החברים של ג'ורג'

החלטה חיובית, ביצוע פחדני

הממשלה החליטה בחשאיות לפני כשבועיים על ביטול חובת הגיוס לבחורי ישיבה: מעתה, עם הגעתם של בני האצולה הללו לגיל 22, הם יוכלו לצאת לשנת שירות לאומי, ולאחריה ישוחררו מן השעבוד שלהם לראשי הישיבות ויוכלו לעבוד באופן חוקי.

שלושה צדדים מתנגדים להחלטה. הראשון, באופן מובן, הוא צה"ל. עד כה הפטור לחרדים היה רשמי למחצה בלבד, והכיל אלמנטים לא סימפטיים, כמו חוסר יכולתם של בחורי הישיבות להתקיים עצמאית. כמובן, זה היה פטור לכל דבר וכולם ידעו שבחורי הישיבות עובדים בשחור. התוצאה היתה הרסנית מכל בחינה שהיא: תלמידי הישיבות לא ביצעו שירות צבאי, לא תרמו את שלהם לשוק העבודה, התרגלו לרמות את המדינה (באמצעות הונאת מס), ונכבלו למעשה לראשי הישיבות שלהם (שיכלו לזרוק אותם לצבא בכל עת, ובאותה הזדמנות לחסל את הסיכויים שלהם לחיים נורמליים בעולם החרדי).

צה"ל מתנגד לפטור מכמה סיבות. ראשית, הוא מערער משמעותית את המיתוס של צבא העם. משמעות ההחלטה היא שסופית, 62 שנה אחרי הפשרה של בן גוריון על פטור ל-400 בחורי ישיבה, יש שני סוגים של אזרחים יהודים שלכל דבר ועניין מופרדים בלידתם: כאלה שנועדו לסכן את חייהם וכאלה שלא. שנית, הפטור הזה צריך – בצדק! – לעורר טינה בקרב האוכלוסיה היהודית שמחויבת לסכן את חייה (ונזכיר, לצורך העניין, שעצם לבישת מדים הופכת את האדם למטרה מותרת בפגיעה). המוטיבציה לשירות בקרב הצעירים החילונים/מסורתיים צפויה לרדת משמעותית, והצבא מודאג מכך – בצדק, מבחינתו. הדבר שמפחיד את צה"ל יותר מכל הוא המעבר לצבא מקצועי, שכן אז הוא יצומצם משמעותית, ואלפי אוכלי חינם אנשי קבע יצטרכו למצוא עבודה אמיתית (הצבא, נזכיר, הוא בהרבה מובנים ועד עובדים חזק מאד); יתר על כן, תצטמצם באופן ניכר גם השפעתו הציבורית, שכן החוויה הצבאית תהיה משותפת לפלח אוכלוסיה קטן ביחס, ועם העדר החוויה תשקע גם האהדה האוטומטית.

מה שמביא אותנו לצד השני שמתנגד להחלטה: ציבור האנשים הגדול מאד שכבר שימשו כעובדי כפיה של צה"ל ושוחררו מעולו. הללו מונעים על ידי הרגש הקמאי שאומר ש"אם דפקו אותי, אז כולם צריכים להדפק". זה ציבור גדול מאד, קולני מאד, וממורמר מאד, אבל כזה שלא השקיע יותר מדי מחשבה באופן שבו צה"ל צריך להיראות או לפעול. מבחינתו, צה"ל תמיד צודק.

הצד השלישי של המתנגדים, באופן לגמרי לא מפתיע, הם ראשי הישיבות. שם חוששים שרווקים "ינטשו את הישיבות באמצע תקופה הנחשבת בסיסית ומעצבת בחייהם", כלומר ייחשפו לעולם החיצון ואולי אפילו, תשמור האלה ותציל, יתחילו לחשוב לבד. אחרי הכל, מספר האנשים שנמלטו מן היהדות ברגע שהיתה להם ברירה היה תמיד גדול הרבה יותר מאלו ששמרו לה אמונים, ורגע הבריחה היה כאשר ניתנה להם אפשרות להשתלב בעולם מתקדם יותר. בחורי הישיבות שכבר נישאו כבולים; יש להם אשה, ילדים, מחויבויות. מבחינתם, היציאה החוצה תהיה טרגדיה קשה. המקסימום שהם יכולים להיות הוא אנוסים. אבל מבחינת הרווקים, כל החיים לפניהם.

צריך לתמוך בצעד הזה. צריך לשחרר כמה שיותר בחורי ישיבה מעול הרבנים שלהם. והעובדה שהמהלך הזה יפגע קשות במוטיבציה של חילונים ומסורתיים לשירות צבאי היא מבורכת: שירות צבאי כפוי הוא עוול, הוא הפיכתם של המשרתים לעובדי כפיה. הגיע הזמן להפסיק אותו, ואם זה יקרה בגלל התקוממות המונית של מלע"כים (מיועדים לעבודת כפיה), מה טוב. סוף סוף יהיה כאן שינוי שהגיע מלמטה. אולי, סוף סוף, הרגש הישראלי הבסיסי – הסירוב להיות פראייר – יוביל לשינוי חיובי.

כל זה לא אומר שהמהלך הממשלתי היה ראוי. החלטה בנושא כזה, שנמצא במחלוקת קשה עשרות שנים, לא יכולה להיפתר במסגרת איזה סעיף בחוק ההסדרים. לא בחברה חופשית. ואם הממשלה קיבלה החלטה כזו, היא לא יכולה להסתיר אותה ולקוות שאף אחד לא ישים לב. בכך, כמובן, מתנהלת ממשלת נתניהו כמו הפחדנים שלמדנו להכיר ולתעב.

אבל עכשיו ההחלטה נחשפה, ועכשיו יהיה דיון. ואולי יצא מזה משהו טוב.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבל מספר תרומות גדול בקרן הטבק והאלכוהול. רכשתי באיביי מצלמה חדשה – Canon 550D, DSLR שאמורה להחליף את ה-Canon 40D המזדקנת שלי – והיא אמורה להגיע לארץ בקרוב, עם קצת מזל לפני החופשה בפראג (ב-22 באוגוסט). אני מודה לכל התורמים. בלעדיהם זה לא היה קורה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • גלעד ב.

    למה מחכים לגיל 22? למה לא להוציא אותם לשנת שירות לאומי בגיל 18 ולגמור עניין?

    ובהזדמנות, נא להוציא גם את ערביי
    ישראל לשנת שירות לאומי בגיל 18. זה יעשה למגזר הזה רק טוב.

  • Pingback: Tweets that mention החלטה חיובית, ביצוע פחדני | החברים של ג'ורג' -- Topsy.com()

  • עדו

    מה שבאמת צריך הוא להעלות את המשכורת של חייל בסדיר לזו של שכר המינימום במשק.
    כשגייסו אותי לא רק כפו עלי שירות בצבא, גם מנעו ממני להרוויח סכום בסיסי במשך אותן 3 שנים והשתחררתי בלי גרוש על הישבן. זה ברמה המוסרית של חובתה של המדינה למי שהיא כופה עליו שירות צבאי, ברמה המעשית – אם חייל יהפוך פתאום לעצמאי כלכלית ולא תלוי בהורים ובמשפחה, אם הוא יוכל אשכרה לצאת לבלות כמו שצריך בחופש בלי טובות מאבא (לא לכל אבא יש אוטו), אם המשכורת שלו אפילו תוכל לעזור למשפחה הנזקקת זה יעשה פלאים למוטיבציה של החייל הפשוט. זה גם יגדיל את כמות המתנדבים לקבע, אם כבר לחיילים יהיה קשה להתנתק מהעטינים של הצבא ולא להיפך.
    ולא, כל זה לא אומר עדיין שזה בסדר לשחרר את בחורי הישיבה משירות.

    • ארז הוכמן

      אאל"ט חייל קרבי מרוויח משהו מאוד קרוב לשכר המינימום במשק, אם לא קצת יותר אפילו, כשאתה משקלל את המשכורת + מענק + פקדון + הטבות.

      • מה אתה אומר.. איזה הטבות, אוכל של צבא ונסיעות לצבא? לא, לא ממש נחשב

        • ארז הוכמן

          כן, אוכל, ביגוד, נסיעות וכו' זה דברים שמשתקללים במשכורת.

  • איתי,

    לא רק צה"ל, גם אני מפחד מצבא מקצועי. מעטים מאוד מהאנשים האיכותיים, שעושים את הצבא שלנו לעליון על צבאות אחרים, יתגייסו. אתם חושבים שבארה"ב ובריטניה צעירים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני גבוה מתחרים על מקומות בסיירת? ואני אפילו לא מדבר על מתכנתים, פיזיקאים, אנשי מודיעין, ועוד. צבאות "מקצועיים" הם לא תמיד כל כך מקצועיים. חוץ מזה, צמצום מספר האזרחים ששותפים לצבא מסוכן לדמוקרטיה. רוב גדול מאוד של אזרחי בריטניה לא רצו במלחמה בעירק, ועדיין טוני בלייר יכול היה לשלוח את הצבא לשם. לעומת זאת, בשוויץ יש עדיין שירות חובה, והחיילים שמשתחררים אפילו לוקחים את הרובה שלהם הביתה ובאים איתו למילואים.

    • זיו פ

      איתי צודקל לחלוטין – לנו יש צבא עליון בזכות כל הפיזיקאים והמתכנתים שבו. לא כמו בצבא ארה"ב הקיקיוני שאין להם אפילו את הסיירת.
      חוץ מזה בשווייץ יש עדיין שירות חובה!
      מ.ש.ל

      • איתי,

        אפשר להיות ציניים, ואפשר לראות בסרט של מייקל מור איך מגייסים של המארינס הולכים לגייס צעירים עניים עם השכלה נמוכה בקניונים, ואיך לאף חבר קונגרס אין בנים בצבא. זה אולי טוב ויפה כשנלחמים במרחק חצי כדור ארץ מהמדינה שלך. בישראל, כשכמעט כל חייל בשטח הוא "רב"ט אסטרטגי" שפעולותיו יכולות להיות בעלות משמעות פוליטית עמוקה, אני מעדיף שיהיו כמה שיותר צעירים איכותיים בצבא. בנוסף, אפשר גם לקרוא קצת בעיתונים על כך חלק גדול מאוד של המודיעין האמריקאי, ואפילו כוחות לוחמים ממש, עברו למיקוד חוץ, על כל הבעיות הכרוכות בכך. בקיצור, לא כל מה שטוב למדינות אחרות מתאים גם לישראל.

        • יואב

          מייקל מור, איך נגדיר את זה בעדינות? לא אמר את האמת. יש חברי קונגרס עם ילדים שמשרתים בעיראק. http://sayanythingblog.com/entry/politicians_with_children_in_iraq/

        • גם בלי לבטל את גיוס החובה צה"ל החליט להפריט חלק מהשרותים שהוא נותן (כמו הכנת אוכל) ואפילו תפקידים בטחוניים (כמו איוש מחסומים).

          • איתי

            הפרטת המחסומים כבר מתבצעת, ולדברי אירגונים פלשתינאים רק מרעה את המצב. מסתבר שהצבא, שיש לו גם שיקולים הומניטריים ושיקולי תדמית, יותר גמיש מהחברה הפרטית, שהיא למטרת רווח בלבד. אבל כן יש חברות שמוכרות שירותי מזל"ט, והרבה מטבחים עברו לקייטרינג. אני חושב שלפחות ככלל אצבע, אין להפריט תפקידים מרכזיים.

    • גלעד ב.

      הטיעון הסטנדרטי נגד צבא מיקצועי הוא שאנחנו צריכים בסיס מילואים רחב, לא רק סדיר, למקרה של מלחמה.

    • אורי

      אתה טועה, הסקרים בבריטניה הראו מעל 50% תמיכה בעת הפלישה לעיראק.

      http://www.yougov.co.uk/corporate/archives/press-archives-pol-Main.asp?iID=1

      הפלישה הייתה ב-20 במארס 2003, הסתכל על סקרים לקראת התאריך הזה.

      מאיפה הדיעה כי צבאות מקצועיים הם איכותיים פחות בהכרח? אתה מכיר מחקר משווה בנושא?

      טיעון נגדי יכול להיות כי דווקא שירות החובה מונע התמקצעות. בצבא הבריטי, לדוגמא, השירות הוא קריירה, וישנם לוחמים, לא מפקדים, שמשרתים שנים רבות, בניגוד למצב בישראל.

      • איתי,

        לגבי התמיכה במלחמה בבריטניה, היא הלכה וגברה לקראת הפלישה, שאני מפרש בתור סוג של "שקט, יורים". תסתכל אפילו שבוע לפני זה ותגלה שרוב האנגלים חושבים שבלייר ובוש ניהלו את המשבר בצורה גרועה, ושלא צריך לצאת למלחמה.

        לגבי צבא "מקצועי", קצת הבנת הנקרא לא תזיק. לא טענתי שצבא כזה הוא בהכרח פחות איכותי, אלא שהוא לא בהכרח יותר איכותי. אני זוכר שהייתי בהרצאה של מאיר פעיל, שאמר שהכינוי "צבא מקצועי" אפילו מעליב, כי צה"ל לא פחות מקצועי מצבאות אחרים. הביטוי המתאים הוא "צבא שכירים".

        • אורי

          אני מקבל את המושג "צבא שכירים", הוא אכן מתאים הרבה יותר.

          אני לא מבין על איזה סקר אתה הסתכלת. אני הסתכלתי על הסקרים בימים לפני הפלישה, ובהם בבירור יש תשובה חיובית של מעל ל-50% לשאלה: "האם יש לפלוש לעיראק?". הבריטים תמכו במלחמה, זו לא דוגמא טובה למצב בו הממשלה יוצאת למלחמה נגד רצון העם באמצעות צבא שכירים.

        • צה"ל הוא בהחלט צבא מאוד לא מקצועי בלשון המעטה בוודאי ובודאי לעומת צבאות מערביים אחרים. ניתן לראות זאת בנקל על פי הכשרת הקצונה הקצרה בצבא (לפעמים מדובר בקורס במשך 3 חודשים בלבד) אין כנראה שום צבא מערבי בו הכשרת הקצונה כל כך מהירה. מעבר לכך גם מספר הקצינים בצה"ל הוא עצום (כפועל יוצא) הדבר כמובן בא על חשבון האיכות.

          • Tim

            בצבא פינלנד הכשרה של קצינים היא גם בערך חודשיים-שלושה. אבל עובדי כפייה שם מגויסים לתשעה חודשים גג, אפשר לעשות שירות ללא מגע עם נשק, ומקבלים משכורת גבוהה יותר.

    • יותם

      "אתם חושבים שבארה"ב ובריטניה צעירים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני גבוה מתחרים על מקומות בסיירת?"

      לפי מחקר של The Heritage Foundation (קרן מחקר אמריקאית שמרנית) יותר מ-75% מהמתגייסים בארה"ב ב-2006 ו-2007 מגיעים משכונות בהן ההכנסה החציונית למשפחה גבוהה מ-40 אלף דולר בשנה, כלומר ממעמד בינוני ומעלה (השכר החציוני למשפחה בארה"ב באותה תקופה עמד על כ-48 אלף דולר). למעשה, לפי המחקר כרבע מהמתגייסים באותן שנים הגיעו משכונות שנמצאות בחמישית העליונה מבחינת הכנסה משפחתית בארה"ב, כלומר לא רק שאנשים ממעמד בינוני גבוה מתגייסים הם גם עושים את זה באופן לא פרופורציונלי לכמות שלהם באוכלוסייה.
      כמובן שמדובר בקרן עם אג'נדה מסוימת, ויכול להיות שיש במחקר כל מני הטיות סטטיסטיות שלא שמתי לב אליהן (אני מודה שלא בדקתי מספיק טוב) אבל נראה לי שהוא כן מספיק על מנת לקבוע שצעירים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני גבוה בארה"ב בהחלט כן מתגייסים (ואני מניח שגם מתחרים על מקומות ביחידות מובחרות). למישהו יש נתונים אחרים?

      לינק למחקר – http://www.heritage.org/Research/Reports/2008/08/Who-Serves-in-the-US-Military-The-Demographics-of-Enlisted-Troops-and-Officers

      • איתי,

        אין לי נתונים אחרים, אבל אני כן מכיר מוסד שנקרא peer reviewing. מאמר שכזה, שלא מוגש לכתב עת על מנת לעבור שיפוט ביקורתי לפני הפרסום, קשה לי להתייחס אליו ברצינות. אם בכל זאת נתייחס לנתונים שמופיעים בו, שים לב לייצוג יתר של תושבי דרום ארה"ב, מה שנותן כנראה צבא מוטה אידאולוגית ימינה. זה קורה גם בארץ, אבל תחשוב בעצמך מה עלול לקרות אם רק מתנחלים יתגייסו.

        • יותם

          ההערה שלך לגבי העדר ה-peer reviewing היא נכונה למרות שהיא מאפיינת את הדוחות של הרבה ארגונים או מרכזי מחקר לא אקדמיים (אני בספק אם הדוחות של בצלם מצד אחד או של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מצד שני עוברים peer reviewing, אני לא יודע אם זאת סיבה לפסול אותם לחלוטין). בדיוק בגלל זה התייחסתי בעיקר לנתונים הסטטיסטיים שבמחקר שמבוססים (לפחות לטענת הכותבים) על נתוני משרד ההגנה ומפקד האוכלוסין האמריקאים שאני חושב שאפשר להתייחס אליהם כאמינים. כמובן שיתכן שהחוקרים בצעו איזושהי מניפולציה סטטיסטית לא לגיטימית על הנתונים, לקחו מהם רק מדגם קטן ולא מייצג או שהם סתם משקרים, ולכן כמו שאתה אומר צריך להתייחס למחקר בחשדנות.
          ההטיה האידאולוגית ימינה שאתה מציין היא אולי נכונה במידת מה אבל לא כל כך מובהקת. אורגון ומיין למשל שנמצאות במקומות השלישי והרביעי מבחינת היחס בין כמות המתגייסים וגודל האוכלוסייה הן מעוזים דמוקרטיים מובהקים. בכל מקרה, גם לאזורים ליברליים כמו החוף הצפון מזרחי והחוף המערבי יש לפי הנתונים ייצוג גדול למדי בצבא.
          כל זה כמובן לא אומר שבישראל לא יהיה מצב שכזה, ויכול להיות שתרחיש האימים שאתה מציע בו רק מתנחלים מתגייסים הוא אפשרי. אל מול זה אחד היתרונות של צבא מקצועי הוא שבעזרת הצעת תנאים טובים הוא יכול למשוך בקלות יחסית אוכלוסיה מגוונת ופחות מזוהה מבחינה פוליטית. הגיוני להאמין שהאופציות הכלכליות שצבא מקצועי יכול להציע דווקא יצליחו למשוך הרבה אנשים פחות "אידאולוגיים" לתפקידים משמעותיים בצבא אליהם הם לא היו מגיעים במצב אחר. יכול להיות שבעקבות צעד כזה דווקא נראה צבא שהיחידות הקרביות שלו פחות מוטות אידאולוגית ימינה מהיום. בהתחשב בכך שצבא מקצועי יהיה ככל הנראה חלש יותר מבחינה פוליטית מהצבא של היום, נראה לי שמצבה הדמוקרטי של ישראל רק ישתפר בעקבות צעד כזה.

        • ענבר

          זה לא מאמר מדעי.
          אתה מבקש peer reviewing לנתונים של מינה צמח?

    • אלכס ס.

      די נכון, אבל שכחת דבר אחד…
      צבא ארה"ב לא מפסיד מוחות בגלל זה, רוב עבודות הפיתוח והמחקר בו נעשות על ידי קבלנים חיצוניים (בעלי סיווג בטחוני כמובן), מה שאומר, תכל"ס, על ידי אותם האנשים שיכלו להיות מגוייסי "חובה" שעובדים בכפיה, ולכן עושים עבודה פחות איכותית, אבל מכיוון שהם שייכים לקבלן חיצוני, הם מקבלים תנאי עבודה ושכר ראויים, ולכן עושים את העבודה שלהם היטב.

      להזכירכם, המוטיבציה של אותם ה"מוחות" לשרת בצהל בתנאי עבודת כפיה יורדת ויורדת יחד עם השתלבות המדינה שלנו בשוק החופשי העולמי. שירות צבאי הוא כבר מזמן לא "כרטיס לעולם".

      מודל גיוס החובה לא יכול לעבוד במדינת שוק חופשי.

    • פלג ספיר

      מתי אי פעם היתה כאן התנגדות למלחמה (ואני מדבר על התנגדות ממש, לא הפגנות כנגד פעולה ספציפית בה שבסופן רצחו אזרח)? איך בדיוק העובדה ש"כולנו היינו בצבא" מנעה אי-פעם ממנהיג לנהל אחת כזו?

      אם כבר, הנכון הוא דווקא ההיפך – זה גורם לאזחרים (היהודים) כאן להיות יותר נאמנים, כי ברגע שמבקרים את צה"ל – מבקרים גם אותך ואותי. וזה לא נעים לאף אחד שמבקרים אותו.

  • נועה

    אני מתנגדת לביטול שירות החובה.
    בזכות שירות החובה צה"ל יכול לברור את האנשים האיכותיים ביותר, שלולי היה שירות חובה לא היו מתגייסים. אתם באמת מעוניינים שצה"ל יראה כמו משטרת ישראל? שיתגייסו רק אלה שאין להם ברירה אחרת?
    יתר על כן: צבא חובה שהכל (לכאורה) משרתים בו, מונע מלחמות מיותרות באמת. הציבור יצא לרחובות כדי לצאת מלבנון. זה היה משנה למישהו, אם אלה היו חיילים מקצועיים, לא "הבנים שלנו" אלא צרור טעוני טיפוח שלא מצאו לעצמם עיסוק יותר טוב?

    אני *רציתי* להתגייס (תהרגו אותי למה). אין לי ספק, שלו לא היה שירות חובה, הרעיון לא היה עובר בראשי, אפילו.

    מה שכן, אם היה אפשר לשלם לחיילים שכר גבוה יותר, אם ניתן לגייס לכך את התקציבים – אני בעד.

    • קגנוביץ'

      במשטרה משרתים המון חיילים, לא? או משהו כזה.

    • את שוכחת דבר מאוד חשוב… כבר כיום קיים בצה"ל חלק מקצועי שכיר אלו הם כל אנשי הקבע המהווים את כל הקצונה הבכירה וכל מקבלי ההחלטות. את בעצם טוענת שהחלק בצה"ל שמגוייס בכפייה בגיל 18 הוא החלק עליו צה"ל מסתמך מבחינת כ"א איכותי. ואילו אנשי הקבע שהם המפקדים והם החלק שבאמת מקבל את ההחלטות הם ברמה של משטרת ישראל והם התגייסו לקבע רק כי לא היתה להם ברירה אחרת…
      כמובן שזה חסר הגיון לחלוטין.

      מעבר לכך דוקא צבא מקצועי יהיה חלש יותר מבחינה מדינית, ולכן הוא יתכופף להחלטות הממשלה. ישראל תפסיק להיות צבא שיש לו מדינה. שלטון אזרחי אמיתי בהכרך יביא לפחות מלחמות מיותרות.

      • ר

        ירון, רבים מאנשי הקבע של היום מיותרים וברמה נמוכה.
        וחלק גדול לא היו מגיעים לקריירה הזו לעולם אילולא היו משרתים בחובה.

    • אני חושב שהחלק השני של הטיעון שלך הוא נכון אני רק לא בטוח שהוא לא אנכרוניסטי.

    • Tim

      אפשר לברור אנשים איכותיים ביותר גם בלי לגרור אותם למחנה כפייה בגיל 18 – ראי דוגמה של חברות במגזר הפרטי. אם קפיטליזם חזירי אז עד הסוף.

  • אני לא מבינה איך ממשלה יכולה לקבל החלטה כזו באופן חשאי ולשמור עליו בסוד.
    טכנית, איך עושים את זה? איך מסתירים את ההחלטות הביצועיות (שמישהו גם צריך ליישם) בסוד?
    ואיך זה התגלה עכשיו?

    • עופר

      פשוט. מכניסים את זה בתור סעיף בחוק ההסדרים, ומקווים שאף אחד לא ימצא את זה עד אחרי שיאשרו אותו

  • כתבת:
    "המוטיבציה לשירות בקרב הצעירים החילונים/מסורתיים צפויה לרדת משמעותית, והצבא מודאג מכך בצדק… יתר על כן, תצטמצם באופן ניכר גם השפעתו הציבורית, שכן החוויה הצבאית תהיה משותפת לפלח אוכלוסיה קטן ביחס, ועם העדר החוויה תשקע גם האהדה האוטומטית".

    השינוי המוצע חסר משמעות מבחינת המשרתים הלא חרדים. הוא אמנם מקל על צעירים חרדים לצאת מהישיבה מבלי להיות מגויסים, אבל כמדומני העובדה שככלל חרדים לא משרתים מקובעת בראשו של כל משרת בצבא הישראלי, שההגדרה החוקית – פטור משר הביטחון, חוק טל או סעיף קטן זה וזה בחוק ההסדר – חסרת משמעות ובוודאי לא תביא להבדל כל שהוא במוטיבציה לשרת.

    אף על פי כן, אני מסכים עם השורה התחתונה, שירות כפייה הוא רע וכפי הנראה רע-לא-הכרחי. כל עוד הוא מתקיים, צפויים עיוותים אלו ואחרים.

  • אגב פראג, כמדומני טיילת שם לאחרונה (אם התמונות מפליקר אינן מטעות אותי). יש סיבה מיוחדת לטיול החוזר או שאתה סתם אוהב לנשנש הלושקי?

    • ygurvitz

      היה כל כך מוצלח פעם שעברה, שהחלטתי לחזור לעוד סיבוב.

  • יוסי, אני מסכים איתך לחלוטין בכל אשר כתבת. ניתוח מעולה. ההצעה שלך היא בדיוק גם ההצעה של התנועה לצבא מקצועי. מצ"ב הלינק לרעיון של התנועה
    http://www.thepulse.co.il/index.php/201007213448/2010-07-21-07-02-08.html

    אתה מוזמן גם לקרוא באתר שלנו
    http://idfpro.org/

    וזו הקבוצה שלנו בפייסבוק
    http://www.facebook.com/idfpro?ref=ts

  • ש.ב

    שלוש הערות לי יש.

    1. תתחדש על המצלמה.

    2. אני לא בטוח שצה"ל באמת רוצה את המתגייסים החרדים, למרות שהוא לעולם לא יודה בזה. אין לו מה לעשות אתם, וההתנהלות מולם בנוגע לתנאי שירות ושילוב ביחידות זה כאב ראש רציני ביותר מבחינתו. אני חושב שצה"ל מעדיף את המצב בו הם לא מתגייסים, והוא מתבכיין על זה.

    3. אני נגד צבא מקצועי מפני שהשירות הקצר של רוב החיילים, והמגוון שלהם זה כנראה הדבר היחיד שמעדן קצת את הפוליטיזציה של צה"ל. צבא מקצועי, במציאות הישראלית, עלול להקיף את הכנסת בטנקים.

  • החתול של שרדינגר

    בישראל ישנו חוק עליון – חוק ההסדרים. זהו הסיפור האמיתי בהחלטה הזו ובהחלטות נוספות. ללא דיון וללא שקיפות מוצאות החלטות אל הפועל ע"פ גחמותיהם של רוה"מ ופקידוני האוצר.

  • שי

    היום יש קצת פחות ממיליון חרדים[בערך 10 אחוז מהאוכלוסיה היהודית]
    ואני כבר שנים אומר שברגע שהם יגיעו למסה קריטית הם לא יוכלו להמשיך לתחזק את אורך החיים הבדלני והבלתי יצרני שלהם

    יותר ויותר אני משתכנע שהתהליך הזה כבר התחיל

    זאת גם הסיבה להתקצנות שלהם
    מדובר בהתנגדות טבעית לתהליך בלתי נמנע

    עשור מהיום החרדים יהיו משולבים הרבה יותר בחברה הכללית
    ותזכרו מה אני אומר עוד תראו שצדקתי

    • יבגני

      אם יש היום קצת פחות ממליון חדרים, והם בערך 10% מהאוכלוסיה היהודית, אז יש בישראל קצת פחות מ10 מליון יהודים.
      News to me

      • יש משהו כמו 700,000 מהם
        אף אחד לא יודע בדיוק כי קשה להגדיר אותם

  • Tim

    אפשר לראות בהחלטה זו של ממשלת ישראל ניסיון לייסד רשמית את שתי הווארנות הגדולות: ברהמין וקשטרייה.

  • אגרול

    תתחדש על המצלמה החדשה, סליחה על הבוטות אבל מאיזה אתרקנית אותה?

    • יבגני

      כתוב- Ebay

  • Pingback: לא שומעים! » החרדים באים?()

  • עבי

    אמנם זה לא קשור, אבל הנה כתבה שתחמם לכולכם את הלב:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/140/158.html?hp=1&loc=4&tmp=813

  • אורןה

    הפוסט כמעט משכנע שהצבא צריך להפוך למקצועי. אבל באופן מופלא, הוא עושה את זה בכלל מבלי לדון בהשלכות של דבר כזה על החברה, המדינה והעם היהודי.

    כשם שהווייתה של המדינה היום מאוד מושתתת על צבא העם, סילוק האלמנט הזה ישפיע בהרבה מאוד כיוונים, חלקם חיוביים וחלקם שליליים. לא רק שהפוסט מציג רק את ההשפעות החיוביות, הוא גם מסלף השפעה שלילית מאוד (הוספת אלפים למעגל האבטלה) ומגחיך אותה ("יצטרכו למצוא עבודה אמיתית"). זו רטוריקה מרגיזה.

    זה בעצם הופך לרגע לטיעון ניאו-ליברלי שקורא להפרטת נכסי המדינה, שטוען שגופים ממשלתיים צריכים להפוך לפרטיים ולהתייעל. וכולנו יודעים שזה לא תמיד עובד נכון.

    ואגב אנשי קבע אוכלי חינם, אני לא בטוח שצבא מקצועי ישפר את המצב. הוא ישנה את תמונת חיילי החובה ופחות את תמונת הקבע, לדעתי. אני חושב שהצבא הצליח לייעל את מערך הקבע בשנים האחרונות, אגב.

    • ארז הוכמן

      אין שום דבר ניאו-ליברלי בדרישה שעובדים יקבלו משכורת הראויה לעבודה אותה הם מבצעים, הדרישה שהצבא יתמקצע היא לא דרישה להפרטה אלא דרישה לתנאי עבודה הוגנים.

      • מני זהבי

        השאלה היא, כמובן, מהי אותה "עבודה" המזכה את מי שעוסק בה במשכורת ראויה. למשל, אם תשאל את אברכי הכוללים, הם יגידו לך שללמוד גמרא זו עבודה נורא קשה (בעצם, זה אכן לא קל). האם, על-סמך הטיעון הזה, תסכים לשלם שכר מינימום לכל אברך? (במציאות הנוכחית, ככל הידוע לי, המדינה מקציבה לכל אברך סכום קטן משמעותית משכר המינימום). ואם תגדיר כעבודה רק את מה שמישהו מוכן לשלם עליו בשוק הפרטי, תגיע הישר לשדות הניאו-ליברליים (אם לא ליברטריאניים). והצבא, בכל מקרה, אינו צריך להיות חשוף לכללי ההיצע והביקוש של השוק הפרטי.
        בעצם, רוב הדיון שהתפתח פה הוא תיאורטי לחלוטין במציאות הישראלית. קיומו של שירות החובה בישראל נגזר בעיקר מכך שישראל צריכה להיות מסוגלת, אם תידרש לכך, להוציא לשדה הקרב כמה עשרות אחוזים מכלל אזרחיה הבוגרים. קוראים לזה גיוס מילואים כללי. זה אינו אירוע שכיח, השבח לאל (ככל הידוע לי, הפעם האחרונה הייתה ב-1973), אבל במציאות שלנו זה אירוע בעל סבירות שאינה אפסית ואינה אפילו קרובה לכך. קשה לי להניח שישראל תוכל לעמוד בדרישה הזאת אם לא תעביר את רובו המוחלט של כל שנתון מקרב אזרחיה את חוויית השירות הצבאי בצעירותם. זה ששירות החובה בישראל הוא ארוך מדי והצבא נוהג במשאבי האנוש העומדים לרשותו באופן בזבזני, זה נכון, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

        • ארז הוכמן

          לו המדינה הייתה כופה על אברכים ללמוד תורה בשכר שהוא מתחת למינימום גם לאברכים הייתה תלונה סבירה. מאחר ואיש לא כופה עליהם את הלימודים אין להם שום זכות לשום תשלום שלא מקבל סטודנט באוניברסיטה.
          העוול העיקרי שתוקן, לדעתי, הוא זה שאסרו על תלמידי הישיבות לעבוד, אין זכות בסיסית בעיניי מהזכות להיות יצרני ושלילתה ממישהו, ולא משנה למה, נוראה בעיניי.

          • ארז הוכמן

            לפתע שמתי לב שהשתמשתי בשלילה כפולה – עם הקוראים סליחה.

          • מני זהבי

            זה שההסדר האוסר על האברכים (או תלמידי הישיבות) לעבוד הוא אווילי, זה נכון. דרך אגב, ההסדר הזה עוד לא בוטל לגמרי.
            אבל אני הבאתי את עניין האברכים כדי להצביע על משהו אחר: על כך שעבודה אינה תמיד ניתנת לתמחור על-פי הקריטריונים של היצע וביקוש. לצורך העניין, מדינת ישראל רשאית להחליט שיש לה עניין לתמוך בתחומי עיסוק מסוימים שאין להם ביקוש בשוק הפרטי, ולסבסד אברכים, או סטודנטים לפילוסופיה, או אמני רחוב — כל זאת על חשבון משלמי המסים, כמובן. באיזו מידה ראוי לעשות זאת, זו כבר שאלה אחרת.
            וכל זה, כאמור, לא ממש נוגע לשאלה של חובת השירות הצבאי. קיומה של זו נובע, בראש ובראשונה, מהצורך במאגר מילואים גדול ומיומן. הצורך הזה לא ייעלם בעתיד הקרוב גם אם, אנשאללה, ייחתמו הסכמי שלום בין ישראל לכל שכנותיה.

  • הירנוט

    תתחדש על הקנון. יש לי נסיון מסויים עם שני המצלמות (את ה550 בדיוק קניתי, וב40 אני מתעסק לא מעט במקום עבודתי) יש יתרונות וחסרונות ל550 מול ה40 ואני מעריך יקח לך קצת זמן להתרגל לממשק של ה550 (אם אתה צלם שאוהם להתעסק עם הפארמטרים, ולא נוטה לצלם ב"אוטומט") ל550 איןגלגל שליטה ליד המסך בחלק האחורי של המצלמה. לעומת זאת, ה550 *הרבה* יותר קלה (מבחינת משקל) – ולגבי יכולות הוידאו שלה, פה כבר נכנסים לעולם אחר מבחינת אפשרויות.

    בכל אופן – תתחדש!