החברים של ג'ורג'

זוטי דברים

אמש גזר בית המשפט המחוזי בירושלים את דינו של צבי סטרוק. האחרון, בנה של אורית סטרוק מארגון זכויות אתם הקרויין אדם ואין הם קרויין אדם ביש"ע, הורשע ב-14 בנובמבר 2010 על ידי השופט אמנון כהן בחטיפה ותקיפה של פ. , אז – ב-2007 – בן 15. סטרוק מתנחל במאחז אש קודש, הסמוך לכפר קוצרה, בו מתגורר פ. קוצרה מוקף במאחזים, כשאש קודש הוא אחד הגרועים שבהם. תקריות תקיפה מצד מתנחלים הן דבר שגרתי, ובעמותת יש דין התקבלו עדויות על כך שלפחות במקרה אחד, המתנחלים הציתו (!) כבשים של התושבים.

על פי פסק הדין (שלמרבה הצער איננו זמין ברשת אך נשלח אלי, לבקשתי, מעמותת יש דין) סטרוק – יחד עם תוקף אחר, שלא זוהה – הגיעו בטרקטורון אל פ, שעה שזה רעה את כבשיו, יחד עם רועים אחרים. האדם האחר פתח בירי באוויר מנשק מסוג אם-16, ולאחר מכן תקף את פ. פיזית, באמצעות הנשק ובמכות אחרות. סטרוק הצטרף לתקיפה. השניים קרעו את בגדיו של פ., העלו אותו על הטרקטורון שלהם, והמשיכו בנסיעה למקום אחר תוך כדי מכות בלתי פוסקות. בשלב מסוים, התעלף פ., וכשהתעורר, מצא את עצמו רטוב; הוא חשב שהנוזל היה בנזין. הוא שמע קולות ישראלים מדברים בערבית: "אני יורה בו?", ושמע תשובה שלילית. לאחר מכן, בעוד עיניו קשורות, הוא הוכה על ידי אנשים נוספים, שלאחר מכן העלו אותו שוב על הטרקטורון, הפשיטו אותו מבגדיו, ונטשו אותו בשטח.

זו לא היתה ההתקלות הראשונה של סטרוק ופ.. כחודשיים קודם לכן, הגיע סטרוק עם אדם נוסף (שגם הוא לא זוהה) על טרקטורון, ניגש אל פ. שרעה את צאנו, צעק עליו שיסתלק כי מדובר באדמה שלו, ולאחר מכן תקף אותו ואת שני חבריו פיזית. לקינוח, בעט סטרוק בגדי שזה עתה נולד, והרג אותו. בית המשפט הרשיע את סטרוק בכל הסעיפים.

הסעיף העיקרי שבו הורשע סטרוק הוא סעיף 374 בחוק העונשין, "חטיפה לשם חבלה חמורה": "החוטף אדם כדי שיהיה נתון לתקיפה חמורה, והחוטף אדם בידיעה שהחטוף יהיה נתון במצב כאמור, דינם עשרים שנים." למרות שהתקיפה היתה התקיפה השניה של סטרוק – לפחות של פ.; בהחלט יתכן שהיו אחרות, והן לא דווחו משום שהפלסטינים לא זיהו אותו – ועל כן אי אפשר לטעון שמדובר בעבירה ראשונה או במקרה חד פעמי, ולמרות שהשופט כהן הקפיד לציין ש"עיינתי בתעודה הרפואית (ת/20) ובתמונות הקשות של המתלונן מיד לאחר האירוע (ת/1, ת/1/א, ת/1/ב, ת/16) ואינני יכול שלא להביע שאט נפש וזעזוע עמוק מסימני החבלות הקשות שהיו מנת חלקו של הקטין", שאט הנפש שלו לא הגיע עד כדי עונש חמור: הוא גזר על צבי סטרוק 18 חודשי מאסר (לפני ניכוי שליש), שנתיים על תנאי, וקנס של 50,000 ₪.

עכשיו, יכול להיות שכהן הוא שופט מפליג ברחמנותו – ואלא אם יש שני שופטים בשם אמנון כהן בבית המשפט המחוזי בירושלים, הוא השופט שהסכים לשלוח את המחבל החרדי מיכאל נקי, שתכנן פיגוע במצעד הגאווה, לשישה חודשי עבודות שירות – אבל זה בכל זאת קצת מוגזם. בואו נדמיין את המצב ההפוך: כהן היה צריך לשבת בדינו של פלסטיני שחטף ותקף – בפעם השניה! – ילד בהן 15 מהתנחלות, וגם הרג את אחד הכבשים שלו. בואו נאמר שזה לא היה נגמר ב-18 חודשים, אלא במשהו קרוב הרבה יותר ל-18 שנים. ובלי ניכוי שליש.

בגזר הדין, מציין כהן שעוכר דינו של סטרוק הגיש "אסופת פסקי דין בהם, לטענתו, הוטלו עונשים קלים על עבירות דומות פחות או יותר." למעשה, סטרוק יכול לטעון שנגרם לו עוול: אם מתנחלים אחרים, כמו נחום קורמן (שהרג את הילד חילמי שושא) או פנחס ולרשטיין (שהרג את הילד רבאח ר'אנם אחמד) יצאו מכל העסק בעבודות שירות, הוא משלם מחיר גבוה יחסית על חטיפה ותקיפה.

בסך הכל ילד פלסטיני, מה הרעש?

עדכון: בעקבות הערה שאסור לפרסם את שמותיהם של קטינים, הסרתי את שמו של המותקף והסתפקתי באות אחת, פ’.

(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק". אני רוצה להודות לעמותת יש דין על הסיוע בכתיבתו.)

ועוד דבר אחד: בשאר אסד, שחש את כסאו מתנודד, מבטיח נואשות לבטל את מצב החירום בארצו, שנמשך יותר מארבעים שנה. ביטול מצב החירום היה, כזכור, גם דרישה מרכזית של המתקוממים במצרים. ישראל נמצאת במצב חירום כבר 63 שנים כמעט, ואף אחד לא מוחה.

הערה מנהלתית: הבוקר התקבלה תרומה בקרן הטבק והאלכוהול, אני רוצה להודות בזאת לתורם ולומר שאני מבין אותו לגמרי.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • רן

    הי יוסי, הלינק הראשון לא עובד לי (מביא לדף המבזקים ב- nrg).

    • עדו

      ואחד המבזקים מתאר את הפרשה, אתה לא באמת חושב שיקדישו לזה כתבה בעמוד הראשי נכון?

    • ygurvitz

      תוקן – הוספתי קישור למאמר של טמקא בנושא.

  • ג'ו

    אלג'יריה ביטלה בעקבות המאורעות את מצב החירום.

  • אדר

    כמעט בכיתי מהתיאור של האירוע. גם מהמכות לילד בן ה-15 וגם מרצח הגדי המסכן הזה.

    • אדר

      ועכשיו קראתי שוב ובכיתי באמת.
      "הם יורים גם בסוסים".

  • jone

    יוסי,
    האם תוכל לפרט מהן ההשלכות של "מצב החירום" לפי החוק בישראל ?

    כמובן שמדובר בהגדלת סמכויות הצבא והגבלת זכויות דמוקרטיות אחרות, אך איפה בדיוק עומד הגבול ומה בדיוק "מצב החירום" מאפשר.
    האם הגדרתו בישראל השתנתה במשך השנים ?

    • ויקיפד
      • jone

        וויקיפדיה..
        "השימוש הנרחב האחרון בתקנות אלו היה דווקא לצורך כלכלי, תוכנית הייצוב הכלכלית בין 1985 ל-1987."

        השימוש המשמעותי האחרון בתקנות היה לפני 24 שנה ?
        המושג הציבורי לגבי תקנות אלה מאוד מעורפל (כמו גם לגבי הרבה דברים אחרים).

        האם הצבא לא עושה שימוש יום יומי בתקנות אלה ?

        • Tim

          בבקשה: מעצר מנהלי. תוקפו כרגע רק בשעת חירום.

        • זה לחלוטין לא נכון שהשימוש האחרון היה בשנות ה-80. כל תופעת ה"מעצרים המנהליים" (מונח מכובס למאסר ללא משפט בתשלומים של חצי שנה) נשענת לחלוטין על הוראות שעת חירום. גם היכולת לעצור מישהו רק בגלל שאין לו ת.ז. מסתמכת על ההוראות האלה.

          באופן יותר כללי, אם אינני טועה יש הרבה צווים של הרשות המבצעת שהרבה יותר "נוח" לקבוע אותם מכוח הוראות שעת חירום, מאשר בנהלים ארוכים יותר. למשל, בשנת 2000 כשברק עשה את הרפורמה במס שהתחילה את המיסוי על תכניות חיסכון, סגרו את הבנקים ל-24 שעות כדי למנוע מאנשים למשוך כסף לפני שהרפורמה תיכנס לתוקף. זה כמובן היה משעת חירום. הרי בדמוקרטיה לא ייתכן כזה צעד. ואף אחד בתקשורת לא פצה פה וציפצף.

  • אין לי שום דבר להגיד שבוב לא יגיד יותר טוב:

    http://www.youtube.com/watch?v=n5w9QkzFj9A&feature=fvsr

  • עידו

    וסתם בשביל השעשוע, עפי חוק צער בעלי חיים, סעיף 2, מי שמתעלל וֿאו גורם למות של בעל-חיים דינו שלוש שנות מאסר. אבל הגדי, גם הגדי, פלסטיני וחייו אינם חיים.

  • אזרח

    טוב, אפשר גם להסתכל על עשירית הכוס המלאה ולומר שלפחות המקרה נחקר, הפושע נתפס, הואשם והורשע. גם אם העונש לא גבוה, זה סימן חיובי – ומשהו שעד היום היה נדיר מאוד, בעיקר כשאף אחד לא מת.

    כנראה שאם המקרה היה הפוך, העונש היה חמור יותר. עם זאת, יואיל בטובו גורביץ לספק נתונים שמפריכים את טענת השופט בגזר הדין: מתי נשפט מישהו על סעיף דומה למאסר ממושך?

  • נעם

    עשה עמנו חסד והעלה את פסק הדין וגזר הדין.

  • גלעד ב.

    למה למחות על מצב החירום? אני לא אזרח מצרי / סורי / השלם את החסר. לי נוח. יש לי קורת גג, מזון מגוון, מותרות ובידור, בטחון אישי לי ולמשפחתי, עתונות חופשית, וגישה מלאה לדיל אקסטרים.

    • נכון כמעט לגמרי.

      יש לישראלי המצוי עיתונות שמתחפשת לחופשית.

      יש לו גם ביטחון אישי על תנאי, בהתאם למצב, וגם כפוף להוראות התקשורת ה"חופשית" (כלומר, אם נופלים 2 קסאמים וצריך לייצר היסטריה, אז אין ביטחון אישי. אם נופלים 10 קסאמים אבל צריך לשדר ש"עכשיו יש שקט וביטחון", אז מתעלמים).

      גם מותרות ובידור יש לו, בתנאי שלא הפך קורבן לכלכלה החדשה של שנות ה-90 וה-00 וה-10.

  • מיכאל

    היי יוסי,
    בפסקה השניה בשורה הרביעי שכחת לצנזר את שם הקורבן.

    • ygurvitz

      תוקן. תודה!

  • אור

    מישהו יכול בבקשה להסביר לי מה משקלם של תקדימים בקביעת גזר הדין? גם אם במקרים דומים הוטלו עונשים קלים. הרי החוק אומר 20 שנות מאסר. ואיך יכול להיות שתקדימים יכולים לצמצם 20 שנים לשנה וחצי? מילא חצי, מילא שליש מעשרים שנה. אבל עד כדי כך? זה הרי כמעט זיכוי.

  • דבורה זילברשטיין

    מעללי המדינה ומתנחליה מרוקנים את מאגרי הבושה שלי …