החברים של ג'ורג'

זה לא "חוק אבי יעקובוב", זה "חוק שוברים שתיקה"

ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, בעצת צחי הנגבי, תעלה הצעת חוק שמטרתה לאפשר לצה"ל להעמיד לדין חיילים שיביכו אותו גם חמש שנים לאחר שחרורם. החוק הנוכחי מאפשר העמדה לדין רק 180 יום לאחר השחרור. הצעת החוק של הנגבי קובעת ש"במקרה שבו פירסם אדם מידע על אודות שירותו הצבאי, שיש בו להעיד על התנהגות מבישה או בלתי הולמת שמהווה פגיעה ברוח צה"ל ובערכיו, ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום כל עוד טרם חלפו חמש שנים מיום שחדל להיות חייל". עם זאת, הצעת החוק מעניקה פטור מהעמדה לדין למי שבסך הכל חגג את ה"הווי היחידתי", כלומר שריקודים של חיילי צה"ל ברחובות ערים כבושות עדיין בסדר.

בהתחלה, במיוחד לאור האופן שבו מוצגת הידיעה – הצורך להרתיע אבי יעקובובים ועדן אברג'ילים ודומיהם – זה נראה בסדר, אם כי אתה צריך לפלבל בעיניים כדי להאמין שצחי הנגבי, שניהל מאבק נגד חושפי רצח שבויים במבצע ליטני, הוא זה שמגיש את ההצעה. אחרי כך אתה קולט שאין כאן בעצם מלחמה בתופעה הבעייתית עצמה: הנגבי לא מציע להרחיב את יכולתו של הפצ"ר להיאבק בהתעללות בפלסטינים; לא, הוא דורש יכולת לסתום את הפה לאנשים שמתעדים ומפרסמים את מה שהם עשו בשטחים, במקום, כנדרש, לשכוח את זה, לנסוע לאיזה חור במזרח ולחזור לישראל כאזרחים שלווים שערוכים להקלט במקום העבודה.

אין לצחי הנגבי בעיה עם עצם הצילומים של עדן אברג'יל; מה שמפריע לו הוא שהם יצאו מהאלבום הפרטי שלה, זה עם הכיתוב "התקופה הטובה ביותר בחיי" שבדור קודם היא היתה מראה לחברים בבית, ועכשיו הם נמצאים ברשות הכלל. החוק הזה לא נאבק במציאות הכיבוש; הוא פשוט מנסה להקל על חייהם של לוחמי ה-Hasbara.

לא שזה צריך להפתיע: אחרי הכל, Hasbara נעשתה חזות הכל. המצב כל כך חמור, שדובר צה"ל, בחפשו בעל ברית, מצא אותו ב… דובר צבא סין. , כן, כן: האנשים שכובשים את טיבט מדכאים את האויגור, ומפעילים מערכת משפט מגוחכת יותר ממערכת המשפט הצבאית ילמדו מצה"ל איך מציגים את כל זה לתקשורת המערבית. אגב, מתקבל הרושם שבמערכה על דעת הקהל חושבים באפרט ההסברה שמותר הכל: השבוע למדנו לראשונה שבניגוד למה שצה"ל טען עד כה, הלוחמים שירדו אל המאווי מרמרה היו חמושים בתמ"קי מיני עוזי. וזוכרים את נצחון ה-Hasbara הגדול ההוא בבריטניה, שהעיתונות דיווחה עליו בגאווה? אז קרה שם משהו משונה: אחד הדוברים של הצד הפלסטיני, גבריאל לאטנר, התברר – הפתעה! – כיהודי ששירת בצה"ל וכאיש Hasbara בעצמו. במהלך הדיון, העלה לאטנר שורה של נקודות Hasbara, וכיוון שהוא היה רשמית בצד הפלסטיני, כנראה סייע לא מעט לנצחונה של ישראל. הכל כשר במלחמה ו-Hasbara, כמסתבר. (אני רוצה להודות לאורי פולגר על הפניית תשומת הלב שלי לפרשה הזו).

ואז, בקריאה שניה של הצעת החוק של הנגבי, מתחוור משהו נוסף: החוק אולי מתואר ככזה שמיועד לטפל באברג'ילים ויעקובובים, אבל באותה מידה אפשר להפעיל אותו כנגד אנשים מציקים ומזיקים (ל-Hasbara, על כל פנים) בהרבה: אנשי "שוברי שתיקה". אם החוק יעבור, אז אנשים שיפרסמו מידע על שירותם הצבאי "שיש בו להעיד על התנהגות מבישה או בלתי הולמת שמהווה פגיעה ברוח צה"ל ובערכיו" – שימו לב, לא בהכרח התנהגותם-שלהם – ניתנים יהיו להעמדה לדין גם חמש שנים לאחר מעשה. ו"שירותו הצבאי" עשוי, על פניו, לאפשר העמדה לדין גם של חיילי מילואים. על פרסום, לא על מעשה.

חלק ניכר מהאנשים שמגיעים לשוברים שתיקה ומספרים את סיפוריהם עושים זאת במרחק זמן מהאירועים, בדרך כלל לאחר שהשתחררו ואחרי שהיה להם זמן לחשוב על מה שקרה, ולהבין מה הם עשו. החוק החדש של הנגבי – שעומד, במחשבה שניה, בקנה אחד עם התנהגותו אחרי מבצע ליטני – מיועד לסתום להם את הפה.

זו לא הפעם הראשונה שהממסד הצבאי נוקט בדרך דומה. אני זוכר איך, כאשר הקימו את "שוברים שתיקה", מצ"ח לא ניגשה אליהם וביקשה ראיות: היא הלכה והחרימה את התערוכה שהם עשו, שכן לדבריה היא הכילה חומר ראיות כלפי עורכי התערוכה עצמם. היה כאן מסר סמוי במיוחד: תסתמו את הפה, או שנטפל בכם, במי שהעז לחשוף את התופעה.

בהתחשב בהיסטוריה של הנגבי – הפוליטיקאי היחיד בישראל שהיה צריך להתנצל פעמיים על מעורבותו בהסתה לרצח פוליטי – צריך לגלות חשדנות בריאה כלפי הצעת החוק הזו שלו.

הודעה מנהלתית: בקרן הטבק והאלכוהול התקבלה לאחרונה תרומה, והתורם דרש בתוקף כי אשתמש בה כדי לרכוש טבק או אלכוהול. נראה שלא יהיה מנוס אלא לעשות כן. כמו כן, ניתן לשלם לקרן הטבק והאלכוהול גם בכרטיס אשראי, לא דרך פייפאל. האפשרות הזו נמצאת בפינה השמאלית התחתונה של המסך שמופיע אחרי הלחיצה על הכפתור.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • כפי שאמרתי בפוסט שהתפרסם היום, ישראל אינה מחוייבת לדמוקרטיה (וזכויות אדם) היא מחוייבת ללגיטימציה שמקנה הדמוקרטיה שלה. זו הסיבה שהארכיונים ישארו חסויים לעוד כמה עשורים (כי הם עשויים לפגוע ביחסי החוץ של ישראל) וזו הסיבה שהמלחמה היא לא נגד השפלת פלסטינים, אלא כנגד החשיפה שיש השפלה של פלסטינים.

  • מני ל

    מה אם כולם ימסרו את המידע שלהם לגורם שכבר עברו 5 שנים מאז שחרורו, והוא יהיה זה שיפרסם אותו? לא עקפנו את הבעיה?

  • Pingback: Tweets that mention זה לא "חוק אבי יעקובוב", זה "חוק שוברים שתיקה" | החברים של ג'ורג' -- Topsy.com()

  • ידידיה

    אויש, תנוחי.
    מהתיאור שלך אפשר לחשוב שהחיילים יועמדו לדין על עצם הפרסום, אבל מקריאה שטחית של התיאור בעיתון די ברור שהכוונה היא להעמדה לדין על העבירה המקורית. הווה אומר, אם בעדות של "שוברים שתיקה" חייל יספר איך התעלל בערבים, אפשר יהיה להעמידו לדין גם אחרי שחרורו. אם יספר איך אחרים התעללו בערבים, החוק בכלל לא רלוונטי לגביו.
    אני מוכן להתערב על כסף רב שכשיתפרסם הנוסח המדויק של הצעת החוק יתברר שאני צודק.

    • אם זו הכוונה, מה רע בפשוט הארכה של סמכות ההעמדה לדין של הפצ"ר מחצי שנה לחמש שנים? למה לקשור בין העבירה ובין הפרסום, ולקבוע שהסמכות להעמיד לדין תלויה בפרסום?

      • ידידיה

        הקשר בין העבירה ובין הפרסום הוא בדיוק כפי שעולה מהמאמר שלך: מטרת החוק היא הגנה על יחסי הציבור של צה"ל, לא הגנה על זכויות התושבים. בעניין זה אין לי ויכוח איתך. מה שאני טוען הוא שבשם ההגנה על יחסי הציבור של צה"ל לא יועמדו לדין מי שדיווחו על עבירות של אחרים, אלא רק מי שסיפרו על עבירות שעברו הם עצמם.

    • אורי

      כמי שאמון על "מחוקקינו" תהיה עמימות בשאלת מבצע/מדווח על מעשה , כי הנטייה היא להרוג את החושף ולחון את הפושע..כדי להשיג קולות מרכז וימין תהיה העמימות גם כלי להשגת קולות של דמוקרטורים בטווח שבין בן ארי ועזרא..

  • אור

    נראה שהשותפות עם סין היא ללמד את הסינים כיצד לערבב את העולם, ולא שההסברה הישראלית כל כך טובה כמו שהסינית ממש גרועה. אבל הם מחזיקים את כלכלת העולם אז סולחים להם בעוד מערכת ההסברה צריכה לשלוח מסתערבים תקשורתיים.

    ובטח מרוויחים על הדרך קצת כסף וקשרים. עוד "הצלחה" ליישות הציונית.

    • הסינים חושבים שההסברה של ישראל מצוינת, אלוהים יודעת למה.
      ורק כדי להבהיר למה הידיעה הזאת הייתה צריכה לעורר קול זעקה: "צבא השחרור העממי" הוא ב*הגדרתו הרשמית* צבא כפוף למפלגה ולא לממשלת המדינה. הוא גם צבא שמשימה מרכזית שלו היא להגן על המשטר מפני האזרחים, ולשם כך הוא מחזיק כוחות דיכוי בתוך הערים. הכוונה לערים בסין פרופר, בלי להיכנס בכלל לנושא השטחים הכבושים בטיבט ושינג'יאנג.

      זה לא גוף שאדם הגון או מדינה נורמלית אמורים לעזור לו לשפר את תדמיתו.

  • אני

    להלן ציטוט מהחוק:"במקרה שבו פירסם אדם מידע על אודות שירותו הצבאי, שיש בו להעיד על התנהגות מבישה או בלתי הולמת שמהווה פגיעה ברוח צה"ל ובערכיו, ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום כל עוד טרם חלפו חמש שנים מיום שחדל להיות חייל"

    שימו לב שלא כתוב שום דבר במשפט הזה על זה שהדבר המביך נעשה על ידי הנאשם עצמו. כל דבר שיפורסם שיכול להביך את צה"ל דינו בצרות למפרסם.

    • ידידיה

      ה"פרשנות" שלך היא בלתי סבירה בעליל.
      דרך אגב, אני לא מצליח למצוא את "הצעת החוק" הזו באתר הכנסת. אם למישהו יש קישור, יבורך.

      • למה לא? ולמה המרכאות?

        • ידידיה

          המרכאות על "הצעת החוק" באות מפני שלא מצאתי את הצעת החוק בין אלו שפורסמו. אני חושד שהציטוט לקוח מהודעה לעיתונות של הנגבי ולא משולחן הכנסת, אבל ייתכן שאני טועה.

          ה"פרשנות" אינה סבירה כי היא התחכמות פלפלנית שודאי לא היתה עוברת בבית המשפט. אין לי דרך "לוגית" להוכיח את זה, אבל כאמור לעיל, אני מוכן להתערב על סכום נכבד שבסופו של דבר החוק יתפרש כדברי (בניסוחו כפי שיוגש לכנסת, או בניסוחו הסופי, או בדברי ההסבר לחוק, או בבית המשפט).

          • ברמה העקרונית אם הייתי נוהג להתערב – הייתי לוקח את ההתערבות הזו. אני דווקא רואה בגישתך את ההתפלפלות.

            • ידידיה

              האם אינך נוהג להתערב?
              אם מישהו אחר מעוניין, אני מוכן להתערב על אלף שקלים (נעבוד ביחד על הניסוח).

          • אני חושב שסביר שבג"צ ידחה פרשנות כזו. אבל לא בטוח שבית משפט צבאי ידחה אותה. בכל מקרה, אפקט הצינון כאן אינו ניתן לביטול.

            • ידידיה

              מה הקשר לבג"ץ – האם אתה חושב שהוא יקבע שפרשנות כזו לחוק אינה חוקתית?

              לא הבנתי את ההערה לגבי אפקט הצינון.

              • יואב

                הוא וודאי התכוון לבית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לערעורים.
                האפקט המצנן הוא כאשר רבים יסברו כי לפי כל פרשנות לגיטימית החוק חל גם על מפרסמים שאינם עבריינים (וזהו בהחלט המצב כאן, למשל), הם ימנעו מלפרסם את הדברים גם במידה ואינם העבריינים מחשש להעמדה לדין על עצם הפרסום, וכך חופש הביטוי נפגע.

      • מידע אודות שירותי הצבאי כולל גם : "ראיתי את יותם בועט בפלסטינית", לא רק את "בעטתי בפלסטינית"

      • יואב

        מה גם שצריך לזכור שבדין הפלילי בהינתן שתי פרשנויות סבירות – יש ללכת עם הפרשנות המיטיבה עם הנאשם.

        אין לי מושג מהו הדין בבית הדין הצבאי, ויתכן גם שהפרשנות הצרה יותר (רק אם העבריין והמפרסם הם אותו אדם) אינה פרשנות לגיטימית, מאחר ולשון החוק לדעתי די ברורה (ואינה מגבילה), אם כי מנגד ניתן להביא את מטרת החוק כעדות לכך שהכוונה היא להגביל את הענישה רק למקרים בהם אדם המפרסם פרטים אודות עבירה שעבר (אם אכן כתוב בה כך במפורש).

        לדעתי, הצדק עם יוסי, מאחר ולשון החוק מדברת על "אדם המפרסם" – לשון שלא רק מחילה את החוק גם במקרה בו המפרסם איננו העבריין, אלא אף חמור מכך – לפי הלשון הזו קשה להרשיע עבריין כאשר הוא אינו זה המפרסם את המידע!
        מכיוון ולא יתכן שהמחוקק עד כדי כך אדיוט (כאשר בחוק יש גם false negative וגם false positive זועקים לשמיים), הרי שברור שהכוונה כאן היא לצוד את המפרסם.

        • ידידיה

          כפי שכתבתי, המטרה היא לצוד את המפרסם, אבל רק אם הוא עבריין. אין לי אשליות לגבי מטרת החוק, אבל האמצעים שהוא נוקט בהם הם הרבה פחות גרועים ממה שיוסי מתאר.

          • יואב

            ומה עם לצוד את העבריין במקרה שאינו המפרסם, למשל במקרה שחברו לפלוגה צילם והפיץ הכל? במקרה זה העבריין אינו אדם שמפרסם.

            אם זו לשון הצעת החוק, אזי אני נוטה לגישה של יוסי. אבל מאוד הגיוני שזו רק לשון ההודעה שפרסמו בעיתונות ולשון הצעת החוק באמת תעשה הרבה יותר שכל.

            • ידידיה

              אני אומר הוא שההיטפלות הדקדקנית ללשון ההודעה לעיתונות אינה במקומה, אבל מוסיף ואומר שאפילו אם זו תהיה לשון החוק, עדיין סביר מאוד שהוא יתפרש כפי שאני מפרש. כבר מזמן חלפו הימים שבהם התפרשו חוקים לפי משמעותם המילולית בלבד.

              • יואב

                אבל עיגון מילולי צריך, לא? אתה מציג את הפרשנות כאילו כל אחד מפרש מה בא לו, ואם צחי הנגבי אמר בתקשורת (או בהצעת החוק) דבר אחד, ובסוף כתוב בה מפורשות דבר שני, אז בית הדין הצבאי (יש לזכור, אין מדובר בבג"צ ובשופטים אוהדים ל"מלשנים") ילך עם הפרשנות המיטיבה עם הנאשם. "ניטפוק" היא לא טענת הגנה לגיטימית.

                עדיין לא הבנתי מדוע, אם הכוונה היא אכן רק להרשיע את מי שעבר עבירה לאחר שירותו הצבאי, לכתוב כי "מי שעבר עבירה, ופרסם אותה עד חמש שנים מיום שחרורו" וגו'. אין מדובר כאן בפיצוח האטום, אלא בלהרכיב משפט אשר תואם במדויק את כוונת החוק. צחי הנגבי גם אינו טיפש גמור, לי לפחות הוא עושה רושם של אדם ממולח. אם זוהי אכן לשון החוק, לי זה נראה כמו חוק שרוצה לצוד את המלשנים, ואך ורק אותם, בין אם עברו את העבירה בעצמם או לא.

                בכל מקרה, דרוש מעקב בעניין הצעת החוק.

                • ידידיה

                  נעקוב. מה חבל שהפלטפורמה פה אינה מתאימה לפתילים ארוכי ימים.

                • יוחאי

                  כדי לפתור את הסוגיה, אני מגיש לכם את פרשנות כותב החוק.
                  צחי הנגבי התראיין אתמול (רביעי) ליעל דן, והסביר שעצם הפרסום אינו מהווה עבירה, אלא ההתנהגות הבלתי ראויה.

                  יעל דן הקשתה ושאלה אם מישהו מפרסם עבירה של מישהו אחר, האם המפרסם או העבריין יועמדו לדין. הנגבי אמר שהעבריין. לא קראתי את הצעת החוק, אבל נראה שגם גורביץ' לא קרא אותה, ולא אף אחד מהמגיבים, כי לא ניתן למצוא אותה בשום מקום.

                • יואב

                  את זה אנחנו יודעים. הבעיה היא שה"פרשנות" (שיתכן שהיא רק כלפי חוץ) של כותב החוק אינה שווה כלום אם לשון החוק ברורה ואומרת דבר אחר.

                • ידידיה

                  יואב, לשון החוק היא כחומר ביד היוצר. אם אתה מייחס להנגבי (ולשאר חברי הועדה) ניסיון להביא לתוצאה מסוימת דרך איזו התחכמות בניסוח, וזאת למרות שהוא אומר במפורש שכוונתו אחרת, אזי אתה מזלזל מאוד באינטליגנציה שלו, ומעיד על חוסר הבנתך באופן שבו מתנהלת המערכת המשפטית. עם כל חוסר הסימפטיה שלי לאדון ח"כ עו"ד הנגבי, הוא בהחלט לא טיפש.

              • יואב

                כמובן שצריך להיות "מדוע… *לא* לכתוב" וגו'

      • אגב, מהניסיון שלי, לפעמים לוקח לאתר הכנסת שניים-שלושה ימים עד שהצעות חדשות עולות.

  • איגור

    אם כל כך רע לך כאן, תעזוב את הארץ.

    • עדו

      אבל איגור, אם הוא יעזוב את הארץ הוא יפרסם את הדברים האלו מחוץ לארץ ואיך השב"כ יוכל לשים עליו את היד?

    • לא, יקירי, עזוב אתה את הארץ. נמאס לי לשמוע מהגרים שזה עתה באו מפקפקים בפטריוטיות של הילידים.

      • Quercus

        לא נראה לי שזה מאבק של ילידים מול מהגרים, אלא של דמוקרטים מול אנטי-דמוקרטים. כבר יצא לי הרבה פעמים לשמוע את המשפט הזה גם מ"ילידים", ואם זה הטיעון שאתה מסתמך עליו, אז כשילידים אומרים לך את זה הם לכאורה צודקים, וכמובן שהם לא.

  • "השבוע למדנו לראשונה שבניגוד למה שצה"ל טען עד כה, הלוחמים שירדו אל המאווי מרמרה היו חמושים בתמ"קי מיני עוזי."

    משתמע מכאן כאילו כל התיאור שנמסר עד היום היה בלוף גדול.

    לא שזה לא ייתכן, אבל הפרשנות שלך היא לחומרא. אף אחד לא אמר שבאף רגע נתון לא היה נשק חם על הספינה. למיטב זכרוני נאמר שהחיילים שירדו לספינה לראשונה אחזו ברובי אל-הרג ובנוסף לכך היה להם נשק אישי משני לשעת-חירום (לא בשלוף).
    כמו-כן היה כנראה "גל שני" של ירידה לספינה לשם שחרור החטופים, ומן הסתם כאן כבר לא בחלו באמצעים.

    • מחוסר הסבר אחר, אקבל את השתיקה הרועמת כהסכמה לכך שהפרשנות על "הגילוי הגדול" בעדות אשכנזי היתה מופרכת או לכל הפחות מוגזמת.

  • שוברת שתיקה

    הלווו זה ויכוח די עקר- מי שצופה בעברה ואינו מונע אותה מבצע עבירה בעצמו.
    כלומר גם מי שישבור שתיקה בטרם מלאו חמש שנים לשיחרורו ויספר איך ראה התעללות בערבים וכו' לכאורה ביצע עברה שניתן לשפוט עליה (אי מניעת ביצוע פשע או משהו כזה) בקיצור לפי החוק המזעזע הזה אכן יהיה ניתן להעמיד לדין כל מי שיתן עדות לש"ש וטרם מלאו חמש שנים לשיחרורו ואכן ברור שקוף ונהיר שזו מטרת החוק- סתימת פיות. כי ידוע שאם לא מדברים על הבעיה היא נעלמת, לא ככה??

    • ידידיה

      כן, תזכירי לי רק כמה אנשים הורשעו בשנים האחרונות באי מניעת פשע? ברור מאליו, אין דרך טובה יותר לסתום לאנשים את הפה מאשר להפחיד אותם בכך שיהיו עלולים להעמיד אותם לדין על סעיף שהורשעו בו אולי שני אנשים בתולדות מדינת ישראל.

      • ידידיה

        עוד סיבה שהפוסט הזה מופרך: רוב הפרסומים שעושה "שוברים שתיקה", אם אינני טועה, הם בעילום שם. אין פה "פרסום" במובן הפייסבוקי, ואין את מי ואיך להעמיד לדין. יאיר גם עמד על כך שבמקרים רבים יש חיסיון עיתונאי למקור. מי שמוכן להזדהות בשמו ולעמוד מאחורי דבריו (ולמה לא, דרך אגב?), מוטב שיתלונן במשטרה.
        (ועכשיו יבואו עוד מתחכמים וינסו לטעון שהחוק הזה יחול גם על תלונה במשטרה?)

  • יחזקאל

    יכול להיות שמטרת החוק היא סתימת פיות. אבל נראה לי שבוחרים כאן להתעלם מכך שרבים מעדי "שוברים שתיקה" הם עבריינים בעצמם, רבים מהם מעידים במישרין על עבירות שהם עצמם ביצעו. אז מה, זה שהם "חוזרים בתשובה" ומשתמשים במעשיהם כאיל ניגוח פוליטי נגד המדינה, האם זה מכשיר את השרץ? אני מתנגד לסתימת פיות, אבל כמו כן לא מקובלת עליי העסקה המפוקפקת לפיה אם בעטת בילדה פלסטינית וצולמת, אתה עבריין, ואם בעטת באותה ילדה וסיפרת ל"שוברים שתיקה", אתה צדיק, קדוש ו"קורבן של המערכת".לכן, אני מעדיף שיסתמו את הפה ויפסיקו לבעוט בפלסטינים, מאשר שימשיכו לבעוט בהם ואחר כך ירחצו בניקיון כפיהם עם עדויות מתחסדות. מטרתן של עדויות אלה היא אינה שיפור הדמוקרטיה, אלא דה-לגיטימציה של המדינה, לא פחות מאשר כך שמטרת ההסברה היא חיזוקה. הדמוקרטיה אינה כלל חלק מהמשחק הזה. אז מה, אם אנ"ש עושים את זה אז זה בסדר?

  • יאיר אולמרט, עו"ד

    רק בעיה אחת קטנה יש בפרשנותכם. הראשונה היא שחוק מפורש בהתאם לתכליתו. מילות החוק אינן מבצרים אותם כובשים בעזרת מילונים, אלא לחוק יש תכלית, הסטוריה, רוח ונשמה ועליו לעמוד בקנה אחד עם עקרונות היסוד של דמוקרטיה (ומשכך אם החוק עובר במתכונתו ולא משונה הרי שהפרשנות המשפטית לו ויציקת התוכן תרפאו).

    המכשלה השניה היא שהחוק מדבר על פרסום ולא על מתן עדות בהליך משפטי או בפרסום של עיתונאי או אמצעי תקשורת שיש לו חסיון מקורות. (ומשכך הוא לא חוסם על פניו כלום).

    מוטב עם זאת, בהנחה שזה נוסח החוק לערוך שינויים בניסוחו וחשובים גם דברי ההסבר שהרי הם ודברי הכנסת מהווים את הכלי הפרשני במקרים הראשונים המובאים לדין.

    דברי ההסבר לא יוכלו להיות אלא כאלה שלא כוללים בחובם את מסגרת הפעילות של "שוברים שתיקה", שאם לא כן תיחשף ערוות החוק עוד לפני יחוקק. לפיכך, הדוגמאות שינתנו על רקען הוצע החוק ימלכדו את מציעיו מפני "מזימה" שכזו.

    סליחה על הטרחנות המשפטית. אבל בכל זאת בחוק עסקינן וכבר די שבעתי מכך שכל הציבור משפטפטן בלי השכלה, הכשרה וניסיון בכגון דא.

    • אורי

      דברי ההסבר יוכלו להישמע כתכלית טוהר הנשק והמצלמה , והמטרה שתוצהר בתקשורת תהיה לסתום פיות . למה שלא יעזו ? אם האוצר מנסה לבלום את בג"צ בהצעת חוק , ז"א נציגי פקידים המשרתים את הרשות המבצעת מקדמים הצעת חוק לקשירת ידי הרשות השופטת , ובגלוי , איזה עכבה אתה מזהה?

  • יואב

    ליוסי, ידידיה, וכל מי שלקח חלק בדיון בתגובות –

    היום הסתכלתי בלשון הסעיף המוצע והוא קובע מפורשות כי התיקון חל רק על פרסום של אדם מידע "שיש בו כדי להעיד על התנהגות מבישה או התנהגות בלתי הולמת של *אותו אדם*".

    כך שכל הדיון שניהלנו אכן התגלה כתיאורטי (לשמחת כולם, אני מניח), ולדעתי יש להוסיף הבהרה בנושא בתחתית הפוסט. החוק אכן התגלה כחוק אבי יעקובוב ולא כחוק שוברים שתיקה.