החברים של ג'ורג'

הא בהא תליא

תנועת "ירושלמים", שמייצגת את הזן הנכחד של חילונים בעיר, עתרה אתמול (א') לבג"צ בתביעה להורות לחברות האוטובוסים בעיר להציג פרסומות המכילות תמונות נשים. חברות האוטובוסים מתנגדות לכך, בתואנה שפרסום התמונות עשוי להביא לכך שחרדים ישחיתו את האוטובוסים. זה, נזכיר, היה גם התירוץ שלהן למנוע את פרסומן של נשים בקמפיין של אדי. שם, אחרי לחץ ציבורי, הסכימו חברות הפרסום להציב את תמונותיהן על תחנות אוטובוס, אבל לא על האוטובוסים עצמם.

להתנהלות כזו קוראים כניעה לטרור. המפרסמים חוששים שהאוטובוסים ייפגעו בעת מעברם בשכונות חרדיות, וכדי למנוע פגיעה כספית הם מוכנים להכנע לטרור החרדי. עם הטרור הזה, מדינת ישראל דווקא שמחה לשתף פעולה. משרד התחבורה שלה הוא זה שאישר את הסדרי קווי המהדרין, שעכשיו הוא מעמיד פנים שהוא מתנער מהם. ההסכם, טוענים עכשיו בצביעות במשרד התחבורה, היה מלכתחילה תלוי בכך שלא תהיה כפיה בקווי המהדרין. את הבולשיט הזה הם אולי יכולים למכור לבג"צ, שהתמחותו היא בהתעלמות מהמציאות והתיישרות לימין עמדת הממשלה, אבל לא לאף אדם חושב: אחרי הכל, הבקרים ששלח משרד התחבורה לבדוק את שאלת קווי המהדרין דיווחו בשליש מהמקרים הם נאלצו, כלומר אולצו, לרדת מהאוטובוסים. הפסיקה של בג"צ התקבלה, נזכיר, שבועות ספורים לאחר ש"גדול התורה" של הליטאים, יוסף שלום אלישיב, פסק ש"מותר לבזות אשה בקווי מהדרין" אם זו איננה מצייתת להוראות להעביר את עצמה לחלק האחורי של האוטובוס. ששששש: אל תגידו באולמות בג"צ, אל תספרו במסדרונות משרד התחבורה. הם מעדיפים כמה שפחות מגע עם המציאות. למותר לציין שאלישיב לא נחקר על דבריו אלו, שמהווים – לכאורה, לכאורה – הסתה לגזענות ולאלימות. אחרי הכל, היועץ המשפטי לממשלה כבר הורה שלא להעמיד אנשים לדין בשל הסתה לגזענות, אם הגזענות הזו היא פסק הלכתי ואם היא מגובה בציטוטים מכתבי דת – ולפחות בחלק האחרון, החוק כנראה לצידו.

אנחנו כל כך מורגלים בטרור חרדי, בדחיקה לאחור של זכויות נשים על ידם, שאנחנו כבר לא שמים לב. אנשים מקשיבים לציפי לבני כשהיא מקשקשת על הדרת נשים, ואף אחד לא זוכר שלבני עברה בשתיקה על כך שהתמונות שלה הוסרו מבני ברק במערכת הבחירות האחרונה. לבני, נזכיר, ראתה בעצמה מועמדת לראשות הממשלה. בדרך לשם, היא הסכימה למכור – יחד עם כבודה העצמי – את כבודן של כל הנשים.

כל מיני שמאלנים טובים אומרים לי בימים האחרונים ש"אסור להסית" נגד חרדים, ושזה לא המאבק האמיתי. המאבק האמיתי צריך להיות בהשתלטות של החרד"לים על המרחב הציבורי. על זה צריך לומר כמה דברים.

אני לא מכיר הסתה נגד חרדים. לא שמעתי אנשים אומרים "בואו נעלה על השכונות שלהם ונשרוף אותם." בניגוד לצורה שבה החרדים משכנעים את עצמם שהשלטון והחילונים רואים אותם, גם לא שמעתי על תכנון של מחנות השמדה. אם יש הסתה, היא מגיעה מדבריו שך אלי ישי, שהודה בפומבי שלערים חרדיות אין זכות קיום כלכלית, ושהן צריכות להשען על ערים חילוניות – כלומר, במילים מנומסות פחות, אין לחרדים כציבור זכות קיום אלא כציבור טפיל. נזכיר שוב שהחברה החרדית בישראל היא ייחודית בעולם כולו: אין שום ציבור יהודי בעולם, עכשיו או בכל תקופה שהיא, שלא עבד ברובו למחייתו. מעטים הפכו לרבנים ותלמידי חכמים, והם נתמכו על ידי הקהילה – אבל הקהילה עבדה. בישראל המצב הזה השתבש.

חלק ניכר מהחילונים, אכן, רוצים בשלילת זכויות היתר של החרדים – הזכות שלהם לחיות על חשבונו של הציבור העובד, הזכות שלהם לקבל הטבות במסים על כך שהם לא עובדים, הזכות שלהם לקבל, כציבור, פטור משירות צבאי – מה שצעיר חילוני שהצבא לא מתאים לו לא יכול לקבל בלי לעבור על החוק. הדרישה לשוויון בפני החוק איננה "הסתה."

עכשיו, האם זה המאבק הנכון לנהל כרגע? למה לא? אנחנו לא מנהלים מאבק אחד. אנחנו נלחמים בשורה של חזיתות. אנחנו נאבקים מול הנסיון של המתנחלים והחרד"לים להשתלט על הצבא ואנחנו נאבקים על זכותנו לחיים הוגנים מול האוליגרכיה שמקדם נתניהו.

אבל המאבקים הללו שלובים. החרד"לים מקדמים הדרת נשים בדיוק כמו החרדים, בדיוק מאותן סיבות, ובחלק גדול מהמקרים תוך השענות על אותם הרבנים. תנועות החסידות של חב"ד וברסלב, שהן תנועות החסידות הפעילות ביותר בציבור הכללי (להבדיל מחצרות החסידים החרדיות המסורתיות יותר; אולי העובדה שברסלב וחב"ד נטולות רבנים כריזמטיים מבחינת החרדים אך דוחים מבחינת החילונים מקלה עליהן, אבל זה עניין לדיון אחר) הן גם הגזעניות ביותר, הן כלפי לא יהודים והן כלפי נשים, והן אלה שפעילות במיוחד בקרב נוער הגבעות. זה, אגב, נראה לנו מאיים וחדש, אבל בפועל הוא מפעיל כלפי המדינה את אותן השיטות שבהן השבאב של החרדים פועל כבר דורות. החרד"לים אכן מסוכנים יותר, משום שהם חמושים בחלקם, ומשום שיש להם הרבה יותר משת"פים בשלטון – אבל האחים היהודים, הן חרדים והן חרד"לים, פועלים לשם אותה המטרה: חיסול השלטון הדמוקרטי בישראל. כשהם יגמרו איתנו, הם יריבו ביניהם על איך צריך להיראות השלטון בימים שאחרי. לא שזה ישנה כל כך.

המאבק החברתי מול האוליגרכיה של נתניהו לא יגיע רחוק, אם הוא לא ישים לב איך נציגי החרדים לוקחים את נכסי הציבור ומעבירים אותם לחרדים. כולנו שמענו על "ערים לחרדים", ואף אחד עוד לא שמע על ערים לחילונים. בערים חרדיות, חילונים לא יכולים לחיות – למעשה, נאסר עליהם לגור שם – וגם לחובשי כיפות סרוגות, כפי שמעיד מקרה בית שמש, לא קל. אי אפשר לדבר על שיפור בתנאים הכלכליים של כל הציבור, כשציבור גדל והולך משמש לו כאבן ריחיים. תנועה לשוויון חברתי חייבת לכלול את הדרישה שהציבור לא יכלכל עוד שכבה רחבה של בטלני בית מדרש – ולו משום שבלי פירוק "חברת הלומדים", לא יהיה כסף לאף אחד.

עכשיו, בראיה הצוננת של הדברים, האדם החרדי הפרטי לא אשם בשום דבר. מדינת ישראל היא זו שבגדה בו, מכרה אותו לרבנים שלו עבור רווח פוליטי קצר ימים, הקפידה שלא יוכל לקבל חינוך שיאפשר לו להתפרנס, נתנה לו קצבאות שמשאירות אותו תמיד סנטימטר מעל גבול הרעב תוך שהיא מעודדת אותו להביא כמה שיותר ילדים לעולם, דאגה שלא תהיה משטרה בערים שלו ובכך הפקירה אותו ל"משמרות הצניעות", ואפשרה לחברה החרדית להתנהל כמו משפחת פשע שבה חלים רק החוקים של הקאפי די טוטי קאפי של "גדולי התורה." במצב הנוכחי, חרדי שירצה להתפרנס בכבוד ימצא את עצמו בעמדת נחיתות איומה אפילו ביחס לבוגר ממוצע של מערכת החינוך הממלכתית. יתר על כן, אם הוא ירצה לעבוד באופן חוקי, הוא יגלה שהוא יאבד את הקצבאות שלו ושההכנסה שלו מעבודה נמוכה מהן – והוא כבר מטופל במשפחה. מה שנותר לו הוא לעבוד באופן בלתי חוקי – כלומר, כדי לעשות את המינימום הנדרש מאב לילדים, להיות מסוגל לכלכל אותם, הוא צריך להפוך לפושע, עם כל הסלידה העצמית והבוז לחוק שמגיעים עם המצב הזה. המכלכלות העיקריות של המשפחות החרדיות הן למעשה הנשים, שפטורות מלימוד – והמתח הזה בין חברה שמרנית ובין העובדה שבפועל תפקידי המינים התהפכו, שהאשה היא המפרנסת העיקרית של המשפחה, עומד מאחורי הרבה מאד מהדרת הנשים. הצורך לדחוק את רגליהן לאחור, להשפיל אותן, נובע מכך שבלעדיהן אי אפשר – וזה מנוגד למה שהחרדים רואים, כתוצאה מהחינוך שנתנה להם מדינת ישראל, כסדר הטבעי.

ההזנחה הפושעת הזו – משהו דומה מאד בוצע גם לאחר הגדול השני של החברה הישראלית, המגזר הערבי – היתה נוחה לכל המפלגות הציוניות במשך עשורים. עכשיו אנחנו מתחילים להרגיש את המחיר.

אז כן, בין המטרות שלנו גם פירוק "חברת הלומדים" הבלתי טבעית ושילובם של החרדים בחברה הישראלית העובדת צריך לעמוד במקום בולט. זה לא יוכל להיעשות בלי מאבק, אבל ספק אם ישראל יכולה לשאת על גבה עוד דור של "חברת לומדים." ולא, אסור לוותר להם: אין ולא תהיה הפרדה בין נשים וגברים במקומות העבודה, אין ולא תהיה הפרדה בין נשים בפומבי. החרדים יצטרכו להתאים את עצמם לעולם המודרני.

ורק כך זה יעבוד: כשהלחץ כבד מספיק, כשקיר הברזל של המציאות לוחץ, הרבנים יודעים, בחוסר ברירה, להתפשר. רבנים בדורות הקודמים ישבו באוטובוס לצד נשים וחרדים לאורך כל הדורות עבדו לצד נשים במקומות עבודה פומביים. יש לרבנים מספיק תקדימים להשען עליהם – אבל כל זמן שאנחנו לא לוחצים לעשות זאת, למה להם?

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • מעולה.

    • ygurvitz

      תודה.

  • יהושאפט

    ניטפיקינג: אפליה נגד נשים אינה גזענות.

    לצערי, המילה "גזענות" משמשת לכל דבר כמעט, עד שערכה נשחק והיא משמשת בעיקר כסוג של קללה לניגוח יריבים.

    • שירלי

      אפליה נגד נשים היא בדיוק גזענות, יש לה בדיוק אותם מאפיינים, בדיוק אותם מניעים והנזק שלה הוא אותו נזק.
      ההבדל היחידי הוא הבדל סמנטי חסר חשיבות לחלוטין.

      • הבעיה היא שעוד לא טבענו בעברית מונח ל-bigotry, כך שכל אפליה הופכת ל"גזענות". כך למשל יכולה היהדות לטעון שאינה "גזענית" היות שכל אחד יכול להצטרף, ובכך מסתירה את התיעוב שלה כלפי מי שלא בחר לעשות זאת.

        • יהושאפט

          אכן, המילה המתאימה היא bigotry. אני חושב שכדאי למצוא לה מונח הולם יותר.

          בנוסף כשפולמיקה ישראלית מנסה לתרגם את עצמה לאנגלית, התרגום של אפליה דתית/עדתית/מגדרית ל-racism גורם לחוסר תקשורת מיידי עם בן השיח הלא-ישראלי (מנסיון אישי). כנ"ל השימוש המפגר, תסלחו לי, במילה terror כשהכוונה היא כמובן ל-terrorism. האחרון בכלל הצליח להשתחל איכשהו לשיח האמריקאי ולהגחיך אותו. but I digress.

          חוץ מהניטפוק הזה, פוסט מעולה.

          • אני חושבת שהשימוש הנרחב במלה "הדרה", שגלשה ממחוזות החוג למגדר לעמודים הראשונים בעיתון, היא ניסיון לתרגם את המלה הזאת.

            • יהושאפט

              יש מצב.

              בתכלס מדובר באפליה (נגדה יש חוק) מתוך שנאה על רקע מגדרי (ונגדה אין חוק). הדרה היא אחד מההיבטים של אפליה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    סוף סוף מישהו ששם את האצבע על הבעיה האמיתית. כל הזמן מספרים לנו "זה רק קומץ, הם מיעוט, הם קולניים." כאילו אם רק נטפל בסיקריקים הכל יפתר. "הדת המתונה" תוקעת את עצמה בגרון של המדינה בזמן שאנו עסוקים בחרדים.

  • שירלי

    תודה יוסי.

  • א.ב.

    בוא נתערב ששום דבר לא יעזור? ושהמצב רק יהיה יותר גרוע?
    ההיגיון לא משחק כאן תפקיד. רק מאבקי כוח. ולדתיים יש אין סוף כוח בעיקר כי הציונות החילונית מנסה לקחת להם את זכויות היוצרים על המותג "יהדות"ששיך להם, אין מה לעשות…

    בכול אופן המשפט הזה שכתבת:

    "האדם החרדי הפרטי לא אשם בשום דבר"

    חשוב מאוד ונכון.

  • יפה אמרת

  • עדו

    בראבו

  • יש שתי נקודות מינוריות שכדאי לשים להן לב.

    1. הבעיה העיקרית בסיטואציה החרדית, לטעמי, היא שכל המרחב החרדי נמצא מחוץ לתחום השלטון של המדינה. אף לא אחד ממוסדות השלטון מחזיק שם ריבונות (המשטרה היא רק דוגמא אחת). מצב דומה קיים ברוב הפזורה הבדואית, בהתנחלויות הקטנות, ובאחוזות של משפחות הפשע.

    2. הדמוקרטיה הישראלית בנויה על ספירת ראשים, לאוכלוסיה החרדית יש משקל אדיר בבחירות הכלליות והם לא מהססים להשתמש בו כדי להשיג לעצמם הקלות.

    פתרון לסיטואציה המורכבת הזו חייב להיות משולב: החלשת כוחן הפוליטי של אוכלוסיות שאינן מקיימות את חוקי המדינה, אכיפת החוקים הקיימים על כל הציבור, וצמצום הסבסוד של מי שאינו תורם לקופה הציבורית.

  • עדו

    אפשר קישור לדבריו של אלי ישי?

  • דרור בל"ד

    "כל מיני שמאלנים טובים אומרים לי בימים האחרונים ש"אסור להסית" נגד חרדים, ושזה לא המאבק האמיתי".

    ראשית, יש הגיון רב בטיעוניהם של כל מיני, עמד על כך היום יצחק לאור, הארץ. אני רוצה להתמקד בטיעון הכלכלי עליו מצביע יוסי גורביץ: "המאבק החברתי מול האוליגרכיה של נתניהו לא יגיע רחוק, אם הוא לא ישים לב איך נציגי החרדים לוקחים את נכסי הציבור ומעבירים אותם לחרדים…אי אפשר לדבר על שיפור בתנאים הכלכליים של כל הציבור, כשציבור גדל והולך משמש לו כאבן ריחיים. תנועה לשוויון חברתי חייבת לכלול את הדרישה שהציבור לא יכלכל עוד שכבה רחבה של בטלני בית מדרש – ולו משום שבלי פירוק "חברת הלומדים", לא יהיה כסף לאף אחד".

    במדינה נאורה\דמוקרטית\נורמלית לטיעונים מסוג אלה ישנו תוקף כלכלי, גם מוסרי. במדינה הציונית טיעונים אלו בטלים בשישים, ממש כשם שהנזק הכלכלי, כמו גם המוסרי, של חברת הלומדים, בטל בשישים לעומת המחיר הבלתי נתפס (54 מיליארד למניינם, לא כולל גניבות לאור היום של כמה מיליארדים נוספים) של תקציב של מה שהם מכנים בטחון. כדאי לשים לב לדינמיקה של העליהום התקשורתי ציוני לגבי כל מיעוט באשר הוא במרחב בין הנהר לים. זה נכון לגבי הפנתרים השחורים, זה נכון לגבי דפני ליף, זה נכון לגבי הפלסטינים וזה נכון גם לגבי החרדים. מהר מאד הוחלפה ההתעיניינות בקללות וביריקות, כל אחד אל עבר מאבקו שלו.
    יום שישי: בני גנץ ממלמל משהו על חובת ההשתתפות בנטל, ערוץ10 נותן בהם סימנים: זה אנטי-ציוני יותר וזה פחות, זה מכיר במדינה הציונית וזה אינו מכיר, לזה יש נציגים בכנסת וזה מחרים את הבחירות, זה שורף דגלי ישראל וזה נפגש עם מכחיש השואה (הבלים!) אחמדינג'ד, ועוד כהנה וכהנה. גם ערוץ1 שלח כתב טיפש במיוחד אך הודות לעבודת תחקיר ועריכה טובים יצאה לו כתבה מוצלחת, דווקא בגלל שהמרואיינת סתרה את כל דעותיו הקדומות של אותו טיפש.

    כמה עולה לנו בממוצע כל חייל שכן בוחר לשרת בצבא הציוני? כמה שנים (בממוצע) יגזרו בהאג על כל חייל שהשתתף בפורענות הציונית? גם אלו נתונים שכל מאבק לשוויון חברתי חייב להתייחס אליהם. המתמטיקאי חייב להתייחס גם אל היחס המספרי בין שני אלה, ורודפי הצדק חייבים להתייחס גם אל היחס המוסרי בין שני אלה.

    • אילן

      אני לא אתייחס לרוב מה שכתבת כי נראה לי שהתהום בינינו פעורה מדי כדי לגשר עליה בכמה משפטים.

      אבל למשפט על ההטפלות לכל מיעוט בין הים לנהר אני חייב להגיב – מפני שאי אפשר להתייחס ל'מיעוט האדונים' החרדי כאל מיעוט נרדף.

  • תודה יוסי. איפה חותמים?

    הניתוח שלך מדויק. העסק כל כך מובנה שלא מעט מאלה המתקראים מסורתיים מצדיקים את הגישה החרדית. השאלה היא איך אתה מפרק את כל הדבר הזה: בבת אחת או לאט לאט ואם לאט, האם יש לנו זמן?

  • אורן

    תיקון- תנועת ירושלמים היא יותר תנועה ליברלית מתנועה חילונית. חברת המועצה מטעם התנועה היא אישה דתיה.

  • עכברוש

    אוף-טופיק: "נוער מג"ב": תנועת הנוער של מג"ב. בני נוער מסתובבים עם רובים ותופסים שוהים בלתי חוקיים. עכשיו גם לישראל יש היטלר-יוגנד משלה — צעד אחד קדימה!
    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1606706

  • ליאור וכטל

    פוסט מעולה ומאיר עיניים!

  • עידו

    פוסט מעולה!
    הערה קטנה:
    הביטוי באיטלקית הוא "קאפו די טוטי קאפי", קאפו – ראש (יחיד), קאפי – ראשים
    ולא "קאפי די טוטי קאפי" כמו שרשום.

    • עידו

      אני חוזר בי מההערה, שמתי לב שהתכוונת לרבים בכוונה.

  • אופסי דייזי

    סתם הערה קצרה על ההדרה בבית-שמש, למרות שזה קשור רק חלקית לפוסט:

    ההבדל בין היורקים בבית שמש לבין משפחת הילדה שעליה ירקו הוא קלוש ביותר, אם בכלל קיים.
    האמא של הילדה מלבישה אותה "בצניעות", מחנכת אותה לכל השיט של "נידה וטהרה" (טהרה זה שם מכובס לטומאת הנשים) ושולחת אותה לבית ספר מופרד שבו היא לא תפריע לבנים ללמוד ותלמד איך להיות עקרת בית כנועה ומסורה ובעצם רק אקט היריקה מפריד בינה לבין היורק.

    עם כל הכאב שאני חש למראה הילדה הפגועה, אין לי כלל רצון להביע הזדהות עם המגזר אליו היא שייכת.

  • המאבק צודק וחשוב, ואתה כותב דברים כדרבנות. אבל האם מודעות הפרסומת הן היעד? האם הזכות של הנשים להופיע על פרסומות (לרוב כחפץ המפרסם טובין כלשהם) היא הזכות החשובה שנרמסת כאן? או אולי זכותם של הגברים הירושלמים לראות נשים בפרסומות?

    ישנן זירות חשובות יותר למאבק באפליית והשפלת נשים במגזר החרדי (כמו מה שכתבת – על מה שקורה בתוך האוטובוסים).

    לגבי הפרסומות – לי נראה שיותר מאכיפת השוויון בין המינים בשלטי הפרסומת, חשוב למתן את ההחפצה של בני אדם שם, כי היא מחנכת להחפצה גם מחוץ לשלט הפרסומת.

    • ראסול

      תמיד דתיים טוענים שזניחת המקורות התלמודיים פוגעת בחילונים. יש סימוכין לטענה?

    • עדו

      הממ.. מזכיר לי הומורסקה של קישון. לנוכח ריבוי המדינות העוינות לישראל באו"ם הוא הציע לפצל את המדינה למדינות משנה, תל אביב לחוד, חיפה לחוד, ירושלים, גבעתיים וכן הלאה. אבל בסוף הוא הגיע למסקנה שהמדינות האלו עשויות להצביע באו"ם זו נגד זו ולכן כדאי לרדת מזה..
      לעצם העניין: למה שייגרע חלקם של ערביי ישראל? אולי גם הם רוצים להם מין אוטונומיה כפי שאתה מציע?
      בעצם, מה לגבי הקיבוצים? המושבים? בני העדה הגרוזינית? כל אלו שהיו בקרבי בצבא? למה דווקא לחרדים מגיעה מין אוטונומיה כפי שאתה מציע ולאחרים לא?

      • ראסול

        מה זאת אומרת? הם ילמדו תורה וישמרו על כולנו. quit pro quo.

        • עדו

          לא משכנע. הערבים כבר היום עושים לנו פיתות בפסח אז בטח שלהם מגיע יותר.

    • יהושאפט

      אה, אז הפתרון שלך הוא למסד לגמרי את הבגידה של מדינת ישראל באזרחיה החרדים ולמסור אותם דה-יורה לידי הרבנים שימשלו בם. וזאת תוך הסרת כל אחריות לגורלם (פרט לביטחוני, כמובן, לא שכחת אותם, תודה לך).

      בראבו.

      • לא, הפתרון הגיוני זה להמשיך לרדוף היותר הגיוני זה לרדוף אחריהם כמו סבתא עם בננה שיעשו לנו טובה וילמדו עוד שעה ורבע למודי ליבה בשבוע.
        או לגייס אותם למסלול בזבזני של שחר סגול שעולה לצבא פי עשר מחייל רגיל העיקר ל

        • הראות שהנה הם משתלבים.

          • יהושאפט

            אין כאן דיכוטומיה מהסוג שאתה מתאר. הפתרון שיוסי מציע נכון ויעבוד – למעשה, הוא הפתרון היחיד שיעבוד. אם החרדים חושבים שהם עדיין ב"גולה" – גם אם היא "גולה ציונית" – יתכבדו נא ויחיו לפי דינא דמלכותא. בגולה כמו בגולה, בלי פריבילגיות. השלטון צריך להפסיק להרגיש אשם על זה שהוא דורש שוויון בפני החוק לאזרחיו.

            ולגבי מדינת הלכה, עד כמה שידיעתי מגעת זו ממילא תקום רק כשיגיע המשיח ולא לפני כן. לבקש מהחרדים להקים מדינה מנוגד לא רק ליכולותיהם לקיימה במו ידיהם, אלא אף לאמונה של חלק מהם.

            • 1. מה שיוסי מציע, עד כמה שאני מבין הוא מאבק, ובמאבקים הצד האידאולוגי יותר תמיד ינצח.
              2. המאבק כאן חסר סיכוי שכן לחרדים יש כוח פוליטי ומוכנות לתמוך במי שישלם להם יותר, לכן כל עוד הם חלק אינטרגלי מקבלת ההחלטות שינוי לא יהיה.
              3. ידיעתך לא נכונה.הבית השלישי יבנה עם בא המשיח, מדינת הלכה יכולה לקום בכל מקום ובכל זמן.כל מה שצריך הוא ,שתושביה יהיו מעוניינים שה"שולחן ערוך" יהיה החוק המחייב בה.דרך אגב שלטון הלכתי "לעניים" כבר היה קיים בהסטוריה הלא הוא "וועד 4 הארצות".

              • ראסול

                1. סתם catchphrase
                2. גם לחילונים יש כוח פוליטי, וגם כוח כלכלי. להסתכל על הסטאטוס קוו ולהגיד "בלתי אפשרי לשינוי" מעיד על צרות דעת. את כל הכוח וההשפעה שלהם החרדים גוזרים מהציבור החילוני במדינה, כל ה"כוח" של החרדים מגיע מהחילונים, ואם החילונים יפסיקו לתמוך זה לא שעומדים עוד 'ציבורים אחרים' בתור.

                הקיצר פנטזיה שהמטרה שלה הוא לקדם את המיתוס של העליונות הדתית…

                • ראסול.
                  קח לדוגמא את המחלוקת על יו"ש.
                  אני נגד פינוי התנחלויות,כולם כאן, חוץ ממני, בעד.
                  גם לי וגם לכם שווה לשלם לחרדים את הכמה מליארדים שהם רוצים כדי לקדם (או לסכל..) את המהלכים בנוגע להתנחלויות\כיבוש.
                  ולכן , בילט אין, החרדים תמיד ימשיכו לשלוט \ לשרוד.

                  • ראסול

                    לא החרדים ולא המתנחלים הם הארכיטקטים של הכיבוש וההתנחלויות. חרדים הפכו להיות ציבור "מתנחל" רק כשהממשלה החליטה להקים שכונות לחרדים בהתנחלויות, הרי לחרדי ממש לא אכפת אם הוא גר ביהודה או בוורשה. כרגע משלמים לחרדים כדי שהם יגורו בהתנחלויות.

                    לצערי אני לא מבין איך הטיעונים שלך קשורים למסקנות שאתה מגיע אליהן. חוץ מזה, יש הבדל עצום בין לשלוט ולשרוד.

                    • אני מסכים שההתנחלויות לא מעניינות את הסבתא של החרדים.
                      אבל עבור האינטרסים שלהם (פטור משירות, תקציבים,קצבאות) הם מוכנים לתמוך בבניה בהתנחלויות\פינוי התנחלויות (מחק את המיותר).
                      זה המנוע שמנציח את המצב הטרגי שהם נמצאים בו, תמיד יהיה מי שיתן להם מה שהם רוצים.

  • יוני

    הי יוסי, יש דרך ליצור איתך קשר?

  • http://orr.org.il/index.php?option=com_content&task=view&id=301&Itemid=2

    המשחק הזה הופיע גם בYNET משחקים, היה שם יממה, צבר 2500 צפיות, וירד באופן מסתורי.

  • כליל

    יוסי שלום,

    איני יודע אם אתה זוכר אותי מהתקופה בה הייתי משתתף פעיל בדיונים באתר "האייל הקורא", בתחילת שנות ה-2000, אך אני זוכר לך חסד נעוריך זה. סביר להניח שזה לא נראה כך אז, שכן דעותי סבבו סביב המיינסטרים הציוני של אותה התקופה, אך בדיעבד למדתי להעריך את הידע והטיעונים שהבאת לנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

    מה רבה הייתה תדהמתי ואכזבתי, כשסוף-סוף הייתי בדרכי החוצה מן הציונות, וגיליתי שזנחת את כל אלה לטובת התמקדות באנטי-חרדיות ובתמיכה בקדימה. חששתי כי אבדת לנו. בהתאם רבתה שמחתי כשהתחלתי לקרוא את הבלוג החדש שלך, וגיליתי שחזרת לתת ביקורת נוקבת ומנומקת על ישראל, על הציונות, ועל השמאל הרדיקלי גם-כן. לא תמיד הסכמתי איתך – אני חושב שיש לך נטיה לפעמים לבצע הרחבות לא מוצדקות ממידע חלקי על ציבורים שאינך מכיר לעומק, למשל בנוגע ליחסי השמאל הרדיקלי היהודי לבין התנועות הערביות השונות, אבל גם כאשר איני מסכים לביקורת שלך, אני שמח שהיא מפורסמת ומופצת, שכן היא מהווה קטליזטור לביקורת עצמית חשובה בתוך אותו שמאל רדיקלי, כמו-גם תחמושת לביקורת שלי כאשר אני מתווכח עם חבריה. כל זאת מעבר לתרומה הקונסטרוקטיבית פרופר לטיעוני אותו שמאל רדיקלי כלפי הציונים, אותה אתה מספק אף לעיתים תכופות יותר.

    והנה כי כן, אני רואה שאתה פונה מביקורת נוקבת וחשובה על האספקטים הדתיים שעומדים מאחורי האוונגרד של הקולוניאליזם היהודי והפשיזם של ממש שהולך ומתהווה מול עינינו הכלות, להסחפות נוספת אחר האנטי-חרדיות והפעילות נגד החרדים. אכן, מדובר בחברה שבורה וקלוקלת, שבנויה על מערך כלכלי שיוצר עיוותים, ואותם עיוותים מאכילים גם פגיעה בזכויות נשים חרדיות, שזולגת לה החוצה, וגם את ההקצנה של אותו אוונגרד מדובר. אבל ההתמקדות בה הרי שהיא פופוליזם זול מהסוג שכבר הצליח לטרפד שינוי, על ידי "שינוי", ומכיוון שזו התמקדות שאינה פועלת ביחד עם תהליכי הפירוק הפנימיים, אלא דווקא מעודדת את הבדלנות, הרי שהיא תהיה שוב חסרת תוחלת. וואני חושש כי שוב תאבד לנו בפופוליזם העקר הזה.

    לכן אני מפציר בך: בתקופה זו, בה השמאל הרדיקלי היהודי מוכה מכל הכיוונים, ומאבד את בסיס חייו בתוך הבועות הנמוגות של הדמוקרטיה הציונית, בה הוא זקוק לביקורת מהסוג שמעט חוץ ממך יכולים לספק לו על מנת לשרוד ממש; בעת זו – אל נא תנטוש אותו!

    איני מטיף לך מוסר. אני אישית עזבתי את הארץ, ומכאן את השמאל הרדיקלי הדבק בפעילות שם, לאנחות, ולכן איני יכול לדרוש ממך דבר. אבל אני מבקש. אם אי פעם הכעסתי אותך בטיעוני הרדודים ומבוססי הבורות ב"אייל", דע לך שאני מכיר בזאת ושעשיתי תפנית משמעותית בדעותי – ואתה מהאחראים לכך.

  • יוסי, אני מסכים איתך במאת האחוזים, ובמיוחד בדבר היותם של החרדים בראש ובראשונה קורבנות – אולי הקורבנות הגדולים ביותר של השיטה הקיימת.

    בזמנו הצעתי למכר שלי, חרדי בשנות ה-20 שלו שחזר לא מכבר בשאלה, להגיש עתירה בבג"ץ נגד מדינת ישראל על כך שפטרה אותו מחינוך המאפשר לו להתפרנס בכבוד.

    זה לא מכבר כתבתי על הנושא בעצמי. בחרתי להתמקד בניתוח הסיבות בעטיין המאבק החילוני חוזר וכושל, מתוך תקווה שהפעם נשכיל להמנע מטעויות העבר. אשמח אם תקראו.

    "מאבק החילונים: כרוניקה של טעות בזיהוי אויב"

    http://www.nishbar.co.il/?p=667

  • צ'ארלס ארתור ג'יימס

    כרגיל, פוסט מרתק, אבל אני חייב לתקן טעות משפטית קטנה.
    אכן סעיף 144ג(ב) קובע כי "פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה לפי סעיף 144ב, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות."

    עם זאת, במקרים של הסתה לאלימות הציטוט מכתבי הקודש לא יועיל לחשוד, ומספיק שתהיה אפשרות ממשית שהפרסום יגרום למעשה האלימות.
    סעיף 144ד2(א) לחוק העונשין: "המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו – מאסר חמש שנים.
    (ב)
    בסעיף זה, "מעשה אלימות או טרור" – עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה."