מצוות אנשים מלומדה
סיפור הזוי למדי פרץ לתקשורת בימים האחרונים: רב בצפון, שחשד כי אדם אחר ניהל יחסים לא כשרים עם בתו, אולי אף אנס אותה (החשוד מכחיש כל קשר), אסף את בנו וכמה בריונים יוצאי ישיבות אחרים כדי לסגור חשבון אישי עם החשוד. הם ארגנו לו אמבוש, והקטטה התדרדרה לקרב יריות בין החשוד, הרב ובנו של הרב.
בסיפור הזוי עוד יותר, מסתבר שאיש דת אורתודוקסי באזור הצפון הטיל מום באברי מינם של מאות ילדים באזור הצפון, והבעיה כמסתבר היא לא עם זה, אלא עם העובדה שהמום הוטל שלא כיאות, ויש לבצע ניתוח נוסף באברי המין של הנפגעים. יודגש שהניתוח מתבצע לא מטעמים בריאותיים, אלא מטעמים טקסיים גרידא. אחת העילות לכך שהבחינו בפעולה של הקוצץ הסורר היא שהתינוקות שנימולו אצלו לא בכו, כלומר סבלו פחות כאב. כתוצאה מרשלנות זו, צפוי האשם לאבד את רשיון הטלת המום שלו. לא דווח אם נפלה תקלה גם באותו חלק של הטקס שבו מוצץ הקוצץ את איבר מינו של התינוק, פעולה שבכל מצב אחר היתה מביאה למעצר מיידי, אם לא ללינץ'.
בסיפור שלישי, חזר מוטי אלון – שהוגלה על ידי פורום "תקנה" בשל, לא ברור מה בעצם, אבל המשטרה חושדת בו בקיום מין עם תלמידים קטינים – לפעילות רגילה, ובעצם מתעלם מההגבלות עליו. אלון נהנה מחסותו של חיים דרוקמן, שכבר הגן בעבר על תוקפים מיניים בישיבת "נתיב מאיר", שם העדיף לפתור את הבעיה באמצעות הרחקת התוקף מקורבנותיו (המממ, נשמע כמו פעולה של פורום "תקנה"). אליוקים רובינשטיין, אז היועץ המשפטי לממשלה הרחום והחנון, שלח לו מכתב תקיף, אבל לא העמיד אותו לדין.
הנחת יסוד סבירה, בהתחשב בעבר, היא שכאשר ישוב הרב השולף מהצפון אל קהילתו, הוא יוכל להתקבל מחדש ללא בעיות מיוחדות. מי שיהיו לו בעיות, כנראה יחליף קהילה. מוטי אלון ודרוקמן מוכיחים שאפשר להיות, אמנם במאמץ (במקרה של אלון) רבנים מוכרים גם כאשר אתה מעורב, במישרין או בעקיפין, בפשע המתועב של ניצול קטין הנתון למרותך לצרכים מיניים. וכפי שמראה לנו מקרה המוהל, אף שהחברה הדתית מתייחסת באופן סלחני לפשעים ועבירות מוסריות, אין לה כל סלחנות כשהדבר מגיע לסטיה בתחומי הפולחן. אילו אלון, דרוקמן והשולף היו נתפסים לא בנסיון רצח או אונס, אלא בכך שהם מדליקים ומכבים אורות בשבת, כל סמכותם הרבנית היתה נושלת מיד.
זו לא תובנה חדשה שאין קשר בין דת ובין מוסר; דיוויד "הנצרות מבוססת על ניסים ועד היום אין אדם חושב יכול להאמין בה בלי נס" יום עלה על זה לפני יותר מ-200 שנים. אבל פער כזה בין ההקפדה על מצוות הפולחן ובין הסלחנות כלפי מעשי הנבלה של אנשי הדת הוא באמת עוצר נשימה. לגזור ולשמור, לפעם הבאה שיגידו לכם שדתיים הם גם מוסריים יותר.
(יוסי גורביץ)
לא רוצה להיות קטנוני, אבל מין עם תלמידים (גברים) הוא גם עבירה הלכתית, חמורה בהרבה (מבחינת ההלכה) מהדלקת אור בשבת. כךשכל הטיעון קצת חלש.
זהו, שלא. גם לענות ילדים זו עבירה הלכתית חמורה, ועדיין החרדים יצאו להגנתו של הסדיסט חן. אם הוא היה נמנע בפומבי מהנחת תפילין, היחס כלפיו היה אחר לגמרי.
באופן אירוני, עלית כאן על אחת הבעיות הכרוכות בהגדרה הנורמטיבית של הדת היהודית (או של כל תופעה חברתית אחרת). מה זה הגדרה נורמטיבית? משהו כמו "אנחנו יודעים איך X אמור להיראות; אם משהו אינו נראה כך, זה בגלל שהוא אינו X".
הדוגמא של הימנעות פומבית מהנחת תפילין היא בעייתית בפני עצמה (איך לעזאזל עושים את זה? מסתובבים מזריחת השמש עד שקיעתה ברחוב עם שלט "היום לא הנחתי תפילין"?). אבל אני חושב שמוצדק לומר שאילו היה נודע (או אפילו היו מתהלכות שמועות עיקשות) שהרב מוטי אלון מדליק סיגריות בשבת באופן סדיר, מעמדו בקרב הציבור הדתי היה צונח לרצפה. מצד שני, החשדות הנוכחיים נגד מוטי אלון לא פגעו כנראה פגיעה אנושה במעמדו כרב.
עכשיו, מהמצב הזה אפשר להסיק שתי מסקנות: א) הקהילות שמוקירות את מוטי אלון לא באמת מקיימות את הדת היהודית; ב) הדת היהודית היא תופעה רבת פנים, שאין טעם לצמצם אותה להגדרה נורמטיבית כלשהי (גם לא כזאת הנשענת על הנורמות שנקבעו ע"י הדת הזאת עצמה). האפשרות הראשונה, אף אם אינה מהווה אבסורד מבחינה לוגית טהורה, נמצאת לדעתי קרוב מדי לשם. זוהי אחת הסיבות לכך שתופעות חברתיות עדיף לתאר לא במונחים נורמטיביים אלא במונחים פנומנולוגיים ("יש תופעה שקוראים לה X; בואו נראה במה היא מתאפיינת במשך שלבים שונים של קיומה").
כמובן, כל האמור לעיל נכון גם לגבי הגדרתם של היהודים כעם אן כדת.
יש עוד אופציה – זאת של חטאים מותרים מול חטאים אסורים.
יהדות, כמו כל דת, יודעת שכל אדם חוטא וכמו כל דת היא מתייחסת בסלחנות כלפי חטאים שלא מערערים את יסודותיה. מכאן ההבחנה בין אדם לחברו לבין אדם למקום.
יש בכך הרבה הגיון כי אנסים (לדוגמא) יש אצל כולם – מוסלמים, נוצרים, כולם – אבל רק יהודים לא מדליקים אור בשבת. מכאן אם אתה מעוניין לשמור על היהדות עליך להילחם באלו שלא שומרים על השבת ולהתעלם מאלו שאונסים, במיוחד אם האנסים הם יהודים חשובים.
מי אלה "החרדים"? יש הרבה שגינו אותו ואמרו שאין קשר בינו לבין המילה "רב" בכלל.
בכל קבוצת אוכלוסיה אתה תמצא את ההתנהגות הזאת, ברור שאצל החרדים היא קיצונית ונפוצה מאד, אבל לא צריך להכליל באופן כזה שטחי.
תודה לך. זה עתה שלחתי קישור לפוסט לידיד שפעם טען בלהט ש"דת עוזרת לאנשים לשמור על אמות מידה מוסריות".
אתמול קיבלתי את המכתב הבא בנוגע לפרשת מוטי אלון.
http://rotter.net/forum/gil/20044.shtml
אין לי שמן של מוסך על נכונות העובדות שבו.
הציטוט של יום נהדר! יש לך אותו באנגלית במקרה?
כן.
the Christian Religion not only was at first attended with miracles, but even at this day cannot be believed by any reasonable person without one
http://www.bartleby.com/37/3/15.html
אני הייתי מתרגם את המילה "reasonable" לא ל"חושב" (שלדעתי יוצר קצת סתירה פנימית כאן), אלא ל"סביר".
הפעם הקודמת שאמרו לי משהו טוב על דתיים ומוסר היתה אצלך, הבוקר, בטור הקודם(-:
מצאתי את זה אצל איריס יער אדלבאום, וזה מתקשר לכאן:
http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-48ef89704067b21004.htm
אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה – אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה
להבנתי, אלון לא ניצל את מרותו עם *קטינים*, אלא עשה אקטים מיניים עם *בגירים*, *מרצונם*. גם מזוז וכל מי שחקר את הפרשיה קבע שהוא לא עבר עבירה פלילית כלשהי. אבל הוא עבר עבירה דתית, ולכן אין כל בעיה שפורום פנימי כמו "תקנה" יטפל בנושא. הבעיה היא דתית ואולי אתית, אבל לא פלילית.
המשטרה חושבת אחרת, היא מאשימה אותו בשני מקרים של מעשים מגונים, ובמקרה אחד בכפיה, עם קטינים.