החברים של ג'ורג'

הלהב”ה הבוהקת של בן דרור ימיני

בג”צ מוציא מבן דרור ימיני את הגופשטיין

בן דרור ימיני, איש המרכז הרדיקלי בעיני עצמו ואיש ימין קיצוני כבר כמה וכמה שנים, חצה הבוקר (ו’) כמה קווים בטור שלו בידיעות אחרונות – ויש להניח שהוא אפילו לא שם לב.

זה מה שכתב ימיני על החלטת בג”צ לעמעם (לא לפסול) את חוק המעצר המנהלי לפליטים:

“לא כל נימוק ניתן להציג בבית משפט. עולה ותיקה מאתיופיה, שהגיעה לתפקיד בכיר, הציגה לי נימוקים מהשטח בעניין הצורך לצמצם את נוכחות מבקשי המקלט במרכזי ערים. היא סיפרה לי מה זה עושה לעולים מאתיופיה. הם הופכים לזרים. היא סיפרה על הזוגות המעורבים. זו בעיה רגישה. יש נימוקים שלא ניתן להציג, משום שהם מחוץ לכללי התקינות הפוליטית. וכי צריך לאסור על סודני לבלות עם אתיופית? ודאי שלא. ולמרות זאת, מהזווית של הקהילה מדובר בבעיה קשה. מה עושים? איך שומרים גם על האינטרסים של הקהילה וגם מונעים גלישה לגזענות? איך מונעים את המחיר האדיר, הכבד מנשוא, שמשלמים תושבי דרום תל אביב? […] השופטים, עם כל הכבוד, לא מודעים לכל השיקולים משום שחלקם סמויים מן העין.”

מה אומר כאן ימיני? שני דברים. קודם כל, הוא אומר שבניגוד לתפיסה הדמוקרטית הבסיסית, על פיה הממשלה מנהלת את ענייניה בגלוי ובשקיפות – שאם לא כן, אין לציבור את האפשרות להחליט אם היא מנהלת את ענייניו בתבונה וכראוי – “לא כל נימוק ניתן להציג בבית משפט.” כלומר, יש לממשלה מטרות שהיא מנben dror_2סה להשיג, ואותן היא מנסה להשיג תוך הסתרתן מן הציבור ומבתי המשפט שלה. ולמה היא לא יכולה להציג את המדיניות הזו בבית המשפט?

ימיני מעדיף לומר שהמדיניות “לא פוליטיקלי קורקט”, אבל הוא יודע היטב: הסיבה שהממשלה לא יכולה להעלות את הטיעונים הללו בבתי המשפט היא משום שהמדיניות הזו היא בלתי חוקית. היא אפליה אסורה. אם היא תוצג כפי שהיא, בתי המשפט יפסלו אותה.

ולמרות שזו אפליה גזענית ואסורה, בן דרור לגמרי בעדה. תראו, הוא אומר, יש לנו פה בעיה של חילול דם. יש לנו בנות מאתיופיה שיוצאות עם סודנים. אנחנו כמובן לא יכולים לומר שום דבר נגד זה, כי אז אנחנו ניראה גזענים – ועל כן הפתרון הוא שהממשלה תעביר חוק שיזרוק את בן הזוג הסודני למחנה ריכוז בלי הגבלת זמן. כמובן שאסור לומר את זה, כי זה ממש לא יפה, אבל אלה “השיקולים הסמויים מן העין” שעל העובדה שבג”צ מתעלם מהם קוצף ימיני.

איך מנמק ימיני את הצורך לזרוק למחנה ריכוז את הגבר שחור השיער שאורב ל, אה, יהודיה שחורת השיער? הוא לא מנסה לטעון שהיא לא יודעת מה היא עושה. זה לא יעבור. אז הוא אומר ש”מהזווית של הקהילה, זו בעיה קשה.” מה זה אומר? זה אומר שיש אשה ממוצא אתיופי, אזרחית ישראלית, שמנהלת מערכת יחסים עם גבר זר. זו מערכת יחסים שהיא רוצה בה, אבל “היא בעייתית לקהילה.”

אז בשם הצורך של הקהילה האתיופית להמנע מתחושה שכבודה חולל (על כל פנים, לטענת ימיני), בן דרור מוכן:

א. להטיל וטו בשם הקהילה על הבחירה האישית של חברת הקהילה.

ב. לזרוק את בן הזוג שלה למעצר מנהלי במחנה ריכוז.

וכמובן, ימיני יודע שלטיעונים האלה אין שום סיכוי לעמוד בבית משפט שאמון על תפיסת שוויון. ולכן הוא צריך לחסל את התפיסה הזו, לומר שלבית המשפט אין סמכות להתערב ב”שיקולים הבלתי נראים”; לומר שלקהילות יש זכות לכפות על החברים – החברות, ליתר דיוק – את כללי השבט גם אם אינן רוצות בהם; ושלאנשים שאינם ממוצא יהודי אין אפילו זכות בסיסית לחירות; מותר לאסור אותם בלי שביצעו שום פשע, כי ימיני יודע היטב שחילול הגזע עדיין איננו פשע בישראל.

אבל מי צריך חוקים? מי צריך זכויות? מי צריך את התפיסה הבסיסית שחירותו של אדם לא תשלל אם לא פשע? אלה לא בני אדם, אלה זרים ש”בעייתיים לקהילה.”

הבלוג הזה עקב בעשור האחרון אחרי הקריסה של בן דרור ימיני, שלעתים היא מקבילה לקריסת הדמוקרטיה הישראלית ולפעמים היא זרז לה. ואף על פי כן, עדיין עצוב לראות את ימיני מתייצב בקו אחד עם בנצי גופשטיין ותוקף את בית המשפט משום שזו איננו מוכן לקבל את מלוא המדיניות היודו-נאצית של האחרון.

עצוב, אבל כבר אי אפשר לומר עוד שזה מפליא.

קדמו נא.

הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

22 תגובות על ”הלהב”ה הבוהקת של בן דרור ימיני“

  1. מני זהבי הגיב:

    אין לי חיבה גדולה לבד"י, וחלק מהטענות שהוא הציג קשורות רק באופן עקיף למדי לפסיקת הבג"צ בעניין חוק ההסתננות. אפשר להתחיל מזה שמתקן "חולות" יכול להכיל, בתפוסה מלאה, כ-3500 איש. בישראל חיים כמה עשרות אלפי מבקשי מקלט מארצות אפריקה. גם אילו אושרה החזקת מבקשי המקלט במתקן למשך 20 חודש, זה לא היה פותר את הבעיות שבד"י מציג.
    מצד שני, בניגוד לסיפורים שבד"י מספר לעצמו, אין במדינת ישראל גוף שאמון על אכיפת תקינות פוליטית. בתי המשפט בוודאי אינם גוף כזה. הם יכולים לשמוע גם טענות גזעניות לגמרי, ואם מדובר בטענות שמקובלות על חלקים גדולים מהציבור, השופטים ייזהרו – בצדק – מלפסול אותן באופן גורף. למרות בג"צ קעדאן, ועדות קבלה ליישובים קהילתיים חיות וקיימות, ונימוקים המבוססים על זהות קהילתית ועל הצורך בשימורה עולים גם עולים בדיון הציבורי. אם הרבה אנשים מקהילת עולי אתיופיה יציגו נימוקים כאלה, הם יהפכו לחלק מהשיח הציבורי, וגם בתי המשפט ייאלצו להתחשב בהם (מה שאינו אומר בהכרח שיסכימו אותם).
    מצד שלישי, מדינת ישראל אינה יכול למשטר את החיים הפרטיים של תושביה. מי שחושב שהחזקת מבקשי מקלט במתקן סגור כלשהו למשך 20 חודש (בניגוד ל-12 חודש) תמנע התרועעות של בנות העדה האתיופית עם מבקשי מקלט סודנים, צפוי להתאכזב גם בלי שהבג"צ יאמר מילה בנושא.
    ולמרות כל האמור לעיל, ההתעלמות של יוסי מהבעיה המוצגת על-ידי הדוברת האתיופית האנונימית גרועה כמעט כמו הניצול של הבעיה הזאת על-ידי בד"י לצרכיו התעמולתיים. קהילת עולי אתיופיה אכן סובלת מתחושת זרות בישראל, והזרות הזאת קשורה באופן הדוק לצבע עורה. הנוכחות של קבוצה נוספת, שאיש אינו מדבר על שילובה בחיים בישראל ושלאנשיה יש אותו צבע עור, גורם לעולי אתיופיה להיראות זרים עוד יותר. המתירנות החברתית והמינית, שגם כך הייתה ובמידה מסוימת נותרה זרה לקהילת עולי אתיופיה, מכרסמת בתחושת הזהות ובכבוד העצמי של אנשיה. אלה בעיות אמיתיות לחלוטין, ובני האדם הסובלים מהן ראויים לאמפתיה, לא לניצול לצורכי תעמולה בעד כליאת מבקשי המקלט (בד"י) או בעד פירוק גבולות קהילתיים, במיוחד בין יהודים ללא-יהודים (יוסי).

    • גיל ב' הגיב:

      בעבר, היתה בעייה דומה לעולים מברה"מ לשעבר שסבלו (ועדיין סובלים) מסטיגמות של פושעים וזונות בשל מספר מצומצם של פושעים וזונות שתפסו טרמפ על העלייה. עדיין, לא זכור לי שהוקמו מחנות מעצר מיוחדים לרוסים.

      • מני זהבי הגיב:

        בלי קשר לתיאור המשונה של המצב (אתה מניח ש"פושעים וזונות" הם סוג של מצב קבוע שאינו ניתן לשינוי?), לעולי בריה"מ לשעבר יש תכונה מהותית שאין לעולי אתיופיה: עורם לבן. בחברה שלמרות מיקומה הגיאוגרפי במזרח התיכון סוגדת למערב, עור לבן מקל על החיים. הוא גם עוזר להתמזג בחלק גדול של אוכלוסייה ישראלית ילידית, שהוריה הגיעו מאירופה דור או שניים לפני כן. ומה שלא עושה העור הלבן, משלימה ההשכלה הטכנולוגית – פופולרית מאוד בקרב הציבור המדובר, וגם מקלה על מציאת משרה מכניסה במערכת הכלכלית של היום. בהינתן הערצת ההצלחה הכלכלית, שמאפיינת את החברה הישראלית לא פחות מהערצת בלונדינים צחורי-עור, גם זה מקל על החיים.
        אצל עולי אתיופיה המצב שונה. זה אינו אומר שרצוי להכניס מבקשי מקלט שחורים שאינם מוכרים כיהודים למחנות מעצר. זה אומר שמה שבד"י מדבר עליו הוא בעיה קיימת, ונוכחות של מבקשי מקלט אפריקאיים תורמת לדחיקתה של קהילת עולי אתיופיה לשוליים חברתיים (בנוסף לגורמים אחרים, בוודאי). מה לעשות עם הבעיה הזאת, זו שאלה שצריך לדון בה. להתעלם ממנה בשם ערכי השוויון וחופש הפרט זה להפוך את עצמנו לקריקטורה של תקינות פוליטית.
        נוסף על כך, לא מיותר לתת את הדעת על העובדה המשונה שבישראל נמצאים כנראה כמה עשרות אלפי שוהים בלתי-חוקיים ממדינות בריה"מ לשעבר, אבל היקף המאמץ המושקע בניסיון לסלקם מהארץ קטן לאין שיעור מהקיף המאמץ הדומה המושקע במבקשי המקלט האפריקאים.

        • אביבית הגיב:

          באמת צריך להילחם בתקינות הפוליטית. היא טוענת שגזענות ורדיפת 'נישואי תערובת' זה לא 'דיון/דעה לגיטימים'.
          בוא נלך על זה-נוכחות אתיופיים בשכונות של מזרחים דוחקת לשוליים את המזרחים השוליים .. מה עם זה. חח

    • נתן הגיב:

      מני זהבי טוען שעל מנת להילחם בגזענות כלפיי היהודים יוצאי אתיופיה יש לעודד גזענות כלפי המהגרים מסודאן.

      • מני זהבי הגיב:

        לעודד גזענות? היא קיימת ממילא, ובהיקפים כאלה שהיא לא הולכת להיעלם בעתיד הקרוב, גם אם אני, אתה, יוסי ובד"י ביחד ננאם נאומים על טהרת התקינות הפוליטית מעכשיו לשארית חיינו.
        עכשיו אפשר לחשוב מה עושים עם זה. יש כל מיני אפשרויות. אם, למשל, עולי אתיופיה ירצו להדגיש את זהותם היהודית — וממילא את נבדלותם ממבקשי המקלט שאינם יהודים — על-ידי אימוץ המוני של אורח חיים דתי, זה יהיה סוג של פתרון. אבל כדי לדבר על פתרונות, צריך להכיר בקיום הבעיה.
        תקינות פוליטית היא מהלך של אלה שיכולים להרשות לעצמם. עדיף להיות במצב הזה, אבל לא כולם יכולים.

        • אביבית הגיב:

          זמנים טובים. אנטי גזענות/לאומנות נתפש כבולשיט למפונקים, ואימוץ אורח חיים דתי המוני לפתרון -כי יבליט כלפי מי מותר להתגזען .
          כבר לא ברור אם אנשים שומעים את עצמם,האמת.

    • ygurvitz הגיב:

      אם אני צריך לבחור בין פירוק קהילת יהודי אתיופיה ובין מעצר ללא משפט של גבר זר כי קיים יחסים עם בת הקהילה – שתתפרק הקהילה.

      שים לב שזו לא הדיכוטומיה שלי, זו הדיכוטומיה של בד"י.

      • מני זהבי הגיב:

        זאת גם לא הדיכוטומיה של בד"י. הוא אינו מדבר על מעצר של גבר זר כי קיים יחסים עם מישהי. הוא מדבר על הבעיה שנוכחות של מבקשי מקלט יוצרת לעולי אתיופיה, כולל קיומם של זוגות מעורבים, כנימוק אפשרי נגד פסיקת הבג"צ — נימוק שהבג"צ לא מודע לו בגלל תקינות פוליטית.
        כמו שאמרתי, הנימוק הזה, בהקשר של הפסיקה המדוברת, הוא קישקוש — אבל הבעיה שעומדת מאחוריו יכולה להיות בעיה אמיתית. (אם אכן מדובר בתחושה נפוצה בקרב עולי אתיופיה; אמירתה של בכירה כלשהי, מכובדת ככל שתחיה, אינה מספיקה כדי להסיד מסקנה גורפת.)
        אילו בד"י היה עיתונאי ולא קשקשן, הוא היה מפיק, למשל, כתבת תחקיר על הבעיה שהוא מתאר, ובכך היה עוזר לעולי אתיופיה הרבה יותר מאשר בהשתלחותו המטופשת בבג"צ.

        • ygurvitz הגיב:

          נו, באמת! הוא מדבר על "הבעיה שיוצרת נוכחות מבקשי מקלט לעולי אתיופיה" בהקשר של חוק המעצר המנהלי למבקשי מקלט, ובמחאה על כך שבג"צ חסם אותו, תוך שהוא אומר שבג"צ לא מודע "לשיקולים הסמויים מן העין." למשפטים יש הקשר.

          • מני זהבי הגיב:

            א) זה אינו חוק הקשור למעצר מנהלי (למעצר מנהלי יש הליך אחר, הכרוך בביקורת שיפוטית פרטנית).
            ב) הבג"צ לא חסם את החוק אלא קיצר את התקופה המירבית של החזקת מבקשי מקלט במחנה מעצר.
            ג) הבג"צ אינו יכול להיות מודע לשיקולים הסמויים מן העין, אבל אין שום סיבה שהשיקולים האלה יישארו סמויים.
            שוב, הטיעון של בד"י הוא קישקוש, אבל הוא לא מה שאתה מנסה לעשות ממנו.

    • ציוני הגיב:

      למה לא כתבת על תושבי דרום ת"א?

  2. יפתח הגיב:

    אפשר לנחש ש׳׳האתיופית הבכירה׳׳ הגזענית של ימיני, היא ח׳׳כית לשעבר מיש עתיד, פעילה בלובי ההתנחלויות? פחחח

    • מני זהבי הגיב:

      אתה יכול לנחש מה שאתה רוצה, אבל האתיופית המצוטטת יכולה להיות, למשל, גם מנהלת רשת א' וכמעט-ח"כית לשעבר (אולי ח"כית בעתיד).
      אבל אם היא אומרת משהו שלא מסתדר עם השטאנץ הליברלי, ואם היא פעילה בלובי ההתנחלויות (מה זה?), אז בטח אין משמעות למה שהיא אומרת… ספר לי עוד על guilt by association.

      • אביבית הגיב:

        הפעילה בלובי התנחלויות כן אומר משהו ,ומשהו מהותי.
        מתחת לכל הדאגה לתושבי שכונת התקווה והעצמת 'סבלם' לרמות מופרכות ועכשיו הקישור המטורלל ל'סבל האתיופי' —-יש את הגורם היותר אמיתי להשתוללות הימין בנושא המהגרים הזרים –"טוהר" המדינה היהודית ,ועד כמה חסר גבולות המאבק לשמירת הטוהר הזה.

        • מני זהבי הגיב:

          כל המדינה הזאת היא לובי התנחלויות אחד גדול, אם לא שמת לב…
          כן, מצבם של תושבי דרום ת"א גרוע. כן, הנוכות של עשרות אלפי מבקשי מקלט מסבכת את המצב הזה עוד יותר. לא, זה אינו אומר שהפתרון לכך הוא כליאת מבקשי המקלט.
          המציאות מורכבת, מה לעשות.

  3. ימיני הוא רק סימפטום לבעיה רצינית וחריפה: מה עושים עם היחסיות הזו? איך יש עוד משמעות, מוסר, תכלית או ערך בעולם שבו יש רק יחסיות??? איך אפשר להכריע בשאלות אתיות, בעולם בלי כלים להכרעה??
    אז זה קשור גם לכישלון השמאל ברוב העולם (להוציא אולי פודמוס וסיריזה) לייצר אלטרנטיבה תקפה לשלטון. השמאל שדבר בביקורת שלילית ומרחק מהכוח, חייב להפוך לביקורת בונה, הכוללת רעיון חיובי ומשותף, כמו צדק או חירות, שרק בעזרתם אפשר להחזיר לארגז הכלים שלנו את כלי ההערכה האתיים והפוליטיים.

  4. Z הגיב:

    נראה לי שמעט תקינות פוליטית היתה יכולה לעזור לתאוקרטיית האפרטהייד המוטרפת. תקינות פוליטית עדיפה על תקינות דתית ובטחוניסטית אם לא רוצים להשתייך לעולם השלישי. אבל זה כבר מאוחר מדי כנראה. כרגע ישראל של ביבי מסוכנת יותר ליהודי העולם וישראל מכל אויב חיצוני. ביבי עושה את העבודה של שונאי ישראל: בידוד של מדינת היהודים מן העולם, ובידוד יהודי העולם וניכורם מהמדינות שלהם. ססמאות השואה הם נר לרגליו.

  5. ציוני הגיב:

    טרול נמחק.

    (סליחה, אסף.)

    • אסףר הגיב:

      אלכוהוליזם היא מחלה קשה. לא כל מי ששותה אלכוהול הוא אלכוהוליסט.

      מצד שני, את "אמרת הכל" אפשר להסיק גם על התגובה הפזיזה-מדי-להחליט והמנבלת הזו, שמעידה לא מעט על בעליה.