החברים של ג'ורג'

תג המחיר של כת שליט

קבוצה של בריוני כת שליט מנעה היום (ג') מאוטובוס של משפחות אסירים פלסטינים מלהגיע לכלא כדי לפגוש את קרוביהם הכלואים. התירוץ של חברי הכת היה התירוץ הקלאסי של ענישה קולקטיבית: החמאס מונע ביקורים מגלעד שליט, אז אנחנו נדפוק חברי קבוצה קרובה. מן הראוי לציין שזו לא היתה הפעולה הראשונה שהם נקטו בפעולה הזו. אילו משהו דומה היה מתבצע על ידי מתנחלים, הכינוי שהתקשורת היתה מדביקה לפעולה היה "תג מחיר." מאחר והם אומצו על ידי התקשורת, הסיקור אוהד יחסית.

חברי הכת לא יכלו לדעת במי הם פוגעים. הם לא יכלו לדעת אפילו אם משפחות האסירים הללו הן משפחות של אסירי חמאס. זה לא משנה. הם אסירים פלסטינים, וככאלה הם קרובים מספיק, בעולם המנטלי של חברי הכת, כדי לשמש כבני ערובה.

למרבה הצער, צריך להסביר לרוב הישראלים למה פעולה כזו פסולה. אז הנה:

א. "אבל הם רוצחים, ולא מגיעות להם זכויות." רוב מוחלט של האסירים הפלסטינים בישראל אינם רוצחים. למעשה, רוב האסירים הפלסטינים – בהנחה הבעייתית שהשב"כ לא שיקר לבית המשפט הצבאי, ובהנחה המפוקפקת לא פחות שבית המשפט הצבאי עשה צדק – יושבים בבתי הכלא הישראלים בדיוק מאותה סיבה שגלעד שליט מוחזק על ידי החמאס: הם היו חלק מהסכסוך. הם הורשעו בסעיפים כמו "חברות בהתאחדות בלתי מותרת", או "סיוע להתאחדות בלתי מותרת", או "קשירת קשר לסיוע להתאחדות בלתי מותרת." הם לא עשו שום דבר, ברוב המקרים, שחורג מגבולות הלגיטימיות של מאבק מזוין, ובהרבה מאד מקרים אפילו פחות מכך. יתר על כן, גם אם המשפחות הללו היו משפחותיהם של רוצחים, וגם אם בית המשפט הצבאי הרשיע אותם בצדק, הרי שגם לרוצחים מורשעים יש זכויות. הם לא הפכו למתים הקבורים בחיים. יתר על כן, מדובר כאן לא רק על זכויותיהם של האסירים, אלא גם של בני משפחותיהם. החייל גלעד שליט, מי שמרצונו החופשי קיבל עליו את הסכנות שבלבישת מדים, אחז בנשק, ותפס עמדה סמוך לגבול, מתואר דרך קבע כ"ילד." אבל חברי הכת שלו מנעו היום מילדים שחיכו תקופה ארוכה לראות את אחיהם, או את הוריהם, מלממש את הפגישה הזו – ומי יודע מתי הם יקבלו שוב אישור. אז בראבו, בריונים. הצלחתם לגרום לילדים לבכות.

ב. "זה ידגים לחמאס ש…" שמה, בעצם? החמאס לא התרגש עד עכשיו מכך שהאנשים שלו בכלא. אנחנו צריכים להאמין שהעובדה שהמפגש הזה נמנע – שוב, בהנחה חסרת ההוכחה שהאסירים הרלוונטיים הם אנשי חמאס – תמיס את ליבו של איסמעיל הנייה? שבכירי הזרוע הצבאית ממררים כעת בבכי באיזה בונקר? מה היה פה, חוץ מפגיעה שרירותית, רנדומלית, באנשים? ורגע, אולי להיפך? אולי אחד האנשים שכניסתם נמנעה הוא קרוב משפחה של אחד משוביו של שליט, שיחקה כעת את אנשי הכת ויפגע בו בגלל מעשים שהוא לא אחראי אליהם?

ג. "תפסיק להיות יפה נפש." כן, כי אין ספק שגסות נפש עדיפה. אין ספק שהמצב שבו ישראלים יורדים למדרגת האספסוף של החמאס טובה יותר. הישראלים אוהבים לטעון שהם טובים יותר מאנשי החמאס. ובכן, כדי שלטיעון הזה יהיה בסיס, צריך מידה מסוימת של יופי נפש – היכולת להבין שיש אמצעים כה מזוהמים, שפשוט אסור לנקוט בהם.

cultists' vehicle

ושלוש הערות לסיום. קודם כל, ישראל משתמשת בגלעד שליט כקולב לתלות בו כל דבר תועבה. כשאסרו עמוס גלעד וחבר מרעיו במשרד הבטחון על יבוא קיווי לעזה, הנימוק היה ש"אנחנו לא רוצים שהשובים של גלעד שליט יאכלו לו קיווי מעל הראש." על פי אותו ההגיון, נאסר על תושבי עזה לאכול שוקולד. אגב, בפעם האחרונה שמישהו החליט לאסור על קבוצת אוכלוסיה לאכול שוקולד, כי מדובר במותרות, היתה בגרמניה הנאצית, והקורבנות היו יהודים. ההשוואה מעצבנת? דברו עם עמוס גלעד, הוא זה שיצר אותה. אני רק מציג אותה. אם גלעד שליט היה אחראי לכל מה שישראל עושה בשמו, יש סיכוי סביר שהוא היה צריך להסביר את עצמו לבית המשפט הבינלאומי.

שנית, מרבים לתאר את משפחת שליט כ"שקטה" ו"אצילית". המשפחה תמכה, או על כל פנים לא התנגדה, למהלך הזה, שאין בו שום דבר אצילי. על שקט הם ויתרו מזמן. אז אוקיי, אפשר לומר שהמשפחה מנהלת מלחמת השרדות על הבן שלה ושאנחנו לא יכולים לבוא אליה בטענות. לא בטוח שהטיעון הזה עומד – אם הם היו לוקחים בני ערובה ישראלים, אף אחד לא היה מעלה אותו – אבל ודאי שאי אפשר לטעון שהמאבק הזה "אצילי" באיזשהו אופן. מאבקי השרדות אינם כאלה. יתר על כן, מה שמותר – בדוחק – למשפחה, בכלל לא ברור שמותר גם לשאר חברי הכת, שאין להם שום קשר לגלעד שליט.

ושלישית, נראה שהלהט האידיאולוגי להפרטה של ממשלת נתניהו מגיע גם אל משפחת שליט. פעם, לקיחת בני ערובה היתה מתבצעת על ידי מדינת ישראל עצמה – זוכרים את האנשים שחטפה ישראל, ביניהם נער בן 14, כדי שישמשו כ"קלפי מיקוח", בהסכמת בתי המשפט, לקבלת מידע על רון ארד? עכשיו, מצד שני, הממשלה שמחה להעביר את המהלכים הלא נעימים האלה לידיים פרטיות, תוך קריצה וצחקוק. אחרי הכל, אם הממשלה היתה רוצה שהאוטובוס של משפחות האסירים יגיע ליעדו, הוא היה מגיע. היא לא רצתה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

59 תגובות על ”תג המחיר של כת שליט“

  1. ג'ו הגיב:

    המונח המקובל למי שנמצא המאסר על סעיפים כמו:

    "חברות בהתאחדות בלתי מותרת", או "סיוע להתאחדות בלתי מותרת", או "קשירת קשר לסיוע להתאחדות בלתי מותרת."

    הוא אסיר פוליטי. אני לא מוצא כלל מקום להשוואה בין אסירים פוליטיים לבין סמ"ר שליט.

  2. ג'וני הפרד הגיב:

    חשבתי ששליט היה חייל בשירות חובה בזמן החטיפה, כך שהוא לא ממש היה שם "מרצונו החופשי".

    • יותם הגיב:

      לא יודע איפה אתה גר, אבל בפעם האחרונה שבדקתי ישראל לא מוציאה להורג סרבני גיוס.

      • שרלוק הגיב:

        וכל עוד לא מוציאים אותך להורג סימן שנתנו לך בחירה אמיתית.
        נו באמת. ישראל כופה על צעירים להתגייס. זה שיש כמה אמיצים שנכנסו לכלא או יצאו על סעיף 21 לא משנה את העובדה שהמדינה מחייבת את הצעירים להתגייס באמצעים שונים, שלא כולם הם איומים בסנקציות. חינוך/שטיפת מוח (כל אחד רואה זאת אחרת), למשל, זה חלק מהעניין, לחץ חברתי זה חלק מהעניין.

        • יותם הגיב:

          לא אמרתי שנתנו לו בחירה- אמרתי שהיתה לו בחירה. היא אולי קשה, לא נוחה ונושאת בחובה השלכות כבדות; היא עדיין בחירה.

          אז הוא לא נכלא בכלא צבאי. מה יצא לו מזה? כלא של החמאס; ואם להאמין לשליטיסטים, הכלא הישראלי הוא שאנגרי-לה של ממש. ולגבי הנידוי החברתי, ובכן, גלעד שליט זוכה כיום להיות בלב ליבו של הקונצנזוס הישראלי. לא נראה לי שזה עוזר לו במיוחד.

          • tso הגיב:

            גם לך יש אפשרות בחירה לא להיות שמאלני ולהשתתף בהפגנות נגד התנחלויות בענתות, אבל אתה בוחר כך- אתה מסתכן באלימות מצד המתנחלים. מדוע אתה דורש הגנה מהמדינה?

            • יותם הגיב:

              1] לא מהמפגינים. אקטיביסטים עושים לי כאב ראש.

              2] בכל בחירה יש סיכון; כשהולכים לריב עם מתנחלים, יש יותר מסיכוי סביר לחטוף מכות. אני לא רואה איך זה קשור לאחריותה של המשטרה למנוע תקיפה- שהיא, בניגוד להפגנה, מנוגדת לחוק.

              • tso הגיב:

                הקשר הוא: אנו דורשים מהמדינה שתהיה אחראית לתושביה (מחאת האוהלים).
                צריך גם לדרוש מהמדינה להיות אחראית לגורלו של חייל שמשרת כדי להגן עליה. ( למרות שזאת משפחה אחת, חייל אחד, חיים של בן אדם אחד).
                אירוני בעיניי שכאשר מטילים את האשמה על גלעד שליט על כך שבחר לשרת ולמעשה מטילים את האחריות עליו ועל משפחתו לחטיפתו, מודים למעשה בסמכותה של המדינה לעשות את השיקולים הנכונים, הביטחוניים- רציונאליים שלא יסכנו חיי אדם- המחיר "גבוה". במחאת האוהלים- "רצון העם" היה הקו המנחה, כאשר הוא דרש להעביר את תשומת הלב משיקולים ביטחוניים לשיקולים חברתיים מוסריים. האם בגלל שמדובר על בן של משפחה אחת בישראל זה צריך להיות שונה? פתאום המחיר גבוה- גבוה, כי הוא מסכן את ביטחונם של אזרחי ישראל. אבל כמה קל לבטל את הזכות של גלעד שליט לחיים ולחופש, כי הוא "בחר" בעצמו לשרת, ולמעשה לבטל את נכונותו להגן על ביטחונם של אזרחי ישראל- אותו שיקול מוחלט שמעלים כנגד ביצוע העסקה…זוהי צביעות לשמה.

                • יותם הגיב:

                  אף אחד לא מטיל את האחריות על חטיפת שליט על שום גורם פרט לאלו שחטפו אותו, ואף אחד לא מבטל את הזכות שלו לחיים ולחופש פרט לאלה שמחזיקים בו. מספיק עם איש הקש המיותר הזה.

                  לגבי הבחירה: לא יודע מה איתך, אבל זכור לי חלק בשבועת האמונים לצה"ל שמדבר על נכונות להקריב את חהחיים למען מדינת ישראל. איך זה לא לדעת את הסיכון? האם אתה לא שולל את הזכות של כל חייל לחופש בעצם כך שאתה מגייס אותו? האם אתה לא מסכן את הזכות שלו לחיים בכך שאתה שולח אותו לקרב?

                  וההבדל בין דרישות המחאה על יוקר המחיה לבין הדרישה להשיב את שליט בכל מחיר הוא שאחד מהם מהווה סיכון חייהם של אזרחי ישראל, והשני לא. אני בטוח שתצליח להבין מי הוא מה.

        • אמיר מלנקי הגיב:

          חצי. חצי מהיהודים הכשירים לשירות לא הולכים לצבא. בין אם מחוסר התאמה, עודף כוח אדם או קב"ן – זוהי בחירה.
          כמו שאפשר לבחור לא לשרת, כן לשרת היא בחירה.

          • גיל ב' הגיב:

            העובדה שאדם לא עובר על החוק לא אומרת שהיתה לו בחירה חופשית. זה נכון שטכנית כל מעשה שלנו הוא בחירה אבל אני למשל לא ממש בוחר לשלם מס הכנסה. אני יודע שרבים מעלימים הכנסות ולא משלמים מס. עדיין אני לא חושב שאפשר להאשים אותי אם יסתבר שמס ההכנסה שלי שמש למטרה שלילית. אי אפשר לדרוש מאנשים לעבור על החוק ולשבת בבית כלא. הייתי מבין אם מדובר היה בבחירה בין כלא לבין ביצוע פשעי מלחמה אכזריים. אבל שירות על הגבול, בתוך תחומי מדינת ישראל לא נכלל בקטגוריה הזאת.

            בכל מקרה זה ממש לא משנה. חייל, מעצם הגדרתו, הוא מטרה לגיטימית. גם אם הוא משרת בקריה וגם אם הוא נחטף מביתו לשירות צבאי כפוי ללא יכולת להתנגד. את הצד השני זה לא צריך לעניין מה מדיניות הגיוס של ישראל. ההבחנה צריכה להיות בין חייל לבין אזרח.

            אחרת, מה דינו למשל של אזרח שהתנדב לשירות אבל נדחה ע"י הצבא? האם הוא מטרה לגיטימית? הוא לא. הקריטריון צריך להיות חייל או אזרח ולא מידת הבחירה או המוטיבציה.

  3. tso הגיב:

    לקרוא לאנשים שרוצים בכל מעודם את שחרורו של גלעד שליט, ופועלים כדי לעשות זאת (ועד עכשיו כמו שאתה יודע זה לא בדיוק עזר) "כת" – הדבר הטיפשי ביותר שקראתי.
    באותה מידה, אתה יכול לקרוא לכל אלפי האנשים שיצאו לרחובות במחאת האוהלים "כת"- הם הרי יצאו לרחובות ודרשו זכויות כדי לשנות משהו.
    לפי הטורים שלך, אני מבין שאתה סולד מהמאבק למען שחרור גלעד שליט, אבל בהתייחס לכך שבשאר הנושאים , אתה דוגל לכאורה בזכויות חופש, פרט ושלום, אני מסיק שיש לך משהו אישי כנגד הנושא הזה – מעברך. (ואני לא מעוניין לנסות להבין מזה, כמו שאני לא מנסה להבין את המוטיבציה שלך ללכת כנגד "הזרם" בכל מחיר, מעין שיגעון גדלות בדמות הבלוג הזה

    • ב.ז הגיב:

      במקום העבודה שלי בראש השנה האחרון הברכה הבולטת ביותר לשנה הידשה היא שגלעד יחזור אלינו במהרה ובבתים לא מעטים כבר כבר כמה שנים מוסיפים לשולחן הסדר כסא לגלעד ליד או במקום הכסא של אליהו הנביא.
      גלעד שליט כבר מזמן הפך מאדם לישות דתית קדושה ו"שיבתו הביתה" הפכה מתהליך גשמי של חילופי שבויים למשהו מיסטי וניסי שיש להתפלל וליחל לו.
      אם זאת אני לא מסכים אם יוסי שגלעד שליט הוא כת. מפני שהסגידה לגלעד ולחזרתו הביתה אינם מנת חלקם של חלק איזוטירי בציבור אלה משהו שנמצא בלב הקונצנזוס וכבר כבש לעצמו חלקה בריטואליים הדתיים של עם ישראל.

      כל זאת בניגוד למחאת האוהלים שדורשים דברים גשמיים, פועלים בהתאם בכדי להשיג אותם ומפנים את טענותיהם כלפי הגופים הרלוונטים (במקום אלוהים או אסירים שעצם היותם פלסטינים הופך אותם מידי לאנשי חמאס)

  4. סמילי הגיב:

    כמה נקודות:
    א. המילה "כת" ממש לא במקום. כת זה לא "מי שאני לא מסכים עם פעולותיו".
    ב. כמו שנאמר, ה"מרצונו החופשי" ממש ממש לא נכון.
    ג. מה שנמנע מהם היום זה ביקור אחד. זה (עדיין?) רחוק מאד משלילת כל או רוב הזכויות להם הם זכאים. למעשה, גם לפושעים פליליים שוללים זכויות ביקור מפעם לפעם.
    ד. "בכירי הזרוע הצבאית של החמאס אולי לא "ממררים כעת בבכי באיזה בונקר" אבל בכירי החמאס לא חיים בואקום, ברגע שהם יאבדו את התמיכה של החיילים הזוטרים שלהם ואת התמיכה של הציבור הם יאבדו את השליטה.

  5. דויד מנחם דלויה הגיב:

    חייבים להרע את תנאי הכליאה של האסירים, ולהכריז: לא לביקורי משפחות. לא עיתונים, לא כסף, לא טלפונים, לא טלוויזיות, לא ביקורים. חשכה. עלינו למנוע העברת דלק, חשמל ומזון לעזה דרכנו. כן, עונש קולקטיבי עד שהחייל הישראלי ישוחרר. גם זו הרתעה מפני חטיפה נוספת.נדמה שזהו הכלי היחיד שנותר בידנו – רק הענשה קולקטיבית. ניסינו מלחמה שבה נהרגו מאות ובהם ילדים. זה לא השפיע על רוצחי החמאס. הם ימשיכו להסתתר מאחורי חפים מפשע ובתוך בתי חולים. את בתי החולים אסור להעניש וגם לא את הילדים, אבל את היושבים בכלא לאחר שרצחו משפחות שלמות, אותם צריך להעניש, מבלי לתת לצד ההומאני שלנו להכניע אותנו, כי אלה האמצעים האחרונים שעדיין לא ניסינו. הם טובים ממלחמה, הם לא הורגים.
    בסוף כהונת ממשלת אולמרט, במארס 2009, הוקמה ועדה בראשות שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, שהמליצה להחמיר בתנאי אסירי חמאס. מאז לא התקבלו החלטות, והצעות חוק בנושא מוסמסו, לפי הערכות בין היתר עקב הרצון שלא לעורר סיבות למרד אסירים, וכדי לשמור על הכלואים כאמצעי קשר לפלסטינים. כעת, נתניהו החליט בכל זאת להשתמש במה שעשוי להיות קלף מיקוח.
    אנחנו מחויבים לכבד את החוק הישראלי, את החוק הבינלאומי, את האמנות הבינלאומיות, אבל איננו מחויבים מעבר לכך"ולכן התנאים המופלגים והמפליגים, תנאי היתר בתוך הכלא הישראלי של הטרוריסטים – ייפסקו".ישראל מחוייבת לפי חוק להעביר כספים למטרות סיוע הומניטרי לרצועה עזה באמצעות בנק ישראל. אך האם זה חוקי לתת כסף לידיהם של אלה שרוצחים את בנינו?האם זה חוקי להטיל אימה על תושבי שדרות ולירות קסאמים לעבר ילדים שמשחקים בחצר ביתם?
    האם זה חוקי להתעלם מכך שכספי אונר"א שישראל מעבירה לרווחת תושבי עזה, משמשים את החמאס ואת מרצחיו?
    האם זה חוקי לשלוח את בנינו למלחמה באויב, שאנחנו אלה שסיפקנו לו את הנשק?
    האם החוק באמת מחייב את ישראל להעביר כספים לעזה?

    • מרטין הגיב:

      עונש מאסר כשמו כן הוא – ענישה, לא נקמה.

      העונש הוא שלילת חירות, לא יותר ולא פחות.

      רוצה לנקום? רוצה 'לא לביקורי משפחות. לא עיתונים, לא כסף, לא טלפונים, לא טלוויזיות, לא ביקורים. חשכה'? חושב שהעונש של שלילת חירות לא מספיק? אין בעיה – אבל תבוא בטענות לפוליטקאים שלך בכנסת שיעבירו חוק בכנסת שמוסיף עונשים נוספים על האסיר המורשע ועד אז יש לקיים את לשון החוק.

      [אגב, למה רק חשכה? למה לא עבודת פרך? תאים קרים וטחובים? כבילה בשלשלאות לקיר? אם כבר נקמה כמו של ערבים אז תהיה ערבי עד הסוף ואל תשחק אותה 'הומני']

      כל עוד החוק לא קובע ענישה מיוחדת מעבר לשלילת חירות, כל פגיעה בזכויותיו של אסיר הן לא חוקיות.

      הסיטואציה היחידה בהם פוגעים בזכויותיו של אסיר (שלילת ביקורים למשל) היא כשהאסיר מבצע עבירה, לא כשהחברים שלו / המשפחה שלו / החמאס עושים דברים שאנחנו לא אוהבים ולא משנה עד כמה הם כואבים.

      כשאתה כותב 'עלינו למנוע העברת דלק, חשמל ומזון לעזה דרכנו' אתה בעצם רוצה לתת פרס לחמאס על ההשתלטות שלו על הרצועה.

      למה פרס? כי ניתוק ישראלי מוחלט מעזה בעצם נותן להם את החופש להתפתח לבד כ-מיני מדינה' ולך לא יהיה שום אמצעי לחץ על עזה החופשית.

      זה גם יוכיח לכולם שדרך הטרור והאלימות משתלמת כי הרשות הפלסטינית עושה מו"מ (נגיד) עם ישראל ואילו החמאס, בדרך הטרור, השיג הרבה יותר – זה מה שאתה רוצה? חשבת פעם חצי מילימטר מעבר לרצון הקמאי לנקמה? חשבת פעם במושגים של אינטרסים ואיך מקדמים אותם במקום רק לרצות להרביץ בחזרה, תוך כדי שאתה קורא לעצמך 'הומני' כי האמצעים שלך לא הורגים אבל בתכל'ס יגרמו בעתיד להרבה יותר הרוגים ישראלים כי בדרך שלך תושבי הגדה יבינו איך לקבל עצמאות וניתוק מישראל?

      כתבת ש-'כן, עונש קולקטיבי עד שהחייל הישראלי ישוחרר. גם זו הרתעה מפני חטיפה נוספת.נדמה שזהו הכלי היחיד שנותר בידנו – רק הענשה קולקטיבית' ורואים שלא חשבת על זה עד הסוף.

      מה תעשה אם החמאס יקבל את הענישה הקולטיבית בברכה ויגיד שבשם עיקרון ההדדיות, זה מצדיק ענישה קולקטיבית כלפי ישראלים? הנה ככה, על מגש של כסף, נתת לשוחרי רעתה של ישראל בעולם כלי רב עוצמה לניגוח ישראל וזאת הסיבה שמדינת ישראל נזהרת מאוד לא לציין במפורש כי יש ענישה קולקטיבית כלפי פלסטינים כי הודאה כזאת תגרור המון בעיות ואילו אתה רוצה את זה באופן רשמי…. שתהיה לי בריא.

      זה בסדר להיות ימני, אבל תהיה ימני חכם ולא ימני כועס שלא חושב צעד אחד קדימה ורק מחפש דרכים 'הומניות' לדפוק אותם בחזרה.

      אם חשוב לך חוק וסדר ושהשלטון לא יעשה מה שבראש שלו מתחת לתירוץ של 'המלחמה בטרור והביטחון', חשוב להחזיק את השלטון קצר כשזה נוגע לחוק, גם החוק שאתה לא אוהב בקשר לאויבנו הגרועים ביותר.

      כשאתה מוותר על החוק 'כי זה ערבים חולירות' אתה משדר לשלטון שהציבור מוכן להשלים עם עבירות על החוק כשיש לזה סיבה מוצדקת ומהר מאוד השלטון יפגע גם בך (והאמת היא שהשלטון פוגע בך כבר המון שנים תוך עבירות על החוק, אתה פשוט לא מודע עד כמה השלטון הישראלי דופק אותך עד העצם כי מה שיש לך בראש זה איך לדפוק את העברים ונהיית עיוור לכמה השלטון דופק אותך)

      כשנלחמים באויב כמו חמאס, שהמניע לו הוא דתי שזה אומר שמרחב התימרון שלו הוא מאוד קטן (אלוהים אמר ואנחנו לא יכולים להפר את דבר האל) אתה צריך לעבוד מולו מאוד בזהירות ובשכל ועם המון המון סבלנות כי לא ביום ולא ביומיים אפשר לשנות חשיבה איסלמית של 1,400 שנה וכמובן הישראלים לא מבינים את זה ורוצים 'זבנג וגמרנו' לאויב שחושב במושגים של מאות שנים.

  6. גרייף הגיב:

    יוסי, אם אני מבין נכון, הטיעון הבסיסי של משפחת שליט הוא כזה: הממשלה יכולה לבצע עסקת חילוף, אבל לא עושה את זה משום שזה לא חשוב לה מספיק, ו/או היא לא מבינה כמה זה חשוב עבור כמות עצומה של יהודים בישראל.

    לכאורה, חסימת אוטובוס הוא צעד פופוליסטי ובולט שמגיע לעיתונות ומספק את הטיעון שלהם, בדיוק כמו הסטיקרים שיש בכל מקום, בדיוק כמו הקמפיין הטיפשי של "סלבריטי לשעה בצינוק", וכן הלאה. אני לא יודע אם אפשר לשכנע בדרכי הגיון את משפחת שליט שהטיעון הזה אינו נכון: שהממשלה לא משחררת את שליט בגלל שהמחיר גבוה מדי. התחושה שלי היא שבלתי אפשרי עבור מי שאוהב את גלעד לקבל את הטיעון הזה – משמעותו היא שאו שהממשלה תצליח לשכנע את החמאס להוריד את המחיר (קשה לי להאמין שזה אפשרי), או שהוא ישוחרר במסגרת הסכם כולל (הסכם שנתניהו נחוש שלא יקרה לכולם), או שהוא יישאר בשבי החמאס עד יום מותו. האם אתה, בתור בן משפחה שאוהב את גלעד, היית מוכן להסכים למציאות כזו? עדיף לעצום עיניים ולהמשיך להיאבק.

    לגבי ההשוואה שלך בין אסירים בטחוניים ובין גלעד שליט, אני חושב שהיא פסולה. היא פסולה כשמשפחת שליט עושה אותה, והיא פסולה גם במקרה שלך. החמאס הוא ארגון טרור, זה ארגון פשע שחטף בן ערובה כדי לדרוש עבורו כופר. הטענה שחייל הוא מטרה לגיטימית לפעולה של ארגון פשע היא מגוחכת – המסגרת שנותנת לגיטימציה היא אותה המסגרת שהחמאס שולל מעצם פעולתו כארגון טרור.

    • tso הגיב:

      הטענה שחייל הוא מטרה לגיטימית לפעולה של ארגון פשע היא מגוחכת- אבל היא לא מפתיעה, הרי הוא כתב גם שפעולות טרור כנגד מתנחלים היא לגיטימית.

      • ראסול הגיב:

        הטענה שאפשר לקטלג את אירגוני ההתנגדות\טרור (הסמנטיקה לא מעניינת אותי) הפלסטינים כארגוני פשע לכל דבר היא גם מגוכחת – אבל היא לא מפתיעה, שכן אתה כנראה לא מסוגל להבחין בדקויות ובגלל זה אתה מאשים את מר. גורביץ במתן לגיטמציה לאלימות.

    • יותם הגיב:

      "הממשלה יכולה לבצע עסקת חילוף, אבל לא עושה את זה משום שזה לא חשוב לה מספיק, ו/או היא לא מבינה כמה זה חשוב עבור כמות עצומה של יהודים בישראל"

      או שהסיכון גבוה מדי. אבל למה לחפש טיעונים הגיוניים כשקל יותר לחשוב שכל מי שלא מסכים איתך הוא גרגמל.

      • גרייף הגיב:

        יותם, זה הטיעון בבסיס המחאה לשחרור גלעד שליט. אני חושב שהסיכון גבוה מדי, אבל אני לא במחאה לשחרור גלעד שליט…

      • רוזנברג הגיב:

        אמור ג' פעמים בהטיית ראש ימינה. אם תצליח בלי לצחוק צחוק מר או בלי להקיא מובטח לך מקום בעולם הבא:

        נתניהו אינו גרגמל
        ברברק אינו גרגמל
        לבירמן אינו גרגמל
        בוגימן אינו גרגמל
        חלוץ אינו גרגמל
        גרגמל אוהב דרדסים
        גרגמל הוא הכי מוסרי בעולם
        גרגמל לא רוצח

  7. מאיר הגיב:

    ומי שמך בדיוק להדביק תג לפעילים ?

    • עדו הגיב:

      הלוואי.

      • דורצח הגיב:

        זה מוזר. עד כמה שאני מתנגד לעסקה כזאת ברמה העקרונית, ועד כמה שכל "מחאת שליט" נראתה לי ריקה מתוכן, יש לי ממש תחושה של "תסיימו את זה כבר ותנו למסכן לחזור הביתה".

        אולי כי ברוח האמרה של ברנרד שאו, ישראל כבר הסכימה לעיקרון – עכשיו נותר רק לקבוע את המחיר.

    • שחר הגיב:

      אתם רואים?! עבד להם! 🙂

      • עדו הגיב:

        ולמה שלא 'יעבוד להם' ? אם שיחררו מפלצת כמו סמיר קונטר בשביל שתי גופות אז מה הבעיה בדיוק?

  8. עדו הגיב:

    כתבתי את זה פה בעבר ואני אחזור על הדברים:
    מילת המפתח בכל הסיפור היא 'פראייר'. כידוע במזרח התיכון זה הדבר האחרון שמותר לך להיות ואת זה הבינה משפחת גרוף כשבנה הנח"לאי נפל בשבי ג'יבריל.
    לכן הם הרעישו עולמות, עשו בעיות, היו לא נוחים למערכת והצליח להם (יותר נכון 'הצליח לאם') , הבנים שלהם חזרו הביתה אחרי שנפלו בשבי עם רימונים חיים בחגורים שלהם.
    נו, עכשיו התואר 'פראייר' עבר למדינת ישראל, זה נראה פתאום מוגזם התשלום של אלף אסירים עבור שלושה ביזיונרים ולכן כשנפל רון ארד בשבי הממשלה התחילה לעשות אבו עלי. לגודל מזלם משפחת ערד מורכבת מפראיירים ('אציליים' בלשון התקשורת) שישבו בשקט ושתקו כדי לתת לממשלה מרחב פעולה. הממשלה בהחלט ניצלה את המרחב הזה כדי למרוח את הזמן ולפשל איפה שרק אפשר וכך נעלם רון ארד לתמיד (יחד עם סודות צבאיים שאולי עברו לאיראנים) ולא נודעו עקבותיו.
    טוב, עכשיו הסיבוב השני עם גלעד שליט התחיל, נועם שליט, מתוך רצון להקל על הממשלה ולא להגביה את המחיר עבור בנו – מה שיקשה על ההחזרה, ישב בשקט ולא עשה חיים קשים לממשלה. אולמרט ניצל את זה כדי לנקוט יד תקיפה (בערך, הוא התחיל את מבצע 'גשמי קיץ' בעזה ואז הפסיק אותו, הכריז על סגר מלא ואז עשה הקלות וכן הלאה) אבל הבעיה הייתה שמהר מאד הייתה חטיפה נוספת בלבנון.
    קרנית גולדווסר, להבדיל ממשפחת שליט, לא יצאה פראיירית. היא התחילה למחות, להרים טלפונים, ללחוץ ולהיות לא נוחה למערכת וזה עבד, החזרנו את סמיר קונטאר עבור שתי גופות.
    נו, אז שוב מרגישים שיצאנו פראיירים ולמשפחת שליט נפל האסימון – אבל באיחור. מה גם שצה"ל כולו התסובב בתוך עזה ולא הצליח לא להפיל את ממשלת החמאס, לא להפסיק את איום הטילים ולא להחזיר את שליט. אז עכשיו שנוותר? שנודה באוזלת ידנו?
    יש גם עוד נקודה והיא קשורה למבצע 'עופרת יצוקה'. כשם שבמבצע הזה לא ממש עשו חשבון לילדים ערבים מתים כך גם לא ממש לחצו להחזיר את שליט. אולי יש פה מסר (מכוון או לא) כלפי הצד השני, אנחנו כבר לא כאלו רגישים כמו שהרגלנו אותכם. לא מזועזעים מילד ערבי מת ולא מחייל שלנו בשבי, אמצעי הלחץ שלכם עלינו לא אפקטיביים יותר.
    אולי.
    בכל אופן אף אחד לא ישכנע אותי שאי החזרת שליט עד היום היא תולדה של שיקולים מסובכים ושל דברים ש'אתה לא יודע'. כלומר כל השיקולים האלו קיימים, הם גם היו קיימים כשמומחים קבעו שגולדווסר ורגב אינם בין החיים, אבל מה שבאמת קבע הוא כמה למערכת נוח לשחרר אסירים באותו רגע. זה הכל.

  9. מני זהבי הגיב:

    גם אני שמח שהעניין ככל הנראה הולך להסתיים, גלעד שליט יחזור הביתה, ותתווסף עוד סיבה להפסקת הסגר המטופש על עזה (או מה שנשאר ממנו).
    אבל שאלה שמטרידה אותי היא האם ממשלת מצרים גילתה לאחרונה מעורבות יוצאת דופן במו"מ בעניין שליט, והאם ישראל וארה"ב נתנו לממשלת מצרים כל מיני הבטחות בתמורה לכך.
    תרחיש אפשרי הוא שממשלת מצרים רוצה להרוויח נקודות בדעת הקהל הפנימית שלה (סיוע לאחים הפלסטינים וכל זה) לפני שהיא הולכת לעשות משהו שדעת הקהל הזאת ממש לא תאהב. מה למשל? כידוע, בעוד חודש וחצי אמורות להתחיל במצרים בחירות לפרלמנט (שיימשכו גם כן חודש וחצי, בכמה סיבובים). בינתיים, "האחים המוסלמים" מובילים בסקרים בגדול. הממשלה הצבאית של מצרים, מצדה, עשתה בזמן האחרון כמה צעדים בלתי-דמוקרטיים בעליל: החילה מחדש את חוקי החירום, המקשים על ניהול תעמולה פוליטית, ואסרה על שימוש בסיסמאות דתיות במהלך תעמולת הבחירות (צעד שבאופן עקרוני יכול אפשר לדון במידת ההצדקה שלו, אבל במצב הנוכחי מכוון בבירור נגד גורם פוליטי מסוים מאוד). אני לא מוציא מכלל אפשרות שממשלת מצרים מתכוונת לדחות את הבחירות למועד בלתי-ידוע או לבטל את תוצאותיהן אם "האחים" ינצחו.
    אני גם לא מוציא מכלל אפשרות שבמסגרת המו"מ סביב שליט, ממשלת מצרים קיבלה הסכמה מישראל ומארה"ב לצעד כזה.
    כל האמור לעיל אינו אלא חשש, ואין לי חיבה מיוחדת ל"אחים המוסלמים" – אבל יש לי עוד פחות חיבה לדורסנות ותחמנות של משטרים צבאיים.

    • אסףר הגיב:

      באחד העיתונים העלו ספקולציה שאולי החמאס חיפש מהמצרים מקום אלטרנטיבי לשיכון מפקדתו או "נציגות" אם יפול משטר אסד.

  10. אלון הגיב:

    גלעד חוזר הביתה. אפשר לרגע אחד פשוט לשמוח?

    • נמרוד הגיב:

      אפשר וכדאי, גם עבור אלו שמתנגדים לעיסקה. אפשר להתעקש להזכיר את המחיר שאולי נשלם או את העובדה שכל כך הרבה חיילים נהרגו בחמש השנים האלו בלי לזכות לפרומיל מהיחס החם שישראל מעניקה לשליט. אבל יש חשיבות לסמלים, גם אם הם לא תמיד רציונליים.

      הדבר שהכי מעיב על השמחה שלי הוא השחרור הצפוי אמנה מונא, האישה המנוולת שפיתתה ורצחה את אופיר רחום. איכשהו הפרסונליות של המעשה הזה מזעזעת אותי יותר מהרצח הקר של מחבל שתוקף אזרחים רנדומליים. בוודאי כאשר מדובר בפלסטינאים שתקפו חיילים ישראליים ותויגו משום מה כ"רוצחים".

      • מני זהבי הגיב:

        ומצד שני, לא משחררים את מרואן ברגותי.
        כנראה, ממשלת ישראל מעדיפה שאחרי לכתו של מחמוד עבאס (מרצונו אל שלא מרצונו), הגדה המערבית תידרדר למאבקי שליטה של כל מיני פלגים, עם סיכוי טוב לחמאס לזכות בשליטה לפחות בכמה מקומות.

        • נמרוד הגיב:

          אני מסכים ששחרור של ברגותי עשוי להביא יותר טוב מאשר רע, אבל הפטרוניזים הזה שמניח שאם רק נשחרר אותו הוא יהפוך למנהיג פלסטינאי ידידותי (או מנהיג פלסטינאי בכלל) הוא מגוחך. העתיד לוט בערפל, אבל כאן ועכשיו אי אפשר לקוות לפרטנר יותר אידיאלי מאבו-מאזן.

          • מני זהבי הגיב:

            זה אינו פטרוניזם, זו הערכת סיכויים. עבאס לא יישאר בתפקידו לנצח (ספק אם הוא יישאר בו בעוד שנתיים-שלוש), ומלבד ברגותי, אין לו יורש פוטנציאלי שגם יהיה פופולרי בקרב הפלסטינים וגם ישראל תוכל לדבר אתו.
            כמובן, אי-אפשר לדעת מה יקרה, ומחר יכולה להתרחש כאן רעידת אדמה בסולם 9.8 שתהרוס את הכל. אבל בכ"ז כדאי להבחין בין תרחישים סבירים יותר וסבירים פחות.

        • גיל ב' הגיב:

          גם אם יש רצון לשחרר את מרואן ברגותי (ואני מסופק אם יש כזה) אי אפשר לעשות זת במסגרת הסכם עם החמאס. בדיוק כמו במקרה ההתנתקות החד צדדית, אנחנו מומחים בהענקת הישגים לחמאס בתגובה למעשי אלימות מצדם ולעולם לא נעניק הישגים כאלו למי שלא נוקט באלימות.

  11. דויד הגיב:

    יוסי אתה חייב לעדכן את הפוסט הזה, זה רגע היסטורי.

  12. יהושאפט הגיב:

    נו, מילא, העיקר שזה נגמר. עד השבוי הבא.

  13. ארז הגיב:

    בלי קשר לשחרור שליט, הפוסט הזה חסר טעם ורגישות וחוטא באי הבנה של דינמיקות של מחאה.

    כשאנחנו חוסמים במחאה כביש בכניסה להתנחלות זה לא כת?

    דווקא אנחנו שמוגדרים כשמאלנים רדיקליים צריכים להיות רגישים להתניות שלנו.

    • Alex הגיב:

      בדיוק

      בסה"כ מדובר באקט מחאתי תקשורתי!

    • גיל ב' הגיב:

      מה יקרה לדעתך אם מתנחל בדרכו לשדה התעופה, למשל, ודרכו נחסמה? נראה לך שהוא פשוט יוותר על הטיסה? מחאות יכולות לגרום לחוסר נוחות לאנשים, אבל בפרופורציות. יש הבדל אם מישהו איחר בחצי שעה לחזור הביתה לבין אי יכולת להגיע לטיסה. במקרה הזה לא מדובר בעיכוב של חצי שעה אלא במניעה טוטאלית לבקר בבית הכלא.

  14. שימי הגיב:

    רק עזבה התקשורת את המתמחים לכמה שעות והלכה הדמוקרטיה
    http://www.themarker.com/consumer/health/1.1521817

  15. עמית הגיב:

    אם נבדוק מה יותר דומה להגדרה המילונית של ״כת״, פעילי שחרור שליט או השמאל הישראלי הרדיקאלי, לא נראה לי שהתוצאה תהיה נוחה עבור רוב קוראי הבלוג הזה.
    האסירים הביטחונים הם ברובם רוצחים, מסיעים לרצח, משלחי מרצחים או מי שתכננו לרצוח ונכשלו.בהתחשב בעובדה שבמהלך האינתיפאדה השנייה היו מאות פיגועים, ועוד אלפי פיגועים שנמנעו, זה דיי סביר. העבריינים הפלסטינים הרגילים כלואים בבתי כלא של הרשות, וזורקי האבנים והבקתבים למיניהם הם כמה מאות שמצויים בכלא בתחלופה מהירה.
    לא רבים כלואים על חברות בהתאחדות לא חוקית בלבד, ואלה שכן, הם חברים בארגוני הטרור החמאס והג׳יהאד האסלאמי. לא אני וגם לא ישראל קבענו שחמאס זה ארגון טרור עלוב ועל כן פעיליו הם פעילי טרור עלובים שמקומם בכלא. כמעט כל העולם הדמוקרטי קבע זאת. ובאופן כללי יותר, אלף הנשים ילדים וגברים שנרצחו על ידי החמאס קבעו זאת.

    • Quercus הגיב:

      התגובה שלך, בקיצור:
      . . וחוזר חלילה.
      יש איזו סיבה שאתה מצפה שנאמין לך כשאתה פשוט זורק כל מיני פסאודו-עובדות ככה? אולי זה שאתה פסקני כל-כך אמור לשכנע אותנו במשהו?

      • Quercus הגיב:

        לעזאזל, תווי ASCII גרמו לדברים להעלם. התכוונתי ל:
        "הצהרה ללא ביסוס, הצהרה ללא ביסוס, וחוזר חלילה".

      • רוזנברג הגיב:

        ביסוס זה לחננות

      • עמית הגיב:

        אם כך, אז מה התברכתי להגיע בתגובה קצרה לרמת המאמר שאני מגיב לו.

        אך לצערי זה לא המצב. להלן נתונים:
        http://www.ips.gov.il/NR/rdonlyres/64FFF90C-4D22-43EE-A87B-7318EAE7048D/0/bitchoneemnet.pdf
        לפי נתוני שב"ס "66 אחוז מהאסירים הביטחוניים עצורים על עבירות עם דם על הידיים"

        עוד משהו?

        • מני זהבי הגיב:

          שים לב להגדרה:
          "מחבלים, אשר 70% מהם שפוטים על
          עבירות עם דם על הידיים; בהם גברים, נשים ונוער, מחבלים שהיו בדרכם לפיגועי התאבדות ונתפסו על
          ידי כוחות הביטחון, מחבלים שהתכוונו לבצע פיגוע המוני והתחרטו מספר דקות לפני שפגעו בעשרות אזרחים, משלחי מפגעים, מתכנני פיגועים, אחראים על הכנת חומרי נפץ ומטענים, בכירים ארגוני הטרור הפלסטיניים ועוד".

          אפשר לדון במידת ההצדקה של ההגדרה הזאת, אבל אני בטוח שאילו "חייל" של אחת ממשפחות הפשע בישראל נתפס עם מטען לפני ביצוע של משימה כלשהי שהוטלה עליו, איש לא היה מגדיר אותו כבעל "דם על הידיים" — קל וחומר אם ה"חייל" הנ"ל היה מוותר על ביצוע המשימה ומסגיר את עצמו לרשויות.

          • נירה הגיב:

            שלא לדבר על כל העורף של צה"ל ומערכת השלטון בישראל, פחות או יותר, שהופכים להיות מטרות לגיטימיות לחמאס לפי ההגדרות הרחבות האלה.

          • עמית הגיב:

            אני מסכים איתך. ההגדרה "דם על הידיים" לא קשורה לפה. מה שבאתי להראות זה שרוב האסירים הביטחונים נמצאים בכלא על רצח ונפסחיו, לא רק חברות ב"התאחדות לא חוקית" (ארגון טרור).

  16. מתן הגיב:

    יוסי, האם יש לך מידע על הסיבות שבגינן מוחזקים האסירים הפלסטיניים? תוכל להביא מקורות שיתמכו בטענה שמרביתם הם אסירים פוליטיים?

טראקבקים/פינגבקים

  1. גלעד שליט הוא לא "שלנו" » Sabbath Monkeys