החברים של ג'ורג'

איך הרעילה ה-hasbara את הימין היהודי

האמירה של נתניהו, על פיה מי שאחראי לשואה הוא גולה פלסטיני, מעידה על תהליך הצרת מחשבה ארוך בימין היהודי

ראש הממשלה נתניהו, בנאום אמש (ג’) מול הקונגרס הציוני העולמי, טען שהאחראי לשואה הוא לא אדולף היטלר, אלא אחד חאג’ אמין אל חוסייני. לדברי נתניהו, היטלר כלל לא התכוון להשמיד את היהודים, אלא רק לגרש אותם. עם זאת, אחרי ביקור של חאג’ אמין אל חוסייני, החליט היטלר על השמדה. באותה הזדמנות, זרק נתניהו פנימה עוד שקר קטן: שחוסייני היה מבוקש במשפטי נירנברג.

יש בעלי טור – אני מסתכל עליך, ארי שביט – שאוהבים לתאר את נתניהו כאדם רציני ויודע ספר. אני חושב שהבולשיט של אמש צריך להרוג סופית את האגדה הזו. כפי שכתב יפה נתאי פרץ היום, “מקפיא דם איך שנתניהו משעתק את מיתוס היהודי השקרן, הנחות, הנקלה, ששולט בעולם מאחורי הקלעים, אל הערבים.”

cthulhu

(קרדיט: גדי אלכסנדרוביץ’.)

הנה העובדות כפי שהיסטוריונים מסכימים עליהן:

א. לא ברור מתי התקבלה החלטה רשמית על מדיניות של השמדה.

ב. עם זאת, פרקטיקה של השמדה החלה עם הפלישה הנאצית לברה”מ, שתוארה מלכתחילה כמלחמת גזעים ושהטרמינולוגיה שלה ערבבה שיטתית בין קומוניסטים, יהודים וקומיסארים.

ג. במאי 1941 החלה ההקמה של האיינזצגרופן, יחידות הרצח של האס.אס. שיתלוו לצבאות הגרמניים במהלך הפלישה לשטחי ברה”מ ויבצעו שם השמדה שיטתית.

ד. מעשי רצח כאלה אכן החלו ביולי 1941. בהנחיה של היידריך למפקדי היחידות בשמיני ביולי, הוא הורה להם להתייחס ליהודים כאל “פרטיזנים.” בפועל זו היתה הסוואה של רצח המוני בלוחמה נגד בלתי סדירים. משלב מוקדם מאד, העמדת הפנים הזו נשרה והרוצחים טבחו בנשים וילדים כמו גם בגברים בגיל צבא.

ה. ב-31 ביולי, ניצל היידריך – תמיד ביורוקרט מיומן – פקודה מגרינג משנת 1939 לתכנן את “הפתרון הסופי” של השאלה היהודית, והוציא ממנו פקודה לערוך ועידה שתארגן את ההשמדה. הוועידה אמורה היתה להתכנס ב-7 בדצמבר 1941, אבל היפנים הפציצו את פרל הארבור במפתיע באותו היום, כך שהיא נדחתה ל-20 בינואר 1942 ונערכה בוואנזה. בכירים מכל זרועות המשטר הגרמני נכחו בה, אבל אף לא זר אחד; הפרוטוקולים שלה היו סודיים והשתמשו בשמות קוד (”טיפול מיוחד” במקום השמדה, למשל.)

ו. אחרי שורה של מעשי טבח, יעיד לימים גנרל האס.אס. אריך פון דם בך-זלבסקי (Von Dem Bach-Zelewski), הוא אמר להימלר – לאחר שזה, באופן חריג, נכח באחד מהם – שאנשי האס.אס. המעורבים לא יצלחו עוד לכלום; הם יהיו שברי כלי או פסיכופתים. לדבריו, ונראה שהם מגובים במסמכים נוספים, בעקבות הפגישה הזו – בספטמבר או אוקטובר 1941 – הימלר הורה על נסיונות השמדה בגז, שיסירו את הלחץ הפסיכולוגי מעל הרוצחים.

ז. באוקטובר 1941, היידריך מורה למשרד החוץ הגרמני שלא לאפשר ליהודי שנמצא בספרד להמשיך משם לארה”ב אלא לעשות מאמצים להשיבו לתחום המשטר הגרמני ולהעבירו לידי משטרת הבטחון; הוא אומר שזו מעתה המדיניות הקבועה. זה שינוי חד מהמדיניות הנאצית הדי מעורפלת עד אז, שדיברה על הגליה (שלא היתה מעשית עקב המלחמה) למדיניות של השמדה.

ח. בנובמבר 1941, נפגש המופתי הירושלמי הגולה עם היטלר, השניים הסכימו שיהודים זה דבר רע. וזו בערך כל ההשפעה של חוסייני על השואה.

כן, חאג’ אמין אל חוסייני היה בן זונה. הוא היה אנטישמי שעמדותיו הקצינו ובמהלך המלחמה הוא ככל הנראה תמך בהשמדת יהודים, או למצער – מותם לא הסב לו יותר מדי צער. יש יסוד סביר לחשוב שיחידות שהוא סייע להקים עבור הנאצים ביוגוסלביה היו מעורבות בפשעי מלחמה. בין זה ובין אחריות להשמדתם של מיליוני יהודים – השמדה שהחלה חצי שנה כמעט קודם לפגישה שלו עם היטלר, ושההחלטה עליה נפלה בתאריך לא ידוע ובהליך לא ידוע אין ולו דבר. (ואולי, תהה ההיסטוריון יגאל עילם, אולי לא היתה פקודה כלל; אולי לא היה בה צורך; אולי כל אחד מהבכירים הנאצים ידע בדיוק מה מצופה ממנו גם בלי פקודה; אולי האתוס הנאצי של “להתכוון לדעת הפיהרר”, ומצב המלחמה נטולת הכללים במזרח, איפשרו לקצינים הגרמנים לעשות מה שהם ידעו שרוצים מהם גם בלי צורך באישור.) כל זה היה קורה גם אם חאג’ אמין אל חוסייני היה נרקב בכלא בריטי באותה העת.

אשר לשקר הקטן יותר של נתניהו – כל המועמדים לדין בנירנברג היו גרמנים. חוסייני היה אז במעצר צרפתי. הבריטים דרשו את הסגרתו, כנתין בריטי ששיתף פעולה עם הנאצים; היוגוסלבים ביקשו את הסגרתו עקב פשעי מלחמה שלגמרי סביר שהוא היה מעורב בהם שם. הצרפתים דחו את שתי הבקשות – אבל ספק אם הם היו יכולים באותה הקלות לדחות בקשה של בית המשפט הבינלאומי בנירנברג.

אז למה נתניהו, שמתהדר בכך שהוא קורא היסטוריה, מגיע עם שקרים מביכים כאלה?

כי הימין היהודי התמכר ל-hasbara. הוא התמכר לצורך שלו להוציא את ישראל צודקת בכל מצב, לא משנה מה הוא. Hasbara מכוונת מטבעה אל הציבור היהודי בישראל ואל תומכי ישראל מחוצה לה. גרמניה כבר לא אויב מועיל יותר – לעזאזל, היא מחמשת את ישראל בצוללות שיכולות לשאת נשק גרעיני. הפלסטינים, מצד שני, מתעקשים על זכויותיהםץ צריך לעשות משהו בנושא ולסמא את עיניהם של היהודים בישראל. ומה טוב יותר מאשר שקר גס, שקר מדהים, שקר ענקי, שקר מוצלח דווקא משום שהוא מופרך כל כך, שבו אומר ראש הממשלה ליהודים שהם טעו – שלא היטלר הוא האויב הגדול שלהם, אלא המנהיג הלאומי הראשון של הפלסטינים?

אם השקר הזה יידבק, אפשר יהיה לעשות את הזהות הקבועה שעושים אנשי הימין בין פלסטינים ונאצים, ולטשטש את העובדה שמדובר במאבק בין ילידים ובין פולשים אירופאים מערבית של כוח מאורגן שנתמך על ידי מדינות זרות. אם הפלסטינים הם נאצים, אז ברור שאין על מה לדבר איתם. אם המנהיג הלאומי שלהם אחראי לרצח מיליוני יהודים, אז הנכבה היתה מוצדקת.

למעשה, הטיעון המובלע של נתניהו הוא הצדקה של נכבה שניה: הפלסטינים דבקים במנהיג שאחראי לרצח מיליוני יהודים, המנהיג הנוכחי שלהם הוא היורש הישיר שלו, ועל כן… נתניהו משאיר את המסקנה באוויר. האיש שהוא דחף לרשות השידור, אבישי עברי, כבר מדבר בגלוי על “נכבה עכשיו”, וינון מגל אומר ש”לא רק אינתיפאדות אפשר לספור, גם נכבות”, ומפנטז על הריגתם של 100,000 פלסטינים.

רגע, היתה נכבה? מסתבר שכמו מכחישי שואה סטנדרטיים, בימין היהודי לא היתה נכבה כל זמן שהיא משמשת כנשק תעמולתי נגדנו – אבל לגמרי היתה כזו, כשהיא יכולה לשמש כאיום על פלסטינים. זה לא קרה אבל, אומר הימין היודו-נאצי, זה מגיע להם. ועל כן זה יגיע שוב.

נתניהו צריך לאחד את הציבור היהודי למאבק שהוא מנהל נגד הפלסטינים, כי הוא יודע שאין לו פתרון. אז צריך להגביר את הפצת השנאה. וזה עובד: מי שהסתכל על המגיבים הימנים היום ברשת, יכול היה לשמוע אותם צווחים שנתניהו צודק, כי כי כי… כי המופתי הגיע לברלין חודשיים לפני ועידת ואנזה ולכן הוא אחראי עליה. אתה יכול לשמוע אותם נשבעים שהוא היה נוכח בה, ולא יעזור להביא את רשימת הנוכחים. יועז הנדל, שלא מבין למה אנשים תוקפים את נתניהו, נאלץ להודות שמדובר בקשקוש שמטרתו היא דהלגיטימציה של הפלסטינים – אבל זו מטרה הגיונית, לדעתו. כלומר, הנדל יודע שמדובר בשקר מסיבי אבל מעדיף לתקוף את חושפי השקר. כי ההגיון של ה-hasbara מעל לכל.

כל זה גורם לנתניהו להיראות, מחוץ לישראל ובעיני ישראלים שפויים, כמו מישהו שלגמרי איבד את זה. גרמניה היתה צריכה להכריז לפני המפגש של נתניהו היום עם מרקל שהיא אחראית לשואה; יש כנראה יהודים שיחשבו שזו עוד הוכחה לכך שהגרמנים אנטישמים. הדיבורים על הפלסטינים כאחראים לשואה מזיקים לישראל, לא משפרים את מעמדה.

ואף על פי כן, נתניהו ביצע חצי הכחשה, לא הכחשה, של הדברים שאמר. הוא שב ואמר שלחוסייני יש אחריות לשואה. למה? כי על פי האגדה שהימין היהודי בלע ולא נודע כי באה אל קרבו, אם רק נשכנע את עצמנו שאנחנו צודקים, הכל יהיה בסדר. אם נתאחד, ולא משנה סביב איזה שקר מופרך, אף אחד לא יוכל עלינו.

ונצטרך את האחדות הזו, כי בפעם הבאה שיגיע לפה איזה לילה וערפל, בפעם הבאה שצה”ל יצטרך לצאת למבצע גדול בגדה, בהחלט יכול להיות שצה”ל והממשלה – בלי פקודה, לא צריך פקודה, מי שצריך לדעת יודע מה מצופה ממנו – יצאו לנכבה 2.0. וכשזה יקרה, צריך שהציבור יהיה מוכן.

זה, כמובן, יגרור אותנו למלחמת נצח. אבל זה מה שיפה ב-hasbara: היא תאטום אותנו מהאמת, היא תכניס אותנו לתא תהודה שבו אנחנו שומעים רק את המיית ההתקרבנות שלנו, בעודנו מבצעים טיהור אתני קטן. הרי הם תכננו להשמיד את כולנו, הם לחשו על אוזנו של היטלר – אותו האיש, שבהשלכה שמבצע נתניהו הוא נטול כל רצון ומציית לאדם האחרון שדיבר איתו.

וחוקרי השואה שחיים פה ובעולם יתלשו שערות, כי את התהליך הזה הם מכירים כל כך טוב. אבל מי יקשיב להם: הם חושבים שהעולם לא נע סביב הציר של מלחמתה של הציונות בפלסטינים.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • יובל

    לעניות דעתי אם לא היה מאבק על הציונות בפלשתינה ישראל אמין אל חוסייני לא היה הופך בכלל לאנטישמי.

    • מולי

      נתניהו מוכר לוקשים למצביעיו באמצעות "ההסברה" כבר כמה שנים. כבר כמה שנים שהם מנפנפים במופתי כנאצי ומשת"פ של היטלר, זה לא חדש להם. נתניהו גם ייזם "יחידות צללים" ברשת עם מבנה והררכיה כמו בצבא. היתה לפני יותר משנה כתבה מפורטת על כך ב"הארץ". העיתוי שבו נתניהו יצא בנאום שבוא הוא ריכך את עוצמת מעשיו של היטלר, במטרה לשמור על מצביעיו שמלכתחילה שיטת ההפחדה היא שגורמת להם לראות בו "מר ביטחון" תהיה בעוכריו. לדעתי זה לא עבד עבורו כמצופה. לדעתי הוא בפאניקה משום התגייסותו של פוטין לטהר את סוריה ממחבלים בהם הוא תמך.

  • Yuval

    Netanyahoo should change the name of Herbert Samuel avenue; after all, it is Herbert Samuel who appointed Al-Amin Husaini to be the Mufti of Jerusalem.

  • אלעד דקר

    "רגע, היתה נכבה? מסתבר שכמו מכחישי שואה סטנדרטיים, בימין היהודי לא היתה נכבה כל זמן שהיא משמשת כנשק תעמולתי נגדנו – אבל לגמרי היתה כזו, כשהיא יכולה לשמש כאיום על פלסטינים. זה לא קרה אבל, אומר הימין היודו-נאצי, זה מגיע להם. ועל כן זה יגיע שוב."
    אכן כן, ויש גם את הדוגמא של שפ(ל)טל שהקדיש תוכנית אינטרנט שלמה (לא זאת שמשודרת ברדיו זאת שמשודרת רק באינטרנט) עם הכותרת "שקר הנכבה" ואז כשהוא דיבר על האפשרות של אינתיפאדה שלישית (שבינתיים כנראה כבר פרצה) אמר "נעשה להם עוד נכבה" (שימו לב למילה עוד).
    אכן ה"דו-חושב" מ"1984" חי וקיים, כמה תמים הייתי כשרק קראתי את הספר הזה שהאמנתי שצריך משטר טוטאליטארי כדי לגרום לאנשים לחשוב בדרך הזאת. ה"דן-חושב" הוא כנראה חלק מהטבע האנושי וצריך מאמץ מתמיד כדי להלחם בו.

    • ג׳וני

      אולי לא משטר טוטליטארי, אבל בהחלט מיליטריסטי, ואולי אפילו פרוטו פשיסטי. שים לב להחרפת תחושת המצור, הגדלת מספר האויבים, העצמת ההתנהגות הקורבנית.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        זה לא קשור רק לישראל או למלחמות או לשנאה. שקרים לעצמך הם התנהגות אנושית בסיסית שמתרחשת בהרבה הקשרים. ספק אם יש אדם בוגר בריא שנקי מזה.
        אפשר לקרוא על זה בפסיכולוגיה למרות שזה די מוכר מהחיים

  • ג׳וני

    נתניהו הוא בעיקר רפובליקן אמריקאי. הוא אימץ את שיטת הפעולה שלהם הכוללת הכחשת האמת ההיסטורית, ההתעלמות מכל ידע מדעי הסותר את הפנטזיה לגבי הדרך בה על העולם להתנהג והמצאת אמת אלטרנטיבית המתאימה לצרכיהם באותו רגע. למרבה הצער, מדינת ישראל, בשל היותה קטנה ומרוכזת חשופה לאיוולת הזו וניזוקה ממנה הרבה יותר מאשר ארה״ב ניזוקה מהאווילות הרפובליקנית.

  • גיא

    "מי ששולט על ההווה – שולט על העבר, ומי ששולט על העבר – שולט על העתיד."

  • כן, אכן כן

    וואו- אחד הפוסטים המדכאים בפכחונם.

    יישר כח?

  • נתן

    לדבריו של יוסי נוסיף את ההצהרה המפורסמת של היטלר ערב מלחמת העולם כי "אם תפרוץ מלחמה יושמד הגזע היהודי".
    לפי הערכות שונות כאשר היטלר נפגש עם המופתי כבר היו כמיליון וחצי יהודים שנרצחו בידי הנאצים ומשתפי הפעולה.

    אין ספק שדבריו של ביבי הם מטומטמים ברמה חסרת תקדים , אבל אותי הם בעיקר מפחידים , כי כמו שהיה ניתן להבין ביום הבחירות ועכשיו ברור מעל לכל ספק – מתחת לחזות הרציונלית מדובר באדם שאין לו קוים אדומים עד אפילו רהבליטציה להיטלר.

    מדכא.

    • גיל

      אם אני זוכר נכון, היטלר היה מתוחכם הרבה יותר, ומה שהוא אמר היה בסגנון ״אם יהדות הכספים תגרור שוב את האומות למלחמה, התוצאה לא תהיה נצחון היהודים, אלא הכחדתו של הגזע היהודי באירופה״. הוא הזהיר את היהודים מלגרום למלחמה שבאותה עת הוא שקד על תכנונה. ציני, אכזרי, מתוחכם. כל ההשוואות לאמירות על ״אם הפלסטינים יגררו אותנו למלחמה נעשה להם עוד נכבה״ על אחריות המשווה בלבד.

  • סמולן

    אני רוצה לציין שיש דרכים משוכללות יותר לנסח את אשמת האנטי ציונים בשואה. למשל, הספר של שלמה אהרונסון, שמציג את התיזה הזו בפירוש. היהודים נלכדו בין הנאצים, האנטי ציונים ובעלות הברית (כמדומני).

    משהו מעניין יותר, אולי, נכתב על ידי סרי נוסיבה, ב"היה היתה ארץ": לקראת סוף הספר הוא מתאר שיחה עם אמו, שלקראת סוף ימיה היתה מסוגלת לשקול את אי-הצלת היהודים כמשהו לא טוב (בערך, מזכרון).

    הרעיון הכללי, מכל מקום, הוא בערך כלהלן: היהודים נודעו כבעיה של אירופה במשך עשרות שנים לפחות. בית לאומי בפלשתינה-א"י היה אמור להיות פתרון לבעיה. הבית הזה נסגר על ידי מחאה אנטי ציונית יעילה, בעיקרה פלסטינית (לא כל הפלסטינים היו אנטי ציונים, וגם לא כולם אנטי ציונים היום). הפלסטינים לא היו יחידים: מדינות רבות בלמו את אפשרות הבריחה. מה שהיה ייחודי בבלימה הפלסטינית, מעבר לכך שהאיום שהם הפעילו נגע למרחב הערבי כולו, או המרחב המוסלמי כולו, הוא שהם פעלו לבלימה של מרחב ההצלה שהעולם הקצה במפורש לבעיה הזו, היהודים.

    מטבע הדברים, אנטי ציונות אינה יכולה להכיר בפתרון המדינה היהודית כמשהו מוצדק בשום נקודת זמן שהיא. לפיכך, לא ניתן כלל לדבר על מצב שבו הבית הלאומי הזה היה פועל ומונע (טוב, מצמצם) את טבח היהודים באירופה, לפחות בדומה לדרכים שבהם יהודים מגרמניה יכלו לעלות לארץ, ולהנצל.

    זו נקודה מוזרה, היות ואנטי ציונים גם מושקעים עד הצוואר בטענה שהציונים כלל לא רצו להציל את יהדות אירופה (מה שמכונה "פלשתינו-צנטריות" אצל שבתאי בית צבי, ודברים דומים גם אצל תום שגב). אין כאן כמובן סתירה לוגית – ציונים יכולים להיות גם לא רוצים וגם לא יכולים – אבל יש כאן פער לא לגמרי ברור.

    המופתי, כמובן, כיכב בפעולות בלימת ההצלה הללו: הוא חסם את שערי הארץ, וגם לא עשה דבר כדי לפתוח אותם, בזמן שהאמת נודעה לו. לא קמה הנהגה פלסטינית חלופית לו, שבכלל שקלה את העניין.

    כך שכללית מאד, יש משהו בטענות של נתניהו. אממה, יש בהן גם תצוגה מופלאה של הכשלים הקוגניטיביים שלו. כיצד, בשם השם, הוא מעיז לומר שטויות כעובדות, צריך לברר בשאילתה (אני פונה אליך, סתיו שפיר). האם ראש הממשלה סובל ממשהו שכדאי שנדע עליו?

    יתכן לחשוב על כמה גורמים מסייעים, באחריות השמאל, כמובן. לא כולם. ראשית, ישנה הרמה האינטלקטואלית המדורדרת של הימין, כלומר של כל מה שנמצא מימין לשמאל הרדיקלי. לא כאנשים בודדים, אלא כמשתתפים בעדכון ועיצוב של אינטלקטואליות ישראלית. במילים אחרות, לא יצחק לאור ולא עופרי אילני יקחו על עצמם בניה של תיזה ציונית (לפעמים הם עושים מערוף, בסוג של הבעת חמלה). הבעיה לא אצלם אלא בימין, או בציונים. ככה לא בונים כלום.

    שנית, למרות שימי הזוהר של הפוסט מודרניזם הרלטיביסטי עברו, ולא כל אמת נכונה, עדיין יש אמיתות מוזרות שמסתובבות בחוגים הפרוגרסיביים: נשיות היא לא עובדה ביולוגית, מרקס צדק, רוסיה הסובייטית לא הבינה כלום בסוציאליזם, יהודים הם פולש קולוניאליסטי לארץ ישראל, וכן הלאה. מעבר לכל, אלו אף פעם לא דברים מובנים במיוחד. לעתים קרובות, הם דורשים לימודים ייעודיים כדי לעקוב אחריהם. במצב כזה – כתב לידל הארט – יופיעו נארטיבים חלופיים. לידל הארט אשכרה מאשים את ההיסטוריוגרפיה הגרמנית (ספרים עבים, תיזות בלתי קליטות) בעליית הנאצים. אז אולי לא בהכל, אבל בכל מה שקשור לעיבוד של עובדות היסטוריות, אין ספק שתיאורטיזציה לא קליטה היא מנוע של בעיות. שלמה זנד, אגב, אשכרה מנסה לעמוד בפרץ, ולכתוב שמאל קליט. לא שהוא הכי עובדתי בעצמו, אבל הוא לפחות מנסה יותר מנתניהו. במילים אחרות, חביירים, יש לנו בעיה קשה. היא לא מוגבלת רק ל"ימין" אלא לדרכים הכלליות שבהן ציבור שהיתה לו תפיסת עולם סבירה הפך לאוסף של קבוצות שלאף אחת מהן אין תפיסה כזו.

    לבסוף, מילת נחמה, לא גדולה במיוחד. ההיסטוריוגרפיה הציונית נטתה לזלזל בערבים ובפלסטינים. והנה כעת מפציע שחר חדש. נתניהו מציג את חאג' אמין אל חוסייני כרב אמן של טיעונים ושל רעיונות. כאדם – או נציג של קולקטיב אינטלקטואלי – שיכול להניע את העולם כולו. זה לא "המופתי של היטלר", אלא ההיפך. לא יפלא אם המודל הכללי של נתניהו הם ימינו אנו, שבהם רעיונות פלסטינים שולטים על קביעת עובדות והבניה של מדיניות (כולל קטעים הזויים במיוחד, כמו הדרך שבה הוצגו כמה מהפיגועים האחרונים). אפשר לומר על זה הרבה דברים רעים, וצריך לומר אותם, אבל יש כאן כבוד רב לאינטלקט הפלסטיני.

  • א

    נשיות היא לא עובדה ביולוגית (לעומת זכר\נקבה), והתגובה הזו עצמה זקוקה ללימודים יעודיים. אולי אפילו לתואר שני.

    • אז זהו, שכן. נשיות נקבעת נטו לפי הכרומוזומים איתם נולדת. זה שאת חיה בעולם פנטזיה לפיו כל אחד יכול להיות כל מה שהוא רוצה להיות בלי להתחשב במציאות זה סיפור אחר.

      • FN

        המציאות מוכיחה שוב ושוב שמגדר זה משהו שמשתנה עם הנורמות, ותמיד יש מי שלא יתאימו להכללה הגסה שנהוגה ברגע הנתון ונקראת "טבעי" ללא כל התחשבות במציאות. לא צריך תואר, רק לפתוח עיניים, לראות אנשים שחיים במציאות, גם עכשיו וגם בהיסטוריה עניפה. יום יפה שיהיה לכולנו.

        • אוי איזה קשקוש. אין שום הוכחה כזאת, רק משאלות לב של אנשים שוטים. אל תיתן משמעות לדבר מעבר למה שמגיע לו, וזה נכון כפליים לקשקשת המגדרית. אה, ואלא אם נולדת עם שני כרומזומי X, אל תבנה שאענה בלשון נקבה.

  • נחמה קופרשטיין

    הסרט החשוב הזה מסביר הכל. ביבי היה צריך לצפות בו . https://youtu.be/gESuYamxlW4

  • נחמה קופרשטיין
  • אמציה ברם

    ההסבר הארכני מיותר. השקר של שקרניהו כל כל מטומטם, שאין צורך להכביר פרטים היסטוריים כדי להפריכו. אשר למניע לשקר, גורביץ מייחס לשקרניהו מזימה מתוחכמת. ההסבר הרבה יותר פשוט: שקרניהו הוא שקרן פתולוגי. פעם, בכנסת, הוא שגה בעברית. יוסי שריד העיר לו: "עברית יש לומר זאת כך —." שקרניהו הגיב: "אתה טועה. אפשר גם כך וכך גם." כאמור שקרן. לדעתי, השקר של אתמול פשוט התפלק לו שעה שעסק בהסתה הקבועה נגד אבו מאזן. השקר החדש היה מונומנטלי, והקים עליו אנשים רבים שנדהמו מהבורות החצופה. אך אל דאגה, משענתו של שקרניהו היא ההמון הנבער. השקר ההיטלראי לא יפיל ולו שערה סגולה אחת מגולגולתו הקרחת (בין השאר, כי היא ואחיותיה מודבקות בדבק נגרים לפדחת הקיסרית). היכונו לשקרים הבאים

  • אמציה ברם

    הנה שוב, עם תיקוני הגהה
    ההסבר הארכני מיותר. השקר של שקרניהו כל כך מטומטם, שאין צורך להכביר פרטים היסטוריים כדי להפריכו. אשר למניע לשקר, גורביץ מייחס לשקרניהו מזימה מתוחכמת. ההסבר הרבה יותר פשוט: שקרניהו הוא שקרן פתולוגי. פעם, בכנסת, הוא שגה בעברית. יוסי שריד העיר לו: "בעברית כהלכתה יש לומר זאת כך —." שקרניהו הגיב: "אתה טועה. אפשר גם כך וגם כך. שתי הצורה נכונות." כאמור, שקרן. לדעתי, השקר של אתמול פשוט התפלק לו בעת שעסק בהסתה הקבועה נגד אבו מאזן. רק שהשקר החדש היה מונומנטלי, והקים עליו אנשים רבים שנדהמו מהבורות החצופה. אך אל דאגה, משענתו של שקרניהו היא ההמון הנבער. השקר ההיטלראי לא יפיל ולו שערה סגולה אחת מגולגולתו הקרחת (בין השאר, כי היא ואחיותיה מודבקות בדבק נגרים לפדחת הקיסרית הצחיחה). היכונו לשקרים הבאים

  • yankel

    מאחר ושנאת-היהודים של חוסייני – להבדיל מהאנטישמיות של היטלר – היא תולדת הציונות, הרי שנתניהו מעליל על הציונות שהיא אמה הורתה של השמדת יהדות אירופה

  • אלעד פ

    נתניהו לא טיפש, הוא חכם ויודע ספר. הוא שיקר במודע או שזאת טעות חמורה של כותב הנואמים שלו.

    • אמציה ברם

      "טעות חמורה של כותב הנואמים שלו" – האם שקרניהו קריין? ואם נניח שהוא רק קריין, האם קריין אינו עובר על טקסט לפני שהוא קורא ("מקָריין") אותו? שקרניהו שיקר במודע. כשקרן פתולוגי, יצר השקרן שלו בלתי נשלט. ולא, הוא לא חכם אלא טיפש, משום שרק אידיוט מושלם ישמיע שקר כל כך מטומטם, שברור כי ייחשף מייד כשקר. למזלו הטוב של הטיפש שקרניהו, רבבות בעלי זכות בחירה טיפשים גדולים ממנו, ולכן נגזר עלינו לשאת את חרפתו

  • מודי תולששש

    קראתי איפה שהוא תיאוריה כזאת. נתניהו משקר ביודעין, ובידיעה שהשקר יתגלה, ושכל מי שמתנגד לנתניהו יחגוג עליו.
    התוצאה: בכל העולם יודעים היום שהפלסטינאים תמכו בנאצים, ושמנהיגיהם (היו) חלאות.

  • מודי תולששש

    "אנחנו שומעים רק את המיית ההתקרבנות שלנו, בעודנו מבצעים טיהור אתני קטן. הרי הם תכננו להשמיד את כולנו …"

    זה בדיוק מה שאומר בני מוריס על הנכבה: שזה היה או נכבה, או השמדת היהודים.

    • אמציה ברם

      בינתיים אנחנו משמידים אותם. וכדאי שתסתמך על מקורות יותר מהימנים מהמוּמר בני מוריס – האיש שבאנתפאדה הראשונה העדיף ללכת לכלא צבאי במקום לשרת בשטחים הכבושים, ובאנתפאדה השניה "גילה את האור" והכריז (בראיון ל"הארץ") שישראל עשתה הרבה פשעי מלחמה, אך לא מספיק – היה עליה לגרש את כל הפלסטינים

      • מודי תולששש

        הוא הסטוריון, מומחה לנכבה, וכתב את ספרו הרבה לפני אינתיפאדה כלשהי.

        • אמציה ברם

          בני מוריס כתב הרבה יותר מספר אחד. האחרון, "1948", ראה אור ב-2008. שנית, ןזה העיקר: מוריס הוא "מומחה לנכבה" שאינו יודע ערבית. היסטוריון שאינו מסוגל לקרוא מקורות בשפת העם או המדינה שעומדים במרכז מחקרו הוא כמו נהג בלי מכונית, כמו כנר בלי כינור או כמו בנימין שקרניהו בלי שקרים

          • מוריס לא יודע ערבית? אתה בטוח בקשר לזה?

            • נתן

              מוריס אינו יודע ערבית.

              http://e.walla.co.il/item/1715431

            • אמציה ברם

              לא רק שהוא לא יודע מלה בערבית (חוץ מ"אהלן" והקללות המקובלות בקרב אחינו בני ישראל), יש לו גם החוצפה לומר שאין צורך בערבית משום שאין ארכיונים נגישים במדינות ערב, ושספרי זכרונות וספרות מחקר בערבית אינם מהימנים. כשעבד על "1948" סייע לו פרופ' הלל כהן מהאוניברסיטה העברית, השולט היטב בערבית, בכך שסיכם בשבילו ספרים אחדים

          • א

            נשמע כמו מגיב ימני לגדעון לוי. אם היית אשכרה קורא את בני מוריס היית שם לב שהמדינה שעומדת במרכז מחקרו היא ישראל ולכן, למזלו, הוא זכאי לקבל את אישורך לכתוב על הנושא.

            • אמציה ברם

              חבר יקר, ישראל לא נלחמה בעצמה אלא במדינות ערביות, ולכן ההיסטוריה של אותן מלחמות צריכה להיכתב תוך התייחסות לשני הצדדים ועל בסיס המקורות של שני הצדדים. היסטוריה של צד אחד בלבד היא היסטוריה של מרכז ההסברה; היסטוריה-מטעם. קריאת מקורות שאינם ישראליים חושפת את השקרים של ישראל, ובעיקר השקרים שישראל מתאמצת להסתיר

  • אביבית

    שימו לב –
    כל כובד ה'הסברה' מתייצב בהשראת הביבי על ה'הסתה' חח
    מה יותר זמין וקליט ונותן מענה לכל מה שזז ומעניק פטור מכל פרמטר רציני ? 'הסתה'.
    קוסם או לא קוסם?-קוסם!

  • nachum

    פרקטיקה של השמדה החלה עם הפלישה הנאצית לברה”מ they started much earlier.in the 30ies in germany. one must remember that even in bai yar they didnt mean to kill all the jews they can but to make it clear go to stalin land and dont bother us. as matter of fact babi yar made many jes understand the germans.

  • סמולן

    חביירים וחביירות, יתכן שנמצא המקור שהשפיע על ראש הממשלה לומר את החארטה ההיא. מאיר עוזיאל שמע על זה קודם, וגם פסק משהו בעניין:

    "לאחרונה, בבית אריאלה, ניגש אליי ג’ינג’י פרוע, מתי רגב, ונתן לי ספר בהוצאה עצמית. מעודי לא קראתי ספר בוער באש כזה. הטענה של רגב היא שמנהיג הפלסטינים, המופתי אל חוסייני, הסית את היטלר לעבור להשמדת היהודים במקום להסתפק בגירושם, ובכל מקרה עודד את הנאצים לכך, וחסם את גבולות הארץ לפליטים יהודים.

    זו כמובן הסרת אחריות חסרת אחריות מהיטלר, אבל יש בפירוש מקום להזכיר את המנהיגות הפלסטינית הנאצית, שתמכה בהשמדת יהודים".

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/559/935.html

    • גיל

      היו הרבה מדינות שלא חסמו את גבולות ארצם לפליטים יהודים? מה בעצם היתה השפעתו של המופתי על גבולות ארץ ישראל תחת המנדט הבריטי? הוא ייצג אוכלוסייה תחת כיבוש, לא את השלטון..

      עד כמה שאני זוכר גם מדינות אירופה והעולם לא התלהבו מלקבל פליטים יהודים. הנאצים עשו מזה מטעמים, וראו בכך הוכחה לקיומה של ״בעיית היהודים״. דווקא על אומה פרה-תעשייתית תחת כיבוש קולוניאלי מהמזרח התיכון יצא קצפך?
      בנוסף, אם להודות על האמת, למופתי היו נסיבות מקילות – בעשורים לפני מלחמת העולם הציונים העלו מאות אלפי יהודים לארץ ישראל ותכננו בגלוי להפוך את הערבים למיעוט בארצם. איזו אומה היתה מתנדבת לתת במתנה את ארצה?

      בכלל, איזו סיבה היתה לאיזה פלאח מהמזרח התיכון להיות מעורב כל כך בגורלם של היהודים באירופה לולא היו אלו חיל המילואים שעל פי הציונים היה אמור לרשת את ארצו? זה נשמע מחורבן, אבל המופתי פעל מתוך ״פוזיציה״, והאנטישמיות שלו מובנת בהרבה מזו של כל אומות אירופה האחרות.

      • סמולן

        זה לא דיון מוסרי, אלא דיון היסטורי כפול. קודם כל, השאלה היא אם ערביי ארץ ישראל היו מעורבים בייזום, הפעלה, קביעת תנאי ההצלחה של השואה. לדעתי יש מקום לראות בהם שותפים, למרות שלא בסגנון המוזר שמנהיגנו הנערץ מקדם לאחרונה. אתה מוזמן להמשיך לראות בעמדה שלהם משהו לגיטימי. אם נא באפך, אנא שקול את שלל הלגיטימציות שפותחו עבור הנאציזם הגרמני עצמו: הם היו מבולבלים, בדיוק הפסידו במלחמת עולם, היהודים היו קצת יותר מדי בולטים, וגם הרגו את ישו. אישית, אין לי כח לדיון עם מצדקי שואה.

        הדיון ההיסטורי השני יותר מעניין, ונוגע למקורות הרעיוניים של נתניהו. לשם כך הבאתי את הקישור למאיר עוזיאל, שקטע ממנו מצוטט למעלה. זה המקור היחיד שאני מכיר, שמייחס לאמין השפעה רעיונית ואופרטיבית ישירה על אדולף.

        צריך לומר שדעתי כדעתך: היטלר לא היה צריך אידיאולוג חיצוני כדי לספר לו שהיהודים הם איום על התרבות והאנושות, ובמצב של מלחמה הוא פעל להשמדת האיום הזה.

        בכל זאת, משהו: האל-חוסיינים היו והינם אצולה ותיקה. הם שלטו בירושלים תוך הכחשת הרכיב היהודי באוכלוסיה במשך כמעט מאה שנים. האיום היהודי לחזרה לעיר טופל על ידם במשך הזמן הזה, בדרכים שונות שהלכו והפכו לבלתי יעילות, ועם המנדט והופעת הבחירות לראשות העיר, גם אשכרה סילקו אותם מהובלה (זו הכללה גסה, אבל אני מקווה שתבין אותה). כתוצאה, הם ומשפחות אצולה ירושלמיות אחרות חרדו לגורלם – גורל ההון הפוליטי והממשי שלהם – הרבה יותר מאשר פלסטינים אחרים. הם השתמשו בהון הזה כדי למנף השפעה בקרב הפלסטינים, רקמו בריתות בינלאומיות, זרעו רוח וקצרו סופה, אבל כמעט הצליחו. אלו לא פלאחים, גם בלי קשר לעובדה הפשוטה, שגם פלאחים עשויים להיות אנשים מורכבים, מתוחכמים, ומרושעים. במקרה הזה, פשוט לא היו פלאחים. בתמונה של אמין ואדולף, יש רק אדם אחד שמגיע משושלת של פשוטי עם, והוא לא מוסלמי.

        מכל מקום: מישהו קרא את הספר של מתי רגב?

        • אביבית

          " ערביי ארץ ישראל היו מעורבים בייזום, הפעלה, קביעת תנאי ההצלחה של השואה " =בולשיט בחזקת בולשיט בריבוע כפול מלנ'תלפים..
          בולשיט פאתטי.

        • נתן

          המופתי לא היה היחיד שניסה לשתף פעולה העם הנאצים:

          מתוך ויקיפדיה –
          סוף שנת 1940 יצא לובינצ'יק בשליחות הלח"י (שנקרא אז "הארגון הצבאי הלאומי בישראל") ללבנון, שהייתה נתונה באותה עת לשלטון וישי, משתף הפעולה עם הנאצים, כדי להפגש בביירות עם הנציג הדיפלומטי הגרמני ורנר אוטו פון הנטיג. הוא הצליח ליצור קשר עם פון הנטיג וקבע עמו פגישה במלון "מונופול" בביירות, שבו התגורר פון הנטיג. פון הנטיג הופתע מהופעתו של השליח היהודי מארץ ישראל. בזכרונותיו תיאר אותו כאיש צעיר יפה תואר בעל מראה של איש צבא. יותר מכל הופתע פון הנטיג מן ההצעה שהעלה בפניו האיש בשם הלח"י, שהייתה, כמצוטט על ידי פון הנטיג, לשתף פעולה עם הנאצים נגד בני עמו הציונים האורתודוקסים, אם יבטיח להם היטלר את עצמאותה של פלשתינה יהודית. פון הנטיג כינה את ההצעה בזכרונותיו "הצעת ברית". הוא השיב ללובינצ'יק כי שיתוף פעולה כזה אינו יכול להתממש בהתחשב בשיקולים של יחסי גרמניה עם הערבים ובעקרונותיה הכלליים (רמז למדיניות האנטישמית הנאצית), אולם הבטיח להביא את ההצעה בפני הממונים עליו. לובינצ'יק העלה את ההצעה על הכתב בתזכיר בשפה הגרמנית שנשא את הכותרת הארוכה "קווי היסוד של הארגון הצבאי הלאומי בישראל בנוגע לפתרון השאלה היהודית באירופה והשתתפותו הפעילה של הארגון הצבאי הלאומי בישראל במלחמה לצדה של גרמניה". עיקרי ההצעה היו:
          הארגון יסייע לנאצים בפתרון שאלת היהודים על ידי פינויים לארץ ישראל.
          בארץ ישראל תוקם מדינת היהודים בגבולותיה ההיסטוריים.
          הארגון יסייע לגרמניה בתחום המדיני, הצבאי ובאיסוף מודיעין בארץ ישראל.
          הארגון יכשיר כוח אדם יהודי באירופה במסגרת יחידות צבא שתפעלנה בפעולות מלחמה לשם כיבושה של ארץ ישראל.
          הארגון מבטיח לגרמניה שברית כזו תחזק את היסודות המוסריים של הסדר החדש הגרמני בעיני האנושות.
          לובינצ'יק צירף לתזכיר סקירה על מהותו ופעולותיו של הארגון הצבאי הלאומי בישראל ותוך כדי כך הדגיש את קרבתו הרעיונית של הארגון לתנועות הטוטליטריות של אירופה (הכוונה לאלו של גרמניה ואיטליה). כן טרח להדגיש כי הארגון סובל מפעולות דיכוי לא רק מצד הבריטים אלא גם מצד "הסוציליסטים היהודים" (הכוונה להנהגת היישוב).

          • אביבית

            איזה מטעמים דמגוגים סוג הביבי היה אפשר לעשות מהנ"ל , ועוד כשנתניהו קרא לבנו בשם ראש הלח"י

          • סמולן

            הוא לא היה מהחלק השמאלי של הלח"י? זה איכשהו נשמע ככה, והפגישה התרחשה כחצי שנה לפני מבצע ברברוסה.

            [באותו זמן, כל הקומוניסטים בעולם היו סוג של בעד הנאציזם. כולל לא מעט מחברים המקומיים פה בפלשתינה-א"י, כמדומני (לא כולם)]

            • אביבית

              מתלונן על ה'סוציאליסטים היהודים'

              • סמולן

                הכוונה למפאי. היום הוא היה מסביר שהם לא שמאל אמיתי.ובצדק, וטוב שכך.

                • אביבית

                  הפנמת את 'שיטת המופתי' של נתניהו עושה רושם. תוך שניות סימן שאלה שלך (לגבי 'שמאלניותו' של האיש מלח"י) הופך לקביעה מצדך, ואתה אפילו מפרש בידענות את כוונותיו כולל לגבי היום וגם נותן לו ציונים .
                  כשהפואנטה זה בכלל האירגון עצמו ..או ש "יאיר (במלעיל)לא ידע" (חח)

                  • סמולן

                    אין לי מושג אם הוא היהמהאגף השמאלי או לא. לעומת זאת, כשצטטת 'סוציאליסטים יהודים' הקפדת שלרלכתוב את ההבהרה המופיעה בגוף הטקסט ונשמע סבירה.

                    האפשרויות שאת כאילו רומזת להן (באופן עמום ומבולבל) היא שאיש האגף הימני בלחימתלונן כאן על האגף השמאלי, או שלא יעלה על הדעת שאיש האגף השמאלי בלחי יתלונן על סוציאליסטים שאינם בלחי. שתיהן נשמעות ככה ככה.

            • נתן

              סמולן.
              בדרך כלל אתה מדייק בעובדות.
              אבל להגיד שהקומוניסטים היו בעד הנאצים זה פשוט מופרך.
              הנאצים חיסלו את הקומוניסטים בגרמניה בשנות ה30 ברצחנות זהה למה שעשו ליהודים.
              לצרכים טקטיים בלבד(חילוק פולין) נחתמה ברית בין סטאלין להיטלר -הסכם מולוטוב – ריברנטרופ המפורסם .

              • סמולן

                בקומוניזם הקלסי, כל צעד הוא לא יותר מטקטיקה דיאלקטית בדרך לנצחון המלא. לכן לא ברור איך מבדילים. לגופו של עניין, זה ממש לא משנה. בתקופה הקצרה אך חשובה הזו, אנשי שמאל פעלו עם הנאצים, או התפצלו מהשמאל.

                • אביבית

                  איזה אנשי שמאל פעלו עם הנאצים.סטאלין זה האנשי שמאל?
                  ותחליט אם טקטיקה בלבד לחלוקת פולין או כוונת כיבוש אירופה כנצחון מלא . לא מספיק להשפריץ 'דיאלקטיקה'.

                  • סמולן

                    סטלין בודאי היה שמאל. הוא היה כל כך שמאל, שמשפחת חנין עבדה עבורו

                • נתן

                  בכל מקרה אנשי הלח"י לא היו קומוניסטים.

                  • סמולן

                    לא בטוח כמה הפער היה גדול. תקרא את בועז עברון, אתונה וארץ עוץ, על ההברחה לאריתריאה.

                    • אביבית

                      הלח"י היה אירגון קומוניסטי מה לא ברור/ידוע, וי.שטרן סמולן על כל הראש

                    • יוסי

                      הנה עוד קטע מוויקיפדיה:

                      בספטמבר 1940 היה הלח"י במשא ומתן לקראת חתימה עם איטליה הפשיסטית על הסכם שנקרא "הסכם ירושלים 1940" אשר לא הגיע לכלל חתימה. ההסכם נולד כתוצאה מפרובוקציה של אדם בשם משה רוטשטיין שהופעל הן על ידי האצ"ל, אשר הגיע אף לידיעת הבולשת הבריטית, כאשר הצד האיטלקי לכאורה להסכם היה בדוי, לעומת זאת שטרן ביטא במשא ומתן את שאיפותיו וכוונותיו האמיתיות לחבור למדינות הציר במלחמתן בבריטים. זאת הן בשל קרבתו האידאולוגית לאיטלקים והן משום שהם היו אויביו של האויב הבריטי.על אף שנתגבש נוסחו הסופי של ההסכם הוא לא הגיע לידי חתימה. חביב כנען, חוקר תולדות היישוב כתב כי הסיבה לכך הייתה שבשלב בו ההסכם היה ראוי כבר לחתימה, בא רוטשטיין בדרישה כי שטרן ייפגש עם נציג ממשלת איטליה כדי לחתום עליו. שטרן מוכן היה לנסוע לפגישה, אולם חבריו התנגדו לנסיעתו לפגישה כזו והמשא ומתן הגיע לקיצו.‏ יוסף הלר, חוקר תולדות הלח"י הסביר כי בסוף שנת 1940, לאחר מפלות איטליה בפלישה ליוון ובמערכה במדבר המערבי, איבד שטרן ככל הנראה את התקווה למימוש ההסכם, ואז המיר את איטליה הכושלת בגרמניה הנאצית המצליחה.

                      בסוף שנת 1940, נציג הלח"י נפתלי לובינצ'יק נשלח לביירות, שם נפגש עם נציג השלטון הנאצי ורנר אוטו פון הנטיג ומסר הצעה בשם הלח"י לקחת חלק פעיל במלחמה לצד גרמניה בתמורה לסיוע גרמני בהעלאת יהודים לארץ ישראל. פון הנטיג העביר את המכתב לשגרירות הגרמנית באנקרה, אך לא ידוע על תשובה רשמית למכתב מצד גרמניה. אנשי הלח"י ניסו ליצור קשר עם הגרמנים בשנית בדצמבר 1941, אך ללא הצלחה. מטרת הארגון הייתה להילחם בבריטים שלא הסכימו להעלאת יהודים, על ידי פנייה לגרמנים אשר יעזרו בסיוע העלאת יהודים לארץ ישראל. הרעיון התבסס על בדיקת האינטרסים: הגרמנים לא רוצים את היהודים באירופה, ואילו הבריטים אינם רוצים את היהודים בארץ ישראל, ועל כן צריך להילחם קודם כל נגד האויב הבריטי כדי לפתוח את שערי ארץ ישראל לפליטים היהודים.

                      לאחר כישלון שליחותו של לובינצ'יק לא שקטו אנשי לח"י על השמרים וניסו לחדש את הקשר עם גרמניה הנאצית. לאחר הניצחון במערכה בסוריה ובלבנון, ביולי 1941 שלטו כבר בעלות הברית בסוריה, וניתן היה להגיע דרכה לגבול טורקיה הנייטרלית, בה שכנה שגרירות של גרמניה. בדצמבר 1941 יצא נתן ילין מור לסוריה, לעבוד – כביכול – בביצורים שבנה קבלן יהודי מארץ ישראל בצפון סוריה, ולמעשה כדי להגיע משם לטורקיה וליצור קשר עם הגרמנים, כדי לשכנעם להושיט עזרה ללח"י במלחמתו באויב המשותף – בריטניה. ילין-מור יצר קשר עם מבריחי גבול ועמד לצאת לטורקיה. המודיעין הבריטי גילה זאת ובינואר 1942 אסר את ילין-מור והביא אותו למחנה מעצר בארץ.

                      (סוף ציטוט)

                      http://he.wikipedia.org/wiki/לוחמי_חרות_ישראל

                      שימו לב ששיתוף הפעולה בין שטרן – שהוא מאבותיו הרוחניים/פוליטיים/מפלגתיים של נתניהו – לבין הפשיסטים, היה בשל "קרבתו האידאולוגית" של שטרן לפשיסטים.

  • ארנון

    אני נמצא עכשיו בברזיל. כולם צוחקים על הנשיאה, דילמה רוסף, שנאמה באו"ם כנגד הפקת אנרגיה מרוח, כי להבדיל ממים לא ניתן לאגור רוח…

    https://www.youtube.com/watch?v=7vJy1zbopJ8

    איך זה קשור לפוסט? כי בני השיח שלי שומעים שאני ישראלי, נדים בראשם ואומרים – "ואנחנו חשבנו שהנשיאה שלנו היא המנהיגה הטיפשה ביותר בעולם".
    לך תסביר להם שביבי לא טיפש, הוא ציני עד שורשי שערותיו הסגולות שלא בוחל בהטיית העובדות כדי להרוויח (כביכול) עוד שתי נקודות במאבק הנצחי, החשוב מכולם – עם בנט, רגב, ושאר מאורות הימין.

    • נתן

      אולי כדאי לך לחכות עם החזרה לארץ….

  • מני זהבי

    יש מדינה בעולם ושמה אינדונזיה. עד 1949, קבוצת האיים בהם היא שוכנת נודעה בשם "הודו המזרחית ההולנדית". במהלך מלחה"ע השנייה, האיים נכבשו ע"י יפן. התנועה הלאומית המקומית, בראשות סוקארנו ומוחמד האטה (מוסלמים, רחמנא ליצלן), שיתפה פעולה עם הכיבוש היפני.
    כשמלחמת העולם הסתיימה ויפן נכנעה, איי "ההודו המזרחית" נכבשו מחדש ע"י הבריטים שהעבירו אותם להולנד בתור השליטה החוקית. הלאומנים המקומיים, כמובן, לא אהבו את זה. הם הכריזו עצמאות (זמן קצר לפני הכיבוש הבריטי), נלחמו נגד ההולנדים ואילצו את אלה לשלוח כוחות צבא גדולים לאיים.
    מטבע הדברים, המאבק היה לא רק צבאי אלא גם דיפלומטי. אחד המהלכים שאילצו את ממשלת הולנד להסכים בסופו של דבר לעצמאות אינדונזיה הייתה התמיכה של ארה"ב בתנועת העצמאות האינדונזית, שהגיעה עד כדי איום למנוע מהולנד את הסיוע הפיננסי לו הייתה זקוקה נואשות.
    לא ברור האם נציגיה הרשמיים של ממשלת הולנד בוושינגטון ניסו לנהל מדיניות הסברה תוך הדגשת שיתוף הפעולה של הלאומנים האינדונזיים עם היפנים. סביר להניח שאנשי הממשל בוושינגטון הכירו את העניין הזה היטב, ולא ממש חיבבו את המשטר היפני שגרר את ארה"ב עצמה למלחמת עולם והיה אחראי לשורה מחרידה של מעשי טבח המוניים באזורים אותם כבש. יחד עם זאת, הממשל בארה"ב השכיל להניח לעבר — שהיה כולו בן פחות מעשור — ולנהל מדיניות מתוך שיקולי ההווה.
    אפשר לשער עד ביאת המשיח מה דחק בנתניהו לומר את השטויות ההן על המופתי ועל היטלר. אבל אם פוליטיקאי מעלה אירועים — אמיתיים או מדומים — מלפני שבעים שנה בתור נימוק למדיניותו העכשווית, ניתן להסיק במידה רבה של ודאות שהוא משתמש באותם אירועים כתירוץ למשהו אחר. כדי להבין את זה, לא חייבים אפילו להכיר את ההיסטוריה האינדונזית.

    • Z

      דווקא כשאובמה, למשל, משתמש בדוגמאות היסטוריות בנאומיו זה יוצא יותר אמין. ולא רק בגלל שהוא לא מבסס את דבריו על מחקרים של מכחישי שואה. האחד פונה ליצרים הנמוכים והנחותים בנפש האדם – פחד ושנאה; והשני פונה לאינטלקט וללב ולערכים אנושיים משותפים של שוויון ואחווה. ההבדל הוא לא בשימוש באלגוריות היסטוריות. ההבדל הוא בין מנהיג אמיתי שחותר לשינוי, תקווה ושלום אנושיים (גם אם מדובר בפוליטיקאי שעושה פשרות מדי פעם) לבין אופורטוניסט עלוב שבונה את כוחו תוך שימור הסטטוס קוו המדמם ונטילת התקווה מכל מה שזז.

      • מני זהבי

        אני מחבב את אובמה, אבל יש לומר שרשימת ההישגים שלו מוגבלת למדי. במדיניות הפנים — בעיקר חוק הבריאות, שעדיין לא ברור עד כמה הוא שיפר את הנגישות לשירותי הבריאות בארה"ב. (מה שברור הוא שהחוק הזה לא הגדיל באופן משמעותי את מעורבות הממשלה בהנגשת שירותי הבריאות לאזרחים, ובכך יצר כר פורה להשתוללות של גורמי השוק הפרטי כדוגמת מה שמשתקף בפסה"ד הובי לובי.)
        במדיניות החוץ, ההישג העיקרי של אובמה הוא כנראה שיקום היחסים עם קובה, וגם בשביל זה היה צריך לחכות שבע שנים, לא ברור למה. (מישהו יודע מה קורה עם גואנטנמו?)
        בכל אופן, אובמה אינו משתמש במעשים שאירעו או לא אירעו לפני 75 שנה לביסוס מדיניותו. הוא יכול להביא דוגמאות היסטוריות להבהרת צעדים מדיניים שמבוססים על שיקולים שונים בנוגע למצב הקיים היום, והוא גם מבהיר את מהות השיקולים הללו.

        • Z

          גם אם אובמה-קר לא נגיש בצורה מוחלטת, עדיין עשרות מליוני אנשים שהיו ללא ביטוח בריאות – מכוסים כעת. אולי זה לא מושלם, אבל זה שינוי אדיר לטובה שלא הייתי מזלזל בו.
          קובה זה השג ברור, גם אם מאוחר.
          ההסכם עם אירן – אפילו מומחי הביטחון הישראלים, בניגוד לביבי וחבר הזויו, סבורים שהוא טוב.
          אייסים עלה בזמנו בעקבות מעללי בוש בעירק לפניו. מבחינתו הוא דאג לחסוך בדם חיילי עמו (שוב פעם בניגוד לביבי) גם במחיר ההדרדרות במזה"ת. בחירה קשה אך מובנת למצביעיו.
          חוץ מזה, כסף קטן, בזמן קצר יחסית, הוא הוציא את ארה"ב מהשפל הכלכלי הגדול בתולדותיה. אבטלה של 15 אחוז בתקופת בוש לעומת 5 אחוז ממוצע בתקופתו? הסכם סחר עם אסיה? נישואי חד מיניים? ביטול החוקים נגד הפלות? מריחואנה ? שיכוך מתחים גזעיים לעומת ליבוי על ידי ביבי? נראה לי שמישהו בעולם נמצא בידיים יותר טובות.
          מדובר באחד הנשיאים המוצלחים בתולדות ארה"ב. האכזבה ממנו לדעתי נובעת בעיקר מהפער בין נאומיו המלהיבים לבין המציאות הפחות מלהיבה והלא מושלמת.

          • מני זהבי

            רגע, רגע.
            את אובמה-קר אני מחשיב בפירוש להישג. השאלה היא האם בהיבט הזה אובמה יכול היה להשיג יותר. לאור העובדה שהיה לו רוב מוחלט בשני בתי הקונגרס במשך שנתיים, נראה שהוא אכן יכול היה להשיג יותר. השאלה היא האם הוא רצה.
            קובה היא בעיקר סוגיה-לא-מאוד-חשובה. טוב שאובמה שיקם את היחסים הדיפלומטיים, אבל הרושם הוא שזה סוג של קלף שהוחזק בשרוול ונשלף משם כאשר הנשיא היה מעוניין להפגין לפחות איזשהו הישג דיפלומטי.
            ההסכם עם איראן? עדיין לא ברור עד כמה הוא יעמוד במבחן המציאות. יש בעולם דברים חשובים יותר מלעצבן את ביבי.
            עליית דאע"ש היא תוצאה של הרבה גורמים. אחד הטריגרים הברורים היה מלחמת האזרחים הסורית (מרכז השליטה של דאע"ש עדיין נמצא בסוריה, לא בעיראק). לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שמלחמה, ככל שהיא מתמשכת, מביאה לעליית גורמים אלימים וקנאים יותר. מהבחינה הזאת, מכה אווירית מהירה שהייתה מפילה את אסד ב-2011 הייתה כנראה חוסכת את חייהם של מאות אלפי סורים ומונעת את התסבוכת הנוכחית במזרח התיכון. היא גם לא הייתה דורשת נוכחות של כוחות קרקע אמריקאים בסוריה.
            האבטלה בארה"ב מעולם לא הייתה בסביבות 15% בתקופת בוש. בעקבות המשבר הכלכלי, היא עלתה מכ-5% באמצע 2008 לכ-10% בסוף 2009, ואז ירדה באופן עקבי פחות או יותר, אבל אטי למדי (http://data.bls.gov/timeseries/LNS14000000). זה לא שממשל אובמה לא הועיל, אבל ממשל רפובליקני שפוי (למשל, ממשל היפותטי של מק-קיין) היה כנראה פועל ומועיל באופן דומה. חלק ניכר מהפעולות המכוונות להחייאה של כלכלת ארה"ב בכלל לא בוצע על-ידי הנשיא. ההרחבה הכמותית, למשל, הייתה החלטת הפדרל רזרב, והוא עדיין תקוע עם הריבית האפסית כפועל יוצא מהמדיניות ההיא. על הסכם הסחר עם אסיה, דרך אגב, יש לא מעט ביקורת דווקא מכיוון השמאל הכלכלי בארה"ב.
            נישואי חד-מיניים, מריחואנה ושאר הדברים הם באחריות רשויות שונות, מבית המשפט העליון עד הקונגרס של מדינת קולורדו, ולאובמה אין שום קשר לעניין (מלבד אולי הזדהות עם החלטות שמישהו אחר קיבל). עד כמה הוא הצליח לשכך מתחים בין-גזעיים, גם לא ברור.
            זה לא שאובמה היה נשיא רע. אבל להכתיר אותו ל"אחד המוצלחים" זו הגזמה. אפילו ביחס לקלינטון (לא מאור גדול בפני עצמו), אובמה מפסיד כנראה במדיניות החוץ, וזוכה במדיניות הפנים בעיקר בזכות חוק הבריאות שלו.

            • Z

              בוודאי שאובמה היה יכול להשיג ביטוח בריאות טוב יותר. זה לא היה תלוי ברצונו הטוב אלא בלובי של חברות הביטוח ונציגיהם הרפובליקנים, תואמי ביבי ממפעל הייצור של אדלסון.
              קובה אולי סוגיה לא חשובה מפרספקטיבה ישראלית. מפרספקטיבה אמריקאית זה נראה אחרת.
              ממשל רפובליקאי שפוי שיפעל באופן דומה הוא בעיקר הזיה. לא שהיו בעבר נשיאים רפוליקאים גדולים, אפילו לא פחות מאובמה – לינקולן למשל. זה לא המצב היום עם טראמפ ויתר המועמדים ההוזיים. מוזר שאתה טוען שהם היו פועלים באותו אופן, כאשר אופן פעולתם עכשיו היה בעיקר התנגדות חריפה לכל מה שאובמה עשה כדי להוציא את אמריקה מהבוץ.
              כל הדברים הטובים שמניתי, וגם אלה ששכחתי (חיסול בין לאדן, למשל, שבוש הבטיח ואובמה קיים ללא שפיכה מיותרת של דם) לא קרו במקרה. הם תוצאה של מדיניות מתועדת (למשל, מינויים, וגם חקיקה). אתה טוען שכל כך הרבה דברים טובים קרו במקרה וזה לא כל כך משכנע. אתה בטוח שאין לו לא שום שום שום קשר לעניין???
              הקלינטונים הבטיחו ביטוח בריאות וכשלו למרות שהיו 8 שנים בבית הלבן. המצב שבו קיבלו את ארה"ב היה טוב לאין שיעור מהמצב בו קיבל אותה אובמה. גם בנושא ישראל והפלסטינים לקלינטון היה יותר קל. רבין הפרגמטי יחסית הרבה יותר קל מביבי ההזוי. קלינטון, היה נשיא לא רע, אבל לא בשיעור קומתו של אובמה. לרוזוולט, למשל, לקח הרבה יותר זמן ומלחמת עולם להוציא את אמריקה מהשפל. הוא לא הצליח לנקות את ארה"ב לגמרי מגזענות , אבל עצם בחירתו

              • Z

                מעידה על שינוי חיובי. הנאומים שלו הלהיטו את הרוחות אלא פעלו לכיוון של אחווה ותקווה (לא הם מפחדים, סלע קיומנו, הם זורמים בהמוניהם וכו' כמו התת מנהיג שלנו). בקיצור, צריך לתת קרדיט כשקרדיט מגיע, זה מה שאני אומר.

              • מני זהבי

                בבחירות 2008, מי שהתמודד מול אובמה היה ג'ון מק-קיין. אילו המשבר הכלכלי פרץ באותה שנה לא באמצע ספטמבר אלא חודשיים מאוחר יותר, למק-קיין היה גם סיכוי לא רע לזכות. במקרה הזה, קשה להניח שהדרך של ממשל מק-קיין (ההיפותטי) להתמודד עם המשבר הכלכלי הייתה שונה מאוד מהדרך של ממשל אובמה. בפוליטיקה האמריקאית בכלל, רוב הזמן, קשה למצוא הבדלים משמעותיים בין הרפובליקנים לדמוקרטים.
                המפלכה הרפובליקנית (כולל מק-קיין עצמו) עברה רדיקליזציה משמעותית מאז בחירת אובמה, אבל זו סטייה מהמקובל, וספק אם היא תחזיק מעמד מעבר לבחירות הקרובות. הסטייה הזאת נובעת, במידה רבה, ממניעים גזעניים. אבל הכסף הגדול פועל בשתי המפלגות, ומנהלי חברות הביטוח חכמים מספיק כדי להחזיק לוביסטים שיפעלו בשתיהן. משטר דו-מפלגתי במדינה גדולה ומגוונת כמו ארה"ב הוא בעיה בפני עצמו. מהבחינה הזאת, הפוליטיקה הישראלית דווקא מאפשרת ייצוג של מגוון רחב יותר של דעות.
                נשיאים טובים מהמפלגה הרפובליקנית לא חסרו גם אחרי לינקולן. אייזנהאואר הוא דוגמא אחת. ניקסון התפרסם לרעה בגלל פרשיות השחיתות שלו, אבל הוא סיים את מלחמת וייטנאם (אליה נגררה ארה"ב תחת ממשלים דמוקרטיים) וניהל מדיניות של הפגת מתח מדיני עם בריה"מ. גם רייגן יצא לשיחות שלום עם גורבצ'וב כשעוד לא היה ברור לאן מועדות פניו. מדיניות השלום שניהלו גורבצ'וב ורייגן הובילה לפירוק מסך הברזל, לאיחוד גרמניה ולשלל התפתחויות נוספות שבלעדיהן העולם היה מקום רע יותר.
                הניסיון להציג את המאבקים הפוליטיים בין שתי המפלגות בארה"ב בדמות מלחמת בני האור בבני החושך הוא פשוט ילדותי. זה שנתניהו גורר את ישראל למשבצת הרפובליקאית, זה אחד הנזקים שהוא גורם למעמדה המדיני של ישראל, אבל אין צורך לחזור על אותה שגיאה מהכיוון השני.

  • Z

    רוב הזמן אולי אין הבדל בין הרפובליקנים לדמוקרטים בכמה נושאים, אבל לא בהווה כשיש לך את ברני סנדרס מול מסיבות התה. ההבדלים חדים יותר מבזמנים אחרים.
    לגבי מתינותו של מק'קיין, למה לעשות ספקולציות של מה היה קורה? הוא התנגד לחבילת התמריצים של אובמה, לחוק הבריאות, ליציאה מאפגניסטן, להומואים בצבא או לנישואין שלהם וכו' וכו' וכו'. אמנם, לאחר תבוסתו לאובמה, השמועות על מתינותו עוררו תקוות כי יהיה איזה שיתוף פעולה, אך אלה לא התממשו. בלי קשר למשבר הכלכלי, לא נראה לי שהוא היה מנצח את אובמה בכל מקרה. אין לו את הכרזימה הנדרשת לכך.
    לגבי הנשיאים שהזכרת, נכון שהם עשו דברים חיוביים, אבל לא הייתי מדרג אותם מעל לינקולן או קרוב אליו. מקרתיזם, פרנויה, מלחמה קרה ותחילתה של מלחמת ויטנאם בתקופת אייזנהאור. ההשג הגדול ביותר שלו אולי היה שנצמד לעיקרי הניו דיל של הדמוקרט רוזוולט. ניקסון היה אחד הנשיאים הגרועים בתולדות ארה"ב. הוא היה זה שהפריט את את מערכת הבריאות שם והותיר את נתיניו ללא שירותי בריאות. רייגן ומלחמות הכוכבים והסמים שלו גם לא העניק את השירות הכי טוב למצביעיו. לינקולן הם לא. וגם לא אובמה. לא ברוח ולא במעשה.
    נכון שהמערכת הפוליטית בארה"ב שונה מזו בישראל. מעבר לזה שכולם בעד שוק חופשי יש הבדלים חדים בין הדמוקרטים לרפובליקנים כיום במגוון של נושאים כמו אקולוגיה, בריאות, שוויון מגדרי גזעי ומעמדי, נשק, הפלות וכו'. לא יודע אם מדובר במלחמה של בני אור בבני חושך אבל האג'נדות והפעולות של הרפובליקנים משרתות יותר את האחוז העליון מאשר את אלה שמתחתיו. יש הפתעות בחיים והרבה פעמים ממשלת ימין עושה שלום או מגינה על האזרח מפני כוחות השוק. לא הייתי בונה על זה בעידן ביבי ומסיבות התה.

  • נתן

    ההישג הגדול ביותר של אובמה הוא הסכם הסחר הטרנס-פסיפי