החברים של ג'ורג'

פוסט אורח: צאו מהמרפסת, המדינה קורסת

הפוסט הזה איננו מיועד לכולם.

אם אתם מאמינים שלא צריך להיות הבדל בין הליכוד והאיחוד הלאומי – הפוסט הזה איננו פונה אליכם. אם אתם בטוחים שהתרופה היעילה ביותר לחקיקה האנטי דמוקרטית היא עוד עצרת למען זכויות אדם – הפוסט הזה איננו פונה אליכם. אם אתם סבורים שרק לגורמים אנטי דמוקרטיים מותר להשתמש בכלים מלוכלכים אך דמוקרטיים – הפוסט הזה איננו פונה אליכם. אם אתם סומכים על תהליכים דיאלקטיים שיצילו את הדמוקרטיה – הפוסט הזה איננו פונה אליכם.

הפוסט הזה מיועד למי שמודאג, מפחד, ורוצה לפעול בשביל להציל את המדינה מאבדון.

יוסי גורביץ יצא נגד היוזמה שלי לאסוף עשרת אלפי אנשים, שבימים כתיקונם מצביעים קדימה ושמאלה, ולפקוד אותם לליכוד כדי להכניס אותי לרשימת המפלגה לכנסת, במקום אחד הקיצונים במפלגה. הרעיון הוא שבבחירות לכנסת רשאים המתפקדים שלי להצביע שוב לשמאל, אם כך חשקה נפשם. גורביץ לא חושב שזה רעיון מוצלח "להכניס שמאלני לליכוד".

קשה לומר שהופתעתי. במהלך "הקמפיין" שאני מריץ כבר שבועיים גיליתי שני דברים. הראשון, שישנה בציבור בורות אדירה בנוגע לתהליך הפריימריז; והשני, שהרבה אנשי שמאל מקובעים כל כך, שהם בטוחים שאם רק יעשו בדיוק את מה שעשו עד עכשיו ונכשל כישלון חרוץ – הפעם זה יצליח.

הסלוגן של הבלוג הזה הוא "מעקב אחר קריסתה של ישראל", וברשימה שלו קורא גורביץ "לנשוך שפתיים ולחכות שהמטוטלת תנוע שמאלה". זו אופציה אחת. אני מציע אופציה אחרת, מעשית הרבה יותר – למקסם את יכולת ההשפעה שלנו כאזרחים שנבגדו על ידי המערכת השלטונית. אמהר ואציין שהמטרה שלי איננה להכניס את עצמי לכנסת, אלא לקחת את הפרצה שהורסת לנו את המדינה, להפנות אליה זרקור ולהרחיב אותה כל כך שיהיו חייבים לסגור אותה ולשנות את חוקי המשחק. הכניסה שלי לכנסת היא, אם כן, איום.

יש הרבה טעויות חמורות ברשימה של גורביץ. המשמעותית ביותר, על פיה קבע שסיכויי המהלך שלי אפסיים, היא עניין רשימות החיסול. זוהי טעות כי אי אפשר להצביע נגד. כל שאנחנו צריכים הוא 10,000 מתפקדים לליכוד ואהיה חבר כנסת. נקודה. הסיכוי קלוש? אולי. אבל תתפקדו עכשיו והוא יגדל. מדובר בעניין מספרי ולא בעניין עקרוני. זאת ועוד, הובא לידיעתי שח"כ אופיר אקוניס נבחר לרשימה דרך מחוז תל אביב, וזאת על כנפי 2,000 קולות בלבד. לי יש כבר 500 (אותם השגתי בשלושה שבועות), כך שהסיכוי להחליף את חבר הכנסת שחושב שג'וזף מקארתי הוא גיבור בי הוא ריאלי בצורה מדהימה. האם לא יהיה כאן רווח גדול למדינה ממהלך שכזה?

זאת ועוד, מכיוון שכל מתפקד מצביע לחמישה מתמודדים, התפקדות מסיבית תחזק את הכוחות המתונים שהפייגלינים פתחו נגדם במלחמת חורמה, כמו מרידור וסער, וכולנו נהנה מכך. בשבועיים שאני חבר ליכוד גיליתי שחברי הכנסת מרגישים מחויבות גדולה מאוד לחברי מפלגתם, והציבור? שייחנק.

טעות חמורה נוספת היא שמצביעי הליכוד הם "ימין מובהק שמריע לדנון". מי שמריע לדנון מצביע לליברמן או לאיחוד הלאומי. בגלל זה הסתירו אותו בקמפיין הקודם ויסתירו אותו שוב בקמפיין הבא. אבל אנשים מצביעים לליכוד בגלל המותג, וימשיכו להעניק לו מעל 20 מנדטים גם אם ייהפך לסניף של כהנא.

התחושה שזה הגיוני שבליכוד ישנם גורמים קיצוניים נובעת מטעות גדולה באמת – שקר "העם זז ימינה". אבל האמת היא שכל סקר שבוחן בשנים האחרונות את עמדות הציבור מראה שהציבור נטוע עמוק במרכז השפוי, עם גיחות ימינה ושמאלה. נזכיר, למשל, ש-85 אחוז מהציבור היה בעד המחאה החברתית ושיש רוב של 43 לעומת 31 אחוז שתומכים בהסכם שלום לפי קווי 67.

אז מדוע עמדות הציבור אינן נשמעות בכנסת? כי 10,000 אנשי איחוד לאומי, מחבלים מורשעים, אנשי תג מחיר שתוקפים את חיילי צה"ל ומחברי תורת המלך ודומיהם הבינו שאם יתפקדו לליכוד יכפילו את כוחם בכנסת, בכך שיחדירו את אנשיהם למפלגה. הם מצביעים פעמיים: פעם כהנא בפריימריז של הליכוד ופעם למפלגותיהם (שאינן ליכוד) בכנסת, וכך מזיזים את המטוטלת ימינה ומקבעים אותה שם במסמר. השיטה הזו שינתה את מהלך ההיסטוריה של ישראל בצורה טראגית.

טראגי לא פחות הוא שפייגלין שכנע אותנו שכל שעשה הוא להצטרף למפלגה הגדולה במחנה שלו, כשבפועל מה שעשה הוא להחדיר סוסים טרויאנים למחנה שלנו.

אז קוראי הבלוג הזה לא אוהבים את הליכוד, זה ברור. אבל הקו איננו בין הליכוד לבין העבודה, אלא בין הליכוד לבין ישראל ביתנו. מי שרוצה מדינה לא דמוקרטית מצביע ימינה מהליכוד, מפלגה שבאופן מסורתי מושכת אליה מצביעים מתונים.

ציפי חוטובלי, למשל, רחוקה יותר מהליכוד מאשר זהבה גלאון. לאחרונה הציעה חוטובלי חוק שקובע שהרב הצבאי הראשי יכול לבטל בפועל הוראה של ראש הממשלה לצבא, אם לדידו איננה הלכתית. מדובר בהצעה אנטי לאומית, אנטי צבאית, מתחשק לומר בוגדנית, שמטרתה למסד חליפות יהודית. זה ליכוד? זה איחוד לאומי.

אז בעזרת מהלך טקטי מבריק יצאו אויבי הדמוקרטיה למלחמה נגדנו, וזה בא לידי ביטוי במתקפה על מערכת המשפט, התקשורת, ארגוני זכויות האדם וצה"ל.

ההתפקדות לליכוד כעת היא מהלך טקטי ר-צ-י-ו-נ-ל-י שמגיע ברגע קריטי ומטרתו לסיים את עיוות רצון הציבור ואת ההשתלטות העוינת של המיעוט על הרוב. זה חייב יהיה להוביל לשינוי השיטה שפשטה רגל. הם אולי מאורגנים יותר, אבל אנחנו רבים יותר. אם כולנו נתפקד לא יוכלו לגבור עלינו.

"מי שאומר שמדובר בכמה חוקים חסרי חשיבות, מוליך שולל; מי שטוען שמדובר במהלך הפיך, מתעתע; מי שמרגיע שמדובר בגל חולף, מהתל", כתב השבוע גדעון לוי. "ואפילו מי שחושב שמדובר רק בניסיון לשנות את המשטר שוגה באשליות. מה שמתרחש לנגד עינינו עכשיו הוא מ-ל-ח-מ-ה".

הפוסט הזה פונה למי שרוצה לנצח במלחמה הזו. אנחנו יכולים לנצח בנוק אאוט מוחלט. התפקדו לליכוד. עכשיו.

(גיל קדרון)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

78 תגובות על ”פוסט אורח: צאו מהמרפסת, המדינה קורסת“

  1. אמיתי ס הגיב:

    אותי שכנעת.

  2. שרון הגיב:

    אותי לא שכנעת. אם אנשי שמאל עם מודעות פוליטית יתפקדו לליכוד במקום למפלגות שמאל אז מי יבחר את הנציגים בכנסת של העבודה ושמאלה?
    איך שלא מסתכלים על זה וכמה שלא תנסה לנצל את השיטה לטובתך בסופו של דבר אנחנו מיעוט והימין רוב ובגלל זה הוא שולט. אם אתה לא רוצה שמצביעי מפד"ל, איחוד לאומי וישראל ביתנו יתפקדו לעבודה אז אל תתפקד לליכוד.

  3. עמנואל הגיב:

    יש להזהיר: מי שיתפקד היום יוכל להצביע רק בעוד 16 חודשים. זה מה שקובעת חוקת הליכוד, כלומר מסוף מרץ 2012.

    אם הבחירות לכנסת הבאה יוקדמו ביותר מכמה חודשים ספורים (מה שרוב הסיכוי שיקרה. בחירות בארץ כמעט אף פעם לא מתקיימות במועדן, אלא מוקדמות, ולו מסיבות טקטיות), הפריימריז מתקיימים כמה חודשים לפני כן, כך שאם הבחירות הכלליות יתקימו ביוני 2012, או נובמבר אפריל או אולי אפילו מאי 2012, מי שהתפקד היום לא יוכל להצביע בפריימריז לבחירות הבאות. רק לאלו שאחריהן.

  4. סרגיי הגיב:

    פוסט מעולה. בהיר ומנומק.
    שאפו גם ליוסי שמעלה פוסט כזה לבלוג שלו.

  5. צרי הגיב:

    סורי, אותי לא. זה נחמד שאתה מנסה להעתיק את התשובה של הדוס החכם, אבל מה שיקרה בסוף הוא ספקולציה חביבה ותו לא. זה בעצם פתרון פחדני למדי, שמוכיח שמוקיעי השמאל כסמול אולי עיתים צודקים, כי הנה – אתה מתנהג כמובס. במקום לבדוק מה נסגר עם המפלגות שנועדו לייצג את מחשבתך ודעתך הלגיטימית, אתה נכנס למעוז מתנגדיך ומתחכם להם?
    ובשנייה שזה לא יעבןד – כי ההיסטוריה ולמעשה המציאות מדגימה לך שכרגע, התפיסה האוניברסלית והשיוויונית שלך מוקעת בעם, מוקעת מחמת פחד או מיאוס -ומי שלא תעמיד יהיה לשיקוץ שם, תתן למקטרגיך עוד תירוץ לקרוא לך מובס ומפוחד, כמעט כאילו באת לבסס את טענות אחרוני הטוקבקיסטים העילגים.
    אתה רוצה שהדעת הטובה תנצח? תצטרף למפלגה שאתה מאמין בה באמת. תשפיע על דעת הקהל. תן למציאות לפעול. אבל לא תנצח טת דעת העם על ידי תכסיס זול.

  6. אורי דויד הגיב:

    בלי קשר לדעתי על המהלך הזה אני חושב שעצם פרסומו כאן, לאור מה שנאמר נגדו, הוא ראוי ומכובד. על כן מילה טובה לבעל האכסניה.

  7. אורן הגיב:

    מצטרף לדברי צרי. הדרך של השמאל לשלטון צריכה לעבור קודם כול בשכנוע אנשים להצביע לשמאל. על ידי טריקים ומניפולאציות סביר להניח שנישאר בצל עוד הרבה זמן.

  8. אבו אלמוג הגיב:

    שלושה דברים –
    א. ההצגה של הפוסט הזה הנוגד עמדה מוצהרת של יוסי גורביץ' היא אך הוכחה נוספת ליושר האינטלקטואלי של הבלוג.
    ב. להתפקד לליכוד זה להרים ידיים, להודות בהגמוניה של הימין, ולחזור לימי מפא"י העליזים של ישראל כמדינה של מפלגה אחת, רק הפעם הליכוד. לא תודה.
    ג. אני אמות ולא אתפקד לליכוד. ליכודניק זה פחות או יותר הגידוף הגרוע ביותר שאני יכול לחשוב עליו. זה ימין, ושחיתות, ורקב, ומלחמות מיותרות, וכל מה שרע. אני לא ארשום את הכותרת הזו תחת השם שלי אפילו אם יבטיחו לי שזו הדרך להביא שלום עולמי, רווחה לכל, ולפתור את בעיית מאגרי הנפט שדיברו עליה בפוסט הקודם.

    • אסףר הגיב:

      "מלחמות מיותרות"? היו הרבה יותר תחת העבודה וקדימה מאשר תחת הליכוד. היה גם הסכם השלום החשוב ביותר של ישראל, תחת הליכוד.

      • אבו אלמוג הגיב:

        ב'מלחמות מיותרות' אני מתכוון למלחמת לבנון הראשונה, שיש לה מקום מיוחד בתולדות מדינת ישראל בתכנון זדוני במיוחד וביצוע כושל בה במידה. שום דבר שהעבודה / קדימה עשתה לא מתקרב לזה, לא מבחינת התכנון ולא מבחינת הביצוע. חוץ מזה קדימה היא בנו המפגר של הליכוד. הסכם השלום החשוב ביותר של מדינת ישראל היה יכול להיות מקודם לפריצה אל העולם הערבי, להשגת שלום כולל, ולשמירה על פירותיו, במקום זה בשלושים שנות שלטון ליכוד כמעט רצופות מאז התעסקנו רק בפרובוקציות והתנחלויות, עד שההסכם הפך לאות מתה וגם זה עוד מעט כבר לא יהיה. אז לא לספר לי סיפורי סבתא על הליכוד. אין דבר גרוע מהליכוד.

        • חיים ו. הגיב:

          הליכוד הוא הגידוף הגרוע ביותר שאני יכול לחשוב עליו, אין דבר גרוע מהליכוד, האיש ליד חבר הכנסת באדר, בלי חרות ומק"י. אבו אלמוג אומר שהוא לא רוצה לחזור לימי מפא"י, או האירוניה.

    • עדו הגיב:

      סעיף ג' שלך הוא בעייתי מאד.
      המונח שאותו הטיחו שנים בשמאל הוא שאנחנו 'יפי נפש' והנה אתה בא ומוכיח את זה.
      האמת היא הפוכה אגב, 'יפי הנפש' האמיתיים נמצאים בימין. הם אלו שלא ילחצו את היד לערפאת או לא יחתמו על הנייר ההוא וכך הם נשארים צחים וטהורים ולעזאזל המדינה. השאלה היחידה היא מהי טובת המדינה, האם טובת המדינה היא שתתפקד לליכוד או לא. אם באמת התפקדות לליכוד הייתה מביאה את כל הדברים הטובים שכתבת אז חובתך להתפקד לשם מחר בבוקר.
      בינינו? ללחוץ יד לערפאת זה גם כן לא כוס התה שלי אבל אני מוכן לזה בשביל הרבה פחות משלום עולמי.

  9. ronen הגיב:

    ואני אומר שעד שמדינת ישראל לא תהפוך למנודה מוחרמת ומבודדת העם הטיפש היושב בציון לא יבין. צריך להחרים את הבחירות לתת למחנה היודונאצי לשלוט ואז אולי יתפכחו כאן. רק חורבן יביא תקומה ועד אז נהגר לחו"ל.

    • שימי הגיב:

      החורבן יומט גם על קרובי משפחה וחברים שישארו מאחור, גם מחוסר יכולת להגר.
      אתה באמת מוכן לכך?
      למדינה מפותחת אחרי חורבן לוקח עשר
      עד עשרים שנים להשתקם, ובמחיר של
      אלפי קורבנות בשולי הדרך.
      בראייה כוללת זה אולי מחיר משתלם,
      לא מבחינה אישית.

    • אופסי דייזי הגיב:

      אני חושש שאתה טועה כאן. אותם אלו שבשמחה ובששון מביאים עלינו את החרמות והנידוי הם אלו שלא יפריע להם החרם. הם לא חלק מהאקדמיה, לא חלק מקהילת העסקים, לא מקיימים קשרים חברתיים בעולם ובאופן כללי מסתגרים אפילו בתוך קהילתם ולא מקיימים קשרים עם קהילות שכנות.

      החורבן שאתה מתאר הוא החלום הרטוב שלהם. הדבר היחיד שיקרה אחרי אותו חורבן הוא שיגידו לך ולשכמותך "אמרנו לכם!" בשמחה לאיד.

  10. יניב לו הגיב:

    אם אתה רציני, תעלה קצת מידע פרקטי. לכמה מועמדים ניתן להצביע, מתי ניתן להצביע, מה הסיכוי להכניס מועמד כזה, כמה הם דמי החבר והאם הליכוד יוכל לפסול מועמדים? (מה שאומר שסתם העשרנו את קופת הליכוד)

  11. סמילי הגיב:

    נראה לי שאתה מפספס את הבעיה העיקרית. אם המטרה שלך היא רק להבחר לכנסת (כמו פייגלין), אז אפשר להבין… מצד שני, אם המטרה שלך היא להשפיע על הדמוקרטיה במדינת ישראל לטובה אז אתה בבעיה.

    הבחירות בדמוקרטיה בנויות על זה שהציבור בוחר בין מפלגות שונות כשכל מפלגה מציגה לציבור את העקרונות שלה והאנשים שיסייעו לבצע את אותן עקרונות. הציבור הוא זה שצריך לבחור איזה עקרונות חשובים לו לפי אותן עקרונות ואנשים. אם יש מצב בו אתה נכנס לכנסת בעזרת קולות שלא תמכו בך, אתה מנעת מהציבור את הזכות המינימלית לבחור את נציגיו, ובכך הצלחת להרוס עוד קצת את הדמוקרטיה הישראלית.

    נכון שיש הרבה בימין שעושים את זה כל הזמן (אם זה חוטבלי ואם זה שרון)… אבל המטרה של אותם אנשים בימין היא לא לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, ולכן אין להם באמת בעיה, הם רק מנצלים את הפריץ. לך יש בעיה עקרונית, או שאתה מאמין בדמוקרטיה ואז אתה צריך לבלוע את רצון העם גם כשהוא לא מתאים לרצונך, או שלא. ואם לא – אני לא איתך.

  12. אבי מור הגיב:

    נכלילותו של ביבי היא זו הקובעת. כשם שהוליך שולל בהבטחות שווא את מנהיגי העולם ואת העם בישראל, כך יעשה גם בבחירות הפנימיות בליכוד. מי ימנע ממנו להביא בפני המרכז הצעה הפוסלת מועמד מתון מדי, או לפסול חברי מפלגה מסויימים (בטענה שאינם "טהורים" מספיק כדי להשתתף בבחירות הפנימיות, היות וברשומות מופיע שהיו חברים בעבודה, מרץ וכדומה). אני מקבל את הטיעונים המשכנעים של גיל קדרון, אבל כפי שכתב כבר אבו אלמוג בתגובתו – במדמנה הבוצנית והגזענית הזו ששמה ליכוד – יש מי שמתקשה לשבת.

  13. אבי מור הגיב:

    נכלילותו של ביבי היא זו הקובעת. כשם שהוליך שולל בהבטחות שווא את מנהיגי העולם ואת העם בישראל, כך יעשה גם בבחירות הפנימיות בליכוד. מי ימנע ממנו להביא בפני המרכז הצעה הפוסלת מועמד מתון מדי, או לפסול חברי מפלגה מסויימים (בטענה שאינם "טהורים" מספיק כדי להשתתף בבחירות הפנימיות, היות וברשומות מופיע שהיו חברים בעבודה, מרץ וכדומה). אני מקבל את הטיעונים המשכנעים של גיל קדרון, אבל כפי שכתב כבר אבו אלמוג בתגובתו – במדמנה הבוצנית והגזענית הזו ששמה ליכוד – יש מי שמתקשה לשבת.

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    התפקדתי

  15. נירה הגיב:

    אני חושבת שהמטרה אכן מאוד מאוד ראויה, אבל בלי קשר לעובדה שהמטרה בשום אופן לא מקדשת את האמצעים – אני לא מאמינה שזה יעבוד. לדעתי אותם מצביעים "בגלל המותג" בכלל לא ישימו לב לתרגיל שלך, והפייגלינים ימצאו את הדרך לחבל בתוכנית שלך (מן הסתם עם איזה "חוק קדרון" אנטי-דמוקרטי שהם יפליצו במיוחד) ועוד ינצלו את התרגיל כדי לעשות עוד קצת דמוניזציה לשמאל. אני לא חושבת שאפשר לנצח את הפייגלינים במגרש שלהם. כמו שאומרים על ויכוחים עם אדיוטים: הם יורידו אותך לרמה שלהם וינצחו אותך בזכות הנסיון שלהם.
    אם המטרה שלך היא להפנות זרקור לתרגיל המסריח של הימין הקיצוני שהחדיר סוסים טרוייאנים לליכוד, לדעתי יש לך סיכוי הרבה יותר גדול אם תרים איזה פרוייקט בלוגרי רחב מימדים שיגיע לתקשורת המיינסטרימית ויעורר דיון ציבורי בנושא. אם הרשתות החברתיות הולידו את האביב הערבי והמחאה החברתית בישראל ותנועת כיבוש וולסטריט בארה"ב – כנראה שעוד לא מוצו האמצעים הדמוקרטיים להלחם בפאשיסטים בכנסת.

  16. דני הגיב:

    בכל מקרה זה רלבנטי רק לבחירות הבאות לא? ספר הבוחרים לפריימריז הנוכחיים כבר נסגר.
    אפילו אם אתפקד מחר זה חסר משמעות עד לעוד 4 שנים

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    כל עוד לא שמים ליכוד בקלפי תתפקדו למי שאתם רוצים.
    ביום הבחירות שלא יהיו טעויות.

    מצד שני ההרס של ישראל יהיה כה גדול אם ביבי ייבחר לקדנציה שנייה שאני כמעט חושב שייטב שזה יקרה. באופן מסויים אם תחשבו 2 קדנציות של ביבי יגרמו לכזה אסון שאידיולוגית הימין תפשוט את הרגל סופית.

  18. רוזנברג הגיב:

    הבלופים מתחילים בפסקה הראשונה: "אם אתם מאמינים שלא צריך להיות הבדל בין הליכוד והאיחוד הלאומי – הפוסט הזה איננו פונה אליכם. אם אתם בטוחים שהתרופה היעילה ביותר לחקיקה האנטי דמוקרטית היא עוד עצרת למען זכויות אדם – הפוסט הזה איננו פונה אליכם. אם אתם סבורים שרק לגורמים אנטי דמוקרטיים מותר להשתמש בכלים מלוכלכים אך דמוקרטיים – הפוסט הזה איננו פונה אליכם. אם אתם סומכים על תהליכים דיאלקטיים שיצילו את הדמוקרטיה – הפוסט הזה איננו פונה אליכם."
    1. "צריך" להיות הבדל בין הליכוד לבין אנשי האיחוד הלאומי? איזה מין "צריך" זה? זה עניין שלהם, לא של מי שמתעתד להצביע למפלגה אחרת לגמרי.
    2. יכול להיות שהתרופה היא סרבנות, חרם בינלאומי, מרי אזרחי, צום, קינה ונהי. למה רק עצרת? ולמה לבוז לעצרות? ומה שיותר חשוב – הדיון הוא על לגיטימיות הצעד שאתה מציע. בוא נניח שהדרך היחידה להציל הדמוקרטיה לדעתי היא לחטוף את כל הילדים של ח"כים מהימין ולוודא באיומים שיצביעו "נכון" – אז זה מותר?
    3. הכי דמגוגיה: "ם אתם סבורים שרק לגורמים אנטי דמוקרטיים מותר להשתמש בכלים מלוכלכים אך דמוקרטיים"
    אבל זהו צעד אנטי-דמקורטי, לא צעד דמוקרטי. הרי על-כך הויכוח. ניחא להניח המבוקש, אבל בפסקה הראשונה? ככה בגלוי??

    מחאה נגד הפייגליניזם נראיית לי במקום, גם באמצעות התפקדות. אבל כדרך ממשית להצביע, זו רמאות נכלולית ולא יותר.

  19. נדב הגיב:

    אני לא מספיק מבין בדינמיקות הפנימיות של פריימריס (בליכוד או בכלל) בשביל לדעת אם ההנחות הלוגיסטיות של גיל קידרון הן נכונות, כלומר האם 10,000 מתפקדים אכן יכניסו אותו לרשימה או לא, האם זה בכלל רלוונטי לבחירות הקרובות או רק לאלו שאחריהן וכו'. אבל אני מסכים עם כמה מהמגיבים לפני, לפיהם המטרה לא מקדשת את האמצעים, ורוצה להוסיף עוד הסתייגות – אם המטרה היחידה של כל התרגיל הזה היא לחשוף את השקר והנזק של שיטת הפריימריז, אז זה שטיק ילדותי, מתחכם ואנטי-דמוקרטי. לעומת זאת, אם יש כאן כוונה אמיתית "להשפיע מבפנים", אז אני חושש שגיל קידרון לוקה בנאיביות יתרה. התרבות הפוליטית בישראל, לפני ואחרי שיטת הפריימריז, היא לא כזאת שמאפשרת מידה רבה של עצמאות לח"כ הבודד, ולא מאוד משנה מאיזו מפלגה הוא. הרי לכולנו ברור שלא האישיות, הכריזמה, הכישורים והיכולת הפוליטית האדירה של אנשים כמו חה"כ אקוניס, דנון, חוטובלי (בליכוד) או פאינה קירשנבאום ורובאט אילטוב (ישראל ביתנו) הם שהביאו את ישראל ואת הכנסת הנוכחית לאן שהביאו. בהיעדר "רוח המפקד" (בין אם זה נתניהו, ליברמן או רכ כזה או אחר), כל יוזמות החקיקה שלהם לא שוות כלום. ולראייה, חוסר החשיבות של ח"כים מנוסים וותיקים בליכוד המתנגדים לפרקים לרוח הזו (אחד מהם, להזכירכם, הוא לא סתם ח"כ אלא יו"ר הכנסת). כולנו יודעים שבבחירות הכלליות הציבור לא מצביע לרשימה (ולעתים קרובות אפילו לא מכיר היטב את החברים ברשימה), אלא לעומדים בראשה. מכיוון שלגיל קידרון אין סיכוי להיבחר לראשות הליכוד, גם כניסתו למקום ריאלי ברשימה לא תעזור (הרי גם לפייגלין זה לא עזר, ברגע שנתניהו זיהה אותו כאיום). הרי גם אם ידיח את אופיר אקוניס, עדיין נישאר עם כל האחרים ועם אלו שיבואו במקומם. וזה עוד לפני שדיברנו על אמצעי המשמעת הסיעתית השונים שיכול להפעיל הליכוד נגד קידרון אם במקרה יצליח להשתחל לכנסת, האפשרות להתפצל ממנו וכו'.
    לטעמי , אחד החוליים העיקריים של הדמוקרטיה הישראלית, מאז ימי מפא"י ועד ימינו, הוא ההתרופפות המתמשכת והעקבית של הקשר בין מצעי המפלגות ותיוגן האידאולוגי לבין המציאות. האידיאולוגיה כלל הפכה משנית, זניחה וחסרת חשיבות, ואילו ה"ריאל פוליטיק" הפך עם השנים לפרגמטיזם, שהפך מצידו לציניות מוחלטת ואופורטוניזם נטול עכבות. למעט חריגות מסוימות פה ושם ושוליים הקיצוניים של המפה הפוליטית, הציניות הזו מאפיינת את הרוב המכריע של הפוליטיקה ה"מיינסטרימית" בישראל. ההצעה של קידרון רק מחריפה את הציניות הזאת, ומשכך, כל מי שאידיאולוגיה דמוקרטית אמיתית יקרה לליבו צריך להתנגד לה.

  20. איתמר הגיב:

    [הערה פרגמטית בלבד] אחת הסיבות שהח"כים של הליכוד מציעים הצעות חוק ימניות מטורפות היא כדאי למצוא חן בעיני מצביעיהם הפוטנציאלים, מצביעי הליכוד. הקבוצה של פייגלין משכה את הליכוד ימינה. הקבוצה של קדרון יכולה לעשות את אותו הדבר. השאלה ם יהיה אפשר או לא יהיה אפשר להכניס ח"כ לרשימה היא לא השאלה הרלוונטית היחידה. השאלה היא מה זה יעשה לליכוד. 10,000 מצביעים מאורגנים וממושמעים זה כח ששום מועמד לא יכול להתעלם ממנו.

  21. נפש מזרחית הגיב:

    נדמה לי שכאשר סוס מכריז על עצמו טרויאני הוא מפסיק להיות כזה. ספק אם סוס כזה היה מצליח לעבור בשערי העיר טרויה. אלמלא הבמה שזכה לה הכותב, הייתי עשויה לחשוד שהסוס הטרויאני הוא מבית היוצר של מר נתניהו בדרך לעם אחד מפלגה אחת.

  22. אלעד דקר הגיב:

    השאלה הבאמת חשובה היא זאת: מה המקסימום שמהלך כזה יכול להשיג?
    אם המקסימום שמהלך כזה יכול להשיג היא שבמקום דנון, אקוניס, חוטובלי ופייגלין שתומכים גם בכיבוש וגם בהרס הדמוקרטיה הפנימית (המוגבלת) נקבל את ריבלין, בגין ומרידור שתומכים "רק" בהמשך הכיבוש, אז כל המהלך הזה לא שווה מבחינתי כלום, משום שאני (וזהו הרצון האישי שלי) לא רוצה במדינת ישראל שתהיה לה דמוקרטיה פנימית מפוארת (ואפילו אם היא תכלול את האזרחים הערבים) ודיקטטורה חיצונית "מפוארת" לא פחות. אפילו אם הייתי יודע שהאפשרויות הן בין מדינת ישראל כיבושית של בגין להרס המדינה על ידי פייגלין לא הייתי בוחר במדינת ישראל כיבושית, מבחינתי עדיף שלא תהיה ישראל גם אם זה אומר שאני אהפוך לפליט.

  23. הלל לוריא-כהן הגיב:

    רק להבין: הרעיון הוא שמתפקדים לליכוד וגם מצביעים לו בבחירות, או שמצביעים מרצ אחרי זה?

  24. אוד הגיב:

    "הפוסט הזה פונה למי שרוצה לנצח במלחמה הזו."
    המשמעות של הכניסה למשחק המלחמה הזה היא לתמוך בתנועת הליכוד, כלכלית ופוליטית.

    הדוגמה שאתה נתת ל"כוחות המתונים" בליכוד היא דן מרידור וגדעון סער. ואני אוסיף: ביבי נתניהו. למרות שגדעון קברי-צדיקים סער זו לא דוגמה מוצלחת במיוחד בכל מקרה.

    בקיצור, תתפקדו קודם כל צריך לתמוך – לפחות חלקית – בערכים הבסיסיים של המפלגה שמתפקדים אליה.
    בשפה פשוטה: המתנחלים חיזקו את הליכוד ובתמורה הם מקבלים ממנו טובות הנאה. שנעשה אותו דבר גם אנחנו?

  25. אור שחר הגיב:

    למרות המתנגדים הרבים, אני חושב שההצעה שלך היא מעניינת ומקורית למדי. אין לי שום בעיה עקרונית עם כל מהלך בלתי-אלים אשר נועד לעצור את השרץ האיום והמסוכן המתקרא ממשלת ישראל.

    יחד עם זאת, מן הבחינה הטקטית, אני סבור שיש מספר ליקויים בניסיון הזה:

    1. ראשית, ההשפעה של פייגלין בליכוד קטנה ממה שאתה מציין. נתניהו הציב לעצמו מטרה בפריימריס האחרונים לחסל את מחנהו של פייגלין, ועשה זאת בהצלחה לא קטנה.

    2. אינני מסכים עם התפיסה לפיה החקיקה והרטוריקה הגזענית והמתלהמת הם תוצר של לחץ של קבוצות קיצוניות בליכוד. בראש השרץ הזה עומד אדם אשר מנהיג את הקו הזה בעצמו, לא רק על מנת לרצות את התומכים הפנימיים.

    3. גם אם תצליח להכניס מועמד כלשהו למקום ריאלי ברשימה, הוא יהיה מוקצה מחמת מיאוס. בסופו של דבר אולי תוכל לייצר מעין ח"כ שהוא גיס חמישי (כמו נניח, עתניאל שנלר בקדימה), אך לח"כ הזה תהיה בדיוק את אותה ההשפעה שתהיה לו במפלגה אחרת. הליכוד לא ישנה מדיניות בגלל 20,000 מתפקדים, שאין להם גם שום כוח במרכז הליכוד. ואם הוא כן ישנה את המדיניות הזו, מהר מאוד תמצא מפלגה אחרת שתשרת את אותו סדר יום גזעני ואנטי-דמוקרטי.

    3. מן הסיבות לעיל, אני סבור שדרך הפעולה צריכה להיות דווקא הפוכה: הפגנת מיאוס פומבי מן המוסדות המדיניים לטובת מאבק אזרחי שמטרתו לשתק אותם, בדומה לשיטת הפעולה של תנועות הנגד בשנות הששים בארה"ב, או של occupy wallstreet היום.

    אע"פ שהדמגוגים סבורים שהם מחזיקים באמצעי הכוח באמצעות השליטה במנגנונים, אלו מוקדים נטולי תוכן כאשר אין להם השפעה במובן האזרחי.

    אנו בעלי הכוח המניע: אנו הציבור העובד, האינטיליגנציה, האקדמיה, אמצעי התקשורת, מנהלי הרשתות החברתיות, ובעלי הכוח הכלכלי והפוליטי הממשי. שביתות ענק, חסימות כבישים, עידוד פרובוקציות מצד משרתי הכוח (הצבא והמשטרה), למשל, על ידי ישיבה סטטית ליד מסדרונות הכנסת – הללו הם אמצעי כוח עצומים. מקראתי סיים את הקריירה שלו שיכור, שנוא ועזוב, מרטין לותר קינג הוא גיבור אמריקני. אם נצליח לייצר סולידריות אזרחית אשר תצליח לשתק את הגופים המדיניים, ננצח.

    אז בשביל מה אנו צריכים לשחק במגרש שלהם?

    • שימי הגיב:

      "אנו בעלי הכוח המניע: אנו הציבור העובד, האינטיליגנציה, האקדמיה, אמצעי התקשורת, מנהלי הרשתות החברתיות, ובעלי הכוח הכלכלי והפוליטי הממשי."

      חחח….אם לא שמת לב, הימין הוא הרוב, אלקטורלית.
      אמרתי את זה קודם: הסיפור של השמאל בארץ הסתיים, הוכרע דמוגרפית.
      הרוב הימני, דתי,מסורתי עם ריבוי טבעי גבוה משמעותית מהמיעוט השמאלי.

      • ראסול הגיב:

        שמעון, היפותזה מעניינת, רק שדעות פוליטיות הן לא תכונה תורשתית. והן גם לא בדיוק בלתי ניתנות לשינוי.

        • שימי הגיב:

          נכון, אבל אתה בטח יודע עד כמה מתקיימת פתיחות רעיונית וליברליות
          במשפחות ובמסגרות חינוכיות מהז'אנר הזה.

          כמה באמת עשו מסע רעיוני כמו גורביץ' ?

      • רוזנברג הגיב:

        רק שהוא מפולג בין כמה מיליוני יהודים תומכי כהני דת ותומכי ימין לכמה מיליוני פלסטינים תומכי כהני דת ותומכי ימין החיים כולם תחת שלטונה האפקטיבי של ישראל.

    • נירה הגיב:

      אני מסכימה איתך בנוגע לתנועות הנגד, אבל האמת היא שאני בספק אם בישראל יש אוכלוסיה משמעותית שמבינה מה זה דמוקרטיה ובאמת רוצה את זה. לדעתי רוב מערכות החינוך בין הים לירדן מוציאות מתוכן דור אחרי דור של לאומנים בורים בפוסט-טראומה שלא ממש מבינים מה זה דמוקרטיה, ובודאי שלא מוכנים להלחם עליה. הדמוקרטיה בישראל היא מעין "פולחן מטען דמוקרטי": עושים קולות ותנועות של דמוקרטיה כשלמעשה לב העניין חסר.
      http://books.google.com/books?id=9x1uH2Yo4nUC&pg=RA1-PA221&lpg=RA1-PA221&dq="פולחן+מטען

      • אור שחר הגיב:

        מערכות החינוך אינן חשובות עד כדי כך, לאינדיבידואל יש כוח רב יותר לעצב את עולמו גם מעבר לאינדוקטרינציה המדינית. כעובדה, גם אנחנו עברנו באותה מערכת חינוך.

        השאלה הכמותית היא דינאמית, ותלויה ביחסי ציבור נכונים, ברטוריקה מוצלחת ובמאבק נכון. בורות ולאומנות הן מאפיין של כל חברה, השאלה היא כיצד החברה מתייחסת אליהן. נכון שבחברה הישראלית הנוכחית הן זוכות לעדנה, אך זאת רק משום שאנו מפסידים בקרב (:

    • אלון לוי הגיב:

      מעניין שאתה מתייחס ל-Occupy בתור מודל של מחאה אזרחית, בזמן שאתה (למשל בתגובה אצל שלום) תוקף את הכשלון של המחאה החברתית; בישראל ובארה"ב באו בערך אותו מספר של אנשים לסיבוב ההפגנות הלאומי הכי גדול, בערך חצי מיליון. הבעיה העיקרית של Occupy: למרות האבטלה הגבוהה, רוב (אך לא כל) המאהלים מדברים יותר מדי על תאגידים גדולים ונושאים אבסקרטקיים אחרים ובקושי על 9 אחוז אבטלה, שהיא הערך המקבילה האמריקאית למחירי הדיור הישראלים.

      אבל כן, משהו כמו רוטשילד יכול לעבוד. החשיבות שלו היא שיש נושא חברתי שמשפיע על כולם, מהמעמד הנמוך (והרוטן למרכז) למעמד הבינוני הגבוה, וללא הבדל קבוצה אתנית. לערבים יש בעיה עם האי-חוקיות של כל בניה אצלם; לחרדים יש בעיה עם גידול אוכלוסין; לאחוסלים יש בעיה עם הביקוש העצום לדיור בתל-אביב ובמקומות אחרים עם גישה קלה למקומות עבודה. בארה"ב אני יכול לדבר עם מוכר בשוק או עם פקידת שדה תעופה על קשיי מציאת העבודה, כי זה באמת משפיע על כולם; אם הייתי גר בישראל (או בערים יקרות בעולם כמו פריז וניו-יורק), הייתי יכול באותה מידה לדבר על יוקר המחיה. וברגע שיש בסיס פוליטי משותף לאנשים שונים, יש בסיס לקונצנזוס סולידרי אזרחי.

      • אלון לוי הגיב:

        אבסטרקטיים, לא הנח-בשבע-שגיאות שכתבתי במקום.

      • אור שחר הגיב:

        כשאני מקבל את מודל המחאה של occupy wallstreet, אין פירושו של דבר שאני מקבל את רעיון החברה הסוציאלית האוניברסלית כגורם מאחד באופן ממשי. אני עדיין חושב שהדיאלקטיקה המרקסיסטית נכשלה, וממשיכה להיכשל, משום שהיא ממשיכה לדבר במושגים ישנים על עולם שהשתנה ללא הכר. נוסף לכך, אני אינני מאמין כי המדינה, במבנה הנוכחי שלה (וכעת אני מדבר גם על המדינה האמריקאית או האירופאית, לאו דווקא זו הישראלית) מסוגלת באמת להוות כוח שכנגד לשליטה התאגידית.

        יחד עם זאת, שיטת המאבק של התנועה, כמו גם זו של רוטשילד – באמצעות רעיון הקהילה האזרחית, היא שיטה נכונה לטעמי. אלא, שמטרתה הסופית לא צריכה להישאר ברמת התיקון המדיני (דרך חקיקה, למשל), אלא באמצעות הפיכה מוחלטת של היחס בין האזרח למדינה ולכלכלה. שאלת פירושה של הפיכה כזו היא מורכבת מדי לדיון כאן. אך הביקורת על מחאת הקיץ נותרה בעינה מבחינתי – דרישותיה לשינויים תקציביים גרידא, והשתקתו של הנושא הפלשתיני לטובת הניסיון לפנות לציבורים גדולים יותר, הם עדיין פסולים לטעמי, ועדיין מחטיאים את המטרה.

  26. BtVS הגיב:

    אצלי בפייסבוק אנשים כבר הסכימו להצביע ליוסי גורביץ, מה ששוב מדגים שלכתוב "פוסט אורח" בראש הדף זה לא מספיק.

    כשקראתי את הכותרת "צאו מהמרפסת", ישר חשבתי חשבתי על המרפסת בכיכר ציון. מי שעמדו עליה הם לא כנופיית אקוניס דנון ושות', אלא המנהיגים שלהם כיום. עובדה היא שכל החקיקה האנטי דמוקרטית עוברת, וזה אומר שהרוב בליכוד (ובימין בכלל) תומך בה, וזה נכון לא רק לכנסת, אלא (על פי סקרי דעת קהל שמתפרסמים מעת לעת בעיתונות המודפסת) גם בקרב ציבור המצביעים שלהם.
    בגין, ריבלין, איתן ומרידור הם ה"עתניאל שנלר" של הליכוד. עובדה שכל היתר לא איתם. לקדרון יש לכל היותר סיכוי להצטרף למה שנשאר מהמיעוט הליברלי בליכוד, ולכן אני לא איתו.
    עם זאת, היות שאני בספק כמה נזק מהלך כזה יכול לגרום לשמאל (בפרט אחרי הנזק שגרם אהוד ברק), אני מאחל לקדרון הצלחה (בלעדי) ושיוכיח לי שטעיתי.

    וברוח בעל הבלוג, כמה מנהלות:
    – הפתיח של הפוסט הוא שיפוטי כלפי אנשים שדעתם שונה מזו של הכותב, ולא ממש משאיר סיכוי לשנות את דעתם.
    – שאפו ליוסי על מתן במה לקולות אחרים
    – אני קורא סמוי מזה זמן מה, פעם ראשונה שאני כותב כאן, ואני רוצה לנצל את הבמה להודות ליוסי על העבודה העיתונאית שהוא עושה.

    • נירה הגיב:

      אני מסכימה עם כל הניתוח שלך, אבל לא עם המסקנה. אתה מתאר את העדר התרבות הדמוקרטית בישראל: לאנשים אכפת ממה שהם תופסים כזכויות שלהם ומחוסר השיוויון שהם סובלים ממנו, אבל לא אכפת להם מספיק מזכויות אדם או שיוייון באופן כללי. אז מה תעשה, תכפה דמוקרטיה? תנסה לכונן דמוקרטיה בלי שהם ישימו לב? אם לא תפתור את הבעיה הזו אז המקסימום שאתה יכול לקוות אליו זה דיקטטורה שמאלנית, וההסטוריה מראה שזה לא נגמר יותר טוב מדיקטטורה ימנית.

      • אלון לוי הגיב:

        במדינה עם הרבה קבוצות אתניות ודתיות, דמוקרטיה של קונצנזוס היא פתרון שיכול לעבוד. (למשל, הולנד שעד שנות ה-60 היתה שסועה בין קתולים, פרוטסטנטים, וחילונים; בלגיה, שעדיין שסועה בין פלמים ווולונים; ושוויץ, בה יש גם דוברי כמה שפות וגם קנטונים שונים עם זהות מקומית חזקה ולא רק לאומית).

  27. א' הגיב:

    הייתי שוקלת את זה, אבל התפקדתי למפלגת העבודה ואסור להיות חברים ב-2 מפלגות.

    התפקדתי לעבודה רק כדי להצביע ליחימוביץ' בפריימריס, שלא תחשבו שאני ממעריצי פואד או משהו כזה.

  28. אירית הגיב:

    נאמר לי שמי שמתפקד עכשיו, פספס את ההזדמנות וכבר לא יוכל הלשפיע על הפריימריז. האם זה נכון?!

    • אדם הגיב:

      זה לא מדוייק. יש תקופת אכשרה של 16 חודשים למתפקדי הליכוד. הפריימריז לרשימת הליכוד יתקיימו מספר חודשים לפני הבחירות. כלומר שאם הבחירות יתקיימו במועדן המתוכנן אז תוכלי להצביא כבר בפריימריז הקרובים.

  29. נטלי הגיב:

    האם יש תקופת צינון של 16 חודשים בין ההתפקדות לבין היכולת להצביע לפריימריז?

  30. חיליק הגיב:

    תגובה אורכה ומנומקת שכתבתי לא עלתה או נמחקה. בכוונת מכוון?

  31. דני הגיב:

    מה זה האתר השמאלני הזה???
    הקאתי את כל ארוחת הערב…

  32. טל כהן הגיב:

    קצת נימוקים לשני הצדדים, ללא סדר מסוים – נקודות למחשבה, אם תרצו.

    1. "מכיוון שכל מתפקד מצביע לחמישה מתמודדים, התפקדות מסיבית תחזק את … מרידור וסער". למה, בעצם, לבזבז 4 מ-5 הקולות על אנשי ימין? אם יש רבבת מצביעי שמאל כחברי ליכוד, עדיף שיצביעו ל-5 אנשי שמאל של ממש. התוצאה יכולה להיות יותר מח"כ שמאלני אחד בליכוד, וכל המרבה הרי זה משובח.

    2. התפקדות לליכוד תחזק את הליכוד כלכלית – יותר כספים לתעמולת בחירות, וכו'. עוד לא החלטתי מה אעשה בעצמי, אבל אם אכן אתפקד, אני מתחייב לתרום 2 שקלים למפלגה שאני אכן תומך בה על כל שקל שאשלם לליכוד כדמי חבר.

    3. נתניהו פועל להקטין את כוחו של פייגלין בליכוד ע"י שינויים בחוקה. נכון, אבל זה דווקא פועל לטובת התוכנית שהוצגה כאן: למיטב הבנתי, השינויים שנתניהו מוביל יקטינו את משקל נציגי ההתנחלויות לטובת נציגים ישראלים (למשל, אנשי ערים). סביר להניח שמרבית המתפקדים מן השמאל אינם תושבי התנחלויות, ולכן המהלך של נתניהו יכול בעצם לעזור לתוכנית שהוצגה כאן.

    4. החשש העיקרי שלי הוא שרשימת ליכוד עם כמה נציגי שמאל מובהקים תוביל מצביעי ימין לבחור במפלגות אחרות, כגון "ישראל ביתנו". זו הדילמה האמיתית, ויש רק לקוות שהנזק שליברמן גורם כעת יוכר ככזה ע"י אנשי ימין שאינם עיוורים לנעשה.

    5. סכנת ההפוך-על-הפוך-על-הפוך: הליכוד יהפוך למפלגה עם נציגי שמאל מובהקים, לעבודה יתפקדו אלפי אנשי ימין ומתנחלים והיא תכלול נציגי ימין מובהקים, השמש תזרח במערב ותשקע במזרח. (הכניסו כאן בדיחה מתבקשת על השאלה האם בראש מפלגת העבודה בבחירות האחרונות עמד איש שמאל). התוצאה של כאוס בחירותי שכזה תהיה, יש לקוות, שינוי שיטת הבחירות כך שרק מי שהצביע למפלגה בפועל יוכל לבחור את נציגיה. יש כמה שיטות לעשות זאת מבלי לפגוע בסודיות הבחירות. רובן כוללות אמצעים קריפטוגרפיים מורכבים, אבל השיטה הפשוטה ביותר היא שהפתק בקלפי מהווה גם הצבעה בפריימריז של המפלגה. שמעתי טיעונים רבים נגד השיטה הזו, ואני עדיין חושב שהיא האפשרות הטובה ביותר.

    6. אם נתפקד היום, נוכל להשפיע רק בעוד זמן רב. נכון; ואם לא נתפקד, לא נוכל להשפיע אף פעם. וצריך גם לזכור שחברי המפלגה לעיתים זוכים להשפיע לא רק בפריימריז. לקראת ההתנתקות, שרון ערך משאל בין חברי הליכוד בדבר תוכניתו. עם 10,000 אנשי שמאל רשומים כחברי ליכוד, ההשפעה במשאלים מסוג זה יכולה להיות משמעותית מאוד.

    • אלון לוי הגיב:

      לגבי 5, יש כמה מדינות בהן שיטת הבחירות היא בדיוק מה שאתה מתאר. בקלפי כל בוחר מצביע למפלגה, ולמועמד(ים) במפלגה. פינלנד עובדה ככה. הולנד עובדת באופן דומה, אבל בוחר יכול לא להצביע בתוך הפריימריז ואז הקול שלו הספר כאילו הוא הלך לראש המפלגה.

      אופציה אחרת היא לעשות משהו דומה לשיטה האמריקאית, בה אין צורך להתפקד למפלגה כדי להצביע בפריימריז. אנשים יכולים (והרבה עושים זאת) להירשם למפלגה היריבה ולהצביע למועמד חלש אשר יפסיד בבחירות הכלליות, אבל מאחר ולהירשם ולהצביע בפריימריז זה מאוד קל, יש יותר מדי מצביעים אמיתיים מכדי שזה ישפיע לרעה על התוצאות.

    • עמוס הגיב:

      לגבי 6 – אתה זוכר מה עשה שרון עם התוצאות של אותו מפקד? לנתניהו יהיה קל אפילו יותר להתעלם משמאלנים שהתפקדו לליכוד. אם מישהו רוצה גרסה מעט יותר יונית של הליכוד שיצביע לקדימה וזהו. אם הוא רוצה שיתפקד וישפיע על הרכב המפלגה וישכנע אנשים להצביע עבורה. זה לא מה שאני הייתי רוצה אבל זה מהלך הגיוני.

  33. מוש הגיב:

    בהתפקדותך לליכוד אתה מטהר את השרץ, אתה הופך לגורם מאזן לליכוד שיכול להציג כמה פרצופים ולהציג את עצמו כגורם מרכז מכל קצוות הקשת הפוליטית, אתה החלום של הימין הקיצוני, לפעול לפי השקפת עולמו עם פרצופו המיוסר של דן מרידור.

    יש משפט ערבי שאומר "החיפזון מהשטן",
    אתה חייב לתת לליכוד להתבוסס בקיצוניות שלו ואז להגיע כמושיע שפוי שהעם רוצה בו,
    תרגילים מסריחים רק יאריכו (בזמן) את תהליך ההקצנה שעובר על העם עד שיתרגל למצב ויאפשרו את המשך שלטון הימין.
    יש לתת לקיצוניות לבוא בבת אחת כדי שהציבור יתעורר יזרוק את הליכוד.

  34. עמוס הגיב:

    האמנם אין סיכוי להביס את הליכוד בבחירות? בחירות 1992, 2000 ו- 2006 אומרות אחרת. אם ההצעה היתה להתפקד לקדימה כדי שתהיה אלטרנטיבה ראויה, ניחא. אם היה מדובר בהתפקדות לעבודה הייתי חושב שזה יכול להיות רעיון טוב, למי שרוצה להצביע עבודה. כרגע אני מרוצה (פחות או יותר) מחברי הכנסת שהצבעתי בשבילם, אם אני אהיה מעורב זה יהיה במפלגה שאליה אני מצביע. מה קורה בליכוד לא מעניין אותי, אם זו תהיה מפלגה תאומה לאיחוד הלאומי אולי זה ירתיע אנשים מלהצביע להם ומפלגות כמו העבודה וקדימה ירוויחו. אין לי שום אינטרס להציל את הליכוד מעצמו. הוא איבד את השלטון בעבר ויכול לאבד את השלטון שוב.

  35. בואו נהיה פרקטיים הגיב:

    חברים,

    די להתפלפלות, בואו נהיה פרקטיים.
    אתם מתכבדים להצטרף ולהתפקיד לליכוד, זה דורש רק 64 ש"ח ו5 דק' מזמנכם. אח"כ להצביע בפריימריז.

    בואו נזיז פה משהו. בואו נפעל למעננו, זה יכול להיות גדול ובשביל זה צריך כל אחד ואחד מכם !

    מספרי ברזל להתפקד:
    https://my.netanyahu.org.il/profile/join/

    • רעות הגיב:

      די להתפלפלות כלומר: מספיק לחשוב? מספיק לדון בהשלכות של הרעיון הרע הזה שהוצע? די למעשיות! צריך לדון.החיפזון מהשטן

  36. אלון לוי הגיב:

    הבעיה היא שאם נירה ועדו טועים וזה דווקא כן יגרום לשינוי פוליטי, השינוי הפוליטי יכול להיות מאוד רע. למשל, בשנות ה-90 ביבי וברק נפגשו בחשאי בניסיון לשנות את שיטת הבחירות כדי לעבור לשיטה דו-מפלגתית. למרות שעכשיו העבודה היא חלשה ומפלגות שלישיות כמו ברה"מ ביתנו יותר חזקות, יש דרך שהן יסכימו לשיטה אישית-רובית כמו בבריטניה, כל עוד אזורי הבחירה יצוירו בדרך שיוצרת אזורים רוסים, אזורים חרדים, וכו'. בארה"ב משתמשים בזה כדי לוודא שיהיה ייצוג הולם לשחורים – על-פי רוב על-ידי יצירת מספר קטן של אזורים דמוקרטיים שחורים מוקפים בהרבה אזורים רפובליקנים לבנים, כך שמדינות שהצביעו חצי-חצי יכולות ששני שליש מהנציגים שלהם יהיו רפובליקנים. מאחר שביבי הוא פחות או יותר רפובליקן אמריקאי סטנדרנטי, הוא לא ירצה לפספס את ההזדמנות למנוע ממפלגה בין-סקטוריאלית לקום.

  37. Tim הגיב:

    אחרי שידין ענתבי העלה את מחירי ביטוח לרוכבים בפורום מסויים קפץ פעיל פוליטי מליכוד שהציע למאוכזבי ביטוח להתפקד לליכוד בהמוניהם ובכך להשפיע על ההחלטה. על פי דיווחים שונים זה היה די מוצלח וליכוד גייס לשורותיו אלפי רוכבים, אבל השינוי המיוחל לא הגיע מליכוד אלא דווקא ממפלגת ברה"מ ביתם וחברת כנסת הנושאת דמיון מסוים לפיקאצ'ו. השינוי לטובה בארץ לא יבוא משמאל, הוא יבוא משינוי אידאולוגיה כפוי ולוסטרציה של ציונות.

  38. איתי הגיב:

    הערה קטנה למתפקדי הליכוד הטריים – זה שגדעון סער מחבק הומואים ומתקלט לא אומר שהוא לא ימין קיצוני בציר הכלכלי והמדיני. ראו ביקורת על מהלכיו במשרד החינוך וכן גאוותו על חוק שימנע את חלוקת ירושלים.

    אם כבר לקדם מישהו, אני הייתי הולך על כחלון.

  39. ארז הוכמן הגיב:

    יאללה נו, בואו נעשה את זה. ובבחירות הבאות יבינו כולם את הטריק וכולם יתפקדו לליכוד ולא יהיו יותר מפלגות, רק ליכוד ופריימריז לליכוד שיקבעו את הרכב הכנסת. הצעה מצויינת.

    רק שאלה אחת, מה זה "הובא לידיעתי" בהקשר לאקוניס ? בסופו של דבר הקולות נספרים, האם באמת הספיקו לו 2000 קולות כדי להכנס ? אנחנו יודעים את זה בוודאות ?

  40. יוני הגיב:

    הבעיה שניתן להצביע בפריימריס רק לאחר וותק של שנה ומשהו, כך שלפריימריס הקרוב זה לא יעיל.
    מה שיקרה זה שאצטרך לשלם במשך כמה שנים ובמקביל לבטל את יכולת הבחירה שלי במפלגות הקרובות לאידאולוגיה שלי…