החברים של ג'ורג'

השקרן שלנו

לערוץ 10 היה בשבוע שעבר סקופ ענק, שלא זכה לתשומת הלב המתבקשת: הגעתי אליו דרך הבלוג של ריצ'רד סילברסטיין. הוא תפס את ראש ממשלתנו היקר, בנימין נתניהו, מסביר איך הוא שיקר לבוחריו.

למי שהספיק לשכוח, הסיבה שבגללה ניצח נתניהו בבחירות 1996 – בשבריר אחוז, כזכור – היתה שזמן קצר לפני הבחירות הוא הודיע שהוא מקבל את הסכמי אוסלו, שעד אז הוביל את ההתנגדות להם. החשש העיקרי מפני בחירתו של נתניהו, בקרב אוכלוסיה רחבה, היתה שאם יעלה לשלטון ראש ממשלה שדוחה את הסכמי אוסלו שאושרו על ידי הכנסת, ישראל תבוא במצור מדיני כבד. ההבטחה של נתניהו סילקה את החשש הזה, ואיפשרה לו לקבל את ראשות הממשלה.

התחלת שלטונו, כזכור, לוותה בשורה של התגרויות כלפי הפלסטינים וסירוב להפגש עם מנהיגם דאז, יאסר ערפאת. התוצאה היתה מהומות הכותל, התכתשות ראשונה בין חמושי הרשות הפלסטינית וחמושי צה"ל. ישראל איבדה 17 חמושים, הפלסטינים איבדו עשרות. נתניהו, מבוהל מהאלימות, נאלץ להפגש עם ערפאת לדרישתו של נשיא ארה"ב דאז, קלינטון, והבטיח לקדם את המשך תהליך אוסלו.

נתניהו הצליח לשרוף את רוב שנות כהונתו ללא כל התקדמות. בשיחה שחשף ערוץ 10, שניהל נתניהו עם קהל הבוחרים הטבעי שלו – מתנחלים – בשנת 2001, הוא מסביר כיצד עשה זאת. הוא אילץ את האמריקנים להסכים למסמוס הסכמי אוסלו: ההסכמים קבעו שישראל תיסוג בשלוש "פעימות" מאזורים שאינם התנחלויות או אזורים צבאיים, ונתניהו התעקש שישראל לבדה תקבע מהו "אתר צבאי". ברגע שהאמריקנים נתנו את הסכמתם לכך, המשחק נגמר: נתניהו מיהר להכריז, למשל, על כל אזור בקעת הירדן כ"אתר צבאי". כך חיסל נתניהו, כפי שהוא מתגאה, את הסכמי אוסלו.

לאורך ההיסטוריה של ישראל, היא השתדלה שלא לנהל משא ומתן בתום לב, אבל נתניהו שובר שיאים בתחום הזה. הוא שיקר לא רק לפלסטינים ולאמריקנים – שאליהם הוא חש בוז עמוק; "אמריקה זה משהו שאפשר להזיז בקלות," הוא אומר שם – אלא גם לבוחריו שלו, לציבור שלו נזקק כדי לעלות לשלטון. הוא יצא בכוונת מכוון להרוס את הסיכוי לשלום עם הפלסטינים, תוך שהוא מעמיד פנים כמי שינקוט טקטיקות מו"מ נוקשות יותר. את האמת הוא מעז לומר רק בקרב תומכיו האידיאולוגיים – וגם במקרה הזה, המצלמה היתה כבויה למשך זמן לא ידוע, על פי התעקשותו של נתניהו, ולך תדע מה הוא אמר שם.

במדינה נורמלית, ראש ממשלה שהיה נחשף כמי ששיקר כך לבוחריו היה עף מתפקידו, או לפחות עומד בפני משבר פוליטי חריף. בישראל, כמעט ואף אחד לא שם לב. הסיבה לכך, כמובן, היא שכולם יודעים שנתניהו הוא שקרן מועד. יצא לי לשוחח עם חב"דניקים במהלך מערכת הבחירות של 1999, שבה שלחו הישראלים את נתניהו לשמש כאזרח מודאג; שאלתי אותם איך הם יכולים לתמוך באדם שהוא שקרן מופלג כל כך. "הוא שקרן," הודה בפנים זוהרות אחד מהם, "אבל הוא השקרן שלנו".

אכן. וכך הוא גם נשאר. את ההודאה המדהימה שנתן נתניהו למתנחלים ב-2001, ההסברים איך עבד על ממשל קלינטון, צריך להעביר בדחיפות לבית הלבן ולממשלות האיחוד האירופי. מממשלת נתניהו, כפי שהוכיח שוב, אי אפשר לצפות לשום דבר; יש להוריד אותה על ברכיה ולא לתת לה שום מרווח נשימה.

עכשיו אנחנו יודעים איך נראו ימיו האחרונים של הסכם אוסלו, איך נראו הדברים כשאהוד ברק עלה לשלטון – וכמו נתניהו, המשיך מיד בהתעלמות מהפלסטינים. להסכם אוסלו, נזכיר, היה תאריך תפוגה: מאי 1999, באמצע עונת הבחירות. הפלסטינים לא קיבלו כמעט כלום ממה שהובטח להם במשך שלוש שנות נתניהו (הוא מדבר על "הוויתור על חברון"; הייתי בחברון. אין לי מושג על איזה ויתור הוא מדבר), וקלטו שהם גם לא עומדים לקבל, שישראל מציעה רק מילים. את ההמשך אנחנו יודעים.

הנה נופל טיעון מארסנל הימין: הטיעון של "אוסלו הקטלני". אוסלו מעולם לא נוסה כפי שתוכנן, כי בנימין נתניהו שיחק לידיהם של בוחריו האמיתיים. השתכנעתי לפני שנים שיוסי ביילין, שהיה מוכן לנצל רוב זמני כדי לכפות ויתורים לפלסטינים שידע שאין להם סיכוי לעבור, מסוכן לדמוקרטיה הישראלית; עד כמה מסוכן ממנו לדמוקרטיה אדם שמוליך שולל את בוחריו כדי למנוע מהם סיכוי לשלום, בוחר כמעט ביודעין במלחמה, משום שהשלום מנוגד לאמונתו?

אבל נתניהו יכול להיות רגוע: בישראל אין זכרון ציבורי וממילא כולם משוכנעים שהוא שקרן – ומצביעים עבורו. מה שהיה הוא שיהיה. עד שלא יהיה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • אלעד דקר

    "החשש העיקרי מפני בחירתו של נתניהו, בקרב אוכלוסיה רחבה, היתה שאם יעלה לשלטון ראש ממשלה שדוחה את הסכמי אוסלו שאושרו על ידי הכנסת, ישראל תבוא במצור מדיני כבד"
    מה שבאמת מעניין בהסתכלות לאחור הוא שמתישהו ב14 השנים האחרונות הציבור בישראל (כולל למשל מצביעי קדימה למיניהם)
    איבד את הפחד הזה, נראה לי שכיום אם יתרחשו בחירות השיקול של מצור מדיני כבד (אפילו אם באמת יהיה סיכוי שמצור כזה ייתרחש) בכלל לא ישפיע על מרבית הבוחרים שיצביעו במקרה הטוב למה שהצביעו קודם ובמקרה הרע עוד יותר ימינה.
    התגובה למשט של המרמרה היא מובהקת לעניין הזה, במקום להתחיל לחשוב שאולי משהו באמת לא בסדר בהתנהגות של המדינה, רוב הציבור הגיב ב"לעזאל עם טורקיה\ארה"ב\העולם".

  • אתה נותן יותר מדי קרדיט לרבין ולפרס.
    נכון שנתניהו היה רב-אומן בהפרת הסכמי אוסלו, אבל גם רבין ופרס לא קיימו אותם ולא התכוונו לקיים אותם כלשונם (למשל, בשום שלב לא הוקפאה הבנייה בהתנחלויות – להיפך, היא התרחבה).

    למען ההגינות ראוי לציין שגם הצד השני הראה יחס דומה לכיבוד הסכמים.

    • ההסכם לא אמר כלום על הקפאת בנייה בהתנחלויות.

      • זה נכון.

      • אזרח

        ולכן נועד לכישלון והוביל לקטסטרופה.

  • קגנוביץ'

    לא הייתי מגזים עם האמינות של הקטע הזה. נתניהו משקר לכולם, כולל למתנחלים, והאינטרס שלו – כמו של כל אחד – הוא הישרדות אישית. מלבד זאת, אני מסכים עם כל מילה בנוגע לביבי.
    ואפשר בבקשה את הלינק למה שכתבת בנענע על כיפת ברזל? אני לא מוצא את זה.

  • Pingback: Tweets that mention השקרן שלנו » החברים של ג’ורג’ -- Topsy.com()

  • אוסגי

    יוסי, שאלה לי אליך אם תואיל בטובך להתייחס.
    אם ביבי הוא אכן איש ימין מובהק, חבר במחנה המתנחלים, מה בדיוק מונע מבעדו ליישם את המדיניות הזו כעת?

    ממשלתו – ימנית מאין כמוה, מלאה ברפי שכל שילכו אחריו לכל קיצון. העם, חסר זיכרון ובינה, לא רואה לא אחורה ולא קדימה ומשולהב בגל לאומני שכל קופסת רחת לוקום עשויה להצית לכדי הפגנת המונים. מעולם לא היה העם הזה מוכן יותר לאפשרות של מצור מדיני כבד. חלק גדול ממנו מוכן לחתום על האפשרות הזו עכשיו ואפילו לא יובטח לו דבר תמורתה – רק מתוך העקרון.

    למה איכפת לביבי מאובמה? למה איכפת לביבי מסנקציות שיופעלו או לא יופעלו על ישראל, אם נתקוף באיראן, אם נתקוף בעזה? מעולם לא הייתה התקופה טובה יותר להחלת מדיניות הימין הקיצוני כמדיניותה הרשמית של מדינת ישראל.

    אלא שביבי, להתרשמותי, כלל לא נע בכיוון. הוא שמאלני יותר מקודמו, רגוע ממנו. הוא שוב ושוב מרתיח מזעם את הקהל שלו, לטענתך, הוא לעולם לא משקר.

    אם השתיל הימין הקיצוני סוכן חשאי בלב הקוצנזוס הישראלי – מדוע איננו מפעיל אותו כעת?

    • Quercus

      זתם השערה לא מבוססת: טוב לביבי איפה שהוא נמצא.
      הימין מרוצה ממנו, כי הוא מתמרן את השמאל, ואת ארה"ב ואת שאר העולם (כביכול); השמאל לא פקטור; ואף אחד לא דורש ממנו שום צעד מרחיק לכת כמו לתקוף את איראן או את עזה.

      הרי ברור לכולם שלביבי אין באמת אידיאולוגיה – הוא לא באמת איש ימין, אלא אופורטוניסט פופוליסט, ורק רוצה להיות ראש הממשלה. למה שיזעזע את כסאו בצעדים קיצוניים שאינם נדרשים דווקא כעת, כשהוא מרגיש בטוח?

      • אוסגי

        אני כמובן מסכים איתך לחלוטין, אבל כותב הפוסט – כנראה שלא…

        • Quercus

          מהיכרות עם יוסי (אך ורק דרך הפוסטים שהוא כותב), אני משער שהוא דווקא כן מסכים איתי ברמה זו או אחרת.

    • "מעולם לא היה העם הזה מוכן יותר לאפשרות של מצור מדיני כבד. חלק גדול ממנו מוכן לחתום על האפשרות הזו עכשיו ואפילו לא יובטח לו דבר תמורתה – רק מתוך העקרון."

      עם ישראל מאד אמיץ בתיאוריה. יהודים, אחרי הכל. שנה-שנתיים של חרם כלכלי, ופתאום כולם יתחננו לאכול את הדגים המסריחים. (ואל דאגה, גם החלק שבו זורקים אותם מהעיר בוא יבוא).

      • yankel

        חזוק חזק ומתחזק

  • Quercus

    עוד נקודה שעולה מהפוסט שלך – הגילוי הזה שומט את הקרקע מתחת לטיעון ה"אנחנו תמיד רצינו שלום, והיינו מוכנים לעשות ויתורים – והפלשתינאים הם אלו שסירבו", שנפוץ בקרב אנשי ימין מתלהמים (בניגוד לאנשי ימין מתורבתים – לא ניסיתי להשמיץ).
    אם ראש הממשלה דאז וגם כיום מודה בגלוי שההסכמים שנחתמו לא כובדו, ושלא היה בכוונת אף אחד לכבד אותם – מדוע שיאמינו הפלשתינאים ל"ויתורים" שמדינת ישראל כביכול התחייבה אליהם?

    • הטיעון הזה נפוץ מאוד גם בקרב השמאל (עבודה מרצ)

      • Quercus

        ממתי עבודה זה שמאל?
        ולא שמעתי את הטיעון הזה מפי מרץ.

        • רבים ממצביעי המרצ שאני מכיר דוגלים בטענה הזו

          • Quercus

            ורבים ממצביעי ש"ס הם אנשים קשי-יום ממוצא מזרחי… אז מה? 😛

  • לא פלא שהסקופ לא קיבל את תשומת הלב שהיה ראוי לה – איזה מן סקופ זה שנתניהו שיקר, הרי זה עניין שבשגרה.

    • כליל

      זה שנתניהו, כאדם פרטי, הוא שקרן, זו לא ידיעה חשובה.

      אבל כשכמה מהטיעונים היסודיים של מתנגדי המו"מ עם הפלסטינים מבוססים על שקרים, מדובר בעובדה שאומרת דרשני.

      • יובל א

        מה קרה לכם? מישהו אי פעם חשב באמת שנתניהו (או ברק) מנסה לקיים את הסכמי אוסלו?

        עוד מעט תגידו שאם יתגלה שלפני ההתנתקות וייסגלס אמר שהיא נועדה לחזק החמאס, והיא נועדה להכשיל כל הסכם בדור הבא, אז כאשר יירו קאסאמים יאשימו את הימין-מרכז וכחונות החד-צדדיות?

        • ארז הוכמן

          גם רבין לא קיים את הסכמי אוסלו כלשונם, אגב.

          • גלעד

            גם עראפאת לא קיים את הסכמי אוסלו כלשונם, אגב.

            • ארז הוכמן

              לו הייתי פלשתינאי זה היה מפריע לי. מאחר ואני ישראלי מפריע לי הצד הישראלי.

              • גלעד

                טוב שאינך מכחיש. חייזר שהיה נוחת בדיון יכול היה לקבל את הרושם שהפלסטינאים רק רומו לאורך כל הדרך, בעוד הם שמרו את על כל כללי המשחק וכמובן נהגו בתום לב, ללא הפעלת כל טרור כמנוף לחץ.

                מאחר ומדובר בהסכם בין שני צדדים, גם פעולותיו של הצד השני צריכות להפריע לך.

      • דור

        כאילו שלקהל המדובר אכפת מעובדות.
        http://idle.slashdot.org/story/10/07/14/1235220/Given-Truth-the-Misinformed-Believe-Lies-More

        • yankel

          Thanks for strengthening my unshakeable belief in the importance of true information! (; j

  • גיל

    מה שמעניין אותי זה איפה הם כל שוחרי הצדק שהזדרזו לצאת בקמפיינים נגד רבין, כמו "לרבין אין מנדט". טענתם היתה שרבין היטעה את מצביעיו. כבר אז התפעלתי מרוחב ליבם של אנשי הימין שאומנם לא הצביעו לרבין אבל דאגו שאנשים שכן הצביעו לו לא יחושו מרומים.

    כמובן שכעת כל אותם אנשים יצאו בקמפיינים דומים על נתניהו…

  • ידידיה

    סליחה, לא הבנתי איפה נתניהו שיקר. הוא הבטיח לכבד את ההסכמים החתומים, ועשה את זה. לא זכור לי שהוא הבטיח למסור שטחים מעבר למה שכבר סוכם עליו. מעצבן אותך שהוא דיקדק במילות ההסכם ממש כמו איזה איש עסקים כדי שלא יתרחב מעבר למה שכבר הוסכם? אל תצביע לו בבחירות הבאות, כנראה הוא ימני מדי בשבילך.

    • ארז הוכמן

      נקיטת צעדים למסמוס החוזה ופעולה לרוקן ממנו את תוכנו לא יכולות להיחשב לכיבוד ההסכם. אל תיתמם, זה גורם לך להיראות רע.

      • ידידיה

        ממש לא מיתמם. כל חוזה שניתן לפרש לכאן או לכאן יפורש על ידי הצדדים בהתאם לאינטרסים שלהם. אני לא רואה כאן חריגה גדולה. נכון שאין כאן את "רוח ההסכמים", אבל מי שרוצה את זה היה צריך לבחור בפרס.

    • ygurvitz

      "למה זה חשוב? כי מאותו הרגע עצרתי את הסכמי אוסלו". הוא אמר, לא אני.

      • ידידיה

        "עצרתי" להבדיל מ"ביטלתי". להבנתי, נתניהו התחייב לקיים את ההסכמים שנחתמו, אבל לא הבטיח להמשיך לקדם הסכמים חדשים. זה מה שאני מבין גם מדבריו פה. אולי היה מתאים יותר המונח "תהליך אוסלו" ולא "הסכמי אוסלו". אבל לגזור מסקנות מרחיקות לכת מבחירה של מילה באיזו שיחה פרטית, נראה לי קצת מוגזם.

        • דור

          מה שעוזר לך להרגיש טוב עם זה שהצבעת לשקרן שפל

  • מני זהבי

    הוא לא "דיקדק במילות ההסכם". הוא הגדיר את אחד המושגים הרלוונטיים להסכם איך שבא לו, כדי לרוקן חלק ניכר מההסכם מכל תוכן. משל למה הדבר דומה? אתה חותם חוזה על קניית דירה מפלוני, ואז מתברר לך שאותו פלוני גר בדירה ליד, והוא שובר את אחד הקירות המפרידים בין הדירה שלו לדירה שהוא מכר לך, ומקים במקומו קיר חדש, כך ששטח הדירה שהוא מכר לך קטן בכמה עשרות אחוזים טובים. עכשיו, ברור שצעד כזה צריך להיפסל על הסף מבחינה משפטית, גם בלי להתייחס לבעיות ההנדסיות שבעניין. אבל פה מדובר במשא ומתן, שהמתווך בו, ברוב חוכמתו, נותן צד אחד להגדיר כאוות נפשו את אחד המושגים העומדים לדיון… מה שמעורר את השאלה הבלתי-נמנעת: מה גרוע יותר — רשע או טיפשות?

    • ידידיה

      חתמת על חוזה שלא כתוב בו מה שטח הדירה, ואתה מתלונן שלא קיבלת את מה שרצית?

      • ארז הוכמן

        כן, ובמקרה שצויין החוזה בטל ומבוטל. אתה שוכח את הנחת התום לב שהיא הבסיס לדיני החוזים.

        • גלעד

          ארז, אתה מניח שהפלסטינאים חתמו על ההסכם בתום לב. עראפאת לא התכוון לקיימו והודה בשלב מאוחר יותר בכוונתו זאת. הסכם אוסלו אחראי גם לצורת הממשל הפלסטינאית מאז ועד היום, וגם אם יש לנו חלק בזה הלא לפת"ח יש את חלק הארי.

          • ארז הוכמן

            כן כן, אני מכיר את כל טיעוני "הימין המתרץ" החדש הזה שצמח פה, לפעמים נדמה לי שתוכניתם של רבין/ביבי/ברק/שרון הייתה הקמת הימין המתרץ הזה.

            • גלעד

              אל תתייג אותי. אינני שייך לימין.

              מותר לך להביט סביב ולהבין שלא הוגן שניקח את כל האשמה עלינו. לפלסטינאים יותר מאחריות תורמת ואם לא נכיר בכך ונדע את הסיבות, יקשה עלינו לפתור את הסכסוך הזה.

    • אזרח

      הדבר לא דומה לכלום. הדבר הוא הדבר עצמו: מדינה של יהודים פרנואידים שמעדיפים מלחמה על פני שלום כי ככה הם רגילים.

  • איתי

    תגיד מה שתגיד על ביבי, מי שלא ביצע את הפעימה השלישית הוא ברק, כי הוא חשב משהו בסגנון "למה לתת להם עכשיו, במחיר פוליטי עצום, מה שהם יהיו אמורים לקבל בלאו הכי בהסדרי הקבע". זה היה אחד הדברים שגרמו לכשלון השיחות בקמפ דיוויד 2000. ביבי אולי מסמס את ההסכמים, אבל הוא חילק את חברון כך שברובה יהודים בעצם לא יכולים לנוע. לא שהם היו צריכים לנוע, בניגוד למצב לפני כן. לזה היה מחיר פוליטי כבד, פרשת בר און – חברון למי שזוכר. בקעת הירדן מעולם נחשבה בתור שטח אסטרטגי בעיני המערכת הבטחונית (תוכנית אלון), כך שההצהרה "פתאום" שהיא שטח צבאי היא לא משום מקום.

    • נקודה חשובה, אתה צודק אבל גם טועה. נכון שברק אמר את זה, אבל את הרעיון הוא לקח עם ביבי שהמציא בקדנציה הראשונה שלו את הגישה של לרוץ למו"מ על הסדר הקבע (תוך התעלמות כביכול מן העובדה שלא קיימנו את חלקנו בהסדרי הביניים). במילים שלו, סוחר הרהיטים: "למה לשלם יותר בתשלומים כשאפשר לשלם פחות בתשלום אחד"?

      ביבי רימה את אנשי המרכז והימין המתון שהצביעו עבורו כי הבטיח "לכבד את אוסלו". ברק רימה את אנשי השמאל שהצביעו עבורו כי הבטיח "להמשיך את דרכו של רבין". בפועל, כלפי אוסלו והפלסטינים, הוא אימץ לגמרי את שיטת ביבי.

      זה נבלה וזה טריפה. ביבי המציא את השיטה של עיקור התהליך מתוכנו והורדתו מן הפסים. אבל קלינטון שנא אותו אישית (עם סיבות טובות) ולכן כפה עליו להמשיך בתהליך (וואיי וכו'). בא ברק, ותחת הכסות של "איש שלום" הצליח למכור לקלינטון בדיוק את אותה סחורה.

      והיתר היסטוריה: עשור אבוד בחיי ישראל-פלסטין.

  • יניב

    אני לא קונה את הסיפור של ביבי, שהוא הצליח לכופף את הממשל של קלינטון עד כדי מסמך שנותן לישראל זכות הגדרה של גודל השטח שלא יימסר. לא נראה לי שהאמריקאים כל כך מפגרים. ביבי כנראה כהרגלו מתאים את המסרים לקהל, ומתרברב בהישגים שלא קיימים, או שהוא נותן את פרשנותם הבלעדית.

    יחד עם זאת, אם ביבי אכן דובר אמת הפעם (כמו שיוסי חושב), אז זה אומר:
    א. יש לו הצלחה מוכחת בניהול מו"מ עם האמריקאים (לצערנו, עוד "הצלחה" כזו ואבדנו)
    ב. גם האמריקאים אשמים לא פחות מאיתנו בכשלון הסכמי אוסלו.

    • לא נראה לי שהאמריקנים כל-כך מפגרים. בחיים הם לא היו פולשים לעיראק ונתקעים שם שבע שנים. בחיים בחיים הם לא היו חוזרים על השגיאה של הבריטים והסובייטים ומנסים להנדס מחדש את אפגניסטאן באמצעים צבאיים.

      לא. הם מבינים את המזרח התיכון.

      • יניב

        נתת 2 דוגמאות של ממשל יחיד, שכנראה היה הממשל הגרוע ביותר מאז טרום מלחמת האזרחים. (מה שלא מפתיע הוא שרוב הציבור בארץ תמך ב-2 הפלישות המטומטמות האלו, בלי לחשוב כמה צעדים קדימה..)

        אני מסכים איתך שהאמריקאים לא גאונים גדולים בדיפלומטיה מזרח-תיכונית, אבל ניהול מו"מ הוא משהו חוצה-גבולות, ובזה הם קצת מבינים (וכידוע יש להם הרבה יותר מנופי לחץ מישראל), ולכן אני לא קונה את הגרסא של ביבי כלשונה. וחוץ מזה, ההיסטוריה הראתה שהסכמה אמריקאית כזו לביבי (אם היתה) לא סתרה או מנעה את מתווה קלינטון, שכידוע לא ממש השאיר בידי ישראל את זכות הוטו על הגדרת אזורים צבאיים.
        לדעתי, הבעיה היא לא בהסכמה אמריקאית כזו או אחרת לתנאי של ביבי, אלא שבמשך 13 השנים שחלפו מאז לא השכילה אף מנהיגות אמריקאית לכפות על הצדדים את מתווה קלינטון. ושוב, זה כנראה נבע מהמדיניות של בוש ובגלל שאמריקה היתה עסוקה עד הצוואר באפגניסטן ובעיראק.

        • בגדול אני מסכים. במידה רבה ישראל-פלסטין עדיין סובלת בעיקר מתוצאות צירוף המקרים הטראגי של כניסת בוש לבית הלבן בדיוק כשהאינתיפאדה השנייה התחילה לצאת משליטה, והתקפת הטרור של 11 בספטמבר שהפנתה את תשומת הלב של המימשל המטורף הזה דווקא לאזורנו ונתנה לו במתנה קדנציה שניה. את זה לא כל כך מבינים בארץ, ומעדיפים כמו הזבוב מהבדיחה לחשוב שעשינו המון אבק.

          עם זאת, זה לא פוטר מאחריות מי שיושב בשלטון אצלנו ושקוע כל כולו בהמצאת פטנטים איך לחרבן את המצב עוד יותר. בפנקס השחור שלי, ביבי וברק הם בראש הפושעים מבחינה זו.

  • אם כל זה אסור לנו לשכוח שנתניהו עדיין היה טוב יותר מאהוד ברק שבא אחריו, הוא לפחות קיים את הנסיגה מחברון, בניגוד לפרס שמיסמס אותה, ובניגוד לברק שהחליט לא לקיים את "הפעימה השלישית" ולהתנער מאוסלו לחלוטין. ממשלת ברק השקיעה כפול בהתנחלויות לעטמת ממשלת נתניהו.
    בתום כהונת ממשלת ברק הפלסטינים אמרו במספר הזדמנויות שביבי היה כבר עדיף על ברק מבחינתם.
    כהונת ברק כשר ביטחון עושה את הממשלה הנוכחית מסוכנת הרבה יותר.

    • יובל א

      האמת היא שנתניהו וברק התנגדו שניהם לאוסלו. מוקד ההתנגדות שלהם היה הרעיון של הסדרי ביניים, ושניהם התעלמו מהם ועשו הכל כדי לא לקיימם. העובדה שמ 1996 ישראל נקטה במדיניות "אנטי-שלום" אקטיבית היא המדהימה. ה"שקר" הקטן של נתניהו הוא אנקדוטה ותו לא.
      כדאי להדגיש גם ששניהם נקטו במדיניות של קביעת עובדות חד-צדדית בשטח (הרחבת התנחלויות).

      (פרט להסדרי ביניים, הסכמי אוסלו ניצבו על "רגל" נוספת – אחדותו הפוליטית של העם הפלסטיני. ביבי וברק החלו בהפרד ומשול" באמצעות מדיניות שהחלישה הרשות וחיזקה החמאס, אבל כמובן ה"קרדיט" לניסור רגל זו כולו של שרון – שבאמצעות ההתנתקות וידא חיסול פרטנר.)

  • The story is going to fade to oblivion unless there is a video on Youtube with English subtitles.