מבעד לעשן המנגל
יום העצמאות הוא אולי החג הפחות פורמלי והעממי יותר שבחגי ישראל: הוא נטול כמעט כל סממנים דתיים (אפילו על אמירת ההלל יש מחלוקת בקרב הפלגים האורתודוקסיים השונים), ובהתאם נטול גם איסורים דתיים כלשהם (להוציא אלו של ימי העומר). המוני בית ישראל מנצלים, על כן, את ההזדמנות ליום חופש עם המשפחה בדמדומי האביב הקצר.
יש לחג טקסים משלו, כמובן. הכמעט-מצעד בערב החג (האם החליט מי שהחליט שמצעד מלא הוא סממן מיליטריסטי אחד יותר מדי, שהוא גורם לישראל להיראות באופן מעורר אי נוחות כמו שכנותיה?), חידון התנ"ך – והסגר הקבוע, שמוטל על השטחים הכבושים כבר בערב יום הזכרון.
לא ברור מה עומד מאחורי הריטואל השושואיסטי. יכול להיות שזה התחיל במידע נקודתי על כוונה לפיגוע במהלך החג ויום הזכרון, והשתרש הלאה. יכול להיות שמדובר בחשש שכוח 
הסבל של הפלסטינים לא יעמוד להם, וגם אנשים רגועים בדרך כלל עשויים להתפרץ בפיגוע. יכול להיות שהמטרה היא לנסות לשמר אשליה של מדינה בטוחה, שלפחות ביום ההולדת שלה אין סכנה של ממש. ויכול להיות שמטרתו של הסגר פרוזאית הרבה יותר: לאפשר גם לחיילים ולמג"בניקים לנוח קצת.
כך או כך, במשך הרבה מאד זמן – אם זכרוני אינני מטעני, מאז הטבח במערכת המכפלה של ברוך גולדשטיין – החגיגות בישראל כרוכות בהטלת סגר על הגדה המערבית. סגר הוא עוצר מצומצם; תושבי הישוב יכולים לצאת מבתיהם, אבל אינם יכולים לצאת ממנו. המעבר מישוב פלסטיני אחד למשנהו מורשה "מטעמים הומניטריים, רפואיים וחריגים בלבד". נסו לרגע לדמיין את עצמכם כלואים, בצו, על לא עוול בכפכם, בישוב מגוריכם. נסו לרגע לדמיין את הידיעה הברורה שבקרוב – צריך למצוא מישהו עם לוח שנה יהודי – אתם צריכים לוותר על כל פעילות מעבר לאזור מגוריכם הקרוב, ושאם תנסו להתעלם מהצו השרירותי, אתם צפויים להיירות.
החגים הישראלים כרוכים בענישה קולקטיבית. יום העצמאות איננו החג היחיד שבו מוטל סגר: תקופת החגים של תשרי, פסח ושבועות מלווים בעקביות בהטלת סגר. ההודעות הרשמיות עדיין מגיעות, אבל הן נמוגות עם הזמן, הופכות למקבילה השנתית של איומי המטה למלחמה בטרור ערב פסח. השנה ההודעות כמעט שלא הורגשו. כך קל יותר לישראלים: להעמיד שמה שקורה מעבר לקו השרירותי, בעפרון הנמרח, ששרטטו דיין ועבדאללה אל טל לא שייך אליהם, לא משפיע עליהם.
השאלה היא איזה מין חג עצמאות הוא זה, שלא ניתן לחגוג אותו מבלי להכביד את העול על עם משועבד גם כך. אנחנו מדברים – צועקים, יותר מדויק – על עצמאות, ובו זמנית גואה הפחד מהתקוממות העבדים. המשעבדים לעולם אינם ישנים בשלווה – ולעולם אינם בני חורין.
(יוסי גורביץ)
" תושבי הישוב יכולים לצאת מבתיהם, אבל אינם יכולים לצאת ממנו" נו באמת, אפשר לחשוב, בסך הכל עושים להם שבת קודש, פעם בשנה. שיגידו תודה, ושיפסיקו לחתוך ניירות טואלט.
לא הבנתי. מי מונע מכבודו לצאת מתחום יישובו בשבת קודש? (הערה: ביישובים מסוימים, גם יהודי דתי יכול לצאת מתחומם בלי לעבור לא רק על חוק המדינה אלא אפילו על איסור דתי כלשהו.)
ולגבי מצעדים צבאיים ביום העצמאות של ישראל — האחרון שבהם התקיים בשנת 25 למדינה. נסה לנחש איזה אירוע גרם להפסקת המצעדים.
ממני אף אחד לא מונע (עדיין?) אבל אני לא נהנה משבת קודש. יהודים דתיים שנהנים משבת הקודש מאמינים שאלוהים יכעס אם הם יצאו מתחום הישוב (אלא אם כן הם הצליחו לעבוד עליו ולשים מסביב איזה חוט או משהו כזה). ואם יהודים מאמינים עודשים את זה כל שבוע וכל כך נהנים, למה הפלשתינאים מתלוננים על פעם (או פעמיים, או 3, או 20… מי סופר?) בשנה? חצופים.
הטענה הרשמית היא שזה פשוט הרס יותר מדי תשתיות (טנקים על כבישים וכו'), ובמקרה ב-73' הם הבינו שזה לא משתלם כלכלית, והחליפו את זה בתצוגות נשק לילדים וסיורים חינם בבסיסי הצבא עם מור"קים למיטב הנוער.
(וכן, בהחלט יכול מאד להיות שזו היתה סתם מקריות לשמה. אני לא פוסל את האופציה הזו מראש)
לדעתי זאת פשוט העובדה שרוב הישראלים היו חיילים, וחיילים לא מתרשמים מתהלוכה צבאית.
"כן, כן, טנקים. אני רואה כאלו כל שנה במילואים, עזבו אותי באמא'שכם."
בלי שום קשר, ואולי כבר נכתב על זה איפשהו, מעניינת גם התופעה שיום אחד בשנה ישנה הרשאה (כלפי יהודים, כמובן)כמעט רשמית לחוליגניות ולוונדליזם הגובלים באנרכיה ברחובות הערים. כל חנות, מכונית ובית מרוססים בקצף, הכאה הדדית בפטישי יום עצמאות ענקיים, ובאופן כללי יש השתוללות רצינית. נראה לי שזה מעין שסתום לחץ, יום אחד אנשים יכולים לזרוע הרס בלתי מבוקר ברחובות, לכאורה מתוך שמחת הפטריוטיות אבל אולי באופן סובלימטיבי דווקא מתוך זעם כלפי המדינה. (מה שכמובן לא בא על חשבון המדינה אלא על חשבון בעלי החנויות, המכוניות ומנקי הרחובות המסכנים).
רציתי להגיד את זה איפשהו.
אני חושב שזאת ההבנה שהחוקים מטרתם לשרת את האנשים. ודרך אגב, יש מעצרים כמו תמיד, רק שהיד מטירה יותר. כמו בחגיגות זכיית אליפות, כמו שבחתונות מרשים גם לילדים לשתות. ככה זה כשבני אדם שמחים.
מטירה ?
טעות כתיב, אפשר לשרוד נראה לי.
מאפשרת אם מישהו באמת לא הבין.
על מה הפליאה בעצם?
הקמנו לנו מדינה, ברשות מדינות העולם, נלחמנו בערבים וניצחנו, תוך כדי עשיית עוול לחלקם. מאז ועד היום אנחנו נלחמים בהם וגם הם בנו.
אז מה הפלא שבימים רגישים – גם אם יש מאה כאלה בשנה – אנחנו מגינים על עצמינו קצת יותר?
בוא לא נשכח שאם רק נתן להם הזדמנות הם יזרקו אותנו לים.
DAVID מדובר כאן בעקרון הסופרמרקט. זהו עקרון ישראלי שהתחיל פעם כשגברת זליבנסקי ( או שמא מועלם )הגיעה עם עגלה עמוסה לקופה בסופרמרקט וגילתה ששכחה את שמן הסויה שהתכוונה לקנות. מיד רצה גברת זליבנסקי (טוב, מועלם) למחלקה המתאימה בעודה משאירה את העגלה מאחוריה, מלמלה התנצלויות איסנפור והגיעה לעגלה חזרה קצרת נשימה כשהשמן בידיה.
זה היה פעם.
היום ישראלי מגיע לסופרמרקט , שם שני מוצרים בעגלה ומתחיל למלא אותה בעוד העגלה שומרת לו על התור ואוי ואבוי אם מישהו יעיז לעקוף את העגלה המיותמת שעומדת שם במקומו(כבר ראיתי כמעט מכות בגלל דבר כזה) . רוצה לומר – משהו שנעשה פעם בשעת מצוקה וניתן להתווכח עם הוא היה מוצדק הופך ברבות הימים לנוהל שגרתי וקבוע. כן, עשינו עוול לפלשתינאים פעם כשהיינו עם הגב לקיר ובמלחמה על קיומנו, נו? אז היום אפשר להמשיך לעשות להם עוול הרי זה 'בסדר' אפילו לוחמי תש"ח עשו את זה , מה לא? לעיתים במקרים קיצוניים אפשר להבין ששירות ביון ישלח מחסלים להרוג מישהו שמסכן את ביטחון המדינה. יופי, אז היום מחסלים מבוקר ועד ערב זה הרי מותר. פעם בג"ץ קבע נוהל שנועד להגן על משתפי פעולה שמא יתגלו וחייהם יהיו בסכנה ולכן התירו לכסות ראש של עציר בשק כדי שלא יראה את משתפי הפעולה שמסתובבים במסדרונות הממשל, ומאז לכל עציר ערבי שמים שק על הראש גם אם הוא לבד בחדר סגור עם החוקר , הבנת כבר?
כן , אני יכול להבין שיטילו סגר על השטחים במקרים מסויימים, מתי אני מבין שמדובר בעוול? כשזה הופך לסטנדרט , כשברור לכולם שכל יום עצמאות כשאנחנו נהנים הפלשתינאים חייבים להידפק ושאנחנו לא ממש עושים משהו כדי להפסיק את זה (כמו לצאת מהשטחים למשל) כי זה נראה לנו לגיטימי לגמרי אם אנחנו בכלל מקדישים לזה מחשבה.
נו באמת, אתה באמת לא רואה כל מוטיבציה לארגוני הטרור הפלסטינאים לעשות פיגוע ביום השנה להקמת המדינה? אולי איזה טבח קטן כדי לציין את "הנכבה"? אני מזכיר לך שלפני שנתיים היה מטח רקטות על אשקלון בדיוק מהסיבה הזאת.
פרוייקט ה 300 שלך יוצא בן זונה עד כה. אני בעד להמשיך אותו עוד.
אני הייתי מעדיף אם גורביץ היה מקטין קצת את הקצב כדי שפוסטים שסביבם התפתח דיון לא יעלמו מהר כ"כ.
לחילופין, אפשר להמשיך עם הקצב הנוכחי אבל ליצור פורום נפרד כדי שהדיונים ימשכו בלי קשר לפוסט.
אהם. פורום לחברים של ג'ורג'. זה רעיון טוב.
אי אפשר להאט את הקצב – זה כל העניין. לפחות לא עד אמצע החודש הבא. אם מישהו רוצה לקחת על עצמו את הבלגאן של פתיחת פורום, ומודרציה שלו, אני אשמח. לי אין את הזמן.
דרך אגב, מסתבר שהעוצר מוטל על האוכלוסייה הלא נכונה-http://news.walla.co.il/?w=/1/1665336
זה שהכיבוש רע – הוא רע וזה כבר קונצנזוס.
הסיבה שמטילים סגר בחגים היא עד כמה שאני זוכר להמנע מפיגועים המוניים – כיוון שבימים כאלו ישנם ריכוזי קהל גדולים מאד במקומות ידועים מראש שכל אחד מכיר.
אבל עם הגדר, מה הסיכוי שפיגוע כלשהו יצא לפועל?
סיכוי מצויין. מכוניות גנובות עוברות מישראל לגדה, שב"חים עוברים מהגדה לישראל וחזרה.
הגדר אינה,ולא תהיה, מחסום הרמטי.
אתה בוגד אני תורם
אני עוצר אתה פותח
עם הסכין בוא קצת חמוד
מגרד לי הגב
הגדר עדיין לא הושלמה מסיבה עלומה שאני לא יודע.
בהקשר לעוצר, אני חייב לרענן סיפור מלפני כמה שנים, לצערי הוא מהזכרון אז תצטרכו להאמין ללא מסמכים (או לחזק את הדברים אם מישהו גם-כן זוכר).
הימים ימי הפיגועים הקשים ביותר, ואנשים מפחדים לצאת מהבית ולהשתתף באירועים המוניים. חנוכה מתקרב והדבר הולך להשפיע מאד לרעה על הפסטיגלים ומופעי החנוכה. ואז אני קורא בעיתון משהו בלתי-יאמן: המפיקים פנו אל הממשלה בבקשה להטיל עוצר על השטחים בזמן חנוכה כדי להגביר את הבטחון. כלומר להשאיר סמי-מדינה שלמה בעוצר טוטאלי על מזבח הצגות הילדים האינפנטיליות ורווחתם של המפיקים.
כשאני קורא פוסטים כאלו אני נהנה להיזכר במלחמת לבנון השניה, שבה, שעה שאני בחזית, ראש הממשלה הישראלי סיפר לנו שהלחימה בחזית מגבה את תוכניתו לנסיגה חד-צדדית מכל אזורי איו"ש.
למה אני מזכיר את זה? כדי שתזכרו שהיה כאן ראש ממשלה שנבחר על מצע שהבטיח לסגת, חד-צדדית ובלי כל דרישות להסכם או לשלום, מכל השטחים האלו שהיום נתונים בסגר – וכל מה שהפלסטינאים היו צריכים לעשות כדי שזה יקרה זה לעשות קולות של שלום במשך כשנה.
ושדרות עדיין הופגזה, ובתי כנסת נטושים עדיין נשרפו, ואחרי שהצד השני בחר בחמאס כנציגו הצד שלנו הבין שאולי זה לא רעיון טוב במיוחד.
יש קונסט כזה של אחריות אישית, ואני חושב שהוא רלוונטי כאן – כמו שאומרים, מי שמצביע לחמאס שלא יתפלא שהוא מתעורר תחת סגר. בסיבוב הבא, אם יבוא, שיעשו יותר מאמץ להגיע לפיוס – הצד שלנו יכול להמשיך ככה כל היום, והשטויות שלהם באמת לא מרשימות אותנו.