המלצה שלי: זה קשה אבל צריך ללמוד לעמוד בפיתויים הזולים האלה, כמו רכילות חסרת ערך. נכון שיש הרגשה של "משהו אסור" וסיפוק של "דפקנו את המערכת גילינו את הסוד", אבל אלה צעדים שמובילים להתבהמות.
דוגמאות נוספות? מישהו (ואני חושד שאלה בעלי אינטרסים מרושעים) הפיץ באינטרנט תמונה של אחת המתלוננות שאמורה להשאר בעילום שם. מישהו אחר הפיץ תמונות של גופות מרוטשות בתאונת דרכים שהעיתונות (משיקולים מוצדקים וטעם טוב , לדעתי) נמנעה מלפרסם.
לפעמים ל"צנזורה" יש סיבה מוצדקת מאד, ולפני שרצים לדפוק אותה אולי כדאי לחשוב איזה דבר טוב יצא מזה.
מני זהבי
כמובן, יכול להיות שלדעתו של מישהו, במקרה מסוים, הצנזורה עושה עוול גדול; במקרה כזה אני יכול להבין, ואף להזדהות, עם מי שמפר את הוראותיה. פירסום הידיעה על הטבח בכפר קאסם תוך הפרת הוראות הצנזורה היא דוגמא מובהקת. כמובן, בפרשת קצב אין שום דבר שיכול להיכלל בקטיגוריה זו.