים שלא משחקים אותה ראש גדול.
                למה?
                זה לא נראה מוזר?

                • אני דווקא זוכר שהמטוטלת בין קב"נים זהירים מדי וקשוחים-מדי התחלפה לעתים. היו תקופות שהצבא (באופן לא ממש רשמי) נתן לקב"נים להיות זהירים, ומצד שני זכור במעומעם ראיון של איזה רמטכ"ל או קרפ"ר שנכנס לתפקיד ואמר שיש יותר מדי פטורים נפשיים והוא הנחה את הקב"נים לעשות יותר מאמצים לגייס אנשים עם בעיות, על אחריותו.

                  • גרגר

                    אבל בשיח הציבורי אף פעם לא היו מצודי מכשפות אחרי קב"נים זהירים מידי. והיו כל כך הרבה קמפיניים של שנאה. ונגד מי? הציבור הכי חלש במדינה – חולי נפש.

                    • ציד-מכשפות לא היה. אבל אני זוכר תלונות שהופנו גם כלפי הקב"נים עם "ראש קטן". כמובן, שזה הופך את הקמפיין נגד "ההשתמטות" גם לאינטרס (לפחות לכאורה) של מעמד הקב"נים.

          • זה יותר כמו לטעון שמי שהשתמש בפרצות מס חוקיות כדי לא לשלם מיסים הוא מעלים מס. לדוגמה, בתור אזרח גרמניה שמעולם לא גר בגרמניה, יש לי פטור שלא אמור להיות לי מתשלום מס על סוגים מסוימים של הכנסה. זה לא אומר שאני מעלים מס; זה אומר שעשרות אלפי העמודים של חוקי מס גם בארה"ב וגם בגרמניה לא מכסים את כל המקרים הקיימים.

            וזה אותו דבר עם שירות. עזוב אותך שניה מאנשים שעשו אפס צבא. קח אדם שהצליח לעשות רק 3 שנות שירות בתפקיד מעניין שבד"כ הצבא דורש מאנשים בו שנתיים קבע. אני מכיר לפחות אחד כזה. אף אחד לא מסתכל עליו כמשתמט. להיפך: אומרים שהוא התקמבן, גם אנשים עם סטיקרים של שירות לכולם על האוטו.

        • מיקי לטוביצקי

          מחזק את דברי נמרוד. יתר על כן, הצבא לא בוחן כליות ולב, ומערכת בירוקרטית שצריכה להחליט אם לשחרר או לא לשחרר חייבת תמיד להכריע, גם כשהיא לא יכולה להיות בטוחה. כתוצאה מכך הצבא יעשה בהכרח שגיאות גם אם כל המעורבים יעשו את תפקידם בצורה אופטימלית. אני מקווה ומאמין שהצבא משתדל לטעות לצד השחרור ולהסתכן בכך שהוא משחרר משירות אנשים שמצבם הנפשי לא מחייב שחרור.
          במצב הזה, מי שמתחזה מפעיל לחץ על הצבא להחמיר יותר בהחלטותיו, ובעצם מעמיד בסכנה את מי שבאמת זקוק לקב"ן, שמא בגלל החשדנות המתבקשת הצבא לא ישחרר את מי שמאוד זקוק לשחרור. לאור זאת, אין להתפלא על הנסיון להפעיל סנקציה חברתית (בעזרת קמפיין פרסום) על מי שמתחזה.
          כל זה מאוד מצער. במיוחד לאור העובדה ששירות בצה"ל הוא דבר מאוד קשה ומאוד בעייתי, יש שיגידו אפילו נפשע.

          • גרגר

            קודם כל: אתה עושה הנחות לקב"נים כאילו הם חבורה של מסכנים שהאנשים הרשעים עובדים עליהם. הם אמורים להיות אנשי מקצוע. העבודה שלהם היא לזהות מתחזים – שיזיזו את התחת ויעשו את העבודה שלהם.

            2. אין נסיון להטיל סנקציות על המתחזים. לא היה נסיון כזה מעולם וגם לא יהיה.
            הנסיון הוא להטיל סנקציות על כל האנשים עם הפטור הנפשי.

            אז רגע אחד בוכים על זה שהמתחזים פוגעים ב"אמתיים", כמו שאתה עשית, ורגע אחד ה"אמיתיים" הופכים לקורבן שולי ולא חשוב שאין בעייה להקריב כדי לפגוע בהם ובמתחזים ביחד.

            וזה לא נראה לך קצת מוזר?!

  • אני חושב שהדברים יותר מורכבים מאיך שאתה מציג אותם. אם אתה מסתכל על כלל האוכלוסיה, אז אולי עשרה או עשרים אחוז הם אנשים שבאמת יש להם את האופי של חייל. כל השאר הם כאלו שללא חובת הגיוס והחינוך מהבית לא היו חושבים להגיע לצבא (ובחיל המודיעין, למשל, רואים שהמוכשרים ביותר כמעט אף פעם לא עוברים את שלב הקצונה הזוטרה, כיוון שהאזרחות תמיד קוסמת לאנשים האלו יותר).

    זאת גם כנראה הסיבה שצה"ל הוא צבא עם משמעת וסדר רופפים – כיוון שהוא חייב להתאים את עצמו גם לאלו (נניח, כמוני) שמסגרת צבאית כמו זאת האמריקאית היו שוברים אותם לחלוטין.

    באופן טבעי, אחוז גדול מהמועמדים לגיוס הם בעלי מוטיבציה נמוכה, וחלק קטן גם מחזיקים באדיאולוגיה אנטי-צבאית או רדיקלית. מבין אלו, חלק יחרקו שיניים ויתגייסו, מיעוט קטן מאוד יקח את זה "עד הסוף" בשם האדיאולוגיה ויכנס למאבקי סרבנות. השאר ינסו להצטרף לאחד המעגלים הפטורים – נשים דתיות, בעלי פטור רפואי או נפשי. לצבא יש בכל מקרה עודף בכוח אדם תומך לחימה ויעדיף שלא לפשפש בציציות של חלק מהאנשים ויעדיף לשחרר עשרה "שפויים" כדי לא לגייס אחד שעשוי באמת לממש את איומי ההתאבדות.

    אז באופן רשמי אולי אין באמת "משתמטים". אבל אני בהחלט מכיר אנשים שהיו כשירים בדיוק כמוני לשירות ולא עשו זאת.זאת תוצאה בלתי נמנעת של צבא חובה שאולי באמת עבר זמנו.

    ושלא יובן לא נכון – אני בהחלט מתנגד לשיפוט ערכי של מי שלא שירת, בעיקר בצורה הגסה שהקמפיין הזה עשה. צבא גדול הוא אולי צורך אמיתי במדינת ישראל (גם בלי הכיבוש), אבל ההפיכה של המליטריזם לאידיאל היא בהחלט רעה חולה בישראל.

    • מני זהבי

      לגבי "צבא גדול", מה שישראל צריכה הוא צבא מילואים גדול — כלומר, יכולת לגייס בעת חירום (אמיתית) חלק גדול מאוכלוסייתה הבוגרת.
      צבא הובה עוזר לזה רק בהיותו גוף שמכשיר חיילי מילואים לעתיד. ככל הנראה, אין צורך לשם כך בשלוש שנות שירות חובה. עובדה היא שבמדינות אחרות בהן יש או היה דגם דומה של צבא, הוהנג שירות חובה קצר הרבה יותר. מבחינת הכנתו של צבא המילואים, אפשר לקצר את משך שירות החובה בצה"ל ב-50%.
      לגבי גודלו של הצבא הסדיר עצמו, לא ברור למה ישראל צריכה צבא גדול כ"כ. הסתדרנו עם צבא סדיר קטן יותר בזמנים שבהם ישראל הותקפה באופן תדיר ע"י כוחות לא-סדירים (הפדאיון, אח"כ אש"ף), וסכנה של מלחמה כוללת הייתה ברורה ומיידית.
      כיום, הסיכוי למלחמה אמיתית בין ישראל לשכנותיה הוא אפסי, ובשביל התמודדות עם התקוממות אלימה של ארגונים פלסטיניים או של החזבאללה לא צריך צבא כ"כ גדול.
      בקיצור: ישראל צריכה כנראה צבא חובה, אבל היא גם צריכה להפסיק להתייחס לנכונות של אזרחיה לתרום לה 3 שנים מחייהם כאל דבר מובן מאליו, ולקצר את שירות החובה עד למינימום ההכרחי. אה, ומי שבאמת מחזיק בהשקפות פציפיסטיות צריך לקבל אפשרות לשרת שירות אזרחי או לא לשרת בכלל. ממילא, אין הרבה אנשים כאלה.

      • מסכים עם כל מילה. אבל אם נחזור לאנלוגיית המיסים שלי מלמעלה – מס החברות אכן נמוך מדי, והמיסים העקיפים גבוהים מדי. האם זה פוטר מוסרית מישהו ממיסים? רק אם הוא "סרבן מיסים" מוצהר שמוכן לשלם את המחיר. לסרבני שירות מוצהרים יש לי רק הערכה – וחבל שהמדינה הולכת עם הראש בקיר ולא דואגת לשירות אזרחי לכל מי שלא עומד בקריטריונית צבאיים.

    • מירית

      במקום לשחרר את כל ה"עודף" הזה, אולי שיעסיקו אותם בתורנויות מטבח ונקיון כדי שחיילים שכן יש להם עבודה יוכלו לעשות אותה? לא שלוש שנים. שנה כל אחד, מספיק.

      אני לא אוהבת את הקמפיין הזה בכלל, אבל אם לא השלוש שנים האלה באמצע החיים הייתי כנראה מגיעה לדוקטורט, מה שכבר לא יכולתי לעשות אח"כ כי איבדתי את זה. (לא שיש לי להתלונן על מה שקיבלתי מהצבא במקום, אבל לא לכולם הכל הסתדר טוב כמוני).
      זה לא בסדר שאני נותנת מזמני היקר ואנשים אחרים בזמן הזה עסוקים בלפתוח עלי פער (בלימודים, בשוק העבודה).

      • מני זהבי

        שלוש שנים? באמצע החיים? הפריעו לך להגיע לדוקטורט?
        נראה שהיית בעתודה האקדמית. אם כך, ככל הנראה קיבלת מהצבא הרבה יותר ממה שחיילים (וחיילות) מקבלים בדרך כלל.
        לגבי הפער שאחרים פתחו עלייך — אם היית עתודאית, רוב הסיכויים שמה שעשית בצבא הוא סוג של קריירה מקצועית. אולי לא בתנאים אידאליים, אבל בכ"ז משהו שנותן שורה טובה בקורות חיים וקשרים עם כל מיני אנשים שיכולים לעזור אם צריך. שוב, זה הרבה יותר ממה שרוב החיילים מקבלים מהצבא.

        • אני מכיר אנשים שאומרים ששנה אחת בין קולג' ודוקטורט פגעה בהם – הם התחילו לשכוח חלק קטן מהחומר. For the record, אני מדבר על אנשים עם תואר במתמטיקה שעבדו בתור אנליסטים בחברות פיננסיות, כלומר מה שהם עסקו בו בין לבין הוא לא יותר רחוק ממתמטיקה ממה שאנשים עוסקים בו בצבא.

          בעיה אחרת עם להשהות את הדוקטורט זה משפחה. קשה ללדת או להוליד בזמן תואר – זה מעכב, והשוק האקדמי ממש לא סימפטי לזה. אנשים שאני מכיר שלא יגמרו את התואר עד אחרי גיל 30 יש להם בעיות קשות עם ההחלטה מתי להתחיל משפחה.

          • מני זהבי

            לא חלקתי על זה ששירות צבאי אחרי תואר אקדמי (ראשון או שני?) פגע בהמשך הלימודים של מירית. אני מניח מראש שהיא צודקת, פשוט כי היא יודעת מה קרה לה, ולי אין מושג מי היא.
            מה שאני טוען הוא שבמקרה הזה, אם הבנתי את דבריה נכון, הבעיה אינה אי-שוויון בשירות. העתודה האקדמית היא בהגדרה מסלול מצומצם למדי של שירות צבאי, שאנשים מגיעים אליו מבחירה. אני מניח שמירית הייתה נתקלת באותה בעיה גם אילו כל החרדים (וכל ערביי ישראל) היו משרתים שירות צבאי מלא.
            מדינת ישראל דופקת את הסטודנטים שלה עד העצם, וצה"ל הוא אחד המנגנונים שעושה את זה. אבל מההיבט הזה, מצבם של העתודאים הוא דווקא יחסית טוב.

  • Pingback: גיבורים נולדים במותם | אישתון()

  • יונתן ברזילי

    הכוונה היא לא שמילולית אין משתמטים. הכוונה היא שכמות ההמשתמטים הסטריאוטיפיים (חילונים יהודים כשירים לגיוס ששיקרו כדי לקבל פטור נפשי פיקטיבי) היא לכל היותר 2.5 אחוז מכל מחזור גיוס, וכנראה הרבה פחות מכך (כי, אכן, יש הרבה אנשים עם בעיות נפשיות אמיתיות, ולכן היא זניחה. הסיבה שתוקפים דווקא אותם, לפיכך, היא לא שהיא מהווהים איום, אלא שקל לתקוף אותם כדי לשמר את כוחו של הצבא בחברה

  • מריח המשתמטים

    ושכחת את הסיבה האמיתית לבעיות סד"כ ביחידות לוחמות – עריקי ההסדר, שמשרתים רק חצי (רוב הזמן לא במסגרת שבאמת נלחמת אלא בקורסים) ומדברים על זה כאילו זו הקרבה עילאית.

    בזמן שבמלחמת לבנון השנייה הפז"מניקים של מרץ 04 יצאו לשדה הקרב, הביינישים מאותו מחזור "התנדבו" להתגייס למילואים ליד הבית, באבטחה נינוחה בהתנחלויות.

  • בעניין החללים של השנה החולפת וסיבת מותם, מישהו טרח לחפור ככל האפשר:

    http://eishton.wordpress.com/2012/04/26/memorial2012/

    • עומרי

      תודה על הלינק, זה מאוד מעניין. ומטריד.

  • נדב

    הכוונה ב"משתמטים" היא לאנשים שמציגים לצה"ל תמונה שיקרית לגבי מצבם הנפשי, הכלכלי, המשפחתי או הבריאותי. יש כאלה בלי סוף (אני אישית מכיר 4). ולטעון שזו בעיה של צה"ל כי הוא לא חקר לעומק זה כמו להגיד שאם אני מרמה את מס ההכנסה זו בעיה שלו כי הוא לא טרח לחקור לכן אני לא מעלים מיסים (השוואה שעלתה באחד הטוקבקים כאן).

    וכן – הצגת תמונה כוזבת לגבי מצבך היא עבירה על החוק.

    • שאול סלע

      מספר הלוקים בהפרעות פסיכוטיות ,הפרעות אשיות,והפרעות מצב רוח שאסור לגייס גדול הרבה יותר מ 2.5 אחוז. נראה את אלה שמשתחררים מצליחים לשכנע את הביטוח הלאומי לשלם להם קיצבה בגין נכות נפשית

      • הצועד בנעליו

        אני לא חושב על 'הלוקים ברוחם' שצה"ל משחרר, שמהיעדרותם מהצבא, בין אם מסיבות 'אמיתיות' ובין אם לא, אף אחד לא ייפגע, אלא על כמות השרוטים שצה"ל *כן* מגייס (בלי לדבר על כאלה שהצבא הופך אותם לכאלה במהלך השירות), כלומר אין להם מוטיבציה להשתחרר אצל הקב"ן (אצל חלקם אפילו נהפוך הוא) ולכן יתכן שלא יגיעו אליו. מהם הסכנה האמיתית לחברה הישראלית, הן במה שחלקם עושים בצבא (בשטחים למשל) והן מהעמדות שהם יתפסו אחרי שחרורם, בתור 'כאלה ששירתו בצבא' ולפיכך בעלי תעודת נורמטיביות.
        המחקר אשר לעולם לא ייערך – כמה כאלה יש.

    • גרגר

      אז למה לא היה בן אדם אחד שנתבע על הונאה ורק הועלו הצעות חוק להעניש את כל הקבוצה של המשתחררים כולל חפים מפשע שלא רימו?

      מישהו מסוגל לענות על זה?

      • עדו

        אה.. לא.

  • מריח המשתמטים

    משתמט – מישהו שלפי החוק חייב להתגייס אבל בוחר לא לעשות את זה.

    חרדים – דוחים שירות עד אינסוף, או מתגייסים בתנאים מפנקים ועם שכר של פי עשר משכר סדיר בקומבינות מחפירות כמו "גבינה בירוק" או "תחת כחול".

    דתיים לאומיים – אם הם יתקבלו לתפקיד שממש רצו, הם יעשו שלוש שנים כמו נינג'ות. אבל אם זה סתם בגדודים, הם מקצרים את השירות לשנה ושמונה. בהתחשב בעובדה שמסלול הכשרה ללחימה הוא בממוצע שנה, זה משאיר אותם זמן קצר למדי כשהם חשופים לסכנות שדה הקרב. ועל כמות העומס שמוטלת על "אחיהם לנשק" כשמחלקת בייניש שלמה משתחררת אפשר לכתוב הרבה קללות על קירות עמדת השמירה.

    בנות דתיות – מקבלות פשוט פטור. חלק ממרקות את מצפונן בשנה של שירות לאומי, שם הן מקבלות משכורת גבוהה יותר משל לוחם בגולני, מוניות על חשבון משלם המיסים מהעבודה לדירת הזיונים (גם כן על חשבון משלם המיסים) שלהן בה הן מארחות כל מיני יזיזים, ונהנות ממגוון חוויות ארוטיות עם פקידי ממשלה נשואים, רופאים ערבים ומורות גרושות.

    ועוד משהו – בטירונות לדפקטים ואוכלוסיות-ירודות-על-סף-פשע על שם האוטיסט הצבאי הראשי רפול, אין שמאלנים. פשוט אין. גם בכלא הצבאי הליכוד, ש"ס וישראל ביתנו מככבים. מעניין למה.

    • עדו

      הג'ורה שפתחת על בנות דתיות מזכירה את יורם שפטל ביום רע. אין לך מושג מה עושות רוב הבנות הדתיות כשם שלא בדקת שכל קציני צה"ל מטרידים מינית נון סטופ את הפקידות שלהן.
      האמת היא אחרת וכבר כתבתי את זה בעבר – אין שום סיבה הלכתית לפטור לנשים דתיות (ולא לחילוניות). הסביר את זה ליבוביץ' בצורה הבהירה ביותר :אם אמנם שירות צבאי של אישה יהודיה הוא פסול הלכתית אז אסור להפוך את החילוניות לגויות של שבת עבור הדתיות ולאפשר להן (אפילו מרצונן ובטח שלא בגיוס חובה) לשרת בצבא בניגוד לדעת ההלכה.

  • דניאל

    שלום,
    שמי דניאל, ויש לי שאלה שלא קשורה לנקודות שהועלו מעלי, שאלה באשר לנתונים על התאבדות. ראשית אציין, שכל מה שאומר למטה הוא טעות מוחלטת ולא רלוונטי, אם חיילים מתאבדים בצה"ל לא נרשים כמתאבדים ולפיכך לא נכנסים למחקר שהוזכר לעיל, ולכן אם זו האמת אציע לכם לא לקרוא את המשך תגובתי…

    מתוך הפתעה וזעזוע על הנתונים נכנסתי לקישור על התאבדויות במדינה ישראל, לבדיקה נוספת.
    אם ניקח את שנת 2009 כמדינה מייצגת, מעשה שמעיון בנתונים נראה סביר מאוד, ישנם בטווח הגילאים 15-24 כ-48 מתאבדים זכרים, לעומת 153 מתאבדים בגיל 25-44 משני המינים.
    לדעתי, המתאבדים כתוצאה מלחצים בצה"ל, ברובם הם זכרים שנשברו תחת לחץ של שירות קרבי או משהו דומה, ולפיכך אני מתייחס אליהם. מספר המתאבדים לשנה בממוצע בין השנים 15-24 שהינם זכרים הוא 48 לחלק ב 10, 4.8 .
    לעומת זאת, מספר המתאבדים משני המינים בגילאים 25-44 לשנה בממוצע הוא 153 לחלק ב-20, זאת אומרת בקרוב 7.5. במחקר נטען ששני שליש מהמתאבדים הם זכרים, לפיכך מתקבל 5 מתאבדים זכרים לשנה בגילאי 25-44, לעומת 4.8 בגילאי 15-24.

    תחת ההנחות הניתנות (ובצדק) לביקורת ובדיקה נוספת, עולה שאין עליה במספר המתאבדים הזכרים בגיל 18-21.

    ההנחות שלי שהוזכרו לעיל הן:
    – מרבית המתאבדים עקב פעולות הצבא הם גברים. אני לא בטוח שהנחה זו הכרחית בכלל, אבל הנחתי אותה בכל זאת.
    – שנת 2009 היא שנה מייצגת. לא נראה לי שהתוצאות שונות במיוחד עבור שאר השנים שם
    – אין ירידה משמעותית במספר המתאבדים בין השנים 15-18 ובין השנים 19-25 ביחס לשנים 18-21. אילו היה, הדבר היה מעיד על עלייה בין השנים 18-21 במספר ההתאבדויות. מנגד היה מתקבל מספר כה קטן של התאבדויות בשנים אלה ביחס לשנים 25-44 עד שהדבר לא סביר בעליל.

    ניתן כמובן לטעון שמספר המתאבדים צריך לגדול עם הגיל בהתאם לירידה שעשויה להיות באיכות החיים, לדוגמה, ואז אי הירידה מעידה על הנזקים של הצבא. טיעון זה בעיני מצדיק את החלוקה עד לגיל 44 ולאחריו, היא בהחלט בימינו לא מצדיקה את החלוקה לנוער ולאנשים מבוגרים.

    בסך הכל, אני מערער פה משהו שחשבתי שהינו בלתי ניתן לערעור – מספר המתאבדים בגילאי הצבא. אשמח לקבל על זה עוד מידע אם מישהו חקר בנושא או לשמוע את דעתכם.

    תודה,
    דניאל

  • דניאל

    כן…
    אוקי, טעיתי, חוסר תשומת לב מצידי לטיעון עימו אני מתמודד, עמכם הסליחה,. אם מישהו יוכל למחוק את תגובתי לעיל ואת התגובה הזאת אעריך את זה

  • א'

    ואם היו מגייסים את כולם, מה היה קורה? צה"ל הוא המוקד מספר 1 במדינה לאבטלה סמויה. על כל מישהו שעושה משהו "חשוב" כביכול, כמו שימור הכיבוש, יש עשרות מש"קי ממטרות ומכינות קפה. למצוא לכולם ממטרות להדליק/לכבות וקפה להכין, זה גם עולה זמן וכסף. אם היה צורך אותנטי של צה"ל בכוח אדם נוסף, היו מוצאים מאיפה לגרד עוד חיילים. עובדה שזה לא קורה ושהדיווחים על השתמטות לעולם לא מלווים בדיווחים על מחסור בכוח אדם בצבא.

    • מריח המשתמטים

      בג'ובניקים חובבי ת"ש באמת אין מחסור. המחסור בסד"כ הוא במערך הלוחם.

      וכאן האשמים היחידים הם עריקי הסדר, לא שום קבניסט תלאביבי שלא קיים.

  • גרגר

    האחראים בצבא מתממים.
    הם שולטים על כמות הפטורים שהקב"ן נותן ולא עושים כלום בנידון בעצמם, למה?

    לפי הדעות שלהם. למה הם עושים קמפיינים (שזה לא להציע פתרון, זה להגיד "אין לנו פתרון) והצעות חוק של עונש קולקטיבי (בתוך האנשים עם הבעיות הנפשיות יש מתחזים, בואו נעניש את כל האנשים עם הבעיות הנפשיות וכך נתפוס את המתחזים), והצעות חוק נגד מי שלא עשה שירות לאומי שאינו חובה בכלל?

    לפי ההגיון שלהם (ואני אתנגד לזה עד יומי האחרון, אבל בואו נעזור להם רגע) למה הם לא:
    1. תובעים על הונאה את מי שלדעתם ביצע הונאה בלי להציע חוקים מפגרים שאולי יפגעו בו בזמן שהם יפגעו בהרבה אנשים חפים מפשע.
    2. מציעים חוק "שירות לאומי חובה" שמעולם לא הועלה אפילו למרות שחוקים שמציעים עונשים למי שלא עשה שירות כזה כן הועלו.
    3. להפסיק בעצמם (!) לחלק פטורים כמו סוכריות גומי ואז לבכות.

    כל עוד הם לא עושים את הדברים האלה ברור שהקמפיין הזה הוא קמפיין הסתה לכל דבר ולא קמפיין עם פתרונות. המטרה היחידה שלו היא לגרום לשנאה.

  • nachum

    you are 100 precent right but you mistaken with the idf. not the idf call to duty but the govermenr of the state of israel. "hapoked zivani" was written in the first letter that each "malshab" got to his house. and till today one can serve in the police and spend not even a day in the idf.

  • בצלאל פאר

    מה עם השמאלנים שמשתמטים מתוך אידיאולוגיה?
    רבים מהם מתל אביב והסביבה.

    • עדו

      כן? מה איתם בדיוק?

    • מריח המשתמטים

      ומה עם הדתיים שמשרתים רק חצי! חצי! ואז באים לאינטרנט ומאשימים את קומץ הפציפיסטים הזניח סטטיסטית בבעיות שהם עצמם מייצרים?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    • גרגר

      סיכום הכתבה: הוא מחלק פטורים לאנשים כמו כדורי גומי.
      הוא בוכה שהאנשים לוקחים אותם.
      הוא בוכה על אחוז גיוס של 92%.
      הוא בוכה על זה שהרופאים שנמצאים תחת הפקודות שלו נותנים פטורים רפואיים לאנשים אבל לא מתלונן על הרופאים עצמם. (כרגיל).
      הפתרון שהוא מציע זה להכניס אנשי צבא לבתי ספר שיאיימו על קטינים.
      עוד פתרון הוא שגורמים לא צבאיים כמו העיריה יעשו את העבודה שלו במקומו.
      הוא מודה שהוא מפקד על חוליה שמרגלת אחרי נשים באינטרנט.
      הוא תומך בשחרור בנות שיש להן חבר דמיוני ומתפלא שיש כאלה שאומרות שיש להן כזה כדי להשתחרר.

      בקיצור – נותנים פטורים ובוכים. אולי אפשר לעשות ואלס עם באשיר על קב"ן שמודה שהוא נתן פטורים (אם הם רוצים מישהו עם נסיון בלצייר קב"נים שיפנו אלי)…