החברים של ג'ורג'

פוסט אורח: לשיר זה כמו להיות

השבוע מצאתי את עצמי משתמשת במונח "אפרטהייד" כשהתייחסתי לנושא של הדרת נשים מהמרחב הציבורי בישראל. דוחקים אותנו לאחורי האוטובוס, לכניסות נפרדות לחנויות ומרפאות, למדרכות נפרדות; בדיוק כמו בדרום אפריקה של אז, טענתי. מבהירים לנו שיש אנשים השווים יותר, ואנשים השווים פחות. לא מעט אנשים טענו שעלי להימנע מהמונח "אפרטהייד": הוא נפיץ מדי, פוגעני ומעורר אנטגוניזם, ולא הולם את המצב המיוחד בישראל, כך אמרו. קיבלתי את דבריהם באופן חלקי, ועד עתה המשכתי להרהר בדבר. לקח לי שבוע שלם להבין מדוע, בעצם, המונח הזה לא הולם את מצב הנשים בישראל 2011. זה לא בגלל שהוא נפיץ מדי או מעורר אנטגוניזם. זה אפילו לא כי הקונטקסט הפוליטי-חברתי של דרא"פ דאז לא זהה לזה של ישראל העכשווית.

המונח "אפרטהייד" לא תואם את מצב הנשים בישראל היום, כי תחת שלטון האפרטהייד, לשחורים היה מקום. מקום דפוק, מקום מחורבן, מקום מזעזע – אבל מקום. הפשע שמתחולל בישראל בימים אלה ממש מוסיף אלמנט מחריד לאותה שיטה של אפרטהייד: הוא לא רק מדיר נשים. הוא שואף להעלים אותן. כאשר פרסומאים מפחדים להראות את דמותן של נשים בחוצות, הם מיישרים קו עם השקפת העולם שגורסת שמוטב לאנשים לא להיחשף ליצור המתקרא "אישה". כאשר מפקדים בצבא מכריחים חיילות לסתום את פיהן ולא לשיר, לא לשרת כתף אל כתף עם החיילים, לא לקחת חלק באירועים רשמיים, הם נכנעים לתכתיב הגורס כי נשים הן דבר מיותר בפעילות השגרתית של צה"ל. כאשר (סגן) שר הבריאות, נציגה הרשמי של המדינה, מונע מחוקרות מכובדות לעלות על במה ולקבל פרס שהרוויחו ביושר, הוא מעביר מסר חד וברור לפיו זה לחלוטין לא משנה מהו ההישג שלהן, עדיין אין להן מקום ולא יינתן להן הכבוד המגיע להן. כאשר גוזלים מאדם את גופו, את פועלו, את דמותו ואת קולו, הוא הופך לאפס. אל ייקל הדבר בעיניכם. אדם נטול קול ונטול פנים הוא אדם שאין צורך להתחשב בו ואין צורך להכיר בזכויותיו. זהו אדם שאיש אינו שואל לדעתו ואינו מתחשב ברצונו, כיוון שאיש אינו יודע שהוא קיים. הוא פשוט לא שם.

ובמקרה דנן, היא פשוט לא שם, כי האנשים שמעלימים אותם מעל פני האדמה הם אנשים ממן נקבה. 51% מהאוכלוסיה, ללא קול, ללא פנים, ללא ייצוג, ללא משמעות. "זוהי מחמאה!", טוענים נציגי הדת, "אנחנו מבקשים לשמור על כבודכן!". צר לי. העלמה אינה הבעת כבוד. השתקה אינה מחמאה. ומה שמותר לאדם אחד כחלק מזכויותיו הבסיסיות, צריך להיות מותר לכל בני האדם. גם אם הם בני אדם ממן נקבה.

לפני שלושה שבועות פרסמתי פוסט שעסק בבעיה של הדרת נשים מהמרחב הציבורי, ובאופן ספציפי התייחסתי לנושא של "קול באישה ערווה". יזמתי אירוע שירה בציבור של נשים, כדי לתבוע את עלבונן של נשים שההלכה המבזה הזו נכפתה עליהן ועל גופן והפכה אותן ליצורים זדוניים, טמאים ומדיחים לחטא; ולא פחות מזה את עלבונם של גברים, שההלכה המבזה הזו הופכת אותם לחרמנים בעלי יצר בלתי נשלט שכל משב רוח קל עלול לגרום להם לאבד את עשתונותיהם. הכמות המדהימה של תגובות לאותו פוסט הוכיחה שאני לא לבד, ושלא מעט אנשים במדינה הזו מרגישים שהגיעה העת להפסיק לשתוק, אחרת אנחנו מאבדים את עצמנו לדעת.

חברות וחברים, נרדמנו בשמירה. אפשרנו לגורמים אינטרסנטיים ותאבי-כוח להלך עלינו אימים ולהשליט טרור באמתלה של "ציביון דתי". כמות התומכים מהקהילות המסורתיות, הדתיות ואפילו החרדיות בהתנגדות להלכה הזו מוכיחה שזהו שקר מוחלט. אם אתם מאמינים שעדיין יש סיכוי לתקן את המצב, אם אתן מאמינות שלאף אדם אין זכות לכפות עליכן שתיקה והיעלמות, הצטרפו אלינו ביום שישי, ה-11.11, בשעה 11 בבוקר, כדי לשיר ביחד – נשים וגברים, חילוניים ודתיים – כתף אל כתף, ולהוכיח לכל הטרוריסטים התרבותיים שזה אפשרי. עזרו לנו לשמור על השפיות, רגע לפני שהמדינה מידרדרת למקום של חושך ואימה שאין ממנו דרך חזרה.

השירה תתקיים בארבעה מוקדים: בתל אביב, רחבת המוזיאון לאמנות, מול הקריה; ירושלים, גשר המיתרים; חיפה, מרכז זיו; באר שבע, מדרחוב קריית הממשלה. הנה דף האירוע בפייסבוק, והנה שירון עם השירים שניתן להוריד ולהדפיס. בואו להשמיע קול. בואו לשיר. לפני שיהיה מאוחר מדי.

(הילה בניוביץ’-הופמן, המוכרת לכם מהבלוג “ואן דר גראף אחותך”)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • כרגע נשים הן 50.5% מהאוכלוסיה, ואם אני קורא את המספרים נכון (http://goo.gl/Eo9xw) יש יותר זכרים מתחת לגיל 20 מאשר נקבות, אז המגמה לטובתנו (בהנחה שלא תהיה מלחמה בעשור הקרוב). אז כפי שאוכלוסיית העולם החליפה צד ויש עכשיו 51% זכרים ברחבי העולם, אולי גם בישראל יקרה כזה מהפך.

    • גלעד ב.

      גברים מתים יותר מהר, עם או בלי קשר למלחמות.

      אגב, אני אהיה שם מחר (בתל אביב), כמלווה האישי של רעייתי.

      (ותסלחנה לי הבנות אם לא אתן קולי בשיר, אבל אני מבין שרוצים כיסוי תקשורתי חיובי דווקא, אז עדיף שלא).

      • רוזנברג

        להפך. אני אשתדל לבוא ולשיר בקול גדול. אפילו בלב מאה שערים יעדיפו כבר לשמוע נשים…

        • מקלאוד המתקרא עמית

          צריך עוד זייפן שיצטרף אליך? אם כי מטעמי תחבורה אעדיף לשיר בחיפה או בתל אביב

          • ראסול

            אני לא בא ואני דווקא שר יפה

            i'm the worst aren't i

    • זאתי, משם

      צר לי, אבל זה ממש לא יהיה לטובתנו (לטובת הנשים, כלומר). ככל שיהיו יותר גברים מנשים, ככה המלחמה על האישה תגבר. מה שאומר שימדרו, יקצצו, יתעללו, יחטפו, יאנסו ויחפיצו נשים רק יותר ויותר. וזה רע, ידידי, מאד מאד מאד רע. לכולם.

  • התיאור שלך אולי תקף לנשים חרדיות. נשים חילוניות סובלות מהדרה מאוד מסויימת במרחבים מאוד ספציפיים (ערים מסויימות), ויכולות לעבור באופן חופשי לאזור ולחברה שוויונית לחלוטין. זה לא הופך את התופעה לפחות חמורה, אבל ההשוואה לשחורים בדרא"פ שלהם לא היה לאן לברוח היא הגזמה פראית (אם כי, חשוב להילחם בתופעה לפני שנתקרב למדינות כמו סעודיה, שם ההגדרה הזאת בהחלט תקפה).

    למען האמת, קטונתי להעביר ביקורת על מי שאני לא מסכים עם הרטוריקה שלו, אבל בניגוד אלי פועל כדי לשנות מציאות מסוכנת ומפחידה.

    ורק בקשה קטנה – כדאי לשנות את דף הפייסבוק כך שניתן יהיה לראות אותו גם בלי להתחבר לרשת.

  • לנמרוד: מספיק לראות את אי השוויון בשכר בין נשים לגברים, או לפגוש כמה וכמה נשים שפוטרו לאחר לידת הילד הראשון כי מעדיפים להעסיק רווקות (לגבר, אפילו חד-הורי, זה לא היה קורה), ועוד ועוד בשביל להבין שגם במגזר החילוני השיוויון רחוק.

    ואם נחזור לנושא המקורי, ממליצה לקרוא את הפוסט הזה:
    http://onegshabbat.blogspot.com/2011/11/blog-post_08.html
    כל כך מגוחך שקשה להאמין שזה יכול להיות אמיתי.

    • אלו בעיות שקיימות ברוב המדינות בעולם המערבי (לפעמים יותר ולפעמים פחות), אבל לא היית מגדירה את המצב בארה"ב השמרנית כ"אפרטאייד".

      • אבל זו בדיוק הנקודה של הילה…

        הטיעון הוא די פשוט: ההקצנה החרדית עוזרת לנו להבין תהליכים מקבילים בעולם לא-חרדי (דתי-לייט, ערבי, יהודי-חילוני, וכו'). השתקה של נשים אינה עניין תמים, שמקורו ב"שמירה על רגשות אנשים אטומים", אלא נסיון להעלים; להכחיד; למחוק. בניגוד להילה, אני לא חושב שהמטרה היא למחוק "נשים", אותו מגדר חיוני להנצחת הגזע, כמו שאני חושב שהמטרה היא למחוק נשים *מסוימות*: נשים שיש להן קול, במובן הרחב ביותר של המילה, נשים שיש להן "מילה", שיש להן מה להגיד, שיש להן זכות לומר את המילה הראשונה, או האחרונה. במילים אחרות, ומליציות פחות, נשים עם שכל; עם מעמד; עם סמכות; עם אחריות על אחרים (אפילו על גברים!).

        הילה אומרת שעמדה גזענית מדברת על הפרדה, על עולם ללבנים ועולם לשחורים, ואילו הכוונה האנטי-נשית אינה להפריד בין עולמן של נשים לעולמם של גברים סטייל האמזונות או "שפת אם", אלא להכיל את הנשים בתוך עולמם של הגברים בצורה מוגבלת ומסוימת מאוד. בשקט.

  • עמית

    אם הייתי שחור דרום אפריקאי, פשוט הייתי נעלב.
    חתכו את הפוסטר של איזה דוגמנית בלחץ דתיים שמרנים. זה הכל. קצת פרופורציה בחיים עוד לא הרגה אף אחד. אפשר להלחם בפרימיטיביות החרדית ששואפת להחזיר אותנו לתקופת הברונזה המאוחרת (עם קפיצה קטנה בשביל בגדים לפולין של המאה ה-19) גם בלי הגזמות פרועות.

    • עמית, בפעם הבאה שתחטוף מכות בגלל שהעזת לשבת באוטובוס, או שתחטוף בלוקים בראש מהמון זועם בגלל שהעזת ללכת ברחוב, דבר איתי על הגזמות פרועות. תלמד קצת את הנושא.

      • עמית

        פרקטית, אין לזה השפעה על חייהם של כמעט 100 אחוז מהנשים הלא-חרדיות בישראל. ברור שצריך להאבק בשביל להגן על הנשים שעליהן ההפרדה הזו כן משפיעה, כולל על הנשים החרדיות שגדלו לתוך הדיכוי הזה. אבל נראה לי שהקריאה לקצת יותר פרופורציה ביחס לנושא היא הגיונית.

        • אלכס ז.

          אין לזה השפעה כי אותן נשים למדו לא ללכת היכן שעלולים להרוג אותן. אם כבר, אפרטהייד היא מילה קלה מדי כי גם בזמן האפרטהייד השחור המדוכא היה יכול לחזור הביתה ולפוצץ במכות את אישתו.

          • ראסול

            weird comment man…

    • עדו

      אה לא. לא ממש.
      היה פעם בעל חנות צילום בשכונת הבוכרים, יום אחד באו אליו ממשמרות הצניעות ואמרו לו שיוריד את תמונות הנשים מחלון הראווה. הוא הוריד. אחר כך באו ואמרו שיוריד את תמונות הילדות הקטנות, הוא הוריד. אז הם באו ואמרו לו שיוריד את תמונות הילדים הקטנים כי יכולים לחשוב שאלו ילדות.
      אכן צריך קצת פרופורציה בחיים, בזה אתה צודק לגמרי, אני רק חושב שלא בעלת הפוסט צריכה לגלות את זה.

      • עמית

        אפשר להבין את משמרות הצניעות. אחרי הכל, בזמן האחרון יצא לנו לשמוע על כמה רבנים שכנראה התבלבלו בין ילדים קטנים לילדות..

        בכל אופן, לא הבנתי איך הורדת פוסטרים מחלון ראווה של חנות צילום מפריכה את הקריאה שלי לקצת פרספקטיבה.

        • עדו

          הקריאה נכונה בהחלט. צריך להפנות אותה למי שלא יכול לראות את פרצופה של ציפי לבני על מודעות בחירות. לא למי שכועסת כשמשתיקים אותה וגם עושה משהו בעניין.

          • הדס

            +1

    • הדס

      נסה להיות אישה שלא מאפשרים לה לעלות לשתי מוניות שירות (ברצף) כי "אין מקום לנשים".

  • עדו

    אולי יעזור אם יבינו שזו (גם) מלחמה על הציונות. (לא שבעיני מאבק לזכויות נשים איננו חשוב מספיק, אבל יעזור כך להוסיף עוד תומכים).
    כשגולדה מאיר התמנתה למזכירת מועצת הפועלות בהסתדרות זה גרם לשערוריה בקרב הציבור החרדי בארץ. מה פתאום למנות אישה לתפקיד ששררה בצידו?
    מה שאנחנו רואים כאן הוא – בין היתר – מרד בציונות ונסיון להחזיר אותנו לגולה. הרבה יותר יעיל לתקוף מטרה בודדת בכל פעם מאשר את כל החבילה אבל מי שחושב שמדובר 'רק' בנשים משלה את עצמו.

    • ניב

      צר לי אבל אני לא מסכים. האויב של אויבי הוא לא ידידי גם אם הוא מחייך ומנסה ללחוץ לי את היד.

  • עמוס

    אחת הבעיות בהשוואה לאפרטהייד, ותוויות דומות, היא שהיא מזמינה טיעונים בסגנון "אפרטהייד זה א', ב', ג' וזה ד' ה' ו'" ד' ה' ו- ו' גרועים מספיק בפני עצמם אבל זה כבר לא מעניין אף אחד, מתווכחים על התווית ומפספסים את העיקר. אחר-כך איזה גולדסטון כותב "זה לא אפרטהייד" וכולם מוחאים כפיים כאילו שהביקורת תלוייה בתווית.

    התופעות שקיימות הן קשות וחמורות והגיע הזמן לתגובת נגד בלי קשר לתווית. אני מקווה שאצליח להגיע לאחת ההפגנות.

  • אני רוצה להתחיל ולומר שאני תומך לגמרי באירוע של מחר. הוא חשוב מאין כמותו. הדרת נשים מהמרחב הציבורי היא בעיה קשה, ובזמן האחרון היא מחריפה.

    עם זאת, יש לי ביקורת קשה על השימוש במונח "אפרטהייד" בכל פעם שעולה משהו שלא נוח למישהו באוכלוסיה, ובדר"כ הוא מגיע מהצד השמאלי של המפה הפוליטית.

    המונח הזה, שיש שמשתמשים בו בקלות רבה מדי, הוא ביזיון. זה בערך כמו העובדה שיש אנשים שמשתמשים במונח "נאצי", או "שואה" בקלות רבה מדי (בדר"כ זה מגיע מהצד הימני של המפה הפוליטית).

    להילה יש הרבה נקודות צודקות בפוסט הזה, אבל חשוב לזכור, שכפי שעמית אמר – זה לא נוגע ל-99% מהנשים בישראל. אפילו יותר.

    רוב הנשים לא צריכות לעבור את הכביש לצד השני, רוב הנשים לא צריכות ללכת אחורה באוטובוס, רוב הנשים שרות ואף אחד לא סותם להן את הפה. רוב הנשים מתלבשות איך שבא להן (והאמת? הייתי שמח לפעמים לקצת יותר צניעות. אין לי שום רצון לראות את חריץ התחת שלהם במרחב הציבורי, בדיוק כפי שהן אינן רוצות לראות את שלי). וברוב המוחלט של הערים בישראל – ישנן פרסומות פרובוקטיביות, גם כשאין להן שום הצדקה.

    אז כן – יש בעיה של אי שיוויון בדברים מסוימים כמו שכר (שד"א, ארגוני הנשים גורמות לבעיה הזו להחריף עם הניסיון שלהן להקדים את גיל הפרישה במקום לעכב אותו – נשים רק תסבולנה מעוני כבד יותר בשיטה שמציעים ארגונים אלו, והחשבון לכך פשוט מאוד).

    אבל לומר שגבר חד-הורי לא יסבול מבעיות בעבודה או מפיטורין – זו השטחה של המצב, ותסלחו לי – זה גם בולשיט. אני, עם הנכות הקלה שלי, לא מצליח למצוא עבודה כבר הרבה זמן. אז אל תספרו לי שזו בעיה רק של נשים. ממש לא.

    אז שוב – אני תומך באירוע של מחר, ואני מקווה שהוא יקבל את ההד שהוא אמור לקבל. אבל אנשים – הכניסו את הדברים לפרופורציה. איכשהו, אני לא רואה שמחר יחליט גורם ממשלתי כלשהו להשתיק את הנשים, שיפגינו בקול ניחר.

    עכשיו אתן/ם מוזמנות/ים לתקוף אותי. תהנו.

    • רוזנברג

      לגיא: התגובה נאה. אבל מדובר בתהליך די ברור. הדרת נשים מטקסים בצבא למשל, היא צעד של הפרדה ממלכתית. מעמדן בבתי הדין הרבנים – משהו "ישן", הוא עובדה ממלכתית. זה שיש בארץ אוטובוסים ועתה גם רחובות בהם כפויה הפרדה – זה בחסות השלטון. הטקס של משרד הבריאות בו הזוכות לא נקראו לבמה לפני שובע – היה טקס ממלכתי. וכן הלאה. אז ברור שיש כאן תהליך, וברור שכל השוואה בין מעמדן של נשים בחברה השיראלית בכל למעמדם של פלסטינים בשטחים, או שחורים בדרא"פ השינה, חוטא לאמת. אבל מעמדן של חלק ניכר מהנשים כן כזה, וחוצמזה הביטוי "אפרטהייד" מצביע על הכיוון. וזה כן חשוב, ומצביע על משהו מהותי ולא רק משמש ל"חימום עצמי" והתלהמות.

    • דניאל

      כמה בגרות נדרשת להגיב בכובד ראש להגזמות הפראיות האלה..
      מודה שאין לי.

    • נירה

      גיא, האפליה נגד נשים משפיעה על הרבה יותר מאחוז אחד מהנשים. אם אישה לא יכולה (פרקטית, לא עקרונית) להתמודד לרשות עיריית ירושלים כי חרדים ישחיתו את הכרזות שפרצופה מופיע עליהן – אז זו בעיה של כל הנשים. יש עוד סוגים של אפליה (כמו זו נגד נכים), אבל אפליה מגדרית היא בהחלט משהו שנוגע לפחות ל-50% מהאוכלוסיה.
      אני נגד השימוש במונח אפרטהייד גם מהסיבות שציין עמוס (גורר את הדיון למחוזות הסמנטיקה במקום למהות), וגם כי זה באמת לא ממש אותו הדבר. גברים כנראה ימשיכו לחיות עם נשים באותו הבית גם אם לנשים לא תהיה זכות הצבעה ורופאים גברים יסרבו לטפל בהן, כמו שהיה עם שחורים בדרום אפריקה. זה יותר דומה לסוג של עבדות מאשר לאפרטהייד: גבר שולט בנשים "שלו" והחברה מאפשרת ומסייעת.

    • הדס

      אז גיא, אתה מציע שנחכה עד ש*רוב* הנשים בישראל (ולא רק אלה שאיתרע מזלן, נניח, לבקר בבירת ישראל) יחוו אפליה יומיומית?

      • מה שהדס אמרה. אני מבינה את הרצון לטעון "המצב לא באמת כל כך נורא" כדי שלא נצטרך להודות לעצמנו שהוא אכן כל כך נורא. אבל הגיע הזמן להתבגר ולהתעורר.

        אגב, הייתי השבוע בדיון מיוחד בנושא בוועדת הכנסת. חבר הכנסת שלמה מולה, ממארגני הדיון, השתמש בעצמו במונח "אפרטהייד" בהקשר של הדרת נשים מהמרחב הציבורי. גם הוא מגזים?…

    • מקלאוד הנקרא עמית

      גיא – מדובר בתהליך זוחל
      לפני 20 שנה רב חרדי שלא רצה לשבת ליד אשה לא עלה לאוטובוס או ירד ממנו אם לא היה מקום אחר

      לפני 10 שנים חניכי תנועת בני עקיבא לא היו מעלים בדעתם להחרים טקס בגלל שמירת נשים

      וכו.. וכו..

    • רוזנברג
  • ראסול

    תגידו לי, מה הקטע עם ה"זה לא כל כך נורא", אתם פרוגרסיבים או שמרנים? אני לא מבין מה הולך פה.

    כל בן-אדם שסובל מחוסר שוויון רשאי להילחם על הזכויות שלו, גם אם זה לא כל כך נורא וגם אם יש אנשים שסובלים יותר.

    ע"פ ההיגיון ההזוי של חלק מהמגיבים פה אז אסור לעזור לאף אחד חוץ מלבן-אדם הכי מסכן בכדור הארץ אחרת זאת צביעות.

    • ניב

      +1

    • מקלאוד המתקרא עמית

      אין מה לעשות כשאתה צודק אתה צודק

  • מתאים להזכיר כאן את החוק של אוזי (לינק בסוף) שאומר פחות או יותר ששוביניזם גברי הוא חרב פיפיות, או במילים המקוריות:
    "Any theory or ideology that is based on a big and usually bullshit generalization about women invariably carries with it an unspoken corollary: a big and usually bullshit generalization about men"

    זה תמיד נכון וזה תמיד עובד. אם הן מפתות, הם חסרי שליטה וכו' וכו'.

    http://noseriouslywhatabouttehmenz.wordpress.com/2011/09/05/ozys-law/

    • ראסול

      לדעתי זה לא נכון, או יותר נכון, לא ממש רלוונטי,

      אם הן חלשות ודעתן קלה אז אנחנו חזקים וחכמים?

      כאילו ברור שההכללה שטותית אבל זאת ממש לא הנקודה, הנקודה היא שההכללות מחזקות קבוצה מסוימת על חשבון קבוצה אחרת.

  • טליה

    לכל מי שהולכת או הולך להגיע: כדאי בדרך לאירוע לומר לכל מי שנקרה על דרכיכם (באוטובוס, ברגל) לספר על האירוע כדי שיגיעו. וגם- למי שיש גישה למדפסת אשמח אם ידפיסו יותר מעותק אחד של השירונים. נתראה!

  • שרית

    רק רציתי להזכיר שיש לא מעט חילוניות שנפגעות ישירות- מה עם החיילות ששרו בטקס ממנו יצאו בהפגנתיות? מה עם כל החיילות בקהל שקיבלו מסר- השירה והקול שלכם טמאים? מיניים מדי?

  • שימי

    ככה לא מפרקים חומה,
    מה הטעם בשירה במיקומים כמו "רחבת המוזיאון לאמנות, מול הקריה; ירושלים, גשר המיתרים; חיפה, מרכז זיו; באר שבע, מדרחוב קריית הממשלה"
    ?
    לא ירשים אף אחד מהציבור המדיר,
    את הקרב מנהלים באיזור ההדרה עצמה.

    • הדס

      תודה, שימי. מה דעתך לבוא איתנו למאה שערים ולשמש כמגן אנושי?

      • הדלקתי פעם סיגריה כמחאה בהפגנה ברחוב בר אילן בסוף שבוע אי שם בשנות ה90.

        באזור ההדרה עצמה זה אכן עלול להפוך לקרב (למרות שבמקרה שלי גיליתי שמגבניקים דווקא יכולים להיות בסדר לפעמים).

      • שימי

        בקושי התחלת מאבק וכבר מחפשת גב גברי רחב להסתתר מאחוריו ?

        אין יותר נשים מהזן של אמילי דייויסון.

        • הדס

          אין צורך להבהל, שימי, אני יודעת שאתה לא הכתובת לחיפושי גב גברי רחב.

          באשר לאמילי דייויסון:
          "She that fights and runs away, may turn and fight another day; but she that is in battle slain, will never rise to fight again."

  • שימי

    Yes Miss Daisy

  • Pingback: "שוליים" מתרחבים « האחות הגדולה()