מותו של מכשף
לפני כחודש וחצי, עשה מרדכי אליהו – טרוריסט, רב ראשי, גזען, מקובל ונביא שקר – משהו מועיל סוף סוף והתפגר. היום הודיע הבן שלו, החומץ בן חומצה שמואל אליהו (ההוא שלא הועמד לדין על גזענות לאחר שהוציא פסק הלכה שאוסר להשכיר דירות ללא-יהודים בצפת) על אקט חריג שנעשה במהלך קבורתו: אל תוך הקבר דחפו מקובלים אחרים קלסר, מלא בפסקי דין שמצווים על מלך מלכי המלכים, מי שאמר והיה העולם, המכונה במקומותינו יהוה, להביא את הגאולה, כאן ועכשיו.
מתקבל הרושם שאליהו וחבר מרעיו מפקפקים בכך שיהוה מקשיב לפסיקות שלהם – לא שיש מי שיאשים אותו דווקא בשל כך; אבל אולי צריכים היו לקרוא בקול גדול. אלוהים הוא, אחרי הכל, אפשר שיג ושיח לו, אפשר דרך לו; אולי ישן הוא, ויקץ – מה שנשמע סביר בהתחשב בכך שהם חזרו על הפסיקות האלה שנה אחר שנה. על כן, הם פשוט קברו את פסקי הדין עם נבלת המכשף הוותיק.
* * * * *
קבורת חפצים עם גוויה, כדי שתשמש אותה לאחר מותה, בהגיעה אל עולם-הבא כלשהו, היו נפוצות מאד בעולם הפרימיטיבי. המצרים התפרסמו בכך במיוחד; הפירמידות מולאו בכל טוב מצרים, כדי שלפרעה בדימוס יהיה כל מה שהוא זקוק לו עם תחילת הקריירה השניה והארוכה מאד שלו. עמי ערבה וסוסים היו מקימים תילים, וקוברים בהם את הצ'יפים שהלכו לעולמם עם כלי נשקם, למקרה שהוא יתקל בתאו משוטט ויתקוף אותו רעב. לעיתים שחטו גם את סוסיו על התל. ההינדים – האלה שאנחנו מאמינים משום מה שהם עם שקט ולא מזיק – נסחפו לגמרי והבריטים היו צריכים לדכא את מנהג הסוּטי, שריפת האלמנה כדי שבעלה המת לא יהיה בודד, עוד במאה ה-19. הגיוני לגמרי, על כן, שכאשר קוברים רב חשוב, קוברים איתו את פסקי הדין שלו. כלומר, הגיוני לגמרי אם אתה פרימיטיבי.
למילה הכתובה תמיד יוחס כוח רב, משום שרוב האוכלוסיה עד תקופה קרובה מאד לא ידעה לקרוא. ידיעת קרוא וכתוב היתה משויכת לכהנים ומכשפים בחלק ניכר של התרבות האנושית; הבבלים, שגרעו המון מהידע האנושי, ראו בעצם הכתיבה אקט מאגי, והם שנתנו לנו את הכישוף באמצעות מילים. התפיסה שאפשר להשפיע על משהו אם אתה יודע את שמו היא מאגית במובהק, והיא חלק בסיסי של היהדות העממית (ראו המנהג לשנות את שמו של חולה, כדי לבלבל את מלאך המוות, שבמסורת היהודית נתפס כאינטליגנטי רק מעט יותר מסילבן שלום). סיפור קבלי ידוע, המעשה הנורא ברבי יוסף, מתאר איך באמצעות ידיעת שמות מלאכים כמעט ומצליח קבליסט להשמיד את הסיטרא אחרא ולהביא שלום לעולם. המילה החשובה במשפט האחרון, כמובן, היא "כמעט".
התפיסה שאפשר להעמיד לדין את אלוהים, שכמו כל דבר הוא כפוף לבית דין, היא יהודית במובהק, נובעת מהסיפור על "תנורו של עכנאי" בתלמוד, שקבע שמשעה שיש דין, אין עוד מקום לנבואה, קירות נודדים, בנות קול ושטיקים על טבעיים אחרים. הסיפור עצמו הוא חלק מובהק מנסיונם של כותבי התלמוד למנוע מכל מיני גורמים חיצוניים, כמו מטיפים נודדים ובעלי שד (שלעיתים נקראים בעלי שם, לא במקרה) לחמוס מעט מהכוח שתפסו בעצמם. התוצאה היתה, לעיתים, נשגבת – כמו קריאתו הנוראה של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב "למה בחרתנו להיות קורבנותיך", או כמו המשפט שערכו על פי האגדה אסירי אושוויץ ליהוה (המחזה משובחת של רגע השיא של התביעה אפשר לראות כאן) – אבל בדרך כלל נלעגת. דוגמא בולטת היתה זו של בית הדין של חב"ד, בשיא מחלתו הסופנית של משיח השקר שלהם, שפסק שיהוה חייב לרפא אותו כאן ועכשיו, כמו גם להכתיר אותו לאלתר למשיח. ריבונו של עולם התייחס לפסק הדין הזה כמו ממשלת ישראל לפסק דין של בג"צ, כלומר התעלם ממנו בבוז.
אפשר להניח בבטחון שהתייחסותו של רוכב הערבות לפסק הדין של מרדכי אליהו תהיה זהה.
* * * * *
כמובן, מן הראוי לציין שאין סיבה טובה להאמין למה שמספר שמואל אליהו על קבורת אביו. היא התרחשה לפני חודש וחצי, היתה אירוע פומבי מאד, וזו הפעם הראשונה שמישהו מתאר אירוע משונה כמו תחיבת קלסר לקבר. נזכיר גם שלשמואל אליהו יש היסטוריה של ניפוח דמותו של אביו, כמו בכל פרשת "רחל העזתית", ושאת הסיפור על הקבורה המשונה הוא מספר בספר שהוציא לאחרונה, שגם אותו צריך למכור איכשהו. יתר על כן, מעשיות על שטיקים של מקובלים שנשמעות לראשונה לאחר מותם הן לא בדיוק דבר חדש: יצחק כדורי היה שם קודם.
אבל מה שמעניין פה הוא העובדה ששמואל אליהו מקדם את הסיפור הזה. הוא מאמין שהסיפור הזה מועיל לו. הוא מאמין שהוא מקדם את מאבקו להנצחת אביו (אולי, בקרוב, נשמע על נס של אשה עקרה שנכנסה להריון לאחר שהתפללה על הקבר, סימן בדוק לעושר חדש במשפחת אליהו) ולא שהוא מוציא אותו פרימיטיבי חשוך.
עכשיו, יכול להיות ששמואל אליהו מטומטם מהצפוי ושהוא לא יודע מה הוא עושה. יכול להיות, באותה מידה, שכאשר הוא מקדם את הסיפור הזה, הוא עושה זאת מתוך הכרתו את הציבור שאליו הוא פונה, או לפחות חלק קטן אך די רווחי שלו. אתם יודעים, הציבור שבלע את סיפורי רחל וזה שאמרו עליו שמרדכי אליהו היה הרב שלו.
לגזור ולשמור, לפעם הבאה שיגידו לכם שהיהדות היא דת מתקדמת. משפחת אליהו מחזירה אותה לעידן הפרעונים – וכנראה יודעת למה.
(יוסי גורביץ)
עוד לא גמרתי לקרוא, אבל – הבריטים דיכאו את הסאטי? הרשה לי לגחך. המנהג אף התפשט תחת שלטונם.
אפשר רפרנס? בכל מקום זה לא מה שויקי אומרת.
מקום-> מקרה
אחד הדברים שמעניינים אותי לדעת: האם הרעיון הזה לפיו "צדיקים" הם סוג של לוביסטים בשירות העם בחצר של אלוהים זה קטע שהגיע מהשפעת תורת הקדושים הקתולית? בתנ"ך, בכל אופן, זה לא היה.
אברהם ומשה היו קתולים?!
לא, אבל גם לוביסטים הם לא היו. כן, מסופר על התקוטטויות והתלוננויות שלהם מול אלוהים בתנ"ך אבל תמיד מדובר באחד מ2: או עניין עקרוני יחסית(חורבן סדום ועמורה), או עניין של תלונת "מהלב" שהם לא ציפו שתשנה משהו- צריך לזכור שמערכת היחסים שלהם עם אלוהים כפי שהיא מתוארת היתה מאוד לא אמצעית והם תמיד מתוארים כיחידי סגולה.
למיטב ידיעתי ביהדות המוקדמת לא היה מקובל, כמו שנעשה מקובל היום, להשתמש בצדיקים בתור "לוביסטים"- אין תפילה אחת לצדיק בסידור התפילה, לדוגמא(לעומת זאת ראה הקתולים). כנראה משום שביהדות המוקדמת לא היה מושג של חיים לאחר המוות- רק של תחיית המתים ביום הדין.
זה באמת מוזר, אני ידעתי תמיד שאי אפשר לשים שום דבר בקבר לפי הדת היהודית. אולי הכוונה לפרטי לבוש על המת עצמו, בכל אופן זה נשמע לי זר לרוח היהדות (ולא שאני מתמוגג מ'רוח היהדות' הזאת)
מילא המעשייה של שמואל אליהו — אילו זו היה האבסורד הגדול ביותר של ביטויי הדת היהודית בישראל, אפשר היה לחייך. אבל יש כאן שאלות מעניינות יותר:
א) למה הציפייה לגאולה משיחית קרובה היא חלק חשוב כל-כך של התודעה הדתית בקרב היהודים בישראל (עד כדי כך חשוב שהוא נפוץ גם אצל יהודים שאינם ידועים כאדוקים מדי בדתם)? אפשר היה להבין ציפייה כזאת אצל אוכלוסייה במצוקה, אבל רבאק, אנחנו מדברים על אנשים שחיים טוב יותר מ-80% של העולם.
ב) למה אתה חושב שהבבלים "גרעו המון מהידע האנושי"? (אני מניח שאתה מתייחס לכלל תושבי מסופוטמיה העתיקה ולא עושה הנחות גם לשומרים, למשל.)
ובנוגע לנקודה הראשונה שלך – תמיד משעשע אותי כיצד אחרי כל פיגוע, מיני מלחמה, או רצף תאונות דרכים קמים אנשים שמציגים את האירועים האלו כסימנים מעידים לביאת המשיח. גם אם מקבלים את התפיסה על פיה המשיח יבוא ברגעי שפל המדרגה – האם הזיכרון הציבורי כל כך קצר שאפשר להאחז בכל אירוע מצער אך לא חריג בהיסטוריה כאיזה שפל מדרגה שאין שני לו.
האמת שיהיה משעשע אם המשיח יגיע, על כל תפארתו, ויתחיל את הסיור, נניח, בדארפור.
Regarding the first question,
Messianic fervor sweeps Christianity and Judaism, often at the same time. Shabtai Tzvi even met Oliver cromwell in a meeting of Messiahs… (in 1666)
The latest wave of messianic fervor is here since the mid-70's it is partially related to the american defeat in the Vietnam war.
קשה לי להאמין שקרומוול פגש את שבתאי צבי ב-1666, כי הוא מת, כידוע, בספטמבר 1658.
יש להם הרבה מנהגים משונים. למשל, לקצר את הפיו בגיל 8 ימים, לקשור קוביות שחורות ליד ולראש כל בוקר, פעם בשנה לקנות לולב ולבדוק בזכוכית מגדלת את קצהו, פעם בשנה לסובב תרנגולת מתה (או חייה?) מעל לראש, ועוד.
ועל הגויים הם אומרים שהמרחק בין יהודי לגוי גדול יותר מהמרחק בין גוי לבהמה – מכיון שהנ"ל לא מקיים את מצוות השם.
הערצת קברים בישראל מתפשטת בממדים מבהילים. ולמעוניינים להתנסות בעצמם – הקבר של הצדיק מזוועל בבית הקברות בגבעת רם . רוצו לראות מה קורה שם בכל שעות היום ותבינו מה עובר על ירושלים. תהליך שקורה בחצר האחורית – תרתי משמע של בית המשפט העליון. חניה ציבורית בשפע בין גן הוורדים, הכנסת ובית המשפט העליון. אתר ננוסף לביקור – הצדיק הקבור בבית הקברות בנחלת יצחק בגבעתיים שהפך לאתר עליה לרגל וכמה סהרורים שהיו מגיעים אליו לפני 4-5 שנים נהפכו לאוטובוסים מלאים וסגירת רחובות בחצי גבעתיים לטובת "הלילה שלו".
והצדיק הידוע לשמצה ביותר כיום – קבר שמעון הצדיק בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים.
איפה בדיוק בגבעת רם?
ממש ליד המרכז לחקר הציפורים יש בית קברות, אני מניח שזה שם.
לצדיק בגבעתיים לא מוכרחים להגיע, לפני כמה שנים התקינו מכשיר פקס על הקבר לנוחיות עובדי האלילים מחו"ל. ברצינות.
"…הציבור שאליו הוא פונה, … אתם יודעים, הציבור שבלע את סיפורי רחל וזה שאמרו עליו שמרדכי אליהו היה הרב שלו…"
This conclusive bit connects so well to Yossi's previous item (about the Meretz debate). j
These are the very same voters some in Meretz want to win over (as soon as possible…) for peace, justice and human rights. First
they'd have to be won for common-sense
מעולה
יוקרה ורווח חמרי ודאי יצמחו לבן מכך. אם כי זה מזכיר לי את השאלה הקלאסית האם האפיפיור מאמין באלוהים.
כמה הערות:
א. לא הייתי קוראת למצרים העתיקה פרימיטיבית.
ב. יהדות כדת מתקדמת או לא: לכל דת בכל רגע נתון יש בוזמנית הרבה רמות שונות: תפיסות של פשוטי עם, תפיסות של אנשי דת, תיאולוגים וכו'. הנצרות של תומס אקוינס לא הייתה דומה לנצרות של כפרי בן תקופתו. סיפורי צפת (ומקומות אחרים) הם רק קצה אחד של הסקאלה.
ג. כמו אצלנו בכותל ובקברי צדיקים, גם קברים של קדושים נוצרים (ובעלי ניסים) מלאים בפתקי בקשות שהקדושים אמורים להעביר לרשות העליונה (אני חושבת שלקחנו את זה מהם).
אכן, גם מאמיני דתות אחרות חוטאים באווילות, אך הם לא הקובעים את הרכב כנסת ישראל.
לפני עשר שנים ש"ס הלכה עם ברק ומר"צ להסכם שלום שכלל חלוקת ירושלים.
אמת, אבל השלום והנסיגה היו רחוקים והתשלום לש"ס היה מיידי ("ועד אז או שהפריץ ימות או ש…")
I've never claimed Sha"s politicians to be unreasonable. they're voters are. j
האמת היא שש"ס פרשה מממשלת ברק לפני שהלה נסע לקמפ-דייוויד. אבל פוליטיקה היא במידה רבה עניין של דינמיקה. אלמלא התעקש שואף-שלום ידוע, מר יוסף שריד, לעשות צרות למי שאמור היה להתמנות לסגנו ולנהל את קשרי המדינה עם מערכת החינוך של ש"ס, ייתכן שלרב עובדיה יוסף היה קל יותר לבלוע את הצפרדע שבתהליך המדיני מול הפלסטינים (עד כמה אהוד ברק עצמו היה מוכן לבלוע צפרדע כזאת, זו כבר שאלה אחרת.) בסופו של דבר, ש"ס קיבלה את מה שהיא רצתה (מבחינת מערכת החינוך) כך או כך; מה קרה לתהליך השלום, כולנו יודעים.
"כנסת ישראל" הוא ביטוי בגיניסטי, ומטרתו היחידה היא להצר את צעדי האוכלוסיה הערבית. שמו הרשמי של הפרלמנט בישראל הוא "הכנסת".
ומה הבעיה ב"כנסת ישראל"- האם הכנסת היא לא מוסד של מדינה זשמה "ישראל"? יש פה סמיכות פשוטה.
אין שום דבר פשוט בסמיכות הזו, להפך, יש פוליטיזציה של השם מתוך רצון להרחיק ממנו חלק נכבד מאזרחי המדינה. באותו אופן בגין נהג לקרוא לצה"ל "צבא ישראל" כדי להמעיט בחלקה של ההגנה.
תוכל בבקשה להסביר לי למה זו לא סמיכות פשוטה? עדיין לא ברור לי.
אם מצרים העתיקה לא הייתה פרימיטיבית, מה היא כן הייתה?
שכלולים מרשימים בתחומים מסויימים לא מונעים מאומה להיות פרימיטיבית. לכל היותר קשה להאשים אותה בכך כי בזמנו כולם היו פרימיטיבים.
מה זה 'פרימיטיביות' – שאלה גדולה.
והתרבות המינואית בכרתים, התרבות המסתורית שהשור במרכזה – היתה 'פרימיטיבית'?
היתה להם אפילו מערכת אינסטלציה בקנוסוס.
אולי כדאי לנסות ולענות באופן הפוך – מי כן ראוי להיקרא "פרימיטיבי", ומדוע?
פרימיטיביות היא עניין יחסי לזמן ולמקום. יחסית לזמנם הפרעונים היו מתקדמים להפליא. שים את התרבות שלהם כאן ועכשיו, והיא פרימיטיבית לחלוטין. היהדות המודרנית כנראה יותר מתקדמת מהתרבות הפרעונית, אבל היא פרימיטיבית לחלוטין ביחס לזמנה וסביבתה – ונהיית יותר כזאת מיום ליום
מזכיר את אליס בארץ הפלאות – צריך להתקדם בשביל לא להישאר מאחור.
אני מתפלא שאף אחד לא מזכיר את האולטימטום שמציבים חסידי חב"ד לאלוהים: "אנחנו רוצים משיח עכשיו"
על מה ולמה הביטוי "רוכב ערבות" עבור יהוה?
זה תואר מקובל למדי, שמקורו בתהילים ומופיע בסליחות בנוסח הספרדי ("אדון הסליחות").
"הבבלים, שגרעו המון מהידע האנושי"-
אשמח מאד לקבל הסבר לאמירה הזאת
הייתכן שיוסי מרמז לתרבויות שקדמו לתרבות הבבלית, ואשר הבבלית השתלטה על הטכנולוגיות והמיתולגיות שלה?
מן הסתם, האמונה העממית בכישוף (המתכסית באיצטלא של אמונה בחכמים, בקבלה ובדת) אינה נחלת כלל ציבור היהודים הדתיים ו\או המאמינים. למען היושר וההגינות ראוי להשוות את האמונה בה' (שאת שמו המפורש נהנה כל כך כותב המאמר להכפיש) לאמונות אחרות בנות התקופה בה הופיעה לראשונה, ולא להשליך עקרונות ראויים שחידשה — כמו יחס אנושי לגרים ולעבדים (את ביטול העבדות היא השאירה לאברהם לינקולן), יום מנוחה שבועי, שמיטת חובות ועוד — לביוב יחד עם מי האמבט.
אולם, אין ספק שהפרשה הנדונה חושפת את אחד מפניה הפחות סימפטיים ויותר מביישים של הדת אליה כולנו משתייכים, אם נרצה ואם לאו (כפי שהוכיח אחד בשם שיקלגרופפר לפני כשבעים שנה).
שתי הסתייגויות:
היחס לגר, לפחות כפי שזה מתפרש כיום – הכוונה היא לגר צדק, גוי שקיבל את היהדות.
לגבי קילגרופפר, הוא היטלר – הוא סבר ופעל לפי, איך אין בכך שום דבר שדומה להוכחה. אני (ואני בטוחה שגם אתה) לא מקבלת את דיעותיו בשום עניין אחר, וגם לא בזה. אגב, אני אתאיסטית.
א)שיקלגרובר
ב)זה לא היה השם שלו, אבא שלו כבר דאג להחליף אותו לפני שנולד.
יוסי
"הבבלים גרעו המון מהידע האנושי " – מה כוונתך ?אני יודע שמסופוטמיה ובבל הן מקור לידע והתפתחות של כתב ודרכי העברת ידע.
לגבי אליהו האבא – על איזה טרור אתה מדבר בהתייחס אליו , לא מכיר?
הבבלים – התרומה העיקרית שלהם, או לפחות מאריכת הימים, לאנושות היתה האסטרולוגיה והמאגיה (האסטרונומיה שימשה לצרכי מאגיה). שני אלה גורעים מסך הידע האנושי.
הטרור – מרדכי אליהו הורשע בחברות בארגון טרור דתי בשנות החמישים.
לא הייתה אסטרונומיה ללא אסטרולוגיה, ולא הייתה כימיה ללא אלכימיה. אני שמח שפיתחנו את המתודה המדעית, אבל היא פיתוח; היא לא יכלה להיווצר מושלמת ממצחו של ניוטון.
למרות שהאסטרולוגיה והמאגיה הן צורך של אנשים מודחקים לחפש סיבות סמליות לכאבם הישן מהילדות ובמציאות הן קישקוש מוחלט אני חושב שהידע הבבלי היה חשוב להתפתחות המאוחרת יותר של מדע האסטרונומיה .
יוסי: "הבבלים – התרומה העיקרית שלהם, או לפחות מאריכת הימים, לאנושות היתה האסטרולוגיה והמאגיה (האסטרונומיה שימשה לצרכי מאגיה). שני אלה גורעים מסך הידע האנושי"
אני חייב לומר שאני נדהם לעמוד מול אמירה מן הסוג הזה. לא רק שהיא אינה נכונה עובדתית (זה קורה לכולם), אלא כל משפט שבה מכיל כשל תפיסתי מובהק.
קודם כל, כשאתה מדבר על "הידע האנושי" בהקשר הזה, הכוונה היא כנראה לידע האנושי ה"נכון" (אחרת, מה היתרון בתפיסת עולם שאין בה, נאמר, אסטרולוגיה, לעומת תפיסת עולם זהה בכל מרכיביה פרט להעדרה של האסטרולוגיה?) אבל התייחסות כזאת לידע האנושי היא מוטעית לחלוטין. כל מה שאנחנו יודעים (או חושבים שאנחנו יודעים) עומד לבחינה מדי יום ביומו. חלק מידיעותינו מתבררות כבלתי-נכונות, אבל לזהות אותן ככאלה ניתן רק בדיעבד, ולא יכול להיות לנו, עקרונית, שום מושג מה מתוך הידיעות שמקובלות עלינו כיום יתברר כבלתי-נכון, נאמר, בעוד מאה שנה. לכן, כל ידיעה חדשה, בשעה שהיא מוצגת, מרחיבה, בהגדרה, את מאגר הידע האנושי – ובלבד שתהיה מבוססת על איזשהו היבט של המציאות (הייתי רוצה להוסיף "תוך בחינה רציונלית של הנ"ל", אבל כדאי להיזהר – לא רק שהגדרת הרציונליות היא סוגיה מורכבת בפני עצמה, אלא גם לא חסרות ידיעות מדעיות של ממש שבשעה שהוצעו התבססו בסך-הכל על האינטואיציה של המציע; זה שאחר-כך מצאו דרך רציונלית להוכיח אותן זה נכון, אבל גם קופרניקוס לא יכול היה להוכיח את כל היבטי התיאוריה ההליוצנטרית בזמן שהציע אותה).
שנית, האסטרולוגיה הבבלית – כמו כנראה גם כל אסטרולוגיה אחרת (וקשה למצוא תרבות אנושית שבה אין דבר כזה) – הייתה בהחלט מבוססת על היבט מסוים של המציאות, ואפילו על סוג של היקש לוגי: אם תופעה שמימית X לוותה בתופעה ארצית Y, אזי סביר להניח שהופעה מחודשת של X תלווה גם היא בהתרחשות מחודשת של Y. הבעיה עם הקישורים הללו אינה קשורה דווקא לשאלת הסיבתיות (מבחינה לוגית טהורה, ההסבר "ליקוי חמה מתרחש בגלל מיקומם של השמש, הירח וכדור-הארץ במרחב" אינו תקף פחות מההסבר "ליקוי חמה מתרחש כי האלים כועסים על בני-האדם ורוצים להזהיר אותם מפני אסון מתקרב") אלא לכך שסוג מסוים של הסבר ניתן לבדיקה חוזרת ונשנית – ולכן ניתן לפסול אותו אם נמצא בלתי-נכון בעליל – ואילו בדיקה משמעותית של ההסבר השני אינה אפשרית (הרי כל הרעיון הוא שעל-ידי פעולות מסוימות ניתן לגרום לאלים לשנות את העומד להתרחש). אבל זה שלנו נוח יותר לחיות תוך הסתמכות על ההסבר הניתן לבדיקה, אינו אומר לכשעצמו שההסבר השני אינו נכון.
וכמובן, בחלק ניכר מתחומי חיי האדם – כנראה ברובם – הסבר מדעי מהסוג של המכניקה הניוטונית אינו אפשרי, לפחות כעת. האם עלינו לומר שההיסטוריונים או מבקרי ספרות, למשל, גורעים מסך הידע האנושי?
נ.ב. אני לא חושב שנכון לשפוט את האסטרולוגיה הבבלית, בראש ובראשונה, על-פי תרומתה לאסטרונומיה המאוחרת יותר (שהיא בהחלט תרומה חשובה). השאלה המרכזית היא, מה תחום המחשבה הזה – ומדובר בתחום מחשבה לכל דבר ועניין – תרם לאנשים שהמציאו אותו, פיתחו אותו והשתמשו בו. הם לא יכלו לדעת, מה יורשיהם יעשו עם זה בעוד כמה אלפי שנים.
"פוסט הוק ארגו פרופטר הוק" הוא -אינו- היקש לוגי.
איך לומר את זה? בוא ננסה דוגמא מקאברית. נניח שיש לך מעגל חשמלי, שחלק ממנו חשוף (חוטים ללא בידוד). אתה מחבר למעגל מכשיר שמודד את המטח בקטע מסוים. באותו זמן שאתה מודד את המטח, מישהו אחר נאחז ביד חשופה בקטע החשוף של המעגל (נניח שהמעגל בנוי כך שלא יהיה הפרש משמעותי במטח בין הקטע שבו אתה מודד לקטע שאליו מישהו אחר שולח את ידו).
עכשיו, ניתן לומר בבטחון שאם המדידה שלך תראה מטח הקרוב לזה שקיים ברשת החשמל הביתית שלך, אזי מי ששולח את ידו אל הקטע החשוף של המעגל יתחשמל. אין קשר סיבתי ישיר בין הדברים, אבל ניתן לנסח תאוריה פיזיקלית שתצביע על סיבה אחת לשתי התופעות (תנודת החוגה במכשיר המדידה שלך וההתחשמלות של האדם השני). וניתן גם לומר שתנודת החוגה במכשיר היא ביטוי לזעם האלים, ואוי ואבוי למי שיחזיק באותו רגע בקטע החשוף של המעגל החשמלי.
עכשיו, בעינינו ההסבר השני ייראה מטופש, כי המכשיר למדידת המטח החשמלי נבנה כבר על-סמך התיאוריה הפיזיקלית, המתארת גם מדוע האדם השני יתחשמל. אבל נניח שאנחנו מנחיתים מכשיר מדידה כזה, המחובר למעגל החשמלי (והגנרטור, לצורך העניין) לאוכלוסייה כלשהי שאין לה מושג מה זה חשמל (יערות האמזונס, מישהו?). במקרה כזה, ניתן בהחלט לתאר מצב שבו תנודת החוגה במכשיר המדידה תשמש סוג של אות לזעם האלים. ולמעשה, בהעדר תיאוריה פיסיקלית של החשמל, תפיסה כזאת של מכשיר המדידה תהיה אפילו רציונלית לחלוטין בכל הנוגע להתנהגות כלפי המעגל החשמלי המתואר.
אני מוכן להודות שהאסטרולוגיה הבבלית לא הגיעה כנראה לדרגת הרציונליות של התנהגות כלפי מעגל חשמלי כמתואר לעיל. אבל הסיבה לכך אינה במידת התוקף של היקשים לוגיים לכשעצמם אלא במידת ההתמדה של הקשר הנצפה בין התופעות (וגם זה לא פשוט, כי התפיסה האסטרולוגית במסופוטמיה הקדומה הניחה לבני אדם את האפשרות לחמוק מגזירת הגורל שעליה ניתן להסיק מתוך תצפית בתנועות גרמי השמים).
מתח חשמלי, כמובן. סוג של דיסלקציה סלקטיבית, אני מניח…
איך מגיעים לקבר הצדיק מזוועל? חונים מאחורי בית המשפט העליון – זה הכביש שמוביל לכניסה השניה של הכנסת בצד השני של גן הורדים. ושם קצת לפני השומר של הכנסת מול החניה של בית המשפט יש בית קברות. התקינו שם סככות לנשים ולגברים. מים לטהרה וקופות צדקה. זה לא יהיה קשה לאתור. מלא אנשים בשטח.
אני לא כל כך מבין את הרציונל מאחורי פעולת הקבירה הזאת, האם לספר פסקי הדין יש נשמה שגם היא מתה ולכן הוא יכול לעבור לגן עדן ביחד עם המקובל ? מה עם הייתי קובר את הרב אליהו מחובק עם נוצרי, הנוצרי היה עולה לגן עדן בזכות הקירבה, כמו פסקי הדין ? ונגיד ואקבר עם חזיר, גם הוא יעלה ?
אין טעם לחפש רציונאל. מדובר בטקס וודו, וגם יראי השמיים עומדים מול המוות ועגלתם ריקה, כך שלא אכפת להם לנסות כל דבר.
אני תוהה אם הם באמת מאמינים בשטויות שהם מספרים לחסידיהם.
לפני שנה בדיוק עשה עמוס קינן – טרוריסט, קשקשן ופסאדו-מחזאי – משהו מועיל סוף סוף והתפגר.