החברים של ג'ורג'

פדופילים עליך שמשון, האח הגדול אוזנו כרויה, האזרחות השניה של עירית אריאל, והקשקשת של מרקוס: ארבע הערות על המצב

מכת פדופיליה: למי שחי במערה בשבוע האחרון, ערוץ עשר – בדרך כלל יצור חיובי במפת התקשורת הישראלית – יצא בפיצ'ר חדש: הפדופיל היומי. מדי יום, משדר הערוץ בהנאה בלתי מוסתרת את הסיפור הבא: אחת התחקירניות שלו התחזתה לילדה בת 13, ופיתתה פדופילים תועים להגיעה לביתה לשם סקס סוער. הפדופילים עושים את שלהם, מגיעים למקום, ובמקום ילדה יש שם דוגמנית וצוות טלוויזיה. כשהם מנסים להמלט מן המצלמות, הם נופלים על השוטרים. כל זה נחמד ויפה, ובניגוד לאחרים אני לא חושב שיש בעיה בהכוונת זרקור אל פעילות פדופילית באינטרנט, או להעמיד פנים שהאינטרנט לא שינה משהו בתחום. האפשרות לטרף אנונימי שינתה, לדעתי, את כל תמונת המשחק.
אבל לא זה העניין. בבעיית הממשק תקשורת-משטרה-תרבות טיפלה נעמה כרמי יפה. אני לא מבין, בעצם, מה העבירה פה. החוק הרי לא אוסר על הסטיה הפדופילית עצמה; הוא אוסר על מימושה. והאנשים המסכנים האלה שערוץ 10 משמיד את חייהם לא ביצעו – עד כמה שידוע לי – כל עבירה. הם לא יצרו מגע עם שום ילדה, ובטח לא נגעו בה. אם כבר, המקרה הזה דומה הרבה יותר לתירוץ הנאלח הקבוע של פדופילים: "היא פיתתה אותי". במקרה הזה, זה אפילו נכון. וזו כבר סיבה טובה נגד החגיגה הזו.

אז על איזה סעיף עוצרים את האנשים האלה? "הם חלאות" היא תשובה נכונה ולא מספיקה. כדי לעצור מישהו, צריכה להיות עבירה על החוק, ולא די בסעיף של "היותך אויב הציבור בשעה שהוא מעוצבן". אני כבר רואה את המלכוד הבא: בית המשפט משחרר את החולים הללו, משום שלא בוצעה עבירה – ואז חוטף בראש על כך זה לא מריח טוב.

האח הגדול, אוזנו כרויה: הכנסת אישרה אתמול חוק שערורייתי, שמאפשר למשטרה להקים את מאגר המידע הגדול בעולם המערבי. ואם לא היה די בכך, היא העניקה לכל קצין בדרגת סגן ניצב את הסמכות לדלג על בית המשפט ולבקש פרטי שיחות ואיכון "במקרים דחופים".

כמו במקרה של ועדת לנדוי, שהתירה לשב"כ לענות – סליחה, "להפעיל לחץ מתון" – במקרים של פצצה מתקתקת, החלטה שהובילה לאינפלציה מרשימה במספר האנשים שנחשדו כפצצה מתקתקת גם אם לא ראו בחייהם שעון, גם ההחלטה הזו תוביל בוודאי לפריחה במקרי החקירה " הדחופים". אירונית, ההחלטה על כך מגיעה יום לפני שאנו מקבלים תזכורת על תרבות השקר הפושה במשטרה.

מרתיחה גם העובדה שההחלטה התקבלה ברוב של 35 נגד חמישה. זה חוק חשוב, לעזאזל; איך הוא מוכרע בקולות שליש מחברי הכנסת? למה אין חוקי קוורום בבית הנבחרים שלנו? הרי המספר הזה כמעט אקראי, והוא נותן למשטרה כוח שקשה יהיה לקחת בחזרה אחר כך. ואיך קרה ששלי יחימוביץ' הצביעה בעד?

והחוצפה תשגא: לעירית אריאל היה חבל על כמה זלוטס, אז כשנתבעה לשלם מס שכר, היא הודיעה שאין בכוונתה לעשות זאת, משום שהיא איננה "אזרח ישראלי" מבחינת חוק המע"מ. למרבה הצער, בית המשפט דחה את הטענה, אבל רצוי יהיה להזכיר את זה לעירית אריאל בעתיד – למשל, בעת הדיון על גבולות הקבע של מדינת ישראל; למשל, בפעם הבאה שמתנחלים יטענו שהם שם בגלל " אידיאלים".

הקשקשן: יואל מרקוס נחשב, משום מה, לפרשן מוביל. ואף על פי כן, הוא כתב הבוקר כמה מן ההבלים הגרועים ביותר שפורסמו פה לאחרונה. בהזייתו של מי נחשבים שרון ובוש ל"שני מנהיגים אמיצים, שרצו להביא שלום בינינו ובין הפלסטינים"? מה לשרון ולשלום?

כשמרקוס כותב ש"שרון ביקש לגמול את בני עמו מחלום ארץ ישראל השלמה, ולהוכיח שישראל מסוגלת לפנות ישובים ויש באופק נתיב להסדר פרגמטי. פינוי גוש קטיף היה אמור להיות מעין מתאבן לפלסטינים להקים את מדינתם לצד ישראל בדרכי שלום", הוא עוסק בסילוף היסטוריה מן הסוג הגרוע ביותר.

שרון הצהיר במפורש ש"לא יהיו נסיגות" אחרי עזה; את פינוי עזה הוא התעקש לעשות תוך התעלמות מהשותף הפלסטיני. למי ששכח, ערפאת – עילת ה"אין פרטנר" של שרון – מת בנובמבר 2004, תשעה חודשים לפני ההתנתקות. אילו רצה שרון ברצינות בשלום עם הפלסטינים, היה לו די והותר זמן למגעים עם ממשלתו החדשה של אבו מאזן. אבל הוא סירב בכל תוקף לכל פינוי בהסכם, וכינה את אבו מאזן בזלזול "אפרוח שלא הצמיח נוצות". ההתעקשות על מהלך חד צדדי, שהעביר למעשה את הרצועה לידי החמאס, היתה הכל חוץ מרדיפת שלום.

הלאה. "נצחון חמאס גרם למלחמת אחים מהאכזריות באזורנו". הלו? האם מרקוס שמע על עיראק, שבה מתים ביומיים יותר מכל סך ההרוגים ב"מלחמת האחים" הפלסטינית? האם הוא יודע מה קורה בסודאן? מה זה הקשקוש הזה?

"הציפיה שירי הקסאמים ייפסק, ותחת זה תהפוך עזה על חופיה היפהפיים למוקד תיירות ומקור פרנסה, התבדו".מי, לעזאזל, חשב שעזה – שיפים חופיה, אכן – תהפוך למוקד תיירות? רק מי שלא הסתכל על תושביה של עזה ועל העליבות שהיא מנת חלקם זה דורות.

וזה פרשן מוביל בתקשורת המיינסטרימית. שיהיה.

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • דורית בייניש הסבירה אצל לונדון וקירשנבאום שבהנחה שלא נעשה שם ממש פיתוי על-ידי סוכן מדיח (כלומר, המתחזה לא יזמה את ההזמנה אלא רק הציגה עצמה כילדה בת 13 ונתנה לגבר להעלות הצעות בעצמו), הרי שעצם זה שלא הייתה ילדה בת 13 לא מונע מהחוק להגדיר את המעשה כניסיון לבעילת קטינה (לכל הפחות).

    כלומר, אם אדם שוכב עם בחורה בת 18 כאשר הוא חושב שהיא בת 13, למרות שלא נעברה עבירה של ממש, הוא אשם בניסיון לבעילת קטינה. אותו דבר, לצורך העניין, אם הוא לא שכב עם אף אחד אבל רצה לעשות כן.
    למה זה דומה? לאדם שחושב שמישהו שוכב מתחת לשמיכה והוא יורה בשמיכה. גם אם לא היה שום דבר מתחת לשמיכה, האדם אשם בניסיון רצח.

  • אור

    דובי –

    השאלה היא (למרות שהכוונה שלו הייתה ברורה כמובן) האם עצם ההגעה לבית וההיתקלות בתקשורת יכולה, משפטית, להחשב כניסיון.

  • איכשהו לניסיון חיים שלי השתחלו כמה בנות המין היפה שבעודן נערות שכבו עם גברים בגירים בטווח רחב של גילאים, ואיכשהו כולן היו מרוצות מזה. אולי זה שונה עם ילדות ממש, אולי גיל 13 הוא עוד צעיר מדיי מכדי להיקרא נערה במרבית המקרים (אני לא חושב שבכולם), ואולי זה לא הדבר הכי בריא בשביל בגיר או קטינה לעשות, אבל מצד שני – זה היה מאוד מקובל בעבר ולאף 1 לא הייתה בעיה עם זה, וזה גם מאוד מקובל בימנו. אם אין כאן קורבן אמיתי, ואני מצטער, אבל אני מתקשה לאור האמור להאמין שיש כאן פשע כ"כ חמור, הרי שאולי יש כאן צדקנות פוריטנית מודרנית.
    ההחלטה על גיל 18 בדיוק כגיל הקסם היא לא לא מבוססת לחלוטין. יש תהליכים – פיסיים וחברתיים שאכן מתנקזים בממוצע אל עבר הגיל הזה שבזכותם לאחריו אנו מכנים אדם בגיר, ואנחנו מנסים כחברה לשמור על הפרדה בין עולמם של הבגירים לבין עולמם של הקטינים, ע"מ לאפשר להם איזשהו מרחב התבגרות רווי טוהר ותמימות. וזאת כאמור המסגרת המקובלת בחברה, ולכן פריצתה מהווה פגיעה, אבל בת'כלס – בני נוער רשאים לשכב זה עם זה מגיל מסוים, ורבים עושים זאת עוד לפני כן, בדיוק כמו שהם פורעים את החוק כשהם מתנסים באלכוהול טרם זמנם ובעניינים אחרים, וכן – יש הרבה נערות (ונערים) שמחפשים את הקשר וההתנסות עם בגירים (ובגירות). אני יודע את זה ממקור ראשון. מקור ראשון כפול כמה וכמה. ומשום מה אני לא מכיר מקרים הפוכים שבהם באמת התבצעה פגיעה נגד רצונו של ה"קורבן" או אפילו פיתוי מאסיבי שקשה להתנגד לו. מצד שני – אני גם לא מכיר אף קורבן אונס, וזה לא מעיד שהתופעה לא קיימת כמובן, אבל עדיין – לגרום לי להזדעזע ממה שלמיטב ניסיוני ייתכן שהוא התנסות חיובית מרצון הוא קשה במקרים רבים. נכון – גם אני חושב ש13 הוא מקרה גבולי למדיי. ובכל זאת – נגד הגינוי הנרחב והגורף נדמה לי שראוי להזכיר גם את הצד השני

  • אלכס ז.

    בעניין חוק "האח הגדול" – האם מישהו יודע היכן ניתן למצוא את רשימת מצבעי בעד ונגד החוק?

    דובי, אצל "לונדון את קירשנבאום" התארחה שופטת בג"ץ לשעבר דורנר ולא בייניש.

  • אלכס ז.

    תודה לך דולי!

  • אזרח.

    הנה גורביץ,הנה זה(הפאשיזם.מדינת המשטרה.) בא.לאט לאט סוגרים על הצמיתים.עד שחזון האח הגדול יתממש.בדיוק כמו שהזהיר אורוול.

  • שני

    לגבי יואל מרקוס – מסכימה איתך. שאלה קטנה: אתה באמת חושב שאם ההתנתקות היתה נערכת בתיאום עם אבו-מאזן הרצועה היתה עדיין בשליטתו? אשמח לשמוע דעתך.

  • יהושאפט

    שלי יחימוביץ' הצביעה בעד. אני לא חושב שיש לי מילים לזה.

  • Sir Simon

    לכל מי שמופתע מהצבעתה של שלי יחימוביץ' – טלו קורה מבין עיניכם. בכל פעם שתתמכו בנציג ציבור שאינו מסוגל להבין את משמעותן של החלטותיו "תופתעו" לגלות שהוא גורם לנזקים (גם אם תמשיכו להאמין בטוהר כוונותיו). שלי יחימוביץ' נחשפה לציבור זמן רב לפני הגיעה לכנסת, והוכיחה מעל כל במה שמחד היא לא חכמה גדולה ומאידך גיסא היא איננה טיפשה קטנה. ההצבעה הזאת היא (עוד) מעידה במסגרת התיפקוד הטב ביותר שיכולותיה מאפשרות.
    חצי הכוס המלאה היא שנציג התקשורת בבית המחוקקים הוא לא יואל מרקוס, ובזה ננוחם.

  • צחי

    עדי, אתה כן מכיר קורבנות אונס.

    העובדה שטרם נודע לך על כך מצביעה על גילך הצעיר או תקשורת רדודה עם נשים.

  • גדי אלכסנדרוביץ'

    "איך קרה ששלי יחימוביץ‘ הצביעה בעד?"

    למה צריך ספקולציות? הנה, באתר שלה יש ציטוט נאה.

    http://www.shelly.org.il/wp/?p=1694

    ברשותך, ציטוט חלקי מהדברים שמופיעים שם:

    "הובעו כאן חששות מאוד כבדים מפני מעקבים של המדינה ככוח מאוד גדול אחרי האזרח הקטן והחלש. אני חייבת לומר לכם שהחשש הזה הוא כבר מעט לא רלוונטי כי כוחה של המדינה קטן והולך ואילו כוחו של בעל ההון כמעסיק הולך וגדל והחירות נשללת מבני אדם בעיקר מידי מעסיקיהם ולא מידי המדינה.

    על כן האח הגדול אומנם חי וקיים אבל הוא כבר לא המדינה של אורוול ב-1984 אלא המעסיק הפרטי שהולך ונעשה רב כוח בעיקר בגלל רמיסת זכויותיו של האדם העובד שהולכת ונמשכת"

    אני סקרן לדעת מה דעתך על ה"נימוק" הזה.

  • גדי אלכסנדרוביץ'

    הממ, כן, התחכמתי וכתבתי באמצע הציטוט "פירוט לגבי אמצעי המעקב של מעסיקים אחרי עובדיהם", אבל עשיתי את זה עם סוגריים משולשים והוא מן הסתם לא הציג כלום. אפשר לערוך ולהוסיף שם שלוש נקודות או משהו, ולמחוק את ההודעה המביכה הנוכחית?

  • כל מה שיש לי לומר על התירוץ של יחימוביץ' הוא שטוב לו לו לא היה נכתב משנכתב.

  • אסף שיאון

    הכתבה המתייחסת לרון נחמן ראש עיריית אריאל, כתושב אריאל המכיר לפני ולפנים, זה למעלה משני עשורים, מדובר בהלצה-בדיחה, מצחיקה, אילולא החוק העקום, שמאפשר קיומם של נחמניסטים מסוגם של נחמן המבזים את אריאל וההתיישבות וגורם לנו, לא רק לנזק תדמיתי בנביחותיו התקופתיות, כמו אישה במחזור, אלא גם גורם לנו להפסדים וזו לא הפעם הראשונה, כשאנו התושבים צריכים לממן את השטויות של נחמן. נחמן הוא ריקן, פוחז, בריון, עומד בראש כנופיות בעלי אגרוף, טיפוסים ביזאריים הסרים למרותו, פורץ לבתים לערוך חיפושים או מפעיל את המשטרה לשם כך, הסרה למרותו ומסייעת לו בתעמולת ובעריכת הבחירות. מבצעת חיפושים על פיו ומשחררת על פיו. שקרן וכזב בלתי נלאה. רודף ונוקם וכינויו באריאל: רון נקמן או רון סירחון על החצר הביזנטינית שהוא מפעיל. מעשיר ומעני. מרבה להשתמש בבית המשפט לעניינים מקומיים באריאל לצרכיו הפרטיים ולסטיותיו-שגיונותיו. מרבה לשהות במלונות פאר בחו"ל ולא על חשבונו. מקלל ומגדף עם צ'אקרות פתוחות, שלא עזרו לו. נרגז ונרגן, פרצוף תשעה באב תמידי ומכריז מלחמה לשם מלחמה. רודן וטוטאליטאר באופיו. כשכיהן כח"כ, נשא תואר אלוף הצעות השלילות, סך 127 הצעות חוק של קשקושיאדה לשם התבלטות. רק הצעה אחת התקבלה, להכפיף אותנו תחת חוק רשות השידור, לאמור אריאל חלק מישראל ומאז, גרם לנו לשלם אגרות רדיו וטלויזיה האידיוט המניאק הזה. עתה, חשב ששכחנו, נישא לעבוד על בית המשפט בהפוכה, כרעיון נחמניסטי מניפולטיווי "מקורי", לחמוק מתשלום מסים כחוק, בטענה דחוקה ומטופשת של אריאל, לא חלק ולא שייכת לישראל, רוצה לומר, אריאל שייכת לנחמן. כך, תפרידו בין הפה הגדול והקשקשן של נחמן לבין תושבים אינטלידנטיים, שלווים ורודפי שלום, לא כמו הנחמן המניאק רודף ההפגנות, מהומות ומלחמות. נחמתנו, הנחמן הזה חולה ומזדקן וסופו קרב במהרה בימינו ונאמר אמן. קיים צדק טבעי, שדואג לא להאריך ימי הנחמניזם ולא מותיר לו זכר, שכן הוא ניחן ב- 4 בנות וכינויו אבו בנאת. הפלוס בזה, שאין לו דאגות של בנים קרביים המסתכנים, לכם זמנו פנוי לשטויות ולניהול מלחמות. להמחשת רשעותו של נחמן, דתיים הוסיפו ברכה נוספת לברכת המזון: הרחמן הוא יקח את נחמן.