החברים של ג'ורג'

לקראת משטרת מחשבות

ועדת השרים לענייני חקיקה דנה בשבוע שעבר, והחליטה לדחות את המשך הדיון לחודש הבא, בהצעת חוק של ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), "שמירה על ערכי מדינת ישראל" שמה.

הצעת החוק הזו – אפשר לקרוא אותה כאן – מיועדת לצמצם עוד יותר את האפשרות להביע דעות הנוגדות את הדוֹגמה הציונית השלטת. חופש הדיעה הזה מצומצם גם כך: החוק מאפשר לפסול מפלגה, אם היא קוראת לערעור על אופיה היהודי או הדמוקרטי של מדינת ישראל. הצעת החוק הזו תורה לרשם העמותות ולרשם החברות למנוע את רישומן של עמותות או חברות שחותרות תחת "אופיה היהודי" של מדינת ישראל, ואף תתיר להם להורות על פירוקן של חברות או עמותות כאלו. הדוגמא שמביא אריאל לעמותה או חברה שיש לפרק היא כזו ש"תכליתה המוצהרת היא העברת יהודים על דתם".

אריאל רוצה, בקצרה, למנוע מאנשים שחולקים על הדוגמה היהודית מלהביע את דעתם. הצעת החוק שלו לא תאפשר להם להתאגד, כך שכל נסיון רציני להביע את עמדותיהם – לכנס כינוסים גדולים, להוציא עיתון – יעמיד אותם בבעיות קשות מול החוק, ויקשה עליהם עד מאד לקבל תרומות. החוק של אריאל מקרב אנשים כאלה מאד אל ההוצאה אל מחוץ לחוק. הכל, כמובן, תחת כסות ה"יהודית ודמוקרטית", שאריאל לא מהסס לקבוע שהראשונה בהן צריכה לגבור על השניה, ולשם כך הוא מצטט את השופט אלון, כמו גם את רות גביזון בשיא נדיר של התלהמות. החוק, מטבעו, הוא רטרואקטיבי: הוא מיועד לא רק למנוע את רישומן של התאגדויות חדשות, אלא גם להורות על פירוקן של כאלה שכבר קיימות.

האגודה לזכויות האזרח, ששלחה מכתב בנושא לשר המשפטים, יעקב "חוקי התורה" נאמן, בו הגדירה את החוק כנסיון לבצע רדיפה פוליטית של צד מסוים. בין הארגונים הצפויים לפגיעה העלולים להפגע את "התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית ותנועות אחרות של פלורליזם יהודי; כל ארגון שדוגל, בדרך כזו או אחרת, בשוויון אזרחי מלא למיעוטים בישראל, גם אם במסגרת משטר דמוקרטי; כל ארגון שעוסק בזכויות פליטים או מהגרי עבודה או פלסטינים בהקשר של מעמד בישראל; חברות או עמותות שפועלות או מקיימות פעילות בשבת; עמותה שתומכת בחוזרים בשאלה או בנשים שמבקשות לבצע הפלה; עמותות הפועלות למען חופש מדת או למען זכויות של נשים בבית הדין הרבני או למען תפילת נשים עם טלית בכותל; ארגוני זכויות אדם שפועלים למען זכויות פלסטינים בישראל או בשטחים או בעזה; ארגונים שמבקשים לקיים פעילות חינוכית שיש בה הידברות עם "האחר", הכרת ההיסטוריה שלו ונקודת המבט שלו; ועוד ועוד. לפי השקפות עולם מסוימות, החברות ו/או העמותות האמורות לעיל, חלקן או כולן, חסרות זכות קיום." הרעיון שוועדת השרים לענייני חקיקה תדון ברצינות בהצעת חוק כזו היה מעורר צחוק רק לפני שנתיים. לא עוד. התקשורת הישראלית, ודאי תשימו לב, לא כתבה דבר על הצעת החוק הזו.

עוד זה מדבר וזה בא: חברת הכנסת ליה שמטוב (תודו שלא ידעתם שיש כזו) הגישה עוד שתי הצעות חוק בסדרת חוקי הנאמנות של סיעתה, ישראל ביתנו. החוקים החדשים ידרשו מכל עובדי המדינה, כמו גם מכל חברי המועצות ברשויות המקומיות, להשבע אמונים ל"מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". אני חושב שאחרי החודשים האחרונים, אי אפשר להמנע עוד מהמסקנה שהסיפא של "ודמוקרטית" מיועדת רק לדבר אחד: לטהר את השרץ, לשמש עלה תאנה לתועבה. עד כה, עובדי מדינה וחברי מועצות נשבעו אמונים "למדינת ישראל ולחוקיה", וזה עבד לא רע בכלל. עכשיו רוצה שמטוב לטהר את שירות המדינה מלא-יהודים, ועל כן היא מעמיסה עליהם שבועות שלא יוכלו לעמוד בהן במצפון נקי. עכשיו היא רוצה למנוע מהישובים הערביים, המקופחים גם כך, גם את היכולת לנהל בעצמם את ענייניהם; היא אומרת זאת במפורש: "מי שמבקש ליהנות ממה שיש למדינה להציע, יתכבד ויצהיר אמונים לה גם אם הוא חבר מועצת אום אל פחם".

לך תסביר לה, כמו גם לרוב הישראלים, שהזכות ליהנות ממה שיש למדינה להציע לא תלויה בשום הצהרת נאמנות, שהיא זכות בסיס מעצם זה שנולדת כאזרח בה; לך תסביר להם שהם מבינים את זה הפוך, שהמדינה היא שחייבת נאמנות לאזרחיה, לא להיפך; לך תסביר להם שהמדינה היא רק כלי לשירות אזרחיה, ושבמקום שבו היא מתחילה להיות מעבר לכך היא הופכת למפלצת, למולך תובע קורבנות; לך תסביר להם שהצעות חוק כאלה לא רק שאינן מוסיפות נאמנות, הן מכרסמות בה.

כי, אחרי הכל, לא נאמנות מעניינת אותם: הם רוצים כניעות. הם רוצים מדינה שבה יוכלו היהודים, סוף סוף, להגיע למעמדם הנכון בקוסמוס האורתודוקסי ולהיות עם אדונים, שיוכל סוף סוף להרגיש איך זה לחיות במדינה שבה הוא זה שמחזיק את השוט.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

31 תגובות על ”לקראת משטרת מחשבות“

  1. עומר הגיב:

    אחרי כמה פוסטים "בסדר", פוסט יוצא דופן במעולותו ובחשיבות שלו. אני חושב שפרוייקטים כמו פרוייקט 300 לא שווים את המאמץ – הם מורידים משמעותית מאיכות הפוסטים, בד"כ, בגלל הדדליין הלחוץ. בכל אופן, יישר כוח, פוסט מצוין.

  2. אור הגיב:

    שאלה: איפה ההצעה של אריאל עומדת בהשוואה למצב הקיים בחוק כיום? עד כמה שאני זוכר יש כבר את היכולת התאורטית הזו לפסול עמותות ומפלגות "חתרניות"…

  3. חזי הגיב:

    אם עוד היה איזה ספק קל, עכשיו כבר ברור לחלוטין שהרעיון של דמוקרטיה בישראל נמצא תחת התקפה כבדה.

  4. דובי הגיב:

    בדברי ההסבר מזכיר אריאל שבכל החקיקה הקיימת שמציינת את ישראל כ"יהודית ודמוקרטית", המילה "דמוקרטית" תמיד באה שניה, ומשתמש בזה כהוכחה לכך שיהודיותה קודמת לדמוקרטיות שלה. אני חושב שצריך לתרגם את דבריו ולשלוח אותם לכל תומכי ישראל באשר הם.

  5. יש משהו שאף פעם לא הצלחתי להבין. אתה אומר, ומייצג בכך עמדה נפוצה, ש"המדינה היא שחייבת נאמנות לאזרחיה, לא להיפך". זה נשמע לי מצויין על הנייר, אבל מה זה אומר בפועל?

    הרי לאזרחי המדינה יש אינטרסים סותרים ביותר, וחצי מהם היו רוצים לראות את החצי האחר מועף לים. איך מדינה ששומרת נאמנות לאזרחיה – כל אזרחיה – מיישבת את הסתירות הללו?

  6. ידידיה הגיב:

    עוד פעם היסטריה? לא נמאס קצת? אז אריאל החליט למחזר את הצעת החוק שלו מהכנסת הקודמת, ביג פאקינג ניוז. יש לך את הטקסט המלא של המכתב ששלחה האגודה לזכויות האזרח? כי זו כבר ממש התפרעות. פגיעה בתנועה הקונסרביטיבית, yeah sure. צריך להזכיר לך איך מפרש בית המשפט את "מדינה יהודית ודמוקרטית", למשל בהקשר לבחירות לכנסת?

    ובהקשר לליה שמטוב, ו"לך תסביר לה, כמו גם לרוב הישראלים, שהזכות ליהנות ממה שיש למדינה להציע לא תלויה בשום הצהרת נאמנות" – אם החוק כבר דורש הצהרת נאמנות וזה אפילו "עבד לא רע", אז מה קשור המשפט לעיל לגברת שמטוב דווקא?

    • ידידיה הגיב:

      (נא להתעלם מהפסקה הנוגעת לשמטוב, רציתי להסח אותה אחרת והיא נשלחה בטעות)

    • ygurvitz הגיב:

      כשהצעת חוק כזו עוברת את ועדת השרים לענייני חקיקה מבלי להפסל על הסף, אני חושב שזה מצריך אזכור, כן. במיוחד בהתחשב בשאר הדברים שמתרחשים לאחרונה.

      • ידידיה הגיב:

        אתה כל כך בטוח שבאפריל 2008 לא דנו בהצעה הזו?

        • חרטא ברטא הגיב:

          מה גם שזה עדיין לא עבר. אפילו במשפט הראשון נאמר שהדיון נדחה, כך שהטענה "שהצעת החוק הזו "עוברת את ועדת השרים" לא ממש תופסת מים.

          מה פירוש דחיה של דיון? האם זה כמו במקרה של חוק הישראכרט שהדיון בו בוועדת השרים נדחה לבקשת מיכאל איתן רק משום שלא הספיק להתעמק בחומר שהוגש לעיונו?

          אולי כל הדיון בהצעת החוק היתה בסגנון של

          יו"ר: הנושא הבא לדיון לפי הפרוטוקול היא הצעת החוק של אורי אריאל שהוא מעלה כל שנתיים, הנודניק הזה, אבל מה לעשות הנוהל דורש דיון בכל הצעת חוק.

          שר א': אוי, נו באמת, למי יש כח להתעסק עם הדבר הזה עכשיו. ממילא הוא מעלה את זה שוב ושוב רק כדי לצחוק על אנשים שקופצים. עזוב אותי באמש'ך אני מאחר לרופא שיניים. בואו נדחה את הדיון בשטות הזאת עד לחודש הבא…

          יו"ר: יש התנגדות לבקשה של שר א'? לא מעניין אותי, אני צריך להגיע לחתונה של איזה חבר מרכז. להתראות בחודש הבא…..

  7. א.ה. הגיב:

    זה שחברי כנסת מהימין מפרסמים הצעות חוק דביליות (בלשון המעטה, פשיסטיות בלשון פחות נקייה) זה חדש? הצעות החוק הללו הועלו גם במושבים קודמים של הכנסת, ונפלו.

    חדשות זה אם הממשלה תחליט לתמוך/להעביר אותן.

  8. אור שחר הגיב:

    עלינו להבין כי הניסיון לשמר את הדמוקרטיה באמצעים דמוקרטיים הוא כבר אינו מן האפשר, שכן מה שמכונה עדיין "ממשלה" אינו אלא חונטה שיצרה הפכה מבפנים, מאוד בדומה למהפכה מבפנים שביצעה המפלגה הנאצית ברפובליקת ווימאר.

    לכן אין לנו סיבה להיות מודאגים יתר על המידה מהצעת חוק אנטי-דמוקרטית זו או אחרת, מפני שהמובן הנוכחי של דמוקרטיה בישראל זהה למובן של הרפובליקה העממית של סין או לתוכן הדמוקרטי של הסנאט הרומי בימי הקיסרות.

    כפי שאתה טוען, המונח רק נועד להכשיר את השרץ.

    אנו במלחמה מהותית כנגד הגורמים הפונדמנטליסטים היהודים, שכרתו ברית חשוכה עם הפאשיזם המתלהם של ישראל ביתנו ועם השמרנות של ההון שמייצג נתניהו.

    כנגדם עלינו לייצר ברית סוציאליסטית-ליברלית משמאל, מה שיסתכם בסופו של דבר במלחמת אזרחים שנראית לי בלתי נמנעת.

    • סמולן הגיב:

      באמא שלי, לוא רק היה לי שקל על כל פעם שמישהו טען, בנימה של צער, כי סוף סוף אין ברירה אלא לעבור לאלימות בשם הסוציאליזם + בעלי ברית מזדמנים. ואז, כמובן, יהיה רע לתפארת, אבל ההמונים יצאו לרחובות. באופן בלתי נמנע.

      • אור שחר הגיב:

        תפארתו של הרוע היא עניין יחסי.
        אינני נמנה על אלו החושבים כי הגנה על ערכי החירות וההתנגדות לגורמי הכוח הגדולים והגזענות באמצעים אלימים היא פרדוקסלית בהכרח.

        כמובן שעל רקע השיח הפוסט-מודרני הפוליטי אשר רואה בהימנעות מנטילת עמדה מעשה מוסרי, נראית הקריאה הזו מסוכנת לא פחות מהאלימות שטמונה באותם גורמים, אך אני איני חושב כך.

        איני מוצא בערכים מופשטים כמו חירות או שוויון ערך עליון מיסטי כלשהו שנותן לנו את הזכות להפעיל אלימות, אך אני מעוניין להגן בכל מאודי על האפשרות שלי להימנע מבחירה בערכים עליונים כלשהם.

        ולצורך טענתך הצינית, אני מעדיף עשרות מונים את השלכותיו של אותו תוהו ובוהו ו"רוע לתפארת", על פני נטילת חלק ביודו-פאשיזם שמתהווה כאן. אעדיף שיתלו אותי בכיכר העיר לפני שאצהיר נאמנות למי מחבורת הפושעים העלובים הראויים עצמם לתלייה אשר מחוקקים את אותם חוקים איומים.

        המלחמה מול פרנקו הייתה נכונה, כפי שהמלחמה מול היטלר הייתה נכונה, כפי שהמלחמה מול מיכאל בן ארי, הרב אליהו ודומיהם נכונה באותה מידה.

        ככל שהללו הופכים לגורמים דומיננטים יותר ופחות רדיקליים, הופך הסיכוי להתמודד עמם לא באמצעים אלימים קטן יותר.

        יש מקום לשיח דמוקרטי עם הימין, משום שימין אין פירושו בהכרח משיחיות גזענית קנאית ועיוורת.

        השמרנות הישנה של ריבלין, מרידור, בני בגין, ואפילו אביה המייסד, אויבנו השנוא – ז'בוטינסקי, הייתה שמרנות שהייתה אפילו דמוקרטית יותר מהדיקטטורה של מפא"י.

        אך מיכאל בן ארי וחבריו אינם בגדר שמרנות שניתן לקבל במסגרת שיח דמוקרטי, הם אויבים מסוכנים שמאיימים למוטט את הדמוקרטיה מבפנים ועושים זאת בהצלחה יתרה בשנתיים וחצי האחרונות.

        • א.ב. הגיב:

          נעזוב רגע בצד את העניין המוסרי…
          לא תהיה מלחמת אזרחים. הבעיה בישראל היא לא מה שנקרא הימין הקיצוני. קיצוניים יש בכל מקום, וצריכים להתמודד עם זה, וברוב המקומות גם מתמודדים עם זה פחות או יותר.
          הבעיה היא מה שקורה באמצע. בישראל כוחות הביטחון שולטים באמצע. הם כבר שולטים, אין ממש מה לעשות. זה בעצם לא חשוב מי יהיה בעל התואר- ראש ממשלה, חבר כנסת, קואליציה, אופוזיציה. הם לא קובעים כלום. מי שקובע זה אותו ענן של ביטחוניזם ששולט בכל פינה. מזה להפתר יהיה בלתי אפשרי.
          תהגרו!

        • סמולן הגיב:

          אה, אני לא מצטרף לחבורה הזו, שבה ז'בוטינסקי הוא אויב שנוא.

          נסה אולי "אויבי השנוא, ז'בוטינסקי": אם כי זה איכשהו יוצא ארכאי קצת. מצד שני, התיזה שלך היא לא בדיוק הקצה החותך של המדע.

  9. מני זהבי הגיב:

    אוף טופיק — פרוייקט מעניין, אם כי לא ברור אם תהיה לו תוצאה מעשית כלשהי:

    http://israeliwarcriminals.zzl.org/

    • אזרח הגיב:

      מעניין? פירסמו רשימה של 200 איש שלחמו בעזה, ולא בטוח שכולם באמת היו שם, והאשימו כל אחד ואחד מהם בפשעי מלחמה, בלי שום ראיה או אפילו תיאור של פשע לכאורה. התוצאה המעשית היחידה שיצאה מזה היא שאנשים קיבלו הודעות שטנה ואיומים בפייסבוק.

      • מני זהבי הגיב:

        אמרתי מעניין, לא אמרתי שאני תומך בו. תוצאה מעשית אחת עשויה להיות הבנה של כל מיני חיילים וקצינים זוטרים שמפארים את מעשיהם בעת השירות בפייסבוק שזה משהו שלא כדאי לעשות. תוצאה אחרת, אם מישהו מהמופיעים ברשימה היה מעורב ישירות בפגיעה בחפים מפשע, עשויה להיות תביעה פלילית נגד אותו מישהו — אבל לדעתי, הסיכוי לכך קלוש.

        • ידידיה הגיב:

          תוצאה מעשית אחרת עשויה להיות תביעת דיבה נגד מפעילי האתר. בכרי נחלץ בעור שיניו מפני שהחיילים בג'נין לא הואשמו באופן פרטני, למפעילי האתר לא תעמוד ההגנה הזו.

          • מני זהבי הגיב:

            לא יודע. ככל היודע לי, מפעילי האתר לא האשימו אף אחד מהמופיעים בו בפשעים ספציפיים. הם יכולים לטעון שמבחינתם, כל המבצע "הכה את העזתים כדי שיפחדו מישראל" היה פשע מלחמה אחד גדול. גם אם בית המשפט לא יסכים עם העמדה הזאת, אני לא רואה איך הוא יוכל להאשים את מי שמציג אותה בהוצאת דיבה.

  10. עלום הגיב:

    הארכיון שלך בבלוגלי כבר לא קיים. האם יש גיבוי שלו במקום אחר?

  11. arabi48 הגיב:

    מגוכח אבל מרתק. אם יחתום תושב עכברה על נאמנות למדינה "יהודית דמוקרטית" האם יאפשר לו רב שמואל אליהו לגור בצפת ולו דירת עראי?

  12. ידידיה הגיב:

    איך אפשר להגיב לפוסטים ישנים? החיילים שהכריחו ילד לפתוח תיקים נידונו רק למאסר על תנאי. נראה לי שאפילו אותך זה מפתיע.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3987399,00.html

טראקבקים/פינגבקים

  1. Tweets that mention לקראת משטרת מחשבות | החברים של ג'ורג' -- Topsy.com
  2. השתלטות « אמת מארץ ישראל
  3. השתלטות / אייל קליין | מחשבה אורחת