החברים של ג'ורג'

דוקטור לפיד ומר יאיר, האם הגונב מגנב פטור, והעבריין של ציפי: שלוש הערות על המצב

התואר שלא היה: לא מצליח, באמת שלא מצליח, להבין את האנשים שמייללים שהמל"ג נטפל ליאיר לפיד, אחרי שפסל את המסלול המהיר שלו לדוקטורט. בתור מי שלא הצליח לסיים תואר שני, למרות שניסה, וחווה משבר אישי בעקבות זה, אני פשוט לא מבין את הרעיון של הדילוג הקליל הזה מעל התואר הראשון ישר לדוקטורט של לפיד.

עכשיו, תאמרו, צריכה להיות גמישות אקדמית במקרים יוצאי דופן. אין ספק: יש חוקרים שהם עילויים, שמזהים אותם בשלב מוקדם מאד ושבאמת צריך להטיס אותם כמה שיותר מהר לדוקטורט, כדי שיוכלו לתרום כמה שיותר. יש שניים-שלושה כאלה במחזור, אולי.

אני חושב שיש הסכמה כללית שזה לא המקרה של לפיד. קשה להאמין שיש מישהו שיטען ברצינות שלפיד התעתד להשקיע חלק ניכר מזמנו במחקר. גם קשה לראות אותו מפנה זמן יקר לצרכי הכנת הרצאות קבועות במסגרת אוניברסיטאית רגילה. כשחושבים על זה, קשה גם להזכר באיזו תובנה יוצאת דופן שלו, שבשבילה ראוי לשבור את המסגרות האוניברסיטאיות הרגילות.

אז אם הוא לא היה אמור להיות חוקר, ולא אמור היה להיות מרצה, מה פשר המסלול המהיר הזה לדוקטורט? מה היה יוצא לקהילה האקדמית ממנו? כלום, סביר להניח. רק לפיד היה יוצא נשכר – והתואר האקדמי היה עובר עוד זילות.

ואם מישהו היה צריך עוד הוכחה לחוסר רצינותו של לפיד, לכך שהוא מתחזה, באה התגובה שלו – "אני לא צריך שום תואר, הלכתי ללמוד כי אני אוהב ללמוד" – ומסירה את הספקות. מי שרק רוצה ללמוד, לא צריך טיל לוגי לדוקטורט וחזרה.

ולמי שאומר "נטפלים אליו, מחפשים אותו," אני אומר: טוב מאד. הכלל הישן של הארי טרומן עדיין בתוקף: אם אתה לא יכול לשאת את החום, צא מהמטבח.

הגונב מגנב פטור? הפריימריז בליכוד נערכו אמש, ולמרבה האכזבה הצפויה נתניהו ניצח את פייגלין. לנצחון היה ריח מסריח מהרגיל: אנשיו של פייגלין טענו לאורך כל אתמול שמשום מה, ספרי הבוחרים לא הגיעו לקלפיות בגדה המערבית אלא באיחור ניכר מאד, מה שהפך את פעולתן לבלתי אפשרית. התוצאה היתה שיעור הצבעה נמוך במיוחד בגדה, שם יש להניח נמצאים רוב מצביעיו של פייגלין.

אני נוטה להאמין לפייגלין. זה נשמע כמו תרגיל נבזי במיוחד של נתניהו כדי לנצח את יריבו. לנתניהו לא היה את האומץ ללכת עם פייגלין למערכה עקרונית: למשל, להעלות את העקרונות של "מנהיגות יהודית" להצבעה בליכוד, להפיל אותם, ולקבוע שמי שנאמן למצע הזה נזרק מהמפלגה. כך טיפלו במפלגת הלייבור בשנות השמונים בנסיון השתלטות דומה מאד מצד קבוצה טרוצקיסטית. נתניהו לא העז, ובצדק: הוא עוד עשוי היה להפסיד.

אז למישהו במנגנון של הליכוד, בידיעתו או בלעדיה של נתניהו, נמאס לשמש כקן הקוקיה – בהתנחלויות מתפקדים לליכוד, אבל לא מצביעים – והוא ניטרל חלק ניכר ממצביעי-הדמה של פייגלין. העיתונות, שהתרגלה לא לחטט בתוצאות הפריימריז – לכו תדעו איזה דברים יזחלו מתחת לאבן הזו, אם היא תורם – כבר מעלימה את האירועים האלה. לקח למתפקדים משמאל לליכוד: אף אחד לא אוהב קוקיות, ואם תצליחו – גם כלפיכם יופעלו תרגילים כאלה.

ציפי הנקיה: ציפי לבני, מנהיגת קדימה (תואר זמני, יש לקוות), התהדרה בכך שהיא לא מתלכלכת בפוליטיקה. עכשיו היא נאבקת על ההנהגה מול שאול "גבר-גבר" מופז, ונראה שהיא הולכת להפסיד. מסתבר שכזה מגיע ללחימה על מעמדה-שלה, היא דווקא יודעת להתלכלך. אמש היא קיבלה בברכה כיועץ את עמרי שרון.

הלז, נזכיר, הורשע וישב שמונה חודשים בכלא בגין עדות שקר. העדות הזו היתה מיועדת, יש מקום סביר לחשוד, להסתיר את חלקו של אביו אריאל שרון בשלל מעשי שחיתות ושוחד. זה העוזר החודש של זו שלא מתלכלכת. הוא היה שם כשהקימו את קדימה, הוא מכיר אנשים, הוא יכול לעזור לה – ולעזאזל מה שהוא עשה וכל מה שהוא מסמל. קודם כל צריך לשרוד. פוליטיקה אחרת, כן?

הערה מנהלתית: התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתמיכה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • אני לא מבין את הביקורת על ציפי לבני. היא עדיין מעניינת מישהו? יש לה משהו מעניין להגיד? להציע לפוליטיקה הישראלית?

    • דורצח

      היא בסך הכל עומדת בראש המפלגה הגדולה בכנסת. לא רציני.

  • דני

    היועץ של לפיד זה אהוד אולמרט, היועץ של לבני זה עומרי שרון.
    נו מה נאמר, ערכי המחילה והסליחה לא פסו מן העולם, ממש מרגש.

  • עדו

    תחליט. אם העקרונות של פייגלין עשויים לעבור אז הוא חא כל כך "נטע זר" בליכוד. אולי המצביעים בהתנחלויות לא מצביעים לליכוד כי הם מרגישים בצדק שהמפלגה הזאת לא מקיימת את מה שהיר מבטיחה?

    • ygurvitz

      אני חושב שאף שלרוב אנשי הליכוד תהיה בעיה קשה עם הערכים של פייגלין, אם יוצבו בפניהם בגלוי, תהיה להם בעיה קשה עוד יותר לדחות אותם. זו הבעיה של הישראליות כולה: לא גירשנו את השד התיאוקרטי היהודי.

      • אבי ג'י

        אני דווקא נוטה להסכים עם עדו, ומוכן להמר שאפשר לחלק את רוב מתפקדי הליכוד לשני קבוצות עיקריות: אלה ששם בשביל האידיולוגיה (ומאוכזבים תמידית, אבל ככה זה בפוסט-דמוקרטיה שלנו – ע"ע תוצאות ההצבעה על ההתנתקות) ואלה ששם בשביל הג'ובים (ומן הסתם די מרוצים כל עוד המפלגה בשלטון). אולי נוח לך לראות בפייגלין ימני "קיצוני", אבל רוב דעותיו נחות במרכז הקונצנזוס ההיסטורי של הליכוד (זה שהמפלגה נעה שמאלה מתחת לרגלי מצביעיה זו בעיה אחרת)

        • פלג ספיר

          לא ברור כלל שז'בוטינסקי, אצ"ג, בגין ושמיר היו מסכימים, למשל, לרעיון ש"חוק מדינה שיש בו, לדעת בית הדין הגבוה, סתירה מהותית לחוקי ההלכה, אינו תקף ויש לתקנו, או לבטלו".

          איך בדיוק "מנהיגות יהודית" קרובה יותר לערכי הליכוד/גח"ל/חירות הישנים, לא ברור לי.

          • ארז הוכמן

            +1

  • עדו

    לעזאזל הסמרטפון…

    • ygurvitz

      < הנהון>

  • א.ה.

    א) זאת אכן היטפלות במקרה של לפיד. אוניברסיטה בישראל איפשרה רישום לתואר שני (לא ישירות דוקטורט, אגב) במסגרת מסלול לדוקטורט.

    אתה רוצה להגיד שהאוניברסיטה לא הייתה צריכה להציע מסלול כזה? זכותך. וזה אולי גם נכון. אבל למה הביקורת היא על *לפיד*? תבקר את האוניברסיטה.

    ב) הביקורת על לבני היא דוגמה קלאסית לזה שלא משנה מה היא תעשה, אתה כבר תמצא על מה לבקר אותה. כשהיא נוהגת כפוליטיקאית – מבקרים אותה על זה. כשהיא כן נוהגת כפוליטיקאית – מבקרים אותה על זה. ממש damned if you do and damned if you don't.

    ג) וכל הביקורת הזאת (על מי שבסופו של דבר הם עדיין ולמרות הכל חלק מהמחנה היותר שפוי במדינה הזאת) היא התמקדות בפיקנטריה ביום שבו שר החינוך בישראל מצהיר שכל תלמידי ישראל יסיירו בחברון, על מנת שלא תהיה אשליה שאפשר לעקור את הישוב היהודי משם.
    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1631388

    • א.ה.

      (כשהיא *לא* נוהגת כפוליטיקאית, כמובן)

    • ygurvitz

      1. הביקורת לא היתה על לפיד. הביקורת היתה על הטענה שרודפים אותו. לא רודפים אותו. יש מקום למסלול כזה ליחידי סגולה והוא לא אחד מהם.

      2. אני די בטוח שאפשר לנהוג כפוליטיקאי גם בלי להתחבר לעמרי שרון. אתה לא יכול גם לטעון שאתה פוליטיקאי נקי, גם להתחבר לעמרי שרון, וגם לצפות שלא תהיה עליך ביקורת. מצטער.

      • א.ה.

        1) אני לא חושב שאפשר לקרוא את הדברים שלך למעלה כאילו הם לא ביקורתיים על לפיד.

        2) מקובל, אבל מסע הצלב המעט יותר רחב שלך נגדה צורם, לפחות לי.

        טוב, הרי לא נסכים. אני אחכה לשמוע למי *כן* אפשר להצביע 🙂

    • א.ה.

      וקצת דברים מראש החוג שלו בבר-אילן:
      http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1631257

      • יריב

        פרופסור אבי שגיא: "נבדק היבול הספרותי שלו, הוא רואיין על ידי מורים מחוץ לתכנית… כאיש אקדמיה בסמכותי רק לבדוק את יכולותיו"

        הפרופסור טועה. תואר אקדמי אינו מוענק על בסיס הערכת יכולת או כתיבת ספרי מתח, אלא על סמך השתתפות בלימודים אקדמיים.
        הרי עפ"י העיקרון המעוות של שגיא מדוע נדרשת בכלל תוכנית לימודים. אולי תחבר האוניברסיטה בחינה פשוטה ומי שיעבור בהצלחה יקבל תואר ראשון/שני/שלישי (מחק את המיותר והרם תרומה נאה לפקולטה/מחלקה/חוג)

        • א.ה.

          קראת את מה שהוא אומר? הוא מדבר על תהליך הקבלה לתוכנית. לא על ההשתתפות בתוכנית לאחר שהחלה.

      • אלכס ז.

        תשובתו של שגיא מעלה די הרבה תהיות:

        למה איינשטיין לא היה יכול להתקבל ללימודים? הוא, כמו רבים בישראל, השלים בגרות עם הצטיינות בתחומים מסוימים ונרשם ללימודי תואר ראשון. לא סטודנט טיפוסי, אבל גם לא משהו יוצא מגדר הרגיל.

        לא ברור איך הפרופ' בו זמנית מגן על התוכנית שבמסגרת שלה התקבל לפיד וגם מודה שהתוכנית לא עובדת ואין שום בקרה על לימודיו של לפיד. איך זה בדיוק מסתדר אצלו?

        מילא זה, אבל המשפט "חלק גדול מהידע של אנשים מסוימים נרכש מחוץ לאוניברסיטה" מראה שהפרופ' לא מבין מדע מהו ואיזה טעם יש בלימודים בכלל. כן, יש ידע שנרכש מחוץ האוניברסיטה, אבל אחת הסיבות שצריכים אוניבסיטאות היא כי הן מלמדות את הגישה המדעית, את הדרך הנכונה לקבל ידע ולעשות בו שימוש.
        זמנם של טסלה ואנשי פלא אחרים עבר, כיום כמות המידע היא כה רבה שצריך ידע כדי לדעת איפה לחפש ידע.

        • אבי ג'י

          באמת שלא הבנתי את התרעומת על לפיד או האוניברסיטה… כאילו, בגלל שלפיד לא יתעסק ב"מחקר" אז הם לא יכולים לתת לו לצבור נקודות לקראת תואר? לפי אותו הגיון, כל אותם אנשים שלא ממשיכים לתארים מתקדמים בתחום שלהם לא היה צריך לתת להם מלכתחילה ללמוד! אגב, מי שלא מבין את ההבדלים בין לימוד במסגרת ומחוצה לה – גם אם הלמידה נעשית אך ורק למען הסיפוק העצמי – צריך לקרוא כמה ספרים על פדגוגיה, פסיכולוגיה, ופילוסופיה.

          בנוסף, מספר שאלות היפותטיות:

          * אם האוניברסיטה היתה מזמינה את לפיד להעביר קורס בנושא עיתונאות/תרבות/קשקוש אחר – נכון שזה היה בסדר? היה לו מה לתרום? למרות שאין לו אפילו תואר ראשון בזה?

          * אם האוניברסיטה היתה מזמינה את לפיד לקבל דוקטורט של כבוד מטעמה, נכון שזה היה בסדר? למרות שאין לו אפילו תואר ראשון בזה?

          ובסופו של ענין, עם כל הכבוד לאקדמאים [ההומניים] שבינינו, במקרה הזה לא נשאר הרבה מקום לזילות – זה לא שיש סכנה שישלח ישירות ל-CERN ויגרום בטעות להיווצרות חור שחור במרכז שוויץ; כולה "דוקטור לתרבות". P:

          • אלכס ז.

            יש לך כשל לוגי: כל אקדמאי חייב תואר, אבל לא כל מי שיש לו תואר חייב להמשיך במסלול האקדמי. נכון, אמנם, שכיום צריך תואר בספרות רק כדי למכור קפה בארומה, אבל זה תוצר לוואי של שוק העבודה שלנו ולא צריך להשפיע כלל על הסטנדרטים האקדמיים. אדרבה, כאשר ידוע שיש ערך כספי או חברתי לתואר צריך שהדרישות לתואר ישמרו בקפידה כדי לא לפגוע באקדמיה.

            במילים אחרות: יש ימבה אנשים שרוצים תואר אבל רק חלקם ישתמשו בו. כדי לדאוג לכך שרמת האקדמאיים תהיה גבוהה, ובהנחה שאיננו מגידי עתידות ואיננו יודעים מי יתרום למדע ומי לא, כל מי שמתקבל לתואר צריך לענות על דרישות מסוימות ושוות לכולם. אחרת תואר הופך לפיסת נייר ותו לא.

            באשר לשאר השאלות:
            א. לא, זה לא היה בסדר. לפיד איננו מרצה, אינו יודע ללמד וגם אם ידע הוא לא היה יודע מה ללמד ולמה. היה בסדר אם היו מזמינים אותו להרצאה *במסגרת* הקורס – באותה מידה כמו שזה בסדר לקחת תלמידי ביולוגיה ליום בגן בוטני. אבל הוא עצמו לא יכול ללמד קורס שלם.

            ב. כן, זה היה בסדר. וזה היה בסדר כי דוקטורט של כבוד מציין (איך לנסח את זה?) כבוד ולא הישגים אקדמיים. כבוד איננו עניין אקדמי.

            ג. לדידך (וגם לדעתי במידה רבה) לימודים הומניים אינם מדע של ממש. אבל אל תשכח שהתאוריות הבלשניות של חומסקי אושררו ע"י נוירוביולוגיה הרבה אחרי שהוא ביסס אותם בתחומו. כנ"ל לגבי פסיכולוגיה וכלכלה ועוד תחומים רבים אחרים. מדעי המדינה לא נמנים עם מדעי הטבע אבל נהנים מפירותיה. פעם זה היה נכון גם לגבי פילוסופיה. אפילו לימודי ספרות יכולים להיות מאוד שימושיים אם משלבים אותם עם היסטוריה, אנתרופולוגיה או חקר דתות.

            • yankel

              "א. … לא, זה לא היה בסדר. לפיד איננו מרצה, אינו יודע ללמד וגם אם ידע הוא לא היה יודע מה ללמד ולמה."

              Yarron London used to be a highly appreciated lecturer though he had never graduated

              • אלכס ז.

                האם לונדון העביר קורס שלם או שהוא רק הוזמן להרצות במהלך קורס כלשהו?

                אלו שני דברים וכמו שאמרתי – כמו שביולוג מוזמן להסתכל על צמח, כך סטודנט לספרות מוזמן להקשיב ללפיד או לונדון.

                • anonymous moose

                  במדעי המחשב אנשי תעשייה מצליחים מוזמנים ללמד קורסים שלמים.

                  אתה כותב "לפיד איננו מרצה, אינו יודע ללמד וגם אם ידע הוא לא היה יודע מה ללמד ולמה", אבל אתה מתעלם מכך שגם חברי סגל אקדמי אף פעם לא למדו הוראה, חוץ מאשר דרך נסיון וחיקוי אחרים. מי שיש לו מה לתרום לסטודנטים במסגרת קורס אקדמי שלם, ושמסוגל להעביר קורס אקדמי ראוי, רשאי להעביר קורס כזה. פרופסורים באוניברסיטאות הם בד"כ הראשונים להודות שלרובם אין כישורי הוראה מוצלחים במיוחד.

            • חיים ו.

              אתה מתכוון שהתאוריות של חומסקי נשללו על ידי נוירוביולוגיה, נכון?

              וכהערת צד, מאד יבשושית התפיסה שלך של ידע ויכולת ללמד, אני הייתי מאד מעוניין לעבור קורס או שניים אצל סטיב ג'ובס בחייו למרות שהאיש לא ממש סיים את לימודיו, בטוחני שהוא יכל לתרום לסטודנט צעיר הרבה יותר מכל מרצה לשווק, ניהול או יזמות, שלמד את ה"שיטה המדעית".

              יש כלכך הרבה ידע בחוץ שצריך לדעת בעיקר איך לסנן אותו בעיקר, באוניברסיטה לא מלמדים את זה, מלמדים קורסים עבשים בני עשרים שנה ויותר, ה"שיטה המדעית" היא אגדה אקדמית שמרצים זקנים מספרים לסטודנטים צעירים לפני השינה. כולם בני אדם ושרלטנים "מדעיים" לא חסר, להיפך הם נערצים בתחומים מסויימים. בכל מקרה מרבית הלמידה נעשית מחוץ לשערי האוניברסיטה, בוודאי שכל הנסיון המעשי כמעט נרכש מחוץ לכתליה.

              • אלכס ז.

                לחומסקי היו מספר תאוריות – ההיררכיה של חומסקי מקבלת תמיכה רחבה והותאמה למדעי המחשב בעוד שההיפותזה שלו לגבי תחביר אוניברסלי נשללה.

                יזמות איננה מדע אלא מסחטת כסף בשביל האוניברסיטאות, כך שכל הטיעון שלך לגבי ג'ובס הוא לא רלוונטי. מה גם שהאמירה שלך לגבי למידה ונסיון מראה שאין לך מושג איך להבדיל ידע מסתם מידע.

                אבל ניחא. למה בדיוק השיטה המדעית היא אגדה? אילו תובנות לגבי היקום התקבלו במאתיים השנים האחרונות שלא באמצעות השיטה המדעית? מי הם המרצים השרלטנים במדעי הטבע (הם יותר מוכרים לי, אז אסתפק רק במדעי הטבע)?

                • חיים ו.

                  אז נוירוביולוגיה לא איששה את התאוריות של חומסקי.
                  שכן מדעי המחשב לא ממש עוסקים בנוירונים או בביולוגיה.

                  מדעי הטבע הם הענף היחידי שבו ל"שיטה המדעית" יש איזשהו קרדיט ואתה מעוניין להתמקד דווקא בהם, כמו ההוא שמחפש את מטבע שאבד לו דווקא מתחת לפנס.
                  בוא תספר לי מהי אותה "שיטה מדעית", אני בטוח שאתה לא ממש יודע.

                  "יזמות אינה מדע", וכלכלה כן? וספרות השוואתית כן? ומגדר כן? מזל שיש לנו את אלכס ז. שיגיד לנו מה זה מדע ומה לא. אתה מייצג בדיוק את המאובנות האקדמית שהופכת את האקדמיה לפחות רלוונטית כל יום שעובר. אם לא לימד אותך מרצה שלא עשה שום דבר מעשי בחייו אז את לא יודע מהי למידה ומהו ידע, קשקוש, ברחבי העולם מחפשים להחזיר לאקדמיה אנשי מעשה, בתעשיית ההייטק עתירת הידע, תואר אקדמי הוא משני לנסיון מקצועי ויכולת מוכחת, תתעורר ותריח את הקפה.

                  • מני זהבי

                    "אז נוירוביולוגיה לא איששה את התאוריות של חומסקי"

                    אני לא מבין הרבה בבלשנות הגנרטיבית, אבל עצם הניסוח של תאוריה בלשנית שניתן לאשש או להפריך אותה בכלים של נוירוביולוגיה הוא לכשעצמו הישג עצום (אם זה אכן מה שחומסקי עשה).

                    "מדעי הטבע הם הענף היחידי שבו ל"שיטה המדעית" יש איזשהו קרדיט"

                    לורנצו ואלה לא היה מסכים אתך, אני מניח.

                    ""יזמות אינה מדע", וכלכלה כן?"

                    אכן. יש הבדל משמעותי. כלכלה כמקצוע אקדמי חוקרת את תפיסותיהם והתנהגותם של בני אדם בנוגע לרכוש, לדרכי יצירתו של רכוש ולמה שניתן לעשות עם רכוש שכבר קיים. יזמות מלמדת טכניקות שבהן ניתן לצבור רכוש.
                    הייתי רוצה לומר שזה כמו ההבדל בין פיסיקה להנדסה, אבל אפילו זה אינו נכון. לימודי הנדסה אמורים ללמד אדם לנתח בעיה מעשית מזוויות ראיה שונות, להתחשב במגבלות המציאות (החומרים, המימון וכוח האדם העומדים לרשותו של מי שיישם את הפתרון ההנדסי לבעיה הרלוונטית) ולדעת ששיפור בהיבט מסוים יבוא בד"כ על חשבון מגרעה בהיבט אחר (נניח, מכונית שתסע מהר יותר תשרוף יותר דלק).
                    יזמות מלמדת אדם לצבור הון ולעזאזל כל השאר.

                    • חיים ו.

                      להניח שקיים במוח מרכז מולד לרכישת שפה המבוסס על העקרונות הגנרטביים זו למשל תיאוריה בלשנית המשיקה לנוירוביולוגיה מחד ולא כזה עניין מופלא מאידך. הנחה שגויה לגמרי אגב, לא מורידה מהיופי של הבלשנות הגנרטיבית עצמה ומשימושיותה למכונות, רק מפרידה בין הבלשנות הגנרטיבית ובני אדם, אכזבה אני מניח לחומסקי.

                      הדרך שבה אתה רואה יזמות שגויה לגמרי.
                      יזמות היא היכולת להניע רעיון עד למימושו. זו יכולת חשובה שמסוגלת לשנות חייו של אדם ואת פניה של חברה אנושית. יזמות היא לא רק יזמות כלכלית, יזמות היא גם יזמות חברתית, יזמות פוליטית וכל עניין אחר שיעלה על דעתך.

                      שלא כמו יזמות למשל, חלק נכבד מהמקצועות הנלמדים באקדמיה הם אוננות, כלומר אין להם שום קשר לעניין האמיתי אותו כביכול מלמדים מלבד שזה פחות או יותר באותו מקום ומספק במידת מה. אני לא חלילה טוען שצריך להפסיק ללמד אותם, אוננות היא דבר חשוב ביותר, צריך רק פרופורציה וצניעות. במציאות, יזמים הועילו הרבה יותר לעולם מאשר מומחים לתרבות ימי הבניים וחוקרי שירה פולינזית. במציאות אין דינו של דוקטור לפיסיקה כדינו של דוקטור לפילוסופיה ואין דינה של דוקטורנטית למתמטיקה כדינו של דוקטורנט לספרות עברית.

                      ובקשר לואלה, לא היכרתי אותו, טיפוס נחמד, אלא שאינדוקציה היא לא השיטה המדעית ולמרות המקובל בקרב רבים גם לא אמפיריציזם.

                    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                      להניח שקיים במוח מרכז מולד לרכישת שפה המבוסס על העקרונות הגנרטביים זה נחמד, אבל כדי שאפשר יהיה לבדוק את ההנחה הזאת בכלים נוירוביולוגיים, צריך כנראה להגדיר בצורה די מדויקת – וכזו שניתנת לבדיקה אמפירית – פרמטרים מסוימים של אותו מרכז ופעילותו. כאמור, אני לא ממש מכיר את התיאוריה החומסקיאנית, אבל אם זה מה שהוא עשה זה כבר די הרבה.
                      אינדוקציה ואמפיריציזם הם חלק של שיטה מדעית, אפילו במדעי הטבע (בעצם, עריכת ניסויים מבוקרים היא חלק משני בחשיבותו לאינדוקציה ואמפיריציזם, ורוב ההתקדמות שהושגה במדעי הטבע עד עכשיו הושגה ללא ניסויים מבוקרים). לגבי ואלה, הוא הראה איך אפשר לקחת טקסט כתוב (חומר גלם כמעט בלעדי של מדעי הרוח) ולבחון את מידת ההתאמה שלו למציאות שהוא מתיימר לתאר. זוהי משימה שבהחלט מוצדק לראות אותה כמשימה מדעית, והשיטות שפותחו כדי להתמודד אתה הן שיטות מדעיות.
                      לגבי יזמות, מה שאתה מתאר זה נחמד, אבל למיטב הבנתי, זה לא מה שנלמד תחת הכותרת של "יזמות" במסגרות אקדמיות. שם היזמות היא עסקית בלבד, ועוד כזו שמכוונת למקסום רווחים בלי התחשבות בפרמטרים כלכליים אחרים (למשל, רווחת העובדים, ההשפעה הכללית של המיזם על השוק הרלוונטי, וכיו"ב). זה לשכעצמו אינו רע: השאיפה לצבירת עושר היא שאיפה לגיטימית, ויזמים לכשעצמם אינם עלוקות מוצצות דם (חלקם כאלה, אבל אני לא חושב שזה בא מדרישות המקצוע). הבעיה מתחילה כאשר תופסים צבירת עושר כמטרה הבלעדית של פעילות כלכלית וכיעד הבלעדי של כל מחקר יישומי בכלכלה (שלא לדבר על מחקר תאורטי).

                    • מני זהבי

                      זה הייתי אני.

                  • אלכס ז.

                    המודלים הממוחשבים עומדים ביסוד המחקר הנוירוביולוגי. במיוחד עכשיו כשמנסים לבנות מודל ממוחשב מושלם למערכת עצבית. ביניתיים מתקיימת אנלוגיה בין ממצאים נוירולוגים לתוצאות הצפויות מהמודל.

            • אבי ג'י

              הכשל הלוגי שאתה מזהה כביכול הוא בסה"כ אד-אבסורדם של מה שיוסי כתב:

              "אז אם הוא לא היה אמור להיות חוקר, ולא אמור היה להיות מרצה, מה פשר המסלול המהיר הזה לדוקטורט? מה היה יוצא לקהילה האקדמית ממנו? כלום, סביר להניח. רק לפיד היה יוצא נשכר – והתואר האקדמי היה עובר עוד זילות."

              ממתי מישהו צריך להצדיק את השקעת הזמן האישית שלו בלימודים ש*הוא* בחר בהם בתרומה העתידית לקהילה האקדמית בפרט ולחברה בכלל? גם אם נסכים שזהו מעשה אגואיסטי בעליל, יהיה מאוד קשה לשכנע אותי שיש בזה איזהשהוא פסול. מה תגידו לפנסיונר שרוצה לעשות תואר במוזיקולוגיה "רק" כי עכשיו יש לו את הזמן לבזבז על זה?

              שורה תחתונה: מוסד אקדמי יכול לקבוע לעצמו (בגבול החוקים המקומיים והמקובל בחברה) מה הם התנאים שבהם אדם יכול להתקבל ללימודים מסויימים. הביאו פה מספיק דוגמאות (מהארץ ומהעולם) לאנשים שעשו את קפיצת המדרגה בהצלחה, וחלקם אף באמת הועילו לאנושות. נכון, בד"כ יש קשר ישיר בין הסטנדרטים של מוסד בקבלת מועמדים לבין הערך היחסי של התואר שאותו הם מקבלים (MBA של שלוחת האינטרנט של בירמינגהם יפתח הרבה פחות דלתות מאשר מקבילה מטעם Harvard School of Business) אבל זה גם טבעי וגם טוב. בסופו של דבר, אם בר-אילן מחליטה להעניק דוקטורט ללפיד לא מדובר על זילות של התואר "דוקטור" באשר הוא אלא ספיציפית זו של המוסד עצמו – וזו זכותם המלאה להוריד את עצמם ליגה אם כך הם רוצים (ושוב, שאלת המל"ג רלוונטית רק במסגרת החוקית שבהחלטה).

              נ.ב אני בכלל לא מזלזל בערך של המחקר ה"הומני", אבל תסכים שיש הבדל בין ההשפעה השלילית האפשרית של מי שעושה שימוש לרעה בתואר מפוקפק ברפואה (למשל) לבין מי שמתהדר במומחיות בתחום "ספרות רומנית של ימי הביניים" לא-לו

              • אלכס ז.

                צריך להצדיק כשהקבלה ללימודים סותרת את הנוהג הקיים, מהווה פגיעה במוניטין של האקדמיה הארצית ואינה שיוויונית בעליל כלפי אנשים מוכשרים אחרים. ככה, בקטנה.
                מאחר ולישראל יש מועצה להשכלה גבוהה כל האוניבסיטאות קשורות זו לזו כך או אחרת ואם אחת מהן מחליטה לקפוץ מצוק זה משפיע לרעה על האחרות ועל הסטודנטים שלהן (שלא לדבר על הסטודנטים מבר-אילן).

                אם מישהו היה רוצה באמת להשקיע וללמוד אותו מישהו היה יכול להתחיל מתואר ראשון. אם הוא היה בטוח בכך שהוא כבר יודע כל מה שאפשר לדעת בתואר ראשון אז הוא היה יכול לעשות תואר דרך האוניברסיטה הפתוחה ולהעמיס את כל הקורסים בשנה אחת. אחרי שיסיים את זה בהצטיינות שיעבור למסלול לדוקטורט. אבל במחילה שיראה שהוא כן יודע משהו ולא רק מקושר היטב.

                מסכים שיש פחות השפעה שלילית, אבל זה לא תירוץ לכלום.

              • ארז הוכמן

                ראוי להזכיר שלאוניברסיטאות בחו"ל יש תואר שנקרא "דוקטור של כבוד" שאינו מקביל בשום צורה לתואר "דוקטור" שנרכש בעבודה קשה (טיפשה).

  • אתה יודע שאני לא בדיוק אוהב או מעריך את מר לפיד, אבל יש לשים דברים על דיוקם.

    לפיד התקבל לתוכנית מואצת לדוקטורט, שבמהלכה עושים גם תואר שני, למרות שאין לו תואר ראשון. את התואר השני סיים בהצטיינות ורק לאחר שהתחיל בשלבי הדוקטורט המל"ג הרים את ראשו והבין שמשהו לא בסדר. סביר להניח שזאת בעקבות הכניסה לפוליטיקה שמשכה תשומת לב (מי לכל הרוחות מספיק פרודקטיבי בשביל לעשות דוקטורט ולהקים מפלגה באותו הזמן? בטח שלא לפיד).

    • עדו

      אם הבנתי נכון את הפוסט:
      יש מסלול מואץ לדוקטורט והוא מיועד ליחידי סגולה, אקדמאים מבריקים שהאוניברסיטה רשאית לעגל פינות בגלל שיתרמו לה כל כך הרבה כדוקטורים.
      יאיר לפיד נמצא במסלול הזה למרות שברור שהוא לא אחד מאותם יחידי סגולה.
      שמו לב לזה רק אחרי שהוא נכנס לפוליטיקה – נכון, היה צריך לעלות על זה קודם.
      *הערת אגב – אולי בעקבות כניסתו לפוליטיקה הובהר שמרצה בבר אילן הוא כבר לא יהיה? *
      אז על מה הביקורת? על כך שהמל"ג 'הרים ראש' בגלל הנסיבות הלא נכונות או על כך שהוא הרים ראש בכלל?

      • אין ביקורת, רק הבהרה של הפרטים

    • אלכס ז.

      פרופ' שגיא בעצמו אמר שלפיד לא עושה שום דבר ואין כל מעקב אחר התקדמותו. אם בר-אילן הייתה זקוקה סערה תקשורתית כדי להתחיל לבדוק את הסטודנטים שלה א אולי עדיף לשאול איך בר-אילן יודעת שלפיד סיים את התואר השני בהצטיינות? אולי גם שם "איש לא טרח לבדוק מה הישגיו", כדברי הפרופ'?

      • א.ה.

        קראת את מה שהפרופסור אמר? הוא מדבר על זה שאף אחד מהמבקרים לא טרח לבדוק את הישגיו. לא על זה שהאוניברסיטה לא עושה זאת.

        • אלכס ז.

          אויש, צודק. מכל מקום, פרופ' שגיא לא מסביר לנו מה הם הישגיו של לפיד. דוקטורנטים אמור לבצע מחקר כלשהו – מה התזה של לפיד? מי מנחה אותו?
          נוח להגיד שהתקשורת אשמה כשאתה בעצמך מסרב לפרסם פרטים.

  • יריב

    הביקורת שלך לגבי המסלול הישיר לדוקטורט בהחלט במקומה.
    מעניין אם זה מקרה שזה קרה באוניברסיטת בר-אילן ולא באחרת (תל-אביב). בר-אילן הייתה מעורבת גם בזיוף התואר האקדמי של אסתרינה טרטמן. הגיע הזמן שמישהו יבדוק מה קורה שם.
    בכל מקרה, אין מקום לשום קיצורי דרך בלימודים אקדמאים. ילמד/ישתתף בשיעורים וייבחן בכל הבחינות שנבחנים בהם פשוטי העם שמבקשים להם תואר אוניברסיטאי.

    • אלכס ז.

      לא צריך לגזים – יש קיצורי דרך שהם במקומם. הדוגמה הקלאסית היא אנשים שסיימו בהצטיינות יתרה את לימודי תואר ראשון ולומדים במסלול משולב של תואר שני פלוס דוקטורט. מאחר והרעיון בתואר שני הוא התמחות ומבוא למחקר, אז סביר להניח שסטודנטים מוכשרים במיוחד יכולים לשלב אותו עם לימודי דוקטרט, שהם ממילא מחקר בנושא ספציפי.
      הנקודה היא שאדם צריך קודם להראות הישגים ניכרים בתואר ראשון לפני שאפשר יהיה לטעון שאדם זה הוא עילוי אקדמי. אי אפשר לדבר על כישורים אקדמיים אם לפני הקבלה למסלול מואץ לא היה כל עבר אקדמי.

      • זה לא כזה קיצור דרך. דוקטורטים אמריקאים הם כמעט תמיד משולבים עם תואר שני, ואני חושב שזה גם נכון חלקית בקנדה. הבעיה היא לא מסלול מואץ; הבעיה היא שבן אדם צריך תואר ראשון כדי להתקבל לתוכנית כזאת, ומספר יוצאי הדופן שאני מכיר הוא זעיר, ותמיד קשור לאנשים שעשו עבודה ראויה לדוקטורט עוד בתואר ראשון ולכן קיבלו את התואר מיד. באוניברסיטה מתוקנת, אנשים לא מתקבלים ללימודים מתקדמים סתם כי הם אנשי תקשורת.

    • יעקב

      אם אני זוכר נכון, בתואר האקדמי של טרטמן, היא היחידה שהיתה מעורבת (היא פשוט הציגה מידע כוזב).

  • לא מסכימה עם הביקורת על לימודיו של לפיד, זה נראה לי קטנוני.

    מה שכן חשוב בעיני לנושא הוא ההקמה הנמרצת של מסלולים אקדמיים מניבי רווחים לתארים מתקדמים.

    זו תופעה מדאיגה שגם מוזילה את ערך התואר האקדמי וגם מרחיבה את האפליה הכלכלית מאחורי התארים ופוגעת באוניברסיטאות ובסטודנטים:

    אין כסף לשלם למרצים בחוגים הרגילים והכיתות מתפקעות, אבל לימודי ביטחון, תקשורת וכן הלאה תחומים שמניבים תארים לאנשי המגזר העסקי/הביטחוני – אלה דווקא משגשגים.

    זה לא התחיל אתמול. למעשה, זה התחיל עוד כשעשיתי תואר ראשון (וזה היה כבר די מזמן, לדאבוני). אבל זו בדיוק ההפרטה והחמדנות שמייצרים מסלולי תארים שמפצים את האוניברסיטאות על הקיצוצים (אם נניח שכוונותיהן טהורות, וזו הנחה מאוד נדיבה) ומאפשרים תוכניות עם אפשרויות קבלה גמישות מהסוג הזה.

    ולמען הסר ספק: אני דווקא חושבת שטוב שאנשי האוניברסיטה מבינים שאפשר להשיג ידע גם מחוץ להן. שלא ישתחצנו – האמת לא בכיס שלהם.

  • שלומי

    למה לא סיימת תואר שני?

    • זליג

      יוסי מגדיר את עצמו בפוסט כמי שניסה ולא הצליח, ואפילו חווה משבר אישי בעקבות הנסיון. זו חשיפה די אינטימית בשביל כתב של בלוג פוליטי, ומן הנימוס לא לעסוק בכך.

  • מייק

    אפתח בדיסקליימר הרגיל שאני (ממש) לא מאוהדי לפיד, אבל אני ממש לא מבין מה העניין עם התואר. אם נחשוב על אנלוגיה מתחום אחר, נניח מישהו שעובד 20 שנה באינטל בתפקיד הנדסי, ויש לו ידע ויכולת הנדסיים מוכחים אבל אין לו תואר ראשון. מה לא תקין בלקבל אותו לתואר שני?

    • אלכס ז.

      זה שאין לו ידע אקדמי. לא כל מהנדס טוב הוא פיזיקאי כמו שלא כל מכונאי טוב הוא ניוטון.

      • מייק

        תואר שני בהנדסה, לא בפיסיקה.

        • פלג ספיר

          זה פשוט. אף אחד לא היה מגיע לאינטל לתפקיד הנדסי ונשאר שם 20 שנים בלי לעשות תואר ראשון בהנדסת חשמל/חומרים או במדעי המחשב, לפני או במהלך העבודה. כסטודנט למדעים מדויקים אני יכול להעיד שלימודים אקדמים בתחום הם מאד יחודיים, וצריך להיות בן אדם מאד (מאד) יוצא מן הכלל בשביל לוותר עליהם ולקפוץ מידע מתמטי תיכוני למה שיש לכל בוגר לימודי הנדסה/מדעים מדויקים לאחר תואר ראשון – וגם בן אדם כזה ילמד בצורה זו או אחרת את חומר הבסיס.

          (באמת שקשה עד בלתי אפשרי להבין כלום בתחומים הללו בלי רקע רציני באנליזה [על כל תחומיה], אלגברה לינארית, מד"ר, מד"ח, התמרות וטורי פוריה ועוד דברים שלא ממש נוגעים בקצה שלהם בתיכון)

          בקיצור – זה לא בר השוואה למקרה לפיד, לכאן או לכאן.

          • מייק

            מנסיוני אתה לגמרי טועה. ראיתי מספיק אנשים עם השכלה תיכונית שאחרי OJT ארוך ומספר שנות ניסיון היו שקולים בעבודה למהנדסים עם תואר. בהחלט מדובר באנשים מבריקים מהממוצע אבל בהחלט לא "נדירים". אל תשכח שאחרי מספר שנים בעבודה, גם המהנדס המדופלם שוכח את רוב המד"ר, מד"ח וחבריהם (אם לא שכח אותם יום אחרי הבחינה בשנה שניה בתואר) וזוכר בעיקר את הדברים הנדרשים לעבודה יומיומית.

            שלח את שניהם (מוכשר ה- OJT והמהנדס) לתואר שני ובכלל לא ברור מי יצליח יותר. אני חושב שהקורלציה ללימודים בתואר הראשון חלשה מאוד.

      • חיים ו.

        גם לא כל דוקטורנט לפיסיקה הוא ניוטון.

  • גיל ב'

    אני סקרן אם אותו מסלול היה מוצע גם לגדעון לוי, למשל, אם היה פונה לבר-אילן. הישגיו העתונאיים בוודאי לא נופלים מאלו של יאיר לפיד.

    • אלכס ז.

      נראה לי שהם קיבלו אותו (לכאורה) בגלל הספרים שכתב ולא בגלל הטור השבועי.

      • סמולן

        ספרים (שאני די מזלזל בהם), שירים (שאני ממש לא מחבב), טורים פוליטיים שכולם מודעים שכתובים לעילא ככתיבה עתונאית במובנים הטכניים שלה. בנוסף, אפשר לדבר איתו. כדי להצדיק ויתור על תואר ראשון רלוונטי, נדרש לעמוד ברף נמוך מאד מבחינת השכלה כללית, להפגין יכולות מינימליות קרובות לאפס מבחינת יכולות אנליטיות ויכולת ביטוי, וזהו. אין שום ספק שלפיד יכול לעבור מבחן טיורינג לגבי היותו בוגר אוניברסיטה באחד מהחוגים הרלוונטים, וזה העיקר. מרגע שהתקבל לתואר שני, זכותו לסיים בהצלחה וגם להמשיך הלאה (ההצלחה בתואר שני מדגימה משהו).

        • סמולן

          "מודעים שכתובים לעילא" = "מודיהם שהם כתובים לעילא,"

        • אלכס ז.

          לפרופ' שגיא יש ספק. מסתבר שאף אחד לא יודע מה עושה הסטודנט המוכשר.

          • סמולן

            לא. שגיא אומר שהוא אישית אישר את התאמתו של הסטודנט המוכשר ללימודי תואר שני.

            • אלכס ז.

              אבל הוא אפילו לא אומר מה התזה שלו! הוא אומר שאנחנו לא יודעים מה לפיד עושה, אבל הוא בעצמו מסרב לגלות לנו.

  • שימי

    דוגמא נגדית: פרופסור אבשלום אליצור,
    אוטודידקט שהתקבל למסלול ישיר לדוקטורט בפיסיקה באוניברסיטת ת"א,
    ללא תעודת בגרות ע"ס היכרותו בזמן עבודתו כשוטף מבחנות במכון וייצמן
    עם פרופסור יקיר אהרונוב.

    • אמיר מלנקי

      פרופסור אבשלום אליצור הוא עילוי בכל קנה מידה. קראתי ספר שלו וראיתי הרצאות שלו ואם הכיתוב "דוגמא נגדית" בא להשוות בין השניים אז זה פשוט מעליב.

      • שימי

        חס ושלום, רחוק מלהשוות ביניהם.
        אלא על כך שאותו עקרון פוסל את יאיר לפיד יכל לשמש גם לפסילת אבשלום אליצור.

  • עדו

    שאני אבין: נניח שאפשר ללמוד והרבה "בלי תעודות". נניח שנסיון החיים והעבודה המעשית מחוץ לאקדמיה עולים על הידע המשמים ש"בתוך" אותה אקדמיה.

    למה אם כך צריך בכלל את התואר מאותו מוסד שהרגע קבענו שהוא לא רלוונטי? אני שמעתי על דתיים שטוענים שהלימוד בישיבה תורם לבטחון יותר משירות צבאי. לא שמעתי על רב שהתעקש לקבל דרגות קצין בלי לשרת בצבא. ממילא הוא בז להכרה של צה"ל

  • עדו, אל תיתמם.
    ביאיי הוא תעודת הבגרות החדשה ונדרש היום גם ממזכירות (סליחה, "מנהלות משרד"), ותואר שני הוא תנאי לקבלת משרות טובות, ונראה מצוין ברזומה, ובשביל אנשים נטולי כריזמה יוצאת דופן שמסתדרים בלעדיו במרחב המקצועי, הוא מעיד על ידע ויוקרה.

    חוץ מזה, אין סתירה בין העובדה שאפשר להשכיל בעולם הרחב *וגם* ליהנות ולהשכיל מאופן הלמידה המיוחד של האוניברסיטה. כל אחד מהם טוב באופן שונה ולא נמדדים על אותו סרגל.

  • עדו

    יעל את בטוחה שאני המיתמם פה? מצד אחד מבטלים בהינף יד את ההשקעה הנידרשת כדי להוציא תואר ראשון ומצד שני דורשים אישור והכרה מאותו מוסד שדורש את אותה השקעה (מיותרת) מהסטודנטים.
    לא מסתדר לי ביחד, מצטער..

    • חיים ו.

      ההשקעה הנדרשת להוצאת תואר ראשון היא השקעה הנדרשת מנער או צעיר ללא שום נסיון מעשי בכלום, זה אכן קשה ונדרש. לדרוש מאדם בעל נסיון משמעותי ומוכח בתחומו לעבור תואר ראשון זה מגוחך עד אדיוטי ונוגע לבירוקרטיה או מנהלנות או פנקסנות, תבחר אתה מה שאתה רוצה.

  • באמת שלא ברורה לי הדיכוטומיות של אחוז נכבד מהתגובות כאן. אם אפשר להתקבל במקרים חריגים גם בלי תואר ראשון, זה עדין לא מייתר את התואר הראשון. אבל מצד שני גם לא צריך להאדיר את הלימודים האקדמיים ככאלה שבהם לומדים דברים שלא ניתן ללמוד בשום מקום אחר.

    זה לא מקרה שמרבית האנשים לומדים לתואר הראשון בשנים הראשונות של בגרותם. התואר הראשון (ואני מתייחס כאן בעיקר למדעי הרוח, אבל לא רק) הוא מנגנון טוב, ברובו, לפיתוח מיומנויות למידה ו(טיפה) מחקר, היכרות עם עולם תוכן, כמו גם עם המנגנון האקדמי. כל אלה חשובים מאד למי שרוצה להתקבל לתארים מתקדמים, ולכן הוא תנאי הקבלה הסטנדרטי. אבל חשוב לזכור שמי שבמקום תואר אקדמי פנה לערוצים אחרים, עדיין יתכן שפיתח מיומנויות למידה ומחקר, צבר היכרות עם עולם התוכן, ואולי אפילו הכיר את המנגנון האקדמי (ע"ע פרופ' אליצור לעיל). בשביל זה יש מנגנון חריגים, שמשמש בעיקר אנשים מבוגרים יותר, לא בני 25 שבמרבית המקרים יופנו לתואר הראשון, אלא לאנשים שנסיון החיים שלהם מוכר כמקביל (לא עדיף, לא מחליף, לא שווה ערך, אבל מקביל) לנסיון הנצבר בתואר ראשון. מי מחליט שהנסיון מקביל? ועדת החריגים, שמורכבת ממרצים בתחום הלימוד. ואם אנחנו לא סומכים עליהם לקבל את ההחלטה הזו, איך אנחנו סומכים עליהם לחקור בתחום?

    אקדמיה זה לא קסם. לא עוברים שם טרנספורמציות מיסטיות ולא לומדים שם סודות כמוסים. אין לאקדמיה מונופול על חשיבה ביקורתית, חשיבה אנליטית או ידע.

    • (ועכשיו אני קורא את התגובה שלי מחדש וצופה שאנשים יאשימו אותי באנטי-אקדמיות, אז אני אקדים תגובה למכה)

      אני לא חושב שלאקדמיה יש מונופול, כאמור, על חשיבה ביקורתית, אבל אני כן חושב שזה אחד המנגנונים היחידים שחרת אותה על דגלו. אני חושב שהוא אחד המנגנונים הכי אפקטיביים, עדיין, למחקר ובניה של ידע בתחומים רבים. אבל הוא לא קדוש.

      • אבי ג'י

        נו באמת – איזו מין דעה שקולה, מתומצתת, פרגמטית והגיונית אתה מנסה להכניס לכאן?!

        🙂

    • אלכס ז.

      מרצים בסה"כ אנשים וגם אם אני סומך עליהם בתחום אחד לא אומר שאני חייב לסמוך עליהם כשהם יושבים בועדת חריגים. שם השחיתות פחות גלויה כי תמיד אפשר למצוא שלל תירוצים להחלטות פסולות.

      בגלל זה אני נגד חריגות כה גדולות מהכללים המוכרים. אם אדם כלשהו מוכשר לא תהיה לו בעיה לעשות תואר באוניברסיטה פתוחה במקביל לעבודה. יש סיכוי שיזכה למלגה כלשהי והנטל הכספי יהיה קטן משמעותית מזה של סטודנט רגיל. אני באמת לא מבין איזה אסון היה נופל עלינו אם אנשים כמו פרופ' אליצור לדוגמה (שאגב מלא באמירות קשות על ההוראה בבר-אילן ועל פרופ' שגיא) היו מחכים שנתיים לפני המסלול לדוקטורט.

      ולא, אקדמיה היא לא קסם. אבל כשעובדים עם מספרים גדולים של אנשים עדיף להסתמך על מבנה בדוק ולא להכניס חריגות למיניהן.

      • יריב

        מלבד מה שאמרת הייתי מוסיף שקבלת מקרים חריגים יוצרת אפליה, מול מועמדים לתואר מין היישוב (דהיינו שאינם חריגים)
        כשחרשתי על ספסלי האוניברסיטה בלימודי תואר ראשון במדעי הטבע, ישבו לצידי סטודנטים בשנות השלושים לחייהם שפרנסו משפחות, עבדו במשמרות ופרסו את התואר הראשון ל-4 עד 6 שנים.

        • מני זהבי

          "ישבו לצידי סטודנטים בשנות השלושים לחייהם שפרנסו משפחות, עבדו במשמרות ופרסו את התואר הראשון ל-4 עד 6 שנים"

          וזאת הבעיה העיקרית של מע' ההשכלה הגבוהה בישראל בקליפת אגוז. כאשר ישראלי מן השורה אינו יכול לסיים תואר ראשון בלי להיות טרוד בענייני פרנסה (לאו דווקא אחרי גיל 30), להפוך את התואר-לא-תואר של מר לפיד לשיחת היום זה מגוחך.
          דרך אגב, רק אני מעלה על הדעת שבמקרה של לפיד, יותר משהוא היה מעוניין בתואר אקדמי, האוניברסיטה הייתה מעוניינת שהוא יקבל אותו. "בין בוגרי התוכנית: יאיר לפיד" וגו' יכולה להיות אחלה פרסומת לתוכנית גיוס מזומנים (סליחה, "תוכנית חוץ-תקציבית").

        • אבנר

          הבעיה עם טיעוני האפליה היא שהם מחירים את הדיון העקרוני והופכים אותו לשיח השוואת מסכנות. "אני טחנתי אז גם הוא צריך". כמו לתמוך בגיוס מלא, במקום להסתכל על מה שהצבא והמדינה צריכים.

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

            יש משהו ההקבלה שלך לגיוס מלא מתאימה.
            אכן, אם הוחלט על גיוס חובה ושירות של 36 חודשים לבנים ו- 24 חודשים לבנות, אין מקום לגיוס חלקי ולפטור למעט סיבות רפואיות.

            השכלה גבוהה היא זכות ומי שרוצה להצליח בלימודים ולסיים תואר, צריך להשתתף בקורסים ולהיבחן כמו כל הסטודנטים שזכו להתקבל לתוכנית הלימודים. אין מקום לשום קיצורי דרך.
            חריגה מהעקרונות האלה מדרדרת מהר מאוד לתופעה של קניה/מכירה של תארים אקדמאים.

            • מני זהבי

              "אם הוחלט על גיוס חובה ושירות של 36 חודשים לבנים ו- 24 חודשים לבנות"

              יש שיצעקו "אפליה!" כבר בשלב הזה.
              אבל מילא: אני בטוח שכל המדינות עם גיוס חובה מיישמות את החובה הזאת בצורה סלקטיבית, באופן זה או אחר. במדינות שמכבדות זכויות אדם, קבוצה שמוחגרת כמעט תמיד מחובת השירות הצבאי היא סרבני מצפון. נכון, הם אמורים לשרת שירות אזרחי במקום, אבל התנאים שונים (והדמגוגים יאמרו: מידת ההסתכנות שונה, אע"פ שבצבא המודרני, למעט מלחמות עולם, רוב החיילים אינם באמת מסכנים את עצמם, וטוב שכך).
              עם זאת, יש גם דוגמאות מעניינות יותר. למשל, דרום קוריאה. יש שם גיוס חובה (הם באמת מוכרחים ככה, השכנים שלהם מסוכנים הרבה יותר מאלה שלנו). סרבני מצפון דווקא אינם זוכים לפטור מגיוס, אבל יש פטור לאזרחים ממוצא לא-קוריאני (בפועל, בעיקר כאלה שאחד ההורים שלהם הגיע מארצות המערב). הסיבה הרשמית: צעירים כאלה עשויים לסבול בצבא מיחס גזעני, ורצוי למנוע זאת מהם
              (http://www.globalsecurity.org/military/world/rok/conscription.htm).
              בקיצור, החיים הם דבר מורכב. אי-אפשר לפתור כל בעיה עפ"י כללים אוניברסליים.

              "השכלה גבוהה היא זכות ומי שרוצה להצליח בלימודים ולסיים תואר, צריך להשתתף בקורסים ולהיבחן"
              במקרה של לפיד, הבעיה אינה בסיום של תואר אלא בהתקבלות אליו.
              ובאופן כללי, לגבי "השכלה גבוהה היא זכות" – לפני לא הרבה זמן אמרו את אותו דבר על השכלה תיכונית. אין הפרכה לוגית או מדעית לתפיסה כזאת, אבל כיום, מדינה שאינה מבטיחה לכלל אזרחיה השכלה תיכונית היא מדינה מפגרת. אנחנו בדרך למצב שבו אותו דבר יהיה נכון גם לתואר הראשון, ואולי בעצם כבר שם.

              • יריב

                כשכתבתי שהשכלה גבוהה היא זכות, התכוונתי לזכאות לתואר ובאותה מידה גם לזכאות לתעודת בגרות.
                אני למשל לא חושב שזה הגיוני לצפות מכל תלמידי התיכון להיבחן לתעודת בגרות, באותה מידה שזה לא סביר לצפות מכל בחור/בחורה לסיים תואר ראשון.
                הניסיון לרצות את התלמידים (וההורים) הביא לירידה ברמת בחינות הבגרות ולדעתי גם לירידה ברמת הלימודים בתואר ראשון ואולי גם בתואר שני ומוריד מערכם. כפי שכתב כאן מישהו שזה הפך תנאי קבלה לתפקיד מזכירות.

                • מני זהבי

                  לא דיברתי על כך שלכל אחד צריך להיות תואר אקדמי (או תעודת בגרות). דיברתי על כך שלכל אחד צריכה להיות *אפשרות* להשיג — ביושר — כל אחד מאלה, בכל שלב בחיים.
                  ולא, זה אינו נוגע ספציפית ללפיד.

  • אזרח

    אח, הקנאה, הקנאה…

  • יוסי

    היפה בסיפור של לפיד, זו העובדה שחשיפת קפיצת הדרך אל הדוקטורט שקימבן לעצמו, הביאה לתשומת הלב הציבורית את העובדה שהוא חסר השכלה פורמלית. בעוד שמטרתו בשעטה לדוקטורט הייתה הפוכה…

    משקף יפה את תעמולתם הרווחת של חסידי הנאו-ליברליות הקפיטליסטית הקיצונית, ביחס לאידיאולוגיה שלהם. מתיימרים להציגה כמוצדקת מדעית, בחסות כלום.

  • טל

    נראה לי שגם אם לפיד לא יתרום, כנראה, משמעותית לעולם האקדמי , בהתחשב בעובדה שחברי כנסת כמו מכאל בן ארי מתהדרים בתואר דוקטור בנושא כלי המקדש אף אחד לא ינזק באפון משמעותי אם גם ללפיד יהיה אחד שיעמוד בדרישות.