החברים של ג'ורג'

53 תגובות על ”החלטה חיובית, ביצוע פחדני“

1. גלעד ב. הגיב:

   2 באוגוסט 2010 בשעה 7:51

   למה מחכים לגיל 22? למה לא להוציא אותם לשנת שירות לאומי בגיל 18 ולגמור עניין?

   ובהזדמנות, נא להוציא גם את ערביי
   ישראל לשנת שירות לאומי בגיל 18. זה יעשה למגזר הזה רק טוב.

2. עדו הגיב:

   2 באוגוסט 2010 בשעה 8:15

   מה שבאמת צריך הוא להעלות את המשכורת של חייל בסדיר לזו של שכר המינימום במשק.
   כשגייסו אותי לא רק כפו עלי שירות בצבא, גם מנעו ממני להרוויח סכום בסיסי במשך אותן 3 שנים והשתחררתי בלי גרוש על הישבן. זה ברמה המוסרית של חובתה של המדינה למי שהיא כופה עליו שירות צבאי, ברמה המעשית – אם חייל יהפוך פתאום לעצמאי כלכלית ולא תלוי בהורים ובמשפחה, אם הוא יוכל אשכרה לצאת לבלות כמו שצריך בחופש בלי טובות מאבא (לא לכל אבא יש אוטו), אם המשכורת שלו אפילו תוכל לעזור למשפחה הנזקקת זה יעשה פלאים למוטיבציה של החייל הפשוט. זה גם יגדיל את כמות המתנדבים לקבע, אם כבר לחיילים יהיה קשה להתנתק מהעטינים של הצבא ולא להיפך.
   ולא, כל זה לא אומר עדיין שזה בסדר לשחרר את בחורי הישיבה משירות.

   • ארז הוכמן הגיב:

     3 באוגוסט 2010 בשעה 1:01

     אאל"ט חייל קרבי מרוויח משהו מאוד קרוב לשכר המינימום במשק, אם לא קצת יותר אפילו, כשאתה משקלל את המשכורת + מענק + פקדון + הטבות.

     • אמיר הגיב:

       3 באוגוסט 2010 בשעה 5:24

       מה אתה אומר.. איזה הטבות, אוכל של צבא ונסיעות לצבא? לא, לא ממש נחשב

       • ארז הוכמן הגיב:

         3 באוגוסט 2010 בשעה 11:15

         כן, אוכל, ביגוד, נסיעות וכו' זה דברים שמשתקללים במשכורת.

3. איתי, הגיב:

   2 באוגוסט 2010 בשעה 8:23

   לא רק צה"ל, גם אני מפחד מצבא מקצועי. מעטים מאוד מהאנשים האיכותיים, שעושים את הצבא שלנו לעליון על צבאות אחרים, יתגייסו. אתם חושבים שבארה"ב ובריטניה צעירים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני גבוה מתחרים על מקומות בסיירת? ואני אפילו לא מדבר על מתכנתים, פיזיקאים, אנשי מודיעין, ועוד. צבאות "מקצועיים" הם לא תמיד כל כך מקצועיים. חוץ מזה, צמצום מספר האזרחים ששותפים לצבא מסוכן לדמוקרטיה. רוב גדול מאוד של אזרחי בריטניה לא רצו במלחמה בעירק, ועדיין טוני בלייר יכול היה לשלוח את הצבא לשם. לעומת זאת, בשוויץ יש עדיין שירות חובה, והחיילים שמשתחררים אפילו לוקחים את הרובה שלהם הביתה ובאים איתו למילואים.

   • זיו פ הגיב:

     2 באוגוסט 2010 בשעה 8:37

     איתי צודקל לחלוטין – לנו יש צבא עליון בזכות כל הפיזיקאים והמתכנתים שבו. לא כמו בצבא ארה"ב הקיקיוני שאין להם אפילו את הסיירת.
     חוץ מזה בשווייץ יש עדיין שירות חובה!
     מ.ש.ל

     • איתי, הגיב:

       2 באוגוסט 2010 בשעה 10:40

       אפשר להיות ציניים, ואפשר לראות בסרט של מייקל מור איך מגייסים של המארינס הולכים לגייס צעירים עניים עם השכלה נמוכה בקניונים, ואיך לאף חבר קונגרס אין בנים בצבא. זה אולי טוב ויפה כשנלחמים במרחק חצי כדור ארץ מהמדינה שלך. בישראל, כשכמעט כל חייל בשטח הוא "רב"ט אסטרטגי" שפעולותיו יכולות להיות בעלות משמעות פוליטית עמוקה, אני מעדיף שיהיו כמה שיותר צעירים איכותיים בצבא. בנוסף, אפשר גם לקרוא קצת בעיתונים על כך חלק גדול מאוד של המודיעין האמריקאי, ואפילו כוחות לוחמים ממש, עברו למיקוד חוץ, על כל הבעיות הכרוכות בכך. בקיצור, לא כל מה שטוב למדינות אחרות מתאים גם לישראל.

       • יואב הגיב:

         2 באוגוסט 2010 בשעה 15:27

         מייקל מור, איך נגדיר את זה בעדינות? לא אמר את האמת. יש חברי קונגרס עם ילדים שמשרתים בעיראק. http://sayanythingblog.com/entry/politicians_with_children_in_iraq/

       • TIBERIVS GRACCVS הגיב:

         2 באוגוסט 2010 בשעה 20:53

         גם בלי לבטל את גיוס החובה צה"ל החליט להפריט חלק מהשרותים שהוא נותן (כמו הכנת אוכל) ואפילו תפקידים בטחוניים (כמו איוש מחסומים).

         • איתי הגיב:

           3 באוגוסט 2010 בשעה 16:56

           הפרטת המחסומים כבר מתבצעת, ולדברי אירגונים פלשתינאים רק מרעה את המצב. מסתבר שהצבא, שיש לו גם שיקולים הומניטריים ושיקולי תדמית, יותר גמיש מהחברה הפרטית, שהיא למטרת רווח בלבד. אבל כן יש חברות שמוכרות שירותי מזל"ט, והרבה מטבחים עברו לקייטרינג. אני חושב שלפחות ככלל אצבע, אין להפריט תפקידים מרכזיים.

   • גלעד ב. הגיב:

     2 באוגוסט 2010 בשעה 9:12

     הטיעון הסטנדרטי נגד צבא מיקצועי הוא שאנחנו צריכים בסיס מילואים רחב, לא רק סדיר, למקרה של מלחמה.

   • אורי הגיב:

     2 באוגוסט 2010 בשעה 10:06

     אתה טועה, הסקרים בבריטניה הראו מעל 50% תמיכה בעת הפלישה לעיראק.

     http://www.yougov.co.uk/corporate/archives/press-archives-pol-Main.asp?iID=1

     הפלישה הייתה ב-20 במארס 2003, הסתכל על סקרים לקראת התאריך הזה.

     מאיפה הדיעה כי צבאות מקצועיים הם איכותיים פחות בהכרח? אתה מכיר מחקר משווה בנושא?

     טיעון נגדי יכול להיות כי דווקא שירות החובה מונע התמקצעות. בצבא הבריטי, לדוגמא, השירות הוא קריירה, וישנם לוחמים, לא מפקדים, שמשרתים שנים רבות, בניגוד למצב בישראל.

     • איתי, הגיב:

       2 באוגוסט 2010 בשעה 11:02

       לגבי התמיכה במלחמה בבריטניה, היא הלכה וגברה לקראת הפלישה, שאני מפרש בתור סוג של "שקט, יורים". תסתכל אפילו שבוע לפני זה ותגלה שרוב האנגלים חושבים שבלייר ובוש ניהלו את המשבר בצורה גרועה, ושלא צריך לצאת למלחמה.

       לגבי צבא "מקצועי", קצת הבנת הנקרא לא תזיק. לא טענתי שצבא כזה הוא בהכרח פחות איכותי, אלא שהוא לא בהכרח יותר איכותי. אני זוכר שהייתי בהרצאה של מאיר פעיל, שאמר שהכינוי "צבא מקצועי" אפילו מעליב, כי צה"ל לא פחות מקצועי מצבאות אחרים. הביטוי המתאים הוא "צבא שכירים".

       • אורי הגיב:

         2 באוגוסט 2010 בשעה 12:14

         אני מקבל את המושג "צבא שכירים", הוא אכן מתאים הרבה יותר.

         אני לא מבין על איזה סקר אתה הסתכלת. אני הסתכלתי על הסקרים בימים לפני הפלישה, ובהם בבירור יש תשובה חיובית של מעל ל-50% לשאלה: "האם יש לפלוש לעיראק?". הבריטים תמכו במלחמה, זו לא דוגמא טובה למצב בו הממשלה יוצאת למלחמה נגד רצון העם באמצעות צבא שכירים.

       • ירון הגיב:

         2 באוגוסט 2010 בשעה 13:37

         צה"ל הוא בהחלט צבא מאוד לא מקצועי בלשון המעטה בוודאי ובודאי לעומת צבאות מערביים אחרים. ניתן לראות זאת בנקל על פי הכשרת הקצונה הקצרה בצבא (לפעמים מדובר בקורס במשך 3 חודשים בלבד) אין כנראה שום צבא מערבי בו הכשרת הקצונה כל כך מהירה. מעבר לכך גם מספר הקצינים בצה"ל הוא עצום (כפועל יוצא) הדבר כמובן בא על חשבון האיכות.

         • Tim הגיב:

           2 באוגוסט 2010 בשעה 14:11

           בצבא פינלנד הכשרה של קצינים היא גם בערך חודשיים-שלושה. אבל עובדי כפייה שם מגויסים לתשעה חודשים גג, אפשר לעשות שירות ללא מגע עם נשק, ומקבלים משכורת גבוהה יותר.

   • יותם הגיב:

     2 באוגוסט 2010 בשעה 11:12

     "אתם חושבים שבארה"ב ובריטניה צעירים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני גבוה מתחרים על מקומות בסיירת?"

     לפי מחקר של The Heritage Foundation (קרן מחקר אמריקאית שמרנית) יותר מ-75% מהמתגייסים בארה"ב ב-2006 ו-2007 מגיעים משכונות בהן ההכנסה החציונית למשפחה גבוהה מ-40 אלף דולר בשנה, כלומר ממעמד בינוני ומעלה (השכר החציוני למשפחה בארה"ב באותה תקופה עמד על כ-48 אלף דולר). למעשה, לפי המחקר כרבע מהמתגייסים באותן שנים הגיעו משכונות שנמצאות בחמישית העליונה מבחינת הכנסה משפחתית בארה"ב, כלומר לא רק שאנשים ממעמד בינוני גבוה מתגייסים הם גם עושים את זה באופן לא פרופורציונלי לכמות שלהם באוכלוסייה.
     כמובן שמדובר בקרן עם אג'נדה מסוימת, ויכול להיות שיש במחקר כל מני הטיות סטטיסטיות שלא שמתי לב אליהן (אני מודה שלא בדקתי מספיק טוב) אבל נראה לי שהוא כן מספיק על מנת לקבוע שצעירים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני גבוה בארה"ב בהחלט כן מתגייסים (ואני מניח שגם מתחרים על מקומות ביחידות מובחרות). למישהו יש נתונים אחרים?

     לינק למחקר – http://www.heritage.org/Research/Reports/2008/08/Who-Serves-in-the-US-Military-The-Demographics-of-Enlisted-Troops-and-Officers

     • איתי, הגיב:

       2 באוגוסט 2010 בשעה 15:01

       אין לי נתונים אחרים, אבל אני כן מכיר מוסד שנקרא peer reviewing. מאמר שכזה, שלא מוגש לכתב עת על מנת לעבור שיפוט ביקורתי לפני הפרסום, קשה לי להתייחס אליו ברצינות. אם בכל זאת נתייחס לנתונים שמופיעים בו, שים לב לייצוג יתר של תושבי דרום ארה"ב, מה שנותן כנראה צבא מוטה אידאולוגית ימינה. זה קורה גם בארץ, אבל תחשוב בעצמך מה עלול לקרות אם רק מתנחלים יתגייסו.

       • יותם הגיב:

         2 באוגוסט 2010 בשעה 17:34

         ההערה שלך לגבי העדר ה-peer reviewing היא נכונה למרות שהיא מאפיינת את הדוחות של הרבה ארגונים או מרכזי מחקר לא אקדמיים (אני בספק אם הדוחות של בצלם מצד אחד או של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מצד שני עוברים peer reviewing, אני לא יודע אם זאת סיבה לפסול אותם לחלוטין). בדיוק בגלל זה התייחסתי בעיקר לנתונים הסטטיסטיים שבמחקר שמבוססים (לפחות לטענת הכותבים) על נתוני משרד ההגנה ומפקד האוכלוסין האמריקאים שאני חושב שאפשר להתייחס אליהם כאמינים. כמובן שיתכן שהחוקרים בצעו איזושהי מניפולציה סטטיסטית לא לגיטימית על הנתונים, לקחו מהם רק מדגם קטן ולא מייצג או שהם סתם משקרים, ולכן כמו שאתה אומר צריך להתייחס למחקר בחשדנות.
         ההטיה האידאולוגית ימינה שאתה מציין היא אולי נכונה במידת מה אבל לא כל כך מובהקת. אורגון ומיין למשל שנמצאות במקומות השלישי והרביעי מבחינת היחס בין כמות המתגייסים וגודל האוכלוסייה הן מעוזים דמוקרטיים מובהקים. בכל מקרה, גם לאזורים ליברליים כמו החוף הצפון מזרחי והחוף המערבי יש לפי הנתונים ייצוג גדול למדי בצבא.
         כל זה כמובן לא אומר שבישראל לא יהיה מצב שכזה, ויכול להיות שתרחיש האימים שאתה מציע בו רק מתנחלים מתגייסים הוא אפשרי. אל מול זה אחד היתרונות של צבא מקצועי הוא שבעזרת הצעת תנאים טובים הוא יכול למשוך בקלות יחסית אוכלוסיה מגוונת ופחות מזוהה מבחינה פוליטית. הגיוני להאמין שהאופציות הכלכליות שצבא מקצועי יכול להציע דווקא יצליחו למשוך הרבה אנשים פחות "אידאולוגיים" לתפקידים משמעותיים בצבא אליהם הם לא היו מגיעים במצב אחר. יכול להיות שבעקבות צעד כזה דווקא נראה צבא שהיחידות הקרביות שלו פחות מוטות אידאולוגית ימינה מהיום. בהתחשב בכך שצבא מקצועי יהיה ככל הנראה חלש יותר מבחינה פוליטית מהצבא של היום, נראה לי שמצבה הדמוקרטי של ישראל רק ישתפר בעקבות צעד כזה.

       • ענבר הגיב:

         2 באוגוסט 2010 בשעה 17:57

         זה לא מאמר מדעי.
         אתה מבקש peer reviewing לנתונים של מינה צמח?

   • אלכס ס. הגיב:

     2 באוגוסט 2010 בשעה 11:50

     די נכון, אבל שכחת דבר אחד…
     צבא ארה"ב לא מפסיד מוחות בגלל זה, רוב עבודות הפיתוח והמחקר בו נעשות על ידי קבלנים חיצוניים (בעלי סיווג בטחוני כמובן), מה שאומר, תכל"ס, על ידי אותם האנשים שיכלו להיות מגוייסי "חובה" שעובדים בכפיה, ולכן עושים עבודה פחות איכותית, אבל מכיוון שהם שייכים לקבלן חיצוני, הם מקבלים תנאי עבודה ושכר ראויים, ולכן עושים את העבודה שלהם היטב.

     להזכירכם, המוטיבציה של אותם ה"מוחות" לשרת בצהל בתנאי עבודת כפיה יורדת ויורדת יחד עם השתלבות המדינה שלנו בשוק החופשי העולמי. שירות צבאי הוא כבר מזמן לא "כרטיס לעולם".

     מודל גיוס החובה לא יכול לעבוד במדינת שוק חופשי.

   • פלג ספיר הגיב:

     3 באוגוסט 2010 בשעה 3:30

     מתי אי פעם היתה כאן התנגדות למלחמה (ואני מדבר על התנגדות ממש, לא הפגנות כנגד פעולה ספציפית בה שבסופן רצחו אזרח)? איך בדיוק העובדה ש"כולנו היינו בצבא" מנעה אי-פעם ממנהיג לנהל אחת כזו?

     אם כבר, הנכון הוא דווקא ההיפך – זה גורם לאזחרים (היהודים) כאן להיות יותר נאמנים, כי ברגע שמבקרים את צה"ל – מבקרים גם אותך ואותי. וזה לא נעים לאף אחד שמבקרים אותו.

4. נועה הגיב:

   2 באוגוסט 2010 בשעה 9:10

   אני מתנגדת לביטול שירות החובה.
   בזכות שירות החובה צה"ל יכול לברור את האנשים האיכותיים ביותר, שלולי היה שירות חובה לא היו מתגייסים. אתם באמת מעוניינים שצה"ל יראה כמו משטרת ישראל? שיתגייסו רק אלה שאין להם ברירה אחרת?
   יתר על כן: צבא חובה שהכל (לכאורה) משרתים בו, מונע מלחמות מיותרות באמת. הציבור יצא לרחובות כדי לצאת מלבנון. זה היה משנה למישהו, אם אלה היו חיילים מקצועיים, לא "הבנים שלנו" אלא צרור טעוני טיפוח שלא מצאו לעצמם עיסוק יותר טוב?

   אני *רציתי* להתגייס (תהרגו אותי למה). אין לי ספק, שלו לא היה שירות חובה, הרעיון לא היה עובר בראשי, אפילו.

   מה שכן, אם היה אפשר לשלם לחיילים שכר גבוה יותר, אם ניתן לגייס לכך את התקציבים – אני בעד.

   • קגנוביץ' הגיב:

     2 באוגוסט 2010 בשעה 10:26

     במשטרה משרתים המון חיילים, לא? או משהו כזה.

   • ירון הגיב:

     2 באוגוסט 2010 בשעה 13:48

     את שוכחת דבר מאוד חשוב… כבר כיום קיים בצה"ל חלק מקצועי שכיר אלו הם כל אנשי הקבע המהווים את כל הקצונה הבכירה וכל מקבלי ההחלטות. את בעצם טוענת שהחלק בצה"ל שמגוייס בכפייה בגיל 18 הוא החלק עליו צה"ל מסתמך מבחינת כ"א איכותי. ואילו אנשי הקבע שהם המפקדים והם החלק שבאמת מקבל את ההחלטות הם ברמה של משטרת ישראל והם התגייסו לקבע רק כי לא היתה להם ברירה אחרת…
     כמובן שזה חסר הגיון לחלוטין.

     מעבר לכך דוקא צבא מקצועי יהיה חלש יותר מבחינה מדינית, ולכן הוא יתכופף להחלטות הממשלה. ישראל תפסיק להיות צבא שיש לו מדינה. שלטון אזרחי אמיתי בהכרך יביא לפחות מלחמות מיותרות.

     • ר הגיב:

       5 באוגוסט 2010 בשעה 10:52

       ירון, רבים מאנשי הקבע של היום מיותרים וברמה נמוכה.
       וחלק גדול לא היו מגיעים לקריירה הזו לעולם אילולא היו משרתים בחובה.

   • TIBERIVS GRACCVS הגיב:

     2 באוגוסט 2010 בשעה 13:58

     אני חושב שהחלק השני של הטיעון שלך הוא נכון אני רק לא בטוח שהוא לא אנכרוניסטי.

   • Tim הגיב:

     2 באוגוסט 2010 בשעה 15:21

     אפשר לברור אנשים איכותיים ביותר גם בלי לגרור אותם למחנה כפייה בגיל 18 – ראי דוגמה של חברות במגזר הפרטי. אם קפיטליזם חזירי אז עד הסוף.

5. שונרא הגיב:

   2 באוגוסט 2010 בשעה 9:13

   אני לא מבינה איך ממשלה יכולה לקבל החלטה כזו באופן חשאי ולשמור עליו בסוד.
   טכנית, איך עושים את זה? איך מסתירים את ההחלטות הביצועיות (שמישהו גם צריך ליישם) בסוד?
   ואיך זה התגלה עכשיו?

   • עופר הגיב:

     2 באוגוסט 2010 בשעה 12:18

     פשוט. מכניסים את זה בתור סעיף בחוק ההסדרים, ומקווים שאף אחד לא ימצא את זה עד אחרי שיאשרו אותו

6. אלעד יאיר הגיב:

   2 באוגוסט 2010 בשעה 9:37

   כתבת:
   "המוטיבציה לשירות בקרב הצעירים החילונים/מסורתיים צפויה לרדת משמעותית, והצבא מודאג מכך בצדק… יתר על כן, תצטמצם באופן ניכר גם השפעתו הציבורית, שכן החוויה הצבאית תהיה משותפת לפלח אוכלוסיה קטן ביחס, ועם העדר החוויה תשקע גם האהדה האוטומטית".

   השינוי המוצע חסר משמעות מבחינת המשרתים הלא חרדים. הוא אמנם מקל על צעירים חרדים לצאת מהישיבה מבלי להיות מגויסים, אבל כמדומני העובדה שככלל חרדים לא משרתים מקובעת בראשו של כל משרת בצבא הישראלי, שההגדרה החוקית – פטור משר הביטחון, חוק טל או סעיף קטן זה וזה בחוק ההסדר – חסרת משמעות ובוודאי לא תביא להבדל כל שהוא במוטיבציה לשרת.

   אף על פי כן, אני מסכים עם השורה התחתונה, שירות כפייה הוא רע וכפי הנראה רע-לא-הכרחי. כל עוד הוא מתקיים, צפויים עיוותים אלו ואחרים.

7. אלעד יאיר הגיב:

   2 באוגוסט 2010 בשעה 9:39

   אגב פראג, כמדומני טיילת שם לאחרונה (אם התמונות מפליקר אינן מטעות אותי). יש סיבה מיוחדת לטיול החוזר או שאתה סתם אוהב לנשנש הלושקי?

   • ygurvitz הגיב:

     3 באוגוסט 2010 בשעה 6:29

     היה כל כך מוצלח פעם שעברה, שהחלטתי לחזור לעוד סיבוב.

8. ירון הגיב:

   2 באוגוסט 2010 בשעה 10:36

   יוסי, אני מסכים איתך לחלוטין בכל אשר כתבת. ניתוח מעולה. ההצעה שלך היא בדיוק גם ההצעה של התנועה לצבא מקצועי. מצ"ב הלינק לרעיון של התנועה
   http://www.thepulse.co.il/index.php/201007213448/2010-07-21-07-02-08.html

   אתה מוזמן גם לקרוא באתר שלנו
   http://idfpro.org/

   וזו הקבוצה שלנו בפייסבוק
   http://www.facebook.com/idfpro?ref=ts

9. ש.ב הגיב:

   2 באוגוסט 2010 בשעה 11:12

   שלוש הערות לי יש.

   1. תתחדש על המצלמה.

   2. אני לא בטוח שצה"ל באמת רוצה את המתגייסים החרדים, למרות שהוא לעולם לא יודה בזה. אין לו מה לעשות אתם, וההתנהלות מולם בנוגע לתנאי שירות ושילוב ביחידות זה כאב ראש רציני ביותר מבחינתו. אני חושב שצה"ל מעדיף את המצב בו הם לא מתגייסים, והוא מתבכיין על זה.

   3. אני נגד צבא מקצועי מפני שהשירות הקצר של רוב החיילים, והמגוון שלהם זה כנראה הדבר היחיד שמעדן קצת את הפוליטיזציה של צה"ל. צבא מקצועי, במציאות הישראלית, עלול להקיף את הכנסת בטנקים.

10. החתול של שרדינגר הגיב:

    2 באוגוסט 2010 בשעה 11:49

    בישראל ישנו חוק עליון – חוק ההסדרים. זהו הסיפור האמיתי בהחלטה הזו ובהחלטות נוספות. ללא דיון וללא שקיפות מוצאות החלטות אל הפועל ע"פ גחמותיהם של רוה"מ ופקידוני האוצר.

11. שי הגיב:

    2 באוגוסט 2010 בשעה 12:09

    היום יש קצת פחות ממיליון חרדים[בערך 10 אחוז מהאוכלוסיה היהודית]
    ואני כבר שנים אומר שברגע שהם יגיעו למסה קריטית הם לא יוכלו להמשיך לתחזק את אורך החיים הבדלני והבלתי יצרני שלהם

    יותר ויותר אני משתכנע שהתהליך הזה כבר התחיל

    זאת גם הסיבה להתקצנות שלהם
    מדובר בהתנגדות טבעית לתהליך בלתי נמנע

    עשור מהיום החרדים יהיו משולבים הרבה יותר בחברה הכללית
    ותזכרו מה אני אומר עוד תראו שצדקתי

    • יבגני הגיב:

      3 באוגוסט 2010 בשעה 4:29

      אם יש היום קצת פחות ממליון חדרים, והם בערך 10% מהאוכלוסיה היהודית, אז יש בישראל קצת פחות מ10 מליון יהודים.
      News to me

      • שי ענבים הגיב:

        3 באוגוסט 2010 בשעה 6:48

        יש משהו כמו 700,000 מהם
        אף אחד לא יודע בדיוק כי קשה להגדיר אותם

12. Tim הגיב:

    2 באוגוסט 2010 בשעה 15:32

    אפשר לראות בהחלטה זו של ממשלת ישראל ניסיון לייסד רשמית את שתי הווארנות הגדולות: ברהמין וקשטרייה.

13. אגרול הגיב:

    2 באוגוסט 2010 בשעה 20:30

    תתחדש על המצלמה החדשה, סליחה על הבוטות אבל מאיזה אתרקנית אותה?

    • יבגני הגיב:

      3 באוגוסט 2010 בשעה 4:30

      כתוב- Ebay

14. עבי הגיב:

    3 באוגוסט 2010 בשעה 8:09

    אמנם זה לא קשור, אבל הנה כתבה שתחמם לכולכם את הלב:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/140/158.html?hp=1&loc=4&tmp=813

15. אורןה הגיב:

    3 באוגוסט 2010 בשעה 11:12

    הפוסט כמעט משכנע שהצבא צריך להפוך למקצועי. אבל באופן מופלא, הוא עושה את זה בכלל מבלי לדון בהשלכות של דבר כזה על החברה, המדינה והעם היהודי.

    כשם שהווייתה של המדינה היום מאוד מושתתת על צבא העם, סילוק האלמנט הזה ישפיע בהרבה מאוד כיוונים, חלקם חיוביים וחלקם שליליים. לא רק שהפוסט מציג רק את ההשפעות החיוביות, הוא גם מסלף השפעה שלילית מאוד (הוספת אלפים למעגל האבטלה) ומגחיך אותה ("יצטרכו למצוא עבודה אמיתית"). זו רטוריקה מרגיזה.

    זה בעצם הופך לרגע לטיעון ניאו-ליברלי שקורא להפרטת נכסי המדינה, שטוען שגופים ממשלתיים צריכים להפוך לפרטיים ולהתייעל. וכולנו יודעים שזה לא תמיד עובד נכון.

    ואגב אנשי קבע אוכלי חינם, אני לא בטוח שצבא מקצועי ישפר את המצב. הוא ישנה את תמונת חיילי החובה ופחות את תמונת הקבע, לדעתי. אני חושב שהצבא הצליח לייעל את מערך הקבע בשנים האחרונות, אגב.

    • ארז הוכמן הגיב:

      3 באוגוסט 2010 בשעה 11:19

      אין שום דבר ניאו-ליברלי בדרישה שעובדים יקבלו משכורת הראויה לעבודה אותה הם מבצעים, הדרישה שהצבא יתמקצע היא לא דרישה להפרטה אלא דרישה לתנאי עבודה הוגנים.

      • מני זהבי הגיב:

        3 באוגוסט 2010 בשעה 12:58

        השאלה היא, כמובן, מהי אותה "עבודה" המזכה את מי שעוסק בה במשכורת ראויה. למשל, אם תשאל את אברכי הכוללים, הם יגידו לך שללמוד גמרא זו עבודה נורא קשה (בעצם, זה אכן לא קל). האם, על-סמך הטיעון הזה, תסכים לשלם שכר מינימום לכל אברך? (במציאות הנוכחית, ככל הידוע לי, המדינה מקציבה לכל אברך סכום קטן משמעותית משכר המינימום). ואם תגדיר כעבודה רק את מה שמישהו מוכן לשלם עליו בשוק הפרטי, תגיע הישר לשדות הניאו-ליברליים (אם לא ליברטריאניים). והצבא, בכל מקרה, אינו צריך להיות חשוף לכללי ההיצע והביקוש של השוק הפרטי.
        בעצם, רוב הדיון שהתפתח פה הוא תיאורטי לחלוטין במציאות הישראלית. קיומו של שירות החובה בישראל נגזר בעיקר מכך שישראל צריכה להיות מסוגלת, אם תידרש לכך, להוציא לשדה הקרב כמה עשרות אחוזים מכלל אזרחיה הבוגרים. קוראים לזה גיוס מילואים כללי. זה אינו אירוע שכיח, השבח לאל (ככל הידוע לי, הפעם האחרונה הייתה ב-1973), אבל במציאות שלנו זה אירוע בעל סבירות שאינה אפסית ואינה אפילו קרובה לכך. קשה לי להניח שישראל תוכל לעמוד בדרישה הזאת אם לא תעביר את רובו המוחלט של כל שנתון מקרב אזרחיה את חוויית השירות הצבאי בצעירותם. זה ששירות החובה בישראל הוא ארוך מדי והצבא נוהג במשאבי האנוש העומדים לרשותו באופן בזבזני, זה נכון, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

        • ארז הוכמן הגיב:

          3 באוגוסט 2010 בשעה 13:08

          לו המדינה הייתה כופה על אברכים ללמוד תורה בשכר שהוא מתחת למינימום גם לאברכים הייתה תלונה סבירה. מאחר ואיש לא כופה עליהם את הלימודים אין להם שום זכות לשום תשלום שלא מקבל סטודנט באוניברסיטה.
          העוול העיקרי שתוקן, לדעתי, הוא זה שאסרו על תלמידי הישיבות לעבוד, אין זכות בסיסית בעיניי מהזכות להיות יצרני ושלילתה ממישהו, ולא משנה למה, נוראה בעיניי.

          • ארז הוכמן הגיב:

            3 באוגוסט 2010 בשעה 13:09

            לפתע שמתי לב שהשתמשתי בשלילה כפולה – עם הקוראים סליחה.

          • מני זהבי הגיב:

            3 באוגוסט 2010 בשעה 14:00

            זה שההסדר האוסר על האברכים (או תלמידי הישיבות) לעבוד הוא אווילי, זה נכון. דרך אגב, ההסדר הזה עוד לא בוטל לגמרי.
            אבל אני הבאתי את עניין האברכים כדי להצביע על משהו אחר: על כך שעבודה אינה תמיד ניתנת לתמחור על-פי הקריטריונים של היצע וביקוש. לצורך העניין, מדינת ישראל רשאית להחליט שיש לה עניין לתמוך בתחומי עיסוק מסוימים שאין להם ביקוש בשוק הפרטי, ולסבסד אברכים, או סטודנטים לפילוסופיה, או אמני רחוב — כל זאת על חשבון משלמי המסים, כמובן. באיזו מידה ראוי לעשות זאת, זו כבר שאלה אחרת.
            וכל זה, כאמור, לא ממש נוגע לשאלה של חובת השירות הצבאי. קיומה של זו נובע, בראש ובראשונה, מהצורך במאגר מילואים גדול ומיומן. הצורך הזה לא ייעלם בעתיד הקרוב גם אם, אנשאללה, ייחתמו הסכמי שלום בין ישראל לכל שכנותיה.

16. הירנוט הגיב:

    5 באוגוסט 2010 בשעה 11:17

    תתחדש על הקנון. יש לי נסיון מסויים עם שני המצלמות (את ה550 בדיוק קניתי, וב40 אני מתעסק לא מעט במקום עבודתי) יש יתרונות וחסרונות ל550 מול ה40 ואני מעריך יקח לך קצת זמן להתרגל לממשק של ה550 (אם אתה צלם שאוהם להתעסק עם הפארמטרים, ולא נוטה לצלם ב"אוטומט") ל550 איןגלגל שליטה ליד המסך בחלק האחורי של המצלמה. לעומת זאת, ה550 *הרבה* יותר קלה (מבחינת משקל) – ולגבי יכולות הוידאו שלה, פה כבר נכנסים לעולם אחר מבחינת אפשרויות.

    בכל אופן – תתחדש!

טראקבקים/פינגבקים

1. Tweets that mention החלטה חיובית, ביצוע פחדני | החברים של ג'ורג' -- Topsy.com
2. לא שומעים! » החרדים באים?