החברים של ג'ורג'

תשמור מפלצת הספגטי המעופפת ותציל

שני הזלוטי שלי על ויכוח האתאיזם המתחדש

לאור העובדה שמעל דפי “הארץ” מתרגשת מזה כמה שבועות מלחמה בין אתאיסטים נטולי רגישות לדבילים עם רגישות יתר דתית, נראה שאין מנוס אלא לחזור בזמן 25 שנה אחורה ולהזכיר מושכלות ראשונות – בתקווה לעשות זאת ביתר דקות. לצרכי הוויכוח שוודאי יבוא, נעשה את זה בנקודות.

1. השאלה החשובה היא לא קיומו או אי קיומו של “אלוהים” כמושג מופשט. השאלה הזו היא אכן כזו שאי אפשר להכריע בה, פשוט מעצם חוסר היכולת להוכיח שלילה. השאלה היא למה אנחנו מתכוונים ב”אלוהים.”

2. אם המושג הוא “אלוהים” דאיסטי, כזה שבנה את העולם, קבע את חוקי הטבע ואז הסתלק – מין בונה שעונים שכזה – אז קיומו או קיומו לא מטריד אותי ולא צריך להטריד אף אדם אחר. אין לו השפעה על העולם, אין לו קשר עם ברואיו, ולצורך העניין – מאחר והשאלה האמיתית שמסתתרת מאחורי השאלה “האם יש אלוהים” היא “מה צריך להיות יחסינו לאלוהים ואיך אנו, כבני אדם, צריכים להנהיג את חיינו” – אין לקיומו שום משמעות לכאן או לכאן. חבל על בזבוז האנרגיה.

3. אם המושג שעליו אנחנו מדברים הוא האל המונותאיסטי – בורא העולם, שמנהל השגחה פרטית ומכוון את ההיסטוריה לעבר קץ הימים, שבו ישפוט סופית בין הטובים והרעים – אז השאלה מסתבכת, ועדיין אפשר לענות עליה בקלות יחסית.

3א. הבעיה העיקרית בתיאור האל בעל ההשגחה הפרטית היא שאין כל אפשרות להבחין בינו ובין השטן. התפיסה אומרת שמדובר בישות שהיא א. כל יכולה, ב. כל יודעת, ג. טובה. אתם יכולים לבחור שניים מתוך שלושת האטריבוטים הנ”ל, אבל לא את שלושתם. הישות שמניחה למולקולה של אייג’נט אורנג’ לעוות ולאמלל ילד בטרם נולד, שכל חטאו הוא שנולד במקום שבו פעם התנהלה מלחמה שנגמרה מזמן, לא יכולה להיות טובה – על כל פנים, לא בערכים אנושיים של “טוב.” אם האל הוא כל יכול וכל יודע, אבל בוחר לגרום לאדם חף מפשע לגווע ביסורים, הוא לא טוב. הנסיונות המונותאיסטיים להתמודד עם בעיית הרוע נכשלו קשות. יש שני תירוצים מקובלים: א. אנחנו לא יודעים הכל ולכן יתכן שלסבל יש מטרה – אבל אם אנחנו לא יודעים הכל, מדוע אנחנו מניחים שמקור הסבל הוא טוב? וב. הסבל מיועד לכפר על חטא לא ידוע. בהנתן שהחטא לא ידוע, והעונש נופל לעתים קרובות על האדם הלא נכון, אנחנו מניחים ישות כל יכולה וכל יודעת שמענישה אנשים שלא חטאו. מכאן, בין השאר, התפיסה המניכאית שהעולם הנוכחי נשלט על ידי השטן; אין יכולת אחרת לומר שיש אלוהים, שהוא כל יכול, ושהוא טוב. תירוץ נוסף הוא זה של הבחירה החופשית – אבל, שוב, ישות כל יכולה שמניחה לאחרים לגרום סבל אולי נייטרלית, אבל לא יכולה להיחשב טובה. מה גם שאי אפשר לדבר על בחירה חופשית כשלהיסטוריה יש מטרה. תהיה מלחמת גוג ומגוג, יהיו רשעים בצד הלא נכון שלה, וכדי שההיסטוריה הקדושה תתממש אין להם באמת יכולת בחירה.

כלומר, הבעיה האמיתית שניצבת בפני מונותאיסטים איננה האם האל קיים או לא, אלא האם הם עובדי שטן או לא. הם יכולים כמובן לטעון שהערכים של האל שונים, ובלתי מובנים בתפיסה המוגבלת של בני אדם – אבל בהנתן התפיסה המוגבלת של בני אדם, אין לנו אלא היכולת לשפוט בכלים שיש בידינו. אי אפשר לוגית לטעון שמשהו הוא בהכרח טוב אם הוא, בהכרח, גם בלתי מובן.

3ב. התפיסה המונותאיסטית המקובלת נשענת על כתבי קודש למיניהם. הם נחרשו לאורך השנים על ידי חוקרים, וכדי להאמין שהם נוצרו על ידי ישות עילאית, או על ידי בני אדם שהושפעו על ידי ישות עילאית, צריך לגלות בורות מודעת ומכוונת בתחום. יהודים שמחים לעמוד על כל שגיאה בברית החדשה, אבל מאד לא אוהבים לשמוע את מה שיש לחוקרים לומר על ספרי הקודש שלהם. נסו לדבר עם אנשים דתיים על בראשית ו’ א’-ד’. יהיה כיף.

4. התפיסה היהודית, שאומרת שרק העם היהודי הוא העם הנבחר (ואם לדייק, רק גברים אורתודוקסים שמקיימים את המצוות הם עם נבחר) מכריזה למעשה על רוב מוחלט של האנושות כעל מיועד להשמדה או לשעבוד בדרגות שונות. שוב, אנחנו צריכים לתהות האם הערכים שלנו של “טוב” מסוגלים להתיישב עם התפיסה הזו, ש(להבדיל למשל מנצרות אקומנית) מציגה אל גחמני, נקמני ואויב של רוב מוחלט של המין האנושי.

5. השאלה הדתית כשאלה ציבורית איננה, במהותה, שאלה תיאולוגית: אילו היתה רק עניין למומחים בטקסטים, היא היתה מעניינת רק את הדתיים עצמם. השאלה היא במהותה שאלה חברתית ופוליטית: מה תפקידה של הדת בחיים הציבוריים. משהיא נוכחת בציבור, צריך לציין את העובדה שציבורית, דת היא ברוב גדול של המקרים גורם מאמלל – מוסיפה סבל לעולם. הסיבה היא שמאמינים קיצוניים – אלה שממילא דוחפים את הדת לספירה הציבורית – אינם יכולים לקבל את הלגיטימיות של תפיסות דתיות אחרות, ובהכרח מנסים לדחוק אותן אחורה. זה נכון לא רק לדתות המונותאיסטיות, אם כי הן מספקות יופי של דוגמאות: מי שעוקב אחרי מה שקורה לרוהינגה בבורמה או להתכתשויות בהודו בין לאומנים הינדים ומוסלמים יודע שהדת, בהופעתה הפומבית, בדרך כלל נושאת בכנפיה אסון לבני האדם.

בעשורים האחרונים, הרבה בהשפעת הימין האמריקאי, הנוכחות הציבורית של הדת מתבטאת בהתנגדות למדע. מתח בין המדע לדת כמובן איננו דבר חדש, אבל מי שרואה בהשתאות איך נוצרים בישראל יש מאין ויכוחים שלא היו קיימים קודם – בשאלת ההפלות, בשאלת ההתחממות הגלובלית – יראה את השפעת הימין האמריקאי. ספק אם יש שאלה שבה נוכחותה של הדת מזיקה יותר מאשר בשאלת ההתחממות הגלובלית: זו כנראה תקבור, או ליתר דיוק תטביע, את כולנו – אבל הימין הדתי מתעקש שאין התחממות גלובלית, כי אלוהים מלמל משהו על קשת ומבול. כאן אפשר לראות איך הדת לא רק משחיתה את החיים הציבוריים, אלא איך היא מושחתת על ידי אינטרסים כלכליים.

מכאן נובע שיש צורך לנהל מאבק כדי לצמצם עד כמה שאפשר את נוכחותה של הדת בחיים הציבוריים, כדי להקטין את הסבל שהיא גורמת. והמשמעות של מאבק בדת היא גם התקפה על היסודות שלה.

6. האם זה אומר ש”כל הדתיים מטומטמים”? כמובן שלא. צריך להיות מטומטם כדי להעלות את הטענה הזו. אנשים נולדים לתוך מסורת מסוימת והם מנהלים איתה ויכוח – בעוצמה שונה – לאורך כל ימי חייהם. היה עדיף, כמובן, שכולנו היינו נולדים לבית חילוני הומניסטי טוב, אבל זה לא הולך לקרות בימי חיינו. המציאות של חילונים ואתאיסטים, בישראל ובמקומות רבים אחרים, היא מאבק לא פשוט – ולהגדיר מראש את היריב שלך כמטומטם זו טעות חמורה. זה לא רק זלזול ביריב, זה גם אובדן ניכר של יכולת השכנוע. העובדה שאנשים לא יודעים דברים מסוימים לא הופכת אותם למטומטמים, ודאי לא במקומות כמו ישראל שבה יש מערכת חינוך שכל מטרתה היא לשכנע אותם באמיתותה של הדת – או, בגרסת בתי הספר הממלכתיים, בתפיסה של “אין אלוהים אבל הוא בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את הארץ.”

7. תאמרו, יש דתיים מעודנים, דתיים שמכירים בכך שכתבי הקודש בעייתיים, שמנסים למצוא גשר לדתות אחרות. יש הרבה מהם באירופה, אכן, וגם בארה”ב. הם לא כל כך מעניינים מבחינתי, ראשית משום שהנוכחות שלהם בישראל שולית, וחשוב מכך – משום שבעצם ההכנסה של ספק למסגרת הדתית מנוטרל במידה ניכרת יסוד הפנאטיות שבדת. קשה לצאת למסע צלב או לטעון שמישהו נחות אינהרנטית בהשענות על כתבי קודש שאתה מכיר בכך שהם פגומים או בהסתמכות על אל שאתה מפקפק ביכולתו להנכיח את עצמו בעולם.

זהו. נרד לבונקר.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

12 תגובות על ”תשמור מפלצת הספגטי המעופפת ותציל“

  1. shooshx הגיב:

    מה היא הבעיה המדוברת בבראשית ו’ א’-ד’?

  2. Yair Rezek הגיב:

    מי אמר ש"כל הדתיים מטומטמים”? אם הכוונה היא לאלפר, כדאי שתקרא בתשומת לב – הוא לא אומר את זה. הוא אומר שהאמונה באל היא מטומטמת, לא שהדתיים מטומטמים. וזה הבדל גדול, כי גם חכמים ונבונים ומשכילים יכולים להאמין בדברים מטומטמים.

    באשר אם יש להגיד זאת – מצד אחד נכון שזה מנכר את המאזין המאמין ובכך מביא ל"אובדן ניכר של יכולת השכנוע"; אבל מצד שני…אם כל הזמן יגידו לדתי "זה מטומטמם להאמין באלוהים" או "זה ילדותי להאמין באלוהים" וכן הלאה – אם הוא ייתקל בהאשמות כאלו שוב ושוב, זה אפקט פסיכולוגי אחר לחלוטין מאשר אם ייתקל באמירות כגון "אני לא חושב שיש אלוהים" או "הנה סדקת טיעונים מסודרת למה אין אלוהים". זה מטיל אותך למגננה פסיכולוגית שתכריח אותך להצדיק את אמונתך בעיני עצמך מחדש – וזה משהו שחלק ניכר מהדתיים לא יצליחו לעשות, מהסיבות שמנית. לכן תהיה להתקפה שכזו גם השפעה של ניכור אבל גם השפעה של שכנוע חלק ניכר (לא הרוב, כמובן, לא קרוב לכך; אך חלק ניכר).

  3. theRealZoozman הגיב:

    אנשים מאמינים באלוהים ומקיימים מצוות בגלל אלף ואחת סיבות שונות, חלקן גם הגיוניות למדי (לפחות מבחינת האופי האנושות). בשורה התחתונה, לטעמי הדת הממוסדת מנצלת את אותן סיבות ואת האופי האנושי עצמו כדי לקיים עסק כלכלי חובק עולם ומשתלם במיוחד. אגב, בהקשר זה הדת לא ממש שונה מהאקדמיה. שתיהן יונקות מהעטין הציבורי באופן כמעט בלי מבוקר עקב "הקדושה" שמיוחסת להן ושהן טורחות לטפח באופן עקבי.

  4. שלום ישראל הגיב:

    הסתה גבלסית חסרת שחר: "התפיסה היהודית, שאומרת שרק העם היהודי הוא העם הנבחר … מכריזה [?!] למעשה על רוב מוחלט של האנושות כעל מיועד להשמדה או לשעבוד בדרגות שונות".

  5. Y. הגיב:

    יודע מה מעצבן אותי? זה שבני אדם כמו ידידנו תום אלקיים אומרים לנו מה אנחנו, השמאלנים, חושבים, באמצעות דמות מעוותת שהם ושכמוהם מאכילים אחד את השני. אתה, גורביץ, במחילה, חוטא באותו דבר. מי זה הבן אדם הזה בשם “הדתיים“?

    (חוץ מזה, גם ללבוש עניבה, ובפרט בישראל, זה לגמרי לא רציונלי.)

    (ובנוסף, אתה צודק בעניין התפשטות הפילוסופיה המרעילה של הימין האמריקאי אל תוככי דת ישראל. אבל גם את מפלצת הספגטי הורדת בדיוק מאותה יבשת.)

    • ygurvitz הגיב:

      "דתיים" = תאיסטים. אנשים שמקבלים את האמונה באל אחד.

      אני דוחה בתוקף את הטענה שמפלצת הספגטי המעופפת היא אמריקאית. היא על זמנית, קדמה לעולם ותהיה אחריו.

  6. Z420 הגיב:

    ירידת קרנה של הדת לעומת המדע במאות האחרונות לא הביאה לירידה ברצחנותו של המין האנושי. אידיאולוגיות חילוניות הביאו לשפיכות דמים גדולה אף יותר ולדוגמאות של Y אפשר להוסיף את הסטליניזם והנאציזם החילוניות למהדרין. הדת, כמו האידיאולוגיה, יכולה לשמש לסובלנות, אהבה ורחמים וגם בדיוק ההפך. הדת היא אקדח, האקדח כשלעצמו לא הורג, רק מי שמחזיק בו יכול לעשות זאת. כשהדת לא מופרדת מהשלטון, כמו במקרים של סעודיה, ישראל, אייסיס, איראן ואחרים, המשמעות הוא דיכוי המוני. אבל בדת כשלעצמה, כל דת שעושה לאנשים טוב ועוזרת להם להתמודד, אין שום דבר רע, או לפחות, יש בה גם הרבה דברים חיוביים. 70 הפנים של התורה משלבים יופי וכיעור, אכזריות ורחמים, תלוי על מה מסתכלים ובמה משתמשים. אפשר לצאת למסע צלב קניבאלי או להגיש לחי שניה. אפשר לאהוב את הגר או להכות בעמלק. אפשר לחשוב על לא תרצח ולא תגנוב, או לקיים מדינת אפרטהייד קליריקלית רוצחת וגנבת, ולהצדיק כל זאת באמצעות אותם המקורות. זה מה שקורה כשהדת לא מופרדת מהמדינה. האורתוקסיות הדתית בישראל מכוערת ומסוכנת. אבל אין שום דבר מאיים ברפורמים או קונסרבטיבים וגם במרבית האורתודוקסים מחוץ לישראל, היכן שיש הפרדה.

  7. Meni Zehavi הגיב:

    הצורך האנושי בדת מתחיל בהכרה בכך שהעולם הוא מקום מחורבן, וכדאי שתהיה איזו דמות בעלת כוחות יוצאים מגדר הרגיל (אפשר לומר על-טבעיים, אם כי אני קצת לא מחבב את המונח הזה) שתעזור לנו להתמודד אתו. הדתות המונותאיסטיות צמצמו את מספר הדמויות הללו לאחת – או לפחות ניסו, לא תמיד בהצלחה, כפי שיוכיחו התפילות הנוצריות למריה ולקדושים, בקשות ברכה על-ידי יהודים מצדיקים שנפטרו זה מכבר, וכיו"ב. (האסלאם הסוני הוא כנראה הדת המחמירה ביותר בענייני מונותאיזם.)
    האם הדמות המסייעת המונותאיסטית היא בהכרח טובה? לך תדע, בהינתן שאין הגדרה מוסכמת, קל וחומר מחויבת מכוח השימוש בשפה, למונח "טוב". לכן האמונה בטוב האינסופי המובנה באותה דמות אפילו אינה מעוררת סתירות לוגיות של ממש. מצד שני, הניסיונות ליצור סתירות לוגיות בהגדרות המאפשרות אותן ("האם האלוהים יכול ליצור אבן שהוא לא יוכל להרים?") רק מלמדים על מוגבלותה של השפה האנושית בתיאור האל. הפילוסופים עמדו על כך אי-שם בימי הביניים, אם לא מוקדם יותר. אחד, תומס אקווינס, גם הוסיף לוויכוח הדתי את המשפט שאולי מתמצת את כולו בצורה הטובה ביותר: "היזהרו מאדם שיש להם רק ספר אחד". ואתאיסטים עם ספר אחד (שבו מוכח בעליל העדר קיומו של האל וגו') אינו מסוכן פחות מאיש דת עם ספר אחד; רק שדתות עם היסטוריה רצינית כלשהי כבר הספיקו לצבור לא מעט ספרים במהלך קיומן. הפנטזיה "שכולנו היינו נולדים לבית חילוני הומניסטי טוב", לא רק שלא תתגשם בעתיד הנראה לעין, אלא גם במקרים שהיא מתגשמת, עשויה ליצור דמויות שלא בדיוק עונות על ציפיות המפנטזים – למשל, אחד סטיבן מילר.
    דרך אגב, בוויכוח על ההתחממות הגלובלית, העמדה המקבלת את ההתחממות כעובדה והדורשת מבני האדם לעשות משהו כדי לבלום אותה קרובה יותר במהותה לעמדה דתית (אחריות קולקטיבית של האנושות על העולם והחובה לשמר אותו בצורה מיטבית למען הדורות הבאים כסוג של "העולם הבא"), ואילו העמדה השוללת את ההתחממות קרובה יותר להדוניזם חילוני מוקצן (אנחנו חיים כאן ועכשיו, רוצים לנצל את משאבי העולם כדי למקסם את ההנאות שלנו, ובעתיד ממילא כדור הארץ ייבלע ע"י השמש). לא שהשיקול הזה לכשעצמו הופך אחת מהעמדות הללו לנכונה. בהקשר הישראלי, הוויכוח על ההתחממות הוא גם תיאורטי לגמרי: תושבי ישראל לא ממש יכולים להשפיע על ההתחממות הגלובלית, גם אם מאוד ירצו. יש יתרונות בלחיות במדינה קטנה עם מספר נמוך למדי של כלי רכב ממונעים ביחס לגודל האוכלוסייה.

  8. Shimi הגיב:

    יוסי, לוקח לך חודש לכתוב פוסט חדש וזה מה שיוצא ?
    דיון על ישות-על ? זה כבר אסקפיזם, חשבתי שהבלוג עוסק בנושאי אקטואליה הקשורים ל "דמוקרטיה במדרון".

  9. Benny Avnon הגיב:

    קראתי והקאתי. הוכח שתפילה(לא משנה באיזה דת) מאריכה את איכות החיים. תמשיכו להיות אתאיסתים מכוערים. שמתבשלים במיץ של עצמם

    • ygurvitz הגיב:

      צר לי שהקאת. נסה להתפלל אל אלילך: אולי ישן הוא, ויקיץ.

      באותה הזדמנות, אשמח לראות את המחקרים שלך בנושא תפילה.

טראקבקים/פינגבקים

  1. מפלצת הספגטי והשאלה המונותאיסטית | אספקלריה: מכשפה בתהליכי פירוק והרכבה