החברים של ג'ורג'

הרואים אשה כערווה

טענה מקובלת בקרב אחינו חובשי הכיפות היא שהתרבות החילונית כולה תרבות פריצות ותאווה, ושהללו – להוציא נבירה בלתי פוסקת אחר סמים ואלכוהול, כמובן – עומדות במרכז והכל סוגדים להן. אם להאזין למחזירים בתשובה, יש אורגיה באכחנטית בכל פיצוציה, טקסים לעשתורת בכל תחנת דלק. מתקבל הרושם שהיהודיסטים מכירים את החברה הישראלית מפרסומות ומדרשות.

 

המציאות, למרבה הצער, הפוכה. לפני כחודש רגזה הארץ – או, ליתר דיוק, החלק המזערי שלה שאיננו ברברי, שהוא גם, שלא במקרה, זה היודע להתבטא – כאשר האספסוף היהודיסטי כפה על נערות לבישת שק, שמא עשויים בני ישראל הכשרים לבוא לידי עבירה בראותם ילדה בחולצה ומכנסיים. כלומר, הגברבר חובש הכיפה המצוי נמצא בסכנה מעצם זרועה החשופה למחצה של ילדה – ועוד לא אמרנו שום דבר על שיער חשוף.

 

בכלל, קשים חייו של הגברבר היהודיסטי: עצם שמיעתה של שירת אשה מכשילה אותו. כוח הרצון שלו כה קלוש, שכל דבר של מה בכך יכול להכריעו. הוא תמים, מוקף בנשים מפתות, והכלי היחיד העומד לו הוא התנזרות מהכרה בעצם קיומן. לא ברור למה, שהרי מדובר ב"חמת מלאה צואה, פיה מלא דם"; והיום, אחרי הכל, אפילו רבני החרדים לא ינסו את התירוץ הישן של "רוב נשים מצויות בכשפים". הוא נהיה מביך אחרי המאה ה-17. מי, אם כן, מתעסק אובססיבית במיניות? מיניותו של מי מעוותת יותר?

 

מתקפת צניעות מתרגשת עלינו. לא רק פניהן של הילדות בגשר המיתרים הולבנו – עבירה חמורה, אם אני זוכר נכון – אלא גם של כל חברות הכנסת. אמנם, הן מיעוט – מחפיר – בכנסת, אבל הן מייצגות רוב בציבור (51%), והן שני-שליש ממקהלת הכנסת. ואף על פי כן, הנהלת הכנסת החליטה שנשים, אפילו חברות כנסת, לא ישירו בכנסת. החריג היחיד הוא ילדות בנות 13, שאין חשש שתסכנה את תומתם של חברי הכנסת היהודיסטים. כלומר, במחטף, ללא דיון, אימצה הנהלת הכנסת את המחמיר שבדינים הרואה בנשים מזיקות בדמות אדם. בלא דיון, הוכרזו 51% מן האוכלוסיה כמסוכנות לחלק הארי של ההאוכלוסיה – זה הקטן יותר, כמובן. במחי החלטה פרוצדורלית, בעטה הנהלת הכנסת – הכנסת! הגם לכבוש את המלכה עמי בבית? – את ישראל לימי הביניים.

 

משנמתח החבל, אין עוצרים: האספסוף הקדוש שרף ברחובות ירושלים עשרות כרזות ועליהן פניה של אורנה בנאי. פנים: לא מחשוף. פנים: לא ביקיני. פנים. מהות האדם. במקרה או שלא במקרה, פני נשים היו מוקד לסערה גם בקו התפר שבין הדתיים-לאומניים לחרדים-הלאומניים: ארגון "מעיינות הישועה" פרסם לפני כמעט שנה את פעיליו המרכזיים – אבל החשיך את פניהן של הנשים. החשיכה נמשכת אל החשיכה, ואותו חומץ בן חומצה, שמואל אליהו, מיהר לגונן על ההחלטה. האם פעילות "מעיינות הישועה" הצטלמו בבגדים לא צנועים? הרי כל השומע יצחק. לא, זה לא עניין של צניעות. כרגיל, הצניעות היא תירוץ.

 

עוד זה מדבר וזה בא: במסגרת הפיכתו של צה"ל לצבא השמיים, הודיע השבוע דובר צה"ל כי "הלכה פסוקה היא בידינו כי קול באשה ערווה, ועל פי שורת הדין, אין דרך להתיר לחיילים דתיים לשמוע זמרת, אפילו במסגרת טקס צבאי". אם קולו של דובר צה"ל נשמע לכם דומה באופן חשוד לזה של שלמה יוסף אלישיב, זה לא במקרה: הוא מצטט רב פיקודי, מילה במילה.

 

הרב פסק כפי שפסק – כפי ההלכה היהודית מחייבת אותו לפסוק, ויש בין הפוסקים גם שאינם מתירים לתלמידיהם לשמוע קול אשה גם בהקלטה או רדיו – משום שנתבקש לכך על ידי תלמיד. אלה אותם תלמידים שכה מקפידים הם במצוות, שלא רק שאינם מוכנים לשמוע אישה שרה – הם גם אינם מוכנים לקבל ממנה פקודות.

 

הנה יוצא המרצע מן השק: ההתקפות הללו – שלוש מהן בשבוע אחד – אינן מיועדות "להגנה על תומתו של הגבר היהודי". זו, לכל היותר, סיסמת גיוס לנבערים ולמאמינים ב"ספרים קדושים" שלא קראו ושלא יזהו. המטרה היא גלילה אחורה של זכויות הנשים והשבתה של הפטריארכיה היהודית על כנה. אם זה יקרה, כל השאר כבר יקרה מאליו.

 

לא במקרה מעמדן של הנשים הוא שדה הקרב המרכזי במדינות האיסלם; לא במקרה, נחשב ביטול האיסור על רעלה באוניברסיטאות הטורקיות לנסיגתה של הרציונליות בפני המפלצתיות. זהו קו התפר בין המודרנה לנחשלות, בין הקדמה והברבריות. מדברים על חזרה לימי הביניים; זו שטות; ימי הביניים האירופאיים היו מתקדמים לאין שיעור ממה שנחשף שעשתה השבוע הכנסת – הנוהל נמשך מזה זמן – או מעמדתו של דובר צה"ל, וודאי מהאספסוף שברחובות העיר שמן הראוי שתקרא, דבר המצריך שינוי קל בלבד, יאושלים. במאבק התרבותי הגדול הזה, היהדות האורתודוקסית נמצאת בצד של הטאליבאן; והיא הצליחה להכניע את הכנסת, המוסד הריבוני של כל הישראלים – והצליחה בכך ללא כל מאבק. לא היה דיון. היתה צנזורה עצמית: המוסדות הלאומיים, החילוניים, כבר מרגישים לבד, ללא דרישה, מתי הם מגדישים את הסאה. כל כך התרגלנו למכות הקטנות האלה, שלא חשנו בסטירה; כל כך התרגלנו להשפלתן הממוסדת של אחיותינו לאומה, שחשבנו שהיריקות הללו הן עוד קצת גשם.

 

אם ציפי לבני לא תצליח להבחר לראשות הממשלה, לא יהיה זה משום ריקנות הרקורד שלה: האיש שהיא מחליפה היה הצלחה קטנה מאד. היא עשויה לגלות בקרוב, על בשרה, את משמעות העובדה שבתחום המדיני, קפאה ההלכה על שמריה במאה השלישית לפני הספירה. בעקבות התלמוד, כותב אוכל הנבלות הגדול: אין מעמידין אישה במלכות, שנאמר [שום תשים עליך – יצ"ג] "מלך", ולא מלכה; וכן כל משימות בישראל, אין ממנין בהן אלא איש. קצינות צה"ל בכלל זה.

 

כמו קיומן של כנסיות, כמו קיומם של הומוסקסואלים, גם מעמדן המודרני של נשים הוא כסיכה דוקרת בבשרה של שנאת האדם היהודית. אשה חופשית, העושה כרצונה, הבוחרת כרצונה את בני זוגה, היא בעיניה לצנינים, היא היפוך הסדר הטבעי. וכעת, כשחומת הברזל של המציאות קורסת, הם מנסים לחזור "אל מה שצריך להיות" ושמעולם לא היה. והשבוע, אישרה הכנסת בחוק שבני החרדים לא ילמדו אלא את התפלות שמלמדיהם רוצים שילמדו. הקמנו עוד דור לטאליבאן. 

 

בתוך ערימות הסחי המהוות את התלמוד, נמצא סיפור קצרצר (אני מודה עליו לארי אלון, באותה חוברת ישנה של "שדמות", עלמא די) שהוא פנינה. כוחו בקיצורו. רב רחומי הוה שכיח קמיה דרבא במחוזא. הוה רגיל דהוה אתי לביתיה כל מעלי יומא דכיפורי. יומא חד, משכיה שמעתא; הוה מסכיא דביתהו: השתא אתי, השתא אתי. לא אתא. חלש דעתה אחית דמעתא מעינא. הוה יתיב באגרא; אפחית איגרא, מתותיה ונח נפשיה.

 

ובעברית: רב רחומי למד תורה לפני רבא במחוזא [עיר בבבל]. היה רגיל לבוא לביתו מדי ערב יום כיפור. יום אחד [היינו, ערב יום הכיפורים אחד] משכתו הסוגיה. היתה מחכה אשתו: עכשיו בא, עכשיו בא. לא בא. חלשה דעתה, וירדה דמעה מעינה. היה [רב רחומי] יושב על הגג; קרס הגג מתחתיו, מת ויצאה נשמתו.

 

נדון במערכת היחסים הלא טבעית של רב רחומי ואשתו (חוששני שאת הנקודה הזו מחטיא ברדיצ'בסקי בסיפורו המבוסס על סיפור זה): אלמנת הקש הזו, מתה בחייה, מסכינה עם כך שבעלה מבקר אותה רק פעם אחת – בערב יום הכיפורים, יום שיחסי המין אסורים בו. כל שהוא מעניק לה הוא את זיו פניו פעם בשנה. להתגרש כנראה איננה יכולה – התולעת הוא אמורא – או שאהבתה לחלאה גדולה מדי: רחומי מחויב, אחרי הכל, ב"שארה, כסותה ועונתה", ואת האחרון לא נראה שהוא מספק. משהחלאה הקטנה איננו מצליח לעמוד אפילו ברף הנמוך מאד הזה, "חלשה דעתה", ומשמים גוזרים עליו מיד – בערב יום הכיפורים! – עונש מוות.

 

הסיפור הזה, המובא בעמוד בתלמוד שבו דנים מהי "עונתו" של תלמיד חכם, מבטא, לדעתי, אותו חוסר נחת ואותו חשש שמבטא "המעשה הנורא ברבי יוסף": שמא מוגדשת הסאה, שמא העולם לא יעמוד עוד בגזירות המופרכות שהוזים תלמידי חכמים, שמא לזעמה של אשה נטושה אכן יש כוח.

 

כדי למנוע מצב שנשות ישראל תגענה למצב שבו תוצג להם אשתו – חסרת השם, אלא מה – של רחומי כמודל פמיניסטי, לפני שמצב כזה ייחשב להגזמה מצערת ולחריגה לא ראויה, אנחנו צריכים לעמוד ולתקן את הפרצות בחוק הברזל. אנחנו כה עסוקים בהכחשתה של מלחמת התרבות, ובחנפנות "כולנו יהודים", שאיננו שמים לב שאנו מובסים.

 

כן, נשים ישירו; מי שלא יסכים לכך מוזמן ללכת, ושישכח מתקציבי ציבור. כן, נשים יפקדו בצבא – ומי שלא יסכין עם כך, יתמודד נא עם "עונשים של פלדה! בתי דין של שדה!". כן, פני נשים יופיעו ברחוב – ומי שיפגע בפרסומות מטעם פוליטי ('דתי', כביכול) יטופל כפי שמטופלים פעילי זרוע ההטפה של החמאס.

 

במלחמת תרבות, אסור לוותר על אף שעל – והכנסת חשפה השבוע נסיגה צרפתית. לא, רוב האוכלוסיה איננה מצורעת; המצורעים נמצאים בצד השני, והגיע הזמן לגרש אותם מן המחנה, ולחסל את הלגיטימיות שלהם.

 

אבל לשם כך צריך עמוד שדרה, ויכולת לומר "יהדות? לא, תודה: נרפאתי", ולגלות חוסר סובלנות קיצוני כלפי אמונות טפלות. בקצרה, צריך מה שכונה בבוז "פונדמנטליזם של נאורות": סירוב נחוש להתפשר על אמונות בסיס בפני שנאת אדם המתחזה לדרישה ל"כיבוד אמונות". עד שיקום מחדש קיר הברזל, עד שהמאמינים בשדים יסוגו שוב למאורתיהם, היאות להם.

 

ואת הנחישות הזו, כמסתבר, אין לנו.

  

 

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

 

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

39 תגובות על ”הרואים אשה כערווה“

  1. כמעט עם הכול הסכמתי, והפעם אתה חסכת לי עבודה. עם שורה אחת לא: "אבל לשם כך צריך עמוד שדרה, ויכולת לומר ”יהדות? לא, תודה: נרפאתי“, ולגלות חוסר סובלנות קיצוני כלפי אמונות טפלות."

    לא, לשם כך צריך עמוד שדרה, ויכולת לומר: דת? אין בעיה: בבית. צריך לשמור את המרחב הציבורי נייטרלי ופתוח לכולם, כלומר – חילוני, או אפילו א-דתי, והמאמינים, שיאמינו בבתיהם ובבתי הכנסיות שלהם. כשם שהאמונה הדתית שלי לא מכתיבה לאחרים כיצד לחיות, כך אין שום מקום להכנסת כללים המבוססים על דת למוסדות ציבור, צה"ל והכנסת כלולים. לא נדרשת כאן מתקפה על היהדות, רק על נטייתם המחוצפת (רק בארץ, אגב. החרדים בברוקלין לא משחיתים תמונות ברחובות. כנראה האמונה שלהם אחרת) של אלה הרואים עצמם כ"סוברים נכונה" להכניס את האמונה שלהם לתחום הציבורי. הכיפה היא דוגמה אחת – למען כולם ידעו שאני איש האלוהים – ומשם זה רק הולך ומתדרדר.

    • ygurvitz הגיב:

      לא מעשי באווירה שלנו. את הספקנות ותפיסת "השארת הכנסיה בבית" ירשה התרבות המערבית מהמלחמה הכלל אירופית הראשונה, מלחמת שלושים השנה. היהדות והאיסלם מעולם לא הבינו מדוע יש צורך בחילוניות ולו בחיי הציבור.

      • השארת הדת בבית היא לא מעשית, אבל "יהדות? לא, תודה: נרפאתי" זה מעשי?
        אגב, גם הדיכוטומיה שלך אינה נכונה לגמרי. רוב מכריע של המגדירים עצמם יהודים משאירים את הדת בבית מדי יום. קבוצה קטנה וחסרת חשיבות המכנה עצמה "אורתודוכסיה", שרלוונטית ליהדות בערך כמו שהאורתודוכסיה היוונית רלוונטית לנצרות, היא זו שטרם תפשה את זה – וגם לא כולה: כפי שציינתי, יהודים אורתודוכסים בכל רחבי העולם, מגולדן גרין ועד ברוקלין, דווקא מקבלים על עצמם דין מלכות ללא כל בעיה ושומרים את יראת השמים שלהם לעצמם, מקום בו היא צריכה להיות. ודווקא הנצרות הפוריטנית מנסה להכניס את הבריאתנות לתכנית הלימודים הציבורית.

        • ygurvitz הגיב:

          יותר מ"אנחנו יהודים אבל לא נפעיל את חוקי היהדות", כן.

          "קבוצה קטנה וחסרת חשיבות המכנה עצמה ”אורתודוכסיה“, שרלוונטית ליהדות בערך כמו שהאורתודוכסיה היוונית רלוונטית לנצרות" כאן סלע המחלוקת. ראשית, הכנסיה האורתודוקסית רלוונטית עד מאד לנצרות המערבית, לפחות לחלק מהמסורות הפייטיסטיות והנזיריות שלה. שנית, אני לא חושב שיש תוכן קוהרנטי ליהדות מעבר לאורתודוקסיה.

          לטוב או לרע – בסדר, לרע – האורתודוקסיה שימרה את היהדות ב-1800 השנים האחרונות. כל שאר ה"יהדויות" שמסתובבות בשטח – אני מצטער, אבל אני לא מחזיק מי יודע מה מהרפורמים או הקונסרבטיבים – יכולים להתקיים משום שמראשית התקופה המודרנית, היהדות האותודוקסית איבדה את כוח הכפיה שלה כלפי חברי הקהילה. יתר על כן, יהודי-המקף האלה מגדירים את עצמם בדרך כלל בהתבסס על האורתודוקסיה. כל ה"תחיה היהודית" שאנחנו חווים, למרבה הגועל, בשנים האחרונות, היא תחיה אורתודוקסית. אורתודוקסית-לייט, אורתודוקסית-משיחית, אורתודוקסית-פגאנית (מה שמכונה קבלה) – כולם נשענים על נסיון לפרש מחדש את כתבי הקודש האורתודוקסיים.

          ובגלל השטיק המסריח של כותבי התלמוד – אנחנו ואפסנו עוד, אף אחד אחרינו לא יהיה מסוגל להגיע לחוכמתנו – כל נסיון לשנות את ההלכה או את עיקרי האמונה נידון מראש לכשלון. מי שרוצה לוותר על המשיחיות, כפי שעשו הרפורמים, מוציא את עצמו החוצה.

          כתבתי על זה פוסט שלם, לא מזמן. בקצרה, לכאן הגיעו האנשים שדחו את המסר האוניברסלי שחבוי מתחת לכמה שכבות אורתודוקסיות. אלו שרצו בשכבות הללו הלכו למקום אחר. כאן, בהתחשב בהיסטוריה הספציפית של המקום, לא יכולה להיות יהדות ליברלית.

        • טוב, כתבתי פעם פוסט שלם שמכנה אותך "אורתודוכס אנטיתאיסטי", ונדמה לי שנשאר חלוקים כאן. לא ברור לי איך אפשר לטעון שהזרמים שמכילים היום את רוב המגדירים עצמם יהודים הוציאו את עצמם החוצה. נדמה לי שהזמנתי אותך פעם לבוא לראות איך עושים את זה אצלנו. שבת שעברה נתתי דרשה על האמונה האירונית של קירקגור בהשוואה ללייבוביץ'. מה אתה יודע, לעמוד בבית כנסת (טוב, נו, גן ילדים – התקציב עדיין לא שוויוני בישראל) ולקרוא קטעים מדרשות תיאולוגיות נוצריות כהוכחה לכך שהאמונה באל היא לכל הפחות אבסורדית מטבעה – ועוד לשמוע מהרב והחזנית (מה אתה יודע, חזנית) "יישר כוח" בסוף, יש בזה משהו. בדיוק כמו לבקש מהעושה שלום במרומיו שיעשה שלום על כל יושבי תבל. או כמו התפילה שאנחנו נושאים מדי שישי, שהיה לי יד בחיבורה, להפסקת הלחימה בדארפור. תוכן אמיתי כזה. נראה לי שלא תסבול 🙂

        • ygurvitz הגיב:

          אל תהיה בטוח. אני אתאיסט עם נטיות אנטי-תאיסטיות חזקות…

        • נשמע לי שתשתלב מצוין בקהל.

        • אלכס ז. הגיב:

          נמרוד,

          "יהודים אורתודוכסים בכל רחבי העולם, מגולדן גרין ועד ברוקלין, דווקא מקבלים על עצמם דין מלכות ללא כל בעיה"

          אתה באמת בטוח שאין להם שום בעיה לקבל דין מלכות? הזכר נא באותו רב פסיכופט וסדיסט שברח לדרום אמריקה (והדוסים המקומיים סיפקו לו מחסה) כדי לא לעמוד לדין בגין התעללות בילדים – הוא נלכד ע"י המשטרה המקומית רק אחרי שהוא החליט להסגיר את עצמו. שים לב: הקהילה ידעה שהוא מבוקש, אבל אף יהודי לא הרים טלפון למשטרה ואמר לה "הוא כאן, בבית מס' X, בוא וקחו אותו" – וגם אם היה אדם כזה (ייתכן, כי למשטרה היה מידע טוב לגבי הימצאו של אליאור חן), המשטרה לא העזה לצאת וללכוד את הרב, מה שמטיל צל כבד על היחסים בין המשטרה הברזילאית לאותו ציבור שמקבל על עצמו "דין מלכות ללא כל בעיה". אסור לשכוח גם שלפני ברזיל חן שהה במדינה/ות נוספת/ות שבהן הקהילה היהודית הייתה הרבה פחות שומרת חוק.

          הזכרת את ברוקלין ואת יהודיו, אבל לא הזכרת שהדוסים שם הקימו את ארגון "שמירה" שמטרתו להגן על יהודים. לכאורה אירוע נורמלי בעיר עם רמת פשיעה גבוהה ואלימות גזענית, אבל הנה הקאצ': מכל הארגון האחרים, "שמירה" הוא ארגון ההגנה היחיד שלא מסר את רשימת חבריו למשטרה (כך לטענת המשטרה) ומשתף פעולה רק באופן חלקי (טענות אלו עלו לאחרונה מכיוון שהמשטרה חושדת שאחד מחברי "שמירה" – צעיר בן 25 – היה מעורב בריסוס בנו של שוטר משטרה שחור בגז מדמיע והכאתו במקל).

          כן, הדוסים בחו"ל מנסים לשמור על החוק, אבל הם תמיד מתהלכים על הגבול הדק בין קבלת דין מלכות לבין חוסר נאמנות למדינתם. ולדעתי גורביץ צודק – כל מה שהם עושים, הם עושים "מפני דרכי שלום" – מפני פחד מפוגרום, ולא כי יש להם רצון כלשהו להישמע לחוקי הכופרים.

        • זו סתם דוגמה לא מוצלחת, אלכס. גם אפריקאים-אמריקאים, או מה שלא יהיה הביטוי הפוליטיקלי קורקט בימים אלה, נוטים להגן על "שלהם". ה"ביחד" הזה הוא אנושי, לא דתי. העובדה היא שהיהודים בברוקלין לא חוסמים כבישים כי נוסעים בהם בשבת, האוטובוסים בברוקלין לא כוללים מחיצות ותלמידי הישיבה בברוקלין לא ממומנים על ידי המדינה – וזו לא סיבה ל"מלחמת תרבות".
          ואגב, קצת הגינות הייתה מביאה אותך לכתוב גם את הסיבות להקמת ה"שמירה".

        • אלכס ז. הגיב:

          א. "קצת הגינות הייתה מביאה אותך לכתוב גם את הסיבות להקמת ה“שמירה“"

          אני לא מתיימר להיות הגון, אבל כתבתי "אלימות גזענית". אם אתה מתעקש, אני יכול להזכיר לקוראים אחרים שמדובר במהומות גזע של 1991. הם החלו בגלל שאיזה יהודי פגע במכוניתו (הוא עבר באדום כדי חלילה לא להתרחק משיירת המכוניות של הרב שניירסון) שני ילדים שחורים בני 7 וההמון שחור תקף את אותו נהג יהודי. המהומות התחוללו באזור בשכונת ברוקלין (בו מספר השחורים גבוה פי 10 ממספר היהודים) ולכן עד היום יש שם פיטרול מוגבר של המשטרה. סה"כ, במאורעות נרצח יהודי חף מפשע אחד ונדרס למוות ילד שחור אחד.
          כמו כן אני רוצה להזכיר לקוראים שהדברים שכתבתי לגבי "שמירה" נכונים לא לשנות התשעים, אלא למאי 2008.

          ב. אם תקרא שוב את התגובה שלי תראה שאין לי בעיה של ממש בהתארגנות הגנתית (במיוחד לא בארה"ב) – יש הרבה ארגונים כאלה והם קיימים כמעט אצל כל קבוצה אתנית/דתית בניו יורק. מה שמדאיג אותי זה שלטענת המשטרה רק הארגון "שמירה" לשתף פעולה עם המשטרה ולמסור את שמות פעיליו כמו שעשו כל הארגונים האחרים.

          ג. "…תלמידי הישיבה בברוקלין לא ממומנים על ידי המדינה…"

          אתה צוחק, או שאתה באמת חושב שלדוסים יש רק שני פאזות: קבלת דין מלכות במלואו או שיעבוד מוחלט של המדינה לצרכיהם. האם אתה באמת מאמין שהרבנים כ"כ מטומטמים שהם לא יודעים מה מדינתם יכולה להתיר להם לעשות ומה לא?
          ואם כבר מדברים על הגינות וסגירת כבישים בשבת – הידעת שאז המשטרה נהגה לסגור כבישים ראשיים באותו אזור ברוקלין מדי שבת כדי לא להפריע לאורח חייהם של הדוסים (הרופאים השחורים שקיבלו קהל באותם רחובות טענו שזה פוגע בתעסוקתם ומקשה על חולים זקנים להגיע אליהם)?
          שים לב שמאז הפוגרום של 1991 כבר לא סוגרים כבישים. כמו שאמרתי, מפני דרכי שלום, מפני הפחד מפוגרום, עד שיד ישראל חזקה…

          ד. אני רואה שהחלטת לא להתייחס למקרה הרב חן (או למאות פושעים דוסים אחרים שכל שנה מוצאים מקלט בקהילות אוהדות). סבבה.

        • ד. דווקא התייחסתי.

          א. לא, ה"שמירה" לא קמה ב-1991. הוא הוקם ב-1968, והיה גם מולטי-אתני. הייתי מסתפק ב"אני לא יודע" פשוט במקום הבבל"ת הזה.
          ב. זה סתם לא נכון. community patrols יכולים לבחור לשתף פעולה עם המשטרה ויכולים שלא. יש לא מעט כאלה שבוחרים שלא, מכל מיני סיבות (למשל: מהו ההרכב האתני של המשטרה בקראון הייטס?). הם לא מחויבים על פי חוק לשתף פעולה עם המשטרה, והבחירה שלהם לא לעשות כן היא לגיטימית. היות ואנחנו מדברים על "קבלת דין מלכות", הרי שהמלכות, במקרה הזה, לא מחייבת אותם. עובדות, לא דמגוגיה. אגב עובדות – שכחת לציין שחבר ה"שמירה" שנחשד בריסוס גז מדמיע לא זוהה במסדר זיהוי, ושהמשטרה הגיעה אליו בכלל דרך צד שלישי שטען שהוא רשם את מספרה של לוחית הזיהוי. שכחת גם לציין שאימתה של קראון הייטס מונה בערך מאה חברים, וששמותיהם של חברי הארגון, אלה שלטענתך לא ידועים למשטרה, התפרסמו לא מזמן בחוברת שהם חילקו.
          וכל זה בלי לומר מילה על זה שמדובר, בקראון הייטס, במאבק שבו תושבי השכונה האפרו-אמריקאיים רחוקים מלהיות טלית שכולה תכלת.
          ג. אני טוען של"דוגמאות" שהבאת יש הסבר אתני, לא דתי. אני טוען שיהודים אורתודוכסים שחיים בחו"ל מקבלים על עצמם דברים שיהודים אורתודוכסים שחיים בארץ לא. עוד לא סתרת את הטענה הזו.

  2. משה שרף הגיב:

    השורה הזאת נשמעת לי מוכרת:

    עונשים של פלדה! בתי דין של שדה!“

    ז'בו?

    • ygurvitz הגיב:

      אלתרמן, "על זאת".

      חָצָה עֲלֵי גִ'יפּ אֶת הָעִיר הַכְּבוּשָׁה.
      נַעַר עַז וְחָמוּשׁ… נַעַר-כְּפִיר.
      וּבָרְחוֹב הַמֻּדְבָּר
      אִישׁ זָקֵן וְאִשָּׁה
      נִלְחֲצוּ מִפָּנָיו אֶל הַקִּיר.

      וְהַנַּעַר חִיֵּךְ בְּשִּׁנַּיִם-חָלָב:
      "אֲנַסֶּה הַמִּקְלָע"….וְנִסָה.
      רַק הֵלִיט הַזָּקֵן אֶת פָּנָיו בְּיָדָיו…
      וְדָמוׁ אֶת הַכֹּתֶל כִּסָּה.

      זֶה צִלּוּם מִקְּרָבוֹת-הַחֵרוּת יַקִּירִים.
      יֵשׁ עַזִּים עוֹד יוֹתֵר, אֵין זֶה סוֹד.
      מִלְחַמְתֵּנוּ תּוֹבַעַת בִּטּוּי וְשִׁירִים…
      טוֹב! יוּשַׁר לָהּ, אִם-כֵּן, גַּם עַל זֹאת!

      אַכְזָרִית מִלְחָמָה! הַמַּטִּיף הַתָּמִים
      בְּאֶגְרוֹף מִפָּנֶיהָ יֻחְזַר!
      אַךְ לָכֵן
      צַו הַיֹּשֶׁר וְצַו הָרַחֲמִים
      לוּ יִהְיֶה בָּהּ כָּמוֹהָ אַכְזָר!

      וְלִקְהַל הַמְּפַיְּטִים רַק עַל קֶסֶם הוֹדָהּ
      וְתוֹרְמִים לָהּ רַק דְּבַשׁ עַל מִרְדָּהּ
      לוּ יוּכְנוּ בְּיָדָהּ עֳנָשִׁים שֶׁל פְּלָדָה!
      בָּתֵּי דִּין צְבָאִיִּים שֶׁל שָׂדֶה!

    • ygurvitz הגיב:

      רגע, "הגם את המלכה עמי בבית" לא נראית לך מוכרת? 🙂

  3. vandersister הגיב:

    מילים כדרבונות. את זה שכנסת ישראל יורקת בקשת על אזרחיה, אנחנו כבר יודעים מזמן; אבל בימים אלה חברי המשכן מוכיחים יותר ויותר שהם יודעים יפה מאוד גם לירוק ולהשתין על עצמם, ולמחול על כבודם, אם עוד נותר להם שביב ממנו.

  4. Julie labbe הגיב:

    Yossi,

    Give up, most people in Israel either want it that way, or don’t care, or just don’t realize the danger.
    Leave the country – run for your life, the tiger's teeth are sharp as a knife.

    Julie

    • Flee? Where to? The Islamist United Kingdom? The Creationist, pseudo-patriotic United States? France? Evil raises its ugly head everywhere. The only way to fight it is to have people like Yossi around. I can see why you want him wherever it is that you live (Dare I guess, US?) but we need him here.

        • Yeah, Canada isn't perfect either. נתחיל מזה שהם קנדים?

        • אסף הגיב:

          דובי – דווקא לפי ההגדרות של נמרוד, אתם אומה איסלמית. שיעור המוסלמים בקנדה (כמות מוסלמים ביחס לאוכלוסיה) לא כה רחוק משיעורם בבריטניה.

          נמרוד – צא מהסרט הטוקבקסיטי. בבריטניה יש פחות משלושה אחוז של מוסלמים. אם זה הופך מדינה למוסלמית, אתה (שחי בישראל, על קרוב ל-20% המוסלמים שבה) נמצא כעת בשריעה של ממש.

        • אסף – צא ולמד מה קורה בבריטניה היום (אגב, מעניין אותי מאיפה הנתונים שלך, כשאני שמעתי אחרת, כש, למשל, הארכיבישוף מקנטרברי מבקשה להחיל שם את חוקי השריעה. אולי כדאי לברר על מה מדברים לפני שמאשימים אחרים, שייתכן שיש להם כמה וכמה קרובי משפחה מדרגה ראשונה המתגוררים שם, ב"סרט טוקבקיסטי". קבל את זה כטיפ.

        • אסף הגיב:

          נמרוד, אני חי בבריטניה כבר שנתיים, כך שכנראה שקצת "יצאתי ולמדתי". בפועל, שיעור המוסלמים בבריטניה לא שונה במיוחד מזה שבקנדה (פחות משלושה אחוז), ורחוק מאד מזה בישראל (לא רחוק מעשרים אחוז, וזה רק בקרב אזרחי ישראל).

          הנה כאן קצת מידע:
          http://en.wikipedia.org/wiki/Islam_in_the_United_Kingdom

          שיעור המוסלמים באוכלוסיה נלקח משנת 2001. מאז הייתה כאן הגירה המונית (ונוצרית) ממזרח אירופה כך שאם היה בו שינוי, סביר שהוא בכיוון מטה. בכל מקרה, זה פחות או יותר המצב כיום.

          וקצת על הכתבות שנתת. נתחיל מזאת:
          http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3484848,00.html

          אני מתפלא עליך. חשבתי שאתה מבין קצת יותר בסטטיסטיקה. לקחו עורכי המחקר את כל הדרכים להגיית מוחמד, חיברו אותם תחת שם אחד, והגיעו למספר מסויים. אבל, המספר הזה מכסה הרבה (מאד!) מכלל הלידות של מוסלמים בבריטניה, והוא בטל בשישים לעומת הלידות של נוצרים, שפשוט מגוונים קצת יותר בשמם (במחקר, אגב, לא סכמו את כלל ההטיות לשמות נוצריים דוגמת ריצארד כשם אחד, לדוגמא, את זה עשו רק לשמות מוסלמים).

          ונמשיך בבישוף:
          http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/952791.html

          הוא הציע שבתחומים מסויימים (יחסי אישות, לדוגמא) יחולו חוקים דתיים על מי שרוצים בכך. מה אני אגיד לך, לא ממש אמירה מהפכנית, בטח לא ביחס לישראל שבה החוקים הללו חלים בכפייה גם על מי שלא רוצים בכך. ואגב, הצעתו נדחתה בבוז על ידי כל המפלגות בפרלמנט. שוב, תשווה לישראל.

          אז, בבקשה, העובדה שאתה משכיל, ושיש לך קרובי משפחה בבריטניה, לא ממש הופכת את תגובתך למבוססת יותר, או טוקבקיסטית פחות.

        • אסף הגיב:

          טוב, יודע מה – איכס, אני לא מאמין שנכנסתי לדיון על דמוגרפיה מוסלמית. אותי, כישראלי שאינו מעוניין ללבוש שביס, הייתה הרבה יותר מדאיגה דמוגרפיה יהודית. זה גם קצת יותר קשור לפוסט.

        • יואב (לונדון) הגיב:

          נמרוד, מוחמד הוא השם השני לתינוק ב-2006, אבל מדובר בפחות מששת אלפים תינוקות, בזמן שמספר התינוקות שנולדו בבריטניה באותה שנה הוא יותר משש מאות אלף, שבערך חצי מהם בנים. ז"א, חיזוב מדוייק יראה לך של-1.85% מהתינוקות קוראים מוחמד, בישראל, אגב, השם הפופולרי ביותר הוא, הפתעה, מוחמד, ו3.4% אחוז מהתינוקות נקראים בשם הזה.

  5. Julie labbe הגיב:

    Yes, Of course I would love Yossi to be here, I think Yossi will be a great asset where ever he leaves, but it is not about me, it is about Yossi, you, and few more people in Israel that would like to keep there sanity. I know evil raises its head everywhere, but
    Even dough it will sound naïve to you, I still believe there is more hope out of Israel, and Yossi is not needed there, it is hopeless, as I mentioned before, most people in Israel don’t even sense the danger. Unfortunately the majority of the Israeli society are ignorant , all these that Yossi calls them “asafsof”, so, who do you fight for?

    • Wow, that was difficult for a provential Israeli such as myself to follow. I don't know where you get the certainty that the majority of Israelis don't sense the danger from, or what data, apart from what Yossi writes, you're relying on. I don't see why you think there is more hope outside Israel – say, in such "Modern" places such as Virginia and Alabama – or less of a "Mob", so to speak.
      And if the majority of Israelis are ignorant – is it not up to the less-ignorant such as Yossi (And I was flattered to be put on the same list) to change that?

      • אלכס ז. הגיב:

        Hyperbole much?

        • אלכס ז. הגיב:

          אופס. רק עכשיו שמתי לב… התכוונתי להגיב לתגובה הקודמת – זאת שבה נמרוד דיבר על "בריטניה איסלמיסטית".

          סליחה.

      • Sir Simon הגיב:

        Nimrod – drop the argumentative high hat attitude and consider a conclusion you don't agree with (for a change). Sometimes people can dispense sound advice even if their reasoning is less than perfect.

  6. Julie labbe הגיב:

    Nimrod,

    I sense a bit of cynical attitude in your response, and I strongly believe there is no need for that. I’m a provincial Israeli exactly like you. This is not a point to debate, I respect the fact that many Israelis like you believe that there is still hope for change, and you know what? I wish you the best; I don’t think it is a matter of being ignorant, or less ignorant as you defined it. When I said ignorant, I meant most of the Israelis perception about civil life.

    • Sarcasm (Cynicism is a completely different thing) comes with my origins, I'm afraid, just like English. I was told never to publicly use a language I'm not fluent with, but never mind that now. But here's what really bakes my noodle: Your first point was that there was no hope for Israel anymore, and that therefore Yossi must escape Israel – "Run for your life", you wrote, and something about a tiger and a dagger. But you are unwilling to protect that claim at all. When I try to refute it, shake it, hold it up to the light and examine it, you write back that this issue is non debatable to you. "This is not a point to debate". Now, that could mean one of two things. Either you think what you say is ultimately true, and needs no prove, it is as clear as daylight and as obvious as a violet cow; or you know that this point is, in fact, debatable, but you find yourself unwilling or unable to defend it. Either way, it seems like a poor way to express one's opinions. If the former is true, then it is easily contradicted by the very argument. If the latter, then you're no different from a person yelling a slogan and running away before anyone could yell back. In fact, you are exactly that. Which one is it?

  7. julie labbe הגיב:

    Okay Nimrod. I suggest you take a big long breath and just relax,there is no reason to be so defensive. I will try again;I have leaved in Israel most of my life,I have tried to make a difference, and come to a conclusion that there is no hope for a change, since most of the people in Israel don't really realize the danger in letting a minority orthodox group control there lives, otherwise this would not of happened. Of course this is only my opinion, and I'm aware that many Israelis like you think different. Now, the reason I said it is not debatable it's because I don't feel I need to convince you, It is O.K if you still feel that you can change somethings in Israel, and I wish you good luck. I felt I should point this out to Yossi, since I feel he is wasting his time .

  8. "בקצרה, לכאן הגיעו האנשים שדחו את המסר האוניברסלי שחבוי מתחת לכמה שכבות אורתודוקסיות. אלו שרצו בשכבות הללו הלכו למקום אחר."

    אני מצטער, אבל אני חושב שזו שורה בלתי הוגנת באופן קיצוני. כמה מהאוניברסליטסטים הכי גדולים הגיעו דווקא לפה, מתוך אידיאולוגיה. חלקם השתנו עם הזמן (כמו שהערבים למדו להיות חיות מהצלבנים, הם למדו מאות שנים מאוחר יותר מאותם ערבים), וחלקם דבקו באמונה בטוב למרות חוויית הרע. אבל לומר שמי שהגיע לכאן היה דווקא מי שדבק בשוביניזם היהודי המחליא – זה לא סתם עוין, זה לא נכון. הגיעו גם כאלה, גם אחרים.

טראקבקים/פינגבקים

  1. לא שומעים! » מס הכנסה שלילי שלילי